פרוטוקולים/פניות ציבור/4370



5
הוועדה לפניות הציבור – 1.1.2002

פרוטוקולים/פניות ציבור/4370
ירושלים, ב' בשבט, תשס"ב
15 בינואר, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום ג', י"ז בטבת התשס"ב, 1.1.2002, בשעה 11:00


ס ד ר ה י ו ם

פניות לגבי מצב התחנות המרכזיות והבין-עירוניות

חברי הוועדה: היו"ר סופה לנדבר

מרים מיכאלי, סגנית מנהלת אגף פיקוח פיננסי, משרד התחבורה
פרדריק חודיק, סגן מנהל אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה
רוני פלאוט, נציב פניות ציבור, אגד
דוד כהן, מנהל מחלקת נכסים, אגד
יוני שקד, מנהל כספים, אגד
יצחק כגן, דובר חברת דן
שלמה וייסמן, מנהל אגף מערכות, מע"צ
עמי בן-דרור, יועץ מוניציפאלי, מרכז שלטון מקומי
חני מונין, מנהלת מחלקת סקרים ובדיקות, רשות ההסתדרות לצרכנות
דוד עידן, מנהל המרכז למחקרים צרכניים

שלומית קואולמן

חבר המתרגמים בע"מ



פניות לגבי מצב התחנות המרכזיות והבין-עירוניות

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לפניות
הציבור.
לרגל השנה האזרחית החדשה אני רוצה לברך את כולנו ולאחל לעם ישראל שיהיה שלום וביטחון ושיהיה קצת יותר קל מאשר היה במשך השנה הקודמת. יחד עם זאת התבשרנו היום שיועלו מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית ואני חושבת שהוועדה תפנה בצורה רשמית לחברת דן ואגד כדי שישקלו לאור המצב הנוכחי לא להעלות את המחירים כי במצב הנוכחי העלאת המחירים נשמעת קצת לא הגיונית ואבסורדית. גם בכנסת הוקפאו המשכורות ואני חושבת שכך נוהגים מוסדות וחברות. אני חושבת שבמצב הנוכחי לא צריכים להעלות את המחירים. אני מבינה שאתם לא תחליטו על כך עכשיו, אבל אני מבקשת מכם לשקול זאת.

לא אנחנו מחליטים על כך.

אני חושבת שלא כופים על החברות להעלות את
המחירים, אבל לזה אני אחזור ואתייחס בסוף הישיבה.

לפני מספר שבועות התפרסם מאמר ב"ידיעות אחרונות" שכותרתו "אף אחד לא מחכה לכם בתחנה". על-בסיס המאמר הזה והפניות שבעקבותיו אנחנו מקיימים את הישיבה. המאמר תיאר את המצב העגום והקטסטרופלי שקיים בתחנות מרכזיות וגם בתחנות בדרכים. מסתבר שהנוסעים באוטובוסים מקבלים שירותים גרועים ביותר וזה בא לידי ביטוי מבדיקות שנערכו בעשר מתוך 14 תחנות מרכזיות, שם נמצאו הליקויים בתחום אבטחה. בנוסף לכך התחנות סובלות מתחזוקה לקויה, מלוכלכות ומוזנחות. על כך אנחנו נקיים היום את הישיבה. ממה שאני מתרשמת וכנראה מתרשמים גם אחרים, אין גוף שיטפל בנושאים אלו וזה גורם למצב הנוכחי.

אני רוצה להבין למי שייכות התחנות האלו, מי אחראי על התחנה המרכזית ועל המצב בה, מי אחראי על התחנות בדרכים ולאחר שנקבל התייחסות נחליט מה אנחנו עושים בנושא. אם אין גוף שירכז את הנושא ואין בעל בית, המצב קשה מנשוא. במשך השנה הזו העבירו 14 מיליון שקלים.

הסכום הזה לא מתקצב את התחנות.

מיליון ו600- אלף שקלים היה מיועד לסככות.

ועוד מיליון ו600- אלף שקלים למערכות מידע
ולוחות מידע.

מתוך זה הקימו סככות ב300- אלף שקלים
והשקיעו מיליון ו600- אלף שקלים בלוחות.

עיקר עיסוקו של המרכז למחקרים צרכניים הוא
בנושאים שהם במהות לב לבו של השירות שהצרכן במדינת ישראל מקבל. כך אנחנו עושים סקרים רבים וזו מהות הסקר הנוכחי. למרכז הגיעו פניות ונתונים מגורמי האיסוף שלנו שאומרים שתחנות האוטובוסים – וזה התחיל דרך תחנות האוטובוסים שנמצאות בצמתים מרכזיים – לא מתוחזקים והכל כמובן נובע בתקופה הזו של תקופת החורף ואין מחסה מפני הקור, הרוח והגשמים. התחנות שהיו אמורות לשמש כמחסה בזמן ההמתנה לתחבורה ציבורית, לא עושות את מלאכתן.

לצורך העניין החלטנו לערוך בדיקה מקיפה שהחלה מטבריה בצפון עד באר-שבע בדרום, לאורך כל צירי הארץ שהם הצירים המרכזיים. בדקנו את כל הצמתים המרכזיים כ150- צמתים נבדקו כאשר במסלול זה נבדקו מאות רבות של תחנות באופן כללי. הנתונים היו מדהימים. אם אנחנו לוקחים תחנה בצומת מרכזית כמו בית ליד, עוברים שם 25 או 30 קווי אוטובוסים, צומת שמשרתת את כל האזור של ישובי השרון, נקודה שמשרתת ציבור גדול מאוד של חיילים, ושם מצאנו תחנות מוזנחות, שבורות, אין מחסה מפני שמש וקור בתקופה זו של השנה. זה פשוט מאוד מבייש לעמוד בתחנות מהסוג הזה.

בדקנו תחנה בצומת דרור והיה נראה כאילו התחנה הזו עברה פוגרום. מהתמונות ניתן להבין שבפעם האחרונה שמישהו ביקר בתחנה, בדק אותה או שחשב לטפל בה, זה היה בראשית שנות ה50-. התחנות סובלות מהזנחה שאפשר להגדיר אותה אפילו הזנחה פושעת ולא נראה שמישהו היה שם ועשה שם איזשהו טיפול וכי אנחנו מדברים על בלאי טבעי. התחנות נמצאות במצב שמראה שלא בשנה האחרונה ולא בעשור האחרון מישהו טרח לטפל בהן. בוודאי בעשור האחרון אף אחד לא התקרב אל התחנות הללו.

בדקנו צמתים כמו צומת מרכזית מאוד כמו צומת קסטינה וצמתים מאוד מרכזיים בכל רחבי הארץ. באשדוד יש תחנה מרכזית יוצאת מהכלל שצריכה לשמש מודל לתחנות בארץ.

המשכנו גם לתחנות המרכזיות שנותנות שירות לציבור הרבה יותר רחב והתחלנו את הסקר עם התחנה המרכזית שיצאה לדרכה רק לפני שש וחצי שנה, התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב. התחנה הייתה אמורה להיות פאר היצירה עם מעליות, דרגנועים ומדרגות נעות. הכוונה הייתה טובה מאוד, אבל כשמגיעים לתחנה רואים שחלק מהמדרגות הנעות לא עובדות, יש אגפים שלמים שמהווים עיר רפאים, בקומה חמש ושש – הקומות בהם נמצאים מירב הנוסעים – התקרות דולפות. זה אומר שבונים מתקנים יפים אבל אם התחזוקה לא תהיה בצורה מתוקנת, בצורה סדירה, ותיעשה על-ידי מרכז או גוף שזה יהיה תפקידו וייתנו הנחיות לבדיקה ולמעקב אחרי הדברים האלו, אנחנו מהר מאוד נגיע לאותה תוצאה שמתרחשת בתל-אביב.

מי אחראי על התחנות?

אני לא יודע לומר. אנחנו ניסינו לעשות סדר אבל
לא הגענו לנקודה ממצה ולא הגענו לתוצאות.

המרכז של דוד עידן עבד בשיתוף פעולה מלא
אתנו, עם הרשות להגנת הצרכן ועם רשות ההסתדרות לצרכנות. זה נושא שאנחנו יזמנו במשותף וסוקרים משותפים לשני הצוותים יצאו לשטח.

אני מסכימה שהמצב קשה ביותר. אני חושבת שזה מתחיל וקשור לנושא עליו התחלת לדבר, מחירי הנסיעה. מדובר כיום במונופול של אגד שאין לו תחרות אמיתית היום לא מצד הרכבת שהיא נהדרת אבל היא פועלת ברמה חלקית. נאמר כאן שהמחירים לא בשליטתם, שזה כנראה קשור לממשלה וכולי, אבל גם בבזק אמרו את זה, אבל ברגע שנפתחה התחרות לשיחות לחו"ל, המחירים ירדו בשמונים אחוזים.

ב300- אחוזים.

אני אומרת שאם תהיה תחרות אמיתית בשוק
והמונופול של אגד ייעלם ויהיו חברות מתחרות רציניות, גם מחירי הנסיעה ירדו משמעותית, כמו שזה קורה באזורים מסוימים כאשר במודיעין המחירים נמוכים משמעותית מהמחירים של אגד ויכול להיות שגם אגד יוריד את המחירים באזור הזה בעקבות התחרות.

זה קשור גם לנושא של התחקיר הזה. התחנות המרכזיות, כפי שלנו ידוע, הן באחריות של אגד. אין לי ספק שהאחריות צריכה להיות גם של השלטון המקומי כדי שנלחץ על אגד כאשר ראש העיר צריך לדאוג שבעיר שלו התחנה המרכזית תהיה לתפארת וזה לא כך. התחנות באזורים מסוימים שייכות למע"צ. אין לי ספק שצריכה להיות רפורמה גם בתחנות הבינעירוניות, התחנות הקטנות, וכמובן בתחנות המרכזיות.

אנחנו ביקרנו בהרבה מאוד תחנות מרכזיות וגילינו שכמעט לא נעשה שום שינוי מהיום שהקימו אותן לפני חמישים-ששים שנה ואולי אפילו יותר. יש שלט מרכזי שפתוח לכל, לא נעים לעמוד שם, רוב האנשים שעומדים שם הם אנשים מעוטי יכולת והיכולת שלהם להשפיע ולדרוש שינויים היא מאוד קטנה. אלה לא אנשים שיתלוננו על כך שבחורף הם עומדים וקר, הם לא יספרו לכם שלא צבעו את התחנה שנים רבות, הם לא יספרו שאין איפה לשבת כי הספסלים שבורים והקופות לפעמים סגורות כשהן אמורות להיות פתוחות, לא תמיד יש לוח דיגיטלי שמראה את לוחות הזמנים כפי שקיים בחלק מהתחנות וכולי. יש כל כך הרבה מה לעשות, אבל לא נעשה כלום. יש הזנחה פושעת. מבחינת אוטובוסים, אגד השקיע הרבה באוטובוסים ונוח ונעים מאוד לנסוע היום בהם כאשר לרוב הם מדייקים בזמנים. גם כשמגיעים לתחנה המרכזית במכונית פרטית, עולה הרבה כסף לחנות שם.

בשינויים שאנחנו ראינו שאפשר לעשות במרבית התחנות מדובר בקוסמטיקה קלה ופשוטה, לא צריך להרוס את המבנה ובתקציב לא גדול אפשר לשפץ אותן. אני יכולה לומר שדרך לשיפוץ היא כאשר אפשר להוריד לוחות זכוכית בגבול של הרציפים, שמים מזגנים, משפצים קצת את הרצפה ואת הספסלים. לא צריך משהו מסובך ולהשקיע כסף רב אלא בתקציב פשוט, בעבודה זריזה ופשוטה אפשר לשנות את כל הצורה של התחנות המרכזיות אבל אף אחד לא לוקח אחריות וכל אחד זורק את האחריות הזו על מישהו אחר.

משרד התחבורה באופן כללי נותן רישוי לקווים
להפעלתם. כשמפעיל מפעיל קו, אנחנו מחייבים את המפעיל לתת תדירות מסוימת, שתהיה תחנה וכולי. תחנה, זה לא אומר סככה. תחנה זה בסך הכל עמוד עם דגל ועם מספר הקו. זה תמרור. המפעיל לא חייב לשים סככה. תחנות מרכזיות וסככות שמשמשות כמחסה מפני גשם, אלה שני דברים שונים. תחנות מרכזיות נמצאות בידי מפעילים פרטיים.

הבעיה היא בהנחת היסוד שלך.

יכול להיות שיש בעיה, אבל זו עובדה.

את העובדות אנחנו מכירים.

נדבר על העובדות כדי שיכירו אותן. צריך לעשות
אבחון של המצב ואחרי שיש אבחון אפשר לדבר על פתרונות. לפני שיש אבחון, אתה לא יודע מה לפתור כי אתה לא יודע באיזה כיוון ללכת.

תחנות מרכזיות צריכות רישוי. הרישוי מגדיר את כל נושא הביטחון, אבטחה וכולי. כל הנושאים של הרישוי לדעתי נמצאים בידי השלטון המקומי. הרשות המקומית, לפני שהיא נותנת למקום כזה להיפתח ונותנת לו רשיון הפעלה, היא צריכה לבדוק את כל הדברים האלה. משרד התחבורה, כדי שיפעיל משהו, צריך חוק או תקנה כאשר בינתיים אין שום תקנה או חוק שמחייב את המפעיל בתחום התחנה המרכזית כמו לעמוד בתקני ניקיון מסוימים.

זאת אומרת, מרכז שלטון מקומי מוציא מכרז.

משרד התחבורה מוציא את המכרז. לרשות
המקומית אין זכות להיכנס לנושא למעט הרישוי.

התחנה המרכזית בירושלים לא נפתחת אם היא
לא מקבלת אישור מעיריית ירושלים.

אישור רשיון להפעלה נותן משרד התחבורה.

לא. רק להפעלת הקווים. אנחנו נותנים לאגד
רשיון להפעיל את קו 405 מירושלים לתל-אביב.

ולתחנה המרכזית?

לא. אנחנו נותנים רשיון הפעלה לקווי האוטובוס
ומחייבים את אגד למכור כרטיסים. אם אגד צריך למכור כרטיסים, אנחנו נחייב אותו להכניס קופאי, איזשהו הסדר שילוט ומודיעין כדי לתת מידע לציבור. אלה תנאי יסוד להפעלת קו. אגד לא חייב להקים תחנה מרכזית. הוא יכול להפעיל קו גם עם עמוד תחנה, דבר שמספיק להפעיל קו. תחנה מרכזית כוללת כל מיני שטחי מסחר וחנויות שממש לא קשורות לנושא של הפעלת הקווים. זה כבר עסק מסחרי בפני עצמו.

מי אחראי על העסק המסחרי הזה?

יש גופים כלכליים.

זה כבר לא שייך לאגד.

הגופים הכלכליים האלה לוקחים על עצמם את
המיזם הזה, הם משלבים את החנויות יחד עם תחבורה ציבורית מתוך הנחה שכל הנושאים שבאים לנסוע בקו 405 יעברו דרך החנויות וייקנו. זה לא שייך להפעלת הקווים בכלל.

אם כן, מה עושה משרד התחבורה?

משרד התחבורה נותן לאגד רשיון להפעיל קו.

בתוך העיר אין חובה להקים תחנה עם סככה אלא
מספיק עמוד.

נכון. זה תמרור שהרשות המקומית מחויבת
להקים אותו.

כדי להקים את הסככה צריכים חקיקה.

בנושא סככות בתחנות. לגבי אותם עמודים
שרשום עליהם מספר הקו, מכיוון שבאמת אנשים שממתינים לאוטובוס חשופים לגשם, לרוח, לקור וכולי, אנחנו כאן מסייעים ומקימים סככות וכאן יש קריטריונים ברורים.

יש קריטריון היכן מקימים והיכן לא?

יש לנו איזשהו תקציב. כל שנה אנחנו בודקים את
הצרכים כאשר אנחנו מקבלים פניות מהרשות המקומית. רשות מקומית מסוימת שעושה בדיקת צרכים אצלה פונה אלינו ואומרת לנו שהם צריכים למשל עשרים סככות. אנחנו מחתימים את אותה רשות על התחייבות לתחזק את הסככות כי הסככות האלה הן בבעלות הרשות והרשות חתומה על מחויבות לתחזק את הסככות. ברגע שאנחנו מקימים את הסככות בשיתוף עם הרשות כאשר אנחנו מממנים 75 אחוזים מעלות הסככה והרשות מממנת 25 אחוזים מעלות הסככה, הרשות לוקחת על עצמה את התחזוקה ואת הבעלות על הסככה, כך שהכל בידי הרשות ואנחנו יוצאים מהתמונה. אנחנו רק מסייעים בעת ההקמה.

הרשות מגדילה ונותנת זיכיונות פרסום בתחנות
והיא זו שגובה את הכסף. מחד היא גובה את הכסף אבל מצד שני אין תחזוקה לעניין הזה.

האם בעשור האחרון שלחתם מכתב לרשות
מקומית מסוימת בו אתם אומרים לה שלמרות שהיא חתמה על התחייבות לתחזק תחנה ספציפית במקום זה וזה התחנה לא מתוחזקת? אם משרד התחבורה אחראי, הוא זה שצריך לשלוח מכתב כזה.

אנחנו פועלים רק בקטע של ההקמה. אנחנו הקמנו
סככות עם תאורה, אבל הרשויות המקומיות מבקשות לרדת מזה כי אין להן כסף לממן את החשמל. אותן סככות עם תאורה נשארו כשהקטע של התאורה לא מתופעל ולכן ירדנו מזה. אמרנו שנרד מזה למרות שזה הרבה יותר נעים לנוסע לעמוד בכביש בין-עירוני כאשר הסככה מוארת. השלטון המקומי כנראה באמת במצוקה כספית אמיתית והוא לא מסוגל לעמוד בנושא התאורה.

יש לנו בעיה מאוד רצינית של התמודדות עם נושא הוונדליזם. אנחנו מקימים סככות יפהפיות עם זכוכית אבל צריך לראות מה קורה בהן. הזכרת את צומת קסטינה ואת צומת ראם, אבל שם למחרת ההקמה, באנו וראינו שאין זכוכיות. מסתבר שלקחו את פלטות הזכוכית כמו שהן לעשות מהפלטה שולחן.

הרשויות המקומיות לא עושות דבר בנושא ולכן ניסינו אנחנו למצוא תשובה לוונדליזם. מצאנו סככה שהיא עמידה בפני ונדליזם. אמרנו שנוותר קצת על עניין האסתטיקה ונלך על סככות שעשויות פח עם חורים. אני מודה שזה פחות יפה מאשר הזכוכית, אבל הרשויות המקומיות קפצו על המציאה ומאוד התלהבו מהרעיון כי זה מוריד מהן את כל נושא התחזוקה. אני מקווה שבסככות האלה הוונדליזם פחות ימצא ביטוי.

בכל-זאת חציין מרוססות בגרפיטי.

אבל לפחות הן עומדות על תלן והן לא שבורות.

האם משרד התחבורה פנה לראש רשות מסוים?

אותן רשויות שהן מאוד בעייתיות ולא מתחזקות,
הסנקציה היחידה שיש לנו נגדן היא לא לתת להן סככות ואנחנו בדילמה מאוד קשה עם הנושא הזה משום שיש לנו מקומות כמו בית-שמש שזו רשות שפשוט אין לה כסף. בזה שאני לא נותנת סככות, אני מענישה את הנוסעים ואני בדילמה מאוד קשה. מצד אחד יש לי את רמת בית-שמש שזו שכונה חדשה שמשוועת לסככות ואני מאוד רוצה לתת להם, אבל מצד שני זו הסנקציה היחידה שיש לי נגד ראש הרשות.

מי הערים הפרובלמטיות?

לוד, רמלה, שלומי, בית-שמש, טבריה. מצד שני
עיריית תל-אביב מתחזקת באופן מעולה. כל אזור גוש דן מתוחזק ממש יפה. כל הרשויות הפריפריאליות הן מאוד בעייתיות.

מה עם ירוחם, נתיבות, שדרות?

כנ"ל.

משרד התחבורה צריך להיכנס לפרסומת מסיבית
נגד ונדליזם כדי שתהיה מודעות של הציבור. אנחנו מדברים כאן בחינוך.

נכון. זה עניין של חינוך. זה מתחיל ונגמר בחינוך.

יש שני נתיבים שצריך להפריד ביניהם. לגבי
תחנות מרכזיות, עוברים ברשות המקומית את תהליך הרישוי יחד עם משרד התחבורה לגבי כל הדרישות של המועצה לתכנון ובנייה, כולל תברואה, מכבי אש וכדומה. ברגע שהתחנה מופעלת, האחריות נופלת על חברת התפעול או כל גוף אחר שמפעיל את התחנה.

נכון, אבל מישהו צריך לבדוק.

הרשות יכולה לפעול רק בתחום התברואה ולא
מעבר לזה. בדברים טכניים, מדרגות נעות וכדומה, הרשות המקומית לא יכולה להתערב בתהליך הזה. הרשות יכולה להפנות תשומת לב מכבי האש שיש ליקויים באחזקת המערכת, אבל לא מעבר לזה. זאת אומרת, זו בעיה שצריך מישהו לקבוע מהו תחום האחריות.

התחום השני זה התחנות והסככות בדרכים. כאן אנחנו מדברים על פרוייקט יפהפה שהתחיל בשנת 1988-1987 וענה על הצרכים ברוב הרשויות המקומיות. רשויות מסודרות שומרות על התחנות ומטפחות אותן ואם יש לרשות כסף, היא מסוגלת להתקין תאורה וגם לתחזק את התחנה. יש רשויות רבות שמתקשות מאוד לשלם משכורות ולכן כמובן שתחנת ההמתנה היא לא בשלב ראשוני מבחינת הטיפול.

קבוצה נוספת שהיא בעייתית אלה התחנות שנמצאות על אם הדרך ושייכות למועצות האזוריות. אלה תחנות קשות מאוד לאחזקה, גם מבחינת ונדליזם וגם מבחינה בטיחותית. רוב התחנות חסרות תאורה לחלוטין אלא אם כן יש עמוד תאורה במקום. התחנות הפנימיות בתוך הישובים, ברוב הישובים ישנה היום מכסה כמעט מלאה של צרכים אבל כמובן אפשר תמיד להוסיף.

מרכז השלטון המקומי יצטרך להגיע עם משרד התחבורה לאיזושהי הידברות בנושא זירוז תהליך הפצת המודעות לרכישת סככות המתנה נוספות וכן לגבי דרך אחזקתן בעתיד.

נאמר שלרשויות המקומיות יש הכנסות מפרסום שמתבצע בסככות, אבל זה דבר כל כך מזערי ושולי. זה לא אמצעי שייתן אפשרות אחזקה לרשויות. אם לרשות יש אפשרות, היא מתחזקת. אם אין לה תקציב והיא לא יכולה לשלם משכורות לעובדים, היא לא תוכל להחזיק את הסככה.

יש רשויות שהזיכיון לפרסום בתחנות נותן להן
מאות אלפי דולרים. אני אומר לך את זה מידע אישי כי לפעמים אני מוסר פרסום בתחנות אצלי ואני מבין ויודע מה זה פרסום בתחנות.

אני אשמח לקבל את הפרטים.

ישנן רשויות שהפרסום מהווה מקור כספי עיקרי
לרשות.

אשמח ליצור קשר לגשר ביניכם לבין הרשויות.
למרכז השלטון אין מעמד משפטי אלא הוא יכול רק לגשר, לתאם ולתווך ואנחנו נעשה את זה ברצון.

הייתי אולי ממליץ שייתנו לגוף מסוים זיכיון לגבי
הפרסום בסככות כל הארץ. אני אומר שיקפצו על זה מאות זכיינים במדינת ישראל וייתנו לו להקים סככות איפה שהוא רוצה. יאמרו לו שבמקום כל עמוד, מאפשרים לו להקים סככה כאשר נותנים זיכיון לפרסום בסככה הזאת. אני אומר שלא תהיה פה תחנה אחת שלא תתוחזק, ולא רק זה אלא הוא גם ירוויח מזה כסף רב.

חני מונין אמרה שיש מונופול וכי אגד צריך להוריד את מחירי הנסיעה. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל אתמול בבוקר נפל דבר ויש מתחרים לאגד, אבל המתחרים האלה קיימים בקו מודיעין-תל-אביב. משרד התחבורה נותן זיכיון וכשהוא נותן זיכיון הוא נותן בתחילת הקו דגל, בקצה הקו דגל ובאמצע הוא אומר איפה עובר המסלול. משרד התחבורה – ואני לא מלין על כך – לא מעודד לבנות תחנות מרכזיות. לא רק זה אלא אותו מרגלית שנוסע ממודיעין לתל-אביב לא נכנס לאף תחנה ויש לו רק עמודים ותמורת זה הוא גם מוריד במחיר. אגד משלמת עבור שכר-דירה פלוס ארנונה לרשויות המקומיות בגין התחנות מרכזיות סכום של 220 מיליון שקלים בשנה כאשר מולי מתמודד קו מודיעין-תל-אביב שלא משלם ארנונה ושכר-דירה. במקרה כזה אין לי ספק שאפשר להוזיל את המחיר, וגם אני יכול להוזיל את המחיר בסיטואציה הזאת אבל כאן אנחנו משחקים משחק שהוא לא בכוחות שווים.

אל תתייחס לקו מודיעין-תל-אביב שהוא מאוד
שולי.

אני אתן דוגמה. פתחנו בירושלים תחנה מרכזית
וקיבלנו ציון מאה בתחנה מרכזית אשדוד. אנחנו נמצאים היום בעידן שמשרד התחבורה מפריט חלק ניכר מהתחנות.

התחנה המרכזית של אשדוד היא פרטית?

הבעלים הם פרטיים. כשאגד הקימה את התחנה
אמרה להם שהיא רוצה לעשות שיפור, שהיא תיתן את התכנון שיאמר מה היא רוצה ותשלם לאותם בעלים פרטיים שכר-דירה. בגין התחנה המרכזית אגד משלמת שכר דירה בגובה של שני מיליון שקלים בשנה. הבעיה היא שמשרד התחבורה אומר שהוא רוצה לעשות תחרות והפרטה, ואנחנו אומרים שזה מעולה, אבל הוא לא יכול לומר לי היום שהוא לא מפריט את קווי אשדוד. אני אומר לכם שקווי אשדוד הם אלה שהולכים להיות מופרטים. משרד התחבורה כחלק מההסכם שיש לו עם הזכיין, הוא לא מכריח אותו להיכנס לאשדוד. אני חתום על הסכם בן 22 שנה בתחנה המרכזית אשדוד, אני אשלם שני מיליון ומאתיים אלף שקלים בשנה ובעוד שלושה חודשים או חצי שנה כל תושבי אשדוד יהיו מחוץ לתחנה כי משרד התחבורה נותן לו עמוד ואותו מפעיל לא ישלם שני מיליון שקלים כי הוא רוצה להרוויח כסף. הוא לא ייכנס לתחנה שעולה שני מיליון שקלים אלא הוא יעמוד עם עמוד בצד ימין ועמוד בצד שמאל. אני אומר לכם שבזיכיון שמשרד התחבורה מוציא, הוא לא מכריח את אותו מפעיל להיכנס לתחנות אגד. אני רוצה שתדעו שתחנה מרכזית אשדוד נבנתה אבל לצערנו אני מעריך שבעוד שנתיים היא תהיה פיל לבן כי לא יהיו שם אוטובוסים וכל מי שיעבור באשדוד, לא יעבור דרך התחנה המרכזית באשדוד. אין הנחיה של משרד התחבורה שאומר למפעיל שהוא ייכנס לתחנה וישלם כמו שאגד משלם למרות שזו תחרות אמיתית.

התחרות החלה כבר לפני חמש שנים מבחינת דיונים ומשא ומתן. אגד, כפי שידוע לכם, בשיתוף עם אותם בעלים פרטיים, אמרה שהיא רוצה לתת שירות טוב יותר ולכן היא בונה תחנות. עשינו את זה באשדוד, עשינו את זה ברמלה, עשינו את זה בירושלים, עשינו את זה בחצור, עשינו את זה ברחובות וכולי. הקמנו פרוייקטים רבים. אם אנחנו מדברים על אשדוד, באשדוד בתחנה המרכזית, כמו שכולכם זוכרים, הייתה במרכז העיר ולא שילמנו כסף. התחנה עלתה לאגד אפס שקלים בשנה. אגד אמרה שהיא רוצה לשרת את הציבור ולכן היא מוכנה לשלם שני מיליון שקלים על-מנת שהאנשים ייכנסו למקום מקורה ואפילו יהיה להם מקום לקנות כריך במקום. לפני מספר שנים החלה מדיניות הפרטה כך שאנחנו נמצאים באי-ודאות ולכן עצרנו את התוכניות לגבי החלפת תחנות. בהרצליה הייתה כוונה להחליף תחנה אבל היא בוטלה, בצומת רעננה הייתה אמורה להיות מוקמת תחנה יפהפייה עם מיזוג, התחנה המרכזית בחדרה עמדה להיות מוחלפת. כל התחנות שקיבלו בכתבה ציון גרוע, יש תוכניות לגביהן.

זה לא מוריד ממך אחריות. אתה אומר שאתה
ממתין לרפורמה או להחלטה ובינתיים אתה עומד בצד ומחכה לראות מה יהיה.

מאז החלה הרפורמה, אנחנו הודענו לבעלים
שאנחנו מחזירים את התחנות ואגד נתנה הודעות פינוי. אני יכול לתת לכם את הרשימה של המקומות מהם הודענו שאנחנו יוצאים. אגד הודיעה שהיא יוצאת מהתחנה בצפת – וזה יקרה בשנה הקרובה – מנהריה, מגדרה, מכפר-סבא, מעפולה, מזיכרון, מפרדס-חנה, מנס-ציונה, מאשקלון, מטבריה ומעכו. כל התחנות האלה הולכות להיות מוחזרות לבעליהן כי אנחנו הגענו למסקנה שהתשתיות עולות לנו כסף ואנחנו לא יכולים להתחרות עם מפעילים שבסופו של דבר ישימו עמוד. גם אנחנו רוצים להתחרות בצורה יעילה ואם צריך גם אנחנו נשים עמוד או סככה.

התפיסה לגבי תחנה מרכזית היא תפיסה שעברה מן העולם. כידוע לכם בכל העולם התשתית היא בבעלות הרגולטור והוא זה שהוא בעל התשתית והוא זה שנותן לזכיינים ואומר להם שהם ישלמו דמי שימוש. בכל העולם הממשלה מחזיקה בתשתית ואומרת שכל אחד ישלם דמי שימוש בגין הכניסה. היום התשתית היא בבעלות פרטיים ואגד הוא השוכר העיקרי של המקום.

התחנה המרכזית בעפולה שייכת לחברה שנקראת מפעלי תחנות. החברה היא חברה בורסאית שמוחזקת על-ידי אשטרום, גרנית, ציבור וחברי אגד אבל לא אגד.

מה אתה ממליץ לעשות?

קטונתי, אבל בכל-זאת אני אמליץ. משרד
התחבורה החל בבניית מסופים שהם בבעלותו. הבוקר נפתח מסוף בצומת הצ'ק פוסט, מרכזית המפרץ, שהוא בבעלותו של משרד התחבורה ושם יש שלושה זכיינים – ג'י.פי. טורס, אפיפי ואגד וכל אחד משלם דמי שימוש לרשות. דרך אגב, אני מזמין אתכם לאותו צ'ק פוסט. כל מה שיש שם, זו סככה אחת מקורה בגובה של ארבעה-חמישה מטרים וזהו. הסככה פרוצה מכל צדדיה. דרך אגב, אני דוגל בשיטה הזאת. אני חושב שצריך לשפר את השירות כדי שהאוטובוס יצא כל שתי דקות ושהנוסע לא יחכה עשרים דקות במקום ממוזג או מחומם.

אנחנו יודעים שכ700- מיליון נוסעים בשנה
באוטובוסים ואגד מרוויחה די טוב.

ממש לא.

6,000 אוטובוסים מהם 45 אחוזים הם
אוטובוסים עירוניים ושלושים אחוזים אוטובוסים בנסיעות בין-עירוניות.

לאגד יש היום 3,700 אוטובוסים.

לאגד ודן ביחד יש 6,000 אוטובוסים.

האנשים שנוסעים באוטובוסים הם לא העשירים
במדינה אלא אנשים שזקוקים לתחבורה הציבורית. כאן אני שואלת מה אנחנו עושים כדי לשפר את המצב. הנושא שלנו הוא לא דן ואגד ולא הפרטה, אלא אנחנו דנים בשיפור המצב.

דוד כהן אומר דברים נכונים כשהוא מתייחס
לתנאי הזיכיון שמשרד התחבורה הכתיב להם. אם תנאי המשחק משתנים, הוא אומר שגם הוא ישנה את המצב. הכדור לא צריך להיות מופנה לחברות היזמיות שמבצעים את העבודה אלא צריך להלין על משרד התחבורה שהוא זה שצריך להכתיב לזכיינים את התנאים. הוא צריך לומר שזכיין זה לא אומר רק להציב את התמרור אלא הוא צריך דברים מסוימים. מי שרוצה להתחרות בתחבורה ציבורית במדינת ישראל שזה ענף רווחי ביותר, צריך להביא כסף מהבית, להכין תשתית ולהתחרות ושלא יהיה מצב שמי שיש לו רעיון לאוטובוסים עליהם הוא לא תמיד משלם אלא לוקח הלוואות מהבנק כדי לממן את רכישתם. אני אומר שהמצב היום בוודאי לא נותן תמריץ לדן ואגד לשפר את המצב הקיים.

אני יכולה להבין שיש מצבים מסוימים, אבל אני
לא יכולה להבין איך במשך 53 שנים שהמדינה קיימת אתם לא הקמתם קול צעקה. אתם הרי נהנים מסובסידיות אבל יש פה בעיה שמציקה לי ולציבור. אני לא חושבת שבמשך 53 שנים מאז הוקמה מדינת ישראל לא הקמתם קול צעקה בנושא. הציבור שנוסע באוטובוסים אמנם לא מגיע לכנסת אבל חלקו מתלונן. אתם לא התחלתם בבדיקה סתם כך אלא כנראה היו פניות. גם אל הוועדה הגיעו פניות. אני שואלת מה אתם ממליצים לעשות כדי שנוכל לשנות את תנאי המשחק כי התנאים הנוכחיים לא נראים לי. בסך הכל אנחנו מדברים על 700 מיליון נוסעים בשנה וזה מספר רב מאוד של אנשים. צריך לשים את האצבע על המקום שכואב ולציבור כואב היום מצב התחנות שהן מוזנחות. בן-אדם משלם ולכן הוא צריך לקבל שירות. הוא צריך לדעת שהוא מגיע לתחנה והתחנה צריכה להיות במצב תקין. לא יכול להיות שהאזרח יגיע לתחנה אבל הקופה סגורה והוא לא יכול לקנות כרטיס חודשי. אני שואלת מה אתה ממליץ לעשות עכשיו.

אני חושב שאמרתי בין הדברים, אבל אני אחדד.
אנחנו לא בעלי התשתית ואנחנו לא צריכים להיות בעלי התשתית. מי שצריך להיות בעל התשתית זה משרד התחבורה, ממשלת ישראל, והוא זה שצריך להכריח את הזכיינים להיכנס למקום עם רמת תחזוקה מסוימת וצריך לגבות מכל אחד ואחד שכר-דירה בגין התחזוקה הזו. זכיין שרוצה לקבל קו, יתכבד וישלם שניים וחצי מיליון שקלים בשנה וזה יהיה חלק מהמכרז. מי שירצה, ישים את הכסף.

בעקבות הכתבה שפורסמה נפגשתי עם ראש עיריית נס-ציונה כי בכתבה נאמר שהתחנה שם היא גרועה. אמרתי לראש העיר שאנחנו באי-ודאות כי יכול להיות שקווי נס-ציונה ורחובות יוצאו, אבל למרות זאת אמרתי שאני מוכן שראש העיר ייתן הצעה, יאמר לי כמה זה עולה, יאמר לי בכמה הרשות משתתפת וגם אני אשא בחלק מההוצאות למרות שאני חי באי-ודאות ויכול להיות שעוד שבועיים לא יהיו לי הקווים האלה. אמרתי לו שלמרות זאת אני מבין את הצרכים ואני מוכן. דרך אגב, הוא אמר לי באותה סיטואציה שהשירותים בתחנה נקיים אבל הוא רוצה לשפר את פני התחנה מבחינה ויזואלית. אמרתי לו שאני מסכים לזה. כשאמרתי לו שצריך לשלם כסף אמר ראש העיר שנוותר על התחנה ונשים שתי סככות בצד ימין ושתי סככות בצד שמאל. אני הסכמתי כי זה חוסך לי שכר-דירה וארנונה בגובה של חצי מיליון שקלים בשנה פלוס תקן של בן-אדם בשירותים שעולה לי 150 אלף שקלים.

מה זה חוסך לך? זה כסף שאנחנו נותנים לך.

אני רוצה לדעת ממה מורכב התשלום עבור כרטיס
הנסיעה.

אני לוקח כדוגמה את התחנה מרכזית בתל-אביב
וזה אולי בגלל שהמשרד שלי - של פניות הציבור - ממוקם בה. אי-אפשר לקחת מקום כזה שיש בו שש קומות כאשר אגד היום מפעיל שם קומה אחת ודן מפעיל קומה נוספת ולומר שהקומות התחתונות פרוצות לכל עבר וכולי. בקומה שש לעניות דעתי – וזו היום הכוונה של אגד ולזה אנחנו מכוונים – צריך לתת לציבור את השירות הכי טוב שאפשר. במקום יש חברת ניהול ואחזקה שאגד משלמת לה במיטב כספה ואותה חברה אמורה לתת את השירותים הנקיים והסניטריים בשירותים הציבוריים לדוגמה. אני מסכים שהמצב הוא קטסטרופלי אבל השאלה איך אנחנו כופים על אותה חברת ניהול שלה אנחנו משלמים כסף רב שאכן תטפל בתחנה.

אתה הרי משלם לה. אתה מעסיק שלה.

לא. אני לא מעסיק שלה. אני דייר במקום.

יש בעיה עם חוקי העזר כי כל העיריות הורידו
מעצמן אחריות והעבירו אותה לחברות תחזוקה. נתנו יותר מדי סמכויות לחברות התחזוקה, ואני חושבת שנקיים ישיבה גם בנושא זה. ברוב הערים הקימו חברות ויוצא שהעירייה לא אחראית, דבר שגורם לדייר מצוקה רבה. היום אנשים משלמים הון תועפות אבל השירות שהם מקבלים הוא לא שירות ראוי לכספים אלו.

אני לא יכול להתייחס לנושא התחנות המרכזיות
כי זה לא בתחום שלנו. אנחנו קשורים לתחנות ההסעה שתשעים אחוזים מהן שייכות לאגודה למען החייל. אנחנו בעצם מתחזקים את כל אביזרי הדרך שקשורים אלינו מטעמי תנועה וזה אומר צבע דרך, גדרות בטיחות, שלטים, תאורה וכולי. אנחנו כן מטפלים בעשבייה ליד התחנות, אבל מעבר לזה התחנות האלה מבחינתנו הן תחנות פרטיות שלא שייכות למע"צ ואין לנו זכות לגעת ולשנות או בכלל להיכנס לתחום הזה.

יש כאן משהו מוזר. משרד התחבורה מוציא
לצורך הנושא הזה כספים רבים והכספים הם כספי ציבור, אבל השקעתם ויצאתם. יש איזשהו ליקוי בעניין הזה.

בחלק מקווי ירושלים זכה מפעיל ששמו עזרא
בליליוס. החברה הזו הצהירה שהיא לא מתכוונת להיכנס לתחנה המרכזית בירושלים ולא לתחנה המרכזית ברמלה, ששתיהן תחנות יפות, ממוזגות וחדשות. בסוף התחנה המרכזית הזאת תעמוד יתומה כאשר אין לנו יכולת לאכוף עליו להיכנס לשם ואני אמשיך לשלם שם שכר-דירה לנצח.

בעצם אתם משקיעים בתחנות כספים ויוצאים.

אנחנו לא משקיעים. אנחנו לא מקימים את
התחנות. אנחנו מקימים את הכביש, אנחנו מקימים את המפרץ, אבל לא תפקידנו להקים את התחנה.

האגודה למען החייל מקימה את התחנה?

יש מקרים שהאגודה למען החייל מקימה את
התחנה ויש מקרים שחברות פרטיות מקימות אותה. אנחנו לא מקימים את התחנות האלה וזה לא התחום שלנו. אנחנו משרד ציבורי ואנחנו לא נכנסים לאזורים פרטיים.

יש להפריד בין כבישים עירוניים שנמצאים בשטח
שיפוט של מועצה אזורית ושם אין בעיה כי המועצה האזורית אחראית על הסככות. מדובר בכמה כבישים שלא נמצאים בשטח שיפוט ונמצאים בתחום של מע"צ. הבעיה היא קטנה כי אין הרבה סככות כאלה שהן באחריות של מע"צ. רוב הסככות הן באחריות של הרשות המקומית.

אחת לארבע שנים, בעת בחירות, אנחנו מקבלים
תקציב מיוחד.

הבעיה היא ברשויות המקומיות והאזוריות שלא
עושות את העבודה שלהן. אחרי בחירות, כשכל התחנות היו צבועות, עשינו מבצע, נתנו תקציב מיוחד ואגד טיפל עבורנו בתחנות. הבעיה של מע"צ היא בעיה שולית והבעיה המהותית היא הרשות המקומית שלא מתחזקת את הסככות שבתחום שלה.

לא הדגשתי שאגד משקיעה מדי שנה בשיפוץ
התחנות 15 מיליון שקלים.

לפני חודשיים סיימו בעפולה צביעה של התחנה,
של כל הקירות והמסופים. התקשר אלי מנכ"ל עיריית צפת ושאל אותי אם אני מוכן לתת לו הקצבה כי הוא צריך לצבוע את חוץ התחנה כדי שהיא היא תהיה יפה מבחינה ויזואלית. מיידית שלחנו לו 15 גלונים צבע. אני רוצה שתדעו שאגד משקיעה כספים רבים.

מה עשיתם חמישים שנה? הספסלים שבורים ואין
על מה לשבת.

בנתניה החלפנו את כל הספסלים.

אני חושבת שהליקוי לא באחריות של אגד ודן.
אני חושבת שהמדיניות פה לקויה. לא יכול להיות שמשרד התחבורה משקיע ויוצא מהעניין, ויוצא שאלה שצריכים להפעיל את האוטובוסים צריכים להיות אחראים על המצב.

אגד לא עושה את זה בהתנדבות. הנוסע משלם
ואם הנוסע לא משלם, אני משלמת בשם הממשלה. הנושא של תחנות מרכזיות, הכל מתוקצב וממומן עד האגורה האחרונה על-ידי הנוסעים. יכול להיות שאם אגד היה יותר מתייעל, הוא היה מתחזק יותר נכון, אבל יש תקצוב והנושא הזה מתוקצב. הבעיה של סככות ההמתנה, זה נכון, הרשויות לא מתקצבות.

כי משרד התחבורה לא מחייב.

התחרות זה נושא חדש וזה לא עונה על השאלה
של 53 שנים. נכון שיש עכשיו בעיה עם פתיחת הענף לתחרות אבל זו בעיה מאוד ספציפית ומקומית.

אתם זכיתם בכספים רבים של הציבור ולא
עשיתם בהתנדבות. אני רוצה לדעת מה אנחנו עושים כדי לשפר ולשנות את המצב. יכול להיות שמשרד התחבורה, כאשר נותן את הרשיון להפעלה, צריך לעשות איזשהו סדר בעניין. לא יכול להיות שמשרד התחבורה הפעיל ויצא, מישהו קיבל ונשאר בצד. נכון שדן ואגד הם אחראים על האוטובוסים אבל כנראה ברשיונות שהם מקבלים לקווי ההפעלה שהם צריכים להפעיל יש איזשהו ליקוי בחוזה שעושים אתם.

תקנות התעבורה לא קובעות שצריכה להיות
תחנה.

במשך 53 שנה אף אחד לא העלה את הנושא?

תקנות התעבורה נכתבו לפני הרבה מאוד שנים
והגיע הזמן לשנות אותן.

אתם נתתם את המינימום ומאז לא עשיתם כלום.

הסברתי לכם שעוד מעט לא יהיו תחנות אלא יהיו
עמודים. התחנות לא בבעלותנו.

האחריות היא שלכם.

מרים יודעת שההוצאה התקנית לא גדלה אם אני
לוקח תשתית חדשה ומוסיף כסף. אם אני אקים תחנה, תשני לי את ההוצאה התקנית?

כשאני חותמת אתך על חוזה חדש, אני משנה לך
הכל.

בגין ההוצאות האלה את מוכנה לשנות הוצאה
תקנית?

אני יודעת טוב מאוד איך נקבעת ההוצאה
התקנית.

הסכום שאתם גובים עבור כרטיס נסיעה, ממה
הוא מורכב? עבור מה משלם הנוסע? עבור זה שהוא נכנס לאוטובוס ואתם מביאים אותו לתחנה הבאה?

כן.

הוא לא מורכב מעוד כמה דברים נוספים?

הוא מורכב גם מהתחנות המרכזיות. הוא מורכב
משכר החברים, הוא מורכב מהדלק, הוא מורכב מחלקי החילוף, הוא מורכב מהביטוח של האוטובוסים וכולי.

אתם אלה שמחייבים אותנו בתעריף.

כל ההוצאות שדרושות להפעיל את אותו קו,
נמצאות בכרטיס. לפעמים הכרטיס לא מספיק כדי לממן את זה ואז אנחנו משלימים לו. יש קווים מפסידים ואם אני אטיל את מלוא העלות על הנוסע, לא יהיו שם נוסעים כי קו של חמישה קילומטר יכול לעלות עשרים שקלים. במקרה זה יש מה שנקרא סבסוד צולב בין הקווים. יש לי קו ירושלים-תל-אביב שהוא עתיר נוסעים ומאוד מרוויח ומחיר הכרטיס הוא הרבה מעבר לעלות והוא עוזר לי לסבסד קו אחר שנמצא באזור ספר. באופן עקרוני כל הכרטיסים מממנים את כל העלויות.

לדעתי משרד התחבורה צריך להתחיל להיות
בעלים של התשתיות, לחייב את כולם להיכנס אליהן ולשמור על רמה נאותה של תחזוקה, וזה יהיה חלק מתנאי הזיכיון.

מר בן-דרור, ביקשנו שתחזור לישיבה כי רצינו
לומר לך שאנחנו חושבים שאתם לא מתחזקים באופן נכון את התחנות. אני רוצה לדעת מה אתם מתכוונים לעשות כדי לשפר את המצב כי המצב כפי שהוא הוא קטסטרופלי.

אני מבין שלא מדובר על תחנות מרכזיות.

לא. מדובר בתחנות בכבישים בין-עירוניים
ששייכות לתחום השיפוט של הרשות.

המודעות לכך כמובן נופלת על הרשות המקומית.
אין בכך ספק וגם קודם ציינתי זאת. צריך למצוא את הדרך איך אפשר להניע את הרשויות המקומיות – בעיקר את המועצות האזוריות – לטפל בנושא.

אנחנו בדקנו וראינו שלמשל במועצה האזורית
מגידו היה מצב יחסית טוב ובעמק בית-שאן, בהשוואה לאזורים אחרים, המצב היה אפילו טוב מאוד. המועצה אזורית מגידו צבעה את התחנות בצבע ורוד.

כפי שאמרתי קודם, זה תלוי באפשרויות המועצה.
למרכז השלטון המקומי אין אמצעי פיקוח על הרשויות המקומיות. אנחנו יכולים רק לגשר ולהעביר מידע ולדרבן אותן.

זה קשור ברצון טוב של המועצות? זה לא צריך
להיות לפי הרצון הטוב שלהן.

אני מסביר את עמדת מרכז השלטון המקומי.
הרשויות המקומיות, במסגרת החוקים והתפקידים שחלים עליהן, אין כל ספק שלא יכולות להקל ראש באחזקת התחנות. החוק קובע זאת. מי שמפקח על זה, זה הציבור עצמו. אין פיקוח יותר טוב מהפיקוח של הציבור. כך זה בתברואה, כך זה בניקיון רחובות, כך זה בהוצאת אשפה ובכל תחום.

צריך להיות גוף מפקח שיהיו לו סנקציות.

בבקשה, תציעו הצעה.

משרד התחבורה כתב מכתב לרשות מסוימת לגבי
מצב התחנות? יש מפקח שבודק וכל תקופה מסוימת מתבצעת בדיקה? יש איזה ראש רשות מסוימת שקיבל מכתב כזה ממשרד התחבורה?

כל אותן רשויות שלא מתחזקות את התחנות,
אנחנו מתריעים על כך וכל פעם שמבקשים סככות אנחנו נאלצות להשיב בשלילה. אנחנו אומרים להן שקודם כל יטפלו בסככות הקיימות ואחר-כך יקבלו סככות חדשות.

אבל אין להן כסף לתקן.

נכון. אין להן כסף והמצוקה היא אמיתית.

אנחנו מחליטים לפנות לשר התחבורה ממנו נבקש
לתקן את התקנות הקיימות. אני חושבת שמזמן לא נערך תיקון בתקנות אלה וזה אבסורד שהתקנות האלה קיימות במשך 53 שנים ללא תיקון כלשהו שנערך בהן.

אנחנו נצביע לשר התחבורה ונתייחס לאותם סעיפים אותם אנחנו חושבים שצריך לתקן.

נפנה לשר בבקשה להקים את הסככות, ולא רק את התחנות, על-חשבון משרד התחבורה.

נמליץ לשר התחבורה לתת לחברה מסוימת זיכיון לפרסומות כאשר חלק מהסכומים שהחברה שתזכה במכרז תקבל יועברו לתחזוקת הסככות.

אנחנו פונים לשר התחבורה ומבקשים הקפאת מחירי הנסיעה באגד ודן. לאור המצב הנוכחי, העלאת תעריפי הנסיעה לא במקום.

אני מציעה שהפנייה תיעשה גם למשרד האוצר.
החתימה על השר משותפת לשני השרים ואין לשר התחבורה סמכות להקפיא מחירים.

בסדר. אני מקבלת את ההצעה.

מה באשר לכניסת הזכיינים החדשים לתחנות
המרכזיות?

אנחנו נבקש משר התחבורה לבדוק ולשקול את
האפשרות הזאת.
המצב שנוצר הוא מצב אבסורדי כאשר מדובר ב700- מיליון נוסעים שאין להם למי לפנות ולהתלונן.

אני מודה לכם.









הישיבה ננעלה בשעה 12:15