פרוטוקולים/פניות ציבור/3750



5
ועדת המשנה לפניות הציבור
3.9.01

פרוטוקולים/פניות ציבור/3750
ירושלים, כ"ה באלול, תשס"א
13 בספטמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס'
מישיבת וועדת המשנה לפניות הציבור
יום שני, ט"ו אלול התשס"א (3 בספטמבר 2001), שעה: 10:00

חברי הוועדה: סופה לנדבר – היו"ר

גנדי ריגר
עבד-אלמאלכ דהאמשה

יפה וולמן עובדת סוציאלית, מחוז תל אביב, משרד הקליטה

ישראל שוורץ סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון

שלמה ארגמן מפקח על בית ספר שבח מופת, משרד החינוך

יצחק בקאל אגף החשב הכללי, משרד האוצר

חיים פוזנר מנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים,
משרד העבודה והרווחה

שמואל פינצ'י מנהל אגף שיקום וסיעוד, הביטוח הלאומי

ד"ר ברוך אייל יועץ, ארגון סל"ע

אינה נסובולין דוברת, התאחדות עולי ברית המועצות

רות סופר מנהלת תחום משאבי קהילה, עיריית תל אביב
זאב פרידמן מנהל מינהל שירותים חברתיים, עיריית תל אביב
עו"ד רם תורן יועץ משפטי, הקרן לפיתוח תל אביב

נעמי אחימור מנהלת מחלקת רווחה וסגן ראש מינהל,
עיריית ראשון לציון

בת-חן פיליפ מנהלת אגף רווחה, עיריית רמת-גן

בוריס מנייב ממונה על הקליטה, חבר מועצת העיר, קריית גת






אגורנקו סבטלנה וולדיסלב פונים לוועדה

לוייב אולגה פונה לוועדה

שכמורוב פרידה פונה לוועדה

אברמוב אלכסנדר פונה לוועדה

שכטמן-אקימוב נטליה פונה לוועדה

לבנה דנקר

שלומית קואלמן

דרורה רשף

פניות ציבור בנושא אי העברת כספים למשפחות
מהתרמות שנעשו עבור נפגעי פיגוע הדולפינריום.


פניות ציבור בנושא אי העברת כספים למשפחות
מהתרמות שנעשו עבור נפגעי פיגוע הדולפינריום

רבותי בוקר טוב. אנחנו נתחיל בישיבה. זו הישיבה הראשונה שלי כיושבת ראש ועדת פניות ציבור אחרי חבר הכנסת אמנון כהן ואני רוצה לנצל את ההזדמנות להגיד לו תודה עבור עבודה קשה במשך שנתיים לצוות שעבד אתו, לצוות של ועדת פניות הציבור, למנהלת, ללבנה, ליועצת יפעת שעושה את כל הדברים. אני גם רוצה להגיד ליושב ראש תודה על העבודה ואנחנו נמשיך בדרך הזאת ואני מאמינה שנעשה את זה בצורה טובה ואמינה.

אנחנו מכנסים היום ועדת פניות ציבור בגלל כמה סיבות. סיבה אחת היא שב 24 באוגוסט שנת 2001 בערוץ השני, כולנו ראינו את הכתבה ובכתבה נודע שנאספו המון כספים. בעיריות, בגופים פרטיים, בגופים התנדבותיים, בסל"ע. רוב הכספים הועברו למשפחות, חלק בינתיים נמצא בקרן תל אביב והסיבה לא מובנת לי. יחד עם זאת צריך להגיד לטובת אותם אנשים שהשתתפו ועזרו למשפחות ממשרדים שונים, מארגונים וולונטריים, מעיריות, עובדים סוציאלים, אנשים פשוטים שבעצם השתתפו באסון הזה וקיבלו אותו כאסון אישי שלהם ועד היום מלווים את המשפחות יחד עם העובדים. העובדים מאד מקצועיים. גם אני אישית השתתפתי בעזרה וממשיכה להשתתף וצריכה להגיד שיש המון המון אנשים מצוינים וטובים שקיבלו את זה כאסון אישי שלהם, הם התקשרו ופעלו בשקט וממשיכים לפעול. אני חושבת שגם עובדים סוציאלים, עובדים של עיריות, עובדים של סל"ע ומתנדבים מכל הכיוונים יכולים להעיד על זה. הציבור ראה את זה ופתח את הלבבות וממשיך לעשות את זה.

יחד עם זאת, התחלנו את הראשון בספטמבר. חלק מהילדים עוד נמצאים בטיפול, חלק יצאו וחזרו הביתה, אבל הבעיה ממשיכה להיות מאד עמוקה. חלק מהמשפחות ממשיכים עם שיקום הילדים ומי לא יודע מה זה שיקום – שזה ממושך. אתמול התחילו הלימודים וחלק מהמשפחות עוד לא קיבלו את העזרה בספרים, בשיעורים הפרטיים או בשיעורי העזר הנוספים שצריך לתת אותם לאותם ילדים. אני חושבת שיש לנו עוד כמה בעיות ומטרת הדיון הנוכחי היא לזרז את קביעת הקריטריונים בקרן תל אביב.

אני רוצה להתחיל את הדיון ממה נעשה, באיזה מצב נמצאות המשפחות, במה המשפחות מרגישות שהן צריכות היום את העזרה. אנחנו גם צריכים להתרכז בנושא של משרד השיכון. הנושא שלך, ישראל. אני יודעת שגם משרד השיכון וגם משרד האוצר התחילו לטפל בבעיית הדירות, המשכנתאות, אבל יכול להיות שחלק מהעבודה צריכות המשפחות לעשות לבד והן צריכות לפנות לבנקים. את הדבר הזה אולי חלק יודעים וחלק לא ואת זה אנחנו מתכוונים היום לזרז ולהסביר למשפחות על ידי משרדים שונים מה הם צריכים לעשות לבד ובמה הם יכולים לקבל כעזרה. הבעיה העיקרית היא שרוב המתנדבים תרמו וממשיכים לתרום, אבל הטיפול בחלק מן המקרים נשאר בין הכסאות בגלל שמרוב המתנדבים, מרוב הגופים שמטפלים במשפחות האלה, אנחנו יודעים שחלק נשארו בלי עזרה. אני אישית התקשרתי ואני לא רוצה להגיד שמות, אבל ילדה אחת אמרה לי אישית שהיא יצאה מבית חולים והיא מרגישה שהיא בודדה. יש משפחות שקיבלו יותר ויש משפחות שקיבלו פחות ויש משפחות שנשארו עם הרגשה שהן נופלות בין הכסאות.

אני אבקש מהעיריות להציג את הבעיות ואת מה שאתם מרגישים, העובדים הסוציאליים. אחר כך אנחנו נעבור למשפחות ואחר כך נעבור למשרדים שמטפלים בנושא. אנחנו גם, בוועדה משותפת של ועדת פניות הציבור וועדת כספים, החלטנו לחלק את הכספים. ההחלטה – שלא סיפקה אותי – היתה לתת את העזרה רק למשפחות שהילדים שלהן נהרגו. אני חושבת שלוועדת פניות הציבור לא הגיע חומר בנושא הזה וגם לא לקרן יושב ראש הכנסת. עובדים סוציאליים בכל הרשויות יודעים איך קרן יושב ראש הכנסת פועלת ועובדת אבל אין פניות. בגלל זה לא חילקנו את הכספים ואני ממש מודאגת מהמצב שהבטחנו ולא קיימנו. אני רוצה גם את זה לקיים.

תגידו לנו, בבקשה, מה נעשה, מה לא נעשה. נבקש אחר כך גם מהמשפחות להגיד, אבל לפני כן העובדים הסוציאליים: במה אתם מרגישים שהמשפחות זקוקות היום לעזרה. אחר כך נמשיך את הדיון. בבקשה.

בסך הכל בראשון לציון היו 13 נפגעים. מתוך ה 13 שתיים בעצם עד היום – לריסה וקטי – עדיין זקוקות לטיפולים רפואיים. זקוקות להשגחה, לליווי צמוד של המשפחות. שתיהן עדיין לא חזרו לספסל הלימודים. 11 המשפחות הנותרות כבר יום למחרת הודיעו לנו שהן מודות לנו על הכניסה שלנו אליהן הביתה, אבל הן לא זקוקות לנו. הילדים שלהן באמת השתחררו בתוך 24 שעות.

אנחנו בעירייה, דרך אגב, כבר למחרת הפיגוע – זה היה ביום שישי בלילה – אגף הקליטה, בריאות הנפש ושירותי הרווחה ביקרנו בכל הבתים. נפתח קו פתוח לבריאות הנפש, הוקמה קבוצה לכל בני הנוער שנפגעו והם הגיעו. ניתן טיפול וליווי צמוד של העובדים הסוציאליים, של הרופאה העירונית, כאשר בעצם כמו שציינתי רק קטי ולריסה ממשיכות להיות בטיפול צמוד ומאד מאד אינטנסיבי שלנו. למדנו גם להכיר את המשפחות בעקבות הפיגוע והן משפחות שנמצאות גם במצוקה.

אני דיברתי עם משפחות, גם מראשון לציון ואני רוצה לציין לשבח את העבודה של עובדים סוציאליים של ראשון לציון, כמו עובדים סוציאליים של עיריות אחרות. אבל שמעתי וסופר לי בשיחות לא פעם אחת על העבודה הקשה ביותר של ממלא מקום ראש עיריית ראשון לציון. לא היתה משפחה אחת מראשון לציון שפניתי אליה ושעברה את השם הזה בלי לציין אותו. ההפך הוא הנכון. כל משפחה אמרה שממלא מקום ראש עיריית ראשון לציון, מיכאל רייף, אישית, יחד עם עובדים סוציאליים ומתנדבים רבים גם אסף את הכספים, גם ליווה את המשפחות. אני גם שמעתי ששלחתם ילדים לחו"ל. היתה שם קבוצה של ארבעה ילדים שנסעו לפי הבקשה שלהם ואתם עזרתם גם בזה.

לפי ההרגשה שלך, למה המשפחות האלה שאת הזכרת זקוקות היום?

למה הן זקוקות? במשפחה של קטי, למשל, ההורים לא עובדים, אז בתקופה הזו הם נעזרו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

תגידי גם את שם המשפחה.

פלין קטי.

והשניה?

איזביצקי לריסה.

אז ההורים של קטי שניהם לא עובדים והם נעזרו על ידי המוסד לביטוח לאומי. בימים אלה מדברים על כך שהאבא יעבור איזושהי הכשרה מקצועית באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

במשפחה השניה שני ההורים עובדים, אבל בעקבות הפגיעה של הבת וזה שהם היו צריכים לשבת אתה המון שעות, הם בעצם איבדו המון המון שעות עבודה ולכן שתי המשפחות במצוקה מאד מאד קשה. הם מדברים על הקשיים של שתי הבנות לחזור ולהשתלב בחברה, בלימודים. על הקושי שלהן להראות את הנכות, ללמוד לחיות עם הנכות, להיות בכסא גלגלים וללכת לבית הספר. קשיים של התמודדים גם בקטע הנפשי - רגשי, אבל גם בקטעים הפיסיים, שהן עוד צריכות את הקטעים של הטיפולים הפיזיותרפיים וההשגחה, לנסוע לטיפולים רפואיים וללכת לבדיקות ולביקורות כל הזמן. שוב, אצל שתי המשפחות מלווה לזה המצוקה הכלכלית.

האם יש בעיית דיור במשפחות שאתם מטפלים בהן?

לא הועלה הנושא הזה.

משכנתאות?

לא הועלה הנושא הזה. הוצגה יותר המצוקה הכלכלית הכספית והוצג הקטע הרגשי שלהן, של ההתמודדות עם הבעיות הרפואיות והרגשיות בעקבות האירוע. אבל ישנה מצוקה כלכלית קשה אצל שתי המשפחות.

יש כאן משפחות מראשון לציון? אין.

אולי נעבור עכשיו למשפחות ואחר כך נמשיך עם העובדים הסוציאליים והעיריות.

מי מהמשפחות רוצה להתייחס ראשון?

סליחה, שאלת בקשר לפלין. אני נציגת משרד הקליטה ואני יכולה לספר לך מה קורה בקשר לדיור.

כן.

הוצעה למשפחה דירה בראשון לציון. המשפחה הסכימה והדירה בשיפוץ.

תודה רבה.

כן, בבקשה.

הוא בא מדיגיסטאן והמטרה שלו היתה לשמור את הילדים ממלחמה שם והם הגיעו למצב הקשה שהבת שלהם נשארה נכה כאן.

הבעיה שלו היא בעיית דיור קודם כל. הוא גר בשכירות. הם משלמים 500$ במשך ארבע וחצי שנים. הם חיים בדירה שכורה בחולון.

הם גרים בקומה שלישית ולבת יש שברים קשים בכל חלקי הגוף, גם ברגל, בכתף והיא לא יכולה לעלות לקומה השלישית. יש לה רסיס בריאה, יש לה רסיסים בכל הגוף והיא עומדת עוד לעבור ניתוחים נוספים.

הוא לא עובד כשנה. יש לו בן שלומד בטכניון בשנה השלישית. אשתו מרותקת למיטת הבת בבית חולים במשך שלושה חודשים והיא חוששת למקום העבודה שלה. היא עובדת כרופאה בבית אבות בחולון.

· אני שואלת אם הוא פנה לסיוע בדיור.

אולי נתחיל עם זה: היו אנשים, היו עובדים סוציאליים של העירייה שעזרו למשפחה שלך?

אולי לא הבנתי את הכל, אבל אולי אני אענה בשם ביטוח לאומי. את שאלת אם היה מישהו מביטוח לאומי והאדון ענה שכן, היה מישהו מביטוח לאומי. הבנתי נכון?

כן.

נכון.

אבל לא הבנתי מה היה בהמשך.

הוא לא פנה בנושא דיור. הוא צריך לפנות בנושא דיור.

הוא פונה בנושא דיור רק עכשיו ויכול להיות שבמשרד הקליטה יש מה להשיב בלי שהוא פנה. אתם התחלתם לטפל בו והרושם שלו הוא שמושכים אותו.

בסדר. אז אני אענה על שני נושאים בשם הביטוח הלאומי. אחד: אם אשתו נמצאת ליד מיטת הבת - ואני שומע שיש צורך שהיא תהיה ליד הבת מסיבות רפואיות – אם בגלל זה היא מפסידה הכנסה אנחנו נשלם את שווה ההכנסה שהיא מפסידה.

הוא חושש למקום העבודה.

אבל את השלמת ההכנסה היא מקבלת. נכון?

כן.

בסדר. שתיים: בנושא פתרון זמני לבעיית הדיור. בעניין פתרון הקבע נשמע מהסוכנות או ממשרד הקליטה, אבל פתרון זמני: אם היא כבר יכולה להשתחרר אבל יש בעיה של מגורים במקום לא מתאים, לפחות בתקופת הביניים נכסה בתשלום שכר דירה ולדירה שמתאימה למצב הנכות שלה.

והם צריכים למצוא את הדירה?

בוודאי. הם צריכים למצוא דירה לפי האיזור שהם מעוניינים בו ולפי המלצת הרופאים.

ואיך הם מגישים את הבקשה? לביטוח לאומי או למשרד השיכון?

זמני לביטוח לאומי. תשלום שכר דירה לתקופת הביניים לביטוח לאומי. אולי נעשה גם איזשהו שיתוף פעולה עם משרד השיכון.

אינה מתרגמת לו.

הבעיה היא שהאנשים – ולא הארגונים – לא יודעים את הדברים האלה.

בגלל זה היום התאספנו בוועדה הזאת.

אני יודע שכל הזמן נשמע גם בהמשך "לא יודעים". אני נפגשתי גם עם רות ברון. נפגשתי אתה פעמיים – שלוש בפגישות של מקרים ובהסבר כללי של מדיניות ועקרונות. היא קיבלה ממני עקרונות, חוברת, הסברים, דפי הסבר. כל המידע גלוי ופתוח בפני כולם.

כמה משפחות פנו אליכם על כך שאינן יכולות לחזור לביתן?

כמה נפגעים יש לנו? 90 נפצעים או יותר?

יש לנו מספרים כלליים. 22 הורים שכולים, שבחלקם, אנחנו יודעים, המשפחות מפוצלות ויש לנו גם פצועים – בין 70 ל 90 שהגיעו אלינו. עם בעיות דיור אין לנו את כל ה 90. עשרות בלבד ולכולם, בלי יוצא מן הכלל, לפחות לתקופת הביניים, אם יש בעיות רפואיות – מצאנו פתרון, יחד עם משרד השיכון ומשרד הקליטה. הפתרון שאנחנו יכולנו להציע היה תשלום שכר דירה לתקופת הביניים, עד שימצא הפתרון הסופי. וזה בוודאי מגובה על ידי אישורים רפואיים, עד לתקופה של חצי שנה – שנה ולא יותר, עד למציאת הפתרון.

אנחנו ניקח על עצמנו להעביר לכל המשפחות, גם אלה שלא פנו, את כל האינפורמציה שנאסוף בוועדה היום. כן, משרד הקליטה, בבקשה.

אנחנו, במשרד הקליטה, ישבנו לגבי כל התלמידים שצריכים לחזור לספסל הלימודים. בדקנו את המרחק מהבית לבית הספר. בדקנו את מקומות המגורים – אם זה בקומה עליונה – ועשינו רשימה עם המלצות של בתי החולים – משום שאני שוחחתי עם העובדות הסוציאליות של השירות הסוציאלי של בתי החולים והם נתנו לי כמה שמות - - -

אני רוצה שאת תהיי יותר קונקרטית. אחרי שנעשה פה סבב ונשמע את ההורים – לא בכל פעם תכנסי לשיחה, בבקשה – אנחנו נעשה דבר כזה: תני לנו מספרים קונקרטיים. מתוך 90 מקרים של ילדים שנפצעו במספר משפחות כאלה וכאלה קיבלו טיפול במשרד הקליטה בקשר לדיור מספר כזה, בקשר למשרד החינוך מספר כזה. פשוט כדי שנהיה יותר קונקרטיים.

משפחות, בבקשה.

היא מודה על כל הסיוע שהיא קיבלה. היא ברחה מטשקנט עם שני ילדים. חד הורית. לא פנתה אף פעם לסיוע ולעזרה. הבן שלה בילה כל הזמן בדיסקוטק. זאת היתה השמחה היחידה שלו. הוא סבל מפציעות הדף, מרסיסים.

הבעיה היחידה שלי עכשיו היא שהוא פגוע נפשית ומאד. עכשיו הוא בטיפול אצל פסיכיאטרים.

את מדברת מצוין. בשביל מה את צריכה תרגום?

אני מתרגשת.

את מתרגשת, זה טבעי מאד. אבל תמשיכי בעברית ואנחנו נעזור לך.

הוא בטיפול פסיכיאטרי והזיכרון שלו אבד חלקי. ממש קשה לי אתו בבית. הוא לא מדבר. הוא כאילו עכשיו סגור בתוכו.

מופנם.

כן. לא מספר כלום. לא מספר שום דבר על מה שקרה. כמה היו אנשים, כמה ניסו, לא עזר.

במה את צריכה עזרה עכשיו?

הוא חזר לבית הספר?

לפני זה הוא לא למד. עכשיו הוא הלך לבית הספר והפחד שלי הוא שהוא לא יצליח בגלל שהוא איבד חלק מהזיכרון שלו.

אני, לפני כמה זמן, הייתי גרה תמיד בשכירות ועכשיו קניתי דירה בלוד וקשה לי.

פנית להקלה במשכנתא? בהחזר משכנתא? פנית לבנק?

לא פניתי לאף מקום. לפני זה אמרתי שאני אף פעם לא ביקשתי עזרה מאף אחד.

כמה את משלמת כל חודש?

עכשיו 800 שקל, אבל בהתחלה היה 1500 כי לקחתי גם הלוואה מהבנק. ראיתי שזה כל הזמן עולה, אז לקחתי מאנשים כסף לסגור את ההלוואה. כי אני יודעת שאני לא יכולה לעמוד בזה.

במה את צריכה סיוע?

במה את צריכה היום עזרה? במה?

שהבן יהיה בסדר.

זה דבר שכולנו צריכים, אבל זה דבר שאנחנו, לצערנו, לא נוכל לעזור. אנחנו נתפלל יחד עם המשפחות שהבריאות תחזור לילדים האלה. אבל, יחד עם זאת, במה שאנחנו כן נוכל לעזור, אנחנו נשתדל לעזור.

תגידי קונקרטית מה את צריכה. מה את מצפה מאתנו?

לעזור לי במשכנתא.

בסדר. אנחנו נלמד אתכם מה צריך לעשות עם המשכנתאות, איך לפנות למשרדים שונים, למשרד השיכון ולמשרד הקליטה ולאוצר כדי שיעזרו.

ואם אפשר – אני לא יודעת – הילד חזר עכשיו ללימודים ואם הוא יצליח, אז בלוד אצלנו אין תיכון ועכשיו הוא צריך לנסוע כל הזמן לרמלה ואני עובדת במשכורת ממש נמוכה. אז אם אפשר לעזור בנסיעות. אבל עוד פעם – אני לא יודעת אם הילד מצליח.

ותודה רבה לכם. אני מודה לכם מאד על כל תשומת הלב שלכם ואני מקווה שאני באמת אקבל את העזרה.

אני בארץ עשרים שנה וכל העשרים שנה, לא יודעת למה, חשבתי שהמשפחה שלי, הילדים שלי, מוגנים מכל הדברים האלה.

כמה ילדים יש לך?

יש לי ארבעה ילדים. אני אם חד הורית.

כשהגעתי לארץ הגעתי עם ילד ועם בעלי. בעלי לא מצא עבודה ונכנס לסמים. המון שנים סבלתי מהבן-אדם הזה. קיבלתי בית מעמידר, 64 מטר. אני והילדים עדיין גרים בתוך הבית הזה. גידלתי אותם לבד. האמת היא שמחלקת הרווחה תמיד היתה עוזרת לי, אבל בסופו של דבר כל הזמן העובדת הסוציאלית היתה מתחלפת וזה קשה לבן אדם כל פעם לספר את כל הבעיות שיש לך בתוך הבית.

במה את צריכה עזרה היום?

גם הילד שלי עכשיו בטיפול פסיכיאטרי. אני לא יודעת מה להגיד.

מה את מרגישה? במה עזרו לך ובמה לא הספיקו לעזור?

לא עזרו לי בכלום. מאף מקום לא קיבלתי שום דבר ואני דיברתי עם רות סופר ואמרתי: גם הבן שלי היה שם. גם הבן שלי בטיפולים וצריך עזרה.

מה את צריכה, תגידי.

מה את צריכה היום? כסף לטיפולים? כסף לנסיעות? מה את צריכה? הבן כבר אחרי צבא. נכון?

כן. הבן כבר אחרי צבא. מה שאני צריכה זה עזרה כספית. אני מגדלת לבד ארבעה ילדים. כולם לבד. אני לבד – המשכורת שלי 3000 שקל נטו – אם זה לדברים שמשלמים על הבית, אם זה חשמל, מים והכל, אני לבד. הוצאתי את הגרוש שלי בצורה קשה מאד מהבית, עם בעיות, אבל נשארתי לבד עכשיו.

הוא ממשיך לקבל טיפול, הילד שלך?

הוא נמצא בטיפול, בם פסיכולוגי וגם פסיכיאטרי, במכון הפסיכיאטרי בתל השומר.

כמה את משלמת לעמידר כל חודש?

300 שקל אחרי הנחה. הבית נורא קטן. אם יש אפשרות להרחיב קצת את הבית, שיהיה לנו קצת גדול, זה יותר טוב. ארבעה ילדים בחדר אחד.

ילדים גדולים, בחדר אחד. כן. מתי הגעת ארצה?

1979.

טוב. תודה לך. בבקשה.

אני אבא של ויקטוריה אגורנקו. היא נמצאת עכשיו בבית חולים איכילוב. יש לה שני שברים פתוחים, ברגל וביד. רק עכשיו הם מתאחים. רק בשבוע שעבר עשו מחזיקים ולפני שעה היא עברה עוד ניתוח. שמו עוד חלקים מברזלים. היא זזה רק עם כסא גלגלים או הליכון מיוחד.

איפה אתם גרים?

בבת ים. לפני שנתיים וחצי קנינו דירה של שלושה חדרים בקומה שלישית בלי מעלית. זאת בעיה.

איפה אתה עובד?

אני עובד בתעשייה הצבאית דרך חברת כוח אדם דנאל, ארבע שנים.

פניתם להקלה במשכנתא?

כן. שלחנו נתונים למשרד הקליטה של חולון לפני חודשיים, אבל עד עכשיו אנחנו לא יודעים מה התשובה.

אם - - - משכנתא של עולים חדשים, זה עוזר לנו למכור דירה ולהחליף לדירה יותר מתאימה.

כרגע הבת לא יכולה לחזור הביתה?

לא יכולה לעלות בגלל שהיא בכסא גלגלים.

לא. ובגלל המצב הפסיכיאטרי היא צריכה חדר אחד, בנפרד. לפני הפיגוע היא התגוררה עם סבתא בחדר אחד ועכשיו בגלל המצב שלה היא לא יכולה להתגורר ביחד עם סבתא.

זאת אומרת, במה שאתם צריכים היום עזרה זה הדיור. רכישת דירה חדשה ולשנות את מסלול תשלומים עבור משכנתא. ופניתם לעירייה אבל עוד לא קיבלתם תשובה.

לא לעירייה. למשרד הקליטה.

בסדר. עוד משפחה אחת, בבקשה.

הוא רוצה עוד לומר שהם ביקשו הקלה בארנונה ולא קיבלו כל סיוע.

טוב. אנחנו עכשיו נחזור לנושא לפני המשך הדיון ונבקש מחבר הכנסת גנדי ריגר גם להתייחס לעניין.

היום בעצם ביקשנו את הדיון בגלל פניה שקיבלנו ובגלל – כמו שאמרתי – כתבה בערוץ השני ובגלל מספר פניות של משפחות. בהמון דברים הם קיבלו עזרה, אבל הבעיות ממשיכות והם צריכים המשך בעזרה. אנחנו נפנה היום לקרן תל אביב, למקום שנאספו כספים ומאיזושהי סיבה לא חילקו אותם עד היום. בבקשה, עורך הדין של הקרן.

אני יכולה להגיד משהו לגבי רמת גן?

עוד מעט. אני רוצה לדעת, בעצם, מה הקריטריונים לבחירת השופט שמנהל את הקרן? למה, כשהוא נמצא היום – שוב, לפי הכתבה – בחופש לא מצאו שופט אחר שינהל את חלוקת הכספים בקרן? במדינת ישראל יש שופט אחד שמסוגל להיות יושב ראש של הקרן ושל החלוקה? למה כספים שנאספו נאספו בעצם לחשבון שהוא לא חשבון נפרד רק למטרה הזאת? אני רוצה לדעת האם ביטוח לאומי לא העביר אינפורמציה לקרן תל אביב ולקרנות אחרות ולמה בעצם זקוקות המשפחות האלה? מה הקריטריונים שאתם חושבים שצריך לחלק לפיהם את הכספים? מה המצב של המשפחות שאנחנו מדברים עליהם? מתי יקבעו קריטריונים לחלוקת כספים? מה יהיה לקראת ראש השנה? בראש השנה, כשאנחנו עוברים את החג, אנחנו יודעים שהצורך בעזרה הוא יותר גדול מאשר בימים רגילים ומה הוחלט לגבי סיוע בנושא דיור למשפחות הפצועים בתל אביב ושייכים לאותה קרן. אלה בינתיים השאלות שהגשתי ואני רוצה לשמוע תשובות. יכול להיות שיהיו לנו שאלות נוספות.

אני מבקש, ברשותך, לפתוח ואחר כך נעבור לעורך הדין של הקרן.

בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך על הפגישה הזאת, שיושבים סביב שולחן אחד כל הגורמים. אני רוצה להזכיר לחברת הכנסת לנדבר את אותה שבת שהיינו באבו כביר ואני באופן אישי הייתי צריך לבשר לגברת נלימוב על אבדן שתי הבנות. אמרנו לה אז – וחיבקנו אותה – שלא נעזוב אותה לרגע וזה מה שקורה. אני רוצה להודות לך, כמובן, על הסיוע והאמפתיה שהיתה באותה שבת ואסור לשכוח את התמונות הללו.

אני מבקש לומר כמה מילים ובאמת קצת לתבוע אולי את עלבונם וכבודם של העירייה ושל ראש העיר. אני חושב שצריך להבין שאנחנו חיים במציאות לא פשוטה. אנחנו נמצאים במציאות של פיגועים. כאשר היה האסון בסבארו אנחנו שלחנו את הצוותים שלנו לאבו כביר כדי לסייע לירושלים. כשהיה ורסאי, כשהיו כל האירועים בתל אביב. לצערנו הרב יש לנו פה מערכת שהיא מאד ייחודית - ואני חושב שיכולים להעיד על כך – מערכת שעוסקת בצוותים רב מקצועיים, כולם ביחד, בבתי החולים, באבו כביר, עם המשפחות, עם ההודעות, עם הליווי. התמונה שראו בעיתון "הארץ", שעומדת שם עובדת בכירה שלנו ותומכת במשפחת נלימוב, מעידה יותר מהרבה מילים על שיטת העבודה.

בנושא הדולפינריום פרשנו מערכת, עד ל 3 ליוני בערב, של מאה ועשרים עובדים, אלף שעות בטיפול במשפחות. צריך להבין: מתוך 22 ההרוגים חמישה הם מתל אביב ומתוך 128 פצועים יש רק 20 בתל אביב ואנחנו מדברים על 21 רשויות.

כשזה קרה יידענו מיד, אישית, באותו ליל שבת, את הרשויות המקומיות ואת ראשי הערים, את עדנה גרוס, מנהלת המחוז. יש לנו גם נוהל עבודה עם משרד העבודה והרווחה.

סליחה. יש לי באמת הערכה מלאה למה שעשיתם וממשיכים לעשות, אבל הנושא של הקרן מאד מטריד אותי.

אני יודע. אני אומר את הדברים במדויק.

כל הפעילות בבית ספר שבח. תוכנית חוסן שהיא תוכנית שהיא לא רק בסיוע החומרי. שמענו כאן דברים מאד חשובים על כך שהעניין הוא לא רק הסיוע החומרי. העניין הוא הפוסט טראומה, או מה שנקרא בשפה המקצועית: POST TRAUMATIC STRESS DISORDER , שזה הולך לאורך זמן וזה כל הטיפול הנפשי. אנחנו הקמנו גם מערך יחד עם בריאות הנפש – אני מדבר כרגע על המשפחות התל אביביות – אנחנו עוסקים גם בטיפול הקהילתי. גם הקהילה נפגעת, קהילת העולים. מקוצר זמן אני לא יכול לפרט, אבל אני מוכן לתת לכם את כל המסמכים ולהזמין אותך אלינו לתל אביב, כדי שתראי את ההשקעה האדירה והעדיפויות. בטיפול רק ביומיים האלה העירייה השקיעה 1.2 מיליון. האנדרטה, שהיתה יוזמה שיצרה סולידיות, רק היא 290 אלף ₪. אני אומר את כל הדברים האלה מפני שהכל נעשה מלב אל לב. גם התרומות שהעירייה חילקה.

וראש העיר תל אביב – וכאן אני מגיע לנקודה – מגדיל ראש, יוזם, מפיק ובעצם מרים אירוע שלא קל להפיק אותו בהיכל התרבות. הכל שקוף ופתוח ויוכל להתייחס לזה נציג קרן תל אביב. הכל פתוח. כל הספרים. תשלחו את כל מי שאתם רוצים כדי לבדוק אחד לאחד. באירוע זה היו, מעבר לאיסוף הכספים, גם סולידריות והזדהות עם המשפחות, כדי להראות שהעם הזה, יש רגעים שהוא חייב להיות ביחד. כולם ביחד.

אספו כמיליון ₪ בחשבון מס' 117096. על שם – צבוע – נפגעי הדולפינריום. נתנו קבלות לתורמים. אתמול הגיע מכתב – זה לא יאומן – לראש עיריית תל אביב מגברת מחיפה שכותבת: הפיגוע בדיסקוטק וכולי פורסם ברדיו והיא מבקשת להחזיר אלף שקלים. מסתבר שהכסף הזה ניתן לעמותה, לא לעיריית תל אביב בכלל. הפכו אותנו פתאום לאיזה שעיר לעזאזל. רצית לעשות איזה דבר טוב ופתאום - - -

אני מצטערת.

אוקי. אני מוריד את העניין.

אני התייחסתי לדבר ואני חושבת שגם הכתבה. זה לא מוריד מערך העבודה שנעשתה על ידי העיריות, המתנדבים, העובדים הסוציאליים. אתה ציינת דבר והוא נכון ביותר. אנחנו, כולנו יחד, עובדים סוציאלים, סל"ע, מתנדבים, הגיעו באותו יום, המשיכו עם המשפחות ממשיכים עם המשפחות.

נכון מאד. ארגון סל"ע הוא ארגון למופת.

אבל הדבר שמדאיג אותי ויכול להיות שממשיך להדאיג עוד כמה אנשים במדינת ישראל זה שכסף נאסף, פעולה יפה ביותר.

אני אסביר.

לא יכול להיות שכסף שהמשפחות האלה היו צריכות לקבל שלשום הן לא קיבלו עד היום. לא מקבלת אני את הדבר הזה. אני חושבת שעם דבר יפה אתם פשוט הולכים ועושים משהו שלא היה צריך לקרות. המשפחות הו צריכות לקבל את כל הסיוע, את כל הכספים שלשום ואני שואלת אותך ויכול להיות שגם את ראש העיר ואת מנהל הקרן כעורך דין למה עד היום לא חילקתם את הכספים ולמה עד היום הכספים נמצאים בקרן ולא הגיעו למשפחות.

אני אסביר ויסביר את זה גם נציג הקרן. האירוע שהופק עלה 160 אלף שקל. לא יצאה אגורה אחת מהכסף הזה – וניתן לבדוק את זה – כל התשלומים של הפקת האירוע היו על חשבון העירייה ולא על חשבון הכספים. לא נלקחה תקורה של פרומיל אחד. אני חייב לתת את הגילוי הנאות הזה. מי שמכיר אותי יודע שאני אדם מתון, אבל אני מסביר קצת. מעט. ואני מתנצל על הדברים. הוקמה ועדה מקצועית. תראו, רבותי. לחלק כסף זה דבר מאד קל. מאד פשוט לכאורה. מיד. המהירות, החיפזון מן השטן. אתה עוסק כאן באנשים. אני לא בא להחליף כאן את הביטוח הלאומי שעושה כאן עבודה נהדרת. אני לא בא להחליף את משרדי הממשלה. רבותי, עיריית תל אביב זה עדיין לא מדינת ישראל. זה 21 רשויות. מה שקשור לעיר תל אביב אני יכול להגיד לכם אחד לאחד ואני לא אכנס לפרטים מפאת קוצר הזמן.

הוחלט שיעמוד שופט בראש הוועדה. נבחר השופט אלוני, שהוא שופט יוצא מן הכלל. האירוע היה ב 22 ליולי. אנחנו לא נמצאים עכשיו חודשים אחרי העניין. הוקמה ועדה. בוועדה יושבת עדנה גרוס, מנהלת המחוז במשרד העבודה והרווחה, בת-חן פיליפ, מנהלת אגף הרווחה ברמת גן. יושבים שם נציגים נוספים מהמינהל שלנו ויושבים גם אנשי חשבונות וכולי. יש פרוטוקולים, בבקשה, אפשר לראות.

למה השופט יצא לחופש תסביר לי. אם הוא יצא לחופש, למה לא החלפתם אותו?

סליחה. קביעת הקריטריונים. אנחנו ביקשנו גם – אני אומר את האמת – לקבל גם את הרשימות. רבותי תבינו: אני יכול לדבר על תל אביב, אבל על 128 אנשים זה 21 רשויות. אני הבנתי שבביטוח הלאומי יש בעיה של מסירת מידע. היתה גם בעיה של מסירת מידע. אני רוצה שנבין את כל הדברים הללו. זאת לא לחיצה על כפתור. אלה לא דברים פשוטים. המהירות הזו יכולה אחר כך רק לקלקל. קריטריונים – קל מאד, כמו שמישהו הציע: יש לכם כסף? תחלקו את זה במספר האנשים וכל משפחה תקבל צ'ק. זה הדבר הגרוע ביותר. ולכן, מה שאמרנו: בואו נקבע קריטריון שיכול לעמוד, מה שנקרא, מתחת לשמש. על פי שהות אנשים בבתי חולים. אנחנו, בגלל שלא יכולנו לקבל את הרשימות, שלחנו צוותים שלנו לבתי החולים - - -

אני אתן לך את הרשימות. אני אישית ישבתי על הטלפונים, שלחתי עובדים. גם אנחנו אספנו את התרומות האלה. זה לא מקובל.

אני יודע. אני לא רוצה לפספס אפילו משפחה אחת.

אני רוצה לפנות לביטוח הלאומי. למה לא מסרתם נתונים? למה לקרן של הכנסת לא מסרתם את הנתונים? לא יכול להיות דבר כזה. אגב, אני חושבת שבחלק מהדברים אתה צודק, בחלק לא צודק.

במה אני לא צודק?

אני יכולה להגיד לך: אם רוצים לחלק את הכספים, מגיעים לכל משפחה, שולחים את העובדים הסוציאליים, מקבלים את הנתונים בלי ביטוח לאומי. אני יודעת שהפורום של השר שרנסקי לשעבר, שהיום מנהל אותו חבר הכנסת מיכאל נודלמן, התאחדות יוצאי ברית המועצות, שאני יושבת הראש שלה, אנחנו גם אספנו סכום של 64 אלף ₪. בהתחלה אספנו 56 אלף. היום דוברת ההתאחדות יכולה לקום ולהגיד: על כל משפחה קמה ועדה שחילקה את הכספים. הגיעה לכל משפחה. המתנדבים הגיעו לכל משפחה. היו בבתי חולים, היו בבתים, אני יכולה לתת לך פירוט על מצב כל משפחה. אני, אישית, יחד עם המתנדבים, הגעתי לכל משפחה ואם הביטוח הלאומי לא היה מוכן למסור איזשהו מידע, הייתם יכולים להגיע לכל משפחה וזה לא צריך למנוע מהקרן לחלק את הכספים.

אני מקבלת את הדברים שנעשתה עבודה טובה ביותר על ידי המתנדבים והעובדים הסוציאליים, אבל אני שואלת אותך למה עד היום לא חילקתם את הכסף.

אז אני רוצה להסביר. סליחה. האירוע היה ב 22 ליולי. הוקמה ועדה בראשותו של השופט. נקבעו הקריטריונים, כדי שלא ישב רק אדם אחד ויקבע. ישבו אנשי מקצוע, יחד עם מנהלת המחוז במשרד העבודה והרווחה – שהתנצלה שהיא לא יכלה להגיע – שהיתה שותפה שלנו ויחד אתה קבענו את הקריטריונים. ביום רביעי השבוע – ויגידו: ודאי, היתה כתבה בעיתון, היתה כתבה בטלוויזיה, אז מיד נכנסנו. אז אני מודיע לכם בהצהרה: גם ללא הכתבה בטלוויזיה. אני חושב שהטלוויזיה עושה בדרך כלל עבודה חשובה, בכך שהיא חושפת דברים. כאן נעשה עוול, בגלל שהכסף יחולק. הוא יחולק על פי הקריטריונים.

מתי הכסף יחולק? מתי הצ'קים יצאו?

עד לסוף ספטמבר. עד לסוף ספטמבר. הוא יחולק ואני אגיד לכם איך הוא יחולק: הוא יחולק בכבוד. הוא לא יישלח בדואר.

למה אתם צריכים כל כך הרבה זמן? מחודש יולי עד חודש ספטמבר אני חושבת שהמשפחות היו צריכות כבר לקבל את הכסף.

אנחנו אנשים אחראיים. אני מודיע לכם: יצא ראש עיר ועשה מפעל לאומי ארצי. תביאו לי עוד דוגמה כזאת שראש עירייה עושה מפעל לאומי, אוסף כספים ואחר כך מקללים אותו. איפה נשמע דבר כזה? אני ממש נסער מהעניין הזה.

אני מאד מסכימה אתו.

סליחה, סליחה. אני מבינה את הכאב שלך ואני מבינה את הביקורת. אני גם מבינה, שאחרי הדברים היפים ביותר שעשיתם וממשיכים לעשות, אתם יכולים להגיד שבעצם מה שקרה עם הקרן זו טעות ובירוקרטיה ואני לא מקבלת את הדבר הזה.

אין שום טעות.

חכו, חכו. יש פה טעות. אני חושבת ואני בטוחה בכך, שהיו צריכים לחלק את הכספים לפני זה. אני מבינה גם את האמוציה שלך ואני מקבלת אותה.

לפני שאתה תמשיך אני אשאל את הנציג של ביטוח לאומי: אני יודעת שאתה עושה דברים נכונים ויפים. אתה גם השתתפת בוועדה המשותפת שלנו עם ועדת הכספים ואנחנו קיבלנו ממך מידע. צר לי אם עד היום משפחות לא קיבלו את כל המידע, גם מהעיריות, גם מהעובדים הסוציאליים וגם מהביטוח הלאומי. אנחנו מרגישים היום שיש איזושהי תקלה בין הטיפול של המון אנשים.

למה אנחנו בקרן, בכנסת, לא קיבלנו את המידע והנתונים, למה בעיריות לא קיבלו? למה בעיריית תל אביב היו צריכים לאסוף לבד את המידע כאשר המידע והנתונים נמצאים בביטוח לאומי? למה זה סוד לאומי של מדינת ישראל?

חודש אחרי האירוע – האירוע היה ב 22 ליוני – ב 21 לאוגוסט, חודש אחרי האירוע, פנו לביטוח הלאומי וביקשו רשימות שמיות. הביטוח הלאומי מנוע, לפי חוות דעת של היועץ המשפטית שלנו, למסור רשימות מקובצות של אנשים לגורמי חוץ. לכן הצענו, היינו מוכנים, לפנות לכל משפחה ומשפחה ולספר להם על דבר קיום הקרן, על דבר קרן בראשות השופט, הרצון לחלק את הכסף בצורה מסודרת ורצינו לפנות לאנשים שיתנו לנו ויתור סודיות, שמותר לנו למסור את השם לאותה ועדה.

אלא שמכיוון שזה בכל זאת זה היה לוקח זמן, מצאו העובדים – גם של עיריית תל אביב, שעשו עבודה נהדרת, התפרסו בכל בתי החולים וקיבלו את הרשימות השמיות מחדרי המיון, שמצאו כנראה בכל זאת את הדרך המשפטית למסור את השמות. ידוע לי שאתמול וביום חמישי ישבו העובדים של שתי הזרועות: עיריית תל אביב והביטוח הלאומי ועשו תיאום מלא של הרשימות השמיות. לפחות אני יודע לומר שהיום בבוקר הרשימות השמיות סגורות לחלוטין.

אנחנו היינו צריכים היום לגזול זמן מאנשים ולחכות עד היום כדי לעשות את זה?

לא. אני מוכרח לומר: עיריית תל אביב פנתה אלינו לפני הכתבה ולפני הוועדה. לפני שבעה – שמונה ימים פנו אלינו. במשך יומיים שלושה מצאנו את הפתרון. זה גוזל זמן ואז נמצא פתרון שיכול ללכת עוד יותר מהר. עיריית תל אביב קיבלה את השמות בסוף השבוע שעבר מחדרי המיון, אתמול ישבו כל היום שתי הזרועות, שבע – שמונה שעות. עיריית תל אביב, ביטוח לאומי, לתאום סופי של השמות.

לבנה, מה קרה בקרן יושב ראש הכנסת? למה לא קיבלתם את המידע?

הם אמרו לנו שהם לא יכולים לתת שמות.

יש חוק במדינה.

אנחנו, רשימות מקובצות, לא מוסרים לאף גורם. זאת הוראה של הלשכה המשפטית שלנו.

תגיד לי מה אנחנו צריכים לעשות. אנחנו צריכים לשנות את הדבר הזה? אנחנו, כוועדת כנסת, לא יכול להיות שלא יכולים לעזור לאנשים.

זה חוק.

נכון, יש חוק, אבל חוץ מהחוק גם יש אנשים. אז אנחנו נצטרך לשנות את החוק הזה.

אז פה במקרה מצאנו דרך לפנות לאנשים. עיריית תל אביב מצאה דרך יעילה ומהירה יותר.

רבותי, אני מבינה את ההתרגשות. אני מבינה שכולנו מתרגשים עבור המשפחות והמצב הכלכלי והבריאותי – קודם כל – והשיקום של המשפחות האלה, אבל אני מבקשת להתרכז ובשקט.

אנחנו מנועים למסור רשימות מקובצות של אנשים.

רשימות שהתפרסמו בכל העיתונים.

אתה צודק. זה התפרסם לעשות בכל העיתונים. חדרי מיון מוכנים לתת. אנחנו כמוסד לא יכולים.

אתם מוסרים לסל"ע או לא מוסרים?

לא מוסרים.

אז איך זה מגיע אליהם?

אנחנו, רשימות מקובצות לא מסרנו לאף גורם. עם סל"ע אנחנו בקשרי עבודה טובים מאד, מקרה מקרה.

נכון.

רשימות מקובצות איננו מוסרים. אנחנו מקפידים על זה. אני חושב שהציבור צריך לומר תודה לביטוח לאומי שאנחנו לא מוסרים רשימות שמיות. פשוט מפאת כבוד האדם. לאדם בביטוח לאומי יש הרבה נתונים, בכל הנושאים.

אנחנו נצטרך לשנות את זה במקרים של פיגועים או מקרים דומים. אני לא באה בטענות לביטוח הלאומי. אם חוק קיים, אנחנו נצטרך לעשות תיקון בחוק הזה, אבל יחד עם זאת זה גם לא מונע איזושהי בירוקרטיה. אתם יודעים – מי שרצה להגיע למשפחות האלה הגיע. העיריות שרצו להגיע הגיעו. המתנדבים שרצו להגיע הגיעו. אנשים טובים הגיעו. אם מישהו רצה לאסוף את כל המידע, זאת לא היתה בעיה.

נדמה לי, אבל, שהציבור היה שופט אותנו אם היינו מוסרים לאיזשהו גורם רשימות מקובצות.

אני חושבת שבמקרה הזה הציבור היה תומך בסיוע מיידי מגורמים שהם גורמים פרטיים, חוץ ממדינת ישראל שעשתה המון במקרים האלה. אנחנו נפגשנו אתך ואני רוצה לציין שאתם עושים עבודה טובה מאד. אתה גם חילקת פה את החומר, גם בעברית וגם ברוסית ואנחנו דאגנו להעביר את זה גם למשפחות. אתה גם דאגת שבאמצעות המתנדבים שהיו בוועדה הזאת כל הדרוש יגיע למשפחות האלה דרך הרדיו והתקשורת ברוסית.

בבקשה, עורך הדין של הקרן.

אני הכנתי נאום אחר לגמרי, אבל בהמשך למה שנאמר פה, אני רוצה שנבין על מה מדובר. אנחנו מדברים פה על מעבר למיליון שקלים שנאספו, אנחנו רואים את הקשיים שהיו במסירת פרטים כאלה ואחרים ועל מה בסך הכל מדובר? הכסף הגיע לקרן תל אביב לפני כחודש. חודש ימים בסך הכל.

זה גם לא כל הכסף. צריך לאסוף מאנשים שהתחייבו. אתם חושבים שזה קל?

זה גם לא כל הכסף. כספים עדיין מגיעים. אנחנו מדברים פה על חודש ימים ועל למעלה ממיליון שקלים. אז מה מצפים מאתנו? שנקבל את מיליון השקלים ושבוע אחרי זה נחלק את הכספים? הרי אז יבואו אלינו בטענות למה זה קיבל ולמה ההוא לא קיבל?

יותר טוב שיבואו בטענות למה זה קיבל ולמה זה לא קיבל, מאשר אישה שתשאל למה עד היום לא חילקתם את הכספים. אני לא מקבלת את זה.

לא, סליחה. יש מינהל ציבורי תקין. אנחנו הקמנו ועדה בראשות שופט בדימוס.

עוד חצי שנה תחלקו את הכסף.

לא. לא. יש מכתב – ואת קיבלת אותו – מכבוד השופט אלוני - - -

את יודעת מה? אני מצהיר לך שעד סוף החודש זה יחולק. תנו בנו אמון. לא צריכים להיות כל כך ציניים.

את קיבלת את המכתב מן השופט. הוועדה כבר פועלת יש התחייבות שעד סוף החודש יחולקו הכספים. אז על מה מדובר פה? יש מעבר למיליון שקלים. שיראו לי גוף ציבורי אחר במדינה או לא במדינה, שתוך חודש יחלק את מיליון השקלים האלה כראוי.

עשינו את זה. אני מבקש ממך: אתה בזה תוקף גוף אחר.

אם פגעתי בגוף אחר אני מתנצל. אני רוצה שיובהר על מה מדובר. נאמרו פה דברים בכתבה – זה מה שעורר את העניין הזה – שזה כבר דבר אחר. את הפניה שלנו לערוץ 2 כבר פנינו ואנחנו כבר נבדוק איך לטפל בנושא הזה, אבל מדובר פה על סדר גודל של שלושה שבועות בערך מאז שזה פורסם ועדיין מגיעים כספים. אז מה מצפים? שיגיע כסף ולמחרת נחלק אותו? סליחה. ואז יבואו אלינו יועצים משפטיים - - -

לא סליחה. אנשים וציבור שתרמו את הכספים היו מצפים שהעזרה תגיע מיד ואני לא מקבלת את הדבר הזה.

מיד זה דבר אובייקטיבי.

עכשיו, אני אגיד לך, שגם בסל"ע – רבותי, לא להתנפל עלי – אני חושבת שצדק הוא צדק ומשפחות אלה והאנשים שתרמו את הכספים היו מצפים שהכסף יגיע למשפחות האלה מיד. ואני שוב מדגישה: מיד ולא חודש ולא חודשיים אחרי זה. אתם טעיתם - - -

לא. לא טעינו.

לא טעינו.

תשמע. אנחנו קיבלנו תלונות כוועדת פניות ציבור, לא רק דרך הטלוויזיה ולא רק דרך הערוץ השני. אני לא מקבלת את הדברים. אנחנו נדע איך לטפל בערוץ השני, אתם תדעו איך לטפל במשפחות. כמו שעד כה הייתם מאד נאמנים למשפחות האלה, אני חושבת שהייתם צריכים לחלק את הכספים מיד.

לא, אני לא מקבל את זה.

אתם תגרמו לזה שאנשים לא יעשו יותר דבר כזה.

לא מקבל. הנה, יש עכשיו משפט ברדיו וזה מה שעם ישראל ישמע.

תגידו, בראשון בספטמבר הילדים האלה התחילו ללמוד? או חלק התחילו ללמוד?

אני לא עושה עבודה שטחית. אני מוכן – לא בפורום הזה – לספר על כל משפחה בתל אביב וכל מה שאנחנו עושים.

זה לא שטחי ואתה חייב לספר.

יש גם כבוד של המשפחות, עד כמה אני יכול בוועדה הזאת לספר על משפחה זאת ומשפחה אחרת. יש כבוד למשפחות. אני לא חושב שאני צריך היום בוועדה לבוא ולדבר על חמשת משפחות ההרוגים ועל משפחות הפצועים. אני מוכן שתבואו אלינו לתל אביב ואני אספר לכם. אני אישית ביקרתי שעה אצל כל משפחה והעובדים שלנו וכולם.

לא על זה אנחנו מדברים.

אז לבוא ולהגיד שעיריית תל אביב טעתה? כשראש עיריית תל אביב מנהל את כל ה 21 רשויות האלה? אלה דברים פשוטים? זה דברים קלים? במקום להתאחד, להתלכד, במקום לראות את היופי שבעניין, לראות את הדבר הנהדר, ההומניטרי, שנעשה. מי חייב את ראש העיר לעשות את הדבר הזה? סוקלים אותו באבנים וזורקים אותו?

אדוני, אני חושבת שעכשיו נעצור עם ראש עיריית תל אביב. אני חושבת שנאמרו פה דברים ודברים מאד מאד נכונים. אני אישית אמרתי, לא פעם אחת, היום, במשך הישיבה הזאת ואני לא רוצה לחזור על זה שוב: נעשו דברים יפים ביותר. גם ציבור, גם ראשי ערים, גם עובדים סוציאליים, גם אתה, גם אנחנו, עשינו מה שיכולנו לעשות כדי לעזור לאנשים האלה. גם הביטוח הלאומי, גם משרד השיכון, גם משרד הקליטה.

יחד עם זאת, יש בעיה ואת הבעיה הזאת צריכים לפתור והייתם צריכים לפתור אותה מיד. עכשיו אני אשאל את ארגון סל"ע: גם אתם אספתם כספים. גם התאחדות יוצאי מדינות חבר העמים יחד עם הפורום. איך אתם חילקתם? מאיפה אתם קיבלתם את הקריטריונים? אתם חיכיתם עד שביטוח לאומי ימסור את הקריטריונים, או קיבלתם אותם לבד או אספתם אותם לבד?

לחלוטין לא חיכינו. אולי בקיצור נמרץ: כתוצאה מהזעזוע שהיה בציבור כתוצאה מהפיגוע, התחילו לזרום אלינו שני דברים: כספים ומתנדבים. כאשר התחילו לזרום כספים החלטנו מיד לפתוח חשבון מיוחד לנפגעי הדולפינריום ולחשבון הזה זרמו עד היום הזה מיליון וארבע מאות אלף שקל. מתנדבים פנו – זו תופעה יוצאת מן הכלל ומעידה על הזעזוע – שש מאות אנשים מכל הסוגים ומכל החוגים. ותיקים ועולים פנו להתנדבות לרגל האירוע הזה.

אנחנו הקמנו מיד, למחרת פתיחת החשבון, ועדה ציבורית ליד העמותה שלנו. לא אקרא את כל מי שנמצא בה, אבל גם פרופסור עמיר וגם עורך דין משה פורת ואחרים וגם אני עצמי. החלטנו על קריטריונים ראשוניים, כדי שהכסף לא יישאר אצלנו. הקריטריונים הראשוניים של הוצאת הכסף היו, שכל משפחה של קורבן הפיגוע, תקבל בשלב הראשוני, מיידי - - -

משפחות הרוגים או פצועים?

אני מדבר על משפחות ההרוגים. כל משפחה כזאת תקבל בשלב הראשוני 4000 ולאחר מכן העלינו את זה לגבי משפחות הנספים לעשרים אלף שקל לכל משפחה באופן אחיד ושווה. לא נכנסנו לבדוק, לא את המצב הכלכלי ולא את הכיסים. כל משפחה קיבלה עשרים אלף. בשיתוף פעולה מלא עם הביטוח הלאומי, בלי לקבל את הרשימות הכוללות בגלל תחיקה, אבל השגנו את הרשימות המלאות על ידי המתנדבים והעובדים שלנו והיא מרוכזת, עומדת בפני כל מי שרוצה אותה. אנחנו לא גוף ממלכתי. לנו מותר למסור. עיריית תל אביב פנתה אלינו אתמול לראשונה – ואנחנו מברכים על זה – כדי לקבל רשימות. אנחנו מוכנים לעזור בכל פניה.

לכל אחת ממשפחות הפצועים נתנו בשלב ראשון 3000 שקל עד לשבועיים בבית חולים – ואפילו יום אחד - ואחר כך המשכנו לפי התקופה שהם שהו בבית החולים. כלומר: יש משפחות שהצעירים נשארו בבית חולים שכבר קיבלו פעם שלישית את 3000 השקל.

כל חודש משפחה מקבלת?

היא מקבלת כל שבועיים או שלושה שבועות.

יש משפחות שלא הצליחו לקבל מאיזשהן סיבות את הכסף?

לא. אנחנו לא פתרנו רק בעיה אחת: משפחות שהילדים שלהן לא נפגעו כלל, אבל היו נוכחים ובוודאי עברו טראומה או פוסט טראומה, כי הם ראו דברים נוראים. למשפחות האלה לא חילקנו כספים ויש רבות.

נוסף על כך אנחנו ממשיכים בטיפול והספקת צרכים ספציפיים של משפחות לפי מה שהמתנדבים מדווחים לנו. כמו סיוע בהעברת דירה, למשל. הוצאנו בסך הכל עד היום קרוב ל 900 אלף שקל.

תודה רבה לך. אני מבינה שהכספים ממשיכים להגיע ועד החגים אתם תחלקו את היתרה?

חילקנו כאמור 900 אלף שקל מתוך מיליון וארבע מאות אלף. חלק אנחנו רוצים לשמור לטיפולים ארוכי טווח יותר ואלה שיישארו עוד בבתי חולים ויש כאלה.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את נציג עיריית קריית גת. אתם גם עשיתם אירוע. כמה כספים אספתם באותו אירוע?

סך הכל 19,351 שקל.

לפי איזה קריטריונים חילקתם את הכספים ולמי העברתם?

פנינו לכמה גורמים. למרינה סולודקין, לסופה לנדבר, למשרד הקליטה ולעתון ווסטי. קיבלנו רשימה של 15 משפחות. היתה ישיבה ובישיבה החלטנו לעזור לארבע משפחות מתוך 15 משפחות.

מתי חילקתם את הכספים?

כבר מזמן. ב 31 בחודש סגרנו את חשבון הבנק ומיד חילקנו. הבנתי שפה נמצא אבא של ריטה אברמוב. היינו גם בבית החולים בתל אביב, שם היו שתי בנות. ריטה אברמוב וסוניה שיסטיק ואנחנו חילקנו לכל אחת 3500 שקל. באשקלון למשפחה אחת חילקנו 5000 שקל.

לא היתה בעיה לאסוף את הנתונים ולחלק את הכספים. תודה רבה לך.

התאחדות יוצאי ברית המועצות והפורום. כמה כספים אספתם?

בסך הכל אספנו לחשבון משותף של ההתאחדות והפורום הציוני 69,000 שקל. חילקנו מהם 55 אלף שקל, כי ביולי, כשהיתה לנו ישיבה, היו לנו רק 55 אלף. חילקנו לחמישים וחמש משפחות.

לכל משפחה סכום שווה.

כן. לכל משפחה אלף שקל. בדקנו וראינו שארבעה צ'קים לא הופקדו ואנחנו בודקים למה. סכום נוסף שהצטבר בינתיים בחשבון שלנו, אנחנו נחלק בחודש הזה.

תודה רבה.

אני רוצה לתת איזשהו הסבר לגבי הפעילות. זה מאד רלוונטי ואני חושבת שמאד חשוב – אם אנחנו כבר עושים את הסדר הזה והסבב הזה – שהעובדות יהיו ברורות.

קודם כל, יש הבדל בין מה שרשות עירונית עושה כלפי האנשים שלה ובין מה שרשות עירונית – ופה קרן תל אביב ועיריית תל אביב - - -

לא. אנחנו שוב רוצים להדגיש: אני נפגשתי עם עובדים סוציאליים של כל העיריות. אני גם בקשר טלפוני עם המשפחות וגם עם המתנדבים. אני רוצה לציין את עבודת הקודש של העובדים הסוציאליים.

תודה רבה.

אני חושבת שלא צריכים לערב שני דברים. זה נושא אחד שהוא נפרד וזה נושא שני של עבודת קודש, עבודה קשה ואני חושבת שמי שנשאר עם המשפחות האלה אחרי שזה ירד מהתקשורת והעיתונות, אלה עובדים סוציאליים וצריך להגיד להם תודה ולתת להם הכרה מלאה עבור מה שנעשה ומה שממשיכים לעשות.

אני מאד מודה לך ואני לא רוצה לומר שהאחד על חשבון השני, אבל אני רוצה לתת את העובדות לאשורן. מאחר ופה ניתן דיווח אז אני חושבת שחשוב שכולם ידעו על הדברים היפים. אני גם רוצה לתת דיווח מבחינה כספית על הפעילות של עיריית תל אביב יפו. גם אני פגשתי אותך באבו כביר, לצער שתינו ואני מקווה שניפגש בזמנים טובים.

אנחנו קיבלנו, כמו שהוצג פה על ידי ארגון סל"ע, פניות יוצאות מן הכלל של אנשים, עוד לפני שהיה הנושא של פרחים ברוח. הגיעו אלינו כספים שאותם חילקנו בראש וראשונה למשפחות השכולות, כתוצאה מזה שבשבוע הראשון אלה היו הצרכים. מתוך 28 אלף שקל, שהגיעו אלינו מתושבי תל אביב ותושבים אחרים, חילקנו 3000 שקל לכל המשפחות השכולות להוצאות שהיו להן באותו שבוע, פלוס הדבר שהמשפחות ביקשו ביותר, שהיה סיוע באוכל לשבעה. דאגנו לכך שהאוכל יגיע יומיום לשבעה וזה הסתכם בסכום של 13 אלף שקל. זה חולק וניתן. אין שום יתרות בעניין הזה.

בנוסף לכך, יש לנו קשר של שותפות עם קהילת לוס אנג'לס. באותו יום הקהילה הרימה טלפון, אמרה: תל-אביב - לוס-אנג'לס אחיות. אנחנו תורמים עכשיו 120 אלף דולר. מיד הקמנו את אותה ועדה, כי פה, מבחינת הנתונים ומבחינת המצב, היה לנו את כל החומר לפנינו. ואז החלטנו במשותף ובמתואם עם התורמים שלנו – כי פה, סופה, מאד חשוב לי להגיד לך: הנאמנות שלנו היא למשפחות ולתורמים - אז פנינו לקהילת לוס-אנג'לס ואמרנו: הנה ההצעה שלנו לחלוקת הכספים. 60 אלף דולר לחלוקה מיידית למשפחות ההרוגים והפצועים בחלוקה מסוימת, בקריטריון מסוים שאותה ועדה מצאה לנכון.

לתושבי תל אביב?

רק לתושבי תל אביב.

לתושבי תל אביב, משום שרצון הקהילה היה לתת את זה לקהילת האחות. נתנו ישירות ומיידית לידי המשפחות צ'קים שנרשמו על שמם והכסף הזה חולק. יש לנו את כל הפירוט כמה ניתן לכל משפחה ומשפחה.

בנוסף לכך, מאחר ואנחנו, כאנשי מקצוע, איתרנו מצבים, כמו שסיפרה גברת לוייב מלוד, שיש בעיות פסיכו-סוציאליות שמופיעות אחר כך ודורשות פעילות והתערבות מיוחדת, הקצנו שלושים אלף דולר לטיפול פסיכו-סוציאלי שיטפל בבעיות הפסיכיאטריות, בעיות של שוק, בעיות של חרדה – שילדה לא יוצאת מחוץ לביתה. לזה הוקצה שלושים אלף דולר באישור מלא של התורמים שלנו. והם נהדרים ואני מודה להם.

שלושים אלף דולר נוספים הקצינו לתוכנית שנקראת: תוכנית חוסן והיא תוכנית שמיועדת לחיזוק הקהילות, בפרט לקהילות העולים החדשים. שלושה איזורים בתל אביב שגרים בהם עולים חדשים יקבלו תוכנית התערבות קהילתית של חיזוקם וחיזוק בני הנוער בקירבם.

והסיוע הנפשי זה רק בתל אביב?

רק בתל אביב.

יש לי עוד דבר לדווח. קיבלנו מקרן עזרה לעולים נזקקים בבאר שבע 7000 שקל. חילקנו את זה מיידית, ישירות, לשלוש משפחות פצועים לפי קריטריונים של מצוקה וקושי.

אני אומרת את הדברים האלה, כי פה היתה אפשרות לעשות את החלוקה מיידית על פי הנתונים שיש להם. לכן, אני פונה אל כולכם ואומרת לכם, שכאשר היה את האירוע של פרחים ברוח, שהיה אירוע שתרומותיו קודש לכל נפגעי הארץ, נקטנו פה משנה זהירות, בהתאם למה שדובר כאן קודם על ידי זאב ועל ידי נציג קרן תל אביב. דווקא בגלל ההוגנות, דווקא בגלל האחריות, דווקא כדי שנוכל לבוא ולתת דיווח מסודר מה כל משפחה קיבלה, לעשות את התיאום עם ביטוח לאומי ולעשות את העבודה המשותפת עם ארגון סל"ע שאנחנו מעריצים אותו כארגון התנדבותי. בגלל זה היה כפי שהיה.

אותה ועדה – ואני הייתי בתוכה ואני ישבתי עם השופט אלוני – בגלל זה ובגלל זה בלבד החליטה שפסק הזמן יימשך קצת יותר.

הכל אני מקבלת חוץ מפסק זמן.

תראי, אני הייתי גם באבו כביר, אני מכירה את המשפחות, אני מכירה את הסבל ואני יודעת מה זה עבודה עם תורמים. הנאמנות שלנו היא גם לתורמים עצמם. יצא דו"ח ואז כולם ידעו מי קיבל, מה קיבל, מה היה הקריטריון, מה הסכום שראוי לחלק לבן אדם שהיה בבית חולים שלושה ימים, שבוע ימים, אנשים שעדיין מאושפזים, הרי הצרכים הם שונים. אז בואו תתנו לנו איזשהו קרדיט שאנחנו עושים את עבודתנו נאמנה. הכספים יחולקו לפני ראש השנה. המשפחות תוכלנה ליהנות מהם.

אל תגידי לפני ראש השנה.

אני חושבת שהדבר הזה הוליד שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם ביטוח לאומי, שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם ארגון סל"ע והוועדה תעשה את עבודתה נאמנה ואז המסר שאני רוצה להעביר היום.

אתה מתחייב שעד ראש השנה הצ'קים יגיעו?

אני אגיד במדויק. אני אדם אמין והגון. אנחנו נחלק את הנושא הזה, כפי שנאמר כאן, עד סוף ספטמבר, אבל בשאיפה לעשות מאמץ עילאי עם כל השותפים והאחרים לקראת ראש השנה. יחד עם זה אני לא רוצה שתצא כאן הצהרה שעד ראש השנה הכל יחולק. אני מזמין אותכם בראשון לאוקטובר לעשות עלינו את הביקורת.

תסביר לי מה הבעיה בשבועיים האלה. זה חג וצריך את הכסף.

יש לכם את המכתב של השופט אלוני. למה אתם לא מתייחסים לזה?

לא. הכל אני מקבלת, רק את הבירוקרטיה הזאת של שבועיים אני לא מקבלת.

זאת לא בירוקרטיה.

סליחה, אני רוצה לקבל אינפורמציה ממשרד הקליטה, ממשרד השיכון וממשרד החינוך. אתם בעצם ממשיכים לעשות את הוועדה. הוועדה היא יחד עם עובדים סוציאליים.

אפשר לדבר?

רגע. עוד לפני רמת גן.

אני רוצה לדעת כמה משפחות הגיעו למשרד הקליטה, או לאיזה משפחות משרד הקליטה הגיע. מתוך הנפגעים – ואני יודעת שהיו יותר מתשעים שנפצעו – כמה פנו בבקשה, לכמה הגעתם לבד. מה הסיוע שנתתם ומה הסיוע שאתם ממשיכים לתת.

קודם כל, יש משפחות שהנושא שלהם בטיפול בסילוק משכנתאות. אז הוגשו שמונה תיקים.

רגע. יותר מתשעים משפחות נפצעו ועשרים ושתיים משפחות הרוגים. סך הכל כמה פנו?

אני עשיתי חלוקה. יש תשע משפחות שלקחו משכנתא, זאת אומרת: שרכשו דירות במשכנתא לפני הפיגוע. לפני מספר שנים. אנחנו ביקשנו להגיש תיקים ויש וועדה משותפת של משרד השיכון ומשרד הקליטה בראשותם של שרנסקי ויולי אדלשטיין. הגשנו שמונה תיקים והם נמצאים עכשיו עדיין בטיפול של סילוק משכנתאות.

מה עם כל השאר?

לכל משפחות ההרוגים הוצעו דירות. דירות בחולון, בת ים וראשון לציון. אתם יודעים שמצוקת הדיור מאד גדולה ובתוך תל אביב עצמה מאד קשה להשיג דירות. מתוך שבע משפחות שהוצעו להן דירות, ארבע לקחו את הדירות שהצענו להם ושלוש משפחות עדיין מחכות. הראינו להן דירות והן מסרבות. הרבה מהן רוצים לגור במרכז תל אביב. זה קשה ואנחנו ממשיכים לעבוד על זה.

עשינו רשימה של תלמידים – הרשימה פה אתי – ובגלל שהמצב של הפציעה הוא סטטי ובדקנו איפה האנשים גרים ומה המרחק שלהם מבתי הספר, הגשנו רשימה של התלמידים לוועדה משותפת של משרד השיכון ומשרד הקליטה וביקשנו לעזור בשכירות זמנית, עד שהמשפחות תקבלנה דירה ממשרד הדירה ומשרד השיכון. יש לנו רשימה של תשעה תלמידים.

מה זה הרשימה הזאת של תשעה תלמידים?

שכירות זמנית ליד בית הספר, בקרבה לבית הספר.

משרד הקליטה, כן? זה לא שייך לסיוע של הביטוח הלאומי?

לא. זה לא שייך לביטוח לאומי. זאת ועדה של משרד הקליטה ומשרד השיכון.

כל המשפחות התבקשו להגיש תיקים למשרד הקליטה, שהם רוצים לסלק את המשכנתאות. זה כמובן תלוי מאד ברמת הפציעה. זה לא גלובלי לכל המשפחות. ישנן משפחות שהיתה פציעה קלה, ששוחררו אחרי מספר ימים. אני מזמינה את גברת שחמורוב מלוד שתגיש את התיק שלה ללשכה במשרד הקליטה ברמלה, שם הלשכה יושבת ברחוב הרצל 91. שתפנה את התיק שלה ואנחנו נגיש אותו לוועדה המיוחדת של משרד השיכון ומשרד הקליטה ונמליץ – תלוי במקרה, כמובן, לסלק את המשכנתא שלה. אני לא יכולה להבטיח כלום, כי הוועדות האלה יושבות ומטפלות בדברים האלה.

אני רוצה לשאול את נציג משרד האוצר: מה ההמלצה של האוצר בקשר לסילוק משכנתאות של אותן משפחות?

אני לא סיימתי עדיין. אפשר להמשיך?

סליחה. כן.

כל המשפחות שהיו להן הלוואות של סוכנות, הגשנו - רק את תעודות הזהות שלהן – לסוכנות היהודית, בבקשה לסלק כל מיני הלוואות.

קיבלתם תשובה?

עוד לא, אבל זה בטיפול.

נוסף לזה עשיתי ביקורים בבתי החולים ותורמים ניגשו אלי וביקשו ממני שמות. אני מנועה – בגלל ויתור סודיות – מלתת שמות, אבל אני עשיתי טלפונים למשפחות לפי קריטריונים שאני הרגשתי שהם נכונים, בעיקר למשפחות הפצועים בבתי החולים. בהסכמה מלאה של המשפחות היו מספר מקרים שנתתי את המספר שלהם לתורמים פרטיים שרצו להעביר ישירות למשפחות.

היו תורמים כאלה שהתקשרו גם אלי ואני מבינה שגם לעובדים הסוציאליים במשרדים.

עובדי בנק לאומי אספו 86 אלף שקל וביקשו שנציע להם מספר משפחות.

כן, אני יודעת. גם בעל חנויות אחד פנה אלי אישית ואמר: תנו לי כמה משפחות והסיוע יגיע ממני בשקט כל חודש. אני אדאג למזון ולאוכל למשפחות האלה. היו המון מקרים כאלה של נפש יפה ולב רחב של אזרחי מדינת ישראל.

בנוסף, מיד לאחר הפיגוע, המשפחות קיבלו איזשהו צ'ק מקרן נפגעי טרור דרך משרד הקליטה. נוסף על זה חולקו כספים לפצועים ששכבו בבתי החולים ולמשפחות ההרוגים.

בכל בתי החולים?

אני אישית הייתי בתל השומר ובאיכילוב.

בכל בתי החולים.

אני מבקשת להעביר לנו בכתב את הדיווח.

אוקי. אני מאד רוצה להגיש שאני מאד מקבלת את מה שאמרה עיריית תל אביב, שכן צריכים להיות קריטריונים, כי ללא קריטריונים ממש אפשר ללכת לאיבוד. והמטרה היא הרי לעזור למשפחות האלה.

כן, אבל בשביל למצוא את הקריטריונים ולחלק את הכספים לא צריכים לחכות חודשיים.

בעיקר כאשר חולקו כספים.

בעיקר אחרי אירוע כל כך דרמטי.

משרד השיכון. ישראל, בבקשה תגיד לנו: אחרי הפניות של משרד הקליטה ובאמצעות עובדי משרד הקליטה או ישירות מהמשפחות, בכמה משפחות התחלתם לטפל ומה המגמה של משרד השיכון? אני יודעת שבמקרים רבים ביותר אתה ועובדי משרד השיכון נתתם סיוע בסילוק משכנתאות או בהעברה שלהם למסלולים של תשלומים אחרים. האם למשפחות הגיעה האינפורמציה על הרצון של משרד השיכון לעזור למשפחות? מה אתם עושים ומה אתם ממשיכים לעשות על מנת לעזור להן בסילוק משכנתאות?

לפני שאני אענה, ברשותך, אני אכניס את עצמי לשדה האש ואני אגיד לך שמה שיכול ארגון וולונטרי לעשות, גוף ציבורי לא יכול לעשות. לו אני הייתי יושב בתפקיד של זאב, הייתי פועל בדיוק כמו שהוא פעל, כי אחרת היתה פה ישיבה עוד יותר קשה למה חלק מהמשפחות לא ידוע להן והן לא קיבלו ונגמר הכסף.

תודה רבה. זה בדיוק המצב.

פה אנחנו עובדים בשיתוף מלא עם משרד הקליטה. לכן, חלק ממה שנאמר על ידי משרד הקליטה זאת בעצם עבודה של שני המשרדים.

למה המשפחות לא יודעות למי הן צריכות לפנות?

אם תתני לי לגמור, אז יהיה יותר יעיל. לכן, לא שמישהו מאתנו רוצה לקחת את אור הזרקור לעצמו, אבל היתה החלטה שכל הדירות המתפנות באיזור המרכז יהיו קודם כל בעדיפות למשפחות האלה ורק אחרי כן ליעדים אחרים. היתה החלטה נוספת – וזה מופיע באמת בחוברת היפה שהעוזרים שלך עשו. פעם ראשונה שאני רואה חומר מוכן, מסודר, עם כל המידע ואני מצדיע לזה. פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה – שכל המשפחות ששונה מצבן האישי ימשיכו לקבל את הסיוע לטווח ארוך לפי המצב הקודם, כלומר: אותן משפחות חד הוריות ששכלו את הבנים, לא שינינו להן את התנאים. מתוך המשפחות השכולות מי מהן שרוצה לקנות דירה הביטוח הלאומי מעמיד סיוע נדיב. גם אנחנו הגדלנו בצורה משמעותית גם את גודל המשכנתאות שלנו וגם את מרכיב המענק, כדי לאפשר להן לקנות דירה, שזה לדעתי בהחלט עדיף על דירה בשיכון הציבורי, אבל זה כמובן רק אופציונלי, מי שלא מתאים לו זה גם בסדר.

זה למשפחות ההרוגים והפצועים?

למשפחות השכולות.

זה על פי החוק.

כמובן שלמשפחות שבעקבות האירוע, מסיבות רפואיות צריכות להחליף דירה, אז דרך בנקים למשכנתאות צריך להגיש בקשה והבקשות יועברו אלינו ואנחנו, כמובן ניתן את הסכום.

יש הרבה מקרים.

אני חושבת שאנחנו נצא בתקשורת ברוסית עם הסבר למשפחות והפניה שלהן צריכה להיות למשרד הקליטה,לבנק או למשרד השיכון?

מי שרוצה סיוע כספי – או הגדלת סיוע בשכר דירה או סיוע ברכישה או סיוע בהחלפת דירה לבעלי דירה, צריך לפנות לבנק למשכנתאות כדי להירשם, כי בלי זה אין לנו שום דבר, אין לנו קצה חוט כדי לטפל וכמובן שתמיד עדיף שהוא יפנה במקביל אלינו או אל משרד הקליטה במכתב – וזה היינו הך בעניין הזה – כדי שזה יתנקז ונוכל לזרז את הטיפול.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את מר פוזנר, ממשרד העבודה והרווחה.

אני רוצה להדגיש את ההבדל בין אסון ורסאי ובין הפיגוע הזה. באסון ורסאי ביטוח לאומי היה בחוץ מכיוון שזה לא היה אירוע פח"ע . לעומת זאת כאן ביטוח לאומי בפנים.

ואנחנו התחלנו עם החקיקה עם רוני מילוא ותמכנו בחקיקה שלו.

בכל אופן, מסייעים המשרדים והרשות המקומית מסייעת ממקורותיה עד כמה שניתן. כאן, הביטוח הלאומי נמצא והפעולה נמשכת.

אני רוצה לומר רק שני משפטים: כל התהליך של ההודעות, של התהליך הראשוני, עבד בעיריית תל אביב וברשויות האחרות באופן יוצא מן הכלל. תמיד אפשר לבדוק ולמצוא אי התאמות, אבל עשינו בדיקה - היתה ישיבה מתואמת אצל מנהלת המחוז בנושא הזה – ואנחנו מצאנו שכל המערכת, שלא נדע מצרות ושלא יהיה המשך לזה, פעלה באופן יוצא מן הכלל.

אנחנו נשפה את הרשויות המקומיות בשכר שעות נוספות של העובדים הסוציאליים שהקדישו מאמץ מיוחד לעניין.

גם אני חייב לומר, כמובן, שהקצאה חייבת להיות על פי קריטריונים, כי אם לא נעשה את זה על פי קריטריונים, אנחנו אחר כך נהיה כאן בחקירות ובדיקות ויש לנו ניסיון רב בכך. תודה.

האוצר, בבקשה.

אפשר?

אנחנו, לפני שנפזר את הוועדה, ניתן עוד לאמא אחת לדבר, לנציגים וכל מי שרוצה לדבר ידבר. אנחנו גם נרצה לשמוע את משרד החינוך בגלל שאתמול התחלנו את הלימודים ואני אבקש גם להעביר חומר ללבנה כדי שנוכל לחלק את הכספים שהבטחנו לחלק לפני ראש השנה – לפי החלטת ועדת הכספים לחלק למשפחות השכולות.

בבקשה, נציג האוצר. תתייחס בבקשה בדברים שלך לנתונים בכמה משפחות התחלתם לטפל, כמה משפחות של סילוק משכנתאות או משהו אחר.

בעיית הדיור היא בעיה כאובה. אני אנסה להיות פרקטי כדי לתת מידע. יש ועדה בין משרדית שהיא הוועדה המוסמכת לדון בנושא משכנתאות למי שרכש שירה בבעלות פרטית. אדם שרכש דירה כזאת, שיפנה לבנק למשכנתאות שממנו הוא לקח את ההלוואה ויבקש לעלות לוועדה הבין משרדית. אנחנו הנחינו את הבנקים לטפל בפניות האלה באופן מיידי. הקמנו גם ועדה מיוחדת שתטפל - - -

גם משפחות הרוגים וגם פצועים?

אנחנו לא עושים הבחנה. הטיפול בוועדה הוא פרטני, אישי ולכן אנחנו כרגע לא נבדיל בין פצועים והרוגים. אז הקריטריון היחיד זה לפנות לבנק, לבקש לעלות לוועדה הבין משרדית, הבנקים למשכנתאות קיבלו הוראה ממשרד האוצר ומשרד השיכון לתת עדיפות לפניות האלה וכבר עשינו ועדה אחת. עשינו ועדה לכל אותם תשעת התיקים שכבר הגישו בקשה. היו קצת יותר, כי אנחנו ביקשנו מהבנקים להביא תיקים שהם יודעים עליהם ולמרות שלא נעשתה פניה הם הביאו עוד כמה תיקים. אבל אם זה המקום – וזה המקום – אז אני מבקש מהמשפחות שרוצות לעלות ומרגישות מצוקה, לעלות לוועדה הבין משרדית באמצעות הבנק שהם לקחו את המשכנתא.

יש עוד נקודה אחת. יש שלושה סוגי אוכלוסייה שאני רואה: אלה שרכשו דירה וטיפלנו בהם, אלה שגרים בדיור הציבורי עכשיו ויש להם בעיה – גם הם יכולים לפנות.

לאותה ועדה?

לא. לוועדה בין משרדית, אבל עם אוצר, שיכון והחברה המאכלסת. זאת אומרת: אם היא גרה בדירה בעמידר ויש לה בעיה, אז נפתור את הבעיה הזאת.

גם לבנק?

לא. לחברה.

האוכלוסייה השלישית היא זאת שאין לה פתרונות דיור והיא מבקשת פתרונות דיור. או שהיא מבקשת שכר דירה ונותנים להם את זה וכדומה. אבל, הנקודה הכואבת היא בעיקר תשלומי המשכנתא השוטפים. אנחנו נתנו עזרה די גדולה ומבקשים מהמשפחות להעלות את הבקשות, כי בינתיים קיבלנו רק פניות בתשע משפחות, למרות שטיפלנו ביותר מ 15, שזה היה ביזמתנו.

כי לא יודעים.

אז זה המקום.

תודה רבה. אנחנו ניתן עכשיו לעוד אמא לדבר. אני מבינה שעכשיו את מגיעה מבית חולים?

היא יצאה והולכת לבית ספר וברוך השם הכל בסדר. הילדה שלי נפצעה שם. המשפחה שלי היא חצי משפחה, אני לא גרה עם הבעל. קשה לי. ברוך השם, קיבלתי קצת עזרה ויש לי רק מכתב אחד שקיבלתי בלי צ'ק. תודה רבה.

יש לי בעיה הרבה יותר גרועה. יש בן מהמשפחה הראשונה. הוא נכה ואין לו אזרחות ואני לא מבקשת פתרון זמני. אני גם מבקשת שהוא יהיה לידי.

איפה הוא נמצא?

כאן. הוא כמה שנים גר כאן בלי תעודת זהות. הוא לבד. כשהוא הגיע הוא היה עם אבא שלו, שנפטר לפני שנה. כל המשפחה שלי נכים.

בואי נשאר את ואני אחרי הוועדה הזאת ואנחנו נראה מה אנחנו יכולים לעשות. בגלל שזה מצב קצת אחר.

משרד החינוך, בבקשה.

תחילת שנת הלימודים החלה, כפי שידוע לכולנו ואני רוצה לומר לגבי הסיוע לתלמידים. דבר ראשון לגבי אותם התלמידים שנשארים בבתי חולים לתקופה ממושכת, על פי חוק מדינה, מגיע להם מורה בבית החולים כדי ללמד את אותם התלמידים שמסוגלים, יכולים ללמוד, כדי להכין אותם להמשך דרכם בבתי הספר, בתיכון.

היו מורים כאלה שנכנסו?

יש מורים שהם מורי בתי חולים. מורי בתי החולים מחובתם להיכנס. מה שקורה הוא שהנהלת בית הספר או כל מי שקשור עם התלמידים שנפגעו, צריכים להגיש שוב בקשה כדי שמשרד החינוך יוכל לשלוח אליהם מורים שילמדו. הם מורי בתי חולים ויש מי שמטפל בזה ויש מי שנותן לזה מענה לגבי מקצועות שונים וכולי, כולל אם התלמיד נמצא תקופה ממושכת בבית. הוא חייב לקבל סיוע כחוקי מדינה. משרד החינוך חייב לתת את המורים המתאימים.

מי שלא מקבל, לאן ולמי פונים במשרד החינוך?

יש האנשים המתאימים במשרד החינוך, בכל מחוז. בכל מחוז, אם זה במחוז תל אביב, מרכז או צפון, יש מי שהוא האדם המתאים במשרד שאליו פונים ומחובתו לדאוג שמורה יגיע לבית חולים, הביתה וכולי.

המשפחות צריכות לפנות?

כן. רגע. אני רוצה לומר משהו לגבי הפניות.

לגבי בתי הספר עצמם. תלמידים שיכולים להגיע, נעשים כל הסידורים המתאימים על פי יכולת בית הספר. אם זה שינוי קומה כי התלמיד לא יכול לעלות או לרדת, אם זה עניין שצריך לתת לאותו תלמיד בתוך בית הספר סיוע פרטני – התלמיד צריך לקבל את הסיוע הזה.

הסעות לבית הספר? לעתים הוא לא יכול להגיע. יש בעיה.

רגע. תרשה לי. לגבי הסעות – אני לא מטפל בנושא הסעות. דובר כאן על נושא ההסעות.

אני מטפל בנושא ההסעות. הביטוח הלאומי.

כן. תרשו לי. הנהלת בית הספר והצוות החינוכי יודע שהוא מבקש את השעות הנוספות הפרטניות לאותו תלמיד, את הסיוע וכולי.

אני רוצה להתייחס לדבר ספציפי. דיברת על הזיכרון של בנך. אז יש עניין של מורים מומחים לנושא של ליקויי למידה, קשיי למידה, מומחים לזיכרון, שחייבים לתת לאותו תלמיד סיוע.

הוא כבר לא בבית ספר.

אה. אני מדבר, כמובן, רק על מה שקשור לבתי הספר בנושא זה.

כך שמבחינת משרד החינוך נעשה וייעשה המקסימום האפשרי לגבי כל אחד ואחד, כשבית ספר נודע לעניין, פונה ומקבל את הנתונים.

אתה תתן לנו כתובת קונקרטית, כתובת מסוימת, למי אנחנו פונים אם יש לנו בעיה עם הילדים האלה, שקשורה למשרד החינוך.

אמרתי שבכל מחוז יש.

אני לא יכולה לשלוח אותם כך.

בסדר. אני אוציא דף שבו יהיה כתוב מי בכל מחוז.

אבל אני רוצה להוסיף לדבר הזה. אני כבר נמצא בדיונים, גם בוועדת שרים ואנחנו נפגשים גם שם וגם אצלכם. בכל דיון אני מאד מאד מתרגש ממה שאני רואה. אבל, אני חוזר הביתה עם איזושהי מועקה מסוימת שאני חייב לומר אותה.

איפה לרשום, מה לעשות וכולי. ולכולם יש רצון טוב. הגוף הציבורי, הגוף הממשלתי, הגוף העירוני והנה, אתה אמרת, עשרים ואחת רשויות.

רבותי, אני כאדם בריא, מבין, יודע עברית, יודע למלא שאלון וכולי – יהיה לי קשה. לכן, אני מאד מאד מבקש, מאד מבקש – ואם זאת תהיה ההחלטה של הוועדה, אני רואה ברכה בכל – חייב להיות אדם אחד, מישהו, שירכז את כל התוכן. הוא בא למשפחה, רואה מה העניינים והולך למשרד העבודה ולביטוח לאומי, הכל. אחרת, אני רואה כאן כל כך הרבה דברים, כל כך הרבה טיפולים, כל כך הרבה רצון טוב, כל כך הרבה אהבה - ואנחנו משהו מפספסים בזה. אני מרגיש את זה, אני רואה את זה ותרשו לי לומר שוב, אני חוזר על כך – ושיהיה מאיזה משרד שיהיה. אתם תחליטו. ברור. ברוסית, אדם עם לב, עם נשמה, מבין, עם כל מה שאתם רוצים – אותו אדם צריך לעבור ממקום למקום. ללכת ולחזור ולטפל ולהביא טפסים ולדבר עם המשפחה, כולל חלוקת הכספים, כולל הכל. צריך להיות מורה בכל. צריך להיות מישהו שמטפל. זה לא אדם אחד או שניים או שלושה. יש פה עשרות אנשים וזה מצטבר, יש פיגועים וזה ממשיך והיום מדברים על הדולפינריום ויש מישהו אחר. חייבים מישהו שיטפל בזה בצורה מרוכזת. כמו שאת אומרת: משרד החינוך. שיבוא אחד ממשרד החינוך ויגיד: רבותי, בית ספר זה כך, בית ספר זה כך, הנה מה שצריך לעשות ולתת. שלום, תודה, זהו. אחרת אנחנו מפספסים את הנפלא שבנפלא. את החום, אהבה, רצון והכל.

נוסף לכך, אותן המשפחות – אני יודע שכולנו מטפלים בכך וכולי – אבל גם מאותן המשפחות, שמעתי הרבה מאד כסף. אבל יש עוד דברים גם מעבר לזה. צריך לתת לאותן המשפחות מכל טוב שבעולם בחום, אהבה, ידידות, קשר וכל הדברים האלה שיש להם חשיבות רבה. ונעשים הדברים. אני לא אומר שלא. זה גם חלק מהדברים שצריך לתת.

אם תהיה החלטה שאדם אחד ירכז את הדברים, אני רואה בזה ברכה לכל הדיון ולכל מה שנעשה בעניין. תודה.

תודה.

אפשר להוסיף משהו?

כן.

אני רוצה לדבר על חייל בודד. אדוארד ווזווזוב. מאשקלון. אני כבר פניתי לחברת הכנסת מרינה סולודקין, אבל זה נושא שקשור בחוק ואני חושב שרק הוועדה יכולה לסדר את הדבר הזה.

קופת חולים, לפי חוק, לא יכולה לקבל אותו כי הוא איש צבא. הבסיס שלו בגבול לבנון, בטח במרחק 300 קילומטר. אפילו אין לו כוח להגיע לשם. בצבא אומרים: אתה עריק. אם אתה לא מגיע, אתה עריק. מה אפשר לעשות עם הבחור הזה?

אנחנו נפנה לצבא. אני חושבת שהוא יפנה לוועדת פניות הציבור בכנסת ואנחנו נטפל בעניין הזה.

בבקשה, רמת גן.

אני יושבת בפורום דומה – כבר שלישי או רביעי - בנושא הדולפינריום וזה עושה לי שני דברים: א', באמת הרגשה נהדרת של המון שותפים, מרמת הממשלה ועד רמת המתנדבים. אני לא אציין כל אחד מהם. מצד שני זה באמת יוצר – כמו שציין פה נציג משרד החינוך – את הבלבול. ושמענו על זה פה מהמשפחות.

אז קודם כל, כנציגת רשות, אני חושבת שחשוב מאד שברמת השטח, ידעו כולם שלכל משפחה כזאת – וזה לא רק ברשות שלי, אני מניחה. זה בכל רשות – יש עובד סוציאלי שנקרא: "מנהל טיפול". הוא מלווה את המשפחה ואליו כדאי שיתנקז כל המידע שעלה פה. רק בשעה האחרונה שמעתי פה כל כך הרבה מידע, שחבל שילך לאיבוד.

מרכז טיפול?

כן. לכל משפחה שכולה או משפחת פצוע, לא חשוב באיזו רמה, יש איזשהו עובד סוציאלי בתוך הרשות שמלווה את המשפחה והוא הכתובת לדעתי על מנת שהמשפחה לא תשאל עכשיו: למי אני פונה? באמת, מה רוצים מהם? למשרד הקליטה הם יפנו על זה ולמשרד אחר על משהו אחר.

צריכה להיות הנחייה ממשרד העבודה והרווחה, למשל?

בוודאי. זה עובד בשטח. זה הנוהל. אנחנו עובדים לפיו.

השאלה אם כולם עובדים כך.

כולם. לכן, אני מציעה שברמת השטח כך זה יהיה ואם צריכה לעבור אינפורמציה, אז אולי דרך הנהלת המחוז, שהאינפורמציה תעבור לכל הרשויות, כדי שגם אנחנו נדע את כל האינפורמציה, שחלק ממנה אנחנו יודעים וחלק אולי הולך לאיבוד.

אותו מנהל טיפול, כל אותם חודשים מאז האירוע הנוראי הזה, היה בקשר עם כל המשרדים שנציגיהם יושבים כאן ובאמת השגנו בעזרת זה – לפחות ברמת גן – גם פתרונות דיור. בחלק מן המקרים זה היה דרך משרד הקליטה, חלק דרך משרד השיכון וחלק דרך ביטוח לאומי. אותו מנהל טיפול ידע למי לפנות והוא זה שעשה את העבודה עבור המשפחה. היום ברמת גן לכל המשפחות, גם השכולות וגם של הפצועים, מסתמנים פתרונות סופיים לפתרונות דיור, למשל, שזו אחת הבעיות הקשות שעלו. אנחנו עובדים צמוד לגמרי עם נציגי הביטוח הלאומי, עובדי השיקום של ביטוח לאומי, אחד לאחד. מנהל הטיפול של האגף יחד עם ביטוח לאומי.

זה לנושא של ריכוז המידע ומניעת הבלבול הנוראי שיש פה.

אני רוצה להסביר, בקשר לנושא של התרומות וכדי להמחיש את הבלבול של נושא התרומות. במקרה, הפלאפון הפרטי שלי הגיע לכל מיני גורמים ובמשך חודשיים קיבלתי כמעט כל יום טלפון אישי מכל מיני תורמים כי חשבו שאני אחת המשפחות. זה רק בשביל להמחיש לכם כמה המשפחות מבולבלות. לפעמים אפילו המשפחה עצמה לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה שפונים אליה ישירות. לכן אותו מרכז טיפול עושה את הקשר ויכול גם להקל על המשפחה.

מעבר לתודות לכל הארגונים של סל"ע וכדומה, שציינתי את זה כבר בכל פורום אפשרי, אני רוצה להגיד משהו לגבי עיריית תל אביב. אני מורידה את הכובע, כתושבת רמת גן, כנציגת אגף הרווחה ברמת גן, על כך שעיריית תל אביב עשתה מעשה ואספה תרומות לכל הנפגעים, גם ברשויות האחרות. אני מברכת על התהליך ואני רוצה להגיד שקראו לי להיות שותפה בתוך אותה ועדה לקביעת קריטריונים ואני עומדת על זה. אני באמת חושבת שזאת הדרך לחלק את התרומות בשלב הזה. עברנו איזשהו שלב ראשוני של זרימת תרומות שכל גוף תרם כלבבו ואני לא בטוחה שכל המשפחות קיבלו. אני לא הולכת לבדוק את זה, אבל אני לא בטוחה ולא מתוך כוונה רעה.

סוף סוף כאן יש איזושהי מחשבה לעשות בצורה מסודרת בשלב הזה ולתת לכל משפחה את מה שמגיע לה מתוך התרומות האלה. לא יקרה שום דבר, לדעתי, אם זה יקרה תוך חודש. אני רוצה להגיד גם בשם עיריית רמת גן, שכל המשפחות האלה, ערב ראש השנה, לא יקופחו. אנחנו מלווים כמו את כל המשפחות שלנו גם את המשפחות האלה ערב ראש השנה ומה שהם יהיו זקוקים לו, כמה שאפשר לעזור להם בתוך האסון הנוראי שהם נמצאים בו, נעזור. לגבי התרומה הזאת, המבורכת, שתגיע מעיריית תל אביב, גם אחר כך יהיה מה לעשות אתה.

עוד משפט קצר.

כן.

בהמשך למה שנאמר ולסיכום: בסופו של דבר אנחנו גם אנשים פרטיים. אנחנו אנשי ציבור, אבל גם אנשים פרטיים, הומניטרים, שעשו את זה. שלא ימצא פה שבאנו לברך ויצאנו מקללים. בקטע של ההחלטה שיהיה ברור: אני באמת חושש שזה יכול בעתיד להשליך על אנשי ציבור שיחשבו פעמיים לפני שיעשו את זה. לפני שיתנדבו. הם יבואו לעשות מעשה טוב וזה חוזר אליהם כמו בומרנג. זה הכל.

יש לי עוד רעיון שעלה תוך כדי הדיון ובעקבות מה שאת אומרת. אם זו הזדמנות להסתכל על הכל בגדול ולמצוא, אולי, כאלה שמסיבה כלשהי כספים לא הגיעו אליהם וצריך לתת, אולי תוכלי סופה, באמת על מנת לקדם את זה בצורה האנושית ביותר, להשתתף בוועדה, להיות יחד אתנו בכל הסיפור הזה ואנחנו באמת נעשה את הדבר הראוי והנכון למען המשפחות.

תודה רבה.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה על שהגעתם. עבור הטיפול הטוב ביותר במשפחות האלה של כל הגורמים יחד וכל אחד בפרט.

אני רוצה להגיד תודה רבה לעובדי הוועדה, למנהלת הוועדה, לתחקירנית, ללבנה דנקר שמנהלת קרן יושב ראש הכנסת, למשרדים, למשרד האוצר, לביטוח לאומי, למשרד השיכון, למשרד הקליטה, למשרד החינוך לעיריות, לסל"ע, לארגונים וולונטריים. תודה על הפעילות ועל המשך הפעילות.

אני רוצה לסכם ולבקש מהקרן ומעיריית תל אביב. אתם באמת עשיתם עבודה נהדרת ואתם גם ממשיכים לעשות. יחד עם זאת אני רוצה לבקש מהקרן לנסות ולעשות מאמץ ולחלק את הכספים על פי הקריטריונים עד ראש השנה.

אני רוצה לפנות לשרת החינוך ולבקש ממנה להוציא הנחייה בקשר לספרי לימוד ומורים לאותם תלמידים שבינתיים הם לא בתוך מסגרת של בית ספר וצריכים לקבל המשך הטיפול בנושא הלימודים ולתת הנחייה לחלק את ספרי הלימוד לילדים שנפגעו באסון.

אני רוצה לפנות למשרד האוצר, משרד השיכון ומשרד הקליטה, להוציא הנחייה בקשר לטיפול בדירות ובמשכנתאות. הנחייה ברוסית לגבי כל הדברים שציינתם פה בוועדה. אני חושבת שמרוב הטיפול יכול להיות שיש לנו משפחות שהדבר שאתה הסברת לא הגיע למשפחות האלה והן לא יודעות בינתיים למי לפנות. כדי שהן יוכלו לפנות ולא יישארו במצב המצוקה כאילו הם לבד, לתת הנחייה ולהסביר את זה ברוסית בכל כלי התקשורת, כדי שזה יגיע לכל משפחה.

אני רוצה בהחלטה לפנות לשר העבודה והרווחה בבקשה שירכז את המאמץ ותהיה כתובת יחידה אחת, שתרכז את הדברים של משרד הרווחה. ביטוח לאומי, מחלקת שיקום, תיקחו את זה ותרכזו את כל הפעילות של כל הגורמים יחד, כדי שלא יהיה כפל תפקידים.

אני מבקשת ממך למסור ללבנה חומר על המשפחות השכולות, כדי שגם קרן יושב ראש הכנסת תהיה מסוגלת לחלק את הכספים שדיברנו עליהם – 3000 ₪ לכל משפחה שכולה. אני מבינה שתעשו מאמץ כדי שזה יגיע למשפחות האלה. אנחנו דיברנו בוועדה שאין לנו כסף לעזור לכולם אז החלטנו לעזור למשפחות השכולות ואתם כולכם תתנו דגש לפי מה שתחליטו גם לגבי אותם ילדים שנמצאים בטיפול.

בגלל שנתקלנו במקרה הזה בבעיות של קריטריונים ואיסוף חומר, אנחנו גם נמשיך בחקיקה או תיקון של החוק הקיים, כדי שבמקרים כמו במקרה הזה נהיה מסוגלים לקבל את האינפורמציה.

אם תגיע לוועדה לפניות הציבור פניה מאנשים שנפגעו בוורסאי אנחנו נשמח לטפל בעניין, בגלל שאני חושבת שהאנשים האלה צריכים לקבל טיפול. אז אם לוועדה יגיע חומר או בקשה נטפל גם בזה.

הפניה אל הקרן צריכה לבוא בעצם מרשויות הרווחה. היות ואני שומעת שיש כאן כעשרים רשויות שמעורבות בעניין, אז אולי אתם כעובדים סוציאליים תפנו - - -

אני לא אפנה לאף אחד. אני לא יכול.

רפואה שלמה ושנה טובה לכל המדינה ולכולנו. תודה רבה.

12:00.