פרוטוקולים/פניות ציבור/4081



5
הוועדה לפניות הציבור
02.12.2001

פרוטוקולים/פניות ציבור/4081
ירושלים, כ"א בכסלו, תשס"ב
6 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס'

מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום ראשון, י"ז בכסלו התשס"ב, 02.12.2001, שעה 11:30 באשדוד

פניות ציבור של דיירי רחוב הפרחים

חברי הוועדה: סופה לנדבר – היו"ר

צבי צילקר - ראש עיריית אשדוד
חווה בר-יוסף - מנהלת אגף הרווחה, עיריית אשדוד
דוד הרטום - ראש מינהל הרווחה, עיריית אשדוד
יגאל מזרחי - ראש לשכת ראש העיר
יגאל אסף - סגן מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד השיכון
אירית וינר - מנהלת משרד הקליטה באשדוד
עמרם אמזלג - מנהל מרחב דרום, עמיגור
אורי זניר - משנה למנכ"ל עמיגור
ד' מוז'קנסקי - עמיגור, מרחב דרום
מרק פריבס - מ"מ מהנדס החברה, עמיגור
שולמית סיסר - עמיגור
בני אלבז - מהנדס האיזור, חברת החשמל
ולדימיר אדלשטיין - התאחדות עולי רוסיה
בן-ציון דיגורקר - דייר ברח' הפרחים
אנה טרפימינקה - דיירת ברח' הפרחים
יצחק לוי - דייר ברח' הפרחים
רבקה יניב - עיתונאית

שלומית קולמן

הילה לוי



פניות ציבור של דיירי רחוב הפרחים באשדוד

רבותי, שלום לכולם, אני אסירת תודה לראש העיר על קיום הישיבה של הוועדה לפניות הציבור כאן באשדוד. שלומית היא מנהלת הוועדה וגם תושבת אשדוד לשעבר. אני אגלה סוד שבמקום הזה היא גדלה, אז זה היה מרכז קליטה, אחד מהטובים בעיר. אני רוצה לומר תודה לראש עיריית אשדוד, צבי צילקר, שנתן לנו אפשרות וכיבד אותנו בבניין העיריה לנהל את הישיבה כאן כדי לא לסחוב את הנוכחים לכנסת. תודה לך, צבי, וגם לך, דוד, ראש מינהל הרווחה.

אנחנו היום כאן מכמה סיבות. קיבלנו מספר פניות על בניין מגורים שנמצא באשדוד ברחוב הפרחים. המקום הזה נבנה בשנות השבעים לדיור ציבורי בחסות חברת עמיגור וזה היה בניין שחברת עמיגור קיבלה על עצמה את האחזקה עליו. עלו מספר בעיות לוועדה לפניות הציבור בכנסת מתושבי הבניינים האלה ואני אבקש מראש עיריית אשדוד לכבד אותנו ולפתוח את הישיבה.

אני מכהן כראש עיריית אשדוד וזאת פעם ראשונה שהוועדה לפניות הציבור מגיעה אלינו. זה אקט בלתי רגיל ואני ממש רוצה להודות לך על כך ולומר שהירידה של הוועדה לשטח היא אחת הדרכים לראות את הפגמים בעיניים, לשמוע את הדיירים, לא להסתפק במכתב או בפגישה שטחית. מדובר במאות אנשים שגם כך קשה להן ואני חושב שזה אקט תודה על דרך חדשה שלא מוכרת לי, אבל זאת הדרך היחידה המובנת לי. גם כשאנחנו מקבלים תלונות, ואשדוד היא עיר גדולה, החמישית בישראל, אנחנו יורדים לשטח ובודקים ואז התמונה יותר ברורה ופשוטה. כשאתה נמצא בשטח זה יוצר אמינות אצל התושבים שהנה באו חברי כנסת לראות אותם ולא עוד מכתב שנשלח ונמרחה תשובה. אני חושב הדרך שבה את הולכת היא יוצאת מן הכלל ואני רוצה להודות לך וגם אם הבעיה היא בביתנו, אני מקווה שיימצא לה הפתרון.

לגבי אחזקות מבנים – אני בטוח שהבעיה של בית פלדות היא לא הבעיה היחידה בישראל. הגענו לשיקום שכונות והמשמעות היא שיקום מאות רבות של יחידות דיור מכיוון שהבניה נעשתה מהר מאד, עם מעט מאד פיקוח, באיכות בניה לא כפי שאנחנו רגילים היום, עם חומרים לא קשיחים, צנרות מהסוג הישן והתוצאה היא שפה ושם נסדק צינור ואז מתחיל העובש, או הגג לא מספיק אטום וכו'. יש היום שיטות הרבה יותר מודרניות, הרבה יותר טובות, הרבה יותר עמידות אבל זה לא מה שהיה לפני שלושים שנה, בתחילת שנות השבעים. הרבה מאד בתים בארץ, ואשדוד היא לא יוצאת דופן, זקוקים לטיפול.

עמיגור מטפלת על פי הקצבה ממדינת ישראל ואם מדינת ישראל לא מקציבה, עמיגור באותה רמה. אני יכול להעיד, ואין פה ניגוד אינטרסים, שעמיגור עושה מאמץ גדול ומוסיפה לפעמים אמצעים לא מבוטלים כדי שהטיפול יהיה יותר טוב. בתים מצריכים אחזקה וכדי להביא אותם לרמה הנאותה צריך לסייע מפני שהדיירים שנמצאים באותם בתים, בקושי מסוגלים לסייע לעצמם. חלק נמצאים שם כדיירים הרבה מאד שנים, חלק נמצאים בתקופת מעבר, אבל נדמה לי שזאת פניה למשרד השיכון. אני מקווה שתהיה תשובה די מהירה לנושא שלנו היום. תודה.

תודה לך. תודה שקיבלת אותנו, תודה על הדברים שלך ולפני שאני אתן לדיירים להעלות את הדברים אני רוצה להגיד שהמכתב שקיבלתי חתום על ידי רוב הדיירים שחיים בבית הזה, כ-400 נפשות. רובם עולים עם בעיות שהיום גם ראינו אותן – רטיבות, איכות בניה ירודה, איכות בניה לא טובה, חולדות ועכברים, צינורות רקובים לגמרי, מערכת חשמל מקולקלת שגורמת לנזק גם למכשירי החשמל, מעליות ועוד. ראינו שגם נכים שחיים בבית הזה צריכים לעלות וכאשר אין להם מעלית זה יותר בית סוהר. לפי החוק בדירות של נכים צריכים להיות התקנים מיוחדים כדי שאדם שיושב בכסא גלגלים יוכל לעלות לבית הזה. את התשתיות צריכים לתקן שם ולהכין אותם לשימוש של נכים. אלה הבעיות שעלו בפניות שקיבלנו וחתומות על ידי הדיירים, ועכשיו תשמעו את הדיירים שידברו. אם תצטרכו תרגום, שלומית תעשה את זה.

יש בעיות עם המשחקים של הילדים, שהורידו אותם ולא החזירו. היה גן משחקים, היו ספסלים, היתה תאורה ועכשיו אין לנו את כל זה.

בתוך החצר?

כן, בתוך החצר.

אם זה בתוך החצר זה שייך לעמיגור.

אם זה לא קשור לעיריה אנחנו נשחרר את ראש העיר.

כל עוד ראש העיר עדיין פה אני מבקש שאם יוחלט לעשות בדיקה כוללת של כל המבנה הזה על כל הבעיות היחודיות שלו, יכול להיות שנצטרך את העזרה של האגף הקהילתי.

מה המשמעות של זה?

הגעתי לכאן בשעה 9 בבוקר. הספקתי לראות הרבה מאד דירות ודיברתי עם הרבה מאד דיירים. בנוסף לנושא ההנדסי-תחזוקתי יש שם הרבה בעיות חברתיות מכל מיני סוגים. יש בעיות של סמים שנמכרים בחצרות, של מסוממים ועוד. אני מבקש שתהיה פעולה משותפת עם העיריה.

בהחלט. נמצא פה מנהל מינהל הרווחה ואם יש בעיות מסוג רווחה שאנחנו אמורים לטפל בהן במחלקת הרווחה, נעשה את זה ברצון רב.

תודה רבה לך.

עיקר הבעיות הן שהמבנה הזה נועד לאכלוס זמני ואנשים שם נכנסו לאכלוס קבוע. רוב האנשים שגרים שם סובלים מבעיות התחזוקה של המבנה. עיקר הבעיה היא התחזוקה הכללית – הצנרת, הביוב, החשמל ועוד. הצנרת סתומה מבפנים בין הקיר החיצוני לקיר הפנימי. המבנה הזה בנוי בצורה שונה לגמרי ולא כמו שבונים היום. זה מבנה מיוחד שקשה לתאר אותו. הוא נבנה בצורה כזאת שהתחזוקה שלו צריכה להיות מיוחדת ולא כמו תחזוקה של בניין רגיל.

יש קיר חיצוני וקיר פנימי ובין שני הקירות האלה עוברת צנרת חשמל ומים שגורמת להרבה בעיות: פיצוצים בצנרת, נזילות ובקושי יש גישה אליהם. לא פעם התפוצץ בשבת צינור ראשי של המים ואנחנו נשארנו כל השבת בלי מים כי לא היה מי שיבוא לתקן את זה. יש הרבה בעיות תחזוקה יותר מאשר בעיות אישיות של כל דייר בתוך הבית. התחזוקה הכללית של הבניין היא בעייתית ואנחנו לא יודעים למי לפנות. כשאנחנו פונים לעיריה אומרים לנו שזה שייך לעמיגור, עמיגור אומרת שזה שייך לעיריה או לקבלן פרטי ומי שסובל אלה הדיירים.

עוד מישהו רוצה להוסיף משהו?

(מדברת ברוסית ושלומית קולמן מתרגמת)

היא מתגוררת במתחם ארבע שנים. לפני כמה זמן היא אספה מכל המשפחות דוברות רוסית חמישים שקל שהיו מיועדים לתיקונים. כל הזמן יש פיצוצים בצנרת. היא סובלת מ-75% נכות. הבן שלה סובל מאסטמה ולוקח סטרואידים והאבק מאד משפיע על הבריאות שלו. הוא מטופל בבית החולים קפלן ומקבל טיפול מיוחד. המצב שלו נעשה גרוע בגלל המצב ובגלל הריחות שיש בדירה. הדיירים בעצמם אספו חמישים שקל ועשו הלבנת קירות מיוזמתם. במשך ארבע שנים שהיא גרה שם היא טוענת שעמיגור לא נקפה אצבע ולא עשתה שם שום דבר. בשבוע שעבר נשרפה לה הטלוויזיה ונשרף לה הדוד שמש כתוצאה מליקויי חשמל. היא פנתה לעמיגור לתקן את הדוד שמש ואמרו לה להזמין באופן פרטי כי עמיגור לא אחראי לכך. היא הזמינה באופן פרטי חשמלאי שתיקן לה את זה, שילמה מאתיים שקל ועכשיו היא צריכה לשלם עוד 400 שקל. מתגוררת שם אוכלוסיה קשה, אוכלוסיה של חולים ואנשים חלשים ומישהו צריך לתת את הדעת על כך.

ברוב הבניין גרים אנשים חולים והבעיה עם המעלית מאד מאד קריטית כי אנשים תקועים בבית ולא יוצאים לבדיקות או לטיפולים. דיברתי אישית עם הטכנאים של אלקטרה והם אומרים שעמיגור לא מתקצבת את התיקון. זה שעמיגור לא מתקצבת את התיקון לא מאפשר להם לבצע טיפול יסודי. יש חשבונית של מכבי אש באשדוד שדורשים תשלום עבור חילוץ אנשים מהמעלית ואין מי שישלם את זה.

תודה רבה לך. לפני שבועיים קיבלתי מכתב שהיה קשור למצב הסוציו-אקונומי של המשפחות. הוא הועבר אליי על ידי אנה טרפימינקה. שלחתי לשם את יושב ראש התאחדות יוצאי ברית המועצות יחד עם מתנדבי התאחדות יוצאי ברית המועצות ולפני שבוע ימים הייתי שם. קיבלתי תרומה שמיכות ממישהו בירושלים ואני נוהגת לחלק את הדברים בסניפי התאחדות יוצאי ברית המועצות. מכיוון שזה קרה באשדוד נסעתי עם מתנדבי הסניף לחלק שם שמיכות. אחרי מה שראיתי שם לא יכולתי להירדם במשך כמה לילות. אני התביישתי שהייתי במקום, התביישתי שאני נציגת הכנסת כאן, אני נציגת המדינה כאן משום שזה דבר שקשה לתאר. בגלל זה בעצם ביקשתי שהוועדה תתחיל את הישיבה שם, כדי שכל אחד יהיה מסוגל לראות את זה בעיניים ולהתרשם ועכשיו ננהל את הישיבה.

לפני שאני אבקש מאורי זניר או מנציגי עמיגור שהגיעו יחד איתך לדבר, אני רוצה לומר כמה דברים. הוועדה הכינה את החומר לחוק זכויות הדייר בדיור ציבורי ושם כתובים דברים שאני רוצה לציין לפני הכל: יש חבות של חברה בדיור ציבורי, במשך שישים יום אחרי חתימת החוזה החברה צריכה לטפל בבעיות הקיימות בכל דירה ששייכת לחברה שקיבלה על עצמה את התחזוקה של הבניין, חובת החברה תוך שלושים יום מיום קבלת הפניה מהדייר לטפל בבעיות, מה החברה צריכה לתקן ומה החברה לא צריכה לתקן ובעצם בפועל כל התקציב מגיע ממשרד השיכון. החברה צריכה לרכז את הבעיות ולקבל את הכספים ממשרד השיכון. בחוק כתוב איזה תיקונים חייבים להיות על חשבון החברה – מערכת המים, צינורות המים, שעון המים, דוד, רצפה, פגם בטיחותי, איטום, תיקון סדקים ובעצם כל הדברים שראינו.

לפי החוק יש גם ועדת חריגים שכל דייר במצב סוציו-אקונומי קשה יכול לפנות אליה עם תיקונים שלא נכנסים למסגרת החוק הזה או שהחברה לא חייבת לטפל בהם. גם החברה עצמה יכולה להגיש את המסמכים של דייר זה או אחר לוועדת החריגים.

אורי, ראינו את המצב והוא קשה ביותר. אני לא רוצה להגיד שחומרת המצב היא גם בגלל שבבית הזה גרות 400 נפשות, שהמצב הסוציו-אקונומי שלהן קשה ביותר. בהזדמנות זאת אני רוצה להגיד שלפני מספר ימים, אחרי כתבה על משפחה עם 12 ילדים, שקיבלה שתי דירות בבית הזה, חברת תנובה הגיעה לבניין הזה בלילה ונתנה תרומה. אני אסירת תודה על התרומה הזאת והאמא כתבה שהילדים לא ראו כל כך הרבה דברי מזון, סוכריות, גלידה וממתקים במשך כל השנים שהם חיים כאן בארץ. תודה לחברה שהשתתפה במצב הסוציו-אקונומי של המשפחה ושלחה את מה ששלחה. אני מאמינה שהחברה תמשיך לעזור למשפחה הזאת.

אורי, בבקשה.

לגבי הערתו של ראש העיר על בתים אחרים שישנם במצב כזה – המבצע של מכירת הדירות לדייריהם הביא אותנו למכור באשדוד בלבד כ-1,400 יחידות דיור בשלוש השנים האחרונות. כתוצאה מזה רוב הבתים הפכו להיות רוב רוכשים ועמיגור מפסיקה לטפל בהם כי היא לא מחוייבת ברגע שהיא מיעוט בבית. הסלאמס הזה יילך ויתפשט לא רק באשדוד אלא בכל המדינה.

לגבי הבית המסויים הזה – זה איננו בית רגיל. לפני 25 שנים רצתה חברה צרפתית לעשות ניסוי בארץ ומצאו שתי עיריות שנתנו רשיונות בניה לדבר כזה: אור עקיבא ואשדוד. באור עקיבא נהרסו הבתים האלה על ידי המדינה לפני כשמונה שנים ורק באשדוד הם נשארו. הבתים האלה הועברו על פי הוראת המדינה לניהולה של הסוכנות כשהם היו חדשים, לשימוש כמרכז קליטה. לפני שש שנים הסוכנות העבירה לעמיגור 11 מכרזי קליטה, 10 שהיו בבעלותה ואחד שבבעלות המדינה וזה פלדות. היא העבירה אותו במצב פחות טוב ממה שהוא נמצא עכשיו כי השקענו בו ולמעשה היא העבירה אותו עם הדיירים. שני שלישים מהדירות היו מלאות וברור שאי אפשר היה להפוך את זה לבית קשישים כי אלה דירות גדולות של שלושה וארבעה חדרים ולא ניתן לחצות אותן בגלל החומרים שמהם הן עשויות. על כן הפכנו את זה לדירות רגילות כאשר מחצית הדירות הפנויות נמסרו למועמדי משרד השיכון בעלי משפחות גדולות ומחציתן למועמדי משרד הקליטה בעלי משפחות פחות גדולות, לפי חלוקה של שלושה וארבעה חדרים.

עמיגור השקיעה באחזקה שוטפת ובעוד כמה דברים. מי שהיה בסיור ראה גם חלקות דשא מטופחות ומגודרות, שמנו גם תיבות מכתבים חדשות ועוד כל מיני דברים. ברור שעמיגור לא יכולה ללא אמצעים מיוחדים להשקיע השקעות יסוד בבניין הזה. מהנדס החברה קבע שהשקעת יסוד שצריך לעשות שם, ואני לא חותם שזאת הפעם האחרונה שיצטרכו להשקיע, זה עניין של חצי מיליון דולר. המדינה לא נענתה לפניה שלנו להיענות לסכום הזה וחשוב להדגיש שזה בניין שנמצא בבעלות המדינה. יש בו משפחות עם ילדים, שכר הדירה נמוך וכ-60% משכר הדירה שאנחנו גובים, אנחנו מחזירים למשרד השיכון כך שכלכלית אנחנו רק מפסידים. ברור שאי אפשר לדרוש מאיתנו להמציא את האמצעים שאין לנו.

אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל לצערי, ואני לא אומר שזה באשמת הדיירים, אבל המצב העובדתי הוא שבבניינים האלה יש תרבות דיור נמוכה מאד. הבתים נצבעו ובכל זאת הם נראים כפי שהם נראים. עמיגור לא עושה גרפיטי ולכלוך וזה המצב. יש כמה אפשרויות: להשקיע את הסכום הדרוש, כחצי מיליון דולר כפי שעמיגור חושבת, או כל סכום שיסוכם על דעת משרד השיכון ועמיגור, ואני אשמח אם תהיה מעורבות של מהנדס העיר. הייתי שמח אם שלושה מהנדסים היו יושבים ומחליטים מה צריך לעשות וברגע שיוחלט מה צריך לעשות, משרד השיכון, שהוא הבעלים של המבנה, ישקיע את הסכום הדרוש. לטווח קצר יכול להיות שזה יפתור חלק מן הבעיות. אני לא מהנדס, אבל יש לי נסיון בשיכון ציבורי, ולדעתי זה לא יעזור כל כך כי יש להתייחס אל הבתים האלה כאל בעיה יסודית.

באור עקיבא הבתים האלה נהרסו על ידי המדינה ואני חושב ששלושת הבתים האלה ראויים להתייחסות מקצועית מיוחדת. הם בנויים על מגרש גדול במרכז העיר וצריך לעשות תכנית ארוכת טווח של בינוי ופינוי ואולי להרוויח גם שטחים נוספים לבניה לצרכי עולים, ששר השיכון כל כך זקוק להם. צריך להסתכל על זה בראיה לשנים הקרובות ולא רק לחודשיים הקרובים. בינתיים שמים תחבושת, אבל תחבושת לא באה במקום ניתוח.

אני מאד מעריכה אותך ולכן עכשיו אני מאד מאד מתאפקת במילים, אבל הבניין הזה לא ראוי למגורים, כך אני קובעת. זאת בושה וכתם למדינת ישראל שבבניין הזה מחזיקים אנשים. אני באמת מתאפקת ואני רוצה שנקבל החלטה קונסטרוקטיבית ביותר בגלל שאני לא אסכים שבבית הזה ימשיכו לגור אנשים בלי תיקונים ובלי שיפוצים. זה לא מקום לאנשים. יש לי פה תמונות שאני לא רוצה לחלק אותן כאן, אבל זאת פשוט בושה וחרפה למדינת ישראל ולעיר, שבעצם לא צעקה את הצעקה. יש שם ילדים קטנים וכאשר הייתי שם ביום גשום ראיתי שם דברים שאני לא רוצה להגיד אותם כאן.

הדיירים לא מספרים את כל האמת. הם זורקים את הזבל מהחלון. היתה מכת חולדות איומה ועמיגור השקיעה פעמיים בהדברת חולדות, אבל הם ממשיכים. אני פניתי לעיריה כדי שיבואו לשים להם דוחות על כך שהם זורקים את הזבל מהחלון. החלפנו להם את תיבות הדואר פעמיים ועשינו סיוד של כל הכניסה. האישה שראינו שם שברה את ארון המטבח ואנחנו לא נתקין ארונות עליונים במטבח לפי ההסכם שיש לנו.

אני מסכימה איתך שאסור היה לה לשבור את המטבח, אבל את הרטיבות בכל הקירות לא היא עשתה. זה קיים בכל דירה ודירה.

זה שייך למבנה עצמו. האישה הזאת מתחזקת את הדירה שלה מתחת לכל בקורת ואם הייתי יודע הייתי מביא לך מסמכים שמראים כמה חברת עמיגור השקיעה שם. כל הדיירים מתלוננים עליה והיא חד הורית עם שבעה ילדים.

הייתי אצלה בדירה גם לפני שבוע ימים וראיתי את הדירה.

אני יכול לספק לך רשימה של כל התיקונים שעשינו שם.

יש שם רטיבות, בעיות חשמל, היתה לה שריפה בבית.

זאת פעם ראשונה שאני שומע על השריפה. הדוד שמש הוא שלה פרטי ועמיגור לא מטפלת בדודי שמש. דובר על כך שהזמינו את מכבי אש לחלץ אנשים מהמעליות – תביאו לי את החשבון ועמיגור תשלם אותו.

אני רוצה לשאול את מהנדס החברה מה קורה בבית הזה מבחינה בטיחותית.

היינו בבית הזה ושוחחנו עם הדיירים. יכול להיות שאלה היו דיירים אחרים ולא אלה שראינו היום. לגבי מעליות – יש הרבה ונדליזם בתוך הבניין, ההורים לא שומרים על הילדים.

אני מבקשת, אל תרגיזו אותי עכשיו עם ונדליזם. ראיתי את הוונדליזם וראיתי גם את רשלנות החברה. אתם חוזרים על דברים שלא מקובלים עליי. אני שואלת אותך לגבי הרטיבות, בעיות החשמל ובעיות מעליות – מבחינה בטיחותית זה בסדר או לא?

בתוך הדירה זה לא בסדר אבל עמיגור לא מטפלת בתוך הדירה עצמה.

ברטיבות שקשורה לאחזקת הבניינים אתם לא מטפלים?

הוצאנו כל שנה כמאה אלף שקל לטיפול בבניינים האלה, כולל פניות של דיירים לתיקונים של צנרת וביוב בתוך הדירות. על כל פניה ענינו בחיוב ולא היו שום פניות נוספות.

אני אתן לך העתקים של מכתבים שקיבלתי מדיירים שלא עניתם להם, אבל לא על זה שאלתי אותך אלא על הבטיחות.

אם יש בעיה של חשמל, צריכים לפנות לחברת עמיגור. אנחנו לא יכולים לטפל בדברים שאנחנו לא יודעים עליהם ואם יש אלינו פניה, אנחנו מטפלים.

אספתי מספר מכתבים.

אני לא יודע עליהם. יש מעט מאד תיקונים לפי פניות של הדיירים וכל פניה לגבי הרכוש המשותף או צנרת של ביוב ומים בקירות המשותפים, עמיגור ענתה בחיוב וטיפלה. יכול להיות שהיו פגיעות בתוך הדירות ואנחנו לא טיפלנו עד עכשיו בתוך הדירות.

התחזוקה של הבית בסדר? המצב של הבית בסדר? הוא לא מסוכן?

אנחנו לא מתחזקים את הדירות עצמן. לגבי קירות ורטיבויות – אם יש בעיה, אנחנו מטפלים. מבחוץ הבית יחסית נקי. חברת המשקם מטפלת שם בגינון והמקום נקי, לא ראינו זבל בחוץ, חוץ ממקרים בהם הדיירים זורקים את הזבל מהחלונות.

חשוב לי להגדיר מה התחום שלנו בכל הבניין הזה. התחום שלנו הוא כל המתקנים עד המונה, כולל המונה. כפי שראיתי בהרף עין, ואני יכול לעשות בדיקה נוספת, המתקן של חברת החשמל הוא תקין ובטיחותי. לא פנו אליו עם בעיות חשמל וזה קשור לבעלי הבניין.

אני רוצה לשאול את הדיירים – אתם לא יודעים שקיים עמיגור? אתם לא פונים לעמיגור ולא יודעים שצריכים לפנות לעמיגור לגבי בעיות שיש בבניין או שפניתם ולא קיבלתם תשובות?

יש להבדיל בין שני סוגים של פניות: יש פניה אישית של דייר שיש לו בעיה אישית בדירה והוא מנסה להתמודד עם זה לבד.

אנחנו שומעים פה שהדיירים לא פנו לעמיגור לגבי בעיות חשמל והשאלה היא אם זה נכון או לא נכון.

ייתכן. אני לא יודע על כל דייר אישית אם הוא פנה או לא פנה. אני פניתי מספר פעמים בקשר לבעיות חשמל בבניין, בלי קשר לכל דירה בפני עצמה, אלא בעיית חשמל כללית – תאורה בחצר או הפסקות חשמל.

אתם יודעים שיש לבניין הזה כתובת והכתובת היא עמיגור. כאשר יש בעיה של תחזוקה או של מעליות או בעיות אחרות, אתם פונים לעמיגור שצריכה תוך שלושים יום לתת לכם תשובות. קיבלתם תשובות?

לא, לא פנינו כי לא היו בעיות כאלה.

אני רוצה להבהיר לעמיגור חד משמעית שאין דבר כזה שלא נכנסים לתחזק את הדירות. אין מושג כזה. יש הנחיה חד משמעית שכל נושא בטיחותי, לפי הגדרה של בטיחות, קודם כל מטפלים. אתה לא יכול להגיד שלא מתחזקים את פנים הדירות כי עובדתית אתה מתחזק. מתחילת השנה עמיגור מתוקצבת, בהתחלה בתקציב רגיל ולא מזמן העברנו גם תקציבים לנושא החריג. כל דייר רשאי להגיש בקשה.

אין כסף?

יש כסף.

כמה כסף יש? יש שמונה מיליון לשיפוצים.

אבל לפי פניות של הדיירים.

כל פניה של דייר שהיא בכתובים ונופלת בתחום של חוק זכויות הדייר בשיכון הציבורי, צריכה לקבל טיפול באופן כזה או באופן אחר. אם זה לא נמצא בסל הפריטים שמופיעים בתקנות, יש ועדת חריגים שתתחיל לפעול ולעמיגור יש כל ההנחיות. במקרה או שלא במקרה ביום שלישי בבוקר אני אפגש עם מהנדס החברה ועם איש הכספים בנושא תקציב הוועדה, כדי לראות איך אנחנו מטפלים בנושא הזה.

אורי צדק. זה לא בניין שנבנה בצורה רגילה. הסוכנות היהודית תחזקה את הבניין עד שהוא נמסר לחברת עמיגור ומצבו היה בעשר דרגות פחות ממה שהוא היום, אבל עמיגור השקיעה בו. לצד כל המחוייבות והבעייתיות של האחזקה יש מספר אלמנטים שעושים דין לעצמם, לא תרבות דיור ולא שום דבר. השאלה היא איך אנחנו פותרים את הבעיה כי אנחנו צריכים לפתור אותה. משרד הבינוי והשיכון צריך לתת תשובות במובן הגדול מבחינת תחזוקה.

לא היתה פניה מעמיגור?

לא. המכתב האחרון של פלדות מבחינת תחזוקה, גודל וכן הלאה הוא מכתב של מהנדס חברת עמיגור מה-25 בנובמבר 2001, להציף את זה במובן הגדול של הפרובלמטיקה.

אחרי שאנחנו כבר היינו שם.

זה בעקבות הפניות.

זה בעקבות פניה של העיריה.

לא זה הוויכוח אלא שאנחנו צריכים כולנו, גם עמיגור, גם משרד השיכון וגם העיריה לראות איך אנחנו פותרים שם את הבעיה. אני מודיע לכם שכדי לפתור את הבעיה של פלדות צריך לפחות פי חמישה מההצעה של החצי מיליון דולר. מה שניתן פה זה כדי לפתור את הבעייתיות החיצונית ולאחר שסיירנו בדירות צריך יהיה לעשות בדיקה בכל דירה מבחינת תחזוקה. ההשקעה ברמת יחידת דיור תכפיל ותשלש את הסכומים.

אחרי שראינו וביקרנו אני בדיעה שצריך להכין איזשהו דוח מסכם כולל, שיכלול גם את הפרמטר החברתי-קהילתי, מכיוון שיש שם בליל של אוכלוסיה. מצד אחד יש שם עולים עם משפחות קטנות ומצד שני יש שם משפחות ברוכות ילדים מאד קשות. אני לא רוצה לדבר על כל מה שיש מסביב עם כל ההשלכות החברתיות כולל סמים וכו', אבל זאת בעיה אחת. הבעיה השניה היא הנושא ההנדסי מההתחלה ועד הסוף. צריך להגיד: רבותי, זה המצב וזה עולה איקס כסף שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתו. המבנה נמצא מבחינת מיקום במקום אידאלי על שטח שאני לא יודע לאמוד אותו. אפילו אם יחליטו מחר בבוקר שלא מפנים, צריך לנצל את עתודת הקרקע שיש שם ואולי להשביח את הקיים. לכן אני אומר שצריך להיכנס עמוק לאיזושהי בדיקה, לתחום אותה בלוח זמנים ואז יתכנסו אנשי המקצוע גם של משרד הבינוי והשיכון ויחליטו מה שיחליטו. עמיגור לא מסוגלת היום, בתקציבים העומדים לרשותה, להתמודד עם זה לבד.

אני אומר לכם באחריות גמורה שצריך לבחון באמצעות המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר האם מבחינה תקנית בניין שמצופה באזבסט צמנט באופן כזה, בתקנים של היום, הוא ראוי למגורים. אם אני נכנס לבית כזה וצריך למחזר אותו אני מחליף את כל המערכות – מים, ביוב, חשמל, מחיצות והכל. השאלה שנשאלת היא האם בשלד הקיים של המבנה הזה, שהוא שלד פלדה שכולו לגו, אני יכול לעשות את זה? רוב הדירות שם הן דירות ארבעה חדרים ואני לא יודע איזה סוג אוכלוסיה יש שם. האם יש שם רוב של משפחות ברוכות ילדים? אני לא יודע כמה מהן מטופלות בלשכות הרווחה.

אני מדבר לא רק כאיש משרד השיכון אלא גם כדירקטור בעמיגור ואני סומך את ידיי שהם עשו כל שנה, אבל יש שם ריכוז גבוה מאד של בעייתיות. אני חושב שבכל בעיה בטיחותית חייבים לטפל מחר בבוקר ונכון אמר היועץ ההנדסי שלמראית עין שמבחינת יציבות הנדסית אין בעיה.

חבל כי אם היתה בעיית יציבות היה צו הריסה.

צריך לבדוק את הכל כמכלול אחד.

אני רוצה להעיר למכתב ששלחה חברת עמיגור, שאמנם אין בעיית יציבות אבל המבנה נבנה בסטנדרטים נמוכים ביותר ועם הזמן התרחש בלאי מואץ שפגם במעטפת הבניין, בעמודי בטון, בקירות אזבסט, בתשתיות וכו'. ברור לי שצריך בדיקה הנדסית, מהנדס בטיחות ומהנדס עיר ובכלל להחליט האם הבניין ראוי למגורים. גם אם אין בעיה של יציבות המבנה, בהחלט יכול להיות שבשנת 2001 אי אפשר לגור בבניין עם קירות אזבסט. השאלה צריכה להיות רדיקלית מאד ולא רק הנושא הקוסמטי. יכול להיות שזהו מקום קלאסי לפרוייקט של פינוי ובינוי כי הוא בהחלט בנוי על חלקת קרקע גדולה מאד. אולי צריך להוריד את כל המבנה ולשפץ אותו ועל ידי שיווק הקרקע לבנות דיור סוציאלי.

הנושא החברתי – גם אם יחליטו שאפשר להשאיר שם את הדיירים אי אפשר להתעלם מהבעייתיות של כל משפחה ומשפחה שם. גם אם יש שם משפחות שלא מטופלות אצל הרווחה, אין להן הכוח להרים את כל הפרוייקט הזה. אין שם תרבות דיור וחלק מהטיפול בדיור ציבורי חייב להיות הנושא החברתי. צריך להתייחס לכל נושא של דיור ציבורי מהסוג הזה מכיוון שנכנסים לשם אנשים עם ניקוד גבוה מאד. משפחה חד הורית עם שבעה ילדים או משפחה עם 12 ילדים, אם הן לא משפחות מאד מאד חזקות כלכלית, ללא כל ספק יש כאן בעייתיות.

הדיירים לא מכירים ולא יודעים בדיוק את הזכויות שלהם. בנושאים הבטיחותיים ובנושא חובת החברה שמתחזקת, אין לדיירים מודעות לנושאים האלה. אני בהחלט מצטרף לדיעה שצריך לעשות בדיקה לא רק של מי שהתלונן. מי שראה שם את הדירות מבין שהבדיקה צריכה להיות מיידית תוך פרק זמן מוגדר מאד ומעבר לבדיקה הכללית צריכה להיות בדיקה פרטנית. אם בבדיקה של המבנה כולו יגיעו מהר למסקנה שהכל צריך להיהרס ומשהו אחר צריך להיבנות במקומו, ברור שההשקעה צריכה להיות מינימלית בדברים הבטיחותיים כדי שאנשים יוכלו לחיות באותה תקופת מעבר. אם לא, צריך ללכת לפתרון רדיקלי גם בנושא הזה.

בעיות קטנות, כגון הנגשה לנכים וכו', תלוי אם רוצים פתרון רדיקלי. אם לא, לפי החוק לא יכול להיות שבבניין מגורים מהסוג הזה אין גישה לנכים. זה נמצא באחריותו של בעל הנכס אם כי יכול להיות שהביטוח הלאומי יכול להשתתף.

אנחנו עושים מאמצים גם בצד החברתי אבל הדבר קשה מאד. אני אתן לחווה, שמכירה את הנושא הזה יותר טוב, גם בתוקף תפקידה הקודם כמנהלת המחלקה לקהילה, להרחיב בנושא.

הנושא של היום הוא התחזוקה של הבניין ולכן אני לא רוצה לעשות סלט עם הנושא החברתי. אני אתן את רשות הדיבור למשרד הקליטה.

מצאנו בבניין פלדות פתרון לבעיה שלא יכולנו לפתור במקום אחר. יש שם דירות גדולות יותר מהדירות המיועדות לאנשים קשישים וסמכנו על זה שיש מעלית. יש לנו זוג קשישים, שיכול היה ללכת להוסטל או למקבץ, אבל יש להם בת מפגרת שהם דורשים לגור איתה ואז הם צריכים שלושה חדרים. דירות שלושה וארבעה חדרים נמצאות בדרך כלל בקומות עליונות, כמו גם בפלדות, אבל זה הבניין היחיד שגם היתה בו מעלית. מה שקרה הוא שהאנשים הקשישים האלה תקועים בבית וכל הזמן מגיעים אלינו אנשים שמבקשים להחליף את הדירה. גם הבוקר הגיעה אלינו משפחה שרוצה להחליף את הדירה בגלל תנאי המגורים ומדובר במשפחות שבדרך כלל גרות בדירות האלה לא בגלל שמראש הן היו במצב סוציו-אקונומי נמוך אלא בגלל שהם עולים חדשים והם מבוגרים. הם מאד מאד סובלים אבל אין לנו מה להציע להם כי אין באשדוד בניין עם דירות גדולות לדיור הציבורי שיש לו גם מעלית. אני לא יודעת מה יהיה עם המשפחות אם יחליטו על פינוי ואיפה הן ישוכנו בינתיים.

צריך בינוי חליף שייתן פתרון זמני.

גם אם יש שם כאלה שפונים, הייתי מבקש שלא יפנו לשם דיירים חדשים.

יש שם דירה אחת שאף עולה לא היה מוכן להיכנס אליה כי היא במצב נוראי.

אני לא רוצה להתייחס למרקם החברתי, שהוא באמת קשה שם. נכנסנו לשם לפני כשלוש שנים עם העובדת הקהילתית, אחרי הרבה מאד תלונות של הדיירים, וביקשנו להביא את עמיגור לשם כדי לראות את המפגעים אבל לא הצלחנו. בסופו של דבר הוצאנו מכתב די חריף לעמיגור על מפגעים שהיו בחוץ – ארגז חול שהקשישים נפלו לתוכו בערב, מתקן משחקים שבור שיכול לגרום נזק לילדים ועוד. אני יודעת שאחרי הרבה מאד זמן היתה התייחסות.

הייתי גם בתוך הדירות ואני לא בטוחה שהדירות האלה יכולות לאכלס את המשפחות כי האכלוס שלהן היה צריך להיות זמני ולא לטווח ארוך. האכלוס של משפחות בעייתיות כולן נותן את אותותיו גם לגבי היכולת של המשפחות לדאוג לעצמן ולכל מה שקורה שם.

אני מצטרפת לדברי דוד לעשות שם פינוי ובינוי ובהחלט לפזר את המשפחות לאכלוס אחר. על שולחני יש כמה פניות של משפחות שרוצות לעבור משם ואין מוצא, אין לאן להעביר אותן.

ראינו את המצב והוא לדעתי קשה מאד, הוא קטסטרופלי ולכן אני רוצה להמליץ על מספר דברים: להקים צוות משותף שיכלול את משרד השיכון, עמיגור, עיריית אשדוד, נציג הדיירים, נציג התאחדות עולי ברית המועצות במקום ומשרד הקליטה שיבדוק כל דירה ודירה. אני מקציבה לזה שבוע עד עשרה ימים ורוצה לדעת את המצב. אני גם ממליצה להזמין שמאי ומישהו ממכון התקנים כדי שנדע את המצב הבטיחותי של הבניין הזה.

מהנדס הבטיחות של העיריה יכול לעזור בצד הזה.

לא, אני רוצה את מכון התקנים בעניין ולא רוצה עזרה.

במקרים כגון אלה, בעצה אחת עם עמיגור ועם העיריה, אנחנו מביאים יועץ הנדסי שתחום ההתמחות שלו הוא קונסטרוקציה. הוא צריך לעשות את כל הבדיקות וזה לא יכול לקרות מעכשיו לעכשיו. על פי הנסיון שלנו זה יכול לקחת מינימום חודשיים.

המפרט הכללי והדירות הם שני דברים שונים.

דיברנו מבחינת הכדאיות, האם עדיף במבנה הזה במצב שלו דהיום להשקיע שיפוץ עמוק או שיבוא ויאמר אותו מהנדס: בחנתי את מצב המבנה, בחנתי את האלמנטים מהם הוא בנוי וכל השקעה יצטרכו לחזור עליה מידי שנה.

אני רוצה לדעת מה הבטיחות של הדירות ומה המצב של הדירות ואני רוצה לדעת את מצב הבטיחות של הבניין. זה שני דברים שונים. לדבר הזה אני רוצה מהנדס בטיחות, מהנדס חיצוני שלא קשור לשום משרד.

מי יעסיק אותו?

שמשרד השיכון ייקח אותו ואני אכתוב על זה מכתב לשר. דיברתי עם השר ואני חושבת שהמקום הזה לא ראוי למגורים. אני רוצה שעד ה-16 בדצמבר תגישו דוח ועד סוף דצמבר נקיים ישיבת ועדה מיוחדת בכנסת. במשך השבועיים האלה ועד סוף החודש, אם דרושים כספים אני רוצה שהנושא ייכנס לתקציב שנה הבאה. אני רוצה ריכוז של הבעיות שקיימות גם בתוך הבניין וגם בתוך הדירות.


הבנתי שהדיירים לא יודעים מה הזכויות שלהם ואני מבקשת מעמיגור או ממשרד השיכון לפרסם את זה, תחליטו ביניכם מי יעשה את זה. אני רוצה שכאשר חותמים חוזה עם עולה חדש הוא יקבל העתק של החוזה עם הזכויות שלו בשפת האם שלו. עשינו את זה כבר בקשר לחברות לכוח אדם, נעשה את זה גם עם בנקים וגם עם חוזים שעושים עם עולים חדשים, שלא מבינים מה הזכויות ומה החובות שלהם. יכול להיות שאתם צודקים והחובה להחזיק את הבית כולל תרבות הדיור הם דברים שצריך להכתיב להם אותם מבחינת החברה דרך חוזה שהם חתומים עליו.

אנחנו נכתוב מכתב לחבר הנאמנים כי לא מקובל עליי שהעבירו את הבתים במצב המצוקה הזה. אני יודעת שעמיגור היא חברת בת של הסוכנות ויכול להיות שהיו חייבים לקבל את הבתים במצב כפי שקיבלו אותו, אבל מוזר לי למה משרד השיכון לא שלח לשם עד כה מהנדס בטיחות וכאשר היתה קבלה של הבתים האלה, למה עצמו את העיניים ולא ראו באיזה מצב עברו הבתים לאחזקתה של עמיגור?

אסף, אני מאד מעריכה את המקצועיות שלך ולישיבה הבאה אני אזמין את ועדי 11 הבתים שעברו מהסוכנות לעמיגור או לעמידר או לחברה אחרת. היו 13 מרכזי קליטה ו-11 הפכו להיות דיור מוגן או דיור סוציאלי.

שם זה קיבל את הטיפול הסופר מקצועי. שם אין ועדי בתים.

אין שם בעיות.

שלושה לא הפכו לבתי קשישים מתוך 11 ושמונה כן הפכו.

אני לוקחת את הרשימה של כל 11 הבתים האלה שהפכו להיות דיור מוגן, אני אראה באחזקה של מי הם נמצאים ואם המצב שם מצוין, טוב מאד. אם המצב שם גרוע, אתם תצטרכו יחד עם משרד השיכון לטפל גם בבתים האלה.

אני מבקשת מעמיגור היום או מחר לכל המאוחר להוציא מכתב לדיירים שאומר שהוועדה הזאת תעבור על כל דירה ותבדוק את המצב. הדיירים ירכזו את הבעיות שהם העלו בכתב ואני מבקשת להכין לי ריכוז של כל הבעיות לישיבה הבאה כולל פתרונות, מה מתכוונים משרד השיכון או עמיגור לעשות. אנחנו גם נבקש מהשר הבינוי והשיכון לענות לכל הבעיות האלה.

אני יכול רק לייעץ. לגבי אותו צוות משותף – ממשרד הבינוי והשיכון ימונה איש אכלוס, אני אדבר עם ישראל שוורץ שיציב מישהו לצוות הזה. לגבי הנושא ההנדסי – אני אעלה את הנושא הזה בפני הנהלת המשרד ואנחנו נבקש למנות מישהו הנדסי בתיאום עם המהנדס הראשי של חברת עמיגור לראות את הסקר. אני לא בטוח שנהיה מסוגלים להגיד לך עד ה-16 בדצמבר להגיד לך שזה הפתרון וזה מה שאנחנו מציעים. אנחנו צריכים לקבל את הנתונים, הנתונים יצטרכו להיבחן וצריך יהיה לכמת אותם כלכלית בכסף. זה לא יכול להיות מעכשיו לעכשיו. הנושא ההנדסי הוא הנושא הכבד ביותר ואני אומר לך מנסיון שלנו שתוך שבועיים שום יועץ הנדסי רציני לא ייתן לך תשובה. אם הוא רציני ורוצה לקבל את הנתונים, הוא צריך לבוא הנה, לעשות מדידות, צילומים ולבחון את העניין. עשינו המון יעוצים כאלה ואחרים וזה לקח זמן. הוא יצטרך לעשות השלמות, לשבת עם עמיגור, ללכת לרשות המקומית ואני רוצה שזאת תהיה עבודה רצינית כי אנחנו מדברים על פרוייקט רציני. תוך שבועיים אני לא אצליח. אם יחליטו על פינוי ובינוי זה יעבור לפאזה שלישית. יצטרכו להביא שמאי, לראות באיזו ורסיה לעשות את זה כי זה רכוש מדינה.

מנסיונך, כמה זמן אתם צריכים לדבר הביורוקרטי הזה? הרי אורי אמר על סמך משהו שהוא דורש חצי מיליון דולר. הרי יש כבר מסמכים ולא סתם הוא כתב שהוא צריך חצי מיליון. עד כמה שאני יודעת גם אתה וגם אורי מקצועיים. אני מבטיחה לך שאם תדרוש ממני עוד כמה ימים, אני אהיה גמישה אבל לא יותר מכמה ימים. כמו שאתה יודע לעבוד גם אני יודעת לעבוד וכשאני אומרת לך כמה ימים אני מתכוונת לכמה ימים.

אני אסירת תודה לכם שבאתם, אני אסירת תודה למה שראיתם ואני מקווה מאד שיחד, בעבודה משותפת, נשפר את המצב. אני מבטיחה שבישיבה הבאה אני אזמין גם את הדיירים מ-11 מרכזי הקליטה שהפכו להיות לדיור מוגן.

בצוות המשותף אני מבקש שיהיה גם נציג של משרד הקליטה.

בוודאי.

אני מבקש סיכום של הישיבה הזאת בפקס.

עד מחר תקבלו את הסיכום. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45.