פרוטוקולים/פניות ציבור/2858



5
הוועדה לפניות הציבור – 6.3.2001

פרוטוקולים/פניות ציבור/2858
ירושלים, כ"ד באדר, תשס"א
19 במרץ, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום ג', י"א באדר התשס"א, 6.3.2001, בשעה 11:00

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן

ציון מזרחי, סגן בכיר, אגף רישוי, משרד התחבורה
יהורם אלבז, כלכלן, משרד התחבורה
עו"ד חוה ראובני, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
רפי מלכה, מנהל תחום תקציבים, הכנסות והנהלת חשבונות, משרד התחבורה
בת-שבע נח, מנהלת הכנסות ראשית, אגף כספים, משרד התחבורה
אמיר שביט, רפרנט תחבורה, משרד האוצר
בועז סופר, אגף הכנסות המדינה, משרד האוצר
עודד גינגיס, הממונה על תלונות הציבור, המועצה לצרכנות
עמוס ז'ורבסקי, יו"ר איגוד השמאים
עמי מימון, סגן יו"ר איגוד השמאים
שמואל מלקיס, מנהל מחלקה כלכלית, איגוד חברות הביטוח
אדוארד בלאו, המתלונן

שלומית קואולמן

חבר המתרגמים בע"מ











ס ד ר ה י ו ם

פניות ציבור בנושא החזר אגרת רישוי לבעלי רכבים שרכבם נגנב או שרכבם
הושבת והוכרז כ"אובדן גמור"



פניות ציבור בנושא החזר אגרת רישוי לבעלי רכבים שרכבם נגנב או שרכבם
הושבת והוכרז כ"אובדן גמור"

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לפניות
הציבור.
אני מבקש להתייחס לפונה אדוארד בלאו, שמייצג 30-25 אלף אנשים, ואולי קצת יותר, שנמצאים באותו מצב בו הוא נמצא.

פנו אצלנו והציגו בעיה כאשר אצל מישהו היה רכב שעבר תאונה ובגינה הרכב הושבת. אותו אדם שילם אגרת טסט לשנה שלמה כאשר אחרי חודש-חודשיים אירעה התאונה. הוא חשב שעל החלק היחסי בו הוא לא ישתמש ברכב, יקבל את החזר האגרה. אותו אדם לא מכיר את החוק ואף אחד לא שולח לו כל אינפורמציה בנושא הזה, אבל יום אחד מישהו הסב את תשומת לבו שיכול להיות שכן מגיע לו החזר. הוא פונה אחרי 11 חודשים ואומרים לו שהוא יקבל רק עבור חודש אחד. זאת אומרת, על כל 10 או 11 החודשים שהרכב כבר לא ברשותו, הוא לא יקבל. מדובר כאן בתשלום של אלף שקלים לאדם.

אנחנו מקיימים את הדיון משום שאני בטוח שלא מדובר באדם אחד או בעשרה אנשים אלא מדובר בתופעה. גם אני נוהג שנים רבות אבל אף פעם לא ידעתי את זכויותיי ולא ידעתי מה קורה אם חלילה גונבים את רכבי או הוא מושבת כתוצאה מתאונה, ולא ידעתי שמגיע לי החזר. לגבות את הכסף כמובן גובים, אבל כשצריך להחזיר את הכסף, כולם מתעלמים מכך.

ידוע לנו שב29- באוקטובר 2000 משרד התחבורה פרסם הודעה בעיתונות על כך שבעלי מכוניות שרכבם נגנב בשבע השנים האחרונות ושילמו אגרת רישוי, יוכלו לקבל החזרי אגרת רישוי וכי את ההחזר ניתן יהיה לקבל בכל אחד מסניפי בנק הדואר. נאמר שמחשב הדואר מתואם עם משרד הרישוי, בודקים במקום את מספר תעודת הזהות ומספר הרכב ומקבלים את הכסף מיידית במקום ובמזומן. הבעיה היא שבעלי הרכבים שרכבם נגנב אחרי 15 בספטמבר 2000 יוכלו לקבל החזר אגרת הרישוי רק במשרד הרישוי ולא בסניף הדואר. אותו אדם צריך להגיע למשרד הרישוי עם מספר זיהוי, פרטי חשבון הבנק ומספר הרכב, הכסף יוחזר לא מיידית אלא תוך שלושה חודשים לחשבון הבנק. אם מדובר בהשבתת רכב או אובדן גמור, יש לבוא עם הערכת שמאי של משרד הרישוי.

אם אנחנו בודקים כמה סניפי בנק דואר קיימים בארץ וכמה סניפים של משרדי הרישוי, כאשר שעות הקבלה שלהם שונות, נראה שאותו אדם צריך להפסיד כאן יום עבודה, לחכות עוד שלושה חודשים עד לקבלת הסכום, להביא אישור שמאי במקרה שהרכב מושבת ולדעתי כאן צריך לבדוק למה מתקיימת כל הבירוקרטיה הזו.

משרד הרישוי הוא המשרד היחידי בין משרדי
הממשלה שעובד בשעות אחר-הצהרים.

לא כולם. אנחנו ניתן לכל אחד את האפשרות
להתייחס.
אני רוצה להמשיך בהצגת הנתונים כדי שנדע מה קורה. אנחנו צברנו כאן נתונים וכבר הבנתי שהם לא כל כך מדויקים כי מדובר במספר גדול יותר.

לפי הנתונים שבידינו, היום יש 61,911 אנשים שזכאים להחזר כספי או בגין תאונה או בגין גניבת הרכב. עד היום נפדו 5,6 מיליון שקלים כאשר כל הסכום הוא כנראה 31 מיליון, כך שנשארו עוד 25 מיליון שקלים בקופה. זאת אומרת, מהמספרים כאן עולה שלעוד 50,801 אזרחים מגיע החזר כספי ויכול להיות שהם אפילו לא יודעים שהחזר זה מגיע להם, והכסף נשמר בקופה. יתכן שרוצים להרוויח את הכסף על גב האנשים שבאמת מגיע להם על-פי קביעת משרד הרישוי.

לפי הנתונים בשנת 1999 נגנבו 31 אלף רכבים ובשנת 2000 כ26- אלף.

הבנתי שהייתה תביעה ייצוגית בשנת 1998 והגיעו לאיזה שהן החלטות, אבל במקרה זה דובר רק על גניבה ולא דובר על מקרה של אובדן גמור. כלומר, מבחינת הדיון המשפטי שהיה, התייחסו רק לגניבת הרכב.

על-פי תקנה חדשה של משרד התחבורה, שעדיין לא נכנסה לתוקף, נהג שרכבו נגנב יקבל במועד חידוש רשיון הרכב שנגנב הודעה לביתו שעליו לבוא למשרדי הרישוי ולקבל החזר עבור אגרת רישוי בגין כל התקופה שרכבו נגנב. התקנה לא מתייחסת לרכבים שהוכרזו כרכבים מושבתים.

אדם שרוצה להשבית את רכבו מרצונו החופשי,
יכול לבוא למשרד הרישוי ולהודיע על כך.

יש לי כאן שאלות אבל לפני שאציג אותן אני
מבקש את אדוארד בלאו לספר על המקרה האישי שלו כי אני בטוח שאנשים רבים נכנסים לקטגוריה זו ורבים מהם נמצאים במצבו.

אם כבר לייצג, אני מוצא את עצמי מייצג את שני
סוגי המקרים, גם מי שרכבו נגנב וגם מי שרכבו ירד מהכביש עקב אובדן גמור.

בשנת 1995 נגנבה ממני מכונית מסוג אאודי. עד עצם היום הזה, אפילו לאחר שכבר עסקתי בעניין של רכב שנפגע בתאונה והורד מהכביש, לא חשבתי על המקרה ההוא כי זה נראה לי ישן. אבל בסופו של דבר שילמתי בזמנו אגרה כחוק ונדמה לי שהחזר זה מגיע לי, אבל על זה לא קיבלתי שום הודעה משום גוף.

אתה יכול להיכלל בתקנות של משרד הרישוי.

עד לרגע זה ששמעתי את הדברים, לא ידעתי שאני
נכלל בתקנות כלשהן. היה רצוי שכל הציבור ידע על כך. אני חלק מהציבור ואני לא ידעתי על זה.

אני רוצה להתייחס למקרה בגינו פניתי אל הוועדה. ב26- בספטמבר 1999 הרכב היה מעורב בתאונה ובו במקום כל החלק הקדמי של הרכב נהרס, שם נמצא גם המנוע, ולא ניתן היה יותר להשתמש בו. הרכב נגרר לאיזשהו מגרש. הודעתי לחברת הביטוח, הרכב היה מבוטח, הגיע שמאי יום אחד מאוחר יותר, הוא ראה את הרכב וב10- באוקטובר הוציא השמאי דוח ששם הוא קובע את כל הנזקים שנגרמו וגם קובע שהרכב הוא בגדר אובדן גמור.

הידיעה על כך שהרכב הוא בגדר אובדן גמור נמסרה יומיים אחרי קרות התאונה על-ידי השמאי וזאת עוד בטרם הוציא את הדוח – השמאי היה שמאי מטעם החברה – גם לי וגם לחברה. חברת הביטוח ביקשה ממני, כדי לקבל את הפיצוי, בין השאר להביא את רשיון הרכב המקורי שבידי ואכן מסרתי אותו. לצערי לא שמרתי העתק ממנו. אני לא ידעתי שאני אמור להודיע לרשות הרישוי על כך.

מה שם החברה?

אישי ישיר.

ההסדר הוא שכאשר אתה מגיע לחברת הביטוח,
שם אתה יכול למסור את פרטי הבנק שלך, הם מדוורים אלינו והכסף יגיע אליך לחשבון.

לא נאמר לי שחברת הביטוח שלי היא לא בהסדר.
רשות הרישוי קיבלה הודעה על המקרה. חברת הביטוח קיבלה ממני ומהשמאי שלה הודעה על המקרה, היא קיבלה ממני את רשיון הרכב, אין לי מושג מתי היא הודיעה לרשות הרישוי על אותו מקרה, אבל מסתבר, משיחה שהייתה לי, שהיא אכן הודיעה על כך באיזשהו מועד מאוחר יותר. אגב זאת גם למדתי שמבחינת משרד הרישוי הזכאות להחזר כספי מתחילה מהיום שהרשות מקבלת הודעה ולא מהיום בו קרה המקרה. ישנם בוודאי פערי זמן שמתורגמים לשקלים רבים בין המועד שבו קרה המקרה שמזכה את האזרח להחזר כספי לבין המועד שהרשות אומרת שמכאן והלאה היא רואה בזה זכאות.

יש לי מספר השגות לגבי הדרך שהדברים מתנהלים. ראשית, אין שום סיבה בעולם שאני לא אדע על-בסיס קבוע וחוזר מה זכויותיי במקרים כאלה, יהיה זה אפילו אחת לשנה כאשר שולחים לי חידוש לרשיון. יכולים לצרף דף ולומר לי אם יקרה כך וכך, תדע שאתה זכאי.

זאת תהיה המלצה שלנו.

שנית. חברת הביטוח לא מיידעת אותי בכלל מה
מעבר ליחסים ביני לבינה, אבל מרגע שהיא מקבלת ממני את רשיון הרכב, בוודאי שמחובתה ליידע אותי אם אני מוותר על זכויות , אם אני לא מוותר ומה לעשות בטרם הוויתור על זכויות, אבל זה מבחינת חברת הביטוח.

גם זו תהיה המלצה.

מבחינת השמאות. אני מבין שיש פה עבודה
מקצועית שנעשית והיא לא יכולה להיעשות בזמן קצר אלא היא אורכת זמן, וכאן אין שליטה לא לחברת הביטוח ולא לי כי השמאים הם בפני עצמם. לא יכול להיות שהזכאות שלי תהיה בין השאר פונקציה של מהירות העבודה של השמאי. אני כאזרח צריך להיות מנוטרל מהזמנים שהמערכות מבצעות את תפקידן. להבנתי צריך להיות מועד אחד שבו קובעים שמיום מסוים אני זכאי.

לא ידעתי שאני זכאי, אבל חשבתי שזה הגיוני שאני זכאי וצריך להחזיר לי כסף. מבלי לדעת שאני זכאי על-פי חוק, אני פניתי בכתב בדואר רשום למי שראיתי ככתובת מבחינתי כי לא ידעתי מי היא הכתובת. ב21- ביולי 2000 פניתי לאגף הכספים, משרד התחבורה, בניין כלל, רחוב יפו, ירושלים, אבל לא קרה דבר וחצי דבר. אגב, צירפתי את דוח השמאי לפנייתי עם הדרישה להחזיר לי כספים. שלחתי העתק לעורך-הדין שלי והעתק לחברת הביטוח. הפנייה שלי מ21- ביולי 2000 לא נענתה כלל ואז חזרתי ופניתי שוב ב13- בפברואר 2001 ואז קיבלתי מאוד בזריזות – אחרי פחות משבוע – פקס שמודיע לי שלא התקבלה הפנייה מחודש יולי וכי היא התקבלה עתה. ציינו לי מה זכאותי על-פי הרישומים במשרד ומה הן הדרכים לפיהן אני יכול לממש את זכאותי. זאת אומרת, אילו את התגובה הזו הייתי מקבל בפנייה הראשונה, הייתי שבע רצון ממהירות התיקון. מהפנייה הראשונה עד קבלת התשובה חלפו שבעה חודשים.

אפשר לקצר כי נושא התאונה הוא מאוד ברור
וחד-משמעי.

כפי שציינתי בראשית דבריי, אני מבין שיש עוד
חמישים אלף אנשים שנופלים בין הכיסאות ולא יודעים מהי זכאותם. אנחנו מדברים על משרד מסוים שעושה את עבודתו נאמנה, אבל צריך ללמוד את הנושא ולהעביר את כל הזכויות לידיעת הציבור.

אני לא מכיר את הפרטים אבל אני לא מתווכח עם
הטענות.
אני רוצה להתייחס לדבריך שנאמרו בקשר לטרטור של האזרח בין הדואר לבין הרישוי לבין כל מיני גופים. אנחנו במגמה מאוד מאוד קונקרטית כדי להביא למערך של שיפור השירות בכל מערך הרישוי. אנחנו נתנו כסף רב לעבודה שנעשתה בעניין הזה לפני שנתיים, בה גם דובר על פריסת מערך הרישוי וגם דובר על איזה פעולות רלוונטיות ואיזה לא רלוונטיות שייעשו בתוך הרישוי. אם נסתכל על החלטות הממשלה שהתקבלו מספר חודשים לקראת דיוני התקציב והתקציב השנה, אתה תראה שם כמה החלטות בעניין של שיפור השירות לאזרח, גם בתחום הרישוי. אתה תראה גם פרק שלם בנושא שיפור השירות לאזרח, כאשר הרישוי הוא אחד מהנושאים שם.

אני אהיה קצת יותר קונקרטי. אנחנו רוצים מאוד להעביר פעולות שהן פעולות שוטפות נקרא לזה של משרדי הרישוי למקומות שהם יותר ידידותיים לאזרח כמו הדואר, כמו קניונים וכולי.

למה יש כאן את ההחלטה מה15- בספטמבר 2000
שאומרת שהאזרחים שרכבם נגנב, ייפנו למשרד הרישוי ולא לדואר?

אני לא מכיר את הפרטים לגבי רכב שנגנב. את
הבעלות על רכב אתה כן יכול עכשיו להעביר בסניף הדואר, דבר שלא היית יכול לעשות לפני מספר שנים. המגמה שלנו היא להמשיך ולהעביר עוד פעולות לדואר או לגורמים אחרים.

אני רוצה לציין דבר אחד שעומד להתקיים ב1- באפריל, כאשר המגמה של מה שאנחנו מנסים להוביל היא שיפור השירות לאזרח בעיקר בתנאי ההגעה למקום והיעדר הבירוקרטיה הממשלתית. אני אקח דוגמה כי אני רוצה לספר על הרפורמה שמוביל משרד התחבורה וב1- באפריל היא אמורה להיכנס לתוקף וזה בנושא תחנות הצילום וקבלת רשיונות הנהיגה.

אדם שהוא נהג חדש וצריך להצטלם ולקבל את רשיונו, עד היום זה נעשה רק במשרדי הרישוי אבל מה1- באפריל יש שתי חברות שזכו במכרז והנושא הזה יתפרס בכל הקניונים בארץ עם הרבה יותר נקודות פריסה כאשר שעות הפתיחה יהיו שעות יותר ארוכות מהקיים היום, כל נושא החניה הרבה יותר מוסדר כי זה בקניונים ושם יש חניה. זאת היא המגמה. זה עוד לא קורה בתחום הזה, אבל המדיניות שלנו היא להוביל את זה קדימה גם בתחומים נוספים.

לאוצר אין שום אינטרס בסידורים כאלה ואחרים לא להחזיר כספים שמגיעים לציבור.

מה קורה עם אנשים שלא ניצלו את זכותם ולא
קיבלו את הכסף עד סוף שנת תקציב זו או אחרת?

אני לא מכיר. אני לא חושב שיש לזה משמעות.

לפי חוק התקציב הכסף צריך לחזור לאוצר.

הכסף לא יוצא מתקציב המשרד וזה לא קשור
לשנת הכספים. זה קשור להכנסות המדינה. אם מישהו משלם אגרה, סכום האגרה הולך להכנסות המדינה וגם ככה ההכנסה הזו יוצאת מהאוצר.

יש עדיין אחוז מהאנשים שלא ניצלו את זכאותם
והכסף הזה מגיע להם. הכסף נמצא?

לא מדפיסים כסף וכסף כזה מחכה בצד, אבל
ברגע שתהיה בקשה והיא תאושר על-פי כל הקריטריונים, הכסף יוחזר לאותם אנשים שמגיע להם. אני לא בקיא בכל הקריטריונים.

אני חושב שהדרך שלכם היא נכונה, אבל במקרה
הספציפי הזה אתם עדיין מריצים את הצרכן לעמוד בתור וזה לא משנה אם זה באופן פרטי כדי שמישהו יעשה עוד קצת כסף או למשרדי הממשלה. אני חושב שלגבי העתיד – ואני לא מדבר על מה שהיה – אם הפרסום לא יהיה ואנשים יצטרכו לעמוד בתור, אולי תחשבו על האפשרות שמי שצריך לקבל את הכסף, ואתם יודעים בדיוק את הקריטריונים ואלה לא אותם קריטריונים שנאמרו כאן כי יש עוד כמה קריטריונים והציבור לא יודע עליהם, אולי פשוט תדאגו לשלוח את הכסף לאנשים הביתה.

אני אתך במאה אחוז בעניין הזה.

כי אחרת הצרכן יצטרך כל היום לשבת וללמוד
את כל החוקים והתקנות. ברירת המחדל תהיה לקבל את הכספים הביתה.

מדובר בתופעה שהיא גדולה מאוד, מעל ומעבר למה שנאמר. לפי הנתונים שקיבלנו ממשרד התחבורה מדובר בשבע השנים האחרונים בערך – וזה אומדן - בלמעלה מ360- אלף איש שמגיע להם החזרים. הסכומים האלה לא כוללים את אגרת הרדיו. האומדנים של הסכומים האלה שאנחנו ערכנו מגיעים ללמעלה מ230- מיליון שקלים.

הסכומים האלה לא כוללים את אגרת הרדיו שנכנסה לפני כמה שנים כחובה, כאשר אם יש לך רדיו או אין לך רדיו אתה צריך לשלם, זה לא כולל בעלי רכב כמו אופנועים, לא כולל כלי רכב בעלי מנוע דיזל, ולא כולל אוטובוסים פרטיים.

זה שאין מידע ומשרד התחבורה לא דאג כל השנים לפרסם, לדעתנו זה יצר את הבעיה הזאת שהלכה ותפחה כי החוק קיים למעלה מארבעים שנה. התקנות האלה קיימות שנים רבות, גם אם בצורתן האחרונה היא בערך שבע שנים. הבעיה שגם לא ניתן לדרוש אחורה יותר משבע שנים כי יש חוק התיישנות.

מה שהתפרסם על-ידי משרד התחבורה, לדעתנו זו יציאה ידי חובה כי היה משפט והיה הסכם. המשפט הזה התייחס רק לחלק אחד שמדבר רק על גניבות כך זה התפרסם והיום ראיתי את המודעה והיא קצת מטעה. לפי דעתי הם עשו בדיוק את המינימום שנדרש מהם וזאת כדי לצאת ידי חובה. עד כמה שאני יודע בעיתונים הרוסיים זה לא התפרסם כי הם לא חויבו לפרסם שם.

במודעה לא כתוב תדעו לכם שיש לאלה ואלה זכאות אלא המודעה מתייחסת למעשה רק לפסק-הדין והיא אומרת שזכאי להחזר מי שרכבו נגנב. רבותיי, זו הטעיה. יש אובדן כללי, יש התיישנות, יש כל מיני דברים שונים ויש גניבות.

התיישנות זה רכב שרשיונו כבר לא בתוקף. אין
עבירה בסל. רכב התיישן, מבוטל, כאשר הרשיון שלו לא בתוקף.

יש כאלפיים בשנה שרשיונם פג. יש מקרים בהם
הרכב ישן ובמהלך השנה, אחרי ששולמה האגרה, רוצים להעמיד אותו.

הם צריכים לבוא ולהפקיד את הרשיונות.

יש טופס בקשה להחזר.

כל בעל רכב מקבל הביתה כל שנה חידוש. אם
אתה קורא את הדברים הכתובים, בפירוש הזכות הזו כתובה שם שחור על גבי לבן מזה 15 שנה ואני דאגתי לכך אישית שזה יהיה כתוב.

אנחנו חושבים שמשרד התחבורה חייב לדאוג
מיידית ולעשות כל מאמץ שכל האזרחים ידעו – לא רק מה שנכתב בצורה חלקית בפסק-הדין כיוון שמישהו תבע באופן אישי ולכן פסק-הדין התייחס למקרה הספציפי הזה – את זכויותיהם. אני מציע לשקול את הדרך שבצורה של ברירת מחדל, בנוסף לפרסום הזכויות, אנשים יקבלו הביתה את הכסף שמגיע להם.

אם נברר ונבדוק ונראה שרוב האוכלוסייה בתקופה הקרובה לא תהיה מודעת לדברים האלה, נשקול תובענה ייצוגית או בג"ץ בנושא הזה.

אתה מציע שישלחו לאנשים המחאה הביתה?

כן.

יש לנו שלושים אחוז דואר חוזר.

אני רוצה לשאול את השאלות כדי שהנוכחים
יוכלו להתייחס.
כפי שציינתי, יש זמן מסוים שאפשר לבוא ולקבל את הכסף בדואר וזמן מסוים בגינו צריך לבוא למשרד הרישוי. השאלה היא מדוע משרד התחבורה לא מאפשר לכולם לקבל את הכסף בסניפי הדואר מאחר שסניפי הדואר זמינים יותר, זמני העבודה גמישות יותר, מה עוד שיש 450 סניפי בנק הדואר ברחבי הארץ מול שלושים סניפי רשות הרישוי.

מדוע משרד התחבורה לא שולח לכל בעלי הרכב בנוסף לאיגרת חידוש הרישוי גם את הנהלים להחזר כספי במקרה של גניבה או אובדן גמור.

מדוע נקבע התאריך הזה של שבע שנים שהוא מ15- בספטמבר 1994 עד 2000. מה קורה עם רכבים שיום לפני כן נגנבו או הושבתו?

מדוע לוקח שלושה חודשים עד שמקבלים את הכסף ובעלי הרכבים שנגנבו בשנת 2000 צריכים לפנות למשרד הרישוי לקבל החזר כספי?

מדוע משרד התחבורה לא כולל בתקנה החדשה שעדיין לא נכנסה לתוקף גם חובה לשלוח הודעות לבעלי רכבים שהוכרזו כאובדן גמור ואז זכותם לקבל החזר כספי או לשלוח את כספם ישירות אליהם לביתם? את הבקשה לחידוש רשיון שולחים ויודעים להיכן היא מגיעה כך שבאותו מצב אפשר להוציא דף מידע כדי שהאזרחים ידעו מה קורה בגלל אובדן גמור או בגלל גניבה וכולי.

אם מכתב לא מגיע, זה דבר אחד, אבל כשהמחאה
מסתובבת, זה דבר אחר.

לשם כך הוא יפסיד יום עבודה? יבוא למשרד
הרישוי וילך ושוב יבוא וילך?

אני מציע שנשים חלק מהנתונים פחות או יותר
בצורה ברורה. כמובן שרכב שנגנב, בחלק המרבי של המקרים חברת הביטוח משלמת את ערך הרכב ללא שמאות. אז למעשה גם לא מתבצע כל הנוהל כפי שמתבצע באובדן כללי של דיווח למשרד הרישוי על איזשהו טופס שנקרא 587. בשום שלב אין למשרד הרישוי דיווח שמהרגע הזה המסוים הרכב חדל לשמש אזרח כלשהו.

במקרה של אובדן להלכה. כשיש ביטוח - כי היום סדר גודל של ארבעים אחוז מכלי הרכב במדינה אין להם בכלל ביטוח מקיף - ושיש מצב של אובדן להלכה, זה אומר שהרכב ניזוק כדי 55-50 עד 60 אחוז מערכו וכאן מחליטה חברת הביטוח שלא כדאי לתקן את המכונית, מפצים אותו בערך הרכב ולוקחים את הרכב כמו, מעבירים אותו לסוחר שחברת הביטוח קשורה עמו, הוא מתקן את הרכב ומוכר אותו הלאה.

למעשה התהליך הזה הוא כמו כל תהליך אחר שבן-אדם מוכר את הרכב שלו לאחר. כאן לא יכול לבוא בחשבון שום החזר של אגרות במקרה הזה מאחר שבעל הרכב למעשה מכר את הרכב למבטח, קיבל את ערך הרכב מהמבטח, המבטח עושה עם הרכב הלאה שימוש, מעביר אותו לגוף אחר שמתקן אותו ומוכר אותו הלאה עם הרשיון חי כפי שהיה קודם לכן.

היה למישהו רכב שעבר תאונה. השמאי אמר את
מה שאמר, חברת הביטוח החליטה שלא כדאי לה לתקן את הרכב והיא מפצה את אותו אדם בערך הרכב. שבועיים לפני כן היה לו טסט והוא שילם את האגרה ואתה אומר שהוא לא מקבל את הסכום הזה חזרה.

זה כמו שאתה מכרת את הרכב שלך למישהו אחר
ואני מניח שאדוני מכר מספר מכוניות בימי חייו עד היום.

הוא עושה תהליך של העברת בעלת?

איך אני יודע הרכב שלי הושבת באמת ומכרו את
החלקים שלי או שהוא מסתובב אחרי כן בכבישים?

לכן אני עושה את ההבחנה. היום לפי החוק עד
ששים אחוז מערך הרכב, הרכב בר-תיקון וחברת הביטוח מגלגלת את הרכב הזה מתוקן למישהו אחר או בעצמה או באמצעות קבלן שעושה זאת עבורה. זה שווה למצב בו אדם מוכר את רכבו. כל אחד מכם מכר רכב בימי חייו והוא יודע שלעולם הוא לא קיבל החזר ממשרד הרישוי בתהליך בו הוא מכר את הרכב.

כשהרכב ניזוק, במצב של אובדן כללי, זאת אומרת מעל ששים אחוז, במצב הזה רשיון הרכב נלקח על-ידי השמאי ועם הדיווח שלו לחברת הדיווח במקביל הוא מעביר את רשיון הרכב, את טופס 587 למשרד הרישוי ושם הוא מודיע שאת הרכב הזה תמחקו מהפנקסים שלכם כי הוא אובדן גמור.

הוא מעביר ניירת או מעביר למחשב?

מעביר ניירת בדואר. כדי שזה יהיה בטוח, אנחנו
מעבירים גם בדואר וגם בפקס.

כמה זמן עובר מיום שבדקת את הרכב והחלטת
עד שהטפסים עוברים?

בממוצע עד חודש ימים. כשאותו אדם קיבל את
הכסף שלו ממשרד הביטוח, זה אומר שהטיפול של השמאי הסתיים. בו זמנית מועבר הדיווח למשרד הרישוי.

מאיפה יודע אותו אדם פשוט מה אתה החלטת?

הוא חייב לקבל לפי החוק עותק מהדיווח למשרד
הרישוי. הוא חייב לקבל עותק מטופס 587.

הוא מקבל זאת מחברת הביטוח?

חברת הביטוח מקבלת העתק מהשמאי והיא
חייבת להעביר לו את הטופס.

הוא יכול לדעת אם הרכב הושבת באופן מוחלט
או שהוא כביכול תוקן וממשיך לנוע.

לזה אני לא אכנס כי כאן צריך להיכנס מי שמייצג
את חברות הביטוח. המבוטח מקבל את מלוא ערך הרכב ומלוא ערך הרכב כולל גם את נושא הרישוי. הוא כולל גם אביזרים אחרים. אני לא אכנס לעניין הזה אבל אני אומר שבעיקרון כשדנים עם לקוח מסוים על ערך הרכב, חלק מהרכב זה גם אותה אגרת רישוי. היום יש כלי רכב עם מנוע דיזל שאגרת הרישוי שם מתחילה ב3,000- שקלים יותר מכל אגרה של רכב אחר. זה איזשהו פיצוי על סבסוד המדינה על דלק סולר זול יותר, וכך מצאה המדינה להתחשבן עם מי שיש לו רכב דיזל. מדובר בכלי רכב עם רישוי מאוד גבוה וכאשר מפצים מבוטח בעל רכב, חלק מהפיצוי שלו הוא אותה אגרה כשהוא מעביר את הרכב למבטח.

אני יכול להציע משהו לגבי עיכוב, אם היה, במשלוח הניירת למשרד הרישוי כדי שלא יהיה מצב בו הכתובת לא ידועה. מאחר ששמאי רכב מזה עשרים שנה מורשה מטעם משרד התחבורה, ושמאי רכב בדק את הרכב למעשה הוא שמאי עם רשיון של משרד התחבורה לעסוק בשמאות. אני מציע שלגבי היום הקובע בו הרכב חדל לשרת אזרח כלשהו, הוא יום בדיקת השמאי וזאת בלי שום קשר למועד הפרוצדורה ומתי הוא שלח את הטופס. היום התאריך הוא יום הגעת הטופס למשרד הרישוי כאשר יכול להיות למשל מצב בו לאדם יש שעבוד של מס הכנסה או איזשהו הליך אחר שמפריע לחברת הביטוח לסלק את התביעה, ולכן החומר שלו עומד על השולחן וגם הטופס הזה למשרד הרישוי לא נשלח.

אני רוצה לחדד נקודה שעמי העדיף לא להיכנס
אליה וזו נקודת בעלות על השרידים של הרכב.
על-פי הפוליסה התקנית, סעיף 6(ג) נאמר: "שילם המבטח למבוטח את מלוא שווי הרכב או החליפו ברכב מסוג ואיכות דומים בשל אובדן גמור או בשל אובדן גמור להלכה, תעבור הבעלות בשרידי הרכב למבטח". זאת אומרת, ברגע שרכב מוכרז כאובדן גמור והמבטח משלם לבעל הרכב את מלוא שווי הרכב ולדעתנו אגרת הרישוי גלומה במחיר הרכב, עוברת הבעלות בשרידי הרכב למבטח. לכן המבטח הוא הזכאי לקבל את החזר אגרת רישוי באם היא קיימת ולא הבעלים של הרכב.

אנחנו צריכים לעשות הפרדה בין רכב שמבוטח בחברת ביטוח לבין רכב לא מבוטח בחברת ביטוח ואין לאותם בעלים של אותו רכב לא מבוטח ממי לקבל את שווי הרכב שהוא אובדן או גנוב או נהרס. מרגע המבטח משלם את מלוא שווי הרכב לבעל הרכב, הזכויות ברכב עוברות אליו.

זה הגיוני.

אני מודיע כאן שאנחנו אדישים לגבי התאריך
שייקבע, אם זה ביום הקביעה או ביום הדיווח. אנחנו לא מתנגדים לכל תאריך שייקבע. מתי שהשמאי מודיע לנו, אנחנו מקבלים וזה נרשם בתוך המערכת שלנו.

בטופס שאנחנו מעבירים למשרד הרישוי, בו אנחנו
כותבים שהרכב הוא אובדן גמור ומבקשים להסיר אותו מרשימת משרד הרישוי, יש שם את תאריך התאונה, תאריך הבדיקה, תוקף הרשיון וכולי.

זכינו ומלאכתנו נעשתה על-ידי אחרים. משמע,
אנחנו צדיקים. בעיקרון הדברים שנאמרו על-ידי האדונים המכובדים נציגי איגוד השמאי הם נכונים אלא שלא כולם מסכימים לכך ויש מחלוקת משפטית בנושא הזה.

בכל אופן, עמדת הפיקוח על הביטוח היא שהאגרה שייכת למבוטח. העניין הוא שאנחנו לא מסכימים לכך אבל חייבים לפעול בהתאם להנחיית הפיקוח.

אני מסכים לחלוטין עם מה שנאמר כאן שבעצם כאשר חברת הביטוח משלמת תגמולי ביטוח בגין אובדן גמור, בין אם מדובר בגניבה או בין אם מדובר באובדן גמור כתוצאה מתאונה, הן להלכה והן בפועל, למעשה, כיוון שהחוק קובע בצורה מפורשת שהרכב עובר לבעלות חברת הביטוח, תגמולי הביטוח כוללים פיצוי כולל מחיר האגרה. קל לראות את זה בקלות בייחוד היום כשהפיקוח על הביטוח הוציא הנחיה של תשלום תגמולי ביטוח במקרה של אובדן גמור והוא נתן הוראה מפורשת לחברות הביטוח בעצם לשלם תגמולי ביטוח לא לפי ערכו הממשי של הרכב ושוויו באותו רגע בשוק, אלא על-פי מחירון אובייקטיבי והמחירון האובייקטיבי הזה כולל ללא כל ספק את האגרה.

לנו יש הנחיות ואנחנו לא פועלים בניגוד להוראות הפיקוח. באופן מעשי רוב חברות הביטוח – אני לא יכול להישבע פה בנקיטת חפץ שאלו הן כל חברות הביטוח – אבל כל חברות הביטוח שם ביררתי, וערכתי כמה שיחות לפני הישיבה, נותנות את השירות הזה למבוטח. דהיינו, הן מדווחות למשרד הרישוי גם במקרה של גניבת רכב וגם במקרה של אובדן גמור, ואם הדיווח שלהן למשרד הרישוי כולל את מספר חשבון הבנק של המבוטח, אותם מבוטחים שמסכימים לתת את מספר החשבון – ולא כולם מסכימים – הכסף מועבר ישירות ממשרד הרישוי לחשבונו של המבוטח.

אני חושב בכנות, וגם אני משפטן, שהחלטת הפיקוח היא לא נכונה. לפי דעתי הם גם סותרים את עצמם בהחלטה לשלם תגמולי ביטוח על-פי מחירון מוסכם. אגב, יש שופטים שסברו שאגרת הרישוי עוברת לחברת הביטוח ויש כאלה שסברו אחרת, אבל באופן מעשי אני לא חושב שכאן זה המקום בו נדון בסוגייה המשפטית הזאת ואני לא בטוח שזה הפורום הנכון. בכל אופן, חברות הביטוח נותנות את השירות הזה.

הבעיה כמובן מתחדדת בנושא של גניבת רכב כי ברגע שיש גניבת רכב, משרד הרישוי למעשה לא מאפשר ביצוע שום פעולה ברכב ברגע שנרשם שהרכב הוא רכב גנוב. לידיעתכם, חברות ביטוח משלמות תגמולי ביטוח על רכב גנוב תוך 28 יום לאחר שניתנה הודעה על גניבת הרכב. יש גם ויכוח משפטי מה הוא עיקרי הביטוח, אם עיקרי הביטוח הוא גניבת הרכב או תום 28 יום, אז הרכב נחשב כרכב גנוב. שוב, אני לא רוצה להלאות אתכם בסוגיות משפטיות מאוד מורכבות. לפי דעתי ה28- יום הם הכרח. זאת אומרת, עד שהרכב לא מוכר כרכב גנוב אי-אפשר לדרוש גם ממשרד הרישוי תשלום על הרכב כהחזר אגרה.

אני אמרתי שהדיון היה צריך להתנהל כך שקודם הם יציגו את תמונת המצב כמקצוענים ואחר-כך נאמר דברים שלא מוצאים חן בעינינו לגבי המצב הקיים תוך ניסיון לשפר אותו.

האם יש בעיה לחברות הביטוח להוציא
אינפורמציה לציבור?

חברות הביטוח עושות זאת.

אני מתכוון שזה ייכתב בפוליסת הביטוח.

עם כל הכבוד, השירות שנותנות חברות הביטוח
בסוגייה משפטית שהיא לא ברורה – ואני נוטה לחשוב שלמבוטח אין זכות לגבי אגרת הרישוי – אני חושב שזה רעיון לא טוב. חברות הביטוח בפועל נותנות את השירות הזה ואני חושב שמי שצריך להודיע לבעל הרכב במסגרת חידוש אגרת הרישוי זה משרד הרישוי. אני חושב שזה דבר טבעי לעשות כך. להטיל נטל נוסף על חברות הביטוח, נראה לי לא הולם. מה עוד שחברות הביטוח נותנות את השירות הזה.

לגבי הטופס של הודעה על אובדן גמור, קיימת אופציה להודיע זאת ישירות. כמובן שהאופציה הזאת עומדת בעיקר לשמאים של חברות ביטוח או כאלה שעובדים עם חברות ביטוח, ולשמאים עצמאיים האופציה הזאת לא קיימת. משרד הרישוי פנה אל חברות הביטוח וביקש לאפשר גם לשמאים עצמאים להתקשר ישירות, אבל הדיון הזה עדיין לא התקיים אבל אני נוטה להאמין שאיגוד חברות הביטוח וחברות הביטוח יסכימו לדבר הזה.

במכתב יש עובדות לא נכונות. אדם שבא וטוען
שמגיע לו עבור 11 וחצי חודשים, חייבם לבדוק את העובדות. העובדה היא שמגיע לו רק עבור 47 ימים ואני אסביר את המקרה שלו. אם אדם בא לוועדה מכובדת כזו ומוסר מכתב ומוסר עובדות, חובה עליו למסור את העובדות הנכונות ולא יטעו את הציבור. אני חס וחלילה לא בא אליו בטענה כי במכתב שלו בשום מקום לא כתוב שזה מזיכרונו ומתקבל הרושם כאילו הנתונים נבדקו וכי אלו עובדות שהוא מוסר, אבל כשישבתי ודיברתי אתו, הוא אמר לי שהכל מזיכרונו. אם זה מזיכרונו, היה חייב לציין במכתב שלו שזה מזיכרונו.

אני אחזור למקרה הספציפי ואסתמך על הרישום בספרים שלנו. הטסט של הרכב של מר בלאו הוא מ30- בנובמבר כל שנה. במקרה שלו הטסט התחיל ב30- בנובמבר 1998 והסתיים ב30- בנובמבר 1999. זו עובדה קיימת שאין עליה עוררין.

מר בלאו שילם את האגרה שלו ב9- בדצמבר, שזה אחרי תחילת התוקף. אם חס וחלילה הייתה לו תאונה, חברת הביטוח לא הייתה מכסה את הנזקים.

לפי הרישומים שלנו הרכב שלו הושבת ב13- באוקטובר 1999. אם נניח נחזור לדבריו כפי שאמר כאן ולא מצוינים במכתבו, התאונה קרתה ב20- בספטמבר. מה20- בספטמבר עד 30 בנובמבר עברו חודשיים אבל לא 11 וחצי חודשים כפי הוא שטען. לכן אני אומר שלמר בלאו מגיע עבור 47 ימים.

כדי להיות הוגנים עם האזרחים הלכנו ביוזמתנו ותיקנו את התקנה ושינינו אותה כי התקנה אמרה חודשים מלאים. תיקנו את התוכנה שלנו במערכת כך שאדם שמחזירים לו, לוקחים את מדד הבסיס של זמן התשלום בפועל שלו ונותנים לו את מדד הבסיס הידוע של יום ההחזר. זה כאילו פתח אותו אדם חשבון חסכון בבנק כי יש הצמדה למדד.

אני זוכר את המכתב של מר בלאו כשהוא הגיע
אליי והראיה שהוא גם קיבל תשובה ממני. אני שמח שהכל בא על מקומו בשלום, אבל לא במקרה הפרטי שלו עסקינן.

ברשות היושב-ראש, אני אתייחס לשאלות שהעלית אחת לאחת ובנוסף הגשתי חומר לוועדה הנכבדה שהיא יכולה תמיד לעיין בו והוא פתוח לפניה.

לגבי ההחזר בדואר. ביוזמתנו או בהמרצות משפטיות כאלה ואחרות ישבנו על המדוכה וחיפשנו דרך איך וכיצד להחזיר למספר זה או אחר של אזרחים שרכבם נגנב ובעצם לא פנו למשרד הרישוי כדי לקבל את החזר האגרה, ובסופו של דבר מצאנו את הדרך היעילה והטובה, דרך סניפי הדואר כי הפיזור שלהם הוא בקנה מידה גדול. בעניין הזה אני חושב שנתנו את השירות המרבי הטוב כאשר אפשר לפעול דרך סניפי הדואר כאשר ניתן כסף מזומן ישר לידיו של האדם שבא, מזדהה ומצוי ברשימה. מי שלא מצוי ברשימה, רשאי לפנות למשרד הרישוי.

הפעולות שאנחנו עשינו למען יידוע האזרחים היו לא מעטות ולא קטנות. פרסמנו הודעה לעיתונים, מודעות בעיתונים המרכזיים כפי שמחייב אותנו, פרסמנו דפים שניתלו בכל משרדי הדואר, בכל משרדי הרישוי ובכל מכוני הרישוי - לשם מגיעים בדרך כלל נהגים, לפחות פעם בשנה – ובדפים אלה נאמר מי זכאי. יושב-ראש המועצה לצרכנות אמר שבלבלו אותם אבל אנחנו לא בלבלנו אף אחד אלא אמרנו מי זכאי לקבל.

בעניין שבע השנים. אנחנו לא יכולים להאריך את זה ליותר משבע שנים. אם תשב הכנסת הנכבדה ותגיד לנו, נפעל. אנחנו רשות מבצעת ואנחנו נקבל כל דין.

זאת אומרת, שבע שנים הוא מוח החוק.

נכון. קבענו תאריך מסוים ונכון שבימים גבוליים
יש מקרים אבל אנחנו לא יכולים לפעול מעבר לכך.

לעניין השיפורים וכיצד אנחנו נוהגים מול הציבור. הייתה לנו הוראת נוהל ישנה ואנחנו שינינו אותה, וגם צירפתי אותה כאן כדי שתוכלו לראות, והיא קבעה שני דברים. יש את העניין של קיצור הזמן כשפעם הוא היה תשעים ימים ועכשיו מדובר בשלושים ימים. זה מ21- ביוני 2000.

מבחינתנו ברגע שהרכב לא נמצא תוך שלושים
יום, זה רכב גנוב ואז הוא נחשב זכאי להחזר. ממתינים שלושים יום לראות אם הרכב יימצא.

הודעות לבעלי רכב שרכבם נגנב על הזכאות
שלהם. אנחנו יזמנו ובהתאם לתקנה זו יש כאן הודעה לציבור שתצא לכל אחד. יש פה דוגמה של הודעה שהחלטנו לצרף לבקשה לחידוש רשיון שכל אדם מקבל לביתו אחת לשנה. אני מעריך שבחודש הבא נדפיס את ההודעה והיא תישלח לכל בעל רשיון במצורף לחידוש רשיונו. זה לגבי רכב גנוב. אדוני, נגנב רכבך, למה אתה זכאי.

מזה שנים רבות אנחנו משפרים את דף המידע שאנחנו מצרפים לבעל הרכב לביתו ובו אנחנו כותבים שאם תפקיד את רשיונך תחסוך לעצמך את הכסף וכולי.

מתי שלחתם הודעה כזאת?

זה כל הזמן נשלח. זה מצורף להודעה על חידוש
רשיון הרכב שאתה מקבל מדי שנה.
נשאלנו מדוע ההחזר היום לוקח כפי שהוא לוקח. אני נוטה להאמין, ואני גם כתבתי את זה כאן, שעם השיפורים הטכנולוגיים שמחשב מדווח למחשב ולא ניירת, אנחנו נקצר זמן ותהליכים. אני מאמין בזה.

מה צריך לעשות לצורך זה?

אנשי המחשב שלנו מאוד רוצים להתקשר אבל
בגלל גודל או יכולות המחשב לא מצליחים להגיע לתקשורת מלאה. חבל שנציג האוצר לא כאן כי הוא הצהיר כאן חגיגית שהם ייתנו כל סכום כדי לשפר את השירות לאזרח.

במסגרת הדיונים על התקציב עליו נתחיל לעבוד
בשבוע הבא, אם יש לכם בקשה, תגישו לנו.

כל שנה אנחנו מגישים בקשות.

אני אוציא מסמך בו הוועדה תהיה מכותבת.

הבעיה היא בתיקון המחשב.

מי שרוצה שירות יותר טוב לציבור, צריך לשלם.

לגבי החזר בדואר, למה לא ממשיכים אחרי שנת
2000. גם לקבל את הנושא של שנה בדואר, היה קשה מאוד כי היום החשב הכללי לא מאפשר התקשרות בלעדית עם בנק הדואר בגלל חוק חובת המכרזים.

אבל יש לכם את זה.

לא. הוא נתן לנו הוראת שעה לשנה ולפרוייקט
הזה.

עמדת האוצר היא שהכמות השוטפת הקבועה
שמגיעה באופן שוטף, אין לנו בעיה להתמודד עם זה לבד. בעקבות פסק-הדין שניתן, היינו צריכים בבת-אחת לטפל במסה של עשרות אלפים שהתייחסו לשבע שנים אחורה, כאן לחצנו הצלחנו לקבל רק לגבי האוכלוסייה הזאת.

אני מבין שבנק הדואר מחובר למחשבים של
משרד הרישוי.

לא כולם.

הם מחוברים לצורך העברות בעלות. בנושא הזה
הם לא מקושרים.

הבנתי שזה גם לגבי אובדן וגניבות רכב כי עובדה
שאותו אדם מקבל את הכסף מיד במקום.

הם קיבלו רשימה סגורה.

לצורך הוראת השעה הזו יש את החיבור הזה.

זה לא בתקשורת. זה לא עובד על קו תקשורת
אלא הם קיבלו קלטת עם רשימה מוגדרת של שמות וסכומים.

על זה דיבר נציג משרד האוצר שאמר שהם רוצים
לעשות רפורמה.

אם נקבל אישור, כל אישור שנקבל מהאוצר,
נשמח מאוד.

מה הבעיה לבקש ממשרד הרישוי לעבוד גם
בשעות אחר-הצהרים?

עובדים. זה כרוך בתקציב גדול.

יש לי פה מסמכים, יש לי כתובת, ואני רואה שיש
מקומות שם עובדים משעה 8:00 עד 2:00.

לא בכל המקומות עובדים אחר-הצהרים. בסניף
קטן כמו בכרמיאל או במעלה אדומים, אין הגיון שנפתח אחר-הצהרים שלוש פעמים בשבוע כי אין למי.

אם יורשה לי, אני אפרוס את רמת השירות שלנו ואז אולי הדברים יובהרו.

הסניף המקומי בחיפה פתוח בשעות אחר-הצהרים
שלוש פעמים בשבוע.

אתם עדיין לא עניתם לי על כלום.

עניתי ואני אענה שוב. אמרתי למה ספטמבר 2000
אנחנו נוהגים כך. משלוח הודעה לאזרח, אמרתי שאנחנו עומדים לשלוח. בנושא שבע השנים, אמרתי לאדוני שכך אנחנו נוהגים לפי החוק.

בעניין משלוח הודעה על אובדן וכולי, אמרו האדונים הנכבדים לפניי מאיגוד השמאים ונציג חברות הביטוח, הכל שם מסודר ומתנהל ואני חושב שהם נתנו תשובות טוב ממני ואני לא צריך לחזור ולהתייחס. בשעה שהרכב עובר לחזקתה של חברת הביטוח, כביכול או כאילו מכרת לה אותו באובדן או משהו כזה, היא רשאית, אם זה עד ששים אחוז, לשפץ את הרכב ולמכור אותו ואז יש תוקף לטסט השנתי, כמו שאתה ואני עשינו עסקה ומכרנו אחד לשני.

באובדן גמור, אני בא לסוכן הביטוח, הלך לי הרכב, הוא החזיר לי את הכסף ושואל אותי מה קורה עם אגרת הרישוי. עם כל המחלוקות שהוא אומר, הם מקיימים את מצוותו של המפקח על הביטוח.

הם לא אומרים לו ללכת למשרד הרישוי אלא הם
עושים עבורו את השירות. אם הוא מוסר את מספר חשבון הבנק שלו, ההעברה היא מיידית אבל לא כל המבוטחים מסכימים לתת. אגב, זה בלי לפגוע בטענה הבסיסית שלנו שהכסף הזה הוא שלנו.

חברות הביטוח, כפי שכתבתי במסמך, נותנות את
השירות לאזרח שמסכים למסור את מספר חשבון הבנק שלו ומדווחות אלינו. האיש יושב בביתו ומקבל הודעה שהוכנס לחשבון הבנק שלו סכום כזה וכזה. זה לא מכסה לו כנראה את המינוס, אבל משהו זה נותן לו שם.

לעניין רמת השירות שלנו ומה אנחנו עושים. בפריסה הארצית שלנו יש שלושים נקודות משרדי רישוי במדינת ישראל. השירות שאנחנו נותנים במשרדים האלה הוא לא הכי גרוע. מבחינת משרדי הרישוי, שעות העבודה הן מ7:30- או 8:00 עד 2:00 או 1:30, משרדי הרישוי המחוזיים והסניפים הנפתיים הגדולים - כמו נתניה, כמו אשקלון, כמו אשדוד בקרוב, כמו ירושלים, בניין כלל – פתוחים גם אחר-הצהרים.

אני יכול לקבל אינפורמציה דרך הטלפון?

כן. לגבי הרכב שלך.

לא לגבי רכב אחר.

בשנה האחרונה יש לנו עוד דבר כאשר מי שרשיון
הרכב לא תקף, אנחנו לא מאפשרים העברת בעלות מכיוון שאזרחים תמימים קנו אחד מן השני ואמרו יש טסט לשנה, אין בעיה, הכל בסדר, יצאו ופתאום מגלים שלרכב אין טסט.

אם אין לו טסט, הוא לא יכול לעשות העברת
בעלות.

כן. שלושה חודשים.
אנחנו נותנים שירות בענייני רכב ונהיגה בכל דבר ועניין. נתנו גם שירות של מענה ישיר כי אנחנו יודעים שאזרחים מאוד לא אוהבים – גם אני לא אוהב – שעונה לך מזכירה אוטומטית ואומרת תלחץ על מספר זה וזה וכולי. דיברנו על הקמת מערכת מענה אנושי. המערכת הזו עובדת בימים א'-ה' בין השעות 8:00 ל7:00- בערב. לצערי היא עונה, אבל קודם אתה שומע תקליט שאומר לך שאתה יכול לפנות לאוטומט, אבל אם אתה ממשיך להמתין, עונים לך. להגיד לך שיש לי שם 25 פקידות שעונות למאות אנשים ברגע? לא. אני מצטער. זה שיחה לאזור חיוג תל-אביב.

בתשלום.

אני הצעתי בזמנו להתחיל עם 1-800, אבל משרד
האוצר התנגד.
לעניין תחנות הצילום, אני רוצה לתקן את מה שנאמר כאן. ב1991- אני הפעלתי את התחנות והן היו פרוסות לא רק במשרדי הרישוי אלא גם מחוץ למשרדי הרישוי. יש מכרז, יש זוכה חדש, שינינו גם את שיטת העבודה בזה שתבוא ותצטלם בטרם הוצאת רשיון הנהיגה שלך ולא אחרי.

מה קורה לגבי חידוש הרשיון?

אתה מקבל לביתך את רשיון הנהיגה, אתה משלם
עבורו, ותמונתך נמצאת במאגר המחשב. אם לא קיבלת את הרשיון עם התמונה שבועיים לפני שיפוג תוקפו של הרשיון עבורו שילמת, נכתב לך שתבוא לתחנת הצילום ותקבל את הרשיון במקום ללא תשלום. אם במאגר נמצאת תמונתך, את הרשיון המגנטי אתה מקבל הביתה אחרי שאתה משלם.

המכתבים לא חוזרים לכם במקרה הזה?

חוזרים.

שלושים אחוז מוחזרים ושבעים אחוז במגזר
הערבי.

את המעט שאנחנו כותבים במצורף לרשיון הרכב
כל שנה, אף אחד לא קורא ואני מצטער לומר את זה. אני לא חושב שצריך את כל ספרי החוקים של מדינת ישראל לשלוח לכל אזרח הביתה.

אני עדיין רוצה את ההגדרה הברורה בין אובדן
גמור לבין גניבת רכב.

ההגדרה ברורה לחלוטין.

מבחינת הזכאות.

רכבו של אדם נגנב, הדבר הראשון שהוא עושה,
הוא הולך למשטרה, מגיע אחר-כך לחברת הביטוח.

אם הוא מבוטח.

אם הוא מבוטח ביטוח מקיף. אם הוא לא מבוטח
ביטוח מקיף, אין לו כלום.

אחוז נכבד מהרכבים אלה רכבים של חברות
השכרה למשל שהן יודעות טוב מאוד מה זה אובדן גמור.

במקרה של אובדן גמור, התקנה קובעת שאותו
אדם צריך לבוא ולהודיע.

באובדן גמור הוא צריך לבוא ולתבוע את הכסף.

הוא לא יודע.

את הכסף הוא לא מקבל אצלי אלא בחברת
הביטוח. השמאי כתב מה שכתב, דיווח מה שדיווח, הוא מגיע לחברת הביטוח ומקבל שם את הכסף. כשהוא מקבל את הכסף, סוכן הביטוח שואל אותו והוא אומר לו ואז הוא נותן לו שירות. הוא שואל אם יש לו מספר חשבון בנק ואם הוא רוצה שידווחו עליו. אם הוא מדווח עליו, אותו אדם מקבל את הכסף בביתו. אין לו מספר חשבון או שהוא לא רוצה למסור, הוא אומר לו לפנות למשרד הרישוי. במקרה זה הוא לוקח את העתק ההודעה והולך למשרד הרישוי.

אני מתפלא על דבר אחד. אנחנו עשינו מסע תקשורתי שעלה לנו 120 אלף שקלים וחמישים אלף לא באים לקחת את הכסף שמחכה להם.

כי הם לא יודעים.

בקשר לשעות העבודה, אפשר לפתוח את
המשרדים גם בשעות אחר-הצהרים?

אם יש לי תקציב.

אין לנו תקציב.

למה בשעות הקיימות לא תיתן מספר שעות
אחר-הצהרים?

אנחנו נותנים מספר שעות קבלת קהל יותר מכל
משרד ממשלתי אחר גם בבוקר וגם בשעות אחר-הצהרים. אנחנו למדנו שאחרי שעות העבודה אנשים לא באים ולכן לא פתחנו משרדים קטנים שגם אין לנו תקציב לפתוח אותם כמו בכרמיאל. אם הייתי פותח את המשרד ומגיע לקוח אחד בשעה, לשם מה פתחתי את המשרד?

בעניין של ההרחבה לסניפים נפתיים. נתניה הוא הסניף הנפתי של חדרה. לדוגמה, עשרים קילומטר מרחק, כך שאם בן-אדם כל כך צריך משהו אחר-הצהרים, הוא יגיע לשם. העדיפות שלנו, אם יש לנו תקציב, לפתוח למשל סניף – ואני נפגשתי עם ראש עיריית קריית שמונה עוד בתקופת הקטיושות – בקריית שמונה כי אם אדם מאזור קריית שמונה או רמת הגולן צריך לנסוע שעה-שעה וחצי לסניף הרישוי הקרוב בחיפה או בטבריה ולסדר את ענייניו, זה עוול וצריך לתת לו את האפשרות לסדר את ענייניו קרוב לביתו.

אזרח שהתמונה ברשיונו נמחקה והוא גר בנתניה.
למה הוא צריך ללכת לחדרה?

הוא כבר לא צריך.

הוא קיבל הודעה הביתה ונאמר לו ללכת לחדרה.

הקמנו עכשיו שוב את השירות בנתניה.
אני מבקש מהוועדה הנכבדה להמליץ שיעמידו לרשותנו את התקציב כי תאמינו לנו שאנחנו יודעים כיצד להשתפר.

אנחנו נפנה לשר התחבורה. אני לא אלך לאוצר
אלא למשרד הייעודי. השר הייעודי יושב עם אנשי המקצוע והוא זה שמגיש תקציב.

אני אתן לך דוגמה של שיפור שירות שאנחנו
רוצים לעשות אבל הכל כרוך בכספים. אנחנו רוצים להקים דבר כמו בנקט. אני קראתי לזה חיש-רישוי. יבוא אדם לקניון או לכל מקום אחר שנקבע, יהיה שם מעין בנקט ושם הוא יוכל להוציא באמצעות הקוד אם יש לו קנסות, אם יש לו נקודות, חידוש רשיון נהיגה, חידוש רשיון רכב.

מה העלות?

להערכתי בסביבות חמישים אלף שקלים.

אתה יכול לעשות את זה על הבסיס של הבנקים
וכך לא תצטרך לבנות בנקט חדש.

יש צנעת הפרט.

אין שום בעיה להפריד את הדברים.

הבנקים לא ששים לזה.

הם יסכימו תמורת תשלום.

שמענו כאן שהשמאים חייבים למסור את הטופס
של אובדן גמור גם לבעל הרכב. אני מציע שבטופס הזה ייכתב שלרכב נקבע אובדן גמור, וכי במידה שאתה רוצה לקבל את החזר האגרה, פנה למשרד הרישוי. אפשר להוסיף ולכתוב שעם קבלת מסמך זה, נא לגשת למשרד הרישוי הקרוב למקום מגוריך ולדרוש החזר אגרה.

אתם עובדים בתקשורת מיושנת ואצלנו הכל
אינטרנט.

בשנת 2000, 17 אלף אנשים קיבלו החזרים ואלה
17 אלף שלא במסגרת הדואר. מי שלא קיבל, שמו מופיע ברשימה שנמסרה לדואר.

יש מקרים שבן-אדם בא למשרד הרישוי ומודיע
על השבתת הרכב.

בשנת 1999, לפי הנתונים שלכם, היו כ5,000-
מקרים שנקראו סיבות שונות. רציתי לדעת האם חלה ירידה בפער בין אנשים שמגיע להם החזרים, ואני לא רוצה לפרט למה כי זה לא משנה למה כי מגיעים החזרים על-פי חוק, וכמה מהם קיבלו.

כל הרכבים הגנובים עד סוף ספטמבר 2000
נמצאים ונכנסו לקובץ שנמצא בדואר. ה17- אלף זה מעבר לרשימות שנמצאות בדואר.

עם קבלת התקציב, נפרסם שוב בעיתונות וברדיו.

את כל הסיבות ולא רק גניבה.

אני רוצה לסכם את הישיבה.
אני מעריך את כולכם שהשקעתם מזמנכם ובאתם לדיון בנושא כל כך חשוב. אני אסכם את הישיבה, ואם מישהו ירצה להוסיף לסיכום, מוזמן לעשות זאת.

התקציב יאושר החודש ואני מבקש לצאת לפרסום נוסף בו ייכלל גם הנושא של אובדן גמור ולא רק בגין גניבה. יש כמיליון עולים חדשים שעדיין לא השתלבו בחברה הישראלית ולכן נשאלת השאלה אם אפשר יהיה לפרסם גם בשפה הרוסית. אני מבין שהיה פרסום בערבית ואכן יש לפרסם שוב בערבית, אבל אני מדבר על פרסום באחד מהעיתונים הרוסים המפורסם ביותר כדי שיגיע גם לאוכלוסיית העולים מברית-המועצות לשעבר.

הבנתי שבזמן הקרוב אתם מתכוונים לשלוח בצירוף לאגרת הרישוי דף הסבר בנוגע לגניבות ואובדן רכב. אני מבקש תוך שבועיים להגיש לוועדה את הטופס הזה כי אני אכן רוצה שדף הסבר כזה יהיה מצורף לחידוש הרשיון. אם יהיה דף הסבר כזה – תבורכו. אם לא – נצטרך לפעול בנושא הזה. מנהלת הוועדה תעקוב אחרי הנושא הזה.

כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור אני הפנה לשר התחבורה כדי לבדוק אפשרות מחשוב כל משרד התחבורה יחד עם איגוד השמאים וזאת על-מנת להקל על עבודתכם. אני אפנה לשר התחבורה גם בנושא התשלומים שישולמו בסניפי בנק הדואר ולא רק במשרדי הרישוי.

התשלום לא נעשה במשרד הרישוי אלא הבקשה
מוגשת במשרד הרישוי.

כל מי שיבקש החזר דרך משרד הרישוי, מגיש
בקשה במשרד הרישוי ובבקשה הוא נותן את מספר חשבון הבנק. הכסף יגיע אליו לחשבון הבנק.

אני מבקש לא לעודד את הנושא של הדואר כי
הדואר גם הוא עמוס.

הוא זמין ופועל שעות רבות.

גם שם מצטברים תורים ארוכים. היום אין אזרח
שאין לו מספר חשבון בנק.

אם הוא ירצה, יגיע למשרד הרישוי. ירצה, יגיע
לבנק הדואר.
בפנייה לשר התחבורה נבקש שבמקרה של אובדן גמור ייחשב היום הקובע כיום האירוע ולא יום אחר.

אתם תשלחו הודעה לאדם שזכאי לקבל את החזרי האגרה. בטופס הקיים של משרד התחבורה תוסיפו משפט שאומר שמי שזכאי לקבל החזר אגרה, יפנה למשרד הרישוי.

לא. אני אכתוב לו קודם שהוא יכול לעשות זאת
באמצעות חברת הביטוח.

בסדר גמור.
אני מודה לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 13:00