פרוטוקולים/פניות ציבור/2586



5
הוועדה לפניות הציבור – 19.12.2000

פרוטוקולים/פניות ציבור/2586
ירושלים, כ' בטבת, תשס"א
15 בינואר, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום ג', כ"ב בכסלו התשס"א, 19 בדצמבר 2000, בשעה 11:00

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן
עבד אלמאלכ דהאמשה
סופה לנדבר

עו"ד תמר פינקוס, התובעת הראשית, משרד התעשייה והמסחר
ד"ר דורית ניצן קלוסקי, המחלקה לתזונה, משרד הבריאות
רעיה ביירסקי, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
עו"ד אילנה מישר, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
טל לביא, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
עו"ד בתיה מילה, מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן
חני מונין, מנהלת מחלקת סקרים, הרשות להגנת הצרכן
ערן סירוטה, פניות ציבור, הרשות להגנת הצרכן
ציפי קיברסקי, עוזרת מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות
יהודית עמרה, רוקחת, הסתדרות הרוקחים
אירית פורז, דיאטנית ראשית, שירותי בריאות כללית
מינה זוהר, דיאטנית, קופת-חולים לאומית
ד"ר גיורא גיפס, רופא מינהל, קופת-חולים מאוחדת
מיקי הלוי, נציבת פניות הציבור, מכבי שירותי בריאות
רונית אנדוולדט, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, מכבי שירותי בריאות
זהבה קורנברג, יו"ר עמותת "עתיד", עמותת הדיאטניות הקליניות
דורית אדלר, מנהלת המחלקה לתזונה וסיאטה, בית-החולים הדסה עין כרם, עמותת "עתיד"
אולגה רז, מנהלת החלקה לתזונה, בית-חולים איכילוב, עמותת "עתיד"
נורית גריאני, סגנית מנהלת המחלקה לתזונה, בית-חולים איכילוב, עמותת "עתיד"
רות משה, דיאטנית קלינית, המכון לתזונה רפואית, עמותת "עתיד"
עו"ד גדעון כהן, נציג העמותה הישראלית למזון בריאות
עומר פורת, מנהל שיווק בתי-מרקחת סופר פארם
ורד רב-הון, מנהלת תפעול בתי-מרקחת סופר פארם
רונית צלניק, מנכ"ל חברת סנטר פארם
מנשה אלישע, רוקח ראשי, ניו פארם
חגית איזנברג, רוקחת, ניו פארם
יונה פיכמן, מנכ"ל הרבלייף
ד"ר מיה הלפרין, מנהלת רפואית, טבע ישראל, חברה פרמצפטית
ד"ר יוסף קליינמן, טבע ישראל, חברה פרמצפטית
הדס צימרמן, טבע
רותי מנור, סמנכ"ל חברת מרזי מורית
עו"ד שמואל לביא, יועץ משפטי, מרזי מורית
שי ברוש, מנכ"ל פרמה גורי בע"מ
עו"ד גדעון כהן, האגודה הישראלית למזון בריאות
לילית רומם, מנכ"ל שומרי משקל בישראל
פרופ' עזרא זוהר, יועץ תזונה, שומרי משקל
ראובן פינסקי
נבט בן-חיים

שלומית קואולמן

חבר המתרגמים בע"מ










ס ד ר ה י ו ם

פניות בנושא האשליות וההבטחות לגבי מוצרי הדיאטה שנמכרים ללקוחות
ללא כל פיקוח מטעם הרשויות האחראיות לכך



פניות בנושא האשליות וההבטחות לגבי מוצרי הדיאטה שנמכרים ללקוחות
ללא כל פיקוח מטעם הרשויות האחראיות לכך

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לפניות
הציבור.
בנושא בו אנו דנים קיבלנו הרבה מאוד תלונות. הציבור כמובן רוצה להיראות טוב, וזה אמור לגבי גברים, נשים, נערות וכולי.

אני מציע שלפני שניכנס לגופם של דברים, נציג את המשתתפים. לימיני יושבת חברת הכנסת סופה לנדבר שהיא מיוזמות הדיון שמתקיים היום. לשמאלי יושבת הגברת שלומית קואולמן, מנהלת הוועדה. יפעת, אשת מחקר והיא יועצת הוועדה. מרינה, יועצת פרלמנטרית שלי.

אין לנו בעיה עם זה שחברות או גופים ירוויחו כסף, אבל כל הדברים צריכים להיעשות בצורה הגונה, ללא הטעיה, ללא רמאות, בפרסומים בכלי התקשורת כמו טלוויזיה ורדיו, ובשפות השונות. ערכנו מחקר בנושא והסתבר שלמעשה יש הרבה חברות שעוסקות בנושא – יש כמה מובילות ויש כמה פחות ואני לא אכנס לשמות של החברות כדי שלא נעשה פרסומת כזו או אחרת לחברות השונות – ובגדול הבעיה היא רצינית ביותר, בורות הלקוחות מאוד מאוד גדולה, קיימת אי-ודאות וכפי שציין הפונה אנשים נופלים בפח. ההבטחות אותם מקבלים, לא ממומשות.

יש פרסומים שתוך ארבעה שבועות יורידו כך וכך קילוגרמים וזאת כשהאדם יכול לאכול מה שהוא רוצה. אותו אדם מקבל את הכמוסות ומגדיל את האוכל שהוא אוכל כי אומרים לו שלא חשוב מה שהוא יאכל כי ממילא הוא יוריד את הששה-שבעה קילוגרמים, ומגיע סוף החודש או סוף השבוע, ובמקום לרדת במשקל הבן-אדם עולה. הוא מתקשר לחברה, אומרים לו שימשיך עוד שבוע, שייקנה עוד חבילה וכולי, אבל הבן-אדם עולה עוד במשקל. זאת אומרת, כאן יש רמאות ואף אחד לא מפקח ולא בודק. אומרים לאותו אדם שאם הוא לא ירד במשקל כספו יוחזר, אבל על-פי מחקר שעשינו ברוב המקרים זה לא כך, לא מחזירים את הכסף ואין למי לפנות.

אין לי עניין לסגור חברה מסוימת אלא אם קיימת סיבה רצינית לסגירה ואין לי בעיה שהחברות ירוויחו, אבל אני רוצה שהאינפורמציה שניתנת תהיה נכונה ואז הלקוח יפעיל שיקול דעת נכון. יכול להיות שצריך מרשם רופא ואכן יש חברות גדולות שמלוות את הלקוח על-ידי שיחות או הידברות או באמצעות הדואר, כמוסות כאלה ואחרות, פעילות ספורטיבית כזו ואחרת. יש דברים טובים ואני לא אומר שהכל לא בסדר, אבל יש דברים שנופלים בין הכיסאות, נופלים בין תקנה כזו או אחרת שאנחנו מחוקקים כאן והחברות האלה שמייבאות את הכמוסות מנצלות את המצב.

חלק מהחברות לא הגיעו לדיון ויכול להיות שיש להן סיבות רציניות לכך שלא הגיעו.

המטרה שלנו היא שהציבור שרוצה להיכנס לטיפול כזה ידע היכן אפשר לקבל את הטיפול הטוב והיכן צריך להיזהר מאוד שלא להיכנס לטיפול בחברה מסוימת או באמצעות כמוסות כאלו ואחרות.

פניות רבות הופנו לרשות להגנת הצרכן, לוועדה ולחברי הכנסת. ליקטנו את כל החומר וראינו שגם "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" ערכו מחקרים משלהם כי גם למערכות שלהם פנו. המחקרים גילו שאכן השוק פרוץ. אומרים שיש רשיון של משרד הבריאות, אפילו נותנים את מספר הרשיון, אבל כשבודקים במשרד הבריאות - דבר כזה לא קיים, לא היה ולא נברא והרשיון לא קיים. אפילו אם אומרים שיש רשיון, לא בודקים לעומק את תוכן הכמוסה. אם היצרן אומר שהכמוסה לא מזיקה לבריאות, זה מה שמשרד הבריאות קובע, אבל אף אחד לא נותן רשיון לכמוסה בגין זה שהיא גורמת להרזיה.

יכול להיות שכמו שכותבים על קופסאות הסיגריות שהסיגריות מזיקות לבריאות, גם כאן צריך לכתוב שמשרד הבריאות נתן את האישור אבל הוא לא אחראי על יעילות התרופה.

בסופו של דבר בסיום הדיון נגיע למסקנה שכמובן דרך הטיפול שניתן צריכה להיות טובה לצרכן וכן שלגופים האוכפים תהיה תקנה מסוימת, ואם צריך לשנות אותה, אנחנו יושבים במקום הנכון.

כפי שציינתי יש כאן שני משרדים חשובים שלמעשה צריכים לטפל בנושא. משרד הבריאות אינו בוחן את יעילות המוצר, אם הוא אכן גורם להרזיה, ומשרד התעשייה והמסחר טוען כי אינו יכול לפסול את המוצרים בהתבסס על הטעיית הציבור בפרסום וזאת מאחר שאין לו את הכלים לבחון את המוצרים ויעילותם.

משרד הבריאות למעשה אחראי על מתן רשיון למוצרי מזון ותוספת תזונה אבל אין היום חקיקה שמחייבת את משרד הבריאות לבחון את יעילות המוצר אלא נבדקת בטיחות המוצר ושהוא לא פוגע באדם שמשתמש בו, שזה לא רעיל או משהו כזה. זאת אומרת, יעילותו של המוצר וזה שהוא אכן גורם להרזיה, זה לא נמצא בתקנה.

בתקנות משרד הבריאות יש איסור לגבי מרפא באמצעות מזון, כאשר מדובר במוצר של אכילה שבטח לא גורם לך להרזיה. זאת אומרת, מצד אחד החברות אומרות ללקוח שיאכל כמה שהוא רוצה והכמוסות שהוא נוטל כביכול יוציאו מהגוף את מה שמיותר, והנושא הזה לא נמצא בתקנות משרד הבריאות. כל המשווקים כאשר הם מבטיחים הרזיה, עוברים על תקנה זו.

שמנו לב שיש בעיה חמורה של אכיפה. אם מתלוננים על חברה מסוימת ומוגש כתב אישום בבית-המשפט, הקנס שמוטל הוא בין 400 ל500- שקלים ואני לא יודע אם החברה משלמת או לא. בהרבה מאוד דיונים אנחנו נתקלים בבעיית האכיפה כאשר למעשה בגלל שאין אכיפה נכונה או רצינית, מתעוררות בעיות רבות בחברה וזה אמור לגבי תחומים רבים.

אני אתן את רשות הדיבור לחברת הכנסת סופה לנדבר שקיבלה פניות רבות, כולל מעולים חדשים. הפרסומים נעשים גם בשפה הרוסית ואני חושב שחברת הכנסת לנדבר תייצג את המתלוננים.

אדוני היושב-ראש, אני צריכה לומר שפעם
ראשונה בחיים אני נפגשת עם ייצוג גדול כל כך של דיאטנים ושל מומחים לתזונה, אבל אני רוצה לומר לך שכנראה מי שנולד להיות שמן, כך הוא יחיה וימות.

עיני לא צרה ואני חושבת שכולנו יודעים שהשוק הזה בנוי על רווחים בגובה של מאה מיליון שקלים בשנה. אני חושבת שאם מוצר שמוכרים אותו הוא טוב, זה הסכום שאפשר וצריך לקבל בגינו.

כולנו קראנו את הכתבה שנקראת "משווקים ומרוויחים" ולפי זה אנחנו רואים שהתלונות הן לא רק תלונות של עולים ממדינה זו או אחרת ואנחנו רואים שכל בני האדם בכל המקומות רוצים להיראות טוב ולהיות בריאים.

אני חושבת שצריך להדגיש שהמצב היום בשוק הדיאטה לדעתי הוא בלתי נסבל. כל שנה אנחנו שומעים על איזושהי תרופת פלא שמגיעה לשוק. אני ראיתי פרסומת בעיתון, התקשרתי וכאשר התחלתי לשאול שאלות לא רצו לתת לי את הפרטים אלא אמרו לי שאתן את מספר כרטיס האשראי שלי ואקבל את המוצר.

אני חושבת שכאשר מאשרים את המוצר כתרופה אנחנו צריכים לקחת בחשבון שתרופה או חומר מסוים שאחר-כך מפרסמים אותו כדיאטת פלא צריך לקבל רשיון מאחר שזו תרופה. אנחנו כועדה צריכים להחליט מה אנחנו עושים עם אותן חברות שמוציאות לשוק תרופות פלא כאלה ללא רשיון, ועל-חשבון אותם אנשים שרוצים להיראות יפה מרוויחים מיליוני שקלים.

אני רוצה לשאול את קופת-החולים אם מדובר בתרופה או המוצר נקרא מוצר רפואי, האם זה נמצא בסל הבריאות. אם אתם בעצם נותנים הפניה לחולה זה או אחר לרופא הדיאטני, האם המוצר נכנס לאותו סל ההטבות שהקופה נותנת.

הייתי רוצה שנחליט כאן מה אנחנו עושים עם אותם חומרים שנמכרים בשוק וחלקם גורם נזק לאנשים. האם מותר לפרסם אותם, האם אסור לפרסם אותם, האם אנחנו נותנים לשוק הזה לחגוג על-חשבון אנשים מסכנים שכל אחד רוצה להיראות טוב ולהיות בריא. במחקר שנעשה לגבי המחירים אנחנו רואים שמדובר ב200- שקלים עד 500 שקלים עבור אותה תרופה. צריך לבדוק ולדעת מה מותר, מה אסור ולמה אנחנו נותנים לחברות – לחלקן, לא לכולן – לחגוג ולהרוויח על-חשבון אנשים טובים ותמימים.

זימנו לדיון את העוסקים בתחום הזה. בין היתר
הזמנו את דוקטור גרין ואת חברת הדרך הטבעית שלא מצאו לנכון להגיע. אגב, רוב התלונות שהגיעו אלינו מתייחסות לחברת פט-לס ששלחו את התגובה בכתב אבל נציגי החברה לא הגיעו לדיון.

אני אתן את רשות הדיבור לנבט בן-חיים שיספר את הסיפור האישי שלו. מר בן-חיים מייצג אנשים רבים שנמצאים במצבו, אנשים שמרגישים מרומים, שלקחו מהם כסף אבל למרות הטיפול הם עלו במשקל.

חשוב להדגיש שמדובר בארבעים אחוז
מהאוכלוסייה.

אני מקיבוץ גבעת חיים. למרות חוסר הנוחות
שבחשיפה, החלטתי בכל-זאת לבוא כי אולי אוכל לעזור לאנשים אחרים.

הסיפור שלי התחיל מפרסום ברדיו של חברת פט-לס. הפרסום נשמע מאוד מפתה ומצא חן בעיני. התקשרתי לברר פרטים והזמנתי את הערכה. ניסיתי אותה במשך שבועיים, אבל לא הייתה תוצאה.

כמה זה עלה?

בסביבות מאתיים שקלים.
כאמור, שבועיים ניסיתי וראיתי שאין שום תוצאה, גרם אחד לא ירדתי, התקשרתי לחברה ושאלתי מה קורה ומה עושים. נתנו לי טלפון של שירות לקוחות שלהם. צלצלתי למספר הטלפון של שירות הלקוחות ולא קיבלתי תשובה. לפעמים זה לוקח יותר מיום אחד, כי כמה פעמים בן-אדם יכול לשבת ולחייג ביום אחד? לפעמים לקח יומיים-שלושה של ניסיונות עד שמשיגים מישהו משירות הלקוחות. אחרי עשרות ניסיונות הצלחתי להשיג שם בחורה וסיפרתי לה את הסיפור. היא אמרה שיש להם משהו יותר טוב עבור אלה שלא מצליחים. ביקשתי שישלחו. היא אמרה שזה עולה כסף. אמרתי שאני לא מוכן לשלם עוד כסף. היא אמרה שאנסה להזיז את שעות נטילת הכמוסה. ניסיתי עוד שבוע וכלום לא קרה.

כמה עלית?

לא עליתי, נשארתי באותו משקל. יש לציין שאני
עושה גם קצת ספורט ואולי לכן נשארתי באותו משקל. ניסיתי להתקשר עוד פעם ולא קיבלתי תשובה, מנותק, לא זמין. התקשרתי עוד פעם למוקד לקוחות ונאמר לי שהמספרים הוחלפו. קיבלתי מספרי טלפון חדשים. צלצלתי, עוד פעם אותו סיפור כאשר יום-יומיים אני מנסה להשיג אותם. לקח לי זמן רב להשיג אותם, וכשהשגתי אותם סיפרתי על הבעיה. אמרו לי שכבר התקשרתי ושאלו אותי מה מספר הקריאה או השירות, אמרתי שאני לא יודע. אמרו לי שירשמו אותי, יטפלו בי, יבדקו ויחזרו אלי. אחרי כמה ימים אף אחד לא חזר ושוב ניסיתי להתקשר, עוד פעם היה קשה להשיג אותם בטלפון.

בסופו של דבר הבנתי שאין לי עם מי לדבר. התחלתי לאבד את הסבלנות. איכשהו בכל-זאת תפסתי את שירות הלקוחות ונאמר לי שבעל החברה התחלף ועכשיו יש מישהו אחר והכתובת היא אחרת, למרות שכתובת לא נתנו אלא תיבת דואר. גם נתנו לי מספר טלפון חדש לשירות הלקוחות. ניסיתי עוד פעם, התקשרתי וביקשתי לדבר עם בעל החברה. נאמר לי שאי-אפשר לדבר אתו אלא להשאיר לו הודעה, שאשאיר הודעה, ירשמו אותה, יטפלו בה ויחזרו אלי. גם כאן אותו דבר קרה – יומיים, שלושה-ארבעה, אין תגובה ואף אחד לא מתקשר.

כך פחות או יותר נגמר העניין. התקשרתי פעם נוספת וביקשתי את כספי חזרה ושוב אמרו שיטפלו בי וכולי וכולי. אני חייב לציין שמאז הטלפון הראשון שעשיתי אל החברה עברו ארבעה חודשים ומעולם אף אחד לא התקשר אלי.

קיבלת בחזרה את כספך?

לא קיבלתי.

אנחנו נמצאים בשידור ישיר בערוץ 33. עוזרת
פרלמנטרית של אחד מחברי הכנסת צפתה בנו ורוצה לומר כמה מלים.

לפני כמה חודשים הלכתי לרופא כתוצאה מבעיות
ברגלים והוא אמר לי שאני צריכה לרדת במשקל. אם צריך לרדת מהר במשקל, כמובן שפונים לדברים הרבה יותר קלים מאשר דיאטות והחלטתי לפנות לחברה שהיא כל כך משכנעת. מכיוון שלא כל כך הייתי מעונינת שהחומר יגיע הביתה, ביקשתי שזה יגיע למקום עבודתי, לכנסת. אמרה לי הטלפנית שאם אני אזמין שתי ערכות לחודשיים, זה יעלה לי פחות וגם אקבל איזו מתנה ואכן השתכנעתי והזמנתי שתי ערכות.

יש כדורים רבים שצריך לקחת במשך כל היום ואומרים לפונים שאפשר לאכול כל מה שרוצים וכמה שרוצים. החלטתי לנסות, כבר שבועיים אני בעסק הזה ואני רוצה לומר לכם שעליתי שני קילו. אני לא אוכלת הרבה, אבל החלטתי שהפעם אני ארשה לעצמי לאכול פיצה.

מאחר שעליתי בשני קילו התקשרתי לבחורה מרים והעליתי את השאלה. שאלתי אתה מה עושים והיא אמרה לי שמאחר שפתחתי את הערכה, אין מה לעשות. אמרתי לה שזה עלה לי 600 שקלים.

לא רצו להחזיר את הכסף.

לא רוצים.

בהתחלה הבטיחו שיחזירו את הכסף?

כן.

באיזה חברה רכשת את המוצרים?

בחברת פט-לס. רכשתי את זה באמצעות
הפרסומים ב-טי.וי. שופ.

זה פרסום שקיבלת הביתה או פרסום בטלוויזיה?

בטלוויזיה. הם עושים את זה מאוד מאוד יפה וכל
הבחורות מאוד יפות ורזות. אין מה לעשות, זה עבד.

דיברתי כרגע עם אותה בחורה שאמרה לי שבפירוש אין על מה לדבר וטרקה את הטלפון. לפני כן כתבתי מכתב ששלחתי בפקס להנהלה וביקשתי מהם שיתחשבו ויחזירו לי את הכספים.

בגלל שפתחת את הערכה, לא רצו לקבל אותה
חזרה.

נכון.

ואיך תנסי אם לא תפתחי?

בדיוק כך. שילמתי 600 ומשהו שקלים. בין היתר
היא אמרה לי שחילוף החומרים שלי לא בסדר.

אנחנו קיבלנו לא מעט תלונות גם על פט-לס וגם
על פט-רפר כאשר רוב התלונות היו מנשים. כל התלונות מספרות על כך שהנשים שקנו את המוצר לא הצליחו לרדת במשקל וחלקן אף עלו במשקל. יש גברת אחת שהתלוננה על כך שהיא עלתה ששה קילוגרם בזמן שהשתמשה במוצרים האלה.

אחת הבעיות עם המוצרים שדווקא בגלל שהם יחסית לא יקרים, סכום של בערך מאתיים שקלים לדבר שמבטיח נסים ונפלאות, אנשים אומרים נקנה, מאתיים שקלים זה לא הרבה כסף ולכן בגלל שזה זול הם לא חושבים יותר מדי. אם זה היה עולה הרבה יותר, כנראה שהם היו חושבים יותר.

כל התלונות מדברות על כך שאנשים לא הצליחו לרדת במשקל, לא קיבלו את הכסף בחזרה, בחברות האלה אין עם מי לדבר. גם פט-לס וגם פט-רפר לא מפרסמות את הכתובת שלהן אלא רק מספרי טלפונים. הרבה פעמים מספרי הטלפון של מחלקת שירות לקוחות הם של טלפונים ניידים ואין עם מי לדבר, לא עונים, לא הגעת לטלפון הנכון, החליפו מספר, החליפו בעלים וכולי. כל מה שאמר מר בן-חיים הם דברים שמאוד מוכרים לנו וחוזרים על עצמם בתלונות.

אני לא דיאטן אבל אני מתרשם לא מתלונה אחת או שתיים, מדובר פה בהונאה של ממש. מדובר פה במוצר שאני לא יודע מה יש בו אבל אנשים מדווחים שלחלוטין הוא לא עוזר.

מדובר פה בפרסום רב שמתקיים בעיתונות הרוסית כאשר חלק גדול מהפונים הוא דובר רוסית. התלונות חוזרות על עצמן, אנשים לא הצליחו להוריד במשקל ולמרות שמבטיחים במודעות שניתן יהיה להחזיר את המוצר תוך 14 יום אין עם מי לדבר ולא מוכנים להחזיר את הכסף. בדרך כלל זה פשוט מתמסמס, תתקשר לכאן, תתקשר לכאן, אנחנו לא אחראים, החליפו בעלים, לא ניסית טוב וכל מיני תירוצים מתירוצים שונים. אנשים שניסו להחזיר את המוצר, זה פשוט בלתי אפשרי והם לא הצליחו בכך.

אני רוצה להתייחס לנושא מההיבט המשפטי של
העניין. כשאנחנו מדברים על מוצרי דיאטה, למעשה מדובר בתוסף תזונה שהוא משהו אמצעי בין מזון רגיל לבין תרופה. כאשר תרופה מאושרת היא עוברת שורה ארוכה של ניסויים עד שמחליטים שאפשר למכור אותה בשוק.

יש מחקרים ומתבצעת בדיקה.

כמובן. לגבי אותם תוספי תזונה, בעצם כאן
מסתמכים על רופא של אותו יצרן שבדק את הדברים. אין למעשה אמות מידה של המשרדים המופקדים על בריאות הציבור לגבי יעילות המוצרים האלה. בעצם הציבור חי היום כאילו רק מפיהם של אותם יצרנים שיכולים להבטיח לנו נסים ונפלאות.

יש דבר שלדעתי לא ברור כאן מבחינת המצב המשפטי. קיימות תקנות שעוסקות בייחוס סגולות ריפוי למצרכי מזון. נדמה לי שמשרד הבריאות תפרש את זה כך שזה חל גם על הדברים האלה למרות שאני בספק כי מדובר בסגולות ריפוי לא מדובר בסגולות פונקציונאליות אחרות. אם יש איזה תוסף שמבטיח צמיחת שיער או שמישהו רוצה להפחית רק כמה קילוגרמים, אני לא בטוחה שזה לרפא מחלה אלא לתת לבן-אדם להרגיש יותר טוב.

אם באמת התקנות האלה עוברות מבחנים משפטיים ועל-פיהם גם הפרסומות האלה שמופיעות עם הבטחות הפלא האלה הן אסורות, אז למה הן ישנן? אם צריך להרחיב את התקנות האלה כך שיכללו גם איסור פרסומת על סגולות נוספות פונקציונאליות אחרות, אז צריך לתקן את התקנות. המצב שאנשים יכולים לפתוח את העיתון ועל עמודים שלמים מספרים להם סיפורי בדים ואנשים מאמינים, זה פשוט מצב שלא יכול להימשך.

אני חושבת שהיה צריך גם לדאוג שעל כל אריזה של תוסף כזה יהיה סימון שמשרד הבריאות לא בדק את היעילות. הקטע הזה הוא אפור, כי אנשים מבינים שאם זה מאושר, זה בסדר. אם משרד הבריאות לא בדק את היעילות, הדבר היחידי שיכול להיות הוא שאולי זה לא מסוכן, אבל זה עדיין לא אומר שיוצא מזה משהו טוב ושווה לשלם עבורו כסף.

בזמנו אנחנו פנינו אל שר הבריאות דאז צחי
הנגבי, ואנחנו ביקשנו לקבוע קריטריונים למי מותר ולמי אסור לעסוק בייעוץ דיאטני. ביקשנו לחייב את העוסקים להצטייד באישור משרד הבריאות שמעיד על כך שהם רשאים ועמדו בכל הקריטריונים לעסוק במקצוע וביקשנו לקבוע חוקים ותקנות בכל הקשור בשימוש במוצרי דיאטה גם אם הם לא מוגדרים כתרופות. לא קיבלנו תשובה לפנייתנו.

כמה זמן עבר?

שתי ממשלות.

ממשלות קצרות. אם מתחלף שר, צריך אולי
לשלוח גם לשר החדש.

שלחנו מכתב גם לשר שבא אחריו אבל לא קיבלנו
תשובות.

אני מבקש להעביר אלינו העתק המכתב.

אני אעביר לכם.

אני חושבת שצריכה להתכנס ועדה, גוף או כל מה
שיוחלט לדיון בנושא הספציפי הזה בשיתוף של מומחים, ארגוני צרכנות ומשרד התעשייה והמסחר. הוועדה הזו צריכה לדון בכל פרסום לפני שהוא מפורסם. היא צריכה לדון בכל פרסום שמחליט על שינוי קיצוני שהוא רפואי או כאילו רפואי, כדי שלא יגיע מצב שהאחריות כולה תהיה בידי הצרכנים לחשוב האם זה הגיוני או לא הגיוני וכדי שאנשים לא יוטעו.

דבר נוסף קשור לבתי-המשפט וכאן אני מדבר על אכיפה והחמרה בנושא של הקנסות. ברגע שלקוח שאינו מרוצה ולמשל העלה במשקל במקום להוריד במשקל פונה לבית-המשפט בתביעה, במקום שהוא יפוצה במאתיים שקלים למשל, שיחייבו את החברה עצמה בקנס מספיק חמור ומרתיע כדי שלא יפרסמו פרסומים כאלה בהמשך.

אני פונה לצרכנים. אל תהיו פראיירים. תסתכלו, תקראו את הכל, תחשבו אם זה הגיוני או לא הגיוני, תשאלו אנשים שקשורים לתחום, רופאים למשל, ותשפטו רק לאחר שבדקתם מכל הבחינות האם זה הגיוני.

אני מתאר לעצמי שכבר סיפרו את הסיפורים
וכולם מכירים אותם, מה עוד שהתפרסמה כתבה בעיתונות. הטענות שיש לי הם בשלושה מישורים שונים.

באיזה חברה קנית את המוצרים?

פט-לס. המכונה פט-לס כי עד היום אני לא יודע
איזו חברה זאת באמת ועד היום לא הצלחתי לקבל עוסק מורשה שלהם.

הפנייה הראשונה שלי היא למשרד הבריאות. כשאני ראיתי את המודעה בעיתון, אמרתי שזה לא יכול להיות. הטענה שלי כלפי החברה על כך שלא רזיתי, זה לא סוף העולם. היו הרבה דיאטות שניסיתי, ירדתי ועליתי, כאשר בסך הכל ירדתי כ150- קילו בחיים ועדיין אני ממשיך בניסיונות. מה שמפריע לי הוא שבמודעה היה כתוב באותיות קידוש לבנה שזה ברשיון משרד הבריאות. אם משרד הבריאות או איזשהו גורם יכול לבחון את העניין הזה, אני חושב שזה דבר חשוב מאין כמותו. אם זה דבר שאפשר לבדוק אותו, אפשר להתקדם אתו הלאה. אם אין רשיון, צריך לתבוע את החברה על הפרסום שהיא מפרסמת.

כשאני רציתי לברר אם יש רשיון של משרד הבריאות, אשתי היא אחות קהילתית והיא התקשרה למשרד הבריאות. שם נאמר לה שהמשרד לא עוסק בתרופות טבע והיפנו אותה למשרד אחר. עד שקיבלנו תשובה עברו שבועיים ואני כבר הזמנתי את הערכה כשחשבתי שמקסימום הלכו מאתיים שקלים וזה לא סוף העולם.

הבעיה בדבר הזה הן הציפיות שנוצרות אצל צרכנים. פנינו למשרד הבריאות בגלל כתבות שקראנו בעיתונים זרים שמדברים על כל מיני תרופות דיאטה שיש בהם סמים ממריצים שעלולים לגרום לאנשים לפסיכוזה וממש לא מתאים לי להגיע למצב הזה בגלל רצון להוריד כמה קילוגרמים.

כלפי החברה. למרות שנציגי החברה לא כאן, אני אעלה בכל-זאת את הדברים. מדובר בפרסום שהוא שקרי מראש. כשאתה כותב בפרסומת שמורידים עד ששה קילוגרמים בשבוע, זה אומר שאתה יכול לא להוריד כלום או להוריד ששה קילוגרמים.

אתה יכול גם לעלות במשקל.

הפרסום שלהם היה שקרי ולא נכון.
המישור השלישי והאחרון שרציתי לגעת בו הוא אותם כלי התקשורת המפרסמים. אני מבין שלעיתון "מעריב" או "ידיעות אחרונות" יש אינטרס להרוויח כסף וזה ברור, אבל גם אחרי שאני פניתי לעיתון "מעריב" בעניין הזה כדי להתלונן על העניין הזה, כשהם דיברו אתי על כך שיש כאן שחיתות, כמה החברה הזאת היא לא אמיתית, כמה כסף שלי הלך לזבל, וכמה שאין לי סיכוי לקבל אותו, באותו יום היה שוב פרסום של אותה חברה בעיתון.

הטענה שלי היא כלפי כלי התקשורת שמפרסמים. אני חושב שלא עושים הכל בשביל כסף ואני רואה אותם כשותפים. אם הם ידעו שיש כאן שקר וצוותי התחקיר שלהם ידעו זאת היטב, איך הם מרשים לעצמם להמשיך לפרסם?

יפעת, יועצת הוועדה שלנו, עשתה מחקר ובבדיקה
טלפונית עם פט-לס, ומסרה לי כי: "בשיחה עם עידית ממוקד המכירות, מדבריה של המוקדנית עולה כי המוצר עשוי מאה אחוז חומרים טבעיים. לדבריה המוצרים נבדקו והם בעלי ניסיון של שנים בחו"ל. לטענתה למוצר יש אישור של משרד הבריאות, רישוי מספר 4939 וכן כשרות מרבנות עמק יזרעאל. ההסברים שניתנו על-ידה על עבודת הכמוסות לא היו מפורטים, הרכיבים הוקראו ככל הנראה מדף, אולם כל שאלה שדרשה קצת יותר עומק והבנה נותרה ללא תשובה.

המחיר הוא 218 לחודש ו318- שקלים לחודשיים. במידה ואין הצלחה, אין החזר כספי אלא יש לפנות לשירות לקוחות מקצועי שייתן המלצות".

אחרי שיפעת בדקה עם משרד הבריאות, "לטענת משרד הבריאות המוצר משווק ללא רשיון מתאים. יתכן שהמספר הזה ניתן למשהו אחר".

אני יושבת-ראש עמותת "עתיד", עמותת
הדיאטנים הקליניים בארץ.
שמענו כאן דברים רבים, כולל חברת כנסת שהתנסתה ועוזרת פרלמנטרית שהתנסתה ואני שמחה שכולנו שומעים את זה. הדיאטנים הקליניים מזועזעים ממה שקורה בכל הנושא הזה של שוק הדיאטה וההשמנה במדינת ישראל שהוא פרוץ לכל דלת, כל אחד יכול לעסוק בזה, כל שכן, כל חברה יכולה להמליץ על דיאטות, יכולה לטפל בשמנים, יכולה להיות "רופא להשמנה" ואין חוק ואין שומר ואין שוטר בנושא הזה.

אנחנו רואים אחר-כך את כל האנשים האלה בקליניקות שלנו. יושבת לידי מנהלת מחלקה לתזונה בבית-החולים הדסה והיא תוכל לספר על ההתנסות שלה. אנחנו רואים את האנשים האלה בקליניקות הפרטיות ובקופות-החולים כשהם מגיעים אלינו אחרי סוגים שונים של תכשירים לא מבוקרים ולא יודעים מה הם מכילים. גם החברות שפונים אליהן אומרות שהן לא צריכות לומר מה המוצר מכיל. אין ביקורת ואין מחקר מבוקר.

יכול להיגרם נזק?

יכולים להיגרם הרבה מאוד נזקים. אני רוצה
להתייחס לאותם תכשירים שאנחנו דנים בהם עכשיו שאלה אותם תכשירים שכל הזמן מתפרסמים.

ניקח לדוגמה את הסיבים שזו דוגמה מאוד פשוטה. מרבית התכשירים שנמכרים היום בשוק הדיאטה מוגדרים כתוספי מזון ומכילים סיבים תזונתיים. חלק מהתכשירים סופחים מים בקיבה, חלקם סופחים שומנים מהמזון במעי וחלקם מכילים באותו תכשיר את שניהם. הסיבים סופחי המים עשויים לגרום לעצירות קשה, לנפיחות ותחושת כבדות ולא מומלצים לצריכה לאלה הסובלים מבעיות מעיים, למי שעבר ניתוח לקיצור קיבה, לאנשים הסובלים מפעילות יתר של בלוטת התריס, לנשים בהריון ולילדים. בחלק מהמודעות המתפרסמות לאחרונה כתוב – ואני מצטטת מתוך הפרסומות – ש"מותר לשימוש לכולם ללא הגבלה כלשהי", והמלצה זו במפורש מסכנת את הבריאות.

הסיבים סופחי השומן הפכו להיות להיט השנה. לוכדי שומן. מודעות הפרסומת מוכרים לנו יחד עם הסיבים אשליה ושקרים ולהלן מספר דוגמאות מהפרסומות: "אוכלים ללא הגבלה ומרזים ללא דיאטה", "אפשר לאכול הכל, אפילו מאכלים שלא העזת לאכול עד היום כמו פיצה, טחינה, דברי מתיקה ועוד" והיו לנו כבר שניים-שלושה דוגמאות שסיפרו מהניסיון שלהם שהם עלו במשקל וכמובן לא ירדו.

ירידה של ששה קילוגרם בשבוע. בחשבון פשוט אנחנו מגיעים לירידה של 24 קילוגרם בחודש. בירידה כה דרסטית בזמן כה קצר קיימת סכנה ממשית. בשבוע הראשון של הירידה במשקל מאבדים אך ורק מים ואף אחד לא מספר לנו את זה. בשבוע השני מאבדים מים ושלושים אחוז חלבון, ורק בשבוע השלישי של הדיאטה מתחיל פירוק של רקמת השומן. על-מנת לאבד קילוגרם אחד של שומן יש לשרוף 7,000 קלוריות, ושוב, בחשבון פשוט, על-מנת לאבד ששה קילוגרם, עלינו לשרוף 42 אלף קלוריות.

יש המבטיחים שהסיבים חוסמים ספיגת שומנים וסופחים חמישים אחוז מהקלוריות. אילו זה היה נכון, האדם היה מבלה כל היום בשירותים עם שלשולים קשים ובלי יכולת לקיים חיים תקינים ועשוי להגיע עד לאשפוז.

יחד עם זאת, כל אותם תכשירים סופחי שומנים מונעים ספיגה של ויטמינים מסיסים בשומן, כמו ויטמינים E, A, D, K, אשר מחסורם פוגע בעיניים, בספיגת סידן, במנגנון קרישת הדם וכולי.

שיא התרמית בפרסומות אלה הן הפרסומות מבטיחים: "הכמוסה גורמת לשריפת תאי השומן הקיימים". עד היום עדיין לא המציאו את התרופה או התכשיר השורף רקמת שומן. מי שימצא תרופה זו באמת יצחק כל הדרך אל הבנק כל חייו, הוא, בניו, נכדיו וניניו. עדיין אין שחר להבטחה זו.

עמותת "עתיד" מבקשת לנצל במה זו של הכנסת ולהזהיר בפני כל אותן דיאטות הדלות מאוד בקלוריות, דיאטות של 500, 600 או 800 קלוריות ביום שהן מסוכנות מאוד לבריאות. ראשית, הן מורידות את קצב חילוף החומרים ופוגעות בו, הן מבטיחות השמנה חוזרת ובעודף גדול, הן מכניסות את האדם למסכת היו-יו ולתסכול. שנית, הן מכניסות את הגוף למחסורים תזונתיים של אבות המזון, ויטמינים ומינרליים חיוניים כמו סידן, ברזל, חומצה פולית ו-ויטמינים מקבוצה B אשר מחסורם עשוי לגרום לפגיעות נוירולוגיות קשות כמו איבוד שליטה, סטרס, פגיעה בזיכרון עד לדיכאון. חוסרים אלה מביאים בסופו של דבר לפגיעה בתפקוד כל מערכת הגוף כולל לב, מערכות עיכול, מערכת הדם, נשירת שיער, ואפילו עד למקרי מוות.

היום נחשבת ההשמנה למחלה כרונית ובמילניום זה אנחנו צופים להכפלת מספר האוכלוסייה שתסבול מהשמנה. המחלה הזאת מהווה גורם סיכון למחלות רבות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, ויש לטפל בה באופן מקצועי ועל-ידי אנשי מקצוע, רופאים ודיאטנים קליניים מוסמכים. בעיקר יש לפעול למניעת ההשמנה כאשר עבודת מניעה יכולה להיעשות רק על-ידי צוות מקצועי מוסמך ומורשה לעסוק בכך.

מתוך דבריך אנחנו מבינים שהפרסומים הם
הונאת הציבור ורמאות.

נכון.

אני ארצה לקבל תשובות מהמשרדים שאחראים
על הנושא הזה, מה עוד שהדבר גורם לבעיות בריאותיות קשות ביותר. אני לא רוצה להפחיד את הציבור, אבל מה שציינת זה חמור מאוד בעיני וכמובן נרצה את התייחסות המשרדים הרלוונטיים.

מה שאמרתי הוא מעבר לעוגמת הנפש שנגרמת
לאותם אנשים שרוצים לרזות.

אני רוצה לחדד מספר נקודות שקשורות לבריאות
הציבור. קודם כל, השמנה היא מחלה ולא כפי שנאמר פה שאולי מישהו רוצה להוריד ארבעה קילוגרם, אז להנאתו הוא מפרסם כמה פרסומים. הפרסומים הם פרסומי עתק והם ללא כל ספק הונאה.

הפרסומים למעשה מסיטים את העניין המרכזי. אמרה כבר חברת הכנסת סופה לנדבר שההצלחה בטיפול בהשמנה מעטה מאוד ואת זה צריך לדעת.

זה זמני, זה לתקופה מסוימת ואחר-כך הבן-אדם
משמין שוב.

נכון. ככל שהדיאטה יותר דרסטית, הסכנה
לעלייה במשקל היא הרבה יותר גדולה. דיאטה היא מתכון להשמנה. היום אנחנו יודעים שגם ירידה מתונה מאוד במשקל, ההשלכות הבריאותיות שלה הן עצומות. אם אנחנו מסתכלים על היתרונות בירידה מתונה במשקל, בירידת יתר לחץ דם, בירידת כמות הסוכר בדם ומכלול גדול של גורמי סיכון. לכן צריך ללכת ולשים את הדגש על האפשרי, לא על מקסמי שווא. הנקודה המרכזית היא שהשמנה היא מחלת המילניום כבר היום. אם היא עומדת להיות מוכפלת בזמן לא ארוך, חשוב מאוד למנוע אותה כי אנחנו יודעים שהסיכוי להצלחה הוא מאוד קטן. הפרסומות כמקסמי שווא גורמים לאנשים לא לשנות את הרגלי החיים שלהם ואמרו את זה כאן הנפגעים. מעבר לזה שלא הייתה ירידה במשקל, הסיכון המרכזי הוא שאנשים מרגישים שהם יכולים לאכול כל דבר וזה לא נכון.

לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים שהעוצמה שלהם לבריאות הציבור היא אדירה ואין לה תחליף, כאשר אחד מהם בדק האם דיאטה ים-תיכונית יכולה באמת להפחית את הישנות התקפי הלב אצל אנשים שכבר עברו התקף לב וראו שרק על-ידי שינוי הרגלי תזונה הצליחו להפחית הישנות של התקפי לב בשבעים אחוז בלי שהם שינו את המשקל כמעט. לכן אנחנו צריכים לשים את הדגש על מה שבאמת טוב לבריאות הציבור. את המיליונים אפשר להשאיר לעוד כמה תחומים, אבל הנזקים שלנו כאן עולים אחר-כך לכל החברה, והבית הזה אמון על כל ההוצאות האלה.

חשוב החינוך לבריאות הציבור וחשוב שאנשים שיעשו את זה ועם כל הכבוד לכל הפורום הזה אלה אנשים שהוכשרו לעניין הזה, כאלה שנושאים בנטל מתוך אחריות ואומרים את האמת לציבור. האמת כמו שכולנו יודעים היא לא תמיד פופולרית ולכן חייבים לעצור את הפרסומות האלה.

יש כאן מספר נציגים של חברות תרופות. יש תרופות שהוכחו שבמידה מתונה יכולים לעזור לטיפול בהשמנה.

בלי תופעות לוואי.

אני אתייחס גם לזה. לחברות אסור לפרסם את
התרופות שלהן למרות שהן עברו את האישורים של הגורמים המחמירים ביותר.

דיברנו על כך שכל תרופה שמקבלת אישור, עברה מספר שלבים לפני שהיא קיבלה את האישור. השלב הראשון שתרופה צריכה לעבור זה להוכיח שקודם כל היא לא עושה נזקים. יש תופעות לוואי לכל התרופות. מי שטוען שהתוסף שלו מספיק פוטנטי כדי לעזור לירידה במשקל, סביר להניח שהוא פוטנטי גם להזיק כי מה שהוא פוטנטי לעשות שינויים בגוף, מי הוכיח לי שזה לא יעשה לי נזקים? איך אנחנו, ואני פונה כאן לרשויות – למשרד הבריאות, למועצה לצרכנות, למשרד התעשייה, לכנסת ישראל בראש ובראשונה – מתירים פרסומות של דברים שאף אחד לא הוכיח שהם יעילים? אבל לפני שהם יעילים צריך קודם כל להוכיח שהם לא מזיקים. לדעתי אסור לתת אפשרות לכל הפרסומות האלה להתפרסם.

יחד עם מגמת ההשמנה אנחנו עדים למגמה נוספת שעולה במקביל והיא הפרעות אכילה. הפרסומות האלה עושות נזקים אדירים כי הם שמים את המרכז על הרזון, היפה, כל הדברים הבלתי אפשריים. בהיבט הזה של הפרסומים אנחנו חייבים להבין את הנזקים גם בהקשר של האפידמיה הנוספת שמלווה אותנו.

שאלה להסתדרות הרוקחים. אני רוצה להוריד
כמה קילוגרמים במשקל, אני הולך לסופר פארם ומבקש משהו והם יודעים לתת לי מה שאני צריך. האם זה נעשה באמצעות רופא?

במקרה לי יש בית-מרקחת ואני יכולה להבטיח
לכם שלאנשים שמגיעים אלי אני בפירוש מודיעה להם שלמוצרים האלה אין שום הוכחה קלינית. אני יכולה לומר אפילו יותר מזה, שאני משכנעת אנשים לא לקחת את התה הטיבטי . אני יכולה לדבר על מה שקורה בבתי-המרקחת הפרטיים. אני משכנעת אנשים לא לקנות את המוצרים האלה כי אני מסכימה עם הדיאטניות שאומרות שחלק מהמוצרים האלה מזיקים לבריאות, ותכף אני אומר למה ואיך זה יכול לקרות. אנשים בכל-זאת קונים את המוצרים האלה וקונים אותם בגלל הפרסומים והפרסומים יותר משכנעים ממה שאומר הרוקח.

למה אתם מחזיקים את המוצרים?

אצלי יש שלושה מוצרים כאשר המוצר עליו
דיברו כאן לא הוחזק אצלי. בסופו של דבר הפנייה של הציבור היא גדולה והאדם שנכנס אלי ולא קונה, הוא נכנס למקום אחר וקונה את המוצר שם.

רציתי לעורר שתי בעיות כאשר הבעיה הראשונה היא רישום המוצרים האלה. המוצרים האלה רשומים באגף המזון ולאגף המזון קשה לאכוף את החוק והוא לא דורש הוכחה שהמוצרים האלה יעילים. יכול להיות שמוצר הוא עם אנליזה טובה אבל בסופו של דבר היצרן עושה מה שהוא רוצה. יש מוצרים שהם מזיקים וצריך להיזהר מהם.

כהסתדרות הרוקחים פנינו למשרד הבריאות וביקשנו שתהיה קטגוריה שלישית שתעשה בדיקה מאוד רצינית גם על החומרים שנמכרים בשוק ושזה יהיה בפיקוח של בתי-מרקחת.

יש קטגוריה של מזון וקטגוריה של תרופות. משרד הבריאות פונה ובודק את הנושא של קטגוריה שלישית וכהסתדרות הרוקחים פנינו כמה פעמים למשרד הבריאות שהקטגוריה הזו תתקדם, שתהיה תחת אגף הרוקחות מכיוון שבאגף הרוקחות הרבה יותר קל לאכוף את החוק מאשר באגף המזון. אם הקטגוריה הזו תתקדם, היא תוכל לתת מענה מאוד טוב לכל העניין של הפרסומים האלה ואז לא יוכלו לפרסם אותם.

אנחנו ניתן את רשות הדיבור לחברות.

אנחנו עובדים עם תכשירים רפואיים של חברות
וביקשו ממני שאני אחווה את דעתי בנושא הזה. אני מוכרח לומר שאחרי ששמעתי את גברת אדלר, אין לי הרבה מה להוסיף אבל אני רוצה להדגיש כמה נקודות שוב. בימינו השמנה היא מחלה. בקרוב מאוד יצא דוח על מצב ההשמנה במדינת ישראל ולפי קריטריונים שאנחנו קובעים, שהם קריטריונים של גובה ומשקל, יוצא שקרוב או אפילו קצת למעלה משלושים אחוז במדינת ישראל עכשיו סובלים מהזמנת יתר ניכרת ביותר. השמנה ממש.

לדבר הזה יש הרבה מאוד השלכות רפואיות והוא מהווה אימפקט כבד מאוד שהולך וגואה על הטיפול הרפואי כולו. המחלות שקשורות בגורמי סיכון, בבעיות כלי דם, הולכות וגואות מחדש למרות שהן דוכאו בשיטות אחרות רק בגלל העלייה בהשמנה בצורה ניכרת.

הייתי ממליץ שתאמצו את הגישה שאומרת שרפואה היא לרופאים ודיאטה לדיאטנים. אני חושב שלא ניתן היום להתייחס להשמנה כממצא אקראי, כממצא לוואי כי זאת היא מחלה וזאת היא בעיה. כשיש לנו בעיה בימינו, יש תרופות. אני לא מכיר אף תרופה בעולם שאין לה תופעות לוואי, כולל אקמול, כולל אספירין, כולל כל תרופה והתפקיד שלנו הוא לדעת לעשות את השיקול ואת השקלול בין תופעות הלוואי מצד אחד כתוצאה מהטיפול ובין תופעות הלוואי כתוצאה מהמחלה.

הבעיה שאנחנו רואים בנושא של השמנה כמו בהרבה מאוד תחומים שקשורים במניעה של מחלות היא שהחולה בשלב הראשון איננו חולה בדרך כלל אלא הוא סובל מאיזושהי קבוצת תסמינים שאנחנו כרופאים יודעים לומר מה הוא עתיד לפתח בהמשך. המטרה שלנו היא למנוע את התופעות האלה למנוע את המחלות האלה.

התרופות שקיימות בשוק הן לא תרופות שרלטניות אלא הן תרופות שנבחנו בצורה קפדנית ביותר על-ידי מערכות בריאות עולמיות.

אתה לא מתכוון לתרופות עליהן אנחנו מדברים
כאן.

לא. אני מתכוון לתרופות שהן תרופות. אני אומר
שהתרופות שקיימות היום בשוק נבחנו במערכות קפדניות ואנחנו כרופאים אמונים להחליט איזה טיפול ובאיזה עוצמה מגיע לחולה בהתאם לסוג הבעיה שלו. לכן הציבור צריך לדעת שיש פתרון והפתרון הוא לא מאה אחוז, לא אופטימלי עדיין אבל אנחנו ממשיכים לעבוד במרץ ולמצוא דרכים נוספות. באמתחת הרפואה נמצאות תרופות ותכשירים רפואיים נוספים וזה כמובן בנוסף לרפואה הקהילתית המניעתית שקיימת וכל הטיפול הרחב שקיים במשרד הבריאות בארץ ובעולם.

תנו לרופאים לטפל בתרופות, אל תכניסו תכשירים אשר בסופו של דבר עשויים להביא לנזק ולהכבדה גדולה ביותר על המצב הבריאותי הכללי.

בדרך כלל אני שונא להביא אנקדוטות כי זה לא מדעי וזה לא מקובל, אבל אני מוכרח לספר לכם שתי אנקדוטות קצרות. היה לי חולה כדוגמת המתלונן שיושב כאן לידי שהחליט לעשות דיאטה באמצעות אחד התכשירים ואכן הוא ירד במשקל. הוא ירד יוצא מן הכלל, כאשר ירד כעשרים קילוגרם במשך תקופה של חודשיים, אבל הוא כמעט מת. מה שקרה במקרה הספציפי ההוא, ואנחנו מדברים על איש צעיר בן 28, הייתה לו ירידה קשה ברמת המגנזיום בדם, הוא פיתח הפרעות קצב והוא התאשפז יום אחד אצלנו בבית-החולים בתמונה של הפרעת קצב קשה ביותר ובגלל הרקע שלו ידענו לחפש את סוג הבעיה. לולא היינו מגלים את זה בזמן, האיש הזה לא היה אתנו יותר.

מה עלות התרופות האלה שהן בפיקוח שלכם
וכמה זמן סביר - בהתחשב בגובה ומשקל האדם – צריך כדי להוריד וכמה? אולי העלות של התרופות שלכם היא יקרה ולכן אנשים מתפתים והולכים לזול ולמהיר.

אני חושב שבתכשירים הלא רפואיים ישנם שני
דברים. ראשית, המחיר שלהם הוא פחות ויש כאן את התחושה של הזבנג וגמרנו כשכל אחד כבר אמר לפני כן שזה פוגע בכל המשמעויות של האכילה שאנחנו מנסים להחדיר לאוכלוסיה שתאכל כמו שצריך.

העלות בניסיון שלנו בתרופות אחרות מהעולם היא עלות שיורדת. ככל שהתכשיר מתפתח, ככל שהוא מוכיח את יעילותו לאורך זמן, מחירו של התכשיר הולך ויורד. כמובן בשלב הראשון החברה רוצה להרוויח יותר, אבל בל נשכח שהחברה, עד שהיא מרוויחה, היא משקיעה הון עתק של מיליארדים במסגרת הפיתוח של התכשיר, עד שהתכשיר הזה באמת מגיע להיות אקטיבי ופעיל. התרופות הנוכחיות שקיימות מסוגלות להוריד סדר גודל של 10 עד 15 אחוז בלונג טרם.

ב24- בדצמבר 2000 יצא אחד המחקרים הגדולים בעיתון לנצט, אחד העיתונים המרכזים והבכירים, המחקר הוא מחקר צפון אירופאי שדן בנושא של אחת התרופות וההשפעה שלה לאורך זמן, לאורך מספר שנים.

זה מתאים גם לאוכלוסייה בארץ?

בהחלט. אני אישית משתמש בתרופה כזאת כבר
שלוש שנים ממקורות חוץ.

כמה בממוצע אפשר לרדת בחודש?

הירידה במשקל הייתה סדר גודל של קרוב
לשמונה אחוזים עד 12 אחוזים בלונד טרם, בזמן ממושך, והכי חשוב שהירידה הזאת נשמרת. מה שלא פחות חשוב זה השיפור במצב הבריאותי הכללי של החולה וזו הנקודה הכי חשובה להדגשה. אנחנו חייבים להבריא את האוכלוסייה שלנו ולהפוך אותה לבריאה יותר. אפילו ירידה לא דרסטית במשקל, יש לה אימפקט עצום על המצב הבריאותי הכללי.

אנחנו הגשנו להכללה בסל הבריאות תרופה חדשה
שאושרה על-ידי משרד הבריאות שהיא כבר אחרי בדיקות של כמעט חמש שנים בעולם, בדיקות שנערכו על 8,000 איש במסגרת ניסויית ועתה כשלושה מיליון אנשים משתמשים בעולם. לפני שהתרופה נכנסה לסל הבריאות היא עולה 250 שקלים לחודש שזה פחות מחצי ממה שנאמר כאן שעולים כל מיני תכשירים כאלה והתרופה גם אושרה והיא באה כשהשלמה. ארגון הבריאות העולמי בשנת 1995 יצא עם נייר עמדה שאומר שהמגפה הבאה שלנו היא מגפת ההשמנה והמליץ על דיאטה, שינוי בהרגלי אכילה, פעילות גופנית ותרופות.

התרופות שאנחנו מדברים עליהן הן תרופות מרשם שבאות כהשלמה לכל יתר הפעולות אליהן מלווה תוכנית דיאטה, תוכנית לשינוי פעילות גופנית, הרגלי אכילה ורק אחר-כך תרופה. לתרופה כמעט ואין תופעות לוואי.

אני מקווה שהתרופה תיכנס לסל הבריאות עד
שנת 2001.

מה שאמר היושב-ראש בפתח הדברים שלו, אם
נוכל לקבל את העתק הדברים, אני חושב שנוכל לפרסם את זה כפרסומת של מרזי מורית בשפיטת ההרזיה הדיאטטית של מרזי מורית, ומה שנאמר פה על-ידי נציגת טבע או מה שנאמר פה על-ידי כל אנשי המקצוע זאת בדיוק השיטה של מרזי מורית.

השיטה של מרזי מורית היא לא מטה קסמים והיא רחוקה מרחק רב מהקופסאות שהונחו כאן על שולחן יושב-ראש הוועדה, היא רחוקה מרחק רב מהניסיונות שהתנסו כאן האזרחים שהתנסו בתרופות האלה. למרזי מורית יש ציבור שפנה ונהנים מהשירותים שלה בהיקפים של מאות אלפי אנשים ואי-אפשר להטעות מאות אלפי אנשים.

העובדה היא שלמרזי מורית יש גם תוכנית דיאטה, גם חברה גדולה, גם מקום שאפשר לפנות אליו במשך 24 שעות ביממה, גם פיקוח רפואי, ואלה הם בעצם הדברים שנאמרו כאן על-ידי אנשי המקצוע. חשוב שאדם שרוצה לרזות – בין אם הוא רוצה לרזות באופן קבוע, או בין אם הוא רוצה לרזות לכבוד הקיץ כשהוא הולך לים, או בין אם הוא רוצה לרזות לכבוד החתונה של הבן שלו או הבת שלו – שתהיה לו הדרך הנכונה והמפוקחת בפיקוח רפואי לרזות.

צריך להבדיל בין שרלטנים, בין פרסומים שפוגעים בציבור, בין מוצרים שפוגעים בבריאות ובין שיטות של חברות ממוסדות וגדולות רבות ותק שמשתמשות באמת בייעוץ המקצועי הטוב ביותר ושנמצאות כל הזמן תחת פיקוח, גם תחת פיקוח ציבורי וגם תחת פיקוח של האנשים שפונים אליהם.

צריך להיזהר ולעשות את שני הדברים בו-זמנית, צריך לא לשפוך את התינוק עם המים, צריך לתת לציבור את האפשרות לרזות כשהוא רוצה בזה באמצעים בריאים ומפוקחים וצריך למנוע שרלטנות ופרסומים מטעים, צריך למנוע שקרים וצריך למנוע נזק באותם גופים, כולל טבע, כולל רופאים, כי כאשר באים אנשים כאלה ומציעים תרופות פלא שאין להן שחר מלכתחילה, הם פוגעים בכל אלה שיכולים ורוצים לעזור ומסוגלים לעשות את זה. אלה שבאים ומפרסמים פרסומים שקריים, הם אלה שפוגעים גם בחברות הממוסדות והם אלה שפוגעים באמון שיש לאנשים בשיטות אמיתיות.

חברת שומרי משקל שייכת לחברה בינלאומית
שקיימת בעולם מאז 1963 ופועלת בארץ משנת 1996. בשומרי משקל הבינו כבר מתחילת הדרך שאנשים צריכים תמיכה, הם צריכים תפריט מאוזן שנשען על אכילה בריאה, הם צריכים דחיפה ועידוד לפעילות גופנית וכל המרכיבים האלה יחד ניתנים במסגרת שלנו.

החברה שלנו נשענת על מחלקות מחקר וקשת של מומחים מתחום הרפואה והדיאטה כשהבסיס הוא השתנות התוכנית בהתאם למה שקורה בשוק והשינוי באורח החיים של האדם.

באה אליך מישהי שרוצה להיכנס לפרוייקט הזה
להרזיה. איך אתם בוחנים מה טוב ומה לא טוב עבורה? איזה טיפול לתת, איזה כדורים לתת וכולי.

אנחנו לא נותנים כדורים. אנחנו נותנים תפריט.

איך אתם בונים את התפריט?

התפריט נבנה על-ידי רופאים ויש לו בסיס של
גמישות גדולה. כשאדם מצטרף לקבוצה, הוא רשאי לשבת ולהאזין למה שקורה בה לפני שהוא מחליט הוא מצטרף, הוא מקבל את התפריט עם הנחיות בסיסיות מה לבחור. התפריט היום נקרא שיטת הנקודות והוא מבוסס על ניקוד של מזון ומשקה על-בסיס של קלוריות ושומן רווי. הניקוד גבוה יותר למוצרים שהם עתירי שומן וקלוריות ונמוך יותר למוצרים שהם דלים בשומן. מהמחקרים היום ידוע שיכולת ההתמודדות עם הגוף טובה הרבה יותר כשאחוזי השומן נמוכים יותר.

אנחנו עובדים הרבה בתחום יחסי הציבור בנושא של העברת המסר של ירידה מתונה במשקל ולא מכוונים ליותר משניים עד שלושה קילוגרם בחודש. זה בעייתי בפרסום כי אנחנו לא מבטחים הבטחות שווא ואני חושבת שאפשר לבחון את כל הפרסומים שלנו ולראות שאנחנו מעולם לא הבטחנו לאנשים ירידה מהירה אלא להפך, אנחנו טוענים שההצלחה היא רק בדרך איטית ולאורך זמן. אנחנו מעניקים גם שירות בחינם לשם שמירה על המשקל וזה כבר מתחילת הדרך כי אנחנו יודעים לא חכמה רק לרזות אלא צריך לקבל גם את התמיכה בשמירה על המשקל.

מה קורה כאשר אדם נכנס להליך הזה ואחרי
תקופה מסוימת הוא לא הוריד מה שהיה צריך?

אנחנו לא מבטיחים לאף אחד הרזיה. אנחנו
מבטיחים להיות שם ולעזור לו ככל האפשר. אנחנו לא מבטיחים כי הרזיה כמו שכל אחד כאן יודע זה שילוב של אכילה ומצבים נפשיים. כשבן-אדם יותר בלחץ, אנחנו רואים את זה על חברי הכנסת איך שהם עולים במשקל בתקופות לחץ, הוא אוכל יותר.

לפי דעתי המפתח להרזיה ממש הוא בטיפול
לטווח ארוך ולא לטווח קצר. לרוב זה עניין לחלק גדול של החיים אם לא כל החיים. לכן צריך לתת לאנשים את הכלים.

מה שנוגע לתרופות. למשל בארצות-הברית תרופות חייבות לקבל אישור ה-FDA והאישור הזה מורכב משני חלקים. לא רק שהתרופות לא מזיקות, אלא גם הן אמנם יעילות. אצלנו נדמה לי הדבר הזה לא קיים וצריך להכניס אותו.

יש תרופות שהולכות תחת השם של מזון וכאן קשה מאוד להתערב. בארצות-הברית למשל מוכרים כמזון שמן דגים מסוים שהוא נחשב לטוב, נבדק עשרות פעמים ונמצא שהוא לא מועיל, אבל יש פרסומת ומוכרים אותו וזאת מפני שמוכרים אותו לא כתרופה אלא כמזון.

אני חושב שהבעיה בעיקרה היא עניין של חוק. צריך לדרוש וגם להסמיך את משרד הבריאות ללמוד את כל המקרים ולהודיע על התוצאות.

שמעתי את הפורום הנכבד הזה ואני בהחלט
מסכים עם שצריך לפקח על הפרסומות בעיתונות, אבל אני מניח שכאן משליכים מהיחיד על הכלל. יש חברות, ולאו דווקא חברות תרופות. אנחנו קצת שוכחים שחומר תרופתי שהיה מאוד נפוץ בשלושים שנה, שנקרא פנסן, גרם לדיכאונות, ויכול להיות שאותם נציגים של חברת טבע שיושבים כאן היום ומספרים לנו על יעילות עתידית של תרופה, אבל בעוד חמש שנים נגלה תופעות שכולנו נצטער אם היינו בין המשתמשים. לא תמיד יודעים ביום הראשון מה תרופה עושה.

מצד שני העולם היום הולך יותר ויותר – ואני מניח שגם משרד הבריאות הישראלי בדרך – לדרך בה לוקחים תרופות מרשם רופא ולהעביר אותם ל-OTC. זאת אומרת, שלא יהיו בהגדרה OTC אלא באמת יהיו מהצד של הדלפק בו נמצאים הצרכנים ולא מהצד בו נמצאים הרוקחים. אנחנו יודעים שהיום יותר ויותר קהל הצרכנים יכול לבד ללמוד מהספרות, מהאינטרנט או מכל דרך אחרת מה טוב ומה לא טוב לו.

איך הוא יכול לדעת? הוא רופא? אחרי שעשיתי
בדיקת לחץ דם, אני יודע איזה תרופה מתאימה לי? איך אני יכול ללמוד? אני מסכים שרופא יתעסק ברפואה וסנדלר יתעסק בסנדלרות.

העולם המודרני חושב קצת אחרת, העולם
המודרני הולך ומפריט יותר ויותר תרופות שמשרד הבריאות בודק. כאמור, משרד הבריאות בדק את יעילות התרופה ומניח לצרכן את יכולת השיפוט להשתמש בה. זה נקרא OTC. כך בנושא של תוספי מזון. ישנן חברות רציניות בחו"ל שהן חברות תרופות שמייצרות מוצרים שנבדקו במדינות המוצא, גם לנושא של הרזיה, ונערכו בהן ניסויים קליניים בדיוק כמו בתרופות. הבעיה היחידה היא שהתחיקה במדינת ישראל לא מתקדמת כמו באירופה, שם כן נותנים התוויות למוצרים שהם לא ממש תרופה אבל נבדקו גם קלינית וגם במעבדה כיעילים, וניתנה להם התוויה שהיא מספקת את משרדי הבריאות במערב אירופה. בארץ עובדות מספר ועדות על הנושא הזה והייתי שמח אם עורך-דין גדעון כהן היה מרחיב על זה את הדיבור.

לא הבנתי באיזו שיטה אתם פועלים.

אנחנו מוכרים תוספי תזונה ללא התוויות מטעות
כמו שנאמר כאן.

יש לכם את אישור משרד הבריאות?

יש לנו את אישור משרד הבריאות אבל אתה לא
יכול להשליך מהפרט אל הכלל ולומר שכולם מטעים את הציבור. לנו יש רשיון משרד הבריאות למוצר אותו אנחנו מוכרים. הרשיון אומר שתוסף התזונה נבדק ולא נמצא כמזיק. המוצר לא נבדק כתרופה.

אני מייצג את האגודה הישראלית למזון בריאות
אשר מאגדת בתוכה את רוב החברות הרציניות, להבדיל מכל מיני חברות קיקיוניות עליהן שמענו היום.

מה זה חברות רציניות?

בין היתר GNC, טעם טבע, אלתמן, הדס. אינני
רוצה לעשות פרסומת. אלה חברות שאני חושב שבאמצעות יבוא או שיווק הם מרכיבים כשמונים אחוז מהיבואנים או המשווקים בארץ.

הסוגייה כאן היא הרבה יותר מסובכת ממה שהיא נראית לעין. אנחנו עוסקים כאן בסוגייה לא רק של בריאות הציבור אלא גם בנושאים כגון חופש הביטוי המסחרי. אנחנו עוסקים כאן גם בחופש העיסוק ואין פה פתרון פלא.

זה אומר שבשם חופש העיסוק אפשר למכור רעל?

לא, בכלל לא. צריך למצוא את האיזון הנכון. אני
רוצה לומר שהאגודה מברכת על קיום הדיון הזה. כמו שנאמר על-ידי נציגים אחרים של חברות רציניות, כל מיני פרסומים ששמענו עליהם היום רק מזיקים לחברות הרציניות ואנחנו נהיה בין הראשונים שנתמוך בכל עמדה שתעשה סדר בשוק.

אתה סותר את עצמך.

אני לא סותר את עצמי. אם אדוני ייתן לי עוד
דקה, אני אסביר את עצמי.
הדיון הזה משליך על דיון אחר שמתקיים מזה עשר שנים ואכן יש דברים סותרים ואין מנוס, אנחנו לא יכולים להתעלם מכך. משרד הבריאות עוסק בנושא של ייחוס אפשרות ריפוי למוצרי מזון מזה כעשר שנים. יש תקנות שונות שחוקקו, בין אם זה ייחוס אפשרות ריפוי למוצרי מזון, יש את התקנות של תוספי תזונה, ואכן יש סתירות פנימיות בכל הנוגע בין התקנות למה נוגע ומה אסור.

אנחנו צריכים למצוא את האיזון הנכון. אנחנו לא המצאנו כאן את הגלגל ולא נמציא אותו. יש דוגמאות אחרות בחו"ל, בעיקר הדוגמה האמריקאית. אם מישהו חושב כאן שהפתרון היחיד הוא שכל הנושא של הטיפול בהשמנה או בעודף משקל צריך לעבור באופן אוטומטי למישור הרפואי התרופתי, אני חושב שהוא טועה וטועה בגדול. לא שמעתי מאף אחד כאן מהי הגדרה של השמנה ואם ההגדרה הזו עברה בדיקה שיפוטית.

אנחנו כרגע שומעים את החברות ולאחר מכן אנשי
המקצוע יביעו את עמדתם. לכן אתה לא יכול לומר שלא שמעת דברים כאלה או אחרים, כי הם עדיין לא דיברו.

הנושא של ייחוס אפשרות ריפוי למוצרי מזון
נבדק על-ידי משרד הבריאות. אנחנו תכף נשמע שקיימות תקנות ועומדות לצאת תקנות חדשות. אני חושב ששם נמצא את האיזון הראוי בין ייחוס אפשרות ריפוי מצד אחד כשבכל הנוגע למוצרי מזון אנחנו נגד, לבין מה שנקרא מסר תפקודי. מאוד מאוד חשוב שהפורום הזה ישכיל לקבל את ההבחנה בין שני הדברים האלה.

את מי אתם מייצגים?

אנחנו מייצגים את החברות של יצרני מזון
בריאות, יבואנים ומשווקים.

לכל החברות אותן אתם מייצגים יש רשיון משרד
הבריאות?

לכולן ללא יוצא מן הכלל.

נעבור לרשתות השיווק.

אני רוקח בסופר פארם. כל מה שנאמר כאן לגבי
הדיאטות למיניהן הוא נכון, ותכף אני אומר למה אני מוכר תה טיבטי למשל.

המטרה שלנו כרוקחים וכאנשים שמוכרים מוצרי טבע ברשיון משרד הבריאות – לא אותו מוצר שאתה מחזיק שאני לא יודע מהו – כתוסף מזון וללא התוויה רפואית. המוצרים האלה נמכרים על המדף בגישה חופשית.

המוצרים האלה נמצאים ליד סיכות ראש וליד
משחת השיניים.

אם אני בא ומבקש ממך משהו כדי לעשות דיאטה
כי אני רוצה להוריד שלושה קילוגרם.

אתה יכול לבוא כפונקציה של פרסום, לקחת מוצר
מהמדף ולא תשאל אף אחד. מאידך אתה יכול לבוא ולפנות לרוקח ולבקש מוצר מסוים לבעיה מסוימת. הוא יכול לתת לך פתרון - או להפנות אותך לרופא – שהוא תרופה ללא מרשם, או מוצר טבעי שלא מייחס איזה שהן סגולות.

כל הישר בעיניו יעשה.

השוק הוא שוק פרוץ ודיברנו עליו. הבעיה היא
שיש כאן בתי טבע שהם ללא פיקוח של אף אחד וללא כל גורם מקצועי. אתה נכנס לבית טבע ותצא עם רשימה גדולה של מוצרים. תיגש לשכן ותמצא תרופה אחרת. הבעיה היא שלא כל תוסף דברים טבעיים הם בריאים. לא כל דבר טבעי הוא בריא ולכאורה יש תרופות שהן גם בריאות.

אתה מחזיק דברים לא בריאים?

אני מחזיק דברים שהם בריאים אבל לא לכל
אחד.

אתה גם רוצה למכור.

אני רוצה למכור אבל לא בכל מחיר. אני מוכר
מוצרים ומשתדל להתאים אותם לחולה באופן אישי. זאת אומרת, יש לנו תרופות של צמחים לבין תרופות שאנשים לוקחים. אני אומר שכל מוצרי הטבע צריכים להימכר תחת פיקוח מסוים. אני לא מוריד מערך הדיאטניות כי אני אדם שמן שעבר דיאטות. ההשמנה זו בעיה וזה אומר שינוי בהרגלי אכילה וזה משהו לכל החיים. אנחנו כן ממליצים על דברים שכן מסייעים בדיאטה כמו סיבים למיניהם שהם יעילים. אני לא אמליץ ואף רוקח לא ימליץ על תה מסוים שהוא תה משלשל. המטרה היא לשמור על בריאות הציבור וזו המטרה שלנו.

איך אתה מתאים את התרופה?

ההתאמה היא בייעוץ של הרוקח, של תזונה
מסוימת, של ערך קלורי מסוים, של ארוחה נכונה, שינוי בהרגלי אכילה, מה כן לאכול ומה לא לאכול. המטרה כאן היא באמת שינוי בהרגלי אכילה ומה שאנחנו עושים זה את ההתאמה.

אנחנו מערכת שעובדת לפי חוקים של משרד
הבריאות וכל מה שכרוך בזה. אנחנו מקבלים פיקוח של משרד הבריאות על כל המערכות שלהם וזה קורה בצורה תכופה. הרוקח המחוזי מבקר אותנו, יש לנו הוראות מדויקות מה מותר לנו להחזיק, איפה מותר לנו להחזיק, מה מאחורי הדלפק, מה לא מאחורי הדלפק וכולי. למשל, יש פריטים שאסור לנו להחזיק. למשל, עוגות ארוזות שזה פריט שלא מזיק לאף אחד, אסור לנו להחזיק בבית המרקחת כי זה בניגוד לחוקי משרד הבריאות.

לבוא ולהטיל איזושהי ציניות כלפינו שאנחנו עובדים בצורה הכי חמורה בעניין הזה, יכולים לשלול לנו את הרשיון מהיום למחר. אם אני אחזיק מוצר שהוא ללא רשיון של משרד הבריאות, יכולים לשלול לי את הרשיון. אתם נותנים את הרשיונות, אנחנו מחזיקים את המוצרים אצלנו בבתי המרקחת שלנו. האחריות היא גם על הלקוח. אם הלקוח בא למדף הפתוח ולוקח מוצר ושם אותו אצלו בתיק, כשהוא יוצא מבית המרקחת אני לא בודקת לו מה הוא שם בתיק.

אם אין למוצר אישור של משרד הבריאות, הוא
לא נכנס אליך לחנות.

ודאי שלא. זה באופן גורף.
אני בהחלט מחזירה את זה אליכם חברי הכנסת כדי שהחקיקה תהיה קצת יותר מסודרת.

איך האדם שנכנס יודע מה לקנות?

הוא לא שואל אותי. זה נמצא על המדף והוא לא
צריך לשאול אף אחד. היום החוק אומר שכל הפריטים שהם תוספי מזון עומדים מחוץ לדלפק באופן חופשי, כמו חיתולים וכמו מזון לתינוקות. באותה מידה עומד על המדף גם התה והלקוח יכול לבוא ולקחת מה שהוא רוצה.

אני פונה ומבקש התייחסות קופות-החולים.
תאמרו לנו האם יש לכם חוברות הדרכה ללקוחות שלכם כדי שבאמת הם לא ייפלו בפח, והאם יש חומר הסברה כלשהו.

ומי משלם עבור הטיפול.

ההשמנה הוכרה על-ידי ארגון הבריאות העולמי
כמגיפה ולא סתם כמחלה, זאת אומרת מגיפה שהולכת ומתפשטת וגם כובשת שטחים וגם שיעורי ההשמנה עולים בעולם וגם אנחנו חלק מהעולם. בשירותי בריאות כללית שמנו את הדגש על העניין שהטיפול בהשמנה הוא טיפול רב-מקצועי ורב-תחומי, כמו שאמרו לפניי ואני לא אחזור על זה. הפקנו הרבה מאוד חומרי עזר ואני אשלח לכם תיקים מסודרים מכל מה שקיים.

ההשמנה היא בסל שירותים של שירותי בריאות כללית. אנחנו נותנים במסגרת הסל 14 טיפולים בשנה לכל אדם שמן ללא עלות. הדבר היחידי שאדם מחויב לשלם הוא עשרה שקלים לרבעון כי זה על-פי חוק ההסדרים. כך גם לגבי ילדים ובני נוער שמנים.

יש לנו חומר פרסומי רב - ואני אעביר אותו אליכם – שניתן ללא תשלום, גם מחולק במרפאה, גם אפשר לפנות לטלפון 1-700 ולקבל אותו בדואר הביתה. יש לנו קו טלפון פתוח לעניין.

דרך אגב, יש לנו 250 דיאטניות. אנחנו המעסיק הגדול ביותר של הדיאטניות בארץ. יש לנו גם מכירת שירותים למי שמסגרת הסל – שאנחנו נותנים – לא מספק אותו.

בישיבה כאן התמקדנו רק בתכשירי המזון אבל אני הבאתי תיק ואני אשאיר לכם אותו ותראו שיש גם חומרים אחרים. היום נמכר סבון להרזיה ויש פה אפילו ציור איך זה עובד, איך הוא חודר דרך הנקבוביות וממיס את השומן. יש חגורות, יש חליפות שלמות וכולי. כל הדברים האלה עולים מאות שקלים ואנשים מתפתים. לכל הקו הזה של המוצרים שהוא ענף מפותח ביותר, בכלל לא צריך אישור של משרד הבריאות וזה מתחיל באמינות בפרסום. אני חושבת שכאן החקיקה היא עוד הרבה יותר קלה.

אגב, התכשירים הם "שתיתי ורזיתי", "התה של שרה שטיפלה בחמישה מיליוני אנשים בעולם אם לא ידעתם", "תה טיבטי", "צ'אי פנדה", שמות פשוט נפלאים והכל ללא דיאטה.

האמינות בפרסום היא גם בקטע שחלק מהנוכחים כאן אכן מבטיחים פתרונות אינסטנט וראיתי כאן קצת גלגולי עיניים כגון ירידה של ארבעים קילוגרם בעשרה ימים ושלושים קילוגרם בחודש. זה אנטי תזה בריאותי וכבר אמרו את זה לפניי. אנחנו מדברים על שינוי באורח חיים, על שינוי הדרגתי, על קצב של לא יותר מחצי קילו-קילו בפרק זמן סביר וכשאנחנו רואים פרסומים שמבטיחים לאנשים ארבעים קילו בחודש או שלושים קילו בחודשיים, אני מתחברת למה שאמרה חברת הכנסת סופה לנדבר, אנחנו מעודדים את הפרעות האכילה הפוטנציאליות משום שהפתרון איננו אינסטנט.

גם כאן אני מפנה בקשה לוועדה, גם זה חלק מאמינות בפרסום וגם לזה היבט של בריאות הציבור.

יש לנו תיעוד על אנשים שהגיעו לבתי-חולים כתוצאה משימוש בתכשירים כאלה ואחרים. יש לי מחקר שהתפרסם על הרעלת עופרת בגלל משהו כל כך נאיבי כמו תוספי מזון והבן-אדם אושפז בבית-החולים בטיפול נמרץ ובסופו של דבר ההבחנה הייתה הרעלת עופרת וזה מהדברים האלה שהוא קונה, OTC, ללא השגחה וללא ייעוץ.

גם קופת-חולים לאומית נותנת הדרכה והסברה
לכל חברי הקופה על-ידי דיאטנים מוסמכים לכך, מטפלת בבעיות של הזמנה, במחלות שקשורות בתזונה והטיפול נעשה לטווח ארוך ועל-ידי הרגלי אכילה נכונה.

אני רוצה לחדד נקודה אחת שדוקטור קליינמן
התייחס אליה. השמנת יתר נקבעת על-פי גובה ומשקל ועל-פי הנחיות משרד הבריאות וזה נכנס לסל הבריאות בקריטריונים מסוימים. אפילו ניתוחים ממומנים על-ידי קופות החולים בקריטריונים מסוימים, כפי שקבע משרד הבריאות.

בקופת-חולים מאוחדת יש לנו מערכת של דיאטניות ורופאים שעושים את זה בפיקוח רפואי ומסודר. אנחנו לא מתעסקים בכל תוספי המזון אלא יש תרופות שנכנסו לקופה ונמכרות בהנחה לחברים כאשר אלה תרופות שהוגדרו על-ידי משרד הבריאות ונכנסו במדיק ובהגדרות משרד הבריאות כתרופות מסוימות ספציפיות. אני לא אומר כל מגוון התרופות אבל תרופה אחת או שתיים שנכנסה ונמכרת בהנחה לחברי הקופה. כל זה תחת פיקוח רפואי.

כמה זה עולה?

אני לא רוצה לזרוק סתם מספר. להערכתי זה
כמה מאות שקלים בחודש. אלה לא תרופות שבסל הבריאות.

גם לא בסל ביטוח משלים?

זה לא בביטוח המשלים אלא ברכישה בקופה. אם
אינני טועה, ברכישה בקופה זה בהנחה של 20 או 25 אחוזים מהמחיר לצרכן בשוק החיצוני. אני לא רוצה להתחייב למחיר כי אני לא רוצה לא לטעות ולהטעות.

כשחברה מסחרית גורמת נזק, כמו חברת דובק שגורמת נזק למעשנים, היא נתבעת וגם כאן זאת נקודה למחשבה ואפשר לפעול כך.

ההתמודדות בתופעת ההשמנה בקופת-חולים
מכבי נעשית באמצעות הרופאים והדיאטניות הקליניות. יש תרופות שרופאים רושמים אותן וניתנות בבית המרקחת. התרופות האלה לא בסל הבריאות. אני כנציבת פניות ציבור מקבלת הרבה פניות ובקשות מחברי הקופה שנסבסד את התרופה ובימים אלה יושבת ועדת סל הבריאות של מדינת ישראל ואני מניחה שחלק מהתרופות האלה גם יעלו לסדר היום שם.

זה לא נדון גם בוועדת כספים?

לא, ועדת כספים מאשרת תקציב כללי. ועדה
מקצועית מחליטה איזה סוג תרופה תוכנס לסל הזה.

אנחנו עוזרים בנושא של תרופות, אבל אנחנו
כמובן לא מתערבים בכל הנושא של התוספים. בכל אופן, התרופות שהוכחו כמתאימות נרשמות על-ידי רופאים, נמכרות בבתי-המרקחת, הן לא בסל הבריאות. העלות היא בין 400 ל500- שקלים לחבר לחודש והשיקול אם להכניס את התרופה לסל או לא, זה עניין של סדרי עדיפויות.

אחד הדברים הכי משמעותיים כבר נאמר על-ידי
היושב-ראש בפתח הדיון. האם ניתן לתת הדרכה וייעוץ משפטי כללי לכל האוכלוסייה ולמכור את זה בעיתון? זאת אומרת, כמו שעורך-דין שמכבד את עצמו לא ייתן ייעוץ גלובלי לכל האוכלוסייה על כל מיני דברים משפטיים, כך גם לא ניתן לתת ייעוץ תזונתי גלובלי.

אנשים שפונים אליכם, אפשר לתת להם ייעוץ?

מי שפונה אלינו במכבי לדיאטנים שלנו באופן
אישי, אין דיאטנית אחת בתוך מכבי שלא עברה הכשרה מקצועית, שלא סיימה את הלימודים שלה בצורה כשרה, שלא קיבלה תעודת הכרה מטעם משרד הבריאות והיא לא לוקחת אנמנזיה תזונתית לפני שהיא נותנת הדרכה תזונתית למטופל שלה. אנמנזיה תזונתית כוללת בתוכה את בדיקות הדם שהחולה עבר, אבחנה רפואית שהעביר הרופא, תופעות לוואי שהיו לחולה בעבר, דיאטות שהוא עשה בעבר והיכרות אמיתית, כוללת ומעמיקה עם המטופל שעומד לפניה. לא ניתן לשלוח חוברות הדרכה בדואר, לא ניתן לפרסם מודעות בעיתונים, לא ניתן לתת דיאטות בעיתונים ולומר שזה מותאם אישי. ממש אי-אפשר לעשות זאת. כמו שאדם אחד אינו דומה לאדם שני במראה החיצוני שלו, כך ההרכב הבריאותי שלו שונה. לכן צריכה להיות הדרכה אישית אינדיבידואלית שמתאימה למצב הרפואי שלו.

ארגון הבריאות העולמי טען שהשמנה הנה מחלה וכמו שאנחנו רוצים לאכול ארוחת צהרים, שאנחנו מערבבים אותה בתוך הכוס ושופכים מים והיא מאוזנת ואנחנו כולנו יודעים שזה לא כך, כך אנחנו רוצים גם פתרונות אינסטנט אבל לצערנו הפתרונות האלה לא קיימים.

כשאנחנו הולכים וקונים טלוויזיה בחנות והיא לא עובדת, באותה שנייה אנחנו מתקשרים לחנות ואבוי אם החנות הזאת לא תחזיר לנו את הכסף. אם הטלוויזיה לא עובדת, החנות תחזיר את הכסף או תחזיר מוצר חליפי שאכן עובד. בתכשירים התזונתיים, אם התכשיר היה אמור לעבוד ובפרסום נאמר שמחזירים את הכסף, שלפחות יעמדו מאחורי העניין הזה כי אחרת מדובר כאן בשרלטנות.

אני פונה לנציגי משרדי הממשלה ומבקש ממכם
להתייחס לנושאים שהועלו כאן.
עורכת-הדין תמר פינקוס, מה קורה עם האמינות? הציבור קונה את הסיפורים המפתים מאוד מאוד, כך שלמעשה מצד אחד מדובר כאן בהונאה אמיתית ומהצד השני זה גורם שלקיחת התרופות האלה עלולה לגרום לפגיעה בבריאותו של האדם. השאלה אם אפשר לתבוע את החברות האלה שקמות כל בוקר כפטריות ומחליפות כל יום את הכתובת כדי שלא נמצא אותן. איך אתם מחפשים אותן, איך אתם מוצאים אותן, ואם מוצאים אותן האם סוגרים אותן, האם הן נכנסות לאיזשהו תהליך, האם הן מפצות את אלה שנגרם להם נזק כתוצאה מהשימוש.

אני קודם כל רוצה לתקן קצת את התגובה של
משרד התעשייה והמסחר. האמת היא שאני לא כל כך יודעת איך הגיעה התגובה ויכול להיות שהתגובה של משרד התעשייה והמסחר לא הובנה. בראשית דבריך אמרת שמשרד התעשייה והמסחר לא יכול לבדוק את יעילות התרופה. לכן אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם.

את רוצה לומר שיש כלים והכל בסדר.

לא. אם הכל היה בסדר, ודאי לא היינו יושבים
כאן.
יש שני סוגי הטעיה ובאלה אנחנו מטפלים באופן שיגרתי, גם בתלונות של אנשים שאומרים שאמרו להם שאם לא ירזו יקבלו את הכסף חזרה, אם הם לא קיבלו את הכסף, זו הטעיה פשוטה, יש לנו את הפרסום, יש לנו חקירה, אנחנו מגישים כתבי אישום.

למי צריך לפנות?

אלינו. בעניין של ההרזיה פונים מעט מאוד משום
שאולי הם מתביישים. שנית, אנחנו עם שחצוי לשניים, האחד מוכר אשליות והשני מממן את מוכר האשליות. לא חשוב לנו באיזה שטח ולא חשוב כמה יוצאים בהודעות לציבור ואומרים שאין מתנות חינם - כולם קונים פלאפונים חינם. אומרים שלא כדאי לקנות דירות נופש, כותבים כתבות בעיתונים ואנחנו מגישים כתבי אישום – אבל קונים דירות נופש בכל מיני חברות שלא מכירים. מספרים סיפורי זוועה על הפירמידה ואנחנו מזהירים את הציבור והציבור הולך וקונה פירמידה. אדם רוצה לרזות והוא רוצה לרדת עשרים קילו היום והרופא לא יודע על מה הוא מדבר. אם הרופא הזה היה חכם, הוא היה נותן את התרופה שהקוסם הזה נותן. אנחנו חיים על קסמים, אנחנו אוהבים קסמים, אנחנו אוהבים קסמים בכל, בפוליטיקה, בתרבות ובחינוך ואנחנו אוהבים את זה בתרופות. לא נעים תמיד להודות שאולי הרופא צדק ולא היה כדאי ליפול בפח הזה.

אני לא באה לשפוט את הציבור. אני חושבת שמשהו בחינוך שלנו קלוקל ויכול להיות שאנחנו צריכים הרבה יותר לעבוד בחינוך. אדוני, כמה פעמים לימדו את הציבור בטלוויזיה איך לכתוב צ'קים כדי אנשים לא ייקנו מוצר ויישארו בלי המוצר ובלי הצ'ק? המועצה ואנחנו מלאים בתלונות כי אנשים נותנים צ'קים פתוחים ושואלים אותנו מה אנחנו עושים. אז אנחנו מגישים כתב אישום פעם אחת ומגישים כתב אישום פעם שנייה, והחברות פושטות רגל, ואנשים ממשיכים להתנהג כאילו כלום לא קרה. מספרים סיפור אחד על מישהו שלא רזה ועוד סיפור על מישהו שלא רזה, אבל תמיד מישהו מכיר את הדודה של החברה של הדוד והוא שמע שהיא רזתה. אני לא יכולה להגיש כתב אישום נגד הציבור, אבל אני חושבת שהוא נושא בחלק מהאחריות.

אני רוצה לומר מה אני עושה כמשרד. כשיש לי הטעיה פשוטה, כשבא מישהו ואומר שלא החזירו לו כסף, זה דבר שבשגרה ואני אומרת לכם אנא פנו למחוזות של משרד התעשייה והמסחר, החקירה פשוטה, מוגשים כתבי אישום, אבל לא זאת ההטעיה שצריכה להטריד אותנו. זאת הטעיה זניחה.

גם זאת.

זאת ההטעיה הפשוטה. ישנה ההטעיה שהצביעו
עליה כאן אנשי המקצוע והם אומרים שמה שכתוב בפרסום הוא לא נכון. גם אם יבוא אלי בן-אדם ויגיד אני לא רזיתי ולכן הפרסומת מטעה, זה שמישהו לא רזה לא אומר שום דבר על הפרסומת משום שיש מקרים שגם בדיאטה אצל דיאטנית לא מרזים. כשאני באה לבית-המשפט ואני צריכה ראיה שהפרסומת הזאת מטעה, אני צריכה מומחים. אני לא יכולה לקחת מומחה פרטי שיכול להיות אולי אינטרסנט ובקטע הזה אני לא רוצה להגיד את שם החברה שאנחנו חוקרים, אני לא רוצה לחבל בחקירה וזה גם לא יהיה נכון לעשות, אבל זאת בדיוק ההטעיה שהטרידה אותנו.

בקטע הזה יש שיתוף פעולה של משרד התעשייה והמסחר עם משרד הבריאות. זה לא מסוג החקירות היותר פשוטות. זה שאני אביא בן-אדם שיאמר אני לא רזיתי, זאת לא ראיה לפרסומת מטעה. הפרסומת המטעה יכולה להיות כשיבוא משרד הבריאות באמצעות אחד הרופאים שלו ויאמר את מה שאמרה כאן דורית אדלר, שכדי לשרוף קילוגרם צריך 7,000 קלוריות, כדי לשרוף ששה קילוגרם צריך 42 אלף קלוריות, מי ששורף 42 אלף קלוריות זה אומר שהוא מרזה עשרים קילו בחודש. אלה הדברים שאני צריכה.

אני פונה לכל המומחים שיושבים כאן. ישנו משרד התעשייה והמסחר וישנו משרד הבריאות, אנחנו לא תמיד רואים את כל המודעות. תעשו אתם את עבודת המתלונן. לי לא איכפת מי מתלונן, אם מתלונן משה או מתלוננת דורית אדלר. אולי אפילו יותר קל לי אם מתלונן איגוד הדיאטנים ויכתוב לי שהם מגישים תלונה רשמית ושהם מגישים לי חוות דעת, אבל הם צריכים לדעת שהם צריכים להגן על חוות הדעת הזאת והם צריכים לבוא לבית-המשפט משום שאז אני כמשרד שאמון על אמת בפרסום ועל הטעיה יכולה לבוא לבית-המשפט, לא להביא מישהו שלא רזה והוא איננו ראיה, אלא אני יכולה להעלות כל אחד מכם ואני יכולה גם להשיג הרשעה. מספיק שתי הרשעות כאלה כדי שאחרים אולי ייבהלו ואולי ישנו. אל תחכו שאנחנו נפנה אליכם כי אנחנו לא יודעים אל מי לפנות. לא תמיד אני רואה את המודעות ואני אומרת לך שחלק מהציבור אוהב אשליות.

מה שקורה הוא שכל מי שרוצה יכול לפרסם מה
שהוא רוצה ולרמות את הציבור. מי עוקב אחרי זה?

כל מי שרוצה יכול לעשות פרסום. אצלנו יש
בן-אדם שיושב וקורא פרסומים. לי אין מומחים לדיאטה ואין לי מומחים לבינוי ואין לי מומחים לתרופות. אם משרד השיכון, כמו שהוא עושה, רואה יום אחד שמישהו כותב שאפשר לבנות בית בטון מעץ, הוא יאמר שהאיש הזה הוא רמאי, הוא פונה אלינו. רואים הרופאים ורואים הדיאטנים ורואה משרד הבריאות שיש הטעיה, הם צריכים לבוא אלי ולומר שהפרסום הזה הוא לא נכון.

מה צריך לעשות הציבור מחר בבוקר?

קודם כל להפסיק לקנות את השטויות האלה.

את לא יכולה. זה לא פתרון. צריך להציע קודם כל
הצעת חוק.

הצעת החוק היא במסגרת משרד הבריאות ולכן
אמרתי שאני אדבר ואחרי ידבר משרד הבריאות.

לא צריך תואר ברפואה כדי להבין שמדובר
בהונאה.

את חושבת שזה נמצא בידיעה שיפוטית של
בית-המשפט? אני יכולה לבוא ולומר בבית-המשפט שהסבון הזה לא ממיס שומן וזה בידיעה שיפוטית? כשאני אומרת שהסבון הזה לא ממיס שומן, אני צריכה להוכיח את זה. יש רשימה מה נחשב לידיעה שיפוטית של בית-המשפט שאני לא צריכה להוכיח. כל מה שנמצא בהליך פלילי, ואני מדברת על הליך פלילי, אני חייבת ראיות לגביו.

אדוני, אנחנו חושבים שזה חמור ולכן אנחנו עורכים חקירה.

איך אתם עוצרים את האדם?

אין בעיה. אנחנו מצאנו והוא הגיע אלינו.

הוא הפסיק למכור?

לא, הוא בחקירה. הדיון הזה כאן הוא לא ראיה
שזה עברייני אלא אני צריכה ראיה פלילית.

אתם רוצים שמישהו ימות?

יבוא משרד הבריאות וישנה את החוק. בקטע הזה
משרד הבריאות צריך להיות פעיל ולא אני. זה תוסף מזון שמייחס סגולות רפואיות, זה בריאותית לא נכון. אתה שואל אותי על קטע של בריאות ומשרד הבריאות יענה. אני מדברת על הטעיה.

אנחנו הבנו שאת צריכה ראיה. מי ייתן את
הראיה, האדם הפשוט? האדם התמים ברחוב? הוא זה שיביא את המומחה?

ודאי לא. אני אומרת שמי שמבין, שהוא זה שיפנה
אותנו.

אתם חייבים להקים צוות שיראה את הפרסומים
האלה ויתחיל לעבוד על זה חזק. הוא זה שישיג רופאים וישיג ראיות. לאזרח הפשוט אין לא כלים ולא אפשרות והוא גם לא יודע שהוא יכול לעשות זאת.

אדוני דיבר על ענישה. אני לא יודעת מהיכן לקחו
את ה400- שקלים ולכן אני רוצה לעדכן את הציבור. חוק הגנת הצרכן תוקן ביוני ונאמר: "בענישה של הטעיה ופרסום מהסוג הזה העונש הוא מאסר שנה ו150- אלף שקלים קנס, ובהטעיה בנסיבות מחמירות – שאנחנו מקווים שזה מה שיצא לנו מהחקירה הזאת - עונש המאסר הוא שנתיים ושני מיליון שקלים קנס".

כל שבוע מתחלף בעל הבית.

זה שהוא מחליף את מספר הטלפון, הוא לא
מחליף את החברה.
אני מאוד מודה על הדיון הזה ואני חושבת שזה מאוד חשוב שהתרכזנו כאן כי הבעיה היא באמת בעצמותינו. זה נשמע אולי מלים אבל מכל מיני היבטים זה חשוב שאנחנו מקיימים את הדיון. אחרי תדבר עורכת-הדין אילנה מישר שתיתן את כל ההיבטים המשפטיים טוב ממני. אנחנו במשרד עומדים מוצפים בדברים רבים. זה מלפתוח את מכשיר הטלוויזיה, להגיע לעיתון כל בוקר ולהיות חולה מלהסתכל על הפרסומות המטעות שבו, ועד מכתבים של אנשים שהולכים לאיבוד בין תוכניות ברדיו שאנחנו מנסים להסביר שירדו מזה, שאין נסים. אם היו נסים, משרד הבריאות באותה שנייה היה יוצא עם הנס הזה ומכליל אותו באותו רגע בסל השירותים. אין נסים.

איך האזרח יודע שאין נסים?

אנחנו מנסים להבהיר את זה בכל הדרכים.

אין שום פרסום בו משרד הבריאות מזהיר. לא
ראיתי פרסום כזה.

הדקות האלה שכן היינו רוצים בטלוויזיה הן
מאוד יקרות ואנחנו לא יכולים לעמוד בהן, אבל אנחנו כן מגיעים דרך "ידיעות אחרונות" ודרך "מעריב" בכתבות מכוונות. הייתה למשל כתבה עם שושנה חן. ברור לנו שקשה מאוד להעביר לציבור את התפיסה הפשוטה הזו שאין נסים.

יחד עם זאת יש כמה דברים שאנחנו כן מנסים לקדם בתוך המשרד. דבר ראשון שהוא מאוד מאוד חשוב בעינינו זה הנושא של המקצוע. יש מקצוע דיאטניות ואת חוק העוסקים בתזונה ודיאטה וחשוב מאוד שכולנו ביחד נבין כמה חשובה החקיקה הזאת.

אני יושב כאן לא בשביל לדחוף את הנושא הזה
אם כי הוא חשוב לי מאוד. לי חשוב איך אני מזהיר את הציבור שלא ירכוש את המוצרים האלה.

קודם כל שילך לאנשי המקצוע, יש דיאטנים ויש
רופאים.

בן-אדם קם בבוקר, פותח עיתון, מקשיב לרדיו
ולטלוויזיה, הוא רואה שיש איזשהו פלא והוא רץ לקנות אותו.

אנחנו מנסים את הנושא של המזון לקבוצה
השלישית כבר דובר עליו קודם, את הנושא להיעזר בהיגד כזה על המזון שהוא איננו באישור משרד הבריאות והמסרים האלה הם מאוד חשובים.

הם אומרים שיש רשיון משרד הבריאות.

זו היתממות. הרשיון, וכולנו יודעים את זה, הוא
לא רשיון על יעילות אלא הוא רשיון על החומרים, על הרכיבים.

זו הטעיה.

בוודאי.

אני רוצה לשמוע איך אנחנו פותרים את הבעיה.
יש רשיון ממשרד הבריאות, רשיון מספר איקס ואני כציבור לא יכול לדעת מה אומר המספר איקס.

צריכה להיות אכיפה שתהיה יעילה ופעילה,
שאפשר יהיה לשבת ולדון. רעיה ביירסקי משירות המזון יכולה לספר לך על מרדפים אחרי אנשים שמשנים זהות וזה לא כל כך פשוט. צריך להסדיר את העניין המשפטי שהועלה כאן וכנראה כן צריך להתארגן למה שאמרת, שיהיה גוף עם אנשי מקצוע שתומך ונותן את הכלים.

אגב, ארצות-הברית הוצגה כדוגמה טובה אבל בעיני היא דוגמה מאוד מאוד שלילית כי אנחנו מחקים בדיוק את מה שקורה שם עם כל אי-הסדרים בנושא, ולכן צריך לקחת מדינות יותר מסודרות ממנה.

אני רוצה לסכם את הישיבה עד עתה כדי
שהציבור יוכל לשמוע.
אנחנו נפנה לשני המשרדים הרלוונטים, כל אחד בתחומו הוא, על-מנת שיחמירו בנושא אכיפה והקנסות וכמובן שיוגשו כל התביעות המשפטיות. אנשים שניזוקו הן בריאותית והן כספית, שהנושא יבוא על פתרונו וצריך למצוא את הדרך הנכונה לכך.

יחד עם חבריי כאן אנחנו ניזום חקיקה על-מנת שתהיה הבחנה ברורה בנושא של משרד הבריאות כדי שהרשיון גם ידבר על יעילות המוצר ולא יסתמך רק על הצהרת היבואן. בחקיקה אנשי משרד הבריאות יהיו אחראים גם על היעילות ולא רק על בטיחות המוצר.

פרסום הצהרה מטעם משרד הבריאות כאשר משרד הבריאות אומר שהוא לא מבטיח את יעילות המוצר.

אנחנו מציעים שתקום ועדה לנושא מוצרי הדיאטה בה יהיו חברים דיאטנים, רוקחים, מהנדסי מזון, רופאים, כאשר המשרדים הרלוונטיים ירכזו את הנושאים האלה.

הצרכנים כמובן צריכים לשים לב שעל המוצר מוטבע שם היצרן וכתובתו. כמו שצוין כאן השם והכתובת מוחלפים לעתים קרובות, אבל היצרנים צריכים לשים לב לפרטים האלה.

כפי שציין דוקטור יוסף קליינמן, רפואה היא לרופאים ודיאטה לדיאטנים ואני אכן חושב שאנשי המקצוע צריכים לעסוק בכך. הדיאטנים אומרים כי הדרך הטובה לרדת במשקל היא ספורט או אכילה מופחתת. יש כיום מספר תרופות שמוכרות בתחום אולם מדובר בירידה של חצי קילו עד קילו בחודש ולא ארבעה-חמישה קילוגרם בשבוע שזה מאוד מאוד מסוכן.

רבותיי, הצרכנים, לא להיות פריארים, לבדוק את הדברים, ללכת לרופאים המתאימים, למשרד הבריאות, ואם יש תלונות לפנות למחוזות השונים של משרד התעשייה והמסחר.

אני מסכימה לסיכום ואני חושבת שהדיון היה
חשוב מאוד.

לגבי תכונות רפואיות, זה נושא ששייך למשרד
הבריאות. אנחנו מטפלים בנושא אחרי שהוכחה לנו ההטעיה.

אנחנו נדאג לחקיקה פרטית.

יש לנו בהליך די סופי הצעת תקנות שכוללת את
סוג העניינים שעכשיו ציינת. תוך שבוע-שבועיים אוכל להעביר לך את הצעת התקנות שלנו.

אשמח לקבל. יכול להיות שנוכל לשנות דברים.
אני מודה לכם.






הישיבה ננעלה בשעה 12:55