פרוטוקולים/פניות ציבור/3157




5
הוועדה לפניות הציבור – 15.5.2001

פרוטוקולים/פניות ציבור/3157
ירושלים, י"ג בסיון, תשס"א
4 ביוני, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום ג', כ"ב באייר התשס"א, 15.5.2001, בשעה 11:00

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן
מיכאל נודלמן

יגאל אסף, סגן מנהל אגף נכסים ודיור, משרד השיכון והבינוי
טובה לוי, ראש תחום פרט וקבוצות חריגים, משרד השיכון והבינוי
דורית נגד, מנהלת מחלקת דיור מחוזית, משרד הקליטה, ירושלים
מרדכי כהן, עוזר מנהל אגף בכיר לדיור, משרד הקליטה
אלי שחר, מנהל מחלקת זכאות, חלמיש
מוריס אוחנה, עוזר ראש מינהל אכלוס, עמידר
אורי זניר, משנה למנכ"ל, עמיגור
פרידה סולומוניקה, ממונה על ניהול ההוסטלים, פרזות

שלומית קואולמן

חבר המתרגמים בע"מ















ס ד ר ה י ו ם

פניות ציבור בנושא בקשות להחלפת דירות ובקשות להחלפת דיור בהוסטלים
ישיבת המשך מה27- בפברואר 2001


פניות ציבור בנושא בקשות להחלפת דירות ובקשות להחלפת דיור בהוסטלים
ישיבת המשך מה27- בפברואר 2001

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לפניות
הציבור.
אנחנו מקיימים המשך דיון. אנחנו ועדה רצינית ולכן אנחנו מבקשים לקבל את הסיכומים או את ההחלטות שמחליטים בדיוני הוועדה תוך פרק זמן מסוים וכאשר לא מקבלים, מקיימים דיון נוסף כדי לראות מה קרה ומדוע לא עומדים בסיכומים עליהם הוחלט כאן. אולי יש סיבות מוצדקות, החלטות שרים, החלטות על מדיניות וכולי, אבל אנחנו נשמע כי הדברים מאוד חשובים וכאובים.

אנחנו ממשיכים לקבל פניות רבות מכל רחבי הארץ בקשר להחלפת דירות, בקשר לדירות עמידר, ומקבלים נתונים מהגופים המאכלסים שאומרים שיש דירות פנויות או יש דירות אותן אפשר לשפץ אבל אין תקציב לכך.

אני מוכן לסייע, מה עוד שאני יושב גם בוועדת כספים, ואפשר להיעזר בי. אפשר לתקצב את נושא הדירות על-ידי פנייה לאוצר, פנייה למשרד השיכון, לשר, אבל לא קיבלנו נתונים. קיבלנו דברים חלקיים או לא מדויקים ולכן הרגשנו צורך לקיים עוד דיון.

סיכום ישיבת הוועדה הקודמת היה שאני אפנה לשר השיכון. נאמר באותה ישיבה לגבי הזכאות לדיור שכל שנתיים הפונים צריכים להאריך את הזכאות שלהם לדיור ואנחנו דיברנו על תקופה של שלוש שנים וזאת על-מנת לא לטרטר את אותם הזכאים. אני חושב שאין הבדל בין שנתיים לשלוש, מה עוד שגם אין דירות במלאי שמתפנות לעתים קרובות ולכן אפשר להאריך את התקופה משנתיים לשלוש. אני מקווה שיש לכם תשובה כי אנחנו לא קיבלנו אותה.

ביקשנו פירוט מדויק של עלות השיפוצים של הדירות שלא ראויות למגורים כי הועלו כאן טענות שיש בעיה עם הדירות שעלות שיפוצן הוא מעל 15 אלף שקלים, ואני ביקשתי שנקבל ריכוז ונדע כמה דירות כאלה קיימות. אני לא מדבר על דירות שקיבלו צו הריסה כי הבנתי שבנושאים האלה צריך לטפל מול המינהל. לכן, מה שאפשר לשפץ בעלות של 15 אלף שקלים ומעלה, אם יש דירות כאלה, לא קיבלנו את הפירוט.

ביקשתי לקבל תוכנית ביצוע אכלוס של החברות המשכנות במהלך השבועיים הקרובים מאז הדיון וגם כאן לא קיבלנו שום דבר. הדיון הקודם התקיים ב27- בפברואר 2001 ותעשו את החשבון כמה זמן עבר ואנחנו לא קיבלנו תשובות.

אמרתי, אנחנו ועדה מאוד חשובה ורצינית ואנחנו עושים מעקב אחרי ההחלטות שמתקבלות כאן ולכן אנחנו מקיימים היום את הישיבה.

מהנתונים שקיבלנו מכם היום, מעמיגור אנחנו מבינים שיש עוד 250 דירות שעלות שיפוצן עולה על 15 אלף שקלים. אני מבקש לדעת מה מתכוונת החברה לעשות ואם יש בעיות תקציביות. אני הבנתי מכל נציגי משרדי הממשלה שאין בעיית תקציב והבנו כאן שיש שמונה מיליוני שקלים שמיועדים לנושא הזה. אני לא יודע מה קורה כרגע עם 250 הדירות ויש לציין יש כ50- אלף אנשים או משפחות שממתינות לקבלת דירה כאשר הן מתגוררות בשכירות וכל שנה עוברות לדירה אחרת. בין האנשים האלה יש אנשים קשישים ונכים. לכן כל דירה כאן מצילה משפחה שנמצאת במצוקה קשה ביותר.

אני רואה כאן נתונים שאומרים שבידי כל החברות המשכנות ביחד, עד היום יש לנו 2,648 דירות ריקות שלא מאוכלסות. מבחינתי זה נתון קשה ביותר. כאשר יש כ50- אלף משפחות שמחכות ויש 2,648 דירות ריקות ולא מאוכלסות, אני מבין שבחלקן הדירות נמצאות בהליכים כשמישהו עזב או מישהו נפטר ומישהו צריך לקבל, אבל בגדול נראה שהמספרים מאוד גבוהים והייתי רוצה ללמוד כאן את הדברים עוד יותר לעומק.

אם אפשר לסייע, אני רוצה לסייע. אמרתי לכם שכל משפחה שנאכלס אותה, הורדנו ממנה סבל רב, מה עוד שמדובר בקשישים, גם ותיקים וגם עולים.

כשמשרד השיכון מציע את הדירה שהתפנתה למספר אנשים ואורך זמן עד שמישהו מהם מסכים – לפעמים הקומה לא מתאימה, לפעמים המקום לא מתאים, לפעמים האזור לא מתאים – אמרנו שאולי יש אפשרות להרחיב את מספר האנשים להם מציעים ולתת להם פרק זמן סביר להחליט. לומר שהדירה הוצעה למספר משפחות ומי שיבוא ראשון, יקבל את הדירה. ביקשנו שאם אי-אפשר, לדעת מה המגבלות. אולי יש תקנה מסוימת שלא מאפשרת לכם לנהוג כך ואנחנו מוכנים לעזור לכם בקיום תקנה כזו.

בישיבה הקודמת הבנו שיש דירות באשקלון ששיפוצן לא אושר. נדמה לי ששרה צימרמן התחייבה לבדוק את הנושא הזה, אבל לא קיבלנו ממנה תשובה.

דובר על עלות השיפוצים של הדירות אבל לא קיבלנו כל נתונים שאומרים אם יש בעיות או האם הכל בסדר. אם הכל בסדר, שפצו, תוציאו את זה לביצוע. אם יש בעיה, תיידעו אותנו.

אם הדירות עומדות ריקות, משולם בגינן ארנונה
או לא?

משלמים הרבה ארנונה.

אין כסף לשיפוץ, אבל ארנונה צריכים לשלם.

הבנתי שיש חברות משכנות שנותנות אופציה
לדייר לשפץ את הדירה ואז הוא מקזז את סכום השיפוץ משכר-הדירה. השאלה למה זה לא נהוג לגבי כולם. האם המדיניות נהוגה בעמידר ולא בשאר החברות? האם זה כן ניתן אלא שלא כל אחד מממש את האופציה הזאת? לפעמים לדייר קל יותר לשפץ, אפילו להכניס מישהו שישפץ עבורו, דבר שיכול להיות אפילו יותר זול ואז הוא מביא את החשבונית והסכום יורד מדמי השכירות שלו. יכול להיות שדבר זה חוסך מהחברה המשכנת לצאת במכרז והמטרה שלנו היא הרי כמה שיותר מהר לשכן את האנשים האלה, מה עוד שאנשים רבים מוכנים לעשות את השיפוץ באופן עצמאי, להוציא אולי קשישים שיאמרו שאין להם יכולת לעשות את זה. הקיזוז יהיה כמובן על-פי בדיקה שמאית כזו או אחרת ומתן אישור לדייר.

יש עוד דבר שהייתי רוצה לדעת ממשרד השיכון. יש גוף מפקח על חברות האכלוס? אחרי כמה זמן הוא צריך לאכלס, מה קורה עם שיפוצים, האם בכלל החברות מטפלות בשיפוצים? מצד אחד אני שומע שיש דירות ריקות, מצד שני לוקח הרבה זמן לאכלס את הדירות והשאלה האם יש מנגנון שמפקח על הדברים האלה.

נמצאים אתנו נציגי משרד השיכון, משרד הקליטה, חברת חלמיש, חברת עמידר, חברת עמיגור וחברת פרזות. נציג חברת שקמונה יגיע יותר מאוחר.

אנחנו יודעים שיש דירות אבל לא נותנים אותן.
לפי הנתונים שקיבלנו, הדברים לא ברורים כי הדירות קיימות.

יש 2,648 דירות ריקות.

בינתיים אנשים סובלים. בדירות אין אפשרות
לעשות שיפוצים ואומרים שהדירות לא מתאימות. כפי שאמרתי, כשדירה עומדת ריקה, משולם עבורה ארנונה. חמישים אלף זכאים עומדים בתור לדירה ורובם לא יקבלו ולדעתי זה אבסורד. כפי שאמרת אין פיקוח, אין סדר ואין כלום. אני חושב שבמצב שלא בונים דירות ויש מספר כזה של דירות ריקות, צריך לתת את הדירות האלה לפונים כאשר מדובר באנשים חולים, בפנסיונרים וכולי. אנחנו לא מדברים כאן על אנשים שעובדים ומקבלים משכורת וצריך לעשות סדר בנושא. אני אומר שלא נפסיק לדון בנושא הזה, עד שהסדר לא יהיה קיים בו.

אתה צודק. אנחנו נלך עם זה עד הסוף ואולי
נקיים דיון עם השר.
בישיבה הקודמת היו אליך פניות ואני מבקש לדעת האם קיבלת תשובות או לא.

תמיד התשובה אומרת שאין דירות. אנחנו
מדברים על אנשים שאפילו אם אין דירות, צריך לקבל החלטה לגביהם. אם אנחנו פונים, אנחנו לא פונים סתם אלא כאשר מדובר באנשים חולים במחלות סופניות. בבאר-שבע היה מקרה של אישה שהגיעה לארץ עם שלושה ילדים ובעל כאשר לבעלה כרתו את שתי רגליו ואני לא יודע איך המקרה הזה נגמר.

המקרים שפונים אלינו הם אכן לא סתם מקרים.
לפעמים התסכול של האזרחים במדינה כל כך רב, עד שהם פונים ל120- חברי כנסת. תארו לעצמכם שאת אותה פנייה מקבלים כל חברי הכנסת, כי לאותם אנשים כבר אין לאן לפנות. הממסד בגד בהם או שלא נותן להם תשובות. לפעמים התשובה שמתקבלת היא תשובה יבשה שאומרת שאין דירה במלאי אבל אנחנו רואים כאן שיש 2,600 דירות והלב כואב כי אפשר היה לפתור בעיות רבות.

אני רוצה לשמוע מחברת פרזות בקשר לחמש דירות שמיועדות לקהילה האתיופית, והייתי רוצה לדעת עד מתי נחכה.

הדירות הן לא של חברת פרזות אלא של משרד
הקליטה.

יש לי נתונים שלחברת פרזות יש חמש דירות
שמיועדות לאתיופים. יש הרבה אתיופים שמתגוררים גם באתרי קרוואנים ואני רוצה לדעת למה לא מאכלסים את הדירות האלה.

מחברת חלמיש נאמר לי שיש עשרים דירות בשיפוץ.

זה לא מדויק. זה לא מה שאמרו אתמול בטלפון.

קיבלתי ריכוז.

יש עשר דירות אחרי שיפוץ ויש עשר דירות
בשיפוץ עם מועמדים, ואין אף דירה ריקה. חוץ משלוש יחידות בהוסטל, אין שום דבר ריק.

אצלו כתוב שלחברת חלמיש יש עשרים דירות
בשיפוץ, 25 דירות ריקות.

אתה רוצה לומר שעשרים בשיפוץ וחמש דירות
ריקות.

בסך הכל יש 25 דירות, כאשר מתוכן עשרים
בשיפוץ וחמש מהן אינן ראויות למגורים.

נכון.

מה עושים אתן?

זה אומר תקציב של מאה ומשהו אלף שקלים.

לפי הנתונים שקיבלנו בחברת עמיגור יש מאה
דירות לא מבוקשות שהן ללא מועמדים.

בלי מועמדים ולא מבוקשות, אלה הם שני דברים
שונים.

אתה תסביר אחר-כך במה המדובר. יש מאה
דירות ריקות וכנראה אלה הדירות ששרה צימרמן בישיבה הקודמת הדגישה שיש מאה דירות שיש אתן בעיה מסוימת.

יש 250 דירות שעלות שיפוצן מעל 15 אלף שקלים והייתי רוצה לדעת מה עושה החברה המשכנת ומה תשובתו של משרד השיכון.

בסך הכל בחברת עמיגור בחודש מאי 2001 יש 540 דירות ריקות, כולל אלה שטעונות שיפוץ בסכום של מעל 15 אלף שקלים, כולל מאה יחידות הדיור שלא מבוקשות או בלי מועמדים, ויש עוד 150 דירות בהליכי אכלוס שעליהן אנחנו כבר לא מדברים. בסך הכל כרגע יש 540 דירות פנויות ריקות, כאשר יש 40 ועוד 150 בהליכי אכלוס, שכנראה שני מועמדים שעומדים בתור בקבלת הדירות.

לפי הנתונים לחברת שקמונה יש 57 דירות ריקות כאשר מתוכן 11 בשיפוץ, שתיים פלוס אחת בהליך משפטי ואינן ראויות למגורים. ביעד ותיקים מחולקות עשר דירות ריקות, ביעד עולים תשע דירות ריקות נכון למאי 2001. בלי מועמד – ואני רוצה להבין את המושג הזה – יש 19 דירות, עם מועמד 24 דירות, ו43- דירות ריקות. זאת אומרת, סך הכל, בגדול עם אכלוס או בלי אכלוס, עם מועמד או בלי מועמד, ותיקים ועולים – 56 דירות פנויות בחברת שקמונה.

לפי הנתונים, נכון למאי 2001, בחברת עמידר בסך הכל יש 2,021 דירות ריקות כאשר מתוכן יש 468 דירות שאינן ראויות למגורים, והייתי רוצה לדעת מה הסטטוס שלהן ומה עושים אתן, האם יש צו הריסה או עלות השיפוץ שלהן עולה על 15 אלף שקלים. ביעד ותיקים יש 459 דירות, ביעד עולים יש 227 דירות והשאלה למה לא מאכלסים אותן כאשר מדובר בעולים קשישים, אנשים שהם נכי רגליים, חולים במחלות שונות. דירות בלי מועמדים – 867 דירות ואני רוצה להבין מה זה אומר. דירות עם מועמדים - 686.

בתוך הדירות הריקות, יש לך שלוש קטיגוריות.
יש לך מתפנות, יש לך דירות נ"ר ויש לך גם דירות חדשות לפעמים.

בישיבה הקודמת אמרו שאין דירות חדשות.

בסך הכל בחברת עמידר יש 2,021 דירות בכל
הקטיגוריות שמניתי. הייתי רוצה לדעת אולי יש לכם טיעונים מוצדקים, אולי כל הדירות נמצאות בפרוצדורה כזו או אחרת, אבל על פניו המצב נראה לי קריטי ומגוחך והייתי רוצה לשמוע את התשובות.

ברשותך, הייתי רוצה לדווח לך על מדיניות שר
הבינוי והשיכון ושר הקליטה.

המדיניות השתנתה?

כן. בחודש האחרון התקיימו מספר פגישות ואפילו
הוקם צוות משותף של משרד הקליטה ומשרד הבינוי והשיכון. היום בשעה 5:00 יש לנו פגישה משותפת אצל מנכ"ל משרד השיכון אבי מעוז וביום ראשון יש פגישה אצל שר הבינוי והשיכון כאשר בפגישה הזאת תוצגנה רשימות מפורטות ברמת יחידות דיור שהועברו על-ידי החברות, כאשר ההתמקדות בשלב ראשון היא באזורי הביקוש. הבעיה שלנו היא לא אופקים, נתיבות וקריית שמונה אלא הבעיה שלנו היא מרכז הארץ וכן הלאה. בהתמקדות הזאת אנחנו לוקחים בחשבון את כל מי שמוגדר לא ראוי למגורים מכל מיני סיבות כמו שיפוץ גבוה, צו הנדסי כזה ואחר. יש פירוט מדויק והשר ביקש ברמת יחידת דיור לדון אחת לאחת. מה שהוגדר במחשב כלא ראוי למגורים, הולכים הלאה.

השר הודיע שלא תהיה שום בעיה תקציבית. כנראה שתהיינה הנחיות חדשות איך הדבר הזה ייעשה.

עד היום היו בעיות תקציביות?

לא. קודם כל, התקציב אושר בעיקרון רק לפני
חודשיים.

אבל היה לך במלאי עוד כסף.

לא.

יכולת לקבל אחד חלקי 12.

כן, אבל על-פי החלטה של החשב הכללי זה היה
פרוייקטים ממשיכים ואנחנו הצלחנו קצת לגנוב כסף ונתנו בתחילת השנה לחלק מהחברות. על-פי הנחיות שר הבינוי והשיכון החברות יקבלו הנחיות חדשות.

בפרוטוקול הקודם נאמר שהתקציב הוא כ24-
מיליון שקלים ובסוף השנה משרד השיכון החליט לתת עוד שמונה מיליון.

זה סוף השנה וזה לא עבור שנת 2001.

עבור שנת 2000.

אתה אומר שניצלתם גם את השמונה מיליוני
שקלים וגם את ה24- מיליוני שקלים.

כן.

אם ניצלתם, אתם בסדר.

כאמור, תהיינה הנחיות חדשות וההנחיות תהיינה
מאוד ברורות.
יש נקודה שאני צריך להבהיר אותה. כתוב 2,648 יחידות דיור, אבל מדווח על 6.248. אם בין השיטין נפרק את המספר הזה, ניקח דבר אחד. מתוך זה אני זורק מספר טנטטיבי של כ500- יחידות דיור ביש"ע, כאשר האכלוס ביש"ע במגזר הכפרי הוא לא על-פי ועדת האכלוס אלא על-פי ועדת הישוב כאשר אתה צריך לעבור ועדת קבלה.

כמה דירות ציבוריות יש שם?

500 דירות ציבוריות.

מי החליט לקנות שם דירות?

זה רכוש מדינה. המדינה בנתה.

500 דירות?

כן. אני מוכן להביא לך את ההתפלגות של
ה2,600-2,400- דירות אפילו ברמת ישוב.

זה מה שאני צריך.

בלחיצת מחשב אפשר לקבל את זה.

מהחברות קיבלנו את זה בפברואר.

יש נקודה אחרת. המספר הזה של 2,400, הוא מה
שנקרא מדווח כפנויות אבל חלקו הנכבד – אני לא יודע אם לכמת את זה בשלושים אחוז או בארבעים אחוז – הוא מול מועמדים ספציפיים והוא בהליכי שיפוץ באופן כזה או באופן אחר.

אמרתי שיש אחוז מסוים.

אני מדבר על שתי החברות הגדולות כי עם
החברות הקטנות אין בעיה כאשר מדובר ב20-15- דירות. החברות האלה, על-פי סיכום עם משרד הבינוי והשיכון, עד עכשיו היו עושות איזושהי חלוקה שהיא שוות ערך, פחות או יותר חמישים אחוז-חמישים אחוז, והיו מעבירים למשרד הקליטה רשימת דירות, היו מעבירים למשרד השיכון את רשימת הדירות.

יש פה בעיה שהמשרד מודע לה. משרד השיכון למועמדים הוותיקים יצר איזשהו מנגנון איך להאיץ את האכלוס של הזכאים וטובה תוכל להתייחס לזה. לגבי משרד הקליטה יש בעיה אשר השר יודע אותה, שר הקליטה יודע ובפגישה שהייתה בין שני השרים לפני כשבועיים זה נדון.

זה מסורבל יותר?

במקום שאני אדבר על זה, טובה תדבר על זה.

הם החליטו להגמיש קריטריונים. שני השרים
החליטו שמשרד הקליטה יבדוק את הקריטריונים ויגמיש אותם. זאת החלטת השרים מלפני שבוע.

על-פי החלטת הממשלה משרד הקליטה מאכלס
קשישים, נכים, משפחות חד-הוריות ועוד. ה-ועוד יכול להיות אתיופים, יכול להיות עולי קווקז וכן הלאה.

עולים.

לא כל העולים. עולה מברית-המועצות, נשוי עם
שלושה ילדים, לא יקבל.

מי כן יקבל?

אמרתי לך. רק רפובליקות מסוימות שהוגדרו.

עולה מאוזבקיסטן יקבל?

כנראה שכן.

מדובר בזוגות קשישים, קשישים יחידים,
משפחות חד-הוריות ונכים חולים. זאת אומרת, נכים וחולים שיש אישורים מיוחדים.

משפחה שהגיעה בשנת 1994, היא לא זכאית
במשרד הקליטה?

אני לא אומרת. אני אומרת שאלה הקטיגוריות
של העולים הזכאים.

זה לא ברור. את מדברת על הוסטלים או דירות?

אלה בעיקרון הזכאים.

אני מדברת על מקרה נתון. משפחה שעלתה בשנת
1994, זוג צעירים עם שני ילדים.

הם לא מקבלים, הם הולכים למשכנתא. גם זוגות
צעירים לא מקבלים.

בכל הקטיגוריות האלה חשוב אזור מוצא ממנו
הגיעו?

לא.

כולם מקבלים כשהם נמצאים בקטיגוריה
המסוימת הזאת.

אני רוצה לומר לך איפה הפרובלמטיקה של
האכלוס. חברה מאכלסת מעבירה למשרד הקליטה מאתיים דירות, ההליך של חלוקת הדירות ברמה ארצית, ברמה מחוזית, ברמה סניפית, זה לוקח זמן. אני ניזון מהחברות. אני בא בטענות לחברות, ובצדק. אתה אומר לי להעמיד מבקר. הדירות אומרות לי שהם מסרו את הדירות לפי הוראת משרד הקליטה.

דורית, תעשי חשבון ותאמרי מיום שקיבלת
מחברה משכנת חברות עד שהדירה הגיעה ליד שלה, כמה שנים עברו. אם לא הייתי מכנס את הוועדה היום, לא הייתי יודע על כל הפגישות שהיו עם השרים, על ההחלטות שהתקבלו, על הפגישה שתהיה היום עם המנכ"ל, מה שיהיה ביום ראשון עם השר.

אם אני לא טועה שנינו השתתפנו בפגישה בה שר
הקליטה הציג את התקציב שלו. שם הוא גם הודיע שיש עכשיו שיתוף פעולה עם משרד הבינוי והשיכון.

שיתוף הפעולה הוא עד כדי כך טוב שהחל מה1-
ביוני דירות לוותיקים יהיו חמישים-חמישים. הבנת מה קורה? עד היום ותיק מחכה חמש שנים ועכשיו הוא יחכה לדירה במשך שבע שנים.

גם עולה מחכה חמש, שבע ושמונה שנים.

נכון. יש עולים שהגיעו ארצה בשנת 1990 ועדיין
לא קיבלו דיור.
ממספר הדירות שיש בידי הורדתי 500 דירות שנמצאות ביש"ע, כך שנותרו לי 2.148 דירות. אני לוקח בחשבון שבהליכים נמצא עוד אחוז מסוים, כך שאני מוריד עוד 500 דירות. עדיין יש לי 1,648 דירות שעליהן אני רוצה לקבל תשובה ולדעת למה הן לא מאוכלסות.

קח בחשבון איזשהו מרכיב שהוא דינאמי ומשתנה
מחודש לחודש. זה לא שאתה בא ואומר שיש לך 2,600 דירות ריקות במשך שלוש שנים. תדע לך שמדי חודש בהצטברות שנתית עשרות דירות מתפנות, אם לא מאות. כשהדירה מתפנה, היא נכנסת למאגר, עד שאתה מציע אותה, עובר זמן. יש איזשהו הליך.

כמה זמן אורך ההליך הזה? התפנתה דירה, בא
שמאי ובודק אם היא זקוקה לשיפוץ וכולי.

אתה יודע שצריך להציע הצעה ראשונה, הצעה
שנייה, הצעה שלישית, הצעה רביעית והמועמד אומר שהוא לא רוצה. יש לך דירות בקומה רביעית וכולנו תמימי דעים שהקטיגוריה של העולים לא תיכנס לשם. הם לא אוהבים להיכנס לדירות כאלה ואנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים. ותיקים, כשאתה אומר נשוי עם שלושה ילדים או נשוי עם חמישה ילדים, אתה אומר להם קומה רביעית, גם הם לא רוצים. יש אזורים שיש להם סטיגמה וכאן כלום לא יעזור. זו הסיבה שאתה יכול למצוא בתוך הדוח הזה דירות שהן ריקות שלוש וארבע שנים. אנחנו משלמים ארנונה שלוש וארבע שנים ואנחנו לא מצליחים לאכלס אותן. מציעים לעשרים פונים, ואין אחד שמסכים.

יש הליך שבא המשרד ובניגוד לאיזשהו נוהל אנחנו עושים שמבצעים להשכרת דירות לכלל הזכאים, וביניהם גם כאלה שלא זכאים על-פי הקריטריון של משרד השיכון ומשרד הקליטה. זה מבצע שכר-דירה חופשי. אתה רוצה, אתה תירשם, תלך להגרלה ואם תזכה תקבל דירה.

שכר-הדירה הוא זול יותר?

לא. היא כמו בשוק החופשי. בדרך כלל מפעילים
מבצעים כאלה בקריית שמונה, במצפה רמון, באופקים עושים את זה לפעמים.

יוצא שהדירה היא דירה ציבורית והיא מושכרת.

לזכאי עם תעודת זכאות, לחסרי דירה.

הוא נכנס אצלך במשבצת ריקה.

לפי הנתונים שלנו, מדי שנה בין 350 ל400- דירות
מאוכלסות.

זה לא בין ה2,600- אלא זה בנוסף.

לא. ב2,600- כשיש לך ריק, שיהיה לך ברור שיש
לך גם דירות שמיועדות להריסה, דירות שנגרעו. לדוגמה, יש עשרות דירות כאלה בודדות של 21 מטרים בדונם אדמה במרכז הארץ, ברעננה וברמת השרון. ברמת השרון, 21 מטר, בית דו-משפחתי, דונם אדמה. מה עושה המדינה, מוכרת את הנכס הזה ומקבלת את הכסף חזרה, או מציעה את זה לזכאי? אם אתה עושה את הדבר הזה, המינהל אומר שזה שלו והוא לוקח את זה.

שר השיכון החליט גם במקרה הזה, לאחר שהוא יבחן כל מקרה לגופו, שגם אם זה עולה 150 אלף שקלים ויש לו נכה גפיים, הוא יאכלס את הדירה הזאת.

לפי הערכתי הנושא קשור גם לשר לתשתיות
לאומיות ואני חושב שאפשר לבוא כאן לידי הבנה כי גם שם הרגישות בנושאים החברתיים היא רבה. אם יש דונם בעיר מאוד מכובדת וטובה, אפשר היה למכור ולהרים איזשהו בניין יפה.

אי-אפשר כי על-פי התב"ע מדובר רק בצמודי
קרקע.

זאת אדמת מינהל שרוצה להשביח אותה ולקבל
כסף עבור ההשבחה.

שיקבל הכל, אבל עדיין יישארו שתיים-שלוש
דירות ציבוריות.

שאלה למשרד השיכון. בין ה2,600- דירות, זה
כולל גם פולשים?

כן. זה כולל פולשים.

מה אחוז הפולשים במדינת ישראל?

בבאר-שבע יש פולשים רבים.

להערכתי בין 10 ל15- אחוז פולשים.

בדיון הזה אנחנו סוטים כי אנחנו מדברים על
2,600 דירות על הנייר. אילו היה לנו את פירוט הדירות בעיירות פיתוח ותגיע שיש לך דירות מצומצמות לביקוש במרכז הארץ שאתה לא יכול לענות על כל הדרישות.

אני נבחר ציבור ואני רואה דירות ריקות ואני
רוצה שהדירות האלה לא יישארו ריקות. אתה יכול לספר לי שיש לך דירות, אבל אני אוכיח לך שיש לך מאה דירות ואתה תגיד לי איך אתה מאכלס אותן והתפקיד שלך הוא לאכלס אותן. לא בכדי שאלתי את הגברת דורית נגד שתאמר לי כמה זמן לוקח לה מרגע קבלת הדירות מהחברה המשכנת עד לאכלוסן. זה מה שאני רוצה לדעת ואני לא רוצה שיתחמקו ויאמרו לי כמה דירות יש לי בסך הכל. מבחינתי יש 2,648 דירות ריקות וזה מה שאני יודע. לא משנה לי אם הן בפריפריה כי אני יודע שיש עולים חדשים שלא איכפת להם ללכת גם לפריפריה. אולי בכלל לא מציעים להם את הדירות בגלל שהן בפריפריה, אבל אני אומר לכם ש2,648- דירות ריקות נמצאות במדינת ישראל ועכשיו אתם תגידו לי מה נכון ומה לא נכון.

הזכירו כאן את קריית שמונה. אני תושב קריית
שמונה ואני יודע שחצי שנה ויותר צריך עולה לחכות לקבלת דירה שם.

אתם מספרים סיפורים ואומרים שאין כלום.

בקריית שמונה יש מבצע פתוח וכל מי שרוצה
דירה בקריית שמונה הולך לעמידר ומקבל דירה.

אולי המבצע לאחרים ולא לעולים. אני מכיר את
המצב בקריית שמונה.

מי שהגיע ב2000-1999- ורוצה דירה בקריית
שמונה, מקבל מיד.

צריך לחכות חצי שנה.

זה זמן להתאקלמות כדי שהעולה יחליט.

אני מדבר על שנת 2000 כשפנו אלי ואמרו לי שיש
הרבה דירות אבל כשהעולים מגיעים, הם לא מקבלים אלא הם צריכים לחצות חצי שנה ויותר.

זה דבר ספציפי ואני מבקש ממך לבדוק את זה.
אני מבקש לקבל את תשובות חברת עמיגור בקשר ל250- דירות שנמצאות בשיפוץ כאשר עלות שיפוצן מעל 15 אלף שקלים. אני רוצה לדעת אם פניתם ומשרד השיכון אמר לכם שאין כסף כי הבנתי שהיום האווירה אחרת במשרד השיכון והיא בשיתוף עם משרד הקליטה.

בכל מקרה בישיבת הוועדה הקודמת הבנתי שלא קיימת כלל בעיית תקציב ולכן חיכיתי וציפיתי לקבל מבול פניות מהחברות המשכנות שבעקבות ישיבת הוועדה הן רוצות לראות את יושב-ראש הוועדה הולך להילחם במשרדי הממשלה, בוועדת הכספים, במשרד השיכון וחשבתי שהכל מסודר כי לא הייתה אליי כל פנייה.

ברשותך, אני אתחיל בהתחלה. לגבי הפגישה עם
השר שרנסקי בהשתתפותו של סגן השר יולי אדלשטיין, זו הייתה פגישה עם הנהלת עמיגור שאנחנו ביקשנו אותה והיא התקיימה לפני כעשרה ימים ואז סוכם על הקמת צוות משותף שלפי סיכומי השר היה צריך לכלול את נציגי שתי החברות הגדולות.

אני שואל על דברים עוד לפני שהיה שר כי הדיון
שהתקיים כאן התקיים ב27- בפברואר.

אתה לא יכול לנתק את הדברים ותרשה לי לא
לנתק.

אנחנו לא ננתק, אבל אני רוצה לדעת האם ב27-
בפברואר וביקשתי לדעת האם בחברה שלכם יש עדיין דירות ריקות כשעלות שיפוצן היא מעל 15 אלף שקלים, כמה דירות כאלה קיימות, ואם יש לך בעיה תקציבית. על זה לא קיבלתי שום תשובה ממך. לכן אני רוצה לדעת האם הייתה לך בעיה תקציבית.

הייתה בעיה תקציבית ויש בעיה תקציבית. צריך
להבין את נהלי האכלוס כדי לדעת מה קורה עם השיפוץ. זה לא עניין שהוא לא תלוי אלא הוא תלוי מאוד. צריך להבין שיש זכאים ויש חסרי דיור וזה לא אותו הדבר. הזכאים הם אלה שנקבעים על-ידי המשרדים כזכאים לדיור ציבורי והם לא חסרי דיור למרות שהם בתוך חסרי הדיור. חסרי דיור יש פי עשרה.

מה זה חסרי דיור?

חסרי דיור זה מי שלא הייתה לו אף פעם דירה
בבעלות ואין לו דירה בשכירות ציבורית. אדם כזה נחשב לחסר דיור. כשמדברים על עשרות אלפים, על אלה מדברים ולא על זכאים. מדברים על חסרי דיור.

אני מדבר על זכאים, על מי שיש לו תעודת זכאות,
מי שמדינת ישראל הכירה בו כזכאי.

מי שיש לו תעודת זכאות, זה לא אומר שהוא זכאי
לדיור ציבורי.

תעודת זכאות זאת זכאות למשכנתא.

כששואלים אותנו כמה זכאים יש, אנחנו לא
יודעים. אנחנו יודעים כמה דירות יש אבל אנחנו לא יודעים כמה זכאים יש כי לא אנחנו קובעים זכאות.

אני מדבר על דירות ריקות אצלכם.

אנחנו הודענו ואמרנו שיש 251 דירות בעלות
שיפוץ של 115 אלף שקלים שאנחנו לא יכולים לטפל בהן בשיטה הקודמת כי בינתיים קרה משהו בישראל, כאשר יש חוק כנסת שנקרא חוק זכויות הדייר. לא בא יותר בחשבון שיפוץ חלקי של דירה לאכלוס. החברה מעדיפה שהדירה תהיה פנויה וריקה ואנחנו מפסידים את הכסף כי אנחנו צריכים להתאזן, ואנחנו מפסידים ועוד משלמים ארנונה וגם לא מקבלים שכר-דירה ועבורנו הדבר הזה הוא קטסטרופלי. יחד עם זאת לא נאכלס את הדירות בשיפוץ חלקי על-מנת שלאחר מכן אותו דייר יתבע אותנו לפי חוק גוז'נסקי וידרוש השלמה מכסף שאין לנו. זה צריך להיות ברור.

על כן עמיגור צריכה לשנות את היחס על-פי הדירות האלה ולפעול על-פי התקן – והתקן הקיים היום הוא מה נקרא תקן משב"ש 70.2, כי תקן גוז'נסקי עוד אין אבל אני מקווה שיהיה בקרוב – או שהדירות האלה משוחררות מאכלוס ציבורי ואז בבקשה להוריד אותן מהמלאי ונעשה בזה מה שאנחנו רוצים, ננעל אותן, נאטום אותן ונחכה.

אין כסף לשיפוצים? אתה לא מחדד לי את
הנקודה.

אני מחדד מאוד. אני אומר שהעניין הזה של
הגבלת שיפוץ ב15- אלף שקלים הוא גורם לכך ש251- דירות אצלנו אינן מוצעות לאכלוס ציבורי כי אין טעם להציע אותן. אנחנו לא נציע אותן, אז יבוא המועמד ואנחנו לא נוכל לשפץ כי הוא יהפוך אצלנו את השולחן. ואנחנו רוצים שהוא לא יהפוך אצלנו את השולחן. לכן אנחנו לא מציעים את הדירות לא לקליטה ולא למחוזות.

בנקודה הזו אני רוצה תשובה ממשרד השיכון.

הרשימה המפורטת שאורי העביר לפני שלושה
ימים למשרד הבינוי והשיכון תונח על שולחנו של שר הבינוי והשיכון ביום ראשון. כל חברה נתבקשה לתת פירוט מדויק של כל דירה ודירה לשר והשר עומד לקבל החלטות אופרטיביות איך הדירות יתאכלסו, באיזה שיטת תקצוב הן יתאכלסו כי צריך להבין שזה שיש 250 דירות ברשימה של חברת עמיגור, מתוך 250 דירות אולי בשמונים דירות אף אחד לא רוצה לגור. בתוך הרשימה הזאת יש לך את אופקים ושדרות ואופקים ושדרות, כמה דירות שתציע, אני לא יודע אם יהיו לך מועמדים. מקרב הוותיקים, עד כמה שאני יודע, בודדים ילכו לשם.

תגיד לשר השיכון שיבנה שם מפעלים ותעסוקה.

יש בעיה אחרת. קח בחשבון שאתה מדבר על
דירות גדולות בנות ארבעה חדרים ובדירות כאלה יש גם קריטריון של משרד הקליטה. אם למשרד הקליטה יש משפחה בת חמש-שש נפשות, הוא לא יאכלס זוג בדירת ארבעה חדרים.

עדיין יש לו 170 דירות במרכז הארץ.

אין לו 170 דירות במרכז הארץ.

הגוף המשכן אומר שהוא מוכן לשפץ, אבל יש לו
את החוק השני לפיו הוא לא יכול לתת דירה לא ראויה. הדבר הזה נופל בין הכיסאות כאשר מצד אחד הוא מוגבל ומהצד השני אין לו את הכסף ואז אני בא אליו בטענה שיש לו 250 דירות והוא לא מאכלס אותן.

הנושא בבדיקה אצל השר. השר עומד לתת תשובה
ומענה לכל חברה. אני מודיע לך שהשר עומד להוציא הנחיות איך תיעשה חלוקת הדירות. לפי מה שאני מבין חלוקת הדירות תיעשה במשרד הבינוי והשיכון לחברות והחברה המאכלסת היא שתקבל את הכסף ברמת יחידת דיור.

מה זאת אומרת? משרד השיכון יחייב את
הדירות?

יש כמה הצעות. אנחנו רוצים להאיץ את האכלוס כי שר הבינוי והשיכון טוען שיכול להיות שצריך לעשות איזשהו שינוי ואם יבואו בטענות, שיבואו בטענות אליו. הוא יחלק את הדירות, הוא יבוא למשרד הקליטה, ייתן את הדירות וירצה לראות תוך כמה זמן המשרד מאכלס אותן.

כאן יש בעיה תקציבית. בסוף נובמבר אנחנו
קיבלנו ממשרד השיכון בנדיבות יחסית שלושה מיליון מתוך השמונה מיליון עליהם דיברת קודם. היום אנחנו בסוף מאי והכסף הזה נגמר ואין לנו הזמנה חדשה. לכן אנחנו מפסיקים את האכלוס בסוף חודש זה, כאשר גם מועמדים יוחזרו וגם הדירות לא תוצענה. זו התשובה היבשה לשאלה ששאלת.

אדוני הבין את טענת חברת מר זניר?

אין בעיה של תקשורת בינינו. אנחנו מספקים
למשרד השיכון כל מידע שנדרש בפירוט יתר וברמה מקצועית נאותה.

מה זה מאה הדירות שלא מבוקשות?

מאה לא מבוקשות, זה בדיוק העניין עליו דיברתם
קודם. יש קריטריונים ואי-אפשר לעסוק בנושא בצורה חפיפה כי זה לא עובד כך. יש קריטריונים גם למשרד השיכון וגם למשרד הקליטה. למשל, משרד הקליטה אמר מה הקריטריונים שלו. זאת אומרת שאם זוג עולים צעירים שנישאו או שבאו כזוג וגרים בשכירות פרטית בבאר-שבע, נולד להם תינוק והם רוצים דירה באופקים, אף אחד לא יקבל אותם. כל זמן שהעיקרון הזה לא ישונה, יהיו הרבה דירות שנקראות כאילו לא מבוקשות כי הן לא מבוקשות על-ידי מי שזכאותו נקבעת על-פי הקריטריונים. זו שאלה שנמשכת שנים. אנחנו מדברים עם כל הרמות במשך שנים על כך.

אם יש מאה דירות בפריפריה זו או אחרת, בא
אליך זכאי בקריטריון של משרד הקליטה או משרד השיכון, קשישים, חד-הוריות, נכים כאשר לגבי נכים קיימת בעיית הקומה. אם יש אזור מתאים או משפחה חד-הורית, אתה אומר לה שיש לה שתי אופציות, או הדירה הזאת או הדירה הזאת. לא קיבלת אף דירה, אני מוחק אותך מהרשימה. אי-אפשר לומר דבר כזה?

אנחנו אומרים את זה.

משרד השיכון עושה את זה. אנחנו מציעים שתי
דירות, כמובן דירות מתאימות, אם אותו אדם מסרב לקבל אותן, מוחקים אותו.

מחזירים אותם לסוף התור.

יש הסכמות חתומות בין שני משרדי הממשלה והן
גם נכונות לגבי עמידר וחברות אחרות. מלאי הדירות, ואני מדבר על דירות ולא על מסגרות לקשישים, צריך להתחלק בחמישים אחוז בין משרד הקליטה ומשרד השיכון, בין מועמדי המחוזות ומועמדי משרד הקליטה.

מי שרואה את מבחן התוצאה, מבחן התוצאה אומר שלמשל בכל שנת 2000 אכן האכלוס של עולים והאכלוס של ותיקים בדירות רגילות השתווה. משמע, עמדנו בסיכום הזה. איך אנחנו עושים את זה, אלה כבר פרטים מקצועיים אבל עובדה שאנחנו עושים את זה.

למשרד השיכון יש נוהל משלו והנוהל אומר שאם אנחנו למשל מציעים שש דירות, המשרד מספק לנו רשימה של נניח – תלוי בעיר – תשעה מועמדים ואנחנו מזמינים אותם וכל מועמד הוא מועמד ליומיים כאשר נותנים לו יומיים לומר כן או לא. אם הוא אומר כן, הוא צריך לחתום על החוזה ולשלם שכר-דירה, ואז אנחנו משפצים. אם הוא לא אומר כן, סימן שהוא אמר לא ואנחנו מדווחים למחוז שלמועמד הזה הוצעו שתי אפשרויות והוא סירב לשתיהן.

הרשימה מתעדכנת כל שבועיים וזה עובד מצוין עם המחוזות. זה נוהל יחסית חדש שפועל במשך שנה וחצי והוא פועל מצוין.

זה לגבי ותיקים.

זה לגבי ותיקים מועמדי המחוזות. מועמדי
המחוזות כוללים את מועמדי החברות. זאת אומרת, מי שגר בקומה רביעית, צריך לרדת תמיד או מי שמשפחתו גדלה צריך לעבור לדירה יותר גדולה. כל הדברים האלה כלולים. אדרבה, מועמדים שגרים כבר בשיכון ציבורי, יש להם קדימות על מועמדים חסרי דירה משום שאלה מפנים דירה. לדעתי זה אחד הנהלים החכמים והיעילים ביותר שפועלים.

לפי ההסכם הדירות עומדות לרשות המשרד במשך 45 ימים והמשרד יכול להחליף את המועמדים במשך 45 יום. כעבור 45 יום אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהדירות האלה לא מתאימות למועמדים של המשרד. כך זה פועל עם משרד הקליטה.

מה קורה אחרי ה45- ימים?

תודה רבה על השאלה. לגבי משרד הקליטה, אותו
הדבר קורה. אנחנו מעמידים את הדירות לרשותו במשך 45 ימים. אני מודה שהדירות המוצעות למשרד הקליטה הן בדרך כלל דירות יותר קשות לאכלוס מאשר אלו שנותנים למחוזות כי המועמדים של המחוזות הם משפחות ותיקות קשות יותר, עם מטען אדיר, גם סוציאלי וגם כלכלי, כאשר במשרד הקליטה לפחות לגבי חד-הוריות אין מטען כזה. חד הורית יכולה להחליט שהיא עולה לקומה רביעית, אבל מועמד של מחוז אומר שאפילו לא יציעו לו קומה רביעית והוא מעדיף להישאר על שולחן המשרד ולא לקחת את הדירה הזאת.

כעבור 45 יום אנחנו עושים החלפות. כלומר, מציעים את הדירות שמשרד הקליטה לא ניצל למשרד השיכון ולמשרד הקליטה שמשרד השיכון לא ניצל ומנסים לדלות עוד מועמדים.

בתוך תשעים הימים הדירה הזו אצלי מתה, זו דירה שאני צריך לנעול אותה ולאטום אותה משום שאין מועמד מאושר.

אתה משלם ארנונה.

אני משלם ארנונה ולא מקבל שכר-דירה. אנחנו
הסובלים מבחינה כלכלית בעניין הזה ואין שום פתרון.

מה אתה חושב צריך להיות עם הדירות האלה?

כעבור תשעים יום דירות שלא יילקחו על-ידי
המועמדים המאושרים על-ידי שני המשרדים, צריכות לצאת לחסרי דירה שלא עונים על הקריטריונים האלה. המשרד צריך להסכים לזה ולהסכים לשפץ אותן לפי חוק גוז'נסקי.

יכול להיות שאכן צריך לפתוח את הדירות
לזכאים או אולי למכור את הדירות האלה.

גם למכור זה קשה.

צריך לחשוב על זה, ואז אפשר לקנות במקומות
מועדפים. עומדת דירה נעולה שלמעשה קורצת לפולשים למיניהם, לאנשים שאולי לא מגיע, אנשים שפולשים בכוח הזרוע שחושבים שהכל מגיע להם, ואז הם הופכים לדיירים מוגנים, מה עוד שגם המשטרה לא עוזרת לגופים האלה להוציא אותם מהדירות. יש כאן בעיה קשה שצריך לתת עליה את הדעת. זאת אומרת, יש דירות שלא קיבלו אותן על-פי כל הקריטריונים וצריך לחשוב מה עושים עם הדירות האלה. אפשר להרחיב את הקריטריונים גם לאלה שזכאים אבל לא נופלים בגדר הקריטריונים הקשים שנקבעו כמו נרקומנים, כמו קשישים, נכים וכולי, או להוציא את הדירות למכירה כי משהו צריך לעשות עם הדירות האלה.

אם אתה הולך על מחזוריות, 45 ימים ועוד 45
ימים, אני יכול לטעון משהו אחר. קבוצת הזכאים שהייתה אצלי בתחילת השנה, זו לא קבוצת הזכאים שתהיה אצלי בתום תשעים יום. יכול להיות שב1- באפריל תהיה לי קבוצה זכאית שכן תרצה את הדירות האלה.

אם אני מנתח את המספר 2,600 ומשהו, שזה לא 2,600 ומשהו, אתה יכול לעשות בדיקה. אתה קיבלת נתונים מפברואר.

לא. מאי 2001. יש לנו אנשים בעלי תואר אקדמאי
שני והם מרכזים את הנושא. יפעת עשתה את זה בצורה גרפית מסודרת. מועמד עם עלות ובלי עלות, ותיקים ועולים וכולי. היא הקדישה לעבודה ימים כלילות וזו ההזדמנות לומר לה תודה.

לדעתי מי שצריך להגיד שאת הדירות הוא לא
רוצה, זה המשרדים. משרד הקליטה יגיד שאת הדירה המסוימת הזו הוא לא יכול לאכלס בתשעים יום, קחו ותעשו אתה מה שאתם רוצים וכך יעשה גם משרד השיכון. אז באותם מקרים ששני משרדי הממשלה חותמים שהדירות האלה לא ראויות למגורים לזכאים שלהם, אנחנו עושים את המבצעים.

אתן לך דוגמה מהחיים. ראש עיריית דימונה היה אצל השר וביקש שיעשו לו מבצע השכרה לבני המקום לגבי חמישים דירות. השר אמר לו שהוא שמע. הוא שאל האם בדימונה יש עולים חדשים שמקבלים השתתפות בשכר דירה ומשכירים דירות בשוק החופשי. אמרו לו שיש ולכן הוא לא הסכים למבצע. לכן אני אומר לך שהיום עושים רביזיה טוטאלית בכל הנושא הזה.

אמרנו למשרד הקליטה, וזו אחת ההחלטות שהתקבלה, שהולכים כנראה להרחיב את יריעת הזכאים. אם צריך לקבל החלטת ממשלה, יביאו את זה להחלטת ממשלה. כל הניסיונות שלנו בכל המפגשים וכל הצוותים שהולכים לקום, זה כדי להאיץ את אכלוס הדירות.

אני יכול להוסיף ולומר לגבי הקריטריונים.
באשדוד עד לפני שבועיים היו 18 דירות בפלישה טרייה יחסית. ישבתי עם מפקד תחנת המשטרה בשעות הערב והוא גרם לארבעה פינויים כי למשטרה יש עיסוקים רבים והיא לא מעונינת לעסוק בזה, למרות שעל-פי חוק, אם אנחנו מגלים את הפלישה תוך שלושים יום, היא צריכה לטפל בזה. אנחנו מבקרים בכל הדירות האלה פיזית כל שבועיים על-מנת שלא להיתפס בשלושים הימים.

מה קורה אחרי שלושים יום?

המשטרה אומרת שנלך לבית-המשפט.

איך קובעים שמדובר בשלושים יום? אותו פולש
יכול לטעון שעברו שלושים יום.

הוא יכול לטעון, אבל האיש שלנו הרי מבקר
בדירה והוא יודע שהוא ביקר בדירה והדירה הייתה ריקה.

אתם צריכים את עזרת המשטרה.

עזרת המשטרה כמעט לא ניתנת לנו. זה תלוי
מאוד במפקדי התחנות. ברגע שאנחנו הולכים לבית-המשפט, אנחנו נדונים לשלוש שנים של אכלוס חינם כשהפולש מגיש כתב הגנה, והשופטים עמוסים וכעבור שלוש שנים השופט מבקש שנתחשב באותו אדם.

18 הפלישות האלה, מתוכן 16 פלישות הן של חד-הוריות עם שני ילדים שכאשר בדקנו במחוז אמרו שהן זכאיות אבל הם העלו את הרף של הזכאות לדירות שני חדרים לשלושה ילדים, דבר עליו אנחנו לא יודעים כאשר המחוז לא מעביר לנו את השמות כי יש להם רק שני ילדים והמשפחות לוקחות את החוק לידיהן. אני עובד בשיתוף פעולה עם משרד השיכון. אני לא יכול לעשות לעצמי עבודה קלה ולומר שאני משאיר אותן וגובה שכר-דירה והכל בסדר. גם בגלל זה המשטרה ממאנת לעזור, מתוך זה שזה שברון לב להוציא אישה כזאת עם שני ילדים, אבל אנחנו חייבים לקיים את נהלי משרד השיכון.

המספר של 51 אלף זכאים לדיור ציבורי הוא רק
בקרב העולים, אבל השאלה מה קורה לגבי זכאי משרד השיכון שהם זכאים לדיור ציבורי.

חברת עמידר. הייתי רוצה לדעת לגבי ה2,021-
דירות ריקות.

אורי הציג את הנושא של האכלוס בצורה נכונה
ביותר. לדעתי כאדם שעוסק במערכת כל כך הרבה שנים, אם אנחנו רוצים לאכלס את הדירות, יש מקום באמת לשנות את הנושא של הקריטריונים ולהקל, כי זו למעשה הבעיה. החברות המאכלסות קיימות פועלות על-פי מדיניות משרד הבינוי והשיכון. אם יש איזה שהן בעיות שרוצים לפתור בנושא הזה של האכלוס או של הזכאות, כמובן זה אומר שינוי הקריטריונים.

בישיבה הקודמת נתבקשנו להמציא נתונים ואנחנו אכן העברנו לכם את זה בצורה אני חושב טובה מאוד. חבל שלא התייחסת לזה בדיווח שלך אדוני היושב-ראש. העברנו חוברת מסודרת לגבי כל דירה ודירה.

את החוברת ראינו.

יש פירוט מדויק לגבי כל דירה ודירה.

לא ציינו לזכות את חברת עמידר מול החברות
האחרות.

אני מבקש לציין לזכות. קיבלתי את החוברת
והעברתי למנהלת הוועדה לברור מתוכה את הדברים הנכונים.

אני רוצה לומר שאנחנו התייחסנו לדירה דירה
ואמרנו מה מצבה היום, כולל אותן הדירות שלא מיועדות למגורים וכולי.

בשבוע שעבר ישבנו עם יגאל בנושא הדירות הריקות ואני מקווה שהדירות שציינתי פה שאנחנו ממתינים לקבל את התקציב, אכן הנושא יסתדר בשבוע הבא ואז נוכל להפעיל את ה366- דירות שנמצאות בקנה.

לגבי יתר הדירות, זה נושא שקשור לזכאות ולקריטריונים.

יש לך דירות לא ראויות למגורים.

נכון. יחליטו מה לעשות עם זה. אגב, אותה
החוברת תהיה אצל השר וישבנו עם יגאל בנושא.

אם כן הוועדה לפניות הציבור עשתה שירות.

נכון מאוד. לאור הפנייה שלכם נעשתה בדיקה
יסודית מאוד וכרגע אנחנו עורכים עוד בדיקה נוספת שכנראה יגאל שכח ממנה ואני אציין אותה. התבקשנו על-ידי השר לבקר ולעבור דירה דירה עד סוף יוני וזאת כדי לתת תשובה לשר עד 30 בחודש.

אז תטפלו גם בפולשים.

נטפל בכל. חברת עמידר לקחה על עצמה את זה.
לקחנו על עצמנו לבדוק את הנושא הזה ואני מקווה שעד 1 ביולי אנחנו נהיה עוד יותר חכמים לגבי כל דירה ודירה.

אני מקווה שלאחר הישיבה שלנו בשבוע שעבר נסגור עם יגאל את הנושא התקציבי ונוכל לשפץ את ה366- דירות.

אני רוצה לומר דבר נוסף לגבי הנושא של שיפוץ עצמי. לנו אין בעיה בעניין הזה של שיפוץ עצמי. מי שרוצה ומוכן לבצע שיפוצים במסגרת מסודרת, אין לנו בעיה.

לעמיגור יש בעיה עם זה?

בא אדם ואומר שהוא מסוגל, יש מהנדס שעושה
את הערכת הנזקים בחברה.

ואז הוא מזדכה.

לא. אני נותן לו כסף. אין הזדכות.

לנקודה הזאת. על-פי הנתונים שיש לי, מה שהיה
פעם ביצוע עצמי קצת הצטמצם וזאת משתי סיבות. קודם כל, כל עבודה שיש לה השלכה בטיחותית, הדייר לא יעשה. כל מה שקשור לחשמל, כל מה שקשור למים וביוב, הדייר לא יעשה. אם זה נושא של צבע ותיקונים מזעריים בסכומים מקובלים, הרבה מאוד חברות עושות את זה.

עדיין יש בעיה עם עמיגור.

זה נוהל של עמיגור.

אני מבקש להבין את השאלה. מדובר בשיפוצים
על-ידי מי?

דייר שרוצה להיכנס ובמקום לחכות ארבעה
חודשים לשיפוץ שאתה תעשה, הוא אומר שהוא יעשה את השיפוץ תוך שבוע.

דייר שאושר לדירה.

כן.

לא לחסרי דיור.

לא.

אין כל סיבה שהוא יעשה את השיפוץ בעצמו.
אנחנו לא יכולים להיות אחראים על מה שהוא עשה.

תיקונים קטנים כמו צבע בדירה.

צבע זה משהו אחר. כל עוד אין לנו את המחויבות
לחוק גוז'נסקי, אנחנו צמצמנו גם את המפרט. זה שהוא יסייד או לא יסייד, זה תלוי גם מי יכול לסייד. אם לוקחים בחשבון מי הם הזכאים, כל הזכאים העולים, נכים, קשישים וחד-הוריות, הם לא מסוגלים לשפץ את הדירות.

הבן של אותו דייר בא ויכול לשפץ.

הבנים לא רוצים לעזור.

למה אתה עושה הכללות? יש משפחה שכן רוצה.

מה שאמרת קודם, שהוא ישפץ ויזוכה
בשכר-דירה, זאת אומרת שמטילים על החברות, בנוסף לכל הנזקים הכספיים, גם את הדברים האלה.

גם ככה צריך לשלם את זה.

איך נשלם לו? ממה נשלם לו?

אתה צריך לשפץ לו וזה הרי עולה כסף.

אני לא משפץ לו. אני משפץ לו אם יש לי תקציב.
אם יש לי תקציב משרד השיכון לשיפוץ, אני משפץ. אם אין לי תקציב, אני לא משפץ. אם אני לוקח דירה לא מבוקשת או דירה שיש לה שיפוץ עמוק יחסית של עשרים אלף שקלים, כשאותו אדם משפץ באופן עצמי ומחויב בתשלום שכר-דירה נמוך מאוד של מאה-מאתיים שקלים בחודש, אני צריך לזכות אותו בעשרים אלף שקלים וזה אומר חמש שנים זיכוי בשכר-דירה. אז מה אני עושה עם הדירה הזאת? אי-אפשר לעמוד בזה.

אתה תמיד הולך לקיצוניות. אני אומר שיש דוגמה
של חברה שעושה זאת. לא אמרתי בכל המקרים, לא אמרתי במקרים קשים.

אדוני, מדובר בחברה ממשלתית שאם בסוף השנה
יש לה הפסדים כספיים ולא חשוב איך הם ייראו במאזן, יש מי שבבית הזה ישלם. לנו אין דבר כזה. אני לא יכול לגרום למדינה לעשות את השיפוץ של הדירות כשהדירה התפנתה כתוצאה מדייר שהמדינה שלחה קודם לכן והוא השאיר אותה עם נזקים ואי-אפשר לתפוס אותו.

אין להם אבא? אין להם סוכנות?

הסוכנות לא תשלם את השיפוץ של הדירות. אין
כל סיבה שהמדינה לא תשפץ את הדירות באכלוס חוזר, ולא תממן את השיפוץ לגבי אנשים שהיא קבעה אותם כזכאים.

לכן יש לך 251 דירות ריקות.

עד שנסיים את הישיבה יהיו 260 דירות ריקות.

משרד השיכון צריך לשקול את השיקולים,
כשדירות מתפנות, למי להפנות אותן כדי שיאוכלסו יותר מהר כי יכולות להיות 400 דירות שתמיד יחכו לתקציב ולכן לא תהיה אפשרות גמישות.

לכן אמרתי לך שהשר עומד להחליט בתיאום עם
משרד הקליטה איך תיעשה החלוקה של הדירות.

אני אעזור לו להחליט. קיבלנו.
חברת חלמיש.

אנחנו מדברים על עשר דירות שעברו שיפוץ והן
לקראת אכלוס כאשר לכולן יש מועמדים שתוכלו לקבל את השמות.

יש לך דירות לא ראויות למגורים.

יש חמש דירות בשכונת התקווה והבתים שם
הרוסים לגמרי. כלומר, כל שיפוץ זה לא פחות מחמישים אלף דולר וכדי לשפץ אותן צריך כסף.

לגבי חלמיש, חמישים אלף דולר בשביל משרד
השיכון, כדאי לשפץ בתל-אביב כדי לא לקנות דירת נ"ר ב120- אלף דולר. יש מסלול ייחודי רק לחברת חלמיש כאשר חברת חלמיש מאתרת כל מיני שטחים באזור תל-אביב. היא אומרת שיש חלל בו אפשר לעשות שתיים-שלוש יחידות דיור, אבל זה מחייב הרבה מאוד השקעות קונסטרוקטיביות וכאן למשרד יש מסלול שקוראים לו מחזור חללים וכאן אנחנו יכולים להגיע לחמישים אלף דולר וגם ליותר מחמישים אלף דולר לדירה. אין לי בעיה עם זה. כאן לא מדובר בשיכון הציבורי.

אצלנו אנשים לא מחכים זמן רב, אנחנו לא
מעבירים רשימה של משפחות שאושרו לעמידר כי עמידר מעבירה אליי את הדירה. אני מצמיד את הדירה, האיש הולך לעמידר כדי לראות את הדירה והכל רץ. אין דירות שעומדות ריקות.

לגבי הוסטלים של קשישי משרד הקליטה. יש לנו דירה אחת ריקה ואני אומר לך איפה הבעיה שם. כשאני מעביר דירה למשרד הקליטה כדי שישלח מועמד, זה לוקח בערך שלשה שבועות עד חודש, עד שהמשרד שולח מועמד. שאלתי למה ואמרו לי שיש להם פעם בזמן מסוים ועדת קבלה. כלומר, הם לא מכינים אנשים מראש. אני מודיע למשרד הקליטה שיש לי דירה ריקה והם לא מתקשרים אליי. משרד הקליטה גם הולך ומקפיא דירה בהוסטל למישהי שאין לה זכאות ולעומת זאת מחכים אנשים ולא הולכים קדימה. הקפיאו דירה לאישה שהייתה בעלת דירה בעבר, ואני העברתי את זה אפילו למבקר המדינה, ומחכים לדירה. לאישה היה איחוד זכאות עם הבת שלה ברמת אביב, אמרו לה תמכרי, ניתן לך. בינתיים היא בתור ואחרים שמחכים משנת 1991 הם לא בתור. היא שמכרה דירה עם הבת שלה בשנת 1998, היא בתור ואחרים לא בתור.

היא הופכת להיות זכאית?

הם הכניסו אותה. הזכאות היא שלהם בלבד ולא
שלנו. לנו אין יד ורגל בזה. אני כחברה מאכלסת עליתי על זה.

לגבי שיפוץ עצמי, אין לנו שום בעיה עם זה. מי שרוצה ומסוגל, אצלנו זה מתנהל בצורה כזאת שהוא מקבל סכום התחלתי, מגיע לשלב הבא בו יוצא איש אחזקה ובודק אם הוא עשה את כל מה שצריך ואז ממשיך השלב הבא כאשר הוא מקבל עוד. התשלום הוא לא מיידי על הכל אלא יש חלוקה בשלבי התשלומים האלה.

לגבי ועדות קבלת קשישים להוסטלים. אם יש לי קשיש ויש דירה ריקה ואני יודע שתהיה ועדת קבלה בעוד שבועיים, אני עושה ועדת קבלה מהיום להיום. אני מזמין את כולם, רק שהדירה לא תעמוד ריקה.

אני רוצה לומר לכם שבתל-אביב היו דירות בהוסטל, כשהיו 75 אחוז עולים ו25- אחוז ותיקים, מאחר שותיקים לא רצו, הדירות עברו למשרד הקליטה, כך שמשרד הקליטה קיבל יותר מ75- אחוזים. לא חיכיתי יותר משבוע ועשיתי זאת.

חברת פרזות.

אני רוצה להתייחס לעניין של השיפוצים. גם
אצלנו אם אדם זכאי יכול לעשות את השיפוץ באופן עצמי, זה נעשה עם פיקוח של מחלקת נכסים שמכינה את המפרט ועושה את הפיקוח על השיפוץ עצמו.

אולי עצה לכם. יושבים כאן אנשי משרד הקליטה ודורית שותפה ואנשי משרד השיכון גם הם שותפים. אנחנו עושים ועדות אכלוס אחת לפרק זמן, כל שלושה חודשים בערך.

יש לכם תור ממתינים.

לכן אני אומרת שלא צריך לחכות. יש לי בהמתנה
לפחות עשרה אנשים. הדירה עומדת ריקה שבועיים אם יש חג, ואם לא, היא עומדת ריקה יומיים.

מה עם חמש הדירות הריקות שיש לכם? אין
אתיופים בארץ שזקוקים לדירה?

דורית תוכל להתייחס לזה.

אני אוכל להתייחס לדבריו של יגאל שיש בעיה עם
אכלוס הדירות כשמדובר במשרד הקליטה. אנחנו משנת 1994 מקיימים מה שנקרא ועדות דיור. אלה ועדות לשכתיות, ועדות מחוזיות וועדות חריגים. לנו יש ממתינים בכל מחוז ובכל לשכה, ואני אומרת את זה באחריות מלאה, כי אני גם חברת ועדת חריגים. יש מאות ממתינים שעברו ועדות, נבדקו על-ידי רופאים, הגישו תעודות זכאות בתוקף והם ממתינים אך ורק לקבלת פתרון דיור פיזי.

למה את לא מעבירה עשרה ממתינים זכאים?

אני עושה את זה רק עם חברת פרזות כי יש לנו
ועדה משותפת. אני לא משתתפת בוועדות הקבלה.

אני לא מדבר על ההוסטלים.

אורי, זה קיים? שאני מעבירה אליך את רשימת
הממתינים ואומרת לך שאלה עברו אצלי ועדה, ובבוא העת תן להם דירה.

אין דבר כזה.

אני שואל למה.

אין דבר כזה כי אין סיכום כזה.

הוא מעביר לך את הדירה ואת אחרי חודש עושה
ועדה.

לא. מראש יש לי ועדות מוכנות.

יש כאן עובדה קיימת כאשר חודש שלם חיכו
לדירה.

אולי זה היה מקרה ספציפי.

למה יש מקרה? מקרה אחד מראה על אלף
מקרים.
אנחנו נמצאים בוועדה לפניות הציבור. פניות הציבור הן לפעמים מקרה אחד ולפעמים אלף מקרים כי לא כולם יכולים להגיע אליי או לחבר כנסת מסוים. זה תהליך העבודה אצלכם, ככה זה עובד, הכל מסורבל, מועדה ארצית זה עובר לוועדה מחוזית ואחר-כך לוועדה מקומית והזמן עובר ובינתיים הדירה עומדת חודש ואחרי כן יכול להיות עוד חודש כי בדיוק שני אנשים בוועדה לא הגיעו והוועדה נדחתה לעוד חודשיים.

אני שואל מדוע לא מוגדר בוועדה מקומית מסוימת כך שיש עשרה מועמדים שכבר עברו את הוועדה והם בהמתנה. יש לכם הרי חמישים אלף פניות, כך שתעבירו בוועדה עשרה מקרים אותם תוכלו להעביר לחברה המשכנת ולומר שאלה הם הזכאים הראשונים שלכם. כמובן הרשימה מתעדכנת כי אולי מישהו נפטר או שהחברה אומרת שמתוך הרשימה שהועברה אליה שלושת הראשונים כבר אוכלסו ומבקשת להעביר אליה את שלושת הבאים ברשימה. למה זה לא עובד בצורה כזאת? למה הוא צריך לחכות חודש לקבל את הרשימה?

אני רוצה להסביר את התהליך.

אני כבר הבנתי את התהליך.

אצלנו יש עשרות ומאות מועמדים שכבר עברו את
הוועדות כפי שאתה אומר והם מוכנים לקבל דירה. למה הוא לא יכול לאכלס את הדירה באותו עולה? משום שאנחנו מוציאים לו אישור של משרד הקליטה, אישור ממוחשב ומחתימים את תעודת העולה כי העולה הזה קיבל מאתנו דירה.

העברת לו את רשימת עשרת המועמדים
הראשונים, הוא אומר לך שהתפנתה דירה והוא מבקש להגיש את המסמכים החתומים של המשפחה הראשונה ואת התחייבות משרד הקליטה כי מחר בבוקר מכניסים אותה לדירה. למה לא לעשות את זה כך? מה שקורה הוא שאחרי שהוא אומר לך את מכנסת ועדה.

לא. זה מה שאני רוצה להסביר. אני אבדוק את
המקרה הזה עליו הוא מדבר.

זה לא מקרה אלא אלה אלף מקרים. אני מבקש
לא למרוח אותנו כי אנחנו מבינים עניין. אם יש מקרה אחד, זה אומר שיש אלף מקרים. אני אומר לך שזה לא מקרה אחד וכי יש לי תלונות רבות כאלה. יש חבר כנסת מכובד בקריית שמונה והוא אומר לי שבינואר-פברואר 2000 הגיעו אליו אנשים כאשר יש מקומות שאנשים אפילו משנת 1990 עוד ממתינים.

אני אומר שבמצבים קריטיים ביותר, התפנתה דירה, למה תוך שבוע היא לא מאוכלסת? אתם צריכים לשאוף לכיוון הזה. תגידי לי את שהפרוצדורה שלך כיום היא אחרת וכי מחר בבוקר את משנה. את צריכה את אישורו של השר? אני כאן כדי לעזור לך. תגידי שתקנה בחוק לא מאפשרת לך לפעול אחרת וכי את חייבת פעם בשלושה חודשים לכנס את הוועדה ואת לא יכולה לכנס את הוועדה פעם בשבוע-שבועיים? נעזור לך.

אנחנו רוצים להתייעל, אנחנו רוצים לעזור לאוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית ולא משנה אם אלה עולים או ותיקים. אתם אמונים על עולים חדשים, וזה אומר לעשות ועדות לגבי החמישים אלף שעומדים בזכאות כבר ולקחת את המקרים הכי קריטיים, כאשר הוועדה החליטה על-פי כל הפרמטרים. תחליטו על עשר משפחות או מספר אחר ותעבירו את הרשימה לחברות. כל מה שמשתמע מכך זה להעביר את המסמכים ואת הזכאות ואני לא מבין למה זה לא עובד כך ולמה צריך לחכות כל כך הרבה זמן.

המדיניות לא הייתה כך, אבל אם אפשר יהיה
לשנות, אני בעד ובכך לזרז את התהליך.

במקום שחברות האכלוס יעבירו את הדירות
למשרד הקליטה, אתה עכשיו מבקש לשנות ולהעביר את השמות לחברות.

למה זה לא יכול להיות?

אני לא יודע. זו הפרוצדורה היום.

כולנו עובדי המערכת ואנחנו עוסקים בנושא שנים
רבות. תאמינו לי שהשיטה הזאת הקיימת היום של משרד הבינוי והשיכון שאנחנו פועלים לפיה היא מצוינת בזה שהחברה המאכלסת מקבלת 15-10 דיירים מראש. אני יודע שמאז השיטה הזו פועלת, היא עובדת מצוין. אני מזמין את משה, משה לא רוצה, הבא אחריו יהודה, יהודה לא רוצה וכולי. אני חושב שאפשר לאמץ את השיטה גם לגבי נושא של עולים בכלל ולא רק לגבי הוסטלים.

אפשר לאמץ את זה או שצריך לקבל את אישור
השר לכך?

זה נמצא בבדיקה.

בשבוע שעבר נפגשו שני השרים והחליטו להקים
ועדה שתבדוק את כל נושא האכלוס ותגבש את הקריטריונים.

אנחנו מקבלים מכתבים מהציבור שאנחנו
השלוחים שלו, ולכן באנו לתקן את הבירוקרטיה שקיימת. אם אתם לא יודעים איך לעשות זאת, אנחנו ננחה אתכם. יש לי ביקורת נוקבת כי אני רואה שעומדות דירות ריקות.

גם אני נבחר ציבור. באתי לכאן היום כדי לפתור
בעיות כפי שאתה רוצה אבל נעשה את זה במשותף. אנחנו רוצים לשנות דברים.

אנחנו באנו מהשטח, הייתי סגן ראש עיר וגם
ממלא מקום ראש העיר, הייתי בוועדות האכלוס ואני יודע בדיוק איך עובדת המערכת. לכן היום יותר קל לי לשנות דברים כי אני בא מהשטח. כאן באנו לתקן את הבירוקרטיה ועובדה שגם לשני השרים יש נכונות לעזור. אני אפנה גם לשר לתשתיות לאומיות, מאחר שישנו כאן הנושא של המינהל, כדי שגם הוא יצטרף לוועדת השרים הזו בנושא הזה.

ברמה שלנו אנחנו מוכנים להקל עליכם. שאלתי את דורית אם יש לה תקנה כזו או אחרת שמונעת ממנה לעשות את הדברים כפי שעושה משרד השיכון. לכן אני יושב כאן, כדי לפנות לשר, לשנות תקנה וכולי. המטרה של כולנו היא משותפת ואני רוצה לתת לך את הכלים הנכונים כדי לעשות את הדברים יותר קל ויותר נכון. כל שעה שנוריד את הסבל מאותן אוכלוסיות, עשינו את שלנו. אם מהדיון הזה תצא החלטה חשובה שתהיה לעזר ונגיע לאיזושהי הבנה, בזה עשינו את שלנו. זו המטרה שלנו, של כולנו. אני בטוח מאוד שגם אתה רוצה לעשות את המקסימום כדי להקל על האנשים האלה. אני בטוח שגם אתה שמח להיות כאן.

עוד מעט אני אתן לך סקירה על העולים
מאתיופיה, אליהם התייחסת.

אם יש חמש יחידות דיור שלא מאוכלסות
ומיועדות לאתיופים, לכן אמרתי שאולי אין עלייה מאתיופיה.

הדירות עדיין לא מוכנות לאכלוס.

ביעד כתוב עולים. לא כתוב שלא ניתן לאכלס את
הדירות. הוועדה עוד לא ישבה?

הדירות האלה נרכשו בירושלים עבור אתיופים.
הדירות בחברה, בפרזות, טרם נתקבלו לאכלוס.

צריך לשפץ אותן ולהכין אותן.

יש הבדל בין דירה שנרכשה לבין דירה לאכלוס,
כזו שהעולה יכול להיכנס אליה.

סביר להניח שדירה שנרכשה, האכלוס שלה צריך
להיות תוך 24 שעות.

אנחנו מדברים על דירות שנרכשו עכשיו.
אני מוכרחה לציין ש99- אחוז דירות שאנחנו מקבלים, כולל הוסטלים ודירות מתפנות גם באזורים לא מבוקשים, מאוכלסות במהירות. זאת אומרת, תוך שלושה-ארבעה ימים, כמובן בעדינות רבה, לוחצים את העולה על-ידי זה שאנחנו אומרים לו שאין מבחר גדול וזה מה שיש. העולים אצלנו מתאכלסים וכדוגמה אני אקח את בית-שמש. אני מקבלת הרבה דירות ממשרד השיכון שלא התאכלסו על-ידי ותיקים ואצלנו זה הולך באמת יחסית במהירות. אנחנו בהחלט מאכלסים את רוב הדירות גם הלא מועדפות ועל כך יכולות החברות המשכנות להעיד.

אם השיטה מראש שהם פונים ואתם צריכים
לכנס את הוועדה, את לא יכולה לומר לי שתוך שלושה-ארבעה ימים הדירות מתאכלסות כי זה לא יכול להיות. אם קיבלת היום את הפנייה, את לא יכולה מחר לכנס את הוועדה.

אני כבר לא צריכה ועדה משום שלי יש כל הזמן
רזרבה של מאות אנשים בכל המחוזות, אוכלוסייה של אנשים שכבר נגמר הסיפור לגביהם, שהרופא בדק וכולי. ברגע שמודיעים לי שיש דירה פנויה, אני שולפת מהמחשב ואני רואה מי הוא הראשון ואליו אני מתקשרת.

תבדקי את העובדה הזאת. תבדקי גם מה קורה
ברמלה, באופקים וכולי.

לי יש בעיה עם דירות נ"ר של משרד הקליטה. יש
דירה במרכז הארץ ולי יש מועמדים שחמש שנים אני אומר להם שאין לי מה לתת להם, הם מצביעים לי על דירות ריקות של משרד הקליטה שעומדות ארבע וחמש שנים ריקות. למה לא נוכל לקבל את הדירות האלה לאכלוס אצלנו?

בראשון לציון היו דירות נ"ר של אתיופים.

יש גם בהרצליה.

גם ברמלה יש דירות לאתיופים.

בזמנו רכשו הרבה מאוד דירות נ"ר לאתיופים,
אבל לא הצליחו לאכלס אותן בכל הארץ. אתמול הייתי בגבעת המטוס והתחננתי כי אני רוצה כבר לאכלס את הדירות בירושלים, אבל אף אחד מהם לא רוצה דירה ציבורית אלא כולם רוצים לרכוש דירות.

אצלי מחכים 180 בתור.

אם שמת לב אנחנו עושים הסבה ואנחנו שולחים
עולים לא אתיופים.

כמה דירות נ"ר יש במדינת ישראל, דירות שנרכשו
עבור אתיופים?

נכון להיום, לפי דיווח של עמידר, בחברת עמידר
יש 28 דירות נ"ר שמיועדות לאתיופים. יש דירות שעומדות ריקות במשך שנתיים.

אפילו יותר. במרכז הארץ יש דירות כאלה. מדינת
ישראל קנתה את הדירות לפני זמן רב ואחרי העלייה האתיופית החליטה מדינת ישראל שלא יכולה לעמוד בדיור ציבורי עבורם ולכן היא מעדיפה לתת משכנתה עד גובה של 95 אחוז מערך הדירה.

לי חשוב שלכל אחד תהיה קורת גג משלו ואני אומר לך באחריות שדירות נ"ר אלה עומדות ריקות כבר עשר שנים. אם תרצו כתובות, אני אוכל לתת לכם אותן.

דירה שלא התאכלסה במשך עשר שנים?

כן כי לפי החוק אסור לאכלס אותה אלא על-ידי
אתיופים.

לפני שש שנים משרד הבינוי והשיכון כימת את
ההפסדים הישירים והעקיפים שנבעו מאי-אכלוס 450 דירות נ"ר במרכז הארץ וזה היה ארנונה, נזקים, פלישות, הפסד שכר-דירה לחברות ולמדינה. אנחנו הגענו לסכום של 13 מיליון שקלים.

היום אפשר לשנות את הקריטריון הזה או שהוא
עדיין קשיח?

דירות נ"ר לאתיופים, האחריות הבלעדית היא לא
שלנו אלא זה צבוע של משרד הקליטה.

אנחנו עושים הסבה לדירות. אם שמתם לב, אני
לא יודעת אם זה בדיוק המחוז שלך, אנחנו כן מתחילים לאכלס דירות שהיו בעבר מיועדות לאתיופים ומאכלסים אותן על-ידי משפחות זכאיות שמסיבות שלהן צריכים לגור במקומות מסוימים. נכון שנשארנו עם עוד יחסית הרבה דירות נ"ר שמיועדות לאתיופים ואני מאוד מקווה שלא ירכשו יותר דירות נ"ר לאתיופים, ואני לא יודעת למי לומר את זה וזאת משום שהגענו למסקנה שהעולים רוצים לרכוש דירה.

בנושא של דירות נ"ר צריכה להיעשות הסבה.
צריכה לצאת הנחיה והדירות שעומדות ריקות שנתיים-שלוש-ארבע, להסב אותן לזכאים אחרים.

משרד הקליטה עשה את זה.

של מי הדירות ברמלה?

של עמידר.

חיסלנו את העניין הזה - נשארו עוד כשתי דירות -
והגענו להבנה עם משרד הקליטה שהדירות שם יינתנו למועמדים זכאים שהם מקרים קשים ולאו דווקא לאתיופים.

ברוח זו אני רוצה להודות למשתתפים בדיון. אני
רוצה לסכם את הדיון ואם מי מכם ירצה להוסיף משהו, כמובן שיוכל לעשות זאת.

לפי הנתונים שקיבלה הוועדה, יש 57,155 זכאים במשרד הקליטה.

57 אלף זכאים במשרד הקליטה ובמשרד השיכון
יש 1,300 חסרי דירה עם תעודת זכאות ביד.

אם כן, על-פי נתוני משרד הקליטה, 57,155 זכאים
ועל-פי נתוני משרד השיכון יש 1,300 זכאים. מהצד השני יש לנו, על-פי נתונים שלנו, 2,648 דירות ריקות מכל הסוגים, המינים והאזורים בארץ.

אנחנו מברכים את שר הקליטה ושר השיכון על כך שלקחו את הנושא ושמו אותו בסדר עדיפות עליון ומבקשים מהם לקחת בחשבון שקיימנו כבר מספר דיונים בוועדה לפניות הציבור. אנחנו כמובן מודים לכל הנציגים שהופיעו כאן ומסרו לנו את הנתונים. אנחנו מברכים ומבקשים שאכן תהיה הרחבת יריעת הזכאים והקריטריונים לזכאות גם לגבי עולים וגם לגבי זכאים אחרים. אנחנו מבקשים להאיץ את תקופת האכלוס, זאת אומרת, לבדוק איך אפשר להאיץ את הנושא הזה.

אנחנו נפנה לשר הקליטה כדי שתיקבע מדיניות המשרד וכדי שמשרד הקליטה יאמץ את השיטה של משרד השיכון, כאשר הרשימה מועברת מראש לחברות המשכנות דבר שיצמצם את תקופת ההמתנה.

אנחנו נבקש ממשרד השיכון שיבדוק את האפשרות שלכל החברות המאכלסות תהיה אופציה כך שיוכלו לקיים את השיפוץ, חברה שתרצה בכך, על-פי ההגדרות והקריטריונים שהמשרד יקבע, ושיהיה תיאום מראש לגבי ביצוע עצמי, דבר שלא קיים בעמיגור, אבל שם הם חוששים שלא יקבלו את התקצוב לכך. צריך להיות גוף שיקבל את האישור הסופי כדי שלא יינזק כי גם הוא רוצה לתת את השירות הזה אבל יש לו את החשש, אולי בצדק, ולכן צריך לבדוק את הנושא.

כאשר אנחנו פונים למשרד הקליטה נבקש לבדוק את נושא דירות נ"ר שניקנו לאוכלוסייה האתיופית ועדיין לא אוכלסו. בשעתו הקנייה הזו הייתה מבורכת ועדיין עומדות כשלושים דירות ריקות בכל חלקי הארץ שמיועדות לאתיופים והדירות הללו לא מאוכלסות מספר שנים כך שנגרמים נזקים מבחינת אחזקתן, הטיפול בהן ועלותן. נבקש לשקול להסב את הדירות האלה לכלל העולים.

בנפרד נפנה לשר לביטחון פנים כי עם כל הכאב והצער בו נמצאות המשפחות, אנחנו מדינת חוק ובמדינת חוק צריך לשמור על החוק, לעזור לחברות המשכנות ולתת גיבוי משטרתי במקומות שניתנו כבר צווי פינוי.

חשוב מאוד לציין שלא מדובר על פסקי-דין שצריך
לבצע אלא באותן דירות שבמסגרת שלושים יום צריך לפנות אותן.

נכון. אנחנו מדברים על פינוי תוך שלושים יום.
אני רוצה לבקש ממשרד השיכון - לגבי הדירות שאמרתם שהן לא ראויות למגורים והדיון שאתם עומדים לקיים - לקבל עדכון ושייאמר לי מה הוחלט לגביהן באותה ישיבה.

כמובן אציע את עזרתי בוועדת כספים והשר יוכל להיעזר בי בנושא כי הנושא מאוד חשוב וקריטי כאשר כל דירה כאן מצילה נפשות.

אני מודה לכל חבריי על המסירות, על העבודה ועל ההשקעה. אנחנו עומדים לרשותכם ואם תגלו שאני יכול להיות לכם לעזר לשנות תקנה כלשהי, המטרה שלנו היא לשרת את הציבור ואנחנו רוצים לעשות זאת בצורה נאמנה.

תודה רבה לכם.





הישיבה ננעלה בשעה 12:55