פרוטוקולים/פניות ציבור/5083



5
הוועדה לפניות הציבור
15.05.02

פרוטוקולים/פניות ציבור/5083
ירושלים, י"ז בסיון, תשס"ב
28 במאי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום ד' ד' סיון התשס"ב, 15.5.02, בשעה 09:30

פניות לגבי מתן פטור ממע"מ באילת

חברי הוועדה: סופה לנדבר - היו"ר

עו"ד שי ברגר - המחלקה המקצועית, מע"מ, משרד האוצר
עו"ד יצחק קמחי - הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשייה והמסחר
עו"ד מירי חושן - סגנית היועץ המשפטי, משרד התיירות
גבי קדוש - ראש עיריית אילת
אורן קדוש - עוזר ראש העיר אילת
יהודה מורדי - חבר מועצת העיר, אילת
יוסי אני - מנכ"ל התאחדות המלונות באילת
נחמן שכטר - נשיא לשכת המסחר באילת
משה חזן - לשכת המסחר, אילת
ניסים קוז'וקרו - לשכת המסחר, אילת
עו"ד בתיה מילר - מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות
חני מונין - מנהלת מחלקת סקרים ובדיקות, רשות ההסתדרות לצרכנות
דוד עידן - מנהל המרכז למחקרים צרכניים

יפעת שי

שלומית קואולמן

מילת - הקלטות ותמלול
















פניות לגבי מתן פטור ממע"מ באילת

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את ישיבת הוועדה. אנחנו מקיימים היום את הישיבה בעקבות תחקיר שנעשה לפני חודש והתפרסם בעיתון הארץ. התחקיר הזה מצביע על זה שמוצרים כמו הלבשה, אלקטרוניקה, מזון וכן הלאה, המחירים שם הרבה יותר גבוהים מאשר לדעתנו צריכים להיות. לא תמיד הפטור של 17% מע"מ בא לידי ביטוי במחירים באילת, ובהשוואה למרכז אפילו לעיתים קרובות יותר גבוה.

חוק שעבר בכנסת בשנת 1985 הוא החוק שקובע את אזור אילת כאזור של סחר חופשי. מטרת החוק הזה הייתה לתת לאזור של סחר חופשי הנחות של 17%, כדי למשוך את התיירות לאילת, לקדם את העיר ולקדם את התיירות באזור הזה. גברת חני מונין, את עשית את הסקר, תציגי אותו בבקשה.

לפני שגברת חני מונין תפרט את הסקר, אני רוצה לומר שמטרת הסקרים והבדיקות שאנחנו עושים מפעם לפעם במגזרים שונים זה להצביע על בעיות שונות בתחום הצרכנות מתוך מטרה להביא לתיקונם של דברים - לא סקר לשם סקר.

לגבי אילת - הרי כולנו יודעים שזאת עיר נופש מספר 1 בישראל. בתקופה האחרונה, כשהתיירות הבינלאומית היא כמעט ולא קיימת, אני מבינה שהעיר צריכה להתבסס על הנופש הישראלי. לנופש הזה יש היום אלטרנטיבות מאד זולות - היום יש לו דילים לארצות קרובות באמת במחירים מאד נמוכים. על מנת שאילת תמשיך להיות הנופש בכחול-לבן שכולנו רוצים שהיא תהיה, אז כמובן שצריך להציע לנופש גם את השירות וגם את המחיר.

הנושא של הקניות והרכישות הוא חלק בלתי נפרד מהבילוי - את זה כולנו יודעים. מה עוד שאותו נופש שמגיע לאילת יוצא מהנחה ששם הוא רוכש את הדברים במחיר יותר זול, ולכן זה כדאי. אנחנו כולם מכירים את זה שבאים לאילת, כנסים או נופשים, נכנסים לרשתות ויוצאים עם הרבה שקיות, כי שם באמת הלבוש הוא יותר זול.

מה שגברת חני מונין תספר מיד על הממצאים הלא טובים שנמצאו, שהם הבעייתיים - אני חושבת שמצב כזה פוגע לא רק בצרכן, לא רק בתושב אילת - שהוא הצרכן המקומי - אני חושבת שבסופו של דבר, ברגע שמורידים את המחיר, נהנה מזה גם הסוחר - ואנחנו מכירים את התופעות האלה בכל מיני חנויות, כמו איקאה למשל, שהיא דוגמה מאד טובה, שברגע שאתה נותן לצרכן את הדברים במחיר יותר זול, אתה לא מפסיד מזה, ההפך, כי מחזור המכירות הוא הרבה יותר גדול.

גברת חני מונין תסביר את הממצאים, ונקווה שאפשר יהיה גם להפיק תועלת בכיוון זה שבאמת אנחנו רוצים שאילת תמשיך ותקיים את הייעוד שלה כעיר אטרקטיבית מספר 1 לנופש הישראלי.

אני רוצה להעיר קודם כל שאנחנו לא רוצים לפגוע באילת כמקום ואזור של חופש ונופש, אבל אנחנו בהחלט רוצים לתקן את הליקוי, אם הוא קיים, וגם אנחנו בדקנו. נכון שהסקר האיר את תשומת ליבנו, אבל אנחנו רוצים להגיד שגם אנחנו היינו באילת, היו גם אחרים שפנו לוועדה, ולא מזמן, רק לפני חודש ימים, אבל הליקוי הזה הוא היום בולט ועל זה צריכים לדבר, ואני חושבת שצריכים לתקן אותו.

אנחנו, בשיתוף עם המרכז למחקרים צרכניים - מר דוד עידן שיושב לצידי - לקראת פסח החלטנו לבדוק את העיר אילת ממספר אספקטים - לא במיוחד רצינו לבדוק את הנושא של מע"מ, כי לא חשבנו שתהיה בעיה - בדקנו את חזות פני העיר, את נושא המוניות, נושא של נופשים, מלונות, את הטרמינלים והטיסות, במטרה בעצם להוציא איזה כתבה על העיר אילת לקראת פסח.

העלינו מספר נושאים, והנושא של המע"מ התגלה לנו בחלק מהרשתות. קודם כל, נושא המע"מ קצת קשה לבדיקה, כי מי שאינו רשת, אז בעצם אי אפשר להשוות למחירים במקומות אחרים. בחנויות פרטיות אי אפשר להשוות למחירים בתל אביב, כי אין חנות מקבילה כזאת, לכן בדקנו את הרשתות. התבררה תמונה די ברורה לגבי מספר רשתות.

הבעיה התמקדה ברשתות המזון המהיר - שחבל שהנציגים שלהם לא נמצאים פה - למשל מקדולנדס, בורגר ראנצ', פיצה האט וכוליה, כשמצאנו צדיק אחד בסדום, שזה היה דומינוס פיצה, שהם באמת הפחיתו את ה17%- במלואם. כל הרשתות האחרות של המזון המהיר, המחירים שלהם בדיוק כמו בכל הארץ - יש מחירים קבועים וכך הם גם באילת. עצם התמונה הזאת של כל רשתות המזון המהיר, זה מעלה מספר שאלות - למה דווקא מזון מהיר, ולמה כל הרשתות מלבד רשת אחת - אני חושבת שצריך לבדוק את זה במשרדים הממשלתיים מה הסיפור של רשתות המזון המהיר.

בנוסף בדקנו את המחירים של הטיפולים במלונות והשווינו מלון זהה - הילטון באילת להילטון בתל אביב, דן פנורמה באילת לדן פנורמה בתל אביב. מבחינת התייר הישראלי או מחוץ לארץ, זה לא משנה לו מי מנהל את הספא הזה, משנה לו שהוא בא למלון, הוא מקבל טיפולים מסוימים והם עולים X שקלים. אנחנו מצאנו הבדלי מחירים משמעותיים - במקום שבאילת זה יהיה פחות, זה יותר, ובהרבה, ב50%-, 70%, 100% אפילו. ובאמת בבדיקה החוזרת שערכה גברת סופה לנדבר זה אושר והם גילו אפילו שהמחירים יותר יקרים ממה שאנחנו מצאנו, זאת אומרת שיתכן שלאחר פסח עוד העלו את המחירים.

גם בנושא של מוצרי חשמל שלא לתושב אילת - אנחנו יודעים שיש הבדל, שתושב אילת מקבל את הפטור ומי שלא תושב לא אמור לקבל את הפטור - אנחנו בדקנו למי שלא תושב אילת וגילינו שהמחירים בחלק מהמקרים יותר יקרים באילת. זאת אומר ששווה גם לתושב אילת אפילו לנסוע לתל אביב, לקנות מוצרי חשמל ולחזור איתם, כולל המע"מ.

דברים נוספים שצריך לציין - תייר שבא לאילת רואה שהמחירים גבוהים. לנפוש באילת זה לא דבר זול, ובהחלט צריך לקחת את זה בחשבון, גם משרד התיירות וגם ראש העיר. אם באמת רוצים למשוך את התיירים לעיר אילת ושגם תייר ישראלי לא ישווה את המחירים מול אלה של תורכיה או יוון, ויעשה את החישוב שבקבוק מים מינרלים עולה 8 שקלים בקיוסק - זה לא נשמע ריאלי, זה לא סביר. מי שבא לעיר, בא להנות, הוא משתדל לא לפשוט את הרגל בכל ירידה לאילת.

אני חושבת שאנחנו צריכים היום לחשוב על כל הנושא הזה, איך אפשר, איך משרד התיירות, בשיתוף עם גורמים אחרים ועם העירייה של אילת, יכולים לעשות את כל המאמצים שכמה שיותר תיירים יגיעו, כמה שיותר תיירים יהנו מהעיר הזאת וידעו שזה משתלם להם, בחשבון הכי פשוט שאפשר.

אלה הנתונים העיקריים. יש קצת בעיות עם מוניות שלא מפעילות מונה, שגם את זה אני חושבת שצריך לקחת לתשומת הלב, חזות פני העיר, שאנחנו בהחלט רואים מקום לשפר אותה - אם אנחנו אומרים שהעיר אילת היא עיר של תיירות, אנחנו חושבים שהיא צריכה להיראות יותר אסתטית ממה שהיא היום, ועוד כל מיני דברים אחרים, שזה לא המקום לדון בהם.

גברת חני מונין אמרה את הדברים והרבה אין לי מה להוסיף. אני רק רוצה להוסיף 2 משפטים כחומר רקע לדברים שנאמרו כבר. נושא של פטור ממע"מ - למחוקק הייתה מטרה מאד ברורה, שמשמעותה הייתה עידוד המסחר באילת, הגדלת נפח הפעילות וכן הלאה. לכן נקבעה אילת כאזור סחר חופשי ולכן ניתנו כלים מיוחדים לצורך העניין הזה, כדי לעודד את המסחר והפעילות הכלכלית, כאמצעי להגברת התיירות באזור.

אם בסופו של דבר הדברים האלה לא באים לידי ביטוי לצרכן הסופי, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? או שיש לשקול מחדש את הנושא של המע"מ - אם יש לזה משקל, האם זה בכלל רלוונטי, או לחילופין, צריך חקיקה מתאימה, או לטפל בזה כך שהדברים יבואו לידי ביטוי.

אני רק רוצה להגיד שאנחנו בהחלט חושבים שזה נכון שאילת תהיה אזור סחר חופשי ממע"מ. רוב הרשתות כן פועלות לפי הקו הזה, ואנחנו פשוט רוצים לשתף את כל הרשתות שלא עומדות בזה, שיחזרו לנושא הזה של סחר חופשי. אנחנו בהחלט לא חושבים שצריך לרדת מהנושא הזה, זה נושא חשוב ומאד מרכזי לעיר אילת.

לפני שנמשיך את הדיון אני אבקש מראש העיר לדבר. אני חושבת שהנכס היחידי שיש לנו במדינת ישראל, או אחד מהבודדים, זה הטבע שיש לנו והים שיש לנו, ואנחנו לא מנצלים את זה. לספא אנשים נוסעים למדינות אחרות כמו מדינות חבר העמים, כמו צ'כיה, שזה היום מאד מאד פופולרי, רומניה, גרמניה, צרפת ועוד.

לא יכול להיות שאנחנו לא נמשוך את האנשים - לא רק מקומיים, גם מהעולם כולו - בגלל שמי שמגיע אלינו ורואה את השרות, שהוא עם ליקויים אדירים, הוא בוחר לנסוע למקום אחר. אני אישית כבר 7-8 שנים נוסעת לצ'כיה, ושם אתה מרגיש כמו מלך, אתה מקבל את כל השירות, והמדינה קמה על הרגליים רק בגלל התנופה של הדולרים שמגיעים לשם.

אצלנו רוצים להתעשר בבת אחת, ביום אחד, בטיפול אחד, וזה לא הולך, רבותיי. אני חושבת שמדינת ישראל לא מנצלת את הטבע, לא מנצלת את הדבר שהיא יכולה לתת, לא מנצלת שבמשך יותר מחצי שנה יש לנו מזג אוויר נהדר וצריכים לנצל את זה, וצריכים גם לתת לאנשים אפשרות לנוח.

אני חושבת שכל חברי הכנסת שתמכו בחקיקה, הם רצו שאילת תהפוך להיות מקום אלטרנטיבי ותנצל את הפוטנציאל שיש לה. אני לא רוצה להיכנס, אדוני ראש העיר, לדברים שגברת חני מונין אמרה - גם אני הייתי לפני חודש ימים באילת ואני רוצה להגיד לך שלא נהניתי, אבל לא על זה היום מדובר. עם הדברים הנהדרים שיש שם, שאלוהים נתן לנו, יש דברים שאני חושבת שהם ליקויים, ויכול להיות שצריך לנסוע בעולם ולהסתכל איך נותנים שירות לאנשים.

אני החלטתי לקיים את הישיבה הזאת ואמרתי: אני קודם כל ידידה של העיר אילת, ואני חושבת שאנחנו כולנו רוצים - גם אלו שעשו את המחקר, גם אלו שפרסמו את המחקר, וגם כל אזרחי מדינת ישראל - כולנו רוצים את טובת העיר. לא רוצים לחסל את זה, אבל לא ניתן יד לדבר שעוברים על החוק, או מנצלים אותו בצורה שהיא לדעתי לא צורה.

קודם כל אני מודה בשם הסוחרים ותושבי אילת על המחקר - מחקר כזה יכול בהחלט לסייע בידנו, לעזור לנו ולתת ביטוי לדברים שחשוב שניקח לתשומת ליבנו. אין ספק שגם אם זה מכון מחקר כזה או אחר, או שהוא בא מהחוץ, הוא לפעמים גם יותר פוגע וקולע מאיתנו - "אורח לרגע רואה כל פגע" וחשוב שאנחנו ניקח את זה כדברים בונים.

אני חושב שאף שהמחקר הוא מדגמי, הוא לפחות מראה איזה שהיא מגמה, או שהוא מראה כיוון שצריך לפעול לגביו.

אם לתת קצת רקע לעניין - חוק אזור סחר חופשי חוקק בשנת 1985 ממש בשביל לפתח את העיר ולפתח את התיירות במדינה. זאת אומרת, הוא לא רק בשביל העיר, הוא גם בשביל המדינה, והוא גם יצר את הצמיחה, והמשמעות של תיירות קיבלה ביטוי בעקבות החוק.

אנחנו יודעים להצביע על מספר יזמים שהגיע מיד בעקבות החוק ואנחנו יודעים להצביע על כדאיות בעסקה - יזם שבא ושם 120 מיליון דולר בהקמת מלון, אז הוא שם כי הוא יודע שהאזור הוא אזור סחר חופשי, וסחר חופשי - למי שביקר בערים של סחר חופשי בעולם - זה לא רק התווית על המחיר וההשוואה, אף כי זה בהחלט חשוב בעיני הצרכן, אלא זו אווירה. האווירה הזו היא כללית, היא נותנת בעצם את השונה, ואילת אכן לצרכי תיירות צריכה להיות שונה, והחוק הזה נתן את כל השונות הנדרשת, גם בצד של הפיתוח והעסקים - לא רק בתי המלון, גם בצד העסקי-מסחרי - וגם בקטע של גידול העיר ויצירת מקומות תעסוקה.

באותו יום שהחוק נחקק, באילת התגוררו 17,000 תושבים - הגידול היה אמנם בהדרגה - פיתחנו מאז כ1,000- מקומות עבודה באילת, ואנחנו ממשיכים לפתח, לא גמרנו, כי בתוכניות העיר יש לנו עוד 2,500 חדרים בבתי מלון לבנייה. כל חדר בית מלון שנכנס להפעלה, מביא משפחה נוספת לאילת ומייצר שני מקומות עבודה - זה לא סטטיסטיקה, זה עמד במבחן. בשנה שהכנסנו לתפעול 1,000 חדרים חדשים, הגיעו 1,000 משפחות חדשות. היום חיים באילת 53,000 תושבים, כמובן הגידול היה בהדרגה.

בלי משבר האנטיפאדה ומשבר ה11- בספטמבר, אילת בעצם נמצאת ב0- אבטלה ומייצרת מקומות עבודה נוספים. האבטלה שלנו היא אבטלה זמנית, במלונאות בעיקר, בגלל המשבר בתיירות בעולם, לא רק בארץ.

באילת תמיד הייתה הגירה שלילית, ומיום חקיקת החוק, ההגירה בהחלט נעשתה לכיוון אילת, ומתוכם יש לנו, מתחילת שנות ה90-, כ8,000- עולים חדשים, שכולם נקלטו וכולם מועסקים, ואנחנו עוד ממשיכים בקליטה. זאת אומרת, אילת היא גם אזור שקולט עלייה - היום אנחנו קולטים עלייה מצרפת, עלייה ישירה - יש מכירה של בתים - וזו עלייה מאד טובה. אנחנו גם עשינו מספר רב של פעולות לקליטת העלייה הצרפתית, שהיא עלייה מאד קשה בגלל שהיא באה ממדינת רווחה, אבל כמקום בארץ שהם מצביעים עליו כמקום לגור בו, אילת נחשבת בעיניהם, ואנחנו שמחים על כך.

אין ספק שבלי ההשקעות ובלי פיתוח העיר ומה שהעיר מייצגת היום, לא היינו עיר נדרשת - אני בכוונה מסמן את העלייה מצרפת, כי בגלל שהם באים ממקום רווחה ומקום טוב, הם לא רוצים לרדת ברמה ובאיכות החיים.

החוק השפיע על כל החיים באילת. השפיע גם על גובה השכר של השכיר וגם על המעסיק. זאת אומרת, הוא לא רק מטפל בעניין המע"מ, הוא מורכב מעוד כמה אלמנטים שיצרו כדאיות ואווירה, ואם פעם המדינה הייתה נותנת סבסוד לעיר על החשמל, על המים ועל כל דבר - היום המדינה כבר לא מסבסדת כמעט כלום, וזה מה שבעצם החוק עשה, הוא גם הוריד את הסבסוד של המדינה. דרך אגב, גם הטיסות היו מסובסדות והיום גם הטיסות לא מסובסדות, מי שנותן לנו את ההנחה זה החברות ולא המדינה. בעבר המדינה הייתה מסבסדת את כרטיס ארקיע והיום היא לא נותנת שום סבסוד לארקיע בגין שימוש תושבי אילת.

זאת אומרת שהתמורה פה, גם למדינה בקטע של סבסוד, ירדה. ההטבות באו בצורה אחרת, בהיקף אחר - זה יצר תנאים חדשים שהחיים באילת הם אפשריים. בעבר, בלי הסבסוד שהיה, החיים היו בלתי אפשריים באילת, גם בגלל העלויות - כל דבר באילת הוא יותר יקר, גם אם בונים בית, ולא בגלל המע"מ - כולל האדריכל, העורך דין, רואה החשבון - גם המקצועות החופשיים כלפי תושבי אילת. ישנם מרכיבים נוספים בתוך העלות של כל דבר. גם כשאנחנו בונים בית ספר, משרד החינוך מכיר בעלות הנוספת הזאת - 25% עלות נוספת.

זאת אומרת שאם בודקים מחירים של מוצר, הבדיקה חייבת להיות גם במרכיבים הנוספים - מרכיבי ההובלה, התפעול וכל מה שבעצם מרכיב את המוצר לפני שהוא מגיע לצרכן - אני מציג את זה באופן כללי, ולמרות זאת אני אומר: המחירים צריכים להיות יותר זולים, בעיקר ברשתות.

ראיתי פה במחקר שהמחיר היה 15% פחות באילת, ולא 17% - אני יכול להצדיק שה2%- מכסים לו אולי את כל ההפרש בהובלה ובכל העניין, אבל באותו מקום שה17%- לא מקבל ביטוי, זה לא בסדר.

את הבעיה הזו צפו בעצם מראש, זאת אומרת, הממשלה כאשר היא חוקקה את החוק, והכנסת אישרה - החוק הרי חוקק בתקופה של ממשלת אחדות לאומית - שמעון פרס היה אז ראש ממשלה, שר האוצר היה מודעי והם הובילו את העניין בצורה הנכונה, והם גם קבעו - אני גם נפגשתי עם מי שהיה ממונה לכל הקמת התשתית לחוק, מר פלומין, שהוא היום רואה חשבון פרטי - אני נפגשתי איתו בשביל ללמוד את הנושא. ישבתי איתו והוא באמת סיפר לי על האווירה, על הדיונים - הכניס אותי לתוך האווירה של ימי החקיקה, ובהחלט הכוונה הייתה בדיוק כפי שגברת סופה לנדבר הציגה כאן - לקחת אזור, להפוך אותו לפנינה ולשמור עליו.

עבודת השמירה היא תמיד קשה. גם בבניין, כשבונים בניין יפה, אז הוא יפה בבנייה, אבל אחר כך קשה לשמור עליו. גם בעניין הזה - בנינו חוק, בנינו תשתית לעניין, בנינו את הכל, בנינו עיר סביב העניין, והיום באמת יותר קשה לשמור על העניין. ופה באמת אני פונה לוועדה ואם אני חושב שלוועדה יש פה איזה שהיא משימה - וחשוב שתהיה - החוק נתן לזה ביטוי, הוא נתן ביטוי לעניין של הפיקוח, והביטוי הזה לא יצא לפועל, לצערי. אנחנו ניסינו מספר רב של פעמים שהשרים כן יקיימו את סעיף 5 בחוק, ועד היום, לא שר המסחר והתעשייה ולא שר האוצר - הם לא נתנו שום תקנה בנושא.

אם יקבעו את התקנות ויהיה צורך בכוח אדם לבצע זאת, אז קודם כל אני מוכן, עם סיירת התיירות שלנו - שלא יבואו ויגידו: התקנה הזו מצריכה כוח אדם - אולי צריך באמת מפקחים של הממשלה, ואז יהיו עוד מקומות עבודה - אבל אם הממשלה תבוא ותגיד: אין לי סעיף תקציבי לעניין, אז אני מבקש: תסמיכו את הפקחים שלנו, תנו לנו את ההסמכה, והם, בין יתר התפקידים שלהם בחוקי העזר העירוניים, הם יעשו גם את העניין הזה.

מצד שני יש שיתוף פעולה מאד פורה ומלא בין לשכת המסחר והתאחדות בתי המלון עם העירייה, כאשר הרצון פה משותף. הסוחרים גם אומרים: תנו לנו את הכלים, ולשכת המסחר יודעת שחשוב לשמור על החוק הזה ושלא תצא דיבה על החוק הזה בשום צורה ובשום דרך. רק מה? חסרים לנו פה הכלים, ואם מפה תצא הקריאה ואנחנו נקבל את הסמכות, אז יהיה לנו הרבה שיתוף פעולה גם עם לשכת המסחר וגם עם התאחדות בתי המלון, וכמובן להמשיך לעבוד עם המכונים - עם המכון לצרכנות שלכם.

במקרה הזה אני מציעה לך לקחת את החוק בידיים.

פה צריך לקחת את החוק לידיים, אבל צריך גם את הסמכות, ועד רגע זה לא קיבלנו את הסמכות. לכן הקריאה שלי בעצם היא שאם הממשלה לא מקימה מערך של מפקחים עם סמכות, בגלל בעיות של כוח אדם ותקציב, אז אפשר בהחלט, על התשתית של הפיקוח העירוני שלנו להלביש את הסמכות הזאת - וזה נעשה בעבר. כאשר היה פיקוח על המחירים במשרד התעשייה והמסחר בעבר, על נושאים שהם היו בפיקוח, המשרד העביר לנו סמכויות והסמכה, ואנחנו ביצענו את זה עבור המשרד, בנוסף לפקחים ומפקחים שהיו, כך שמבחינה חוקית זה ניתן לעשות, ואנחנו גם מוכנים וערוכים לעשות.

מר יצחק קמחי, אנחנו רוצים לשמוע האם יש להם סמכות לקחת את זה בידיים, או אתם רוצים לעשות את זה?

אני מיד אתייחס לדברים, אני חושב שקודם כל צריך לברך את הוועדה על דבר אחד חשוב שהיא עשתה - מה שגברת חני מונין והמכון למחקרים עשה - פשוט הציף איזה שהיא בעיה. הרי זה לא היה סוד לתושבי אילת שהם משלמים יותר כסף עבור מוצרים שהם יכולים לרכוש אותם בצפון, עם המע"מ, יותר בזול - זו לא חדשה גדולה. זה אולי חדשה לשאר תושבי ישראל, שבטעות חושבים שבאילת הם קונים יותר בזול את המוצרים - ולא היא.

האינטרס המרכזי של פרנסי העיר ושל איגוד הסוחרים ושל בתי המלון הוא למשוך תיירים, או להפוך את העיר הזאת לאטרקטיבית. זה צריך להיות האינטרס הראשוני שלהם. בפועל מה קורה? אילת עומדת בתחרות אולי לא כל כך הוגנת עם שירותי תיירות בחוץ לארץ, ולצערי הרב תושבי ישראל לא פעם מעדיפים לנסוע לחוץ לארץ ולא לבוא ולנפוש באילת.

זה לא שייך, כי מרכיב השכר בתורכיה הוא 100$ לעובד ובאילת הוא 1,100$ לעובד, ועם תוספת המגורים זה 1,600$.

אנחנו צריכים להגיד שאנחנו אוהבים את אילת ואת האילתים, אבל אנחנו לא אוהבים את הליקויים שיש שם, ואנחנו מתכוונים לתקן אותם. תקבלו את זה בהערכה ובאהבה, כי נכון, אתה צודק, הסקר הצביע על הליקוי הזה, אבל אני חושבת שחלק מהאנשים שמגיעים לאילת באמת לא יודעים להשוות, חלק בכלל לא יודעים את המחירים, ובגלל זה מאמינים שהפטור נותן הנחה.

אנחנו לא מתווכחים עם הממצאים - חשוב שיובן, לא מתווכחים עם הממצאים.

לכן באמת אחד הדברים המרכזיים שיצאו מהישיבה הזאת, שתושבי ישראל ידעו שהם באמת צריכים להמשיך להשוות מחירים, כי אין מה לעשות. לפעמים הייתה גם ציפייה לגבי חנויות הדיוטי פרי שהם יותר זולים - זה לא תמיד כך - תשווה את המחירים ותראה. זה שאומרים לך שאין מע"מ זה לא אומר שהמחיר השתנה.

ישנה כאן סקירה מאד יפה שהכינה גברת יפעת שי לוועדה - היא אומרת את זה בפירוש, הפטור מהמע"מ לא חייב לבוא לידי ביטוי במחיר הסופי.

אבל גם היא מציינת את סעיף 5 לחוק.

מיד נגיע לסעיף 5 בחוק. איפה ארגוני הסוחרים? הם לא יודעים מה קורה? הם לא יודעים שהמחירים יותר יקרים? אולי הם מנצלים בטעות את העובדה שתושבי אילת - אני כרגע מדבר עליהם, אני עוזב את שאר ישראל - הם בעצם מעין לקוחות שבויים שלהם שם, שאין להם ברירה, הם לא יכולים לעלות לצפון לקנות בסופר - סליחה, בסופר, לפחות לפי הסקר, המצב הוא בסדר - או את מוצרי החשמל - הם לא יכולים לעלות לצפון לקנות את אותו מוצר חשמל ולהוביל אותו לאילת, כי אז באמת יהיה להם יותר יקר. אבל המחירים שונים, והמחירים בצפון זולים יותר.

למה אתם לא עומדים ודואגים פה, בתוך עירכם, לעניין? לא שהתושבים יהיו לקוחות שבויים. ואחר כך זה בא - אמרו את זה פה בסקירה בצורה עדינה - חשש להטעיה של הצרכנים מהצפון, שחושבים שבאילת זה יותר זול. אז כעת ידעו שזה לא בהכרח יותר זול, והם צריכים כן להמשיך להשוות מחירים - וזה דבר שאני תמיד דוגל בו - תמיד תשווה מחירים ואל תסתמך לא על מבצע זה ולא על מבצע אחר, אלא תראה שאכן המחירים יותר זולים, ואז תחליט ותבצע החלטת קנייה.

עכשיו לגבי הנושא של פיקוח - באילת יהיה פיקוח על מחירים ובצפון לא יהיה פיקוח על מחירים? יכול להיות שאולי צריך, אני לא יודע, אני לא מוסמך לבוא ולהחליט.

אני מדבר מכוח החוק.

אני לא נכנס כרגע לחוק, זה לא חוק שבסמכותי. אני מודה ומתוודא, אני גם לא חשוף אליו ולא מכיר את הסעיף הספציפי הזה, את סעיף 5 לחוק. יש פה מישהו ממשרד האוצר, אולי הוא יוכל להאיר את עיננו בעניין.

פיקוח על מחירים הוא אפשרי, אבל המדיניות של הממשלה, לאחרונה לפחות, הייתה להוציא מוצרים, כמירב האפשר, מפיקוח. יכול מאד להיות שאם אתם רואים באילת כשל שוק מסוים, שעקב זה שבאמת כל התיירים שנמצאים שם והתושבים שנמצאים שם, אין להם שום אלטרנטיבה אחרת, הם חייבים לבוא ולרכוש שם, אולי צריך לשים חלק מהמוצרים בפיקוח - אני לא יודע, אני לא רוצה לחוות דעה בעניין, אני גם לא מוסמך - ואז תדבר על סמכויות פיקוח והכל יהיה נחמד.

אבל זאת לא הבעיה, כי אפשר לפתור את הבעיה תוך יצירת מודעות אצלכם, גם של בעלי בתי המלון, גם של הסוחרים, גם של העסקים הקטנים, גם של הרשתות, שאילת צריכה להיות מוקד משיכה, אבל היא צריכה להיות מוקד משיכה אמיתי, לא קומופלאז', לא פסאדה, אלא זה צריך להיות אמיתי, שהצרכן באמת יהנה מהעניין, שתהיה לו את המוטיבציה לבוא לאילת וגם אולי לקנות, כי זה באמת חלק מחוויית הנופש.

מר אברהם פורז אמר בוועדת הכלכלה, כשדיברנו על הנושא של תיקון לחוק הגנת הצרכן: אנשים באים לדיוטי פרי, הארנקים נפתחים.

נכון, זה האווירה. בחופש קונים.

מאד יכול להיות, אבל אל תנצלו את האווירה הזאת, כי זו התחושה מהסקר הזה, שמישהו מנצל את האווירה הזאת ועושה קופה. לא שאני נגד להרוויח, ולא שאני לא מודע שישנן עלויות נוספות באילת, אבל בסדר, יש פה איזה שהיא נחה - בואו נחלק את הדברים. גם הצרכן ירגיש שיש רווח, גם הסוחר ירגיש שיש רווח והעיר אילת גם תשגשג בעניין הזה. אבל מישהו צריך לבוא ולהגיד את הדברים.

על זה אין ויכוח.

זה לא רק משהו שהממשלה תבוא ותציל את העניין. לא חסרים הרי תקציבים - אני מתאר לעצמי - לא בחוק עידוד השקעות הון, לא דרך הסעיף הזה של הפטור ממע"מ וסעיפים אחרים, שנתנו הטבות לאילת, ובצדק - הנחה במס הכנסה, והכל מצוין. הצרכן הסופי לא רואה את זה, וזו המסקנה מהדברים.

אתה ממשרד התעשייה והמסחר - איזה הצעה אתה נותן?

אני אמרתי, קודם כל לצרכנים תהיה איזה שהיא מודעות והם ידעו. ברגע שהצרכנים יערכו השוואות מחירים, הם לא ירוצו לפתוח ארנקים באילת, ואז הסוחרים יבינו: תשמעו, לא עושים פה קופה, אלא אנחנו צריכים באמת להיות אטרקטיביים, להתאמץ טיפה יותר, להעניק הנחות, להראות שאנחנו באמת כדאיים.

על הצרכן אל תבנה.

אני לא בונה על הצרכן.

אבל גם הסוחר צריך פיקוח.

עכשיו בנושא של פיקוח - בנושא של הצגת מחירים עשינו מספר מבצעים באילת, גם בתקופות האחרונות, והיה להם פרסום - נדמה לי שגם לפני הפסח היה מבצע כלשהו - ואנחנו יורדים עם כוח אדם רב יותר, במשך יומיים יושבים וסורקים את העיר, וגם מפרסמים את הממצאים. אלה דברים שנעשים - אני לא אומר שזה הכל והכל נהדר, אבל רק רגע, יש פה התאחדות סוחרים, אנשים שם חברים בהם - איפה האינטרס שלכם? איפה הפיקוח האישי?

בעולם מדברים הרבה על SELF REGULATION, אז אולי אתם ההוכחה ש-SELF REGULATION לא עובד בכלל. צריך לבוא גם איזה שהוא תמריץ מכם, איזה שהיא היענות, משהו שיהיה ממשי ואמיתי, שאתה יכול לבוא ולהציג אותו.

אני לא מספר לך שהדברים נעשים, כי גם יש את זה פה בכתובים, אבל הם לא מספיקים. מה שאתה אומר זה נכון, הם גם נעשים, ונעשים בשיתוף פעולה הקיים - ויש את זה פה בכתובים, אם תרצה לעיין - ואנחנו גם מנצלים את העיתונות המקומית לצורך העניין, אבל הם לא מספיקים. צריך את הסנקציה בשביל אותם אלה שיודעים שאם החוק לא מגביל אותם, או לא קובע, אז יש להם את המשחק לכאן או לכאן. הם יוצרים לנו את הבעיה, ואנחנו צריכים את הסנקציה לאותם אנשים.

הסנקציה היא שינוי חקיקתי, כי השינוי החקיקתי צריך לבוא ולומר: יש פיקוח.

אבל בחוק עזר אתה יכול לקבל החלטה שאתה נותן סנקציה לאלה.

אני לא יכול, אסור לי. חוק עזר לא יכול לעסוק במחירים.

אנחנו מיוזמתנו בלשכת המסחר, בשנת 1998, כתוצאה ממכתב שהגיע לראש העיר וראש העיר העביר את זה אלינו, אנחנו הקמנו ועדה בעיר לפיקוח על מחירים בראשות עורכת דין. הבעיה של אותה ועדה, שאין לה סמכויות - הם יכולים ללכת ולהיכנס לחנות כזאת או חנות אחרת - זה היה מיוזמתנו, לא מיוזמה של אף אחד אחר.

מי צריך לתת סמכויות?

את הסמכויות צריכים לתת או ממשרד האוצר, או ממשרד התעשייה והמסחר.

הנה החוק - "כל שר רשאי בתחום סמכותו לצוות על הפחתת מחירים של טובין ושירותים שניתנו לגביהם הטבות על פי חוק זה, ולהתקין תקנות בדבר הפיקוח על המחירים של טובין ושירותים". זאת אומרת, התקנות חסרות, זה העניין. אנחנו צריכים את התקנות האלה.

אני רוצה להוסיף משפט אחד - לא שפעלנו, אנחנו יצאנו לעבודה, ונציג העירייה, מחזיק תיק התיירות בעירייה, איש ההסתדרות, ויצאנו לעבודה. לצערנו זה לא שווה שום דבר.

עכשיו אני אגיד עוד דבר - סוחרי אילת הוותיקים, אין אתם בעיה - יש לנו בעיה שצריך לדעת אותה - יכול לרדת מחר איש לאילת, לגור בה, או לא לגור בה בכלל, תהיה לו דירה בשכירות, לפתוח שם עסק, בסוף שבוע לנסוע חזרה צפונה, הוא לא מכיר אף אחד. רוב סוחרי אילת הוותיקים, אין אתם בעיה.

אני לא סוחר, אני מתעסק בדירות, אבל אלה סוחרים פה. זה יש לו עסק נגרות גדול מאד, וזה בעל מוסך - שיעשו השוואות ביניהם האם יש פער. יש לנו בעיה עם אלה שיורדים.

לכן אני אומר, אנחנו מיוזמתנו מוכנים לעשות הכל - יצאנו לדרך מטעמנו, קיבלנו את הגיבוי המלא של העירייה, אבל לעירייה אין שיניים. למי שיש שיניים זה למשרד התעשייה והמסחר ולמשרד האוצר. צריך לתת את השיניים. יהיו שיניים - יהיה הכל טוב. לא יהיו שיניים - אז עוד פעם יבוא איזה בר-מן וייקח על בירה 17 שקל במקום 13 שקל, ומה נעשה לו? מחר הוא כבר חזרה בתל אביב, ברחוב דיזנגוף.

זאת הבעיה ולכן הסקר הוא סקר מצוין לרשתות, הוא פחות טוב למסחר הזעיר, הקטן. תעברי בשדרות התמרים - בין הסוחרים הוותיקים של אילת את לא תמצאי את זה. תעברי באזור התעשייה הוותיק של אילת, לא תמצאי את זה. אנחנו מוכנים לעשות סקר איתך ולהוכיח את זה. ברשתות אין לנו שליטה בכלל.

אנחנו צריכים ללמוד מהסקר, לא להתווכח איתו. צריך אפילו להרחיב אותו.

אני לא מתווכח, הוא מצוין, אבל אני אומר: אנחנו מוכנים לכל פעילות.

תודה רבה. משרד האוצר בבקשה.

לגבי עצם ההטבות הניתנות באילת, נשאלות שתי שאלות - שאלות שנשארו ככל הנראה גם לפני 15 שנה, הרבה לפני שניתנה לי האפשרות להתייחס לחוק עצמו - שאלה ראשונה היא למי ניתנה ההטבה ולאיזה מטרה. כשאנחנו צריכים לבוא ולבחון האם ההטבה, מבחינת רוח החוק, ניתנה לבעלי העסקים, לאלה שאמורים היו להגיע לאילת כדי להשקיע בה ולהפוך את אילת ממה שהייתה למה ששמענו שהיא הפכה להיות היום? האם ההטבות ניתנות לתושבי אילת? האם ההטבות אמורות להינתן לתושבי מדינת ישראל, כדי למשוך אותם לאילת? או האם ההטבות אמורות להינתן גם לתיירים מחוץ לישראל, כדי למשוך אותם לאילת.

יש לנו בעיה, כי אי אפשר במסגרת החוק לתת הטבות שיוכלו להגשים את ההטבות לכל הקבוצות השונות שמניתי.

הרי עשו את זה כדי למשוך את האנשים לאילת. נכון או לא? אז זה צריך להיות כאלה שמגיעים לאילת.

השאלה הייתה למי רוצים לתת את ההטבה, ובאיזה דרך אנחנו ניתן את ההטבות האלה.

בשנת 1985 לא יכולתם לשאול את השאלה הזאת?

אולי נשאלה השאלה. התשובה שניתנה שבמסגרת ההטבות שניתנות במסגרת חוק מע"מ, אז אולי החטיאו חלק מהמטרות האלה. על פי חוק מע"מ, מי שאמור להיות ממוסה הוא בעל העסק, ואנחנו עומדים לא מול הצרכן הסופי, אלא אנחנו עומדים מול בעל העסק. לגבי כל ההטבות הקיימות בחוק, למשל שיעור 0 על פרות וירקות, אנחנו שואלים את עצמנו האם אנחנו משלמים מחיר יותר נמוך על הפרות והירקות, או האם החקלאי נהנה קצת יותר מזה שכשהוא מוכר לנו, הוא לא צריך לשלם את המס.

אותה שאלה נשאלת גם באילת - האם כשאנחנו ממסים וקובעים שעל המחיר של העסקה שהוא לפי חוק מע"מ מחיר מוסכם בין המוכר והקונה, האם המוכר יוסיף את המע"מ או לא יוסיף את המע"מ. ברגע שהוא מקבל את הפטור, בעיני החוק מי שנהנה - הנהנה העיקרי בעניין הזה - הוא העוסק עצמו, שעל המכירה עצמה הוא לא צריך להפריש למדינה חלק מהמס.

ההתייחסות צריכה להיות גם לגבי תושבי אילת - אם ההטבה הייתה צריכה להינתן תושבי אילת עצמם, אז נשאלות שאלות לגבי החוק, כמו שהוזכר על ידי ראש העיר - ישנם שירותים, למשל כאשר תושב אילתי בונה את ביתו, אז יש לו הוצאות יותר גבוהות מאשר גורמים מחוץ לאילת, כיוון שישנם שירותים שאי אפשר לרכוש באילת עצמה,

במה זה קשור לסקר הזה?

זאת אומרת שישנם שירותים שבחוק עצמו בנויים ככה שהשירות והצריכה באילת תהיה יותר יקרה - ולמה אני חוזר לעניין הזה? המטרה של החוק הייתה גם לבוא ולומר שאותו עורך דין, רואה חשבון או אדריכל שנותן שירות לתושב אילתי - אמרו לו: אם אנחנו רוצים לפתח את אילת, בואו נמשוך אותו לאילת. אם הוא ייתן את ההטבה באילת, אז השירות שלו יהיה פטור ממע"מ. אם הוא נותן שירות מחוץ לאילת, אז על השירות עצמו יחול מס בשיעור מלא.

לכן, למי ניתנה הטבה מלאה? חשבו לא על התושב האילתי, אלא בואו נמשוך בעלי עסקים לאילת, והמטרה הזאת הצליחה.

בעלי מקצועות חופשיים בעיקר. זה נכון, אתה צודק. לנו חשוב העניין הזה של אווירה שזה יצר, האווירה הזו של קניות, של זול - זה חשוב לנו, בואו לא נתעלם מזה. נכון שחלק גדול ממטרות החוק הושגו - וצריך לומר את הדברים הללו - אבל אנחנו רוצים בהחלט שהאווירה תהיה וגם שהצרכן ירגיש שלא "סידרו" אותו. אנחנו רוצים שהוא ירגיש טוב עם העניין.

לגבי העניין של הפחתת המחירים - קודם כל, בתור נציג האוצר, קשה לי להתייחס לעניין עצמו של הפחתת מחיר, כיוון שכל הטבה - פטור ממע"מ, או שיעור 0 - למעשה תמיד תהיה מבוססת על המחיר המוסכם. אנחנו, ככלל, לא נכנסים - גם בארץ וגם באילת - לא רוצים להיכנס לשיקולים של קביעת המחירים. אם גורם כלשהו רוצה או אמור לפקח על המחירים, לא נראה לי שניתן יהיה להטיל את העול על פקידי האוצר, שגם אין להם לא את המיומנות ולא במטרות של החוק.

תסמיך אותנו - אנחנו נתמודד עם זה - תסמיך אותנו.

יכול להיות, אבל זה עניין שלמעשה קשה גם לעשות את ההקבלה בין הפטור שניתן ממע"מ להפחתה אוטומטית שצריכה להשתקף במחיר של העסקה, ב17%- פחות.

זה כל כך מוזר מה שאתה אומר. אזור סחר חופשי מתכוון לדבר הזה, שזה יהיה יותר זול. המדינה נתנה להם פטור 17% לא כדי שינצלו ויעשו קופה. לזה אני לא אסכים איתך.

אני לא מתווכח עם המטרות.

אם תעשה השוואה בין רשת בצפון, רשת במרכז ושם באילת, אז ההשוואה תהיה לא לטובת אילת.

גם ברשתות יש הבדלים במחירים, גם בין קיוסקים יש הבדלים במחירים.

אבל לא באותה רשת.

ניקח לדוגמה בקבוק מים קטן - מוכרים אותו ב10- שקלים באילת. אז אם תוריד 17%, אז אפשר היה למכור בפחות. אבל אין מחיר למים בצפון - בקבוק מים נמכר במקום אחד ב3- שקלים, ב5- שקלים.

יש מחיר למים בסופרפארם בצפון ובסופרפארם באילת.

אבל יש גם מחיר ברשת סופרסנטר בנס ציונה וסופרסנטר ברמת אביב. אני רק אומר שאין איזה שהוא מחיר אחיד, המחיר הזה הוא לא בפיקוח. אין ויכוח שכל המחירים ברשת פיצה האט צריכים להיות כך וכך שקלים וזהו זה - אין ויכוח על זה, הם יכולים להחליט איזה מחיר שהם רוצים.

בצפון ישנה תחרות ואנחנו מרגישים את זה פחות. באילת אתה לקוח שבוי, אין לך ברירה, אז שם מעלים לך את המחיר.

אבל אז אנחנו נוכל לומר שהוא לוקח באילת מחיר שונה מאשר בתל אביב, ונוכל לומר את הדברים בקטע של ההסברה. היום אין לנו את האפשרות הזו, זה העניין.

את ההסברה תמיד אתה יכול להגיד. אכיפה אין לך. היא גם לא קיימת בצפון.

מר שי ברגר, תסיים בבקשה.

רציתי גם להבהיר שההפחתה לא בהכרח אמורה להיות בגובה של מלוא המס, של 17%, כיוון שזה אמור לבטא את כל אותן עסקאות שלגביהן יש נטרול מוחלט של המס. למשל, בחוק מע"מ ישנה הבחנה בין שיעור 0 לבין פטור ממע"מ. מי שמוכר את הטובין שלו בפטור ממע"מ, למעשה מוטל עליו איזה נטל מסוים של תשלום המס שהוא לא יכול לקזז.

הוא מקזז את זה דרך מס הכנסה.

אני מתכוון לכך שאותו גורם שבאילת מוכר - נתנו הטבה גורפת לבתי מלון, לטובה, אבל כשמקיימים איזה פרויקט תיירותי באילת היום, או את הקניון שבנו באילת, אז לצורך הקמת הקניון היו כל מיני תשומות - הוצאות - שלגביהם לא ניתן היה לקזז את מס התשומות, היו צריכים להשתמש ביועצים פיננסיים, אדריכלים, שאי אפשר היה לקזז. אז אי אפשר לומר שהפטור על 17% של המחיר. צריך להיות איזה מחיר מופחת. אם רוצים לתקן את העוול, יכול להיות שיש פה בעיה מסוימת, שאי אפשר לכפות על אותם עוסקים להפחית את המחיר ב17%-, ההפחתה צריכה להיות קצת אחרת. זה במישור של המיסוי.

קודם כל אני לא מסכימה איתך, אבל נניח - צריכה להיות הפחתה, נכון? אני חושבת שעומד מול עינינו הציבור הזה, ציבור של צעירים שמגיעים לאילת. תודה רבה.

אני מבינה שיש בעיות בתקנות של פיקוח, כי כפי שמר יצחק קמחי הסביר, יכול להיות שהיום בכלל, במדיניות של אי פיקוח, זה תקנות קצת יוצאות דופן. בדרך כלל, כשיש פיקוח, אז יש פיקוח על מחיר מירבי. אז אתה יודע שאסור למכור את הלחם האחיד מעל סכום מסוים.

אז אולי כדאי להכניס את המים המינרליים.

אולי מים מינרליים, נכון.

לדעתי זה סקנדל שבקבוק מים עולה 8 שקלים באילת.

מספר מוצרים. יכולים לשבת ולהחליט על מספר מוצרים.

יכול להיות - אני לא הגורם המקצועי בעניין הזה.

בסדר, אבל לעשות את זה בוועדה משותפת.

מאד יכול להיות שאולי לזה יש מקום.

בהתייחס למוצר חיוני כזה, יכול להיות. אבל מה שאני אומרת, שחוץ מעניין של תקנות אני עדיין חושבת שכמו שסקר כזה בכל אופן עושה קצת רעש ודנים על זה - ושהדברים לא מתפרסמים, אז עולם כמנהגו נוהג. אני לפחות הייתי מציעה, אנחנו מוכנים להציע את העזרה שלנו, יש לנו נציגות - לעשות איזה שהוא צוות עם ראשות העיר ואיגוד לשכות המסחר, לעשות מין סיירת מידי פעם, להביא את הממצאים, לפרסם אותם - גם לזה יש משקל, לא צריך תמיד לנקוט באמצעים משפטיים.

נכון, כל הנושא של השוואת מחירים, יש לו משקל.

הסוחרים צריכים להבין שהם נמצאים בבדיקה, ולא לסמוך על התייר שבא, והוא באמת לא יודע.

יש לי הערה - בנושא מכוניות להשכרה אתם טעיתם. מכוניות להשכרה הם בתל אביב ובאילת אותו מחיר בדיוק, יש מע"מ במכוניות להשכרה, אין שום שוני. זו טעות שלכם, ואני מציע לתקן את ההערה.

גברת חני מונין ואחריה נשמע את המלונות.

אני רק רציתי להגיד שנראה לי שהדרך הטובה ביותר לטפל בנושא הזה זה לא לנסות עכשיו לחוקק חוקים, או תקנות מיוחדות, או מחיר על המים, כי כל הכוונה בעולם כולו, וגם בישראל, זה שלא יהיו מחירים בפיקוח. הכוונה כאן, כמו שכתבתי, שיהיה "WIN WIN" - רווח דו כיווני - אנחנו צריכים לקחת את הרשתות ה"סורחות", לדבר איתם, להסביר להם את המצב - מדובר ברשתות בינלאומיות מהמדרגה הראשונה - יכול להיות שצריכים ליידע את המנהלים הבכירים בחוץ לארץ, וזה מה שיותר יעזור או ישפיע. אני בטוחה שהאינטרס שלהם הוא שכמה שיותר יקנו מהתוצרת שלהם.

לכן אני חושבת שהנושא באמת צריך לבוא לידי דיון יחד אתם, בשיתוף פעולה, ולא בדרכים כוחניות, זה מה שנראה לי.

יש לי הרגשה שלא כל כך הפנימו, או לא כל כך הבינו למה מתכוון מר שי ברגר - אם תרשה לי קצת לחדד מה שאמרת - מה שמר שי ברגר דיבר - נגיד שבונים קניון מסוים, ובקניון יש רשת מסוימת. כשפותחים רשת יש בדיקות של ייתכנות כלכלית. מה שמר שי ברגר אמר, שמראש המחירים באילת יותר גבוהים - אני לא מתמצאת בזה, אבל אני בטוחה שלא רק בבנייה, אלא גם בתובלה, בקירור החזק שצריך לעומת המרכז. מה שהוא ניסה לומר שאכן צריכה להיות הנחה, אבל לא בהכרח של 17%, משום שעלות השירותים יקרה.

אני חושבת שאפילו מסאג' - אני זורקת סתם באוויר, לא בדקתי - אבל אם קשה למצוא מסאג'יסט - בים המלח, מידיעה אישית שלי במסגרת משרד התיירות, מידיעה אישית אני יודעת שהעובדים של ים המלח נמצאים בערד. יש כאלה שמגיעים אפילו מתל אביב - אני מדברת על עובדים במכוני מסאג' - ייתכן שבאילת, בגלל המוגבלות שלה והמרחק שלה מהארץ, אין כל כך הרבה, ואז אותו מסאג'יסט רוצה יותר כסף - אני אומרת את זה ללא בדיקה - אני מנסה לומר שזה לא בהכרח שבעל המכון גורף את כל ה17%- האלה.

אני מבקשת לפרוטוקול, כנציגת משרד התיירות - גבירתי אמרה לפרוטוקול ולכן אני מבקשת להעיר - גבירתי אמרה שהיא נוסעת כבר כמה שנים לצ'כיה לספא, או למכוני בריאות, ובאותה נשימה אמרה שצריך לשפר את השירותים באילת. אני חושבת שאנחנו צריכים להבין שעלות בניה של מלון באילת היא בערך פי 10 מאשר בצ'כיה - שוב ללא בדיקה, אם לא פי 10 אז פי 8 - השכר של העובדים פי כמה, האוכל פי כמה, האוטובוסים, הארנונה שהם כולם כורעים תחתיה. אז כבוד היושבת ראש, להודיע לפרוטוקול שאת נוסעת לצ'כיה כי השירות באילת הוא לא טוב, זה לא נכון. אנחנו נוסעים כולנו כי אנחנו כולנו עושים את החשבון. אני לא מבקשת אותך להיות ציונית, אבל את נוסעת לצ'כיה כי המוצר יותר זול בצ'כיה. אי אפשר לדרוש ממלון באילת שייקח שכר כמו בצ'כיה - אני יודעת כמה עולה לי מסעדה בפראג - גם אני נסעתי לפראג - וכמה עולה לי אוטובוס בפראג וכמה עולה הצגה בפראג. אז גם מכון הריפוי שלך יותר זול וזה בסדר שאת נוסעת, אני לא מבקרת אותך, אבל זה לא בגלל שהשירות באילת הוא לא טוב. אתם לא מבינים שהארץ שלנו היא יקרה, שהביטחון והכל מייקר את המוצרים.

ההשוואה כלפי מדינה אחרת היא לא במקומה.

אבל זה נאמר, מר גבי קדוש, זה נאמר והרגשתי צורך להגיב. לא אני העליתי את הנושא, אני רק מגיבה.

אני לפרוטוקול אגיד דבר כזה: אני טוענת, אני חושבת ואני בטוחה בכך שספא גם צריכים לעשות במדינת ישראל - על זה אני דיברתי, ואת זה אני רוצה להדגיש לפרוטוקול. אני חושבת ששום דבר לא יכול לעזור בזה שאין ספא במדינת ישראל, ואם יש זה ברמה נמוכה ביותר, במחירים גבוהים ביותר.

אני לא מקבלת את ההערה שלך בגלל שמסאג'יסטים יש במרכז המדינה, יש מרפאים בעיסוק, יש מדריכים ומורים לתרפיה במוסיקה, יש המון אנשים שיכולים לתרום לפיתוח של ספא במדינת ישראל, ואני טוענת שמדינת ישראל לא מנצלת את הפוטנציאל. אדוני ראש העיר, אתה אמרת שהגיעה עליה גם לאילת, ואני אומרת לך, מתוך מיליון 250,000 העולים החדשים יש המון מקצועיים ביותר: רופאים, אחיות, מסאג'יסטים ברמה גבוהה ביותר, ולא רק מסאג'יסטים עושים ספא, ולא רק ברומניה ולא רק במדינות חבר העמים, ולא רק בצרפת ולא רק בגרמניה. אנחנו רוצים להתעשר וזה הליקוי היחידי של מדינת ישראל - בבת אחת - ארוחה צריכה לעלות פי כמה מאשר בכל מדינה נורמלית. אני אומרת שאנחנו מדינה נורמלית, אבל מחירים אנחנו מעלים עד השמים, ואני לא מבינה איך האוצר ואיך משרדי הממשלה שותקים.

אני חושבת שאת, כיועצת משפטית של משרד התיירות, צריכה להיות ציונית במשהו אחר - הציונות שלנו צריכה להיות בזה שאנחנו נעשה שירות כזה במדינת ישראל, שאנחנו נמשוך את התיירים מהעולם כולו. אני חושבת שהתיירים האחרים שנוסעים ממדינת ישראל - ותסתכלו עכשיו במשרד התיירות ותעשו סקר - כמה אנשים נוסעים לצ'כיה? לא בגלל שהם מחפשים שם את הזול ביותר - יש שם מלונות די יקרים, יש שם שירות די יקר, וכל אחד מחפש לפי הכיס שלו. אבל אני אומרת לך שהגזמה לעיתים קרובות, וקופה על תיירים באילת ובמקומות אחרים במדינת ישראל, זה לא בא בחשבון. אני לא מקבלת את הדבר הזה.

אני חושבת שזה לא יכול להיות שאזרח פשוט - ואני הייתי עכשיו באילת - אזרח פשוט משלם הון תועפות, ואזרח צריך לדעת שמחירים צריך להשוות. אנחנו עכשיו נדאג שבני אדם שנוסעים לאילת ידעו שהשירות שם הוא יקר מאד, הוא הרבה יותר יקר, ושהחוק לא הגיע לתוצאה. בעצם החקיקה הייתה כדי למשוך ולתת את זה בלי ליקויים, ואנחנו רואים ליקויים רבים - ואני לא מדברת עכשיו רק על הסקר - גם אנשים שכותבים לוועדה, חלקם יודעים שצריך להשוות מחירים. ואתם צריכים להיות פטריוטים במשהו אחר.

אם אפשר להעיר משהו בנושא - למרות ההערות ולמרות הנושא, אני מבין גם את הקטע של ההיערכות מבחינת משרדי הממשלה.

היערכות משרדי הממשלה צריכה להיות במשהו אחר - האכיפה של החוק, זה ההיערכות שלהם. משיכה של אנשים, שירות הכי טוב, מחירים הכי טובים - עם זה מושכים את האנשים.

אנחנו כעיר, זה חשוב לנו, וגם התדמית חשובה לנו. חשובה לנו מאד התדמית, ואנחנו לא רוצים לקבל תדמית של עיר יקרה. מיד יספר מר יוסי אני על הקמפיין הקרוב שאנחנו כולנו, בכסף רב, יוצאים בקטע של אילת במבצע ואילת במתנה. זאת אומרת, יש לנו גם פעולות שאנחנו עושים ומשקיעים כסף, וגם העירייה, מתקציבה שמה כסף, וכל זאת על מנת שלא תהיה לנו תדמית של עיר יקרה - אנחנו לא רוצים את התדמית הזאת.

אני מתארת לעצמי. בגלל זה הפעילו עלינו לחץ כזה, שלא הפעילו אף פעם בחיים. האם אתם לא חושבים שאנחנו פטריוטים, אדוני ראש העיר? אנחנו פטריוטים של מדינת ישראל, זו המדינה שלנו, אבל בגלל שיש לנו אהבה למדינה ושייכות למדינה, אנחנו רוצים למשוך את האנשים - לא רק אזרחי מדינת ישראל, שבגלל סיבות אלה או אחרות הם מגיעים לאילת - אנחנו רוצים שתיירים יגיעו למדינת ישראל ויבקרו באילת.

יש פתרון אחד מאד פשוט. כפי שאנחנו עושים עם "ידיעות אחרונות" כל חצי שנה - אנחנו עושים ל"ידיעות אחרונות" סקר השוואה של הסל לפסח והסל לראש השנה - זה סקר שמכניס את כל הרשתות לויברציות. כל חצי שנה, לפני פסח וראש השנה אנחנו מקבלים את הטלפונים: מה אתם הולכים לבדוק בסקר? איזה מוצרים יהיו בסל? כי הם יודעים - כמובן שאנחנו לא אומרים להם, אנחנו מחליפים את המוצרים - כי הם יודעים שזה הסקר שמייצג אותם כלפי הציבור.

אם באילת יעשו את זה - עכשיו אני אומר בלי קשר לאף אחד - ואתם לא צריכים לא את משרד האוצר ולא את משרד התעשייה והמסחר בעניין הזה. יש לכם את היכולת כל חצי שנה לקחת רשימה של מוצרים, יהיו מוצרים קבועים שהם מוצרים שייבדקו ולאחר מכן יהיה דרוג: הרשת הזאת עמדה במבחן, רשת אחרת לא עמדה במבחן. בעצם השוט הוא כלפי הצרכן, ואני מניח שכל מנהלי הרשתות ייקחו את זה לתשומת לבם, ואני מודיע לכם, הם ייכנסו לחרדה אם ידעו שבאופן מתמיד כל חצי שנה - זה יפתור את הבעיה באופן רדיקלי.

אנחנו כולנו אזרחי מדינת ישראל – ישראלים, מה אפשר לעשות? אילת זה נכס של כולנו. אילת זה לא שייך רק לאלה שחיים באילת ומפרנסים את עצמם באילת - זה שלנו, של כולנו. כמו שחוף הים הוא של כולנו ולכן הייתה חקיקה שלא לבנות בחוף הים.

כנציג המלונות אני קודם כל רוצה להגיד שאנחנו נשתף פעולה עם כל מחקר שייעשה, ובהחלט, כמו שראש העיר אמר, אנחנו שותפים כולנו בנושא הזה. אני רק רוצה להעיר כמה הערות - שגם נאמרו פה - שהרבה פעמים הן מתוך תחושה ולא מתוך עובדה.

אילת מאד יקרה, בתי המלון מאד יקרים והכל יקר, וכשאתה יורד לגופו של עניין ומברר מה זה נקרא יקר, אז אתה מבין שהבן אדם שאל במלון הרודס, בערב חג הפסח כמה עולה חדר, כשמלון הרודס הוא אחד המלונות הכי יקרים והכי מפוארים בעולם.

להגיד לפרוטוקול? אנחנו אתמול גם המשכנו את המחקר ואנחנו יכולים להגיד לך - היום אנחנו לא בפסח, נכון?

קודם כל, בואו לא נזלזל בנופשון הישראלי - הישראלים יודעים בדיוק מתי לבוא ואיך לבוא, ועושים סקרים - ולראייה 50% מהתנועה של הישראלים מגיעה לאילת ויש עליה מידי שנה של ישראלים, סטטיסטית, עובדתית, לאילת. אז קודם כל נציין את העובדה הזו. ישראלים יודעים בדיוק מה הם קונים, ישראלים היו כבר פעמיים ושלוש באילת, והיו גם כמה פעמים בחוץ לארץ.

בסקרים שאני אישית קראתי, ולא פעם זה פורסם - הרבה מאד מהמחקרים שנעשו - ישראלי לא בא לאילת לא בגלל שבחוץ לארץ יותר זול - בגלל שחוץ לארץ זה חוץ לארץ, מדיוטי פרי, טיסה וכן הלאה. אבל לא זאת הנקודה.

אתה עושה שירות רע לאילת. יכול להיות שצריך לבטל את החוק משנת 1985 בגלל שלאילת מגיעים בלי מחירים.

מזה שנים רבות, המחיר הממוצע באילת יורד, על אף שההוצאה למעסיק עולה. כמו שאמר ראש העיר, אנחנו לא יכולים להתחרות ביעדים שהעובד מקבל 100$ לחודש, כשאצלנו העובד עולה 1,600$ לחודש, כולל הלינה, כי באילת העובדים מקבלים 3 ארוחות, מקבלים ביגוד, מקבלים הסעה, מקבלים דיור - זה דברים שלא קיימים במרכז, ועדיין המחירים באילת - ואפשר להוכיח את זה בוודאות - מאד מאד זולים, ולראייה אתם יכולים לראות את הדוחות הכספיים של כל רשתות בתי המלון.

אתה רוצה להגיד שמשכורת ממוצעת באילת כמה?

העלות למעביד.

בסדר, עלות המעביד תלויה גם בבסיס של המשכורת.

קודם כל, בגלל מחסור באנשים מקצועיים, לא פעם ולא פעמיים אנחנו נאלצים לשלם הרבה יותר כסף לעובד מאשר הוא מקבל במרכז. זה ידוע, ואנחנו עושים את זה, וזה לא מונע מאיתנו לשמור על רמה כזו של מלונות, שהיא מהגבוהות ביותר - ואני מסתובב הרבה בעולם. אני חושב שצריך להעמיד את הדברים בפרופורציה בנקודה הזו.

לגבי הסקר שנעשה וסוגי הספא השונים - אז גם במסאג'ים - יש הרבה מאד סוגים של מסאג', ולפעמים ההבחנה בין מסאג' למסאג' היא לא אותו דבר.

בתל אביב פחות טוב?

לא אמרתי פחות טוב או יותר טוב. מעבר לזה, רוב מכוני הכושר והטיפולים הם על ידי חברות פרטיות, שבחלקם זה רשתות - אותו דבר. אנחנו מבטיחים שאנחנו נעשה את המאמצים שיש ברשותנו לאכוף את העניין בכל מה שקשור בשירותים שניתנים במלונות - לזה אני מתחייב כאן ובוודאות. אנחנו נעשה את המכסימום. אני רוצה אבל שתבינו, כמו שנתנו פה דוגמה - ואפשר להגיד את זה על פיצה האט - באמת נוהל קמפיין ברדיו המקומי, ואני אספר לכם מה הייתה התשובה - כל פעם שפנו לסניף המקומי, הוא הפנה אותם לסניף התל אביבי, שמעולם לא קיבלו תשובה עליה. זאת אומרת, הסעיף הזה של האכיפה - אם הוא לא ניתן בידי מישהו שיבוא ופעם אחת ייתנו איזה שהוא קנס, לעולם אף אחד לא ידע מי מחליט, מה מחליט ולמה זה יותר יקר או פחות יקר.

תפסיקו עם הקנס, זה לא קיים בחוק.

אבל ההשוואה נעשתה. תרשה לי להפריע לך - אני לא רוצה להתווכח איתך על העלויות, אבל העובדים במלונות באילת הם כולם בוגרי צבא, התחלופה שם היא אחת ל6- חודשים, כי באים החיילים המשוחררים כדי לקבל את הקצבה מהמדינה, שתומכת בתקציב.

חלקם, לא רובם. יש מספר מדויק.

אתה רוצה שאני אביא לך סטטיסטיקות? אני אביא אם צריך.

אז מה? זה רע?

לא, זה מצוין, אבל רבותיי, לבניית מלון באילת יש עלויות נוספות, אבל זה אזור פיתוח א' וכל התקציבים מהמדינה התקבלו. עיני לא צרה בדברים, אבל אי אפשר להציג את הדברים כאילו הכל בדיוק הכל אותו דבר. באמת תומכים באילת, וצריך לתמוך באילת, לגישתי, אבל אי אפשר - תשוו את זה לצפון. תשוו אחרי שהמלון בנוי: הילטון באילת והילטון בתל אביב.

רמת העלויות באילת הרבה יותר גבוהה, אני אתן לך דוגמאות.

רבותיי, גם אנחנו יודעים לעשות חשבון, ואנחנו גם מבינים למה בונים באילת, ולמה בוחרים במקום טבריה באילת, או במקום מקום אחר - יש כמה סיבות. אז אנחנו צריכים לקחת את זה יחד ולא לעשות סלט, כאילו אנחנו נאיבים. רבותיי, אנחנו לא נאיבים, גם אנחנו למדנו משהו, גם אנחנו יודעים כמה דברים, ואנחנו גם יודעים להשוות. לכן אני ממליצה, תשמעו - החקיקה הזאת עברה, ואנחנו רוצים שהחוק הזה יתרום וימשיך לתרום - ולא רק לאילתים ולא רק לסוחרים שמרוויחים - גם אלו שמבקרים. אני חושבת, לעניות דעתי, זו הייתה הסיבה להניח את החוק ולחוקק, והמחוקקים התכוונו לכך.

אני רק אסיים, ואני אחזור על זה שוב, אנחנו כהתאחדות המלונות, אנחנו נשתף פעולה בכל נושא שקשור לאכיפה, כל מה שקשור בתוך בתי המלון, ואנחנו נעמוד בזה. ואני רק אדגיש עד כמה המאמצים שאנחנו עושים באילת - בשבוע הבא עולה קמפיין מאד גדול שבו אנחנו מעניקים מתנות לכל מי שיגיע לעיר בשווי של 4 מיליון שקל - אלה יהיו כרטיסי גירוד, כשהפרס הגדול הוא ג'יפ בשווי של 200,000 שקל - מדובר על מבצעים שאנחנו כל הזמן עושים ואנחנו כל הזמן נלחמים על קהל הישראלי שמאמין בנו ותומך בנו, ולראייה הסטטיסטית, עדיין מגיעים מדי שנה יותר משנה קודמת - זה עובדות.

אני מציע שנקבל את ההצעה של גברת חני מונין ונקים באמת את הצוות המשותף - אם המכון כאן ייתן לנו גם סיוע אם יהיה צורך, בשביל להביא הצעה ולעשות גם בקרה.

רבותיי, לפני ההמלצות של הוועדה אני רוצה להגיד שאנחנו נגד הטעיית הציבור. הציבור צריך לדעת שלא תמיד המחירים באילת יותר זולים, ואנחנו נדאג לכך.

משרד התעשייה והמסחר ואגף המע"מ באילת צריכים לבצע את הבדיקות - ותבצעו אותם.

אנחנו נפנה לבתי מלון להקפיד על חוזה התקשרות עם החברות שנותנים שירותי ספא, ואנחנו רוצים שמי שמבצע את הטיפולים בפועל יקפידו על מחירים. לכן הפנייה שלנו לבתי המלון, להקפיד על חוזי התקשרות עם החברות שנותנות טיפולים במלון.

כמובן שאתם מבינים שאתם צריכים להשוות את המחירים עם מחירים בצפון ובמרכז המדינה.

הגשת הצעת החוק שמחייבת את הרשתות הגדולות למכור את המוצרים במחירים נמוכים יותר מהמחירים של מוצרי הרשתות במרכז הארץ - אנחנו היום מניחים את החוק הזה, תיקון לחוק הקיים, כדי שבעצם הגשת הצעת החוק תחייב את הרשתות וגם תעזור למצב הנוכחי.

אנחנו גם פונים לשרת התעשייה והמסחר ובפניה שלנו שהיא תיתן תיקון לחוק הקיים, להסמיך את עיריית אילת ולהפקיד על הנחות של מע"מ באילת.

אנחנו מוסיפים עבודה עם הצוות של גברת חני מונין והשוואה בעיתון "ידיעות אחרונות". לך אדוני ראש העיר ולצוות שלך, יישר כוח ותוך חצי שנה אנחנו נעשה ישיבה נוספת. אנחנו אסירי תודה על עריכת הסקר.

אני מברך אותך על הנחישות.

ואני רוצה להגיד לפרוטוקול: ציונים אנחנו.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30