פרוטוקולים/פניות ציבור/4123



5
הוועדה לפניות הציבור – 26.11.2001

פרוטוקולים/פניות ציבור/4123
ירושלים, א' בטבת, תשס"ב
16 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום ב', י"א בכסלו התשס"ב, 26.11.2001, בשעה 10:00

ס ד ר ה י ו ם

פניות ציבור בנושא שירותי בריאות משלימים של קופות-החולים –
מדיניות רופאים, מדיניות מתן תרופות למבוטחים, מחירי הביטוחים, עדכון השירותים, השוואת סלי השירותים של קופות-החולים, מדיניות ההצטרפות לביטוחים המשלימים והתנאים לכך

חברי הוועדה: היו"ר סופה לנדבר
אמנון כהן

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, סמנכ"ל כלכלה, משרד הבריאות
ד"ר קרני רובין, נציבת קבילות לחוק ביטוח בריאות, משרד הבריאות
עו"ד אפרת נאות-מרקוביץ, נציבת קבילות הציבור, משרד הבריאות
עו"ד נתן סמוך, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
עו"ד חגית אפרתי, משרד הבריאות
עו"ד שמעון רייפר, נציבות קבילות הציבור, משרד הבריאות
ד"ר דורון כרמי, ראש אגף ביטוח בריאות, כללית שירותי בריאות
יצחק קאופמן, נציב פניות ציבור, כללית שירותי בריאות
מאיר בן-מאיר, רכז פניות הציבור, כללית שירותי בריאות
יואב כהן, מנהל המחלקה לזכויות חבר, קופת-חולים לאומית
מאיה גולדשטיין, מנהלת מחלקת תביעות ופניות הציבור, קופת-חולים לאומית
פנינה גולדשטיין, פניות הציבור, מחוז ירושלים, קופת-חולים מאוחדת
מיקי הלוי, נציבת פניות הציבור, קופת-חולים מכבי
מידד גיסין, יו"ר צב"י, צרכני בריאות ישראל
דליה אור, צב"י, צרכני בריאות ישראל
שלמה בן-יונה, צב"י, צרכני בריאות הציבור
ד"ר יורם בלשר, יו"ר הסתדרות הרופאים בישראל
עו"ד לאה ופני, הסתדרות הרופאים בישראל
ד"ר יואב שכטר, פארמה ישראל, הסתדרות הרופאים בישראל
פרופ' מרק מימוני, הסתדרות הרופאים בישראל
ד"ר שלמה בירקנפלד, הסתדרות הרופאים בישראל
ציפורה אסרף, עמותת ענבר
שמעון אסרף, עמותת ענבר
חנה וייל, האגודה לזכויות האזרח
עדינה מרקס, יו"ר האגודה לזכויות החולה
ברברה סבירסקי, אצבע על הדופק
חנה לבנטל, הדסה ישראל, אצבע על הדופק
מעין גל, אצבע על הדוק
חני מונין, מנהלת מחלקת סקרים, רשות ההסתדרות לצרכנות
ציפי קיברסקי, ממונה על פניות הציבור, המועצה לצרכנות

שלומית קואולמן

חבר המתרגמים בע"מ



פניות ציבור בנושא שירותי בריאות משלימים של קופות-החולים –
מדיניות רופאים, מדיניות מתן תרופות למבוטחים, מחירי הביטוחים, עדכון השירותים, השוואת סלי השירותים של קופות-החולים, מדיניות ההצטרפות לביטוחים המשלימים והתנאים לכך

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לפניות
הציבור.
אנחנו דנים היום בשירותי בריאות משלימים של קופות-החולים, במדיניות בחירת הרופאים, במדיניות מתן תרופות למבוטחים, מחירי ביטוחים, עדכון שירותים, השוואת סלי השירותים של קופות-החולים השונות ומדיניות ההצטרפות לביטוחים המשלימים והתנאים לכך נכון להיום.

הוועדה לפניות הציבור קיבלה עשרות פניות בנושא. החלטנו לא להביא לכאן את האנשים שפנו אלינו אלא לקיים דיון כך שהציבור יוכל לקבל תשובות ולנהל את הישיבה בצורה שתיתן את הפתרונות שיגיעו לכל בית. אי לזאת ישיבת הוועדה משודרת בערוץ 33 ואנחנו מבקשים מהאזרחים שצופים בנו בבית, אם יש להם בעיות שונות ושאלות בנושאים שניגע בהם – לשלוח לנו את פירוט הבעיות ולצרף לפנייה את פרטי הפונה ולציין באיזה קופת-חולים האדם מבוטח.

אני רוצה לציין שקופת-חולים מאוחדת לא שלחה לנו חומר לפני הדיון שלנו היום ואני חושבת שבמשרד הבריאות צריכים לדעת על כך.

אני חושבת שהנושא בו אנו דנים היום מאוד חשוב לאזרחי מדינת ישראל, לאלו שלפי החוק מבוטחים כאשר החוק קיים משנת 1995 ונותן מסגרת של ביטוח לכל אזרחי מדינת ישראל. משנת 1995 בסל השירותים נמצאים שירותים שחייב לקבל כל אזרח במדינת ישראל, אבל כנראה אין סל שמספיק לכל השירותים האלה ולא כל השירותים מגיעים לכל המבוטחים. לכן יש לנו היום שוק גדול ביותר של ביטוחים נוספים, ביטוחים משלימים. יש שירותי בריאות נוספים שנמצאים על-בסיס של כל קופה ויש ביטוחי בריאות שהם ביטוחי בריאות פרטיים מסחריים. כל קופה מחייבת תקופה של הכשרה. הייתי אומרת שהאדם קנה את ההטבות שניתנות לו על-ידי ביטוח משלים אחרי תקופת הכשרה ותקופת ההכשרה שונה בכל קופה ובכל ביטוח ותקופה זו לא מוכרת כאשר בן-אדם עובר מקופה לקופה. אם נניח האדם היה בביטוח משלים בקופה אחת ועבר לקופה אחרת, הקופה שיש לה ביטוח משלים אחר לא תמיד מקבלת את תקופת ההכשרה שהייתה לו בקופה הראשונה. לדעתי לא צריך להיות דבר כזה כי אדם ששילם עבור ביטוח משלים, באופן אוטומטי צריך לקבל את תקופת ההכשרה בביטוח שהוא עושה בקופה האחרת אליה הוא עובר.

קופות החולים צריכות לתת את הביטוח המשלים לכל פונה ולא משנה מצבו הכלכלי, מצבו הבריאותי או גילו, אבל בפועל זה לא קורה. הציבור צריך לדעת שיש לו זכויות בחוק הבריאות.

אני רוצה לציין את הבעיות שנבעו מהפניות אלינו גם בכתב וגם בעל-פה.

הרוכשים של ביטוחים משלימים מקבלים מידע, כאשר המידע שהם מקבלים מתחלק לשני סוגים, כאשר האחד ניתן באמצעות אותיות קטנות והשני ניתן באמצעות אותיות גדולות. כאשר אדם קונה את המידע וקורא את החובות ואת הזכויות שלו, הוא יודע שהוא יכול לפנות לכל רופא בכל בית-חולים. באותיות הקטנות מדובר בתקנות שלא מגיע לכל אדם שקנה את הביטוח.

חוק משרד הבריאות מאפשר לקופות החולים לשנות את הרכב סל השירותים באופן חד-צדדי. זאת אומרת, פעם ברבעון. מבוטחים צריכים לקבל עותק של השינויים שנעשים במתן השירותים. לי למשל יש ביטוח משלים במשך שנים רבות אבל מעולם לא קיבלתי הודעה על שינויים שחלו בביטוח המשלים, ואני בטוחה שזה חל גם על האזרחים בישראל. מבוטח גם לא מקבל את הפרסום בתקשורת, למרות שהחוק מחייב את אותם ביטוחים משלימים באותן קופות לשינויים שחלים לתת לזה פרסום. השינויים נעשו ללא כל הודעה מוקדמת והאזרחים לא יודעים על השינויים הללו. זאת אומרת, אדם רכש ביטוח ואחרי תקופה מסוימת, כאשר הוא צריך להגיע לאותם שירותים שהוא צריך לקבל מהביטוח, הוא לא מקבל בגלל שהיו שינויים שהוא לא יודע עליהם. יוצא שהוא לא מקבל את השירותים שהובטחו לו כשהוא רכש את הביטוח.

מבוטחים שעוברים מקופה אחת לקופה אחרת מעונינים לשמור על שירותי הבריאות בקופה אליה עוברים, אבל זה לא קורה. יש קופות שמקבלות את השירותים לאחר תקופת הכשרה מסוימת כשלמחלה מסוימת ניתנת תקופת הכשרה מסוימת ולמחלה השנייה ניתנת תקופת הכשרה אחרת. יוצא שתקופת ההכשרה היא אחת הבעיות בה נתקלנו. אם אדם עבר לקופה אחרת, כל תקופת ההכשרה שלו יורדת לטמיון.

לגבי מדיניות פיגורים בתשלומים. המדינה נמצאת במצב כלכלי שמשפיע מאוד על אזרחי מדינת ישראל ואתם יודעים שחלק מהאזרחים, מאתיים אלף אזרחים, היום הם מובטלים. אחרי תקופה, אחרי שנים שהם שילמו עבור ביטוח משלים, יש להם תקופה של קשיים בה הם לא מסוגלים לשלם. אני חושבת שועדת חריגים של כל ביטוח צריכה להחליט שפיגור בתשלומים ופניית אזרח צריכה להילקח בחשבון וכי תקופת ההכשרה צריכה להתקיים באופן אוטומטי, כך שלא תופסק בגלל מצב כלכלי קשה. אתם צריכים לקחת את זה בחשבון מאחר שהשירותים שאתם נותנים למדינת ישראל באים לשרת את המדינה ואזרחיה, את המבוטחים בחברות אותן אתם מייצגים.

אני רוצה לומר שהפרסומים צריכים להתפרסם, התקנון צריך להגיע לכל אזרח בשפת אמו ולא להינתן בשיחת טלפון אלא כשהוא רוכש את השירותים. הסוכנים שמוכרים את שירותי הביטוחים עושים זאת באמצעות שיחת טלפון. אנחנו נתייחס לזה היום כי לדעתי אפשר להסביר ולהמליץ לאנשים על הביטוחים באמצעות הטלפון, אבל אסור למכור באמצעות הטלפון. אם נצטרך לערוך בנושא שינויים בחקיקה, כך נעשה.

לגבי כפל ביטוחים. האזרחים צריכים לדעת שיש לנו היום שוק פרוץ של ביטוחים וסל ביטוח אחד לעתים קרובות מהווה כפל של ביטוח אחר. מאחר שאנשים רוצים להיות בטוחים לגבי עתידם בנושא הרפואי, ניתוחים ורופאים שהם יקבלו, לעתים קרובות – בגלל הבלבול, בגלל הסברה לא נכונה – רוכשים ביטוחים שנותנים כפל ביטוחים, דבר שגורם לבזבוז כספי אזרחים ודבר שאני לא אסכים לו.

יש עוד בעיה חמורה מאוד וגם עליה נדבר. לא ניתן לרכוש ביטוח סיעודי בלי לרכוש קודם ביטוח משלים ואני שואלת למה זה צריך להיות כך. למה צריך למכור לאותו אדם סל של ביטוחים ולא רק ביטוח סיעודי? אני לא מסכימה לזה. היום זה בלתי אפשרי והאזרח צריך לרכוש שני ביטוחים כדי לדאוג לעתידו לעת זקנה. אתם צריכים לדעת שאסור להפוך את האזרח לפרה שנותנת בלי סוף את החלב שהוא כסף לחברות הביטוחים המשלימים.

יש בעיה נוספת וכאן אני מבקשת מהצופים בבית לשים לב אליה. אתם רוכשים את הביטוח ואתם לא יודעים שיש דברים שכותבים בביטוח משלים באותיות גדולות אבל יש דברים שהקופה לא רוצה לפרט אותם ולכן כותבת באותיות קטנות ביותר. למשל, ניתוחים. אתם רוכשים את הביטוח המשלים ואתם בטוחים שאתם יכולים לקבל כל רופא במדינת ישראל, אבל כאשר אתם צריכים לקבל את הרופא המנתח אותו אתם רוצים, מסתבר שהקופה עובדת עם טופס 17 והיא לא מספקת את טופס ה17-. אתם מגיעים לקופה ואומרים לא, הרופא הזה הוא טוב והוא מצוין אבל תצטרכו לפנות אליו באופן פרטי מאחר שהקופה לא תיתן טופס 17 ולא תספק את השירותים אותו אזרח צריך לקבל והיא לא תשלם עבור הניתוח. כאן אתם נתקלים בבעיה גדולה כאשר חלק מהניתוחים במדינת ישראל לא ממומנים על-ידי קופות והאזרח צריך לפנות לאותו מנתח באופן פרטי. את זה אני לא מקבלת. אני חושבת שאם אדם רכש ביטוח משלים, הוא צריך לקבל כל רופא שהוא רוצה במדינת ישראל. את האנרכיה בביטוחים האלו, אני לא מקבלת ואני חושבת שלאזרחים כדאי לדעת את זה. אדם רכש את הביטוח, אבל בעצם הוא רכש רק את החלק שבוחרת עבורו קופת-החולים, דבר שאני לא מקבלת.

במידע שניתן לרוכשי הביטוחים, המידע צריך להיות פתוח והדבר צריך להגיע לכל מבוטח שרכש ביטוח משלים. זה אמור לגבי האזרח גם אם הוא רכש את הביטוח בקופה, על-בסיס ביטוח הקופות או אם הוא רכש אותו בביטוח פרטי עליו אנחנו עכשיו דיברנו.

עקב הפניות שהגיעו אל הוועדה לפניות הציבור אני מבקשת שמי שיתייחס יהיו הצרכנים והאגודות השונות שהגיעו לכאן. כאשר אתם מתייחסים לדברים, אני מבקשת שתאמרו לנו אם נתקלתם בבעיות דומות או בבעיות אחרות ומה אתם חושבים בנושא זה.

בוקר טוב לכולם. אני מקווה שכל הנמצאים כאן
בריאים כי היום ההוצאה הכספית היא גדולה אם אתה חולה ונזקק לשירותי בריאות. כפי שחברת הכנסת סופה לנדבר ציינה ופירטה את כל הנושא, הכל מאוד מבולבל.

כמייצגת את ההסתדרות לצרכנות אני יכולה לדבר על התלונות שמגיעות אלינו של ציבור שמבולבל ולא יודע מה מגיע לו, חושב שמגיע לו איקס אבל, כשהוא מגיע לממש את מה שחושב שמגיע לו, הוא נתקל בחומות אטומות. מדובר היום במערכת מאוד משומנת ומתוחכמת שפועלת כמו עסק פרטי - כפי שאנחנו רואים את התחרות בחברות מסחריות אחרות – שבעצם מנצלות חוסר ידע וגורמות לערפל בכל התחום הזה.

כפי שצוין מדובר הרבה פעמים בפוליסות שלציבור קשה להבין אותן בגלל ניסוחים משפטיים מסובכים, אותיות קטנות, הרבה מאוד נתונים כאשר הנתונים החשובים לא מופיעים באופן בולט.

כל זה מחליש את התחרות שבעצם אנחנו לא ממש רואים אותה בשוק הזה כאשר זו הייתה מטרת הממשלה כשהיא הוציאה החוצה את הנושא של הבריאות. מה שקרה הוא שאנחנו משלמים היום יותר ואנחנו ממש לא יודעים אם אנחנו מקבלים יותר. הרבה פעמים אנחנו מגיעים לקופת-חולים ונאלצים לשלם עבור דברים שבעבר לא שילמנו עליה. היום האזרח שהולך לרופא מומחה, צריך לשלם עוד 20-10 שקלים. למה זה כך? גם מי שיש לו את הביטוח המשלים נאלץ לשלם את הסכום הזה. גם על בדיקות שבעבר היו חינם ולפי דעתנו הן מוכרחות להיות – כמו למשל בדיקות גניקולוגיות מסוימות, כמו בדיקת צוואר רחם שיכולה להציל חיים – גם למי שיש ביטוח משלים, הוא צריך להוסיף עוד כסף עבור בדיקות כאלה.

אנחנו קוראים כאן לקופות החולים ולמשרד הבריאות להוריד את הערפל שקיים, להוריד את המסך מכל הנושא הזה ולפרט לאנשים בצורה פשוטה מה מגיע להם, מה מותר להם, להסדיר את הנושא של טופס 17 וכמה שיותר מהר - והבנתי שיש כבר התחלת חקיקה בנושא - לחדד את התחרות, לאפשר לאנשים לעבור ביתר קלות מקופה לקופה ולהוריד את כל התקופה של ההכשרה. מה זה מועיל אם אדם עובר מקופה לקופה וכל פעם הוא צריך להתחיל מהתחלה את תקופת ההכשרה לגבי הביטוחים המשלימים? צריך להוריד כמה שיותר את התוספות הכספיות שאנחנו משלמים וכל פעם אנחנו מוסיפים ומשלמים עוד כסף עבור עוד בדיקה, כניסה לרופא מומחה וכולי.

צריך לעשות סדר בעניין הזה וכמה שיותר מהר.

אני יכולה לספר על ישיש שהגיע אלינו להתלונן ואמר שהוא לא יודע מה בדיוק מגיע לו בביטוח המשלים. היום הוא קשיש שיש לו חמישה ביטוחים משלימים שונים, הן פרטיים והן של קופות החולים. הוא לא ידע מה מגיע לו. אין לי ספק שהוא משלם פה כפילות.

התופעה הזו הובאה אלינו בפניות רבות. אנשים
רוכשים כמה ביטוחים ויש להם כפל ביטוחים, אבל לא מסבירים להם במה המדובר ומה מגיע להם. רבותיי, אתם מוכרים כאן דבר חשוב ביותר שזה בריאותו של האדם. האדם צריך לדעת מה מגיע לו, מה לא מגיע לו ומתי אתם משנים את הדברים. את הפרטים האלה הוא צריך לקבל לביתו משום שבעצם הוא רכש את הביטחון שלו לעתיד, ביטחון שקשור לבריאות. לזה צריכים להתייחס כמו למוצר אבל למוצר חשוב ביותר כי מדובר בבריאותו של האדם. אנחנו לא נסכים עם דברים רבים שקורים היום.

הרשות לא מבינה מדוע קיימות כיום ארבע קופות
ומצב זה לא עוזר לציבור.

קיימת בעיה עם חוסר הגמישות של הביטוחים.
יש חבילה סטנדרטית שכוללת שירותים שהם לא רלוונטיים לילדים, למבוגרים ולנשים. אנחנו חושבים שההגיון מחייב שהחבילה תהיה חבילה שמתאימה לכל סוג של צרכנים, לילדים, לנשים ולמבוגרים.

אני רוצה לספר על מקרה. הגיעה למועצה תלונה של צרכן שאמור היה לעבור ניתוח מאוד מסובך. מסתבר שבארץ לא היה מספיק ניסיון כדי לבצע את הניתוח הזה. הוא כבר קבע להיות מנותח בחו"ל, אבל באיזשהו שלב קופת-חולים הודיע לו שאפשר לבצע את הניתוח בארץ, אבל האיש לא רצה לקחת סיכון. קופת-חולים סירבה להשיב לצרכן את הכסף – ואני לא מדברת על העלויות בחו"ל – שהיווה את עלויות הניתוח כאן בארץ.

אני רוצה לברך את הוועדה שמקיימת את הדיון
בנושא הזה כי בהרצאות שאנחנו נותנים במועדוני קשישים בכל הארץ או במתנ"סים כאשר קהל היעד שיושב שם הוא אלה שאנחנו מדברים עליהם, חלק גדול מהפניות של הציבור בסוף ההרצאה הן בנושא של הביטוחים המשלימים.

אם נראה שאת הביטוח המשלים עושים בטלמרקטינג, כל בן-אדם בר דעת יכול להבין איזה צורה יש לאינפורמציה שהחולים מקבלים, שלא לדבר על זה שהם לא מקבלים את הפוליסה שאנחנו מדברים עליה שהיא מחויבת בחוק. רק לאחרונה קיימת האפשרות לקבל את התקנון או את תנאי הביטוח לפי דרישה. זאת אומרת, מי שלא דורש, לא מקבל ודבר כזה לא יכול להיות. החוק גם קובע שכאשר מקבלים מישהו לביטוח המשלים, הוא צריך לקבל אישור שקיבלו אותו ואת הכסף צריך להתחיל לגבות ממנו רק כאשר הוא קיבל את האישור, אבל מה שקורה בפועל הוא שכשאותו אדם נותן את מספר כרטיס האשראי, מיד מתחילים להוריד לו את התשלומים, ואם ניכנס לנושא של הביטוח הסיעודי שהוא בחברת ביטוח ולא על-ידי קופות-החולים, ויש גם מגבלות רפואיות לביטוח הסיעודי, מתברר בהרבה מקרים שמתחילים לגבות מהאנשים גם עבור הביטוח הסיעודי ואחרי שהאדם מגיע למצב שהוא צריך לדרוש את הזכויות שלו בנושא הזה, פתאום מתברר לו שהוא היה חולה סוכרת בזמן שהוא חתם על הביטוח המשלים או שהוא היה חולה סרטן ואז הביטוח הסיעודי בכלל לא בתוקף. במקרה הטוב מחזירים לו את הכסף.

חולה סוכרת לא יכול לעשות ביטוח סיעודי?

לא יכול לעשות ביטוח סיעודי.

ולא אומרים לו את זה.

ולא אומרים לו את זה. אם הוא היה מקבל את
התקנון מיד כשהוא מצטרף, הוא היה יכול לדעת על כך למרות שיש גם הרבה אנשים שלא קוראים את האותיות הקטנות. לפחות הקופה צריכה לעשות את התפקיד ולהעביר לבן-אדם את התקנון הזה.

ברוב המקרים מה שמקבל המצטרף לתוכנית הביטוח המשלים זה פרוספקטים מעודדי שיווק שהקופות מפזרות ושם האינפורמציה היא כללית וחלקית בהחלט. רק כאשר הוא בא לממש איזושהי זכות, נודע לו מה קורה.

אם ניקח את כל הנושאים שהועלו כאן היום, הנושא המרכזי הבעייתי הוא המידע לציבור. אם הציבור היה יודע בדיוק מה מגיע לו, זה היה חוסך הרבה מאוד ציפיות מהחולה אבל גם תלונות לקופות החולים או לנציבות קבילות הציבור. כל מי שידבר היום, יתברר שהנושא הבעייתי ביותר הוא הנושא של המידע לציבור החולים.

הזכירה היושבת-ראש את הנושא של תקופות ההכשרה. גם כאשר חולה מנסה לנצל את הזכות אחת מהיחידות בחוק הבריאות כשהוא יכול לעבור מקופה לקופה, ברוב המקרים אלה שעוברים לא יודעים שהביטוח המשלים בקופה הקודמת מתבטל והם צריכים להירשם לביטוח משלים חדש.

הוא צריך להירשם לתקופת הכשרה נוספת.

לפעמים הוא אפילו לא יודע הוא צריך להירשם
לביטוח המשלים החדש שלאחריו באה תקופת ההכשרה.

אני אסכם בכמה מלים את מה שאנחנו חושבים שצריך להיות. התקנון או הפוליסה, תקראו לזה איך שאתם רוצים, צריכה להימסר לחולה או לנרשם מיד כאשר הוא מצטרף לביטוח.

צריך לקבל אישור בכתב לפי החוק על הצטרפותו ועל אישור הצטרפותו. אני בטוח שיש גם מקרים שאנשים נרשמו, שילמו או התחייבו לשלם ובסוף מתברר שהם לא יכולים להצטרף לביטוח.

כמו שכבר הוזכר, הנושא של שינויים בשירותים ובתשלומים שאמנם הם לפי החוק, אבל לפי החוק חייבים לפרסם אותם בשני עיתונים לפחות וגם לשלוח הודעה תוך עשרה ימים למבוטחים הביתה.

כמובן פרסום יותר ברור, לא בלשון משפטית כמו שהתקנון מנוסח אלא בשפת העם כך שכל אחד יבין אותו.

אמנם היום קרוב לששים אחוז מתושבי מדינת ישראל מבוטחים בביטוחים המשלימים, אנחנו מדברים עליהם, אבל אסור לשכוח גם את הארבעים אחוזים שאין להם כי הם לא מסוגלים לממן זאת, ודובר פה המצב הכלכלי של אזרחי מדינת ישראל. צריך גם לחולים האלה לתת פתרונות, אם על-ידי הקלות בתשלומים הנוספים שהוטלו על החולים האלה. יש לנו הרבה מה לומר בנושא התשלומים, אבל היות שלא זה הנושא, אני לא אכנס אליו.

אני חושבת שהאזרחים, לפני שהם מצטרפים
לביטוחים המשלימים, צריכים לדעת שבכל קופה יש תקופת הכשרה אחרת לגמרי והם צריכים לדעת שקופה אחת לא דומה לשנייה. יש קופה שתקופת ההכשרה בה היא שנתיים וזה אומר שלא מיד אחרי שהוא הצטרף לביטוח יש לו אפשרות לקבל את כל סל ההטבות שהביטוח הזה חייב לתת לו. זאת אומרת, אנחנו חוזרים לאותם דברים כפי שהם באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות והמידע הלא מספיק שמגיע לאזרח שרוכש את הביטוח. רבותיי, זה דבר שלא יכול להמשיך ולהיות כפי שהוא קיים עד עתה.

מידד גיסין ואחרים נגעו בבעיה של מידע. אנחנו,
האגודה לזכויות החולה, ביקשנו מהציבור הרחב לחשוב לפני שהם חותמים על ביטוח משלים, להבדיל בין ביטוח מסחרי לבין שב"ן שהוא לא ביטוח אלא הסדר מיוחד. אנחנו ביקשנו שאנשים ידעו על מה הם חותמים כי אנשים חותמים נגד עין הרע, שמא אני אצטרך. היד החותמת היא קלה מאוד, אבל אחר-כך הם פונים לקו שלנו לפניות הציבור – קו שהוא קו פתוח וגם עכשיו יושבים שם אנשים שעונים על שאלות ובעיות – ואנחנו אומרים שאנשים, לפני שהם חותמים, צריכים לדעת מה מגיע להם.

אנחנו הפקנו את הדפדפת הזו שאנחנו מפיצים אותה. רגע לפני בחירה של ביטוח משלים, מה אתם צריכים לשאול, אל תחתמו סתם ככה, מה המאפיינים של שירותים בקופות החולים, מה המאפיינים של ביטוחים מסחריים, מה צריך לדעת, מה זה שיפוי, מה זה פיצוי, מה זו תקופת הכשרה, מה זה ביטוח קבוצתי, מה קורה לך אם אתה עוזב את הביטוח הקבוצתי, מה קורה בביטוח סיעוד וכולי. לא יכולים להוציא מישהו ממסגרת של ביטוח משלים, אבל ממסגרת של ביטוח סיעודי אפשר וכבר נתקלנו במקרים כאלה.

אגב, כל מי שרוצה יכול לקבל את החוברת באגודה לזכויות החולה ועוד הרבה מאוד חומר בנושא זכויות החולה.

פונים אלינו אנשים בכאב לב גדול מאוד אחרי שהוועדה כבר אישרה להם את הניתוח ואז חזרה בה. היו לנו מקרים של טיפולי פריון. יש לנו מקרה מאוד קשה של ילדה בת שש שאחת השב"נים אישרה לה כבר את הטיפול אבל שולחים אותה מרופא לרופא. תחשבו מה זה בדיקה גניקולוגית חוזרת לילדה בת שש כדי לאשר לה את הניתוח הזה וכל פעם נסוגים. יש לנו המון מקרים עצובים כאלה.

אני חושבת שהציבור צריך לדעת שזה לא נגד עין הרע. ביטוח משלים הוא לא נגד עין הרע. ביטוח משלים צריך להיות בדיוק כמו כאשר הולכים לבטח ביטוח חיים וביטוח המכונית וצריך לעשות שיעורי בית קודם. האדם חותם על ביטוח בריאות כשהוא בריא, אבל הוא נזקק לו כשהוא חולה ואלה הם שני מצבים שונים וים של שינויים וים של בעיות יכול להתעורר בדרך.

לכן אני חושבת שצריך לתת את המידע ולהדריך את האנשים שישאלו את השאלות. הדברים צריכים להיות מתאימים. הרי לא יתכן לתת לאדם מבוגר הטבה מסוימת בטיפולי פוריות ולכן צריך לסדר את הביטוח בצורה כזו שאדם יוכל לקנות לעצמו חטיבות ברורות וסגורות, למשל לעת זקנה לקנות יותר תרופות, יותר טיפולים משלימים וכולי. לי בגילי אין עניין לקנות לי ביטוח משלים שייתן לי איזשהו זיכוי לטיפולי פריון כי הרי זה חסר טעם.

צריך לקרות איזשהו שינוי ואיזשהו ניעור של המערכת הזאת של הביטוחים כי היום כולם חותמים. צריך לנער את המערכת.

הביטוח המשלים נותן לאלו שרוכשים את הביטוח
המשלים גם סל תרופות שצריך להשלים את אותו סל שהוא יכול לקבל בקופה לפי חוק ביטוח בריאות. אנחנו בדקנו ומצאנו שלא כל קופה נותנת סל תרופות שווה לסל שניתן בקופה אחרת.

למשל, קופת-חולים כללית נותנת הנחות בין שלושים עד חמישים אחוז ברכישת תרופות מחוץ לסל כאשר ברשימה יש רק 27 תרופות ואני שואלת למה.

בקופת-חולים מכבי, חברי ביטוח משלים שנקרא מגן כסף וחברי ביטוח מגן זהב זכאים להנחה על תרופה שאינה סל שירותים לפי רשימה קבועה.

בקופת-חולים לאומית יש ברשימה 350 תרופות שאינן כלולות בסל הקופה וניתן לקבל אותן באמצעות הביטוח המשלים. אני חושבת שזו הקופה היחידה שנותנת רשימה כל כך עשירה של תרופות.

את הדברים האלה צריכים המבוטחים לדעת ולהשוות מה קורה בקופות בנושא התרופות כי אף אחד לא יודע למה יזדקק מחר. אני לא רוצה לעשות פרסומת חיובית או שלילית, אבל אני רוצה שהצופים בבית ישימו לב למה שהם חותמים ולמה שאחרי כן הם מקבלים.

אצבע על הדופק היא קואליציה של ארגוני זכויות
אדם וארגוני בריאות. גם עדינה וגם מידד שדיברו, הארגונים שלהם חברים גם הם בקואליציה. אני לשם שינוי באתי להקשיב וללמוד ולכן לא אתייחס כרגע לנושא.

יש לי בן שהיום הוא בן 14 וחולה בדלקת פרקים
נדירה. הבן שלי בגיל חמש חלה בדלקת פרקים נדירה. לקח הרבה זמן ואחרי בדיקות, טיפולים וניתוחים – כשהסתובבנו כמעט בכל בתי-החולים בארץ כדי לגלות את הבעיה שלו – התגלה שיש לו דלקת פרקים נדירה. כאמור, היום הוא בן 14 ושוקל 23 קילוגרם. הוא מאוד רזה, יש לו קשיים בהליכה, יש לו כאבי תופת, במיוחד בלילה, לבית-הספר הוא לא הולך בקביעות בגלל הכאבים והבדיקות שהוא צריך לעבור.

לפני חצי שנה דוקטור נבון שמטפלת בו בבית-החולים שערי צדק התקשרה אלינו ואמרה שיש תרופה שהיא ממליצה עליה כי היא חושבת שהיא יכולה לעזור. התרופה נקראת רמיקד.

באיזה קופה אתם חברים?

כללית ויש לנו גם את הביטוח המושלם.

אני מניחה שהתרופה לא כלולה ב27- התרופות
שקופת-חולים כללית מספקת.

נכון. התרופה לא כלולה. הסכמנו לתת לילד את
התרופה הזאת וחברת התרופות הסכימה לתת אותה כתרופה ניסיונית כי לא היה ברור איך הילד יגיב לה. אני רוצה לומר לכם שכבר חמישה חודשים שהוא מקבל את התרופה והיום הוא שוקל כבר 27 קילוגרם, הוא נראה טוב, הוא הולך לבית-הספר, אמנם עדיין הוא לא יכול לשחק כדורגל אבל הוא יכול לרכב על אופניים וכל הילדות שלו כאילו מתחילה רק עכשיו.

כמה עולה התרופה הזו?

אלף דולר.

איזה חברה תרמה את התרופה הזאת?

החברה שמייצרת את התרופה רמיקד.

הגעתי למצב שקופת-חולים לא מאשרת לי
אפילו התחייבות כדי לקבל את הזריקה. כאחד שמבוטח בקופת-חולים כללית, אני צריך ללכת ולהתווכח עם משרד ממשלתי? פניתי למשרד הבריאות ופניתי לגורמים רבים כדי שיעזרו לנו בקטע הזה, כי להוציא אלף דולר למשפחה עם ארבעה ילדים, במצב הנוכחי, זה לא ניתן. אני יכול למשוך עוד קצת, אבל אחר-כך הסיפור נגמר.

אם הילד יהיה בריא, קופת-חולים תחסוך בעתיד.
נמסר לנו שהתרופה הזו עזרה לילדים אחרים בחו"ל.

כמה ילדים חולים במחלה הזאת?

בארץ חמישים.

ומתוך חמישים הילדים, כמה מקבלים את
התרופה הזאת? רק אתם?

עד כמה שאני יודעת רק אנחנו. זה עוזר והילד
מרגיש טוב. אם הילד יבריא, קופת-החולים תחסוך לה בעתיד את האשפוזים והניתוחים. לא כדאי עכשיו לתת את התרופה ותוך כמה שנים, כך אני מקווה, הילד יבריא?

אני לא מבין למה אנחנו זקוקים לחסדים של
חברת התרופות ולמה קופת-חולים לא יכולה לממן את התרופה הזאת. יכול להיות שאנחנו טיפשים שחתמנו בלי לקרוא, אבל כך היה וחתמנו בתום לב. אנחנו צריכים לריב עם משרד ממשלתי ועם קופת-החולים על מימון התרופה? אני חושב שקופת-חולים היא זו שהייתה צריכה להציג את העניין יותר טוב ממני.

לא אספנו אתכם כאן היום בגלל בירוקרטיה
ובגלל שרצינו לרשום לזכותנו עוד נושא. אנחנו נתקלנו בבעיות רבות ואף בן-אדם חלילה וחס לא יודע מתי הוא יצטרך את השירות שהוא רכש. כאשר זה קורה, העולם נופל עליו. אותו אדם רוצה לקבל את התרופה הכי טובה, את התרופה המתאימה, היא מגיעה לו כי הוא משלם, אבל כאשר הוא רוכש בתום לב הוא רוצה שיהיה לו ביטחון בעתיד. אם חלילה וחס הוא יצטרך את הטיפול הזה, הוא רוצה שיהיה לו ביטוח משום שהמילה ביטוח משלים היא כפי שהיא. בביטוח משלים הוא מקבל בנוסף למה שהוא מקבל בחוק ביטוח בריאות שחוקק בשנת 1995 כאשר הוא משלם עבורו דרך הביטוח הלאומי.

התרופה רמיקד היא בסל התרופות אבל ניתנת
למחלה אחרת, למחלת מעיים. כאן אני שואלת מה זה משנה לאיזה מחלה היא ניתנת? אם היא יכולה לרפא גם דלקת פרקים וגם את מחלת המעיים, למה שלא תינתן לשתי המחלות?

אני הייתי רוצה להתרכז בנושא מאוד מאוד
ספציפי וזה בחירת הרופא. חלק גדול מאוד ממבוטחי הקופות רוכשים ביטוח משלים על-מנת שתהיה להם אפשרות לבחור את הרופא שינתח אותם. הזכות הזו מאוד מאוד קוסמת לכל מי שרוצה לרכוש ביטוח משלים. הבעיה היא שכאשר באים לממש את הזכות הזאת, מטילים כל מיני מגבלות ואחת הקופות למשל לא מאפשרת ניצול של בחירת רופא מנתח אלא במערכת הפרטית. מטבע הדברים המערכת הפרטית מצומצמת, בתי-החולים הפרטיים מצומצמים ביכולות שלהם ובהיקפים שלהם וכל מי שזקוק למנתח לניתוח קצת יותר מסובך לא היה רוצה להיות מנותח במערכת פרטית שאולי לא מיועדת לטפל בניתוחים כאלה.

על איזה קופה אתה מדבר?

על שירותי בריאות כללית, אבל אני חושב שזה
קיים גם בקופות אחרות.
הנושא עלה שוב ושוב במגמה לפתוח את הרפואה הציבורית לניצול של הביטוחים המשלימים.

ביטוחים משלימים היו צריכים לתת פתרון כך
שבן-אדם יכול לבחור כל רופא מנתח בנושא זה או אחר.

נכון מאוד, או לפחות לפתוח את המערכת
הציבורית לאותם רופאים שמצויים בהסדר עם הקופות. הדבר הזה לא קורה ואחת הסיבות הברורות היא על-מנת לחסוך בהוצאות שחלק מהחולים פשוט לא בוחרים ומעדיפים לחכות בתור הרגיל ברפואה הציבורית.

אין להם בעצם יכולת לקחת רופא פרטי ואז הם
מצטרפים למעגל הממתינים עד שיקבלו את אותו רופא שינתח אותם.

הדבר הכי חמור הוא שמדברים על ביטול הסעיף
הזה של בחירת רופא בפוליסות או בתקנונים של ביטוחים משלימים. אני חושב שזה דבר שלא ייעשה ואני מקווה שזה לא ייעשה ולא נצטרך להעמיד את זה במבחן משפטי.

אנחנו לא ניתן לבטל את זה.

אנשים קנו בתום לב את הפוליסות האלה
ואי-אפשר לבטל את הסעיף הזה.
על-ידי התחקירנית של ועדת הכנסת נעשתה עבודה יפה מאוד עם טבלה השוואתית של הביטוחים המשלימים של ארבע הקופות ואני חושב שזו תהיה יוזמה יפה מאוד של הוועדה אם תפרסם את הטבלה הזאת לציבור בישראל, ואז כל אחד יראה ויוכל להשוות איזה ביטוח משלים מציעים לו ומה מציעים. אני חושב שזה רק ישפר את ההיצע של כל הקופות לציבור.

לגבי התרופה בסל הבריאות ועכשיו שמענו על הילד שחולה בדלקת פרקים. אולי זה קשור באופן עקיף לביטוחים המשלימים משום שהוועדה לעדכון סל התרופות והטכנולוגיה קיבלה תקציב מאוד מצומצם השנה והוא מהווה רק שלושת-רבעי אחוז מתקציב הבריאות, בעוד שמקובל להקצות בין אחוז וחצי לשניים. חלק גדול מהתרופות שהן מאוד מאוד חיוניות לא ייכנסו לסל שנה ולכן יש מקום להרחיב את התרופות במסגרת הביטוחים המשלימים על-מנת שאותן תרופות שהן מאוד מאוד חשובות, בחזקת מצילות חיים ומיטיבות את איכות החיים, לפחות תהיינה כלולות בביטוחים המשלימים.

קשה לדון בנושא של ביטוח משלים, וזה אחד
הדברים שקורים, מבלי שבוחנים את כל המערכת ואת הבעיה של הסל הבסיסי ונגע בזה דוקטור בלשר בדבריו. יש שאלה שאני לא משוכנעת שכולם היו בטוחים שיש תרופות שבחלקן יכולות לא להיות מצילות חיים אבל מאוד מאוד חשובות והן לא נכנסות לסל הבסיסי. אז אנחנו יוצרים מציאות שבחלק מהקופות ל79- אחוז מהאנשים יש אותן אבל אחרים לא יכולים להרשות לעצמם, שזה קופת-חולים מכבי, ובחלק מהקופות אנחנו מדברים על חמישים אחוזים. זאת אומרת, אני חושבת שבאיזשהו שלב, ויכול להיות שהיום הוא לא המקום לדיון, יש מקום לדון בדיון ציבורי בקשר והאם הביטוח המשלים נכון וראוי שהוא יכלול גם דברים שלא נמצאים בסל כאשר אנחנו לא מדברים על הרחבה, על שירותים שמלכתחילה יש הכרה שלא צריכים להיות בסל או שלא נכללו בסל, בין אם זה הטיפול לרפואת שיניים או הטיפול הסיעודי או אפילו נושאים אחרים שרוצים להרחיב.

כאשר מדובר במצב - ואני יודעת שלא כל הקופות מסכימות עם זה - שיש תרופות שיופיעו בביטוח המשלים ויש תרופות שלא, יש פה שאלה חברתית קשה ביותר וצריך לתת את הדעת עליה. אם אני לא טועה חלק מהקופות אומרות במפורש שהן לא רוצים להכליל בסל הביטוח המשלים וזה נכון כי זה יוצר מצב בלתי אפשרי, זה יוצר מצב שאתה חייב לרכוש את הביטוח המשלים כדי לקבל את הטיפול הבסיסי שחוק ביטוח בריאות ממלכתי היה רוצה להבטיח לך.

אני הייתי רוצה להציע לוועדה להרחיב את הדיון - אם לא היום, בפעם אחרת – וזה את הקשר לגבי התרופות.

אנחנו כן נרחיב את הדיון ואני חושבת שלא
נסתפק בדיון אחד. תוך כדי הישיבה אנחנו מקבלים טלפונים ופקסים, דבר שמראה שהנושא מהווה נושא חשוב ביותר לציבור.

אנחנו נבקר בכמה בתי-חולים במחלקות הקשות. אדם שיש לו ביטוח משלים, זכותו לקבל כל רופא שקיים במדינת ישראל. אנחנו לא ניתן לפקידים או לאותם סוכני ביטוח שמוכרים את השירותים האלו או לקופות-החולים לשלוט בעניין ולא לתת שירות שמגיע לאזרחי מדינת ישראל. בן-אדם רכש את הביטוח, מגיע לו לקבל את הרופא שהוא בוחר ולעשות את הניתוח במקום שהוא רוצה. אני חושבת שבמדינה דמוקרטית אין זכות לאף אחד להחליט במקום בן-אדם ולשלוח אותו לעשות ניתוח פרטי כאשר יש לו ביטוח משלים. אני לא מקבלת את הדבר ונגד זה אנחנו נילחם. אם נצטרך לעשות זאת דרך חקירות בקופות-החולים, בביטוחים או בבתי-החולים, אנחנו נעשה זאת. אני מניחה שנצטרך להגיע לביקור בבתי-החולים ולבקר במחלקות השונות וזאת נעשה. אנחנו נבדוק ונדבר עם חולים. יכול להיות שאנחנו ניזום את הפניות הללו כי לעתים קרובות אנשים לא יודעים לאן הם יכולים לפנות. כאשר חלילה וחס קורה אסון, הם משלמים כסף רב וזה כאשר יש להם ביטוחים.

הגיעה אלינו שאלה מאחד הצופים.

קיבלנו פנייה של חולה אסטמה שמקבל
סטרואידים והוא לא מקבל ביטוח סיעוד. הוא לא מקבל עזרה במחלה שהתפתחה ועקב כל תופעות הלוואי שהתפתחו כתוצאה מזה שהוא מקבל סטרואידים. הפונה לא ציין לאיזה קופת-חולים הוא משתייך.

אני מבקשת לשאול למה בסל ההטבות של
ביטוחים משלימים אין מחלה שנקראת אנורקסיה. אם קיים, בסדר, אבל אם לא קיים, למה בן-אדם לא יכול להחליט לאן הוא פונה בנושא זה.

לשם הגילוי הנאות חשוב לציין שתרופה שהיא לא
בסל, קופות-החולים לא חייבות לספק אותה. זאת אומרת, הכנסת תרופות לביטוח המשלים הוא פתרון, אבל המאבק הכולל היום למעשה של כמעט כל הגורמים – ארגוני הצרכנים, הרופאים – הוא להרחיב את התקציב לסל התרופות. זה יהיה הפתרון להכניס תרופות כמו שציינו כאן ויש עוד הרבה כאלה, תרופות שלמעשה התרופה הזו תציל את חייהם של החולים או לפחות תשפר את איכות החיים.

הזכירו כאן תרופה מסוימת שנותנים למחלה
מסוימת אבל לא נותנים אותה למחלה אחרת.

הכנסה לסל אומרת גם הרחבת התוויות ולא רק
תרופות חדשות.

גבירתי היושבת-ראש מדברת כל הזמן על בחירה
חופשית של כל רופא או בית-חולים במדינת ישראל או בעולם.

לא, לא אמרתי בעולם, אבל אני אומרת שיש
אותיות קטנות ויש אותיות גדולות. אני חושבת שלפי ההגיון כאשר בן-אדם רוכש ביטוח משלים, הוא יכול לבחור לבדו את הרופא בו הוא מעונין ולא הקופה ולא הביטוח המשלים יבחרו עבורו ובמקומו. בזה אני בטוחה כי אחרת אתם שולחים אותו לשוק פרטי והוא צריך לשלם עבור ניתוח כאשר הוא מקבל את טופס הביטוח המשלים.

בביטוח המשלים יש את רשימת הרופאים
שעובדים במסגרת. יש גם רופאים חריגים שלא מקבלים אבל לא נותנים את כל התעריף שהאנשים היום נדרשים לשלם. היום אנשים נדרשים לשלם עבור ניתוח עשרות אלפי שקלים. האם כוונת היושבת-ראש לתת לכל רופא, לכל מנותח, בכל מקום בארץ?

כן. למה באמריקה כן? למה בגרמניה כן? למה בכל
המדינות כן ובמדינת ישראל לא?

בגלל שזה ביטוח משלים נוסף ולא ביטוח מקיף.

כאשר אדם קונה ורוכש ביטוח, תסבירו לו.
תאמרו לו שאם חלילה וחס מחר אתה חולה, אתה תצטרך לקבל את הרופאים שיש ברשימה אצלנו והרשימה אצלנו מצומצמת מאוד, כך שאתה תצטרך לשלם מכיסך הפרטי את הכספים שיש לך או אין לך עבור אותו רופא אותו אתה רוצה. תאמרו לו שאם הוא רוכש את הטופס הזה, שידע לו שיותר טוב לפתוח תוכנית חסכון בבנק זה או בבנק אחר כך שכאשר הוא יצטרך את הרופא, הוא יבחר בכסף שלו את מי שהוא רוצה ומי שהוא חושב שהוא הכי טוב ולו הוא ישלם אבל אנחנו, ביטוח משלים ומושלם, לא נבחר במקומו את הרופא שאותו אדם רוצה לקבל במדינת ישראל. כרגע אני מדברת רק על מדינת ישראל ולא על ניתוחים בחו"ל.

לפני שנשמע את התייחסות משרדי הממשלה השונים יש לי כמה שאלות שאני מבקשת להתייחס אליהן.

אני רוצה לשאול את משרד הבריאות האם קרה פעם במשך השנים האלו, משנת 1995, שכאשר היו שינויים בתוכניות וקופות-החולים היו צריכות לשנות את התוכניות שמכרו, האם קרה אי פעם שמשרד הבריאות לא אישר את השינויים הללו.

האם משרד הבריאות מחייב את קופות-החולים להחזיר כסף שמגיע למבוטח אחרי פרק זמן מסוים? בן-אדם הלך ועשה ניתוח אצל רופא פרטי ויש לו השתתפות עצמית ויש לו השתתפות של הביטוח. האם משרד הבריאות מחייב את תקופת הזמן כאשר הוא צריך לקבל את הכסף בחזרה, ואם כן, תוך כמה זמן?

כל כמה זמן מאפשר משרד הבריאות להגיש בקשה לשינויי תעריפים על-ידי קופות-החולים?

מתי נעשה לאחרונה פרסום בעיתונים לגבי שינויים בתוכניות? מתי בפעם האחרונה אזרחים שהם מבוטחים קיבלו מידע לגבי השינויים והאם הם מחייבים? האם משרד הבריאות מחייב לפרסם את השינויים לא רק בעיתונים אלא מחייב לשלוח אותם לביתו של המבוטח?

האם הגיעו תלונות למשרד הבריאות ממבוטחים שלא קיבלו העתק של הביטוח? האם קרה שבסוף שנה מסוימת נותר רווח בביטוחים האלה והרי את הרווח הזה אי-אפשר להעביר לקופות-החולים והשאלה מה אתם עושים עם הכספים האלה? מה קורה עם העודפים שנשארים בביטוחים?

אני מבקשת שנציגי קופות-החולים גם הם יתייחסו לשאלות האלה ולשאלות הבאות:

מהם הקריטריונים לאישור בקשה בוועדת החריגים של קופת-החולים? מי החברים בוועדת החריגים ואיך אזרח יכול להגיע לוועדה הזאת? כמה תלונות התקבלו בקופות-החולים בנושא וכיצד ניתן לפנות לקופות בנושא?

מתי שלחו לאחרונה הודעה למבוטחים על שינויים? מה הקריטריונים לקבלת טופס 17 בקופה? מה מדיניות בחירת רופא בכל קופה וקופה? מדוע מי שאין לו ביטוח משלים לא מקבל בהנחה מקופת-חולים? בדרך כלל מדובר באוכלוסייה חלשה מבחינה סוציו-אקונומית וחלשה נזקקת.

שאלה לקופת-חולים מכבי. למה לא מכירים בתקופת הכשרה של קופה אחרת? לפי תחקיר שלנו רק קופת-חולים מכבי לא מקבלת תקופת הכשרה של קופות אחרות.

אני סמנכ"ל לענייני קופות-חולים ושירותי
בריאות נוספים במשרד הבריאות.
אני מאוד שמחה שבאנו לישיבת הוועדה. אני חושבת שבשנים האחרונות חלה פריצה בנושא הזה והעובדה שאנחנו מגיעים לכאן רק מראה את החשיבות שבהתפתחות שירותי הבריאות הנוספים בקופות-החולים.

לקחתי לתשומת לבי את ההערות שלכם בנושא קופת-חולים מאוחדת ואני חושבת שאם זה נכון, לא יעלה על הדעת שקופה לא תשתף פעולה עם ועדה של הכנסת ואני בעניין הזה אפנה בפנייה אישית למנכ"ל הקופה כדי לברר את העובדות. אני מקווה שזה לא נכון וחלה פה אי-הבנה.

לא, אין פה אי-הבנות. אנחנו מבקשים ממשרד
הבריאות להתייחס לעניין כי לא מקובל שמזלזלים בוועדת הכנסת. את הדברים הודענו אחרי שפנינו לקופות וכל נציגי הקופות הגיעו, אבל קופת-חולים מכבי החליטה לא להגיע לישיבת הוועדה וכאשר נציגה הגיעה, היא הגיעה באיחור. רק היום הודיעו לנו שנציגת הקופה מירושלים תגיע לישיבת הוועדה אבל בעצם כל החומר שדרשנו לא הגיע לוועדה.

בעניין הזה אין ספק. אני חושבת שקופות-החולים
חייבות לשתף פעולה עם ועדות הכנסת, וכמו שאנחנו עושים את זה, כך גם הן צריכות לנהוג. בעניין הזה אני אפנה ישירות למנכ"ל הקופה מיד עם סיום הישיבה.

צר לי שלא נמצא כאן נציג האוצר ובעיקר נציג המפקח על הביטוח. כל הנושא הזה של הביטוחים המשלימים ותוכניות לשירותי בריאות נוספים בקופות כמו שידוע הוא משותף לשני גורמים. ביטוח משלים ניתן היום או בקופות החולים, וכשהוא ניתן בקופות החולים, הוא מפוקח על-ידי משרד הבריאות וכפי שאמרה נציגת האגודה לזכויות החולה כאן לא מדובר בתוכנית ביטוח אלא בתוכנית שירות נוסף, כאשר יש את הביטוחים המשלימים בחברת ביטוח שהרבה פעמים הם חופפים ובהמשך אני אתייחס לזה.

לצערי אני חושבת שהיה חשוב שיהיה כאן נציג המפקח על הביטוח ולו בגלל סיפור הביטוח הסיעודי.

הם הוזמנו אבל לא הגיעו.

אני חושבת שראוי להזמין אותם ולדאוג שהם
יהיו כאן.
עלו כאן שאלות רבות בנושא הביטוח הסיעודי שזה ביטוח שנעשה על-ידי חברות ביטוח ולא על-ידי קופות-החולים. קופות-החולים נכנסות לתפר השיווקי של העניין הזה כאשר לנו יש הנחיות ברורות.

למה כאשר אדם צריך לרכוש את הביטוח
הסיעודי, קודם כל צריך לרכוש את הביטוח המשלים.

לפי הוראה שלי – ואני חייבת לומר שזו פעם
ראשונה שאני שומעת את זה - חל איסור מוחלט בכלל. קודם כל, תוכנית הביטוח הסיעודי היא לא חלק מהתוכנית לשירותי בריאות נוספים. יש איסור על הופעתה בחוברת. אגב, הייתה קופה שפרסמה את זה בשתי חוברות ועל-פי הוראה שלנו היא הורידה את זה ועומדת להוציא חוברות חדשות ללא הסיעודי כי לסיעודי אין קשר לתוכנית שב"ן ויש הוראה חד-משמעית שלנו שאין שום התניה, לא הייתה ולא תהיה, בין התוכנית לשירותי בריאות נוספים לבין תוכנית הביטוח הסיעודית.

אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות לבדוק את
העניין ולדאוג שתהיה ההפרדה הזאת.

לא רק זה אלא שהוצאנו שורה של הוראות
שמטפלות בתפר הזה. לפי ההוראות קופת-חולים צריכה להבהיר למבוטח שמדובר בפוליסה של חברת ביטוח. היות שזו פוליסה שיחסית יש לה סיכון כי היא פוליסה לטווח ארוך והמחוקק לא הכיר בזה בכלל שקופות-חולים יכולות לעסוק בתחום הביטוח הסיעודי, אנחנו הורינו לקופה שצריך להיות הסכם שיפוי שחברת הביטוח היא אחראית כלפי המבוטחים ולא הקופה.

בעניין הזה אני עוד פעם אומרת שפעם ראשונה אני שומעת על ההתניה שרוכש ביטוח הסיעודי חייב שתהיה לו תוכנית שב"ן. את העניין הזה רשמתי לפני ואנחנו נטפל בזה, אם הייתה אי-בהירות. לא נראה לי שזה קיים כי לנו יש הנחיה ברורה בעניין.

כלומר, אפשר לרכוש ביטוח סיעודי בלי ביטוח
משלים.

בהחלט. אין קשר בין הביטוח המשלים לביטוח
הסיעודי שהוא לא חלק מהביטוח המשלים אלא הוא ביטוח של חברת ביטוח. לכן אמרתי שאני חושבת שמן הראוי היה שתהיה פה המפקחת על הביטוח היא מפקחת על התוכניות האלה.

לנושא התפר בין הקופה לבין חברת הביטוח, יש לנו הוראות בעניין הזה ובהמשך אני אדבר על ההוראות שלנו ועל קיומן. יכול להיות שיש בעיה ביישום שלהן אבל בשאלה הספציפית שלך, של ההתניה, שמי שרוכש פוליסה סיעודית גם צריך שב"ן, בנושא הזה אנחנו נטפל.

אתם תחייבו את חברות הביטוח להחזיר כספים
לאותם אנשים שנדרשו לעשות ביטוח משלים כאשר רכשו ביטוח סיעודי?

צריך להבדיל בין הסמכויות שלי וכלפי מי הן. אני
כאחראית על שירותי הבריאות הנוספים במשרד הבריאות, הסמכות היחידה שלי היא אל מול קופות-החולים ואל מול תוכניות השב"ן. אם את הפרמיה הזו גבתה חברת ביטוח ולא גבתה קופת-החולים – קופת-החולים בקטע הזה היא רק צינור – אנחנו צריכים לשבת ולראות מה הייתה הפוליסה, מה הייתה ההתניה בפוליסה, ויכול להיות שצריך ללכת ולשבת עם המפקחת על הביטוח.

אני מבקשת ממך שתיתנו לנו פרטים ומספרי
טלפון לאן הציבור יכול לפנות, כך שמי שרוצה, ידע לאן הוא יכול לפנות.

חשתי פה בבלבול מסוים בעת הישיבה והוא
כנראה משקף גם את הבלבול שיש בציבור. אני חוזרת ואומרת שנושא הביטוח הסיעודי הוא לא בפיקוחנו. כשקופת-חולים משווקת ביטוח סיעודי, היא למעשה משווקת ביטוח של חברת ביטוח וכל התלונות בעניין הזה צריכות להיות מופנות למפקחת על הביטוח. רשמתי את נושא ההתניה ואני אברר את זה עם קופות-החולים כי זה לא ידוע לי והעמדה שלנו היא חד-משמעית נגד העניין של התניה וקשר בין תוכנית שב"ן לבין פוליסה סיעודית. אני מבינה שתתקיים כאן ישיבה נוספת בנושא ואני אבוא לכאן עם תשובות.

אני רואה שנצטרך לקיים עוד מספר ישיבות כי
הציבור בבית מתייחס לנושא ואני שמחה על כך. אני שמחה שנגענו בנקודה שחשובה לציבור רב במדינת ישראל.

אני אנסה לעשות סדר - היות שזו ישיבה בכנסת -
בין מי שאומר החוק לבין הרצונות ואז לכל שאלה שנשאלה כאן אני אבוא ואומר מה החוק אומר והאם לכל מיני דברים שעלו כאן נזקקים לשינוי חקיקה כי בסופו של דבר אנחנו יושבים בכנסת. אם נגיד נשאלת שאלה כאשר אמרת שאת רוצה שמבוטח יוכל לבחור כל רופא בתוך התוכנית הזאת, אני אסביר מה הן המגבלות והאם צריך ללכת לשינוי חקיקה.

אני לא צריכה פרשנות. אני חושבת שיש ביטוח
שהאדם מקבל, כלומר, חוק של ביטוח בריאות, וזה דבר אחד. אנחנו מפרידים בין חוק שקיים משנת 1995 ואנשים יודעים מה נותן החוק הזה. בגלל הבעיות בסל והטבות שהחוק הזה חייב לתת למבוטחים והוא לא נותן, האדם רוכש את הפוליסה, רוכש את הביטוח המשלים. אני חושבת שבביטוח משלים צריכים להיות דברים ברורים. כאשר מוכרים את הביטוח המשלים, מוכרים אותו באותיות גדולות, אבל כאשר אדם נתקל בבעיה, מפנים אותו לאותיות הקטנות ומסתבר לו שיש דברים שהוא כן יכול לקבל ויש דברים שהוא לא יכול לקבל. אני חושבת שהביטוח המשלים הוא מאוד לגיטימי אבל כאשר הציבור קונה את הביטוח המשלים הוא צריך לדעת שהוא לא רכש אבטיח בשוק אלא הוא רכש ביטוח משלים והוא יכול לקבל כל דבר שמגיע לו לפי הפוליסה. בפוליסה צריך לכתוב באותיות גדולות מה הציבור חייב לקבל לפי הביטוח.

אחד הדברים שעולים בישיבה זה פער הציפיות
האדיר בין מה שאנשים חושבים שהתוכנית נותנת לבין מה שהיא נותנת באמת. תוכניות הביטוח המשלים של הקופות, שאלה תוכניות שיש בהן מיליוני מבוטחים, אלה לא תוכניות שנותנות הכל אלא הן תוכניות מוגבלות.

לפי החוק קופת-חולים רשאית להציע שירות נוסף והיא גם רשאית לקבוע איזה שירות נוסף היא מציעה. זו החקיקה. לא התכוונתי לומר לחברת הכנסת הנכבדה איך אני מפרשת את החוק, אבל אני רוצה להבהיר קודם כל שהמצב החוקי אומר שקופת-חולים רשאית לבחור מה היא שמה בתוך התוכנית ובאיזה תנאים ומגבלות. תכף נדבר מה היא אומרת לציבור, שזה פרק נכון וראוי ואנחנו נתייחס אליו.

לכן השאלה הראשונה היא האם תוכנית השב"ן למעשה צריכה לתת בחירה חופשית והאם אנחנו רוצים שהיא תיתן בחירה חופשית, אבל כרגע זה לא המצב החוקי. אם רוצים לקבוע שתוכניות השב"ן ייתנו בחירה חופשית, רופא בכל מקום, שבעצם התוכניות יהווה את כל מה שסל הבריאות לא מהווה ולא תוכנית מוגבלת כפי שהיא היום, בעניין הזה יש צורך בשינוי חקיקה. אגב, הסיבה שהיום התוכניות לא נותנות הכל היא בראש ובראשונה סיבה כלכלית, כי לתת הכל על-ידי כולם, זה דבר שמצריך משאבים רבים, זה דבר שהפרמיות הנוכחיות לא עומדות בו. קופה שתצטרך למעשה לתת בחירה חופשית בכל מקום, תצטרך לתמחר אחרת את התוכנית. אני מעריכה מההיכרות שלי עם התוכניות ועם התעריפים שלהם שבעצם תוכניות שייתנו הכל יהיו הרבה יותר יקרות לציבור ולא ברור לי אם הציבור שמשלם היום יוכל לעמוד בתשלומים האלה.

תסבירי את עצמך. למשל, רופא מנתח
בבית-חולים אחד מקבל סכום מסוים ובבית-חולים אחר הוא מקבל סכום אחר עבור אותו ניתוח?

זה לא העניין של תוכנית השב"ן.

אדם נתקל בבעיה, הוא צריך לקבל מנתח שהוא
בוחר אותו וחושב שהוא יותר מתאים לו והוא צריך להרגיש שהוא נותן את בריאותו בידיים נכונות ובטוחות. אותו ניתוח, אותו רופא, אם הוא מנתח בבית-חולים אחד או בבית-חולים אחר, המחיר שונה?

בהחלט. באופן כללי המחירים שמפורסמים היום
על-ידי משרד הבריאות – לרגע אני אתנתק ממה שמקבל הרופא – הם מחירי מקסימום וזה על-פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים. קופות-החולים קונות במחירים האלה במקסימום ולפעמים הרבה יותר נמוך.

כאשר קופת-חולים קובעת רשימה של מנתחים – ולשאלתו של יורם בלשר למה בתי-חולים ממשלתיים לא בפוליסות, אני אגיע יותר מאוחר – יש לה הסכם עם הרופאים האלה. אם יבוא מבוטח ויאמר שהוא לא רוצה את הרופא מהרשימה כי הוא בחר לעצמו מישהו אחר ויבקש שיכסו את המחיר כי יש לו ביטוח מושלם ומשלים, יכול להיות שזה יעלה לקופה יותר.

יכול להיות גם שלא.

גם יכול להיות שלא. לא אמרתי מאה אחוז.

אם זה לא יעלה יותר למה לא נותנים לו לבחור
את הרופא בו הוא מעונין?

אני חושבת שמקור השאלה הוא בנושא הסל
הבסיסי. עלתה השאלה לגבי בן-אדם שמשלם את המסים למדינה, האם לא מגיע לו ברגע האמת לבחור אצל איזה רופא הוא יכול להתנתח. בעניין הזה יש חוק והחוק הוא ברור, אף על פי שיש כאלה שחושבים שפרשנותו היא אחרת, והחוק אומר שקופה יכולה לעשות הסדרים עם נותני שירותים ומה שהיא צריכה לעשות זה לתת את השירות ברמה הסבירה והיא לא יכולה לתת לאדם בחירה חופשית. כשאנחנו מגיעים לתוכניות השב"ן, חל אותו העיקרון. קופה מתקשרת בהסכמים עם רופאים ובהסכמים האלה ככל הנראה היא עושה – ואני אומרת ברמת ביטחון מאוד גבוהה – הסדרים מסוימים ולכן היא לא מתקשרת עם כולם. אם אנחנו נבוא ונרחיב את התוכנית הזאת ונגיד שאנחנו חושבים שהתוכנית הזאת היא בעצם מענה לכל בעיות הסל, אני אומרת שהערכתי שתהיה העלאת תעריפים.

אני חושבת שבשאלה שלך מקופל נושא אחר, שבעצם התוכניות היום נותנות בנושא בחירת רופא ונושא בחירת מנתח גישה למערכת הפרטית ולמערכת הציבורית ולא נותנות למערכת הממשלתית.

על איזה מערכת ציבורית את מדברת?

הדסה ושערי צדק. דיברתי על המערכת הציבורית
ועל המערכת הממשלתית ואמרתי שתוכניות השב"ן לא נותנות היום פתרון למערכת הממשלתית.

גם לא במערכת הציבורית שאיננה ממשלתית
והדסה.

גם במערכת הציבורית הזאת וגם בפרטית לא
קיימים כל בתי-החולים בתוכניות השב"ן אלא על-פי התקשרות ספציפית של הקופה עם בית-החולים. בתי-החולים הממשלתיים לא קיימים בתוכניות האלה.

אתם מחקתם אותם.

לא אנחנו, הממשלה. כל היום באים אלי בטענות
שאנחנו מייצגים בכובעים כפולים. נושא השירות הרפואי הפרטי בבתי-החולים הממשלתיים הוא דבר שטרם הוסדר. יש היום מספר הסדרים שכל הנושא שלהם וכל נושא החוקיות שלהם עומד בפני היועץ המשפטי לממשלה לקבוע האם ההסדרים האלה הם ראויים, האם הם חוקיים והאם הם נכונים. כל עוד אין החלטה ברמת מדיניות של שר הבריאות, של ממשלת ישראל, של היועץ המשפטי לממשלה בעניין הזה של השירות הפרטי, אין אפשרות להכניס אותם לתוכניות. אין ספק שאם היועץ המשפטי לממשלה ואם הממשלה ושר הבריאות יקבלו החלטה שיהיה שירות רפואי פרטי בבתי-החולים הממשלתיים, אין ספק שנעמוד על זה. אני לא יודעת אם כל בתי-החולים ייכללו בתוך התוכניות כי זה לא המצב החוקי היום, אבל אין ספק שהם יצטרכו להרחיב את התוכניות שלהם באופן משמעותי בעניין הזה.

אני רוצה לומר שבקשתך חברת הכנסת לנדבר, כשאת אומרת שאת רוצה שכל אחד יוכל לגשת לכל רופא, בשלב הנוכחי הזה תחייב שינוי חקיקה. אני גם מעריכה מההיכרות הכספית של התוכניות האלה שהיא תביא להעלאת תעריפים ויתכן שאפילו עלייה דרמטית.

אני לא רוצה לומר שאני רוצה. אני חושבת
שההגיון מצביע על כך שכך זה צריך להיות. פירוש המילה ביטוח משלים אומר שהביטוח משלים את הקיים ונותן השלמה לקיים וזה קורה בגלל סיבות מסוימות. מאחר שסל הבריאות לא נותן את אותן הטבות שיכולות לספק את הציבור, לכן הציבור רוכש את הפוליסה של ביטוח משלים כדי להשלים את אותו סל שלא מספק אותו.

משרד הבריאות עמד על כך שזה לא ייקרא ביטוח
משלים אלא שירות בריאות נוסף ולכן זה נקרא שב"ן.

זה השם החקיקתי.

קופת-חולים כללית קוראת לביטוח ביטוח
משלים.

אני מאוד מכבדת את הנוכחים כאן, אבל אל תנסו
לזלזל באינטליגנציה של הציבור שצופה בנו מביתו. במשך הישיבה הזו קיבלנו פניות רבות ולכן אנחנו אומרים ששוק הביטוח המשלים הוא היום לא במצב טוב מאוד ואני חושבת שנצטרך לתקן את המצב. מגיע לאזרחים מבוטחים בביטוח משלים שיהיה להם ביטוח יותר טוב ושיהיה ברמה יותר טובה.

אני מקבלת את הדברים שאמר מר כהן, אבל אני לא מקבלת דבר אחד. קופת-חולים לאומית נותנת סל תרופות יותר עשיר מאשר קופה אחרת וכאן אני חושבת שאתם טובים, אבל לפני הכל גם אתם בני-אדם וגם אנחנו בני-אדם ואני חושבת שאנחנו בוועדה ריכזנו חלק קטן מהבעיות בהן נתקלנו. אני חושבת שיחד עם משרד הבריאות ויחד עם היועץ המשפטי לממשלה צריכים לתקן את הדברים. אם נצטרך ללכת לחקיקה או לתיקון בחקיקה, נעשה זאת. אמרתי שנבקר בבתי-החולים ובקופות-החולים ונשווה את המחירים ונבדוק למה בן-אדם יכול לבחור רופא או לא יכול לבחור רופא כאשר המחיר הוא אותו מחיר. לא הכל שחור אבל לא הכל ורוד ותאמינו לי שאני אומרת את הדברים אחרי שבדקנו אותם. המומחים בוועדה ומנהלת הוועדה בדקו את הדברים באופן יסודי ביותר, כך שאם אנחנו מדברים היום בוועדה, אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים ואני מניחה שגם אתם יודעים על מה אנחנו מדברים.

אני רוצה לומר שהקדמת אותי כי הדבר שרציתי
לומר הוא אף אחד לא יקבל ממני את התחושה שאצלי הכל ורוד כי ההפך הוא הנכון. אנחנו לא רואים כך את העניינים ולשם כך אנחנו קיימים, כי אם הכל היה ורוד, לא היה צריך רגולציה במשרד הבריאות. בעניין זה אני מסכימה עם דבריה של חברת הכנסת לנדבר.

אני חושבת שהדבר הבעייתי היום בשוק השב"ן – ואני מתייחסת כאן רק לקופות-החולים – הוא שיש המון ביטוחים משלימים שמסתובבים בחברות מסחריות, ולצורך כך באמת היה ראוי שהיה יושב כאן נציג מהפיקוח על הביטוח.

הקטע שאנחנו רואים אותו וסימנו אותו כבעיה מרכזית ואנחנו הולכים לטפל בו בכל הכוח בשנת 2002 כאחד מיעדי המחלקה שלנו זה נושא המידע והשקיפות של תוכניות השב"ן. זה לא סתם עולה כאן, הנושא הוא מאוד מאוד בעייתי.

זה קורה קודם כל בגלל פער הציפיות. לא מספיק ברור לציבור כמה התוכניות הן מוגבלות וכמה הן לא נותנות את הכל. הדבר השני, יש את הבעיה של המסובכות של התקנונים. מדובר בסך הכל במסמכים משפטיים שהם צריכים להיות ברורים ובהירים גם למי שקורא את זה והוא לא עורך-דין ואנחנו נתקלים בקטע הזה שהתקנון – ואגב, אנחנו אישרנו אותו ועוד נדבר על זה – הוא אמור להיות ברור אני מקווה, אלא אם כן עשינו טעות פטאלית באישור שלו, לפחות למשפטן שקורא אותו כדי להבין מה מגיע ומה לא מגיע, אבל כשזה בא לאזרח הפשוט הוא לא יודע איך להסתדר בכל האותיות הקטנות האלה. אני מסכימה אתך שקיימים היום פרסומים של קופות-החולים שלא מבהירים בכלל שהסיפור הזה הוא אכן מוגבל.

למה לא עושים דבר בעניין?

זה לא אומר שלא עשינו ומיד אפרט מה עשינו ומה
אנחנו מתכוננים לעשות.
בעניין הזה אנחנו הוצאנו תקנות וזה היה בראשיתו של הפיקוח על השב"ן. צריך להבין שהשב"ן הוא לא מ1995- אלא הוא מ30- ביוני 1998. רק אז עברה החקיקה בכנסת שאפשרה לקופות לעסוק בנושא הביטוחים המשלימים למרות שהיו קופות שהתעסקו בזה לפני כך שבעצם הרגולציה היא מ30- ביוני 1998. אנחנו הוצאנו אז תקנות שנקראו פרסום ושיווק לרבות התוכניות לשירותי בריאות נוספים והתייחסנו לזה שכאשר אדם בא וחותם על תוכנית, הוא צריך לקבל את כתב ההצטרפות, ואם הוא לא קיבל את כתב ההצטרפות, בכל-זאת נחשב התאריך שהוא דיבר, ושהקופות צריכות לשלוח הביתה את התוכניות וכולי. אני רוצה לומר שהיום אנחנו כמעט שלוש שנים אחרי הסיפור הזה ואנחנו יודעים שהתקנות האלה לא מספיקות. הן לא מספיקות ואנחנו בעניין הזה צריכים לעשות רוויזיה. כאן נשאלת השאלה איך לעשות את הרוויזיה.

מה אתם מתכוונים לעשות ומתי? מה התקופה
שאתם צריכים לשם כך?

בעניין הזה אנחנו עובדים לקראת ניואנסים
להגשת התוכניות לאישורו הסופי של שר הבריאות ואנחנו מתכוונים להביא לו רעיונות בעניין הזה. היות שזו עבודת מטה קצת יותר מסובכת, לא שנשב במשרד הבריאות אלא נצטרך לשבת גם עם נציגי החולים, גם עם נציגי המועצה הארצית לצרכנות וגופים אחרים - אני עובדת בשיתוף פעולה מאוד מלא עם קרני רובין שהיא נציבת קבילות הציבור ומטפלת בפניות הפרטניות – ולהביא דברים שהם יותר ממה שרשום היום בתוך התקנות. לומר שזה יבוא בעוד חודש זה לא נכון, אבל כוונתי שזה לא הליך שיימשך במשרד הבריאות.

אני רוצה לקבל תקופה מוגדרת ושתאמרי לי כמה
זמן אתם צריכים.

אני מוכנה שתקבעו לנו תאריך כדי שנבוא לכאן
לעדכונים שוטפים על מה שאנחנו עושים. אין ספק שבעניין הזה אנחנו שקופים וגלויים ואנחנו חושבים שהשקיפות בעבודה היא הדבר החשוב ביותר שקיים במערכת.

חודשיים זו תקופה מספקת?

שלושה חודשים. דצמבר הוא חודש קשה עם
התקציב, אבל כל זמן שתקבעו אנחנו נבוא לכאן עם תשובות ונאמר איפה אנחנו עומדים.

בנושא התוכניות אנחנו כאמור נמצאים במחשבה מחודשת. הנושא הזה שהמידע לא קיים בנושא השב"ן פשוט קופץ כי זה דבר חדש. זה קיים בסל הבסיסי. מי בכלל מאתנו יודע מה מגיע לו בסל הבסיסי ובנושא הזה יש היום עבודת מטה מאוד רצינית שעומדת בפני סיום ועומדת לצאת חוברת הסבר.

אני שאלתי כמה שאלות ואני רוצה לקבל תשובות.

השינויים בתוכניות. נכון שהתוכנית הזו היא
תוכנית שניתנת לשינוי גם זכויות וגם בתעריפים והסיבה הייתה שלא רצו שהתוכניות האלה יגרמו לגירעון נוסף של הקופות ולכן אמרו שזה צריך להתנהל כמשק סגור. בסעיף 10 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי כתוב ששר הבריאות יאשר את התוכנית או כל שינוי בה. בתאריך 29 במרץ 2000 הלכנו למהלך של קיבוע התוכניות לאחר שעברנו על כל התקנונים ואישרנו אותם, למעט האישור הרשמי של השר ועוד מעט אני אתייחס לזה, ואכן קיבענו את התוכניות. אנחנו אמרנו שכל שינוי לרעה דורש אישורנו מראש, אבל אם אתם רוצים לשנות לטובה, תעשו מה שאתם רוצים. תיקנו את זה השנה כך שכל שינוי בתוכנית, הן לטובה והן לרעה, מחייב אישור מראש. מ29- במרץ 2000 לא התרנו לאף קופת-חולים לשנות את התוכנית לרעה ומהתאריך הזה גם לא אישרנו אף שינוי בתעריף.

29 במרץ 2000 היה תאריך הקיבוע שהועבר לשר הבריאות ומתאריך זה לא אישרנו לא שינוי לרעה ולא העלאת תעריפים. צריך להבין שבתוך התוכניות יש מנגנונים אוטומטיים. למשל, זה מתעדכן במדד המחירים לצרכן, כאשר המנגנון האוטומטי הזה אושר על-ידינו בתוך התוכניות כך שאם תעריף מתעדכן, הוא יכול להתעדכן בשיטה הזאת, אבל בפירוש עדכון של תעריף מעבר למנגנון העדכון האוטומטי לא ניתן להיעשות.

יש מצב בו אנשים עוברים מקבוצת גיל אחת לשנייה בתוך התוכנית ואז המחיר עולה. הוצאנו לא מזמן הוראה לקופות-החולים שהן צריכות אחת לחצי שנה לדוור בדיוור ישיר למבוטחים ולומר לכל מבוטח בתוכנית כמה הוא שילם לתוכנית. ביקשנו מקופת-החולים להבדיל בין מה שהיא גובה עבור הביטוח הסיעודי לבין מה שהיא גובה עבור הביטוח המשלים. הרבה פעמים אחרי בדיקה מסתבר שחברת הביטוח העלתה את המחיר ולא קופת-החולים. הדיווח הזה צריך להראות לאדם מה הוא שילם עבור הביטוח המשלים ומה הוא שילם עבור הביטוח הסיעודי. הודענו לקופה שברגע שב-אדם עובר מקבוצת גיל אחת לשנייה, היא צריכה להודיע שעקב כך התעריף עלה.

יש שאלה גדולה אם ההוראות שלנו מקוימות. לפחות בקופה שאני חברה בה, ולא אחשוף אותה פה, מקבלים וכל רבעון ניתן פירוט השירותים.

לפי הפניות שהגיעו אלינו, הציבור לא מקבל
הודעות על השינויים ואני חושבת שחובת משרד הבריאות לתת תשומת לב לנושא זה.

הבעיה המרכזית שעלתה כאן היא האכיפה, והאם
ההוראות שאנחנו מורים לשטח אכן מקוימות. בעניין הזה של הבדיקה, האם ההוראות שאנחנו נותנים לשטח אכן מקוימות, אני באה ומספרת לכם אבל את אומרת לי שיש אנשים שלא יודעים. בעניין הזה בתחילת שנה הבאה אנחנו נכנסים לסקר מאוד מסיבי בקופות כשהמטרה שלו לבדוק האם ההוראות וההנחיות שלנו מקוימות. אגב, זו חוברת מאוד עבה של כללים והנחיות.

האם משרד הבריאות מחייב את הקופות להחזיר כסף לאחר פרק זמן מסוים. כן, יש הוראה שלי בנושא של מועדים להחזרים כספיים. אנחנו התייחסנו ואמרנו שמשעה שקופה החליטה החלטה חיובית, להחזיר למבוטח כסף, המשמעות שהיא צריכה להחזיר לו את הכסף ללא דיחוי. משך ההמתנה המקסימלי, אנחנו כתבנו שהוא לא צריך לעלות על פרק הזמן שנדרש לקופה לעניינים האדמיניסטרטיביים שלה, ובכל מקרה מדובר בפרק זמן שלא יעלה על שלושים יום.

הצופים צריכים לשים לב שאת ההחזרים הם
צריכים לקבל לא יותר משלושים יום.

יש שני תאריכים להחזר תשובה. יש תאריך
להחזר תשובה אם תביעתך התקבלה או לא התקבלה ולטיפול הזה נתנו ששים יום. אני חייבת לומר שנציבת קבילות הציבור שיושבת כאן לא תמימת דעים אתי והיא חשבה שנתנו להם יותר מדי זמן, אבל אמרתי לה שההנחיה הזו שלנו נתונה לשינוי בהתאם למספר הקבילות שיתקבלו. מדובר בששים יום בהם צריך לענות למבוטח אלא אם כן הוא במצב בריאותי שמחייב תשובה מוקדמת יותר. להחזר כסף, מיום התשובה החיובית, שלושים יום. אנחנו בהחלט פתוחים לביקורת בשאלה האם נתנו יותר מדי זמן או פחות מדי זמן, כי יש פה גם עניין שבכל-זאת קופה מקבלת מאות ואלפי תביעות וצריך לתת לה את הזמן להיערך. אני חייבת לומר שנציבת קבילות הציבור בהוראה הספציפית הזו לא הסכימה אתנו ואנחנו אמרנו שנבחן אותה בתוך פרק זמן נוסף.

מה לגבי פרסומים בעיתונים ומתי הייתה הפעם
האחרונה שפרסמתם את זה? מה קורה עם העודפים, אם הם קיימים?

אני אתחיל בשאלת העודפים כי זו שאלה קצת
יותר מסובכת. קופות-חולים דיווחו בשנת 2000 על עודף של הכנסות על הוצאות בתוכניות האלה של כ160- מיליוני שקלים. הקופות מדווחות החל מ1998- על עודפים כספיים, עודף הכנסות על הוצאות.

עודף משב"ן?

עודף משב"ן. צריך להבין שזה לא מתחלק בין כל
הקופות כי יש קופות שמקיימות את התוכניות האלה פרק זמן ניכר, התוכניות הן לא זהות, יש קופות שהתוכנית להם מאופסת כאשר למשל בקופת-חולים לאומית לא היה עודף.

זאת אומרת, בכל ארבעת הקופות ביחד מדובר
בסכום של 160 מיליון שקלים.

כן. בכל ארבע הקופות 160 מיליון שקלים. צריך
להבין שמחזור השב"ן, אם אנחנו מדברים על מחזורים כספיים, בשנת 2000 הוא היה כ850- מיליוני שקלים. סך כל הגבייה בגין השב"ן, בלי הביטוח הסיעודי, כ850-830- מיליון שקלים בשנת 2000, שאם אנחנו משווים את זה לסל הבסיסי, זה מהווה כחמישה אחוזים. העודפים שדווחו בשנה זאת היו כ160- מיליוני שקלים וכאן נשאלות שתי שאלות.

אני נתתי הוראה חד-משמעית לקופות החולים שהעודפים של תוכניות השב"ן הן לא על-מנת לכסות גירעונות בסל הבסיסי והן לא על-מנת שהקופה תעשה אתם מה שהיא רוצה. העודפים של תוכניות השב"ן הם עודפים ששייכים למבוטחים ובפני הקופות יעמדו בעתיד – ותכף אני אומר מתי – שתי אפשרויות, אם הקופות ימשיכו בצבירת העודפים האלה: או להוריד תעריפים או להגביר זכויות. השאלה מתי יבוא היום הזה וכאן אני רוצה מעט להרחיב.

לכל קופה היום יש שיטת התחשבנות אחרת בין המערכת שנקראת שב"ן לסל הבסיסי. כתוצאה מהשיטות האלה לכל אחת יש עודף ואי-אפשר להשוות בין העודפים של הקופות כי שיטות ההתחשבנויות הן אחרות. אנחנו הולכים למהלך הדרגתי שייקח שלוש שנים שאמור להסתיים ב2005- ובמהלך הזה אנחנו הולכים להסדיר את השיטה שתאמר איך מתחשבנים בין שתי המערכות האלה. אז אנחנו נוכל לבוא ולומר האם העודפים האלה הם עודפים אמיתיים או עודפים שנבעו משיטת התחשבנות. בשלב זה העודפים נצברים כעודפים של תוכניות השב"ן.

אני רוצה להצהיר כאן שמדיניות שר הבריאות אומרת שקופות לא יוכלו להמשיך לצבור עודפים אלא העודף הוא העודף של המבוטחים והם יצטרכו או להגביר זכויות או להוריד תעריפים. בשלב העדין הזה של התוכניות – ואני אומרת שלב עדין כי יש לנו גם את קופת-חולים כללית וגם את קופת-חולים לאומית שמאות אלפי אנשים הצטרפו אליהם בשנים האחרונות לתוכניות שזה שלב טיפה עדין – אנחנו מחכים להתייצבות הכלכלית שלהם.

עודף כספי לאורך זמן לא יוכל להימשך בלי חזרתו למבוטח באחת משתי השיטות האלה וזו המדיניות שלנו. היישום שלה תלוי בפרק זמן שאנחנו נותנים לתוכניות לעמוד על הרגליים. כמו שאתם יודעים, התוכניות הן תוכניות חדשות.

מתי היו הפרסומים האחרונים?

בעיקרון אנחנו הטלנו את הפרסום של תוכניות
השב"ן בחקיקה ובתקנות לשירותים נוספים וכל שינוי בהם על קופת-החולים. אם אני אאשר שינוי כזה לקופת-חולים, היא תצטרך להודיע לכל מבוטח בדיוור ישיר הביתה, היא תצטרך גם לפרסם בעיתון וזה מה שכתוב בתקנות. כיום כל הפרסום הוא על הקופות כשמועצת הבריאות בקטע של פרסום הסל הבסיסי, יש לה התייחסות די רצינות לנושא השב"ן ובעיקר לעובדה שהשב"ן היא תוכנית מוגבלת. ברוויזיה הזאת יתכן שאנחנו נעלה לשר רעיונות בעניין שמשרד הבריאות יצטרך לתת פה את הפרסום וזה נושא שעדיין לא הגיע אצלנו לכלל החלטה.

כרגע הפרסום כולו על הקופה. אם קופה עושה שינוי, היא צריכה לדוור בדיוור ישיר למבוטח הביתה כי הוא צריך לדעת על כך.

היא צריכה, אבל היא לא עושה את זה.

מאז ה29- במרץ לא היו שינויים לרעה.

המבוטחים צריכים לדעת על שינויים, אם הם
לרעה ואם הם שינויים לטובה.

אני מבקשת להתייחס לשאלה שלך לגבי פיגור
בתשלומים, שזו שאלה מאוד ראויה. רשמתי לעצמי את הפנייה שלך עקב המצב הכלכלי בארץ כאשר אנשים לפעמים לא משלמים לתוכניות.

לא רק שלא משלמים אלא שרוצים להפסיק
כלשהי או להקפיא, תקופת ההכשרה נמחקת להם.

אנחנו נתקלנו בנושאים אחרים והגענו להישגים
למען הציבור כמו למשל במשרד השיכון בנושא המשכנתאות והציבור קיבל את השירות שמגיע לו.

יכול להיות שכבר דיברתם על נושאים שאני
אתייחס אליהם כי גם אני מקבל פניות רבות ועיקר הפניות הן כאשר המבוטח פונה לרופא אחרי שאומרים לו שהוא יכול לפנות לכל רופא ולקבל החזר וזאת בתנאי שהוא מנהל מחלקה או סגן מנהל מחלקה. בפניות התייחסו לכך שהמבוטחים פנו לרופאים שהם לא מנהלי מחלקות והם לא סגני מנהלי מחלקות והלכו לקליניקה הפרטית של אותו רופא ולא למרפאת בית-החולים שם הוא עובד.

לגבי האזור הגיאוגרפי של המבוטח. אם למשל המבוטח מתגורר ברמלה או בלוד, הוא שייך לאסף הרופא אבל יש לו מידע שרופא מומחה בתחום שהוא צריך נמצא בבית-חולים תל השומר. הוא נתקל בקושי רב לקבל טופס 17 אלא אחרי שבקשתו עוברת דרגים מסוימים של מנהל המחוז ואולי אפילו מנכ"ל קופת-חולים. לפעמים מדובר באדם שעבר תהליך שיקום בבית-החולים תל השומר וצריך לבוא לבדיקה תקופתית אחרי זמן מסוים כאשר לצורך זה הוא לא מקבל טופס 17 אלא אחרי מאבקים מאוד רציניים.

רציתי לשמוע על מדיניות משרד הבריאות ושתאמרי לי מדוע צריך בכל בית-חולים לפתוח מרפאות חוץ. אני חושב שזה כפל כי בעיר יש את קופת-החולים השכונתית והמרכזית – ולכל קופות-החולים יש את זה – אבל בנוסף בתי-החולים מחייבים את האדם לאחר אשפוז לבוא לבדיקה במרפאות החוץ שלהם והשאלה מדוע הוא לא יכול לקבל את השירות במקום מגוריו אלא הוא חייב להגיע שוב למרפאות החוץ של בית-החולים.

אני אבקש אחר-כך את דוקטור קרני רובין
להשלים כי יש כאן שאלות שקשורות לסל הבסיסי.

לעניין הבחירה של רופא מנהל מחלקה או סגן מנהל מחלקה. התקשיתי להבין את מהות השאלה שלך. בעיקרון בתוכניות האלה יש החזר כספי. כמו אמרנו וקודם הסברנו, ההחזר מוגבל למספר מסוים של רופאים שהם מנהלי מחלקות או סגני מנהלי מחלקות. לא ברור לי הניואנס שאתה אומר שהרופא מקבל אצלו בבית ואני חייבת לקבל ולראות את הקבילה עצמה או יותר נכון קרני רובין, שהיא המפקחת על פניות הציבור, צריכה לראות את הפנייה כדי להבין את המהות שלה. בעיקרון הוא יכול לבחור מנהל מחלקה או סגן מנהל מחלקה, שזה מה שמופיע ברוב תוכניות השב"ן, אבל לא ברור לי למה השאלה אם הוא הולך לקליניקה הפרטית של הרופא.

אני מדבר על מקרה בו הוא הולך לקליניקה
פרטית של אותו מנהל.

אם הוא הולך אליו הביתה להתייעצות והרופא
הוא מנהל מחלקה או סגן מנהל מחלקה, הוא מקבל השתתפות.

מדובר במבוטח של קופת-חולים כללית.

אנחנו ניתן לך אחר-כך את הכתובת אליה צריך
האדם לפנות.

שתי השאלות שלך לגבי טופס 17 ומרפאות החוץ
בבתי-החלים, השאלה ששאלת לא שאלה לשולחן הזה והיא לא קשורה לשב"ן אלא היא קשורה למדיניות קופת-החולים והסדרי בחירה בסל הבסיסי. היות שאני מפקחת על הקופות גם בסל הבסיסי אני רק אומרת שהחוק כיום מתיר לקופת-חולים לעשות הסדר עם נותני שירותים ובתנאי שהשירות יהיה שירות סביר.

מי קובע סבירות?

לא רק סבירות אלא גם נגישות וגם זמינות. זאת
אומרת, זה לא תור עוד חמישים שנה.

אם אדם לא רוצה להגיע לבית-חולים אסף הרופא
אלא להגיע לבית-חולים תל השומר, הוא לא יכול לקבל את טופס 17?

אני לא יכולה לענות לך על השאלה הזאת תשובה
חותכת כי אני לא יודעת מה המחלה של אותו אדם, כי אולי יש מרכז מתמחה בתל השומר ואז הסיפור עם קופת-חולים הוא שונה. אני צריכה לראות את הקבילה עצמה. אני אומרת שבעיקרון קופה צריכה לתת שירות שהוא סביר, זמין ונגיש. יכול להיות מצב שהבן-אדם רוצה ללכת לבית-החולים שהזכרת ובהסדר הבחירה של הקופה יש בית-חולים אחר, ואני לא יודעת אם הוא יותר טוב או פחות טוב אבל הוא נותן שירות ברמה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

איך אפשר לשנות את זה?

בחקיקה. אגב, בנושא הזה עלו כאן חקיקות רבות.

צריך שמשרד הבריאות יבהיר את התקנות שלו
עצמו כך שלא כל קופה תוכל לתת פרשנות כפי שהיא מבינה.

אתה צודק מאוד.
לדעתי ואני חושבת גם שלדעת חלק מהנוכחים
והצופים בבית, אם יש עודפים, קופות-החולים צריכות להרחיב את סל ההטבות שנותנות למבוטחים. אני חושבת שהפרשנות של קופת-חולים לבחור רופא זה או אחר צריכה להגדיל את מספר הרופאים בכל נושא ובכל ניתוח. אני חושבת שאת זה אתם צריכים לקחת בחשבון מפני שבעצם מטרת הביטוח המשלים היא להשלים וכמה שיותר. אני חושבת שהשאלה של חבר הכנסת כהן הייתה באותו נושא, על טופס 17, הרחבה של רשימת המנתחים.

אני חושבת שאחת הבעיות שמשרד הבריאות
בהחלט יכול לעשות עבודה נהדרת ועבודת מטה, אבל זה בוודאי לא מספיק לכתוב את התקנות ואני גם לא בעד שמה שיהיה, יהיה צוות פיקוח שיבדוק מה נעשה ומה לא נעשה.

את לא בעד שנפקח על הקופות?

אני לא בעד העובדה שעכשיו יהיה צוות פיקוח.
אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא שהציבור יבין. אם יש תחושה, ויש תחושה, שאנשים לא מבינים את ההבדל בין שב"ן לביטוח משלים, ובהקשר הזה לדעתי הקופות הן אלה שבבעיה, התפקיד של משרד הבריאות הוא לבוא ולומר סליחה, אין במדינת ישראל ביטוח משלים אלא יש סל בסיסי שהוא לא מספיק ולכן אולי צריכים לעשות עוד דברים, יש עוד מעט שירותים שניתנים בקופות ואחר-כך כל מי שרוצה, יש עוד ביטוח שהוא פרטי. אני חושבת שמשרד הבריאות בהקשר הזה צריך ליטול את האחריות ולהסביר לאנשים את הדברים האלה.

אני חושבת שצריך ללכת ולבדוק ניצול של שירות שהקופה מוכרת.

אנחנו עושים את זה בשנה הבאה.

אם לדוגמה בנושא של בחירת רופא – ואני לא
רוצה להיכנס לסיפור הזה - רואים שבגלל סיבות אובייקטיביות אי-אפשר לנצל את זה בגלל כל הדברים שאת אומרת בנושא הפרמיה, אז לפחות התפקיד שלכם לבוא ולומר לאנשים שלזה יש הרבה משמעות ולזה אין משמעות. לפעמים מה שקורה בביטוח המשלים הוא שישנם הרבה מאוד סעיפים שנשמעים מאוד שובי לב אבל לא בטוח שיש מאחוריהם משהו, וכאן כן התפקיד שלכם בהקשר של יידוע הציבור. אני לא אומרת לשים עוד מפקחים ולא לכתוב עוד הנחיות לקופות שאולי הן בסדר ואולי לא, ואני לא נכנסת לזה. אני חושבת שאם הציבור ידע, הוא יקבע.

לנציבות הקבילות ניתן להגיש כל קבילה גם
בנושא השב"ן וגם בנושא הסל הבסיסי ובכל מה שקשור לחוק. אפשר לפנות למשרד הבריאות, רחוב רבקה 29, ירושלים, או דרך מספר פקס 02-6714308, או 02-6714308.

הבאתי לכאן את הנתונים לגבי קבילות שהגיעו בקשר לשב"ן. בשנת 2000 הגיעו בסך הכל 92 קבילות. צריך לזכור שבקופות השונות היחס הוא לא אותו יחס של אחוז המבוטחים כמו בעצם הקופה ולכן זה דורש חישוב לגמרי אחר, למי היו יותר תלונות. צריך לציין שלמרות שבשנה החולפת, בשנת 2000, היו רק 16 אחוז מהקבילות מוצדקות, הן מבטאות התמרמרות רבה של מבוטחים על חוסר מידע, והמידע זו הבעיה העיקרית, ועל סייגים שמגבילים אותם למרות שבעלונים שהם מקבלים הם לא מצוינים.

הקבילות היו בנושא גובה ההחזרים, אי-מימון תרופות שאינן כלולות בסל, הזמן שארך עד שקיבלו את ההחזר הכספי.

הרבה יותר משלושים יום.

קשה לי לומר כי זה לא מצוין אלא צוינה עצם
העובדה שהאזרח צריך להוציא מכיסו סכום מסוים.

דבר חמור היה לגבי ועדות הערר שמצד אחד למבוטחים על-פי חוק יש את הזכות להגיע לשם עם עורך-דין ולהיות מיוצגים בוועדות הערר לגבי ההחלטות, אם כן מגיע או לא מגיע, והסתבר בדיעבד שמבוטחים קיבלו תשובה בה נאמר שמצאו את התביעה שלהם לא מקובלת ועקב כך נדחו.

הבעיה של תקופת ההכשרה הועלתה כאן באריכות והבעיה של ביטוח סיעודי, הבלבול ואי-הידיעה שביטוח סיעודי הוא לא חלק מביטוח השב"ן, נושא שהועלה כאן כבר בהרחבה.

אני רוצה לומר כמה דברים לגבי המורכבות של הבעיה ואז להציע כמה הצעות. הפוליסות או התקנונים הם דבר משפטי. בתור שכאלה, הם מוכרחים להיות מסובכים. אני יודעת מניסיון אישי שכאשר אני ניסיתי להבין אם מגיע לי מהשב"ן החזר, לא יכולתי להבין וביקשתי שיעשו סימולציה. זאת אומרת, שיעשו בדיקה מול המחשבים, אם אני הולכת לרופא מסוים, מה אני אקבל. אז למדתי לראשונה שיש רופאים שהם בהסדר ויש רופאים שהם ברשימה בקופה בה אני נמצאת ושהרופא שאני בחרתי הוא ברשימה ולא בהסדר.

חייבים להבהיר למבוטחים שבכל מקרה שרוצים להשתמש בשב"ן, חייבים לבדוק את זה בקופה. אם לא בודקים, מגיעים למצבים שאנחנו רואים בקבילות של אנשים שלקחו הלוואות ונשארו עם חובות של עשרות אלפי שקלים.

הייתי רוצה שלקופה תהיה חובה לבצע הערכה כספית של גובה ההחזר הכספי שיינתן למבוטח לפי הבקשה שלו ושהערכה כספית זו תחייב את הקופה להחזר מינימלי מאחר שעל זה מתבסס המבוטח. אם את רוצה לעבור ניתוח חלילה, תלכי לקופה ותאמרי שאת רוצה להתנתח אצל רופא מסוים ותשאלי כמה תקבלי מהקופה, מה ימומן על-ידי הקופה ומה לא ימומן על-ידי הקופה.

היום הם לא חייבים לעשות זאת.

אם לא חייבים. אני מוכרחה לומר שבקופה שלי
עשו את זה. אני חושבת שרוב הקופות עושות את זה, אבל בזה צריך לחייב את הקופות כי אם זה בכתב, זה מחייב כי על זה מתבסס המבוטח וזה קל להבנה, כשאומרים לך כמה תקבל וכמה לא תקבל.

הסיכום הוא סיכום ביניים. אחרי דיון של
שעתיים הבנו עד כמה הנושא לא ברור. יכול להיות שאתם העוסקים בעניין מבינים, אבל ברור לי שלא רק אנחנו המבוטחים אלא גם הציבור בבית לא מבין חלק גדול של דברים שמגיע לו לקבל.

אנחנו ממליצים לחייב את קופות-החולים לתת חומר הסברה קצר ופשוט. אני לא מתכוונת לחוברות שניתנות לציבור שרק עורכי-הדין מבינים מה כתוב בהן, אלא אני מדברת על מתן הסברה נכונה לחולים, הסברה קצרה ומאוד מאוד תמציתית.

אנחנו נמליץ על חובת קופות-החולים לדווח למבוטחים על קיום סעיף שמאפשר להן לשנות את הרכב הסל באופן חד-צדדי, לטובה או לרעה. אנחנו בעד מתן הדיווח בהודעה למבוטח לביתו ולא רק בעיתונות.

צריך לחייב את קופות החולים להתחשב בתקופת ההכשרה ואני חושבת שכל קופה חייבת לקצר את תקופת ההכשרה ולקבל את תקופת ההכשרה של המבוטח שעבר מקופה אחרת. בגלל מצוקה כלכלית, במידה שאנשים מפסיקים לשלם, יש להתחשב בתקופת ההכשרה.

יש לחייב את כל קופות-החולים לכתוב באותיות גדולות את שמות המנתחים הפרטיים וכי הבחירה אפשרית רק במנתחים להם יש הסדר עם הקופה. הציבור צריך לדעת איזה רופא הוא יכול לבחור ויקבל טופס 17. הציבור בבית שכאשר הוא מקבל טופס ביטוח משלים, אצל איזה רופא הוא יכול לעבור ניתוח ואני חושבת שהרשימות צריכות להיות מצורפות לגבי כל נושא ונושא ולגבי כל ניתוח וניתוח.

נציג משרד האוצר לא הגיע אבל נודיע למשרד שהוועדה לא מקבלת את כפל הביטוחים והסברה על כך צריכה להגיע לציבור הרחב. צריך להפריד בין ביטוח סיעודי לבין ביטוח משלים, נושא שאתם מכירים אבל הציבור לא מכיר אותו.

יש לתת מידע בסיסי באתרי אינטרנט. אני חושבת שזה כדאי וחשוב לעשות זאת כי ציבור צעיר יכול להתעניין ולדעת את הפרטים. הציבור צריך לקבל את המידע במלואו.

אנחנו ממליצים על איסור מכירת ביטוחים משלימים באמצעות הטלפון. הביטוח צריך להימכר פנים מול פנים. ההסברה יכולה להיעשות באמצעות הטלפון, אבל המכירה צריכה להיות פנים אל פנים.

הוועדה תקיים דיון בנושאים מסוימים שקשורים בבריאות.

אני אאפשר לנציגי קופות-החולים להתייחס לדברים.

היו כאן שאלות רבות שהתייחסו לסל הבסיסי,
אבל אני אתייחס רק לשב"ן כי למרות הידע שיש לי אני לא מוסמך לדבר על הסל הבסיסי.

אני רוצה לברך על העלאת הנושא ואני רוצה להתחייב קבל עם ועדה שכללית שירותי בריאות עושה הכל כדי שהתוכנית הזו תהיה שקופה וברורה ככל שניתן לכל הציבור. אני מתחייב ברמה האישית שלי. אני חוזר ואומר שההתקשרות חייבת להיות התקשרות חוזית בפוליסה, בתקנון. קשה מאוד להתחבר באיזשהו סיפור כי מאחורי סיפור מתחילות אחר-כך פרשנויות. גם לפוליסה שנכתבת בצורה משפטית, בסופו של דבר יש אחר-כך בעיות של פרשנות. לכן אני אומר שכל מי שרוצה להצטרף לתוכנית, לפני הוא מצטרף לתוכנית, שלא יצטרף לתוכנית לפני שהוא קורא את התקנון ומבין אותו. אני אומר בצורה חד-משמעית שכל מי שרוצה לקבל מאתנו תקנון, אנחנו נשלח אליו הביתה ואנחנו אכן עושים זאת. כל מי שמצטרף וכל מי שמבקש להצטרף, אנחנו שולחים תקנון הביתה. אנחנו שולחים בן-אדם שמנסה להסביר מה מכילה התוכנית.

יש לנו מוקד שנקרא מוקד כללית כל שמספרו 1,700-707-700 שאליו מתקשרים מדי יום 5,000 אנשים וזה אומר כ120- אלף מבוטחים שמתקשרים מדי יום לקבל אינפורמציה. אנחנו מטפלים בתביעות של חמישים אלף החזרים לאנשים וזה אומר שאנחנו מחזירים עשרות מיליוני שקלים בחודש.

לא הכל ורוד ויש עדיין הרבה מה לעשות. אני קורא למשרד הבריאות לפקח עלינו. אנחנו מקיימים כל תקנה שמשרד הבריאות קובע לנו וכל תקנה או חוק שהכנסת תחוקק או תפנה אלינו או שהוועדה הזו תפנה אלינו, אנחנו נבצע אותה ואני מזמין כל אחד מכם לבדוק אותנו ולהעיר הערות.

איך מגיעים לוועדת החריגים שלכם?

אין ועדת חריגים. יש ועדת ערר. בתקנון ובחוק
במפורש כתוב ועדת ערר.

כמה פניות אתם מקבלים לוועדת ערר?

כשלושים-ארבעים פניות בשבוע. רק אתמול ישבה
ועדת ערר והופיעו בפניה חמישה ועוד אחרים שפנו בכתב.

אם כן, לא הכל ורוד.

הדלתות פתוחות בפני כל אחד להופיע בוועדת
ערר.

הציבור לא יודע איך פונים לוועדת ערר שלכם.

אני מבקשת ממך להודיע כתובת ומספר פקס
על-מנת להגיע לוועדת הערר ולמי הם צריכים לפנות. אם הם נתקלים בבעיה, למי הם צריכים לפנות ואיך הם פונים כדי לקבל את השירות הזה.

הפשוט ביותר הוא לחייג ל1-700-707-700-.

אתה יודע כמה זמן לוקח עד שהם עונים שם?

עשרים שניות. אני מזמין אותך לנסות עכשיו.

לא נכון.

אני מזמין אותך לנסות עכשיו. תוך עשרים שניות.
אנחנו מקבלים 5,000 פניות ביום.

אני פניתי כמה פעמים אבל פעם המחשב לא ענה,
פעם הבטיחו שיתקשרו אלי ולא התקשרו. אני מדברת מניסיון.

תנסי עכשיו. אני מוכן לעשות ניסיון מול
הטלוויזיה. תחייגי ותראי שתוך עשרים שניות תקבלי תשובה. אני מזמין את כל המבוטחים, לפני שהם פונים לחדר ניתוח, לפני שהם פונים לרופא, יבררו ב1-700-707-700- את הזכויות שלהם. אף אחד לא יקבל מעבר למה שהתחייבנו אבל אף אחד לא יקבל פחות ממה שהתחייבנו. העודפים נשמרים לטובת המבוטחים ושום דבר לא הולך לשום מקום אחר. אני מזמין את משרד הבריאות ואת הוועדה הזאת לבדוק את הדברים.

למה המבוטח קודם צריך לשלם, אחר-כך להעביר
קבלות ורק אחרי כן מקבלים את ההחזר?

זאת שאלה למשרד הבריאות ולא
לקופות-החולים.

אני מוכרחה לומר שהקשבתי בקשב רב לדברים
שלך בתחילת הישיבה ולצערי חל בלבול מוחלט בין נושא הסל הבסיסי לשב"ן. כל ההשתתפויות שאת דיברת עליהן, ללכת ולשלם לרופא, לשלם למכון, אלה הכל שאלות שקשורות לסל הבסיסי ולא לשב"ן.

יכול להיות היה אצלה בלבול, אבל תארי לעצמך
שאם אצלה יש בלבול, איזה בלבול יש אצל אנשים. אני חושבת שצריך לשים דגש – וקודם כל משרד הבריאות – על הסברה, הסברה, הסברה. תראו מה עושות הקופות כדי לפרסם את עצמן, יכול להיות שצריך להחיל חסכון על הפרסומים האלו ולשים דגש על פרסומים שצריכים להגיע לכל אדם ואדם בנושאים שהעלינו.

אני מאוד מצטערת שלא ניתנה לנו הזדמנות
לענות על השאלות החשובות שהצגת בפני כל קהל הצופים כי בעצם מטרת הוועדה שהיא עושה את זה פתוח שניתן גם תשובות ישירות לצופים בבית. אני מקווה שבפעם הבאה תהיה לנו הזדמנות לעשות זאת.

לצערנו זמן השידור בטלוויזיה שעומד לרשותנו
הוא מוגבל. אנחנו לא נסתפק בישיבה זאת אלא נגיע לקופות-החולים, לבתי-החולים וניתן אפשרות לאנשים לפנות בצורה ישירה, כך שזה יהיה בתקשורת. אין לנו אפשרות לתת לצופים בבית מספר טלפון כאן כדי שיהיו מסוגלים לטלפן ולשאול שאלות במהלך הישיבה, אבל אנחנו כן שוקלים לקיים ישיבה במשרד הבריאות, במשרד השיכון, במשרד העבודה והרווחה, בביטוח הלאומי כי אנחנו רוצים לבדוק פנים מול פנים ולבדוק את הפניות והתשובות שניתנות להן.

כמה נושאים שעלו כאן וחייבים תשובה. כל אחד
יכול להצטרף לביטוחים המשלימים, למה שנקרא ביטוחים משלימים אבל בעצם אלה הם השירותים הנוספים. השירותים הנוספים הם לא חברת ביטוח ואין לנו פוליסה אלא יש לנו מסמך זכויות וחובות וזה הבדל גדול מאוד.

כל אחד יכול להצטרף. בחברת ביטוח פרטית לא כל אחד יכול להצטרף. לשירותים נוספים כל חולה יכול להצטרף. אם הוא חולה סוכרת, היום הוא יכול להצטרף ומחר לקבל תרופה שלא בסל. חשוב מאוד לומר את זה. המחיר הוא כל כך נמוך שאם מישהו משלם שלושה שקלים לביטוח סיעודי, כמובן שאם יש שמונים אחוז מחברי קופת-חולים מכבי שחברים בשירותים הנוספים, אנחנו יכולים לעזור אחד לשני. אם יש משפחה כמו משפחת אסרף שצריכה תרופה שעולה 10,000 דולר בשנה או אולי אפילו יותר, הם משלמים עבור הביטוח 15 שקלים בחודש. אם הביטוח יהיה מיועד לנשים שיש להן בעיות פריון לחוד ולאנשים שצריכים תרופות לדלקת פרקים לחוד כל אחד ישלם אלף שקלים בחודש ביטוח. אם ניתן את הכל לכולם בכל מקום, ניקח אלף שקלים בחודש. אנחנו לא חברת ביטוח, אנחנו לא מייעדים את זה לקהל יעד אלא אנחנו נותנים לכולם ללא אפליה.

חס וחלילה שנסיט את הדיון הציבורי מהסל הבסיסי ונממן אותו בכספים פרטיים של אזרחים לדברים שהמדינה צריכה לתת להם והם משלמים הרבה מאוד, 4,8 אחוז ממשכורתם, עבור בריאות. חס וחלילה שיסיטו מהסל הבסיסי לסל של השירותים הנוספים. אנחנו צריכים לשמור את הסל של הביטוחים הנוספים, של השירותים הנוספים ללוקסוס, לתוספת, לעוד בחירה, לעוד טיפולים, לטיפולים סיניים, לכירופרקטיקה שלא בסל, לתרופות, לטכנולוגיות חדשות שעדיין לא הותקנו בסל הבריאות ויותקנו עוד מעט אבל בינתיים נעזור למשפחת אסרף. בשביל זה אנחנו קיימים ולא בשביל לתת את הכל לכולם.

יש בארץ 15 אלף רופאים. בקופת-חולים מכבי עובדים 3,000. אנחנו לא ניתן לכל אחד ללכת לכל רופא שהוא מכיר בקופת-חולים לאומית, מאוחדת או כללית. החוק במדינה משייך אנשים וזו בחירה חופשית. פעמיים בשנה אפשר לעבור לקופת-חולים אחרת.

למה אתם לא מתחשבים בתקופת הכשרה?

אין הכשרה. בהגדרה אין הכשרה. יש תקופת
המתנה. אנחנו חשבנו על זה וחשבנו שזה נכון והרמנו את הכפפה. ביטלנו את תקופת ההמתנה לחיילים משוחררים כולל אנשי קבע. מי שהשתחרר, פשט היום מדים, אפילו אם הוא היה עשרים שנה בצבא, יכול להצטרף.

אתם מצרפים לקופה את האנשים שלרוב הם
בריאים, אבל אתם לוקחים וזורקים לקופת-חולים כללית את האנשים החולים. אם אתם פותחים את זה לחיילים, מובן שמדובר בגילאים צעירים.

אנחנו נותנים את זה גם לעולים חדשים. כל מי
שמצטרף היום לקופת-חולים מכבי, עולה חדש, מקבל את הביטוחים המשלימים. כל חייל, כל בן-זוג. את זה עשינו בחודש שעבר. אנחנו צריכים להכניס את הכל ולקבל את אישור משרד הבריאות.

טוב אמרת שלנושא הפטורים האלה אתם צריכים
לקבל אישור משרד הבריאות. כמו שאמרה חברת הכנסת לנדבר, לא יתכן שתפטרו מתקופות הכשרה, למעט החיילים שתכף נדבר עליהם כי שם יש פתרון חוקי, קבוצות מסוימות באוכלוסייה. פטור צריך להיות לכולם ויש הוראה על כך.

נכון. אני חושבת שאסור לעשות סלקציה
באוכלוסייה. דיברנו היום על ביטוח משלים ובשפה עדינה אני לא שבעת רצון מהמצב. תחזרי לקופה ותאמרי שבכנסת מבקשים מאוד לשקול שוב שתקופת ההכשרה תהיה לגבי כולם ללא אפשרות סלקציה. כולם רוצים את העולים החדשים שמהווים חלק גדול ממדינת ישראל ואת מבינה שאנחנו מבינים מה קורה. אני מבקשת שתיקחו בחשבון שאנחנו לא שבעי רצון מתקופת ההכשרה שקיימת בקופה שלך.

זו לא תקופת הכשרה אלא זה זמן המתנה. גם
אדם שמבטח את האוטו, לא מבטח אותו אחרי שהוא נגנב.

מדובר על מבוטח שבמשך עשר שנים היה
בקופת-חולים כללית ועבר אליכם.

את מדברת על רצף, וזה משהו אחר. אנחנו
בודקים את זה. לדעתי אנחנו בודקים את זה ברוח טובה.

מתוך היכרות ועבודה, אני רוצה לציין שהרבה
פעמים קרה שפנינו לוועדת ערר של קופת-חולים מכבי ובתשעים אחוזים מהמקרים נענינו בחיוב, למרות שכאשר פנה האזרח ישירות, הוא לא נענה.

אנחנו יודעים ששירותים רבים שאתם נותנים הם
שירותים ברמה מאוד גבוהה ואתם עומדים בתחרות עם רוב הקופות, אבל יחד עם זאת אנחנו רוצים לפתוח את הקופה לאנשים שהם פחות מבוססים כלכלית. אנחנו נפנה למנכ"ל בנושא.

אם אני הייתי מקבלת החלטה בעניין, משיקולים
מסחריים הייתי מאשרת את רצף הביטוח. זה צריך לקחת את הזמן שלו. יש לנו מנכ"ל חדש וזה יעבור את הדרך הנכונה של קבלת החלטות, אישור תקנון, אישור של משרד הבריאות. אני כנציבת קבילות ציבור, מתריעה כל יום בשער.

אנחנו מכירים את העבודה הטובה שלך.

השאלה אם החולים הקשים יכולים לחכות עד
שמנכ"ל קופה חדש ייכנס לעניינים.

אנחנו נפנה למנכ"ל.

הבאתי דוגמה שאנחנו כן מעדכנים את החברים.
מסמך הזכויות והחובות שלנו כתוב באותיות גדולות. אחת לרבעון אנחנו שולחים הביתה לאנשים את הפירוט באותיות גדולות. הבאתי לכאן דוגמה של משפחה בת חמישה אנשים, כל אחד כמה שילם למגן זהב או כמה שילם לקרן מכבי, כאן הוא שילם 55 אגורות, סיעודי זהב זה 3.94 שקלים. המחירים הם מאוד נמוכים אם משווים למה שקורה בעולם. היתרון במדינת ישראל הוא שקופות-חולים שנותנים שירותים נוספים לוקחות סכום זעום יחסית, אבל בגלל שיש להם ווליום גדול של מטופלים, יש בזה מידה רבה של עזרה הדדית וטוב שכך.

גם קופת-חולים כללית שולחת הודעות
למבוטחים?

מינואר 2002 נשלח את החשבון למבוטחים שלנו
פעמיים בשנה, וזאת בעקבות הוראת משרד הבריאות ומתוך רצון ליידע את המבוטחים שלנו.

בקופת-חולים לאומית אין תקופת הכשרה
כשעוברים מקופה לקופה.

גם בכללית אין.

בחירת רופא. יש רשימת רופאים שנכללים בהסדר
ויש רופאים שהם לא בהסדר. זאת אומרת, אם בכל-זאת מבוטח החליט שהוא הולך לרופא איקס, יש סכום שהמבוטח מקבל תמורת הביקור. הוא לא מקבל את הכל, לא תמיד הוא לא מקבל את הכל, אבל הוא מקבל סכום שהוא יודע עליו מראש. זאת אומרת, הוא יודע כמה הוא יקבל אם הוא הולך לרופא שלא נמצא בהסדר של הקופה.

ברגע שהאיש עושה את הביטוח, הוא מקבל ביד את הפוליסה - נקרא לזה פוליסה, אבל כמו שאמרה מיקי זאת לא פוליסה אלא זה תקנות של ביטוח – ואם הדבר נעשה בדרך אחרת, נשלחת אליו הביתה כל החוברת עם הפירוט ועם התקנות.

לגבי פירוט התשלומים. נשלחות הודעות למבוטחים עם פירוט התשלומים, כמה היה הביטוח המשלים, כמה היה הביטוח הסיעודי וכל הפרטים מפורטים.

לגבי ועדת ערר. יש ועדת ערר שיושבת אחת לשבועיים או אחת לחודש, בהתאם למספר הפניות, ויש הרבה דברים שנפתרים עוד לפני ישיבת הוועדה כאשר קיימת קדם ועדה.

כמה פניות אתם מקבלים?

אני מאמין שמדובר בסביבות חמישים פניות
בחודש. לוועדה מגיעות לדיון נוסף בסביבות עשרים פניות. יש הרבה דברים שניתנים לפנים משורת הדין בוועדת ערר, והדברים ניתנים למרות שלא מגיעים לפי התקנות הפורמליות.

לגבי משפחת אסרף. אני מניח שאחרי שניתנו
ההבהרות אחרי משרד הבריאות, ברור לכולנו שלא מדובר בנושא שקשור לשירותי הבריאות הנוספים אלא שזה שייך לנושא של שירותי הבריאות הבסיסיים, אותו סל עליו קיבלנו הסבר מפורט. אני בהחלט מוכן לבדוק את הנושא אלא שאני מצטער שלא קיבלנו את הפרטים קודם.

גם אלינו לא הייתה פנייה. גם בפניות שהגיעו
אלינו הרבה פעמים מדובר על תרופות שלא כלולות בסל למחלה מסוימת אחת, אבל יודעים שהן ניתנות למחלה אחרת.

את התשובה הזו לא אנחנו צריכים לתת אלא
משרד הבריאות ואותה ועדה של טכנולוגיות היא זו שמאשרת את ההתוויות. כאן מדובר בנושא ספציפי של התוויה למחלה מסוימת שאיננה מקובלת מבחינת משרד הבריאות. אנחנו כקופת-חולים צריכים לציית להוראות משרד הבריאות.

אני יודעת שהיו מקרים שתרופה מסוימת לא
הייתה כלולה בסל, אבל ועדת החריגים שלכם אישרה אותה לפנים משורת הדין.

בכל אופן, הנושא הזה לא שייך לשירותי בריאות
נוספים, אבל אנחנו מוכנים לבדוק את הנושא. כאשר יתקיים דיון על הסל הבסיסי, נשמח מאוד לטפל באופן עקרוני בנושא הזה ולדון בו כדי למצוא איך לפתור את הבעיה שבוודאי מעסיקה לא משפחה אחת אלא מאות אלפי משפחות.

לא קיימנו את הישיבה כדי לנזוף בכם אבל
קיימנו את הישיבה כדי שהנושא יהיה ברור. אתם צריכים לדעת ולזכור שאנחנו נציגי ציבור ואנחנו נעשה הכל שהציבור בבית ידע ויבין מה הזכויות ומה החובות. אני חושבת שזה דבר מאוד לגיטימי. תשימו לב שהישיבה נוהלה בעדינות רבה למרות שהפניות שקיבלנו לא תמיד החמיאו לקופות-החולים ולביטוחים השונים.

אני חושבת ששמנו לב שיש עודפים בביטוחים. אחת מהמלצות הוועדה תהיה שהעודפים האלה יגיעו כמה שיותר מהר לציבור ושייהנה מהם. מבוטח שמשלם צריך גם ליהנות וליהנות היום, כשהוא זקוק לזה, ולא מחר או מחרתיים.

בקשר למשפחת אסרף. אני בדקתי ובקופת-חולים
מכבי עומדות לדיון 15 בקשות לטיפול ברמיקט בהתוויה של דלקת פרקים כרונית. אנחנו המלצנו לוועדת הסל שמתכנסת ממש בימים אלה להכניס את ההתוויה הזאת, לשנות את האינדיקציה ולהרחיב אותה גם לדלקת פרקים. בשנה שעברה זה גם היה על שולחן ועדת סל הבריאות אבל היא דחתה את זה. מאחר שהמספרים שהם נתנו כנראה נכונים – אם יש 15 במכבי, אני מניחה שחמישים בכל הארץ – זה הזמן מידד להפשיל שרוולים ותנסו להגיע לוועדת הסל כי הם צריכים להקשיב גם לצרכנים. שם זה המקום. הנושא הוא מאוד חשוב כי אלה באמת מקרים קורעי לב שאת רואה שיש תרופה חדשנית שפתאום מעמידה על הרגליים ילדים ואנשים, מחזירה אותם לשוק העבודה, חוסכת כאבים והיא מחזירה ילדים לבית-הספר. התרופה מאוד יקרה כי היא חדשה וכמובן חברת התרופות רוצה לקבל את כל הכסף שהשקיעה במחקר.

אנחנו מאוד תומכים במתן התרופה הזו אבל המקום הוא ועדת סל הבריאות.

לצערי אנחנו טוענים שצריכה להיות לוועדה
אוטונומיה מלאה להחליט בהתאם לקריטריונים שהיא קבעה ולא לפעול בגלל לחצים וכל מיני דברים כאלה. המאבק שלנו בהחלט על הגדלת התקציב לוועדה.

אני מבקשת להתנצל על האיחור שלי. התבקשתי
להופיע לישיבת הוועדה חצי שעה לפני שהגעתי.
אני רוצה לחדד מספר סעיפים קטנים. נושא של רצף זכויות, במאוחדת אין בעיה. זאת אומרת, מבוטח שבא מקופה אחרת ומציג הוכחה שהוא היה מבוטח בביטוח משלים אחר, מקבל אצלנו את כל השירותים ללא המתנה.

נושא של חיוב להיות בשני הביטוחים, גם זה לא כל כך מדויק. יש לנו ביטוח סיעודי וביטוח עדיף. הביטוח הסיעודי הוא ביטוח סיעודי ואין חיוב לשלם עבור שני הביטוחים אלא כל אחד בוחר לו את מה שהוא רוצה, אם הוא רוצה את הביטוח המשלים או אם הוא רוצה את הביטוח הסיעודי.

לגבי פירוט התשלומים. מבוטחים שמשלמים את התשלומים באמצעות הוראת קבע, לפחות פעמיים בשנה מקבלים פירוט עבור התשלומים שהם משלמים. יכול להיות – וכאן אני לא בקיאה – שאין הם פירוט שאומר מה הסכום אותו הם משלמים עבור הביטוח הסיעודי ומה הסכום אותו הם משלמים עבור הביטוח העדיף ואני אבדוק את זה.

בנושא הפרסום הטענה מוצדקת. אני חושבת שבאמת אין מספיק פרסום בשפות הנדרשות. אני יודעת שעובדים על פרסום בשפה הרוסית וזה לקראת השלמה. גם בשפה הערבית. אני לא יודעת אם יש שפות נוספות, אבל בהחלט ראוי לתת את הדעת בעניין הזה.

לנושא בחירה חופשית. בתקנות שלנו יש סעיף שאמנם מתייחס לתושבי ירושלים אבל בעצם כל מבוטח בקופת-חולים מאוחדת שרוצה ללכת לניתוח באחד מבתי-החולים הציבוריים בירושלים, יכול לבחור איזה מנתח שהוא רוצה, לקבל טופס 17, גם אם הוא גר בדימונה או בקריית שמונה, משלם את התשלום עבור השר"פ ומקבל החזר של שלושים אחוזים מן השר"פ עד תקרה של 2,500 דולר. זה כתוב וזה מתבצע ורבים רבים מן המבוטחים שלנו אכן עושים בזה שימוש. אני לא יודעת כמה אנשים, כי לא באתי ערוכה לזה.

אין לי טענה אליך אלא טענה לקופת-החולים שלך
שלא שיתפה פעולה עם הוועדה. אנחנו נודיע על כך למשרד הבריאות ונצפה לבירור ולקבלת תוצאות.

אני רוצה להודות לכם. אני חושבת שהישיבה הסתיימה אבל לא סיימנו את הדיון בנושא. אנחנו מדגישים בפני משרד הבריאות את נושא הפרסום ודרישה לפרסום והסברה כי אני חושבת שזה עניין חשוב למבוטחים.

אני מבקשת לשים לב לכל הנקודות שהעלינו. אנחנו נשקול חקיקה או השלמה לחקיקה. אנחנו ממליצים למשרד הבריאות לשים לב להרחבת רשימות המנתחים וכי כל קופה וקופה תפרסם את הרשימה. אני חושבת שהעניין ראוי שיבוא לתשומת לב משרד הבריאות.

אני מודה למנהלת הוועדה, ליפעת שעשתה לנו עבודה מצוינת, ולכם שבאתם ושבעצם אתם עומדים במבחן הציבור. תמשיכו ותנו לציבור את כל התשובות שהוא ראוי להן.

תודה רבה.







הישיבה ננעלה בשעה 12:30