פרוטוקולים/פניות ציבור/2238

5
ועדה לפניות הציבור – 20.11.2000

פרוטוקולים/פניות ציבור/2238
ירושלים, ב' בכסלו, תשס"א
29 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום ב', כ"ב בחשון התשס"א, 20 בנובמבר 2000, בשעה 11:00

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן

בתיה הרן, מנהלת מחלקת רוקחות, משרד הבריאות
ישראל פיטוסי, רוקח בנושא קוסמטיקה, משרד הבריאות
עו"ד יורה קרנות, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
אמיל מלול, מנהל היחידה הפדגוגית, משרד העבודה והרווחה
ציפי שיינקמן, מנהלת אכיפת חוקים, משרד העבודה והרווחה
אירן טובאנה, מפקחת ארצית על קוסמטיקה, משרד העבודה והרווחה
בני לויזון, סגן מנהל אגף הכשרה, משרד העבודה והרווחה
עבד אל סלאם זוהבי, אגף אכיפה, משרד העבודה והרווחה
סמדר אהרוני, מטפלת בפניות ציבור, משרד התעשייה והמסחר
איה שריג, יו"ר ארגון הקוסמטיקאיות, התאחדות המלאכה והתעשייה
ציפי קיברסקי, מנהלת אדמיניסטרטיבית, המועצה לצרכנות
דוד יפרח, מנהל אגף, רשות ההסתדרות לצרכנות
חני מונין, מנהלת מחלקת סקרים ובדיקות, רשות ההסתדרות לצרכנות
רון לנדאו, מנכ"ל חברת ג'יג'י
יורם גלר, מנהל שיווק, חברת ג'יג'י
רונית רפאל, מנהלת מכון רונית רפאל

שלומית קואולמן

חבר המתרגמים בע"מ


ס ד ר ה י ו ם

פניות ציבור בנושא טיפולי קוסמטיקה על-ידי קוסמטיקאיות
בלתי מקצועיות ומורשות
פניות ציבור בנושא טיפולי קוסמטיקה על-ידי קוסמטיקאיות
בלתי מקצועיות ומורשות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לפניות
הציבור.
אנחנו דנים בפניות ציבור בנושא טיפולי קוסמטיקה על-ידי קוסמטיקאיות בלתי מקצועיות ומורשות.

בראשית דבריי אני רוצה לציין שאני סמוך ובטוח שיש קוסמטיקאיות מקצועיות וטובות שעושות עבודתן במשך שנים רבות לטובת הפונים אליהן, אבל כמו בכל דבר יש כאלה שמנצלות את הפרצה בחוק ונפתחים כל מיני מכונים שאי-אפשר לפקח עליהם, ועליהם אנחנו רוצים להתמקד היום. נרצה לשמוע את העוסקים בדבר. נבדוק בסוף הדיון אם אין מספיק מערכות אכיפה בנושא הזה. למעשה הפנייה אלינו נשלחה על-ידי נערה שבגיל 18 קרה לה משהו ועד היום היא סובלת. הנערה התביישה להגיע כי לא רצתה להיחשף ואני בטוח שהיא לא היחידה. אני בטוח שיש גם בחורים שסובלים מהתופעה כאשר לפעמים רוצים לתקן משהו קטן אבל נחשפים לדברים מאוד עמוקים שמלווים אותם שנים רבות. אנחנו כמובן רוצים להגן על אותם אזרחים ושכל אחד יקבל את הטיפול על-ידי גורם מקצועי. לא כולם מודעים ויודעים מי מקצועי ומי לא מקצועי ולא כל אחד בודק. נכון שבתופעה הזאת אפשר להאשים את הפונים, אבל כבית מחוקקים אנחנו צריכים לתת את הדעת איך אנחנו מונעים את הדברים שקורים.

על-פי בדיקה שעשינו יש בארץ היום כשלושים בתי-ספר להכשרת קוסמטיקאיות, רובם בפיקוח משרד העבודה והרווחה ורק שניים לא נמצאים בפיקוח ואני תמה למה אותם בתי-ספר לא נסגרים וממשיכים לפעול ללא פיקוח של משרד העבודה והרווחה. הלימודים לא זולים ועולה כסף רב ללמוד שם, וזאת אולי מכיוון שקשה למצוא תעסוקה במקצוע הזה, למרות שהמקצוע הוא קורץ והרבה מאוד אנשים רוצים ללמוד אותו. כמובן אין לנו בעיה שילמדו, אבל שילמדו את הנושא טוב כי מדובר בגורל אנשים. לפי מסמך שקיבלנו מדובר ב700- בוגרות ובוגרים כל שנה וזה אומר שמדובר בענף שעובד יפה ומשגשג. כמובן ברגע שיש אדם אחד שנפגע, אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו סוגרים את הנושא עד סופו על-מנת שלא יהיה אותו מקרה של האדם הבודד הזה.

כפי שציינתי, יכול להיות שיש מכונים מקצועיים שפועלים ברמה מאוד גבוהה ואפילו ברמה בינלאומית וכאן אין לנו טענות, אבל אנחנו מתייחסים למכונים שפועלים ללא רשיון. אני חושב שהמחוקק גם לא נתן את הדעת ולא מחייב אף אחד ברשיון. מי שרוצה לפתוח מכון, פותח ואין אף אחד שיטיל איזושהי סנקציה או קנס בגין חוסר הרשיון.

בנוסף לכך, אחרי שבודקים אף אחד לא לוקח אחריות. משרד הבריאות אומר שהוא בודק נושא מסוים, משרד העבודה והרווחה בודק נושא אחר, אבל למעשה שום דבר לא נבדק ואין כלים לבדיקה.

אני לא בא להאשים אף משרד ממשלתי כזה או אחר אבל אני חושב שמן הראוי שיהיו במשרדים האלה אנשי מקצוע שיפקחו את עינינו ויאמרו לנו מהי הדרך לתת להם את הכלים הנכונים, על-ידי תקנה או חקיקה. אנחנו מוכנים לעשות כל מה שצריך.

כפי שציינתי כל אחד פותח לעצמו את הממלכה שלו על-ידי פרסום במקומון, שמועה שעוברת מפה לאוזן כאשר כל אחת מספרת איפה טיפלה, יש מקומות שיש להם תעודה, יש מקומות שאין להם תעודה ממשרד העבודה והרווחה ואף אחד גם לא בודק אלא מספיק שחברה המליצה ואצלה הטיפול עבר בשלום. לא תמיד מדובר באותן בעיות כי יכול להיות שהטיפול שניתן מתאים לאדם אחד אבל לא מתאים לשני.

כשאדם קונה לעצמו תכשירים כאלו ואחרים, הוא קונה את התכשיר הטוב ביותר וזאת לאחר בדיקה, אבל כשהוא בא לקוסמטיקאית היא רוצה לחסוך בחומר היקר ולכן היא משתמשת בחומרים לא כל כך מוכרים. המטופל לא יכול לבדוק מה החומרים בהם משתמשת אותה קוסמטיקאית כי לפעמים החומר נמצא בכלים כלליים.

הטיפול הוא לא זול והוא עולה בין 200 ל350- שקלים, תלוי מה אופי וסוג הטיפול שניתן.

כשאנחנו עוברים על הדברים, למשל כשמדובר בכתמי שמש אנחנו מגלים שהאדם עובר טיפולים די רציניים ומסובכים. מדובר בניתוחים פלסטיים, בהסרת שיער, בהלבנת שיניים, בהרזיה, בחיטוב הגוף כאשר הכל מתבצע כעסקת חבילה. לעתים מדובר בקוסמטיקאית שעברה קורס במשך שנה אבל לא קיבלה הכשרה, וגם אין חוק שיאמר שלפחות חצי שנה היא צריכה לעבור התמחות אצל מישהו מקצועי ותתמחה בנושא מסוים.

אני חושב שהמצב כאן הוא גרוע ביותר כי הקוסמטיקאיות מטפלות באפילציה ולמעשה כל מי שעוסקת בנושא זה פועלת בניגוד לרשיון שקיבלה והציבור כמובן לא מודע לכך. מבחינת משרד העבודה והרווחה אין אף קוסמטיקאית בארץ שרשאית לעסוק באפילציה אבל רובן, אחרי שיש להן קצת ניסיון עוסקות בזה כי כנראה בזה קיים הכסף הגדול.

יש איגוד קוסמטיקאיות ונציגי האיגוד יציגו את האינפורמציה. לדבריהם יש 7,000 קוסמטיקאיות מורשות על-ידי משרד העבודה והרווחה והם אומרים שכל פעם כשפונים אליהם, הציבור שנפגע מטיפול או לא קיבל טיפול ראוי, בתשעים אחוז מהמקרים הפונה בעצמו לא היה בסדר כי הוא לא טיפל נכון בחומר שהוא קיבל. זאת אומרת, תמיד אין בעיות עם הקוסמטיקאיות שפועלות כשורה ועושות עבודתן כפי שצריך ואולי יש רק עשרה אחוז שלא פועלות נכון.

כמובן המחירים הם גבוהים, אין פיקוח וכל אחד גובה כמה שרוצה וחושב לנכון וזאת ללא שיש גוף שמפקח על המחירים. גם האיגוד לא מטפל בנושא הזה וגם משרדי הממשלה לא יכולים לפקח. אני חושב שצריך לבדוק את הדברים האלה כי אולי אנשים זקוקים למשחות שעולות כסף רב והתשלום הגבוה הזה הוא ללא כל הצדקה.

גילינו שהחברות שמייצרות או מייבאות את התכשירים האלה מוכרות אותם לכל מי שרוצה לקנות. יש חברות שמקפידות למכור לאלה שיש להן רשיון קוסמטיקאית, אבל יש חברות שמוכרות לכל מי שמבקש וכל הנושא הזה פרוץ. כל מי שרוצה לקנות, קונה ועושה את הטיפול כפי שהוא חושב ורוצה לעשותו.

גם בנושא הזה אנחנו צריכים לחשוב ביחד ולראות איזה הצעות נעלה כדי למגר את התופעה הזאת, לחייב למכור את התכשירים רק לאנשים בעלי רשיון, שרק אנשים בעלי רשיון יעבדו בתחום, ולהגדיר בהגדרות באותיות גדולות מה סוג ההכשרה שהם קיבלו.

כאמור, באיגוד הקוסמטיקאיות רשומות 7,000 חברות אבל אני בטוח שבשוק יש מספר גדול יותר של קוסמטיקאיות שעובדות גם ללא רשיון. על-פי ממצאי האיגוד רוב הפונים אליכם בתלונות על טיפול לא נכון, על-פי בדיקה שלכם, בתשעים אחוז מהמקרים הייתה בעיה בפונה עצמו ולא בקוסמטיקאית.

כאמור, הספקים שמספקים את החומרים, יש כאלה שמקפידים למכור את החומרים לקוסמטיקאיות מורשות עם רשיון, אבל יש כאלה שלא מקפידים ומוכרים לכל דורש. להם לא חשוב אם הטיפול שניתן הוא טוב או לא, אבל לנו חשוב שהציבור לא יינזק.

אני לא צריכה לחדש לאף אחד ולומר שהנושא של
הקוסמטיקה זה לא מה שהיה פעם כשכל שכנה הייתה פותחת בבית מכון יופי ושמה מלפפונים על הפנים, קצת סומק ובזה היה נגמר העניין. היום הנושא הורחב וגם מספר הלקוחות גדל מאוד. היום פונים גם גברים, דבר שבעבר לא היה, והטיפולים עצמם השתנו שינוי מהותי.

היום קוסמטיקאיות מטפלות בלייזר, מטפלות בכל מיני חומרים בעלי חומצה גבוהה וקרמים שאני אישית לא מבינה בזה הרבה אבל המומחים יכולים להעיד שלפעמים אלה טיפולים די פולשניים.

הנושא בארץ כיום הוא מאוד פרוץ. קוסמטיקאיות לא מחויבות ברישוי וכל אחת יכולה ללמוד או לא ללמוד, לפתוח עסק ולהתחיל לעבוד. הקוסמטיקאית לא חייבת שתהיה לה בחדר תעודה שהיא סיימה את לימודיה וכי היא הוסמכה על-ידי משרד העבודה. לעומת זאת עד כמה שידוע לי בארצות-הברית לא רק שהן חייבות אלא שיש דברים בהם אסור להן לטפל. בלייזר למשל רק רופאים יכולים לטפל וכך גם בכל מיני סוגים של פילינג שמתבצעים רק על-ידי רופא עור. בארץ הנושא הרבה יותר פתוח ולא ברור מה מותר ומה אסור כי אין רישוי. משרד העבודה לא קבע הוראות וחוקים במה מותר לטפל ובמה אסור לטפל.

אנחנו ברשות מעונינים שהקוסמטיקאיות יעברו קורס בפיקוח משרד העבודה ושכל קוסמטיקאית כשהיא תסיים את הקורס, היא תעבור בחינה ואם היא לא עוברת, היא לא תקבל תעודה ולא תוכל לעסוק בתחום הזה. כל אחת תעבור בצורה מסודרת את הקורסים שצריכים לעבור, היא תדע במה מותר לה לעסוק ובמה אסור לה לעסוק. בעצם יהיה רישוי בתחום הזה.

אני רוצה לדבר על המצב של בתי-הספר כיום. היושב-ראש אמר שיש כשלושים בתי-ספר שמרביתם כן בפיקוח משרד העבודה, אבל מהתחקיר שאני ערכתי עולה שכיום הבנות נבחנות בבית-הספר עצמו, דבר שבעבר לא היה כך. זה אומר שהבוחנת של משרד העבודה מגיעה לבית-הספר, המורה נמצאת בחדר יחד עם הבוחנת כאשר הרבה פעמים הן מכירות והן חברות, הבחינה לא נעשית בצורה אובייקטיבית והוגנת. כלומר, הרבה פעמים האינטרס של בית-הספר הוא שכמה שיותר תלמידות יעברו בציונים יותר גבוהים ושכמובן יעברו את הבחינות. כך יוצא שהמורה בעצם מעבירה הרבה אינפורמציה במפורש או שלא במפורש והתלמידות לא ממש מתכוננות לחומר וחלק מהן גם לא מכירות את החומר ולמרות זאת עוברות את הבחינה, רק בגלל זה שלחשו להן, אמרו להן וכולי.

נראה לי נכון לחזור לימי העבר ושכל מועמדת תקבל הזמנה למקום אובייקטיבי חיצוני לבית-הספר, היא לא תכיר את מי שמסביבה או שתכיר באופן מקרי לחלוטין, המורה לא תהיה שם באופן קבוע. זאת אומרת, אם היא תצטרך חמש דקות להסביר משהו, בסדר, אבל לא כדי להיות שותפה לבחינה.

אני רוצה להתייחס לרמת המורות שמלמדות כיום. הבנתי שיש מורות שמלמדות בבתי-ספר לאחר שנתיים ניסיון. הן גמרו ללמוד, קיבלו תעודה ולא ברור מה הציונים בתעודה הזאת, יש להן שנתיים ניסיון בלבד והן כבר מתחילות ללמד. כיוון שזה נושא שקשור לבריאות ולסכנות הבריאותיות שכרוכות בו, אנחנו רואים צורך שלמורות יהיה ניסיון של יותר משנתיים ולפחות של חמש שנים ושבנוסף לזה הן יעברו הכשרה, הן יתלוו למורה מוסמכת במשך שנה שלמה עד שהן יתחילו ללמד. כלומר, רק לאחר שש שנים של ניסיון ופרקטיקה והתלוות למורה נוספת הן תוכלנה להתחיל ללמד.

לגבי הכלים והחומרים. אני הבנתי מתוך שיחות עם קוסמטיקאיות שקיים כלי אחד מאוד מסוכן שחלק מהקוסמטיקאיות משתמשות בו. לצורך הסרת שיער לפעמים משתמשים בשעווה ושעווה אפשר לסנן. לאחר שימוש, שזה שימוש במקומות מאוד אינטימיים או שלא אינטימיים, לוקחים את השעווה שהשתמשו בה ויש מסנן שעווה. אפשר לחזור על התהליך מספר פעמים ולהשתמש מספר פעמים בשעווה הזאת. אנחנו רואים שיש פה מקור לסכנות בריאותיות חמורות ביותר. של אגזמות, של פטריות ושאר תחלואים שאני לא מומחית בהם אבל אם שומעים על זה אני חושבת שכולם מבינים כמה המצב יכול להיות מסוכן.

אני חושבת שמשרד העבודה צריך לפקח בתחום הזה של הכלים ולאסור שימוש בכלים אלה וכמובן לאסור על מכירתם. הרבה יותר קל לפקח על המכירה ולהגיע לבתי העסק שמוכרים את הכלים האלה שהם מסוכנים וכמובן לאכוף את החוק ולקנוס בקנסות חמורים ביותר כדי שבאמת אי-אפשר יהיה למכור ציוד מסוכן כזה.

אלו עיקרי הדברים שרצינו לעסוק בהם.

יש לי מרכזים רפואיים קוסמטיים ברחבי הארץ
ורציתי לתקן את חני מונין במספר דברים. אני חושבת, אחרי בדיקה שעשינו, שבארצות-הברית אנשים שעוסקים בלייזר – בארץ ברוב המרכזים והמכונים העבודה נעשית על-ידי אחיות מוסמכות ורופאים ולא על-ידי קוסמטיקאיות, אין הרבה קוסמטיקאיות שעוסקות בארץ בלייזר – הם טכנאים ולא רופאים ולא אחיות. בארצות-הברית יכול לעסוק בזה כל מי עבר הכשרה על-ידי החברה עצמה וקיבל תעודת טכנאי. אני חושבת שבארץ יש לנו יתרון גדול על ארצות-הברית כי כאן עושה את הפעולה אחות מוסמכת עם ליווי של רופא צמוד וזה רופא עור שהוא אחראי על המחלקה.

בקשר לתלמידות שסיימו את לימודי הקוסמטיקה. כמו שקיים אצל אחיות, עורכי-דין ורופאים, גם אנחנו צריכות תקופת התמחות שזה דבר מאוד חשוב וקיים בכל העולם אלא שלא קיים אצלנו. אנחנו לומדות עשרה חודשים ובזה נגמר העניין.

אתם לא יכולים מבחינת מכון לחייב את תקופת
ההתמחות? אתן חייבות את החוק בשביל זה?

אנחנו מחייבים. אצלי למשל – ואני יודעת שיש
עוד רבים כמוני – אם היא לא קוסמטיקאית במשך שלוש-ארבע שנים היא לא יכולה לעבוד אתנו. אצלי במכונים הקוסמטיקאית עוברת תקופת התמחות במרכזים במשך חצי שנה, אבל זה לא מספיק ולדעתי צריך תקופת התמחות עם תעודה.

קוסמטיקאית שסיימה את לימודיה, את מחייבת
אותה בתקופת התמחות של חצי שנה?

היום לא מחייבים אבל אני אומרת שזה צריך
להיות. אני חושבת שמי שסיימה את לימודיה, צריכה שיהיה מקום מיוחד שיקבל אותה לעבודה, בתי עסק גדולים, והיא יודעת שיש לפניה שנתיים תקופת התמחות. מקצוע הקוסמטיקה הוא מאוד מכובד בעולם והוא יכול להיות מכובד גם בישראל. אם היא תצא לתקופת התמחות למשך שנתיים והתקופה תהיה בליווי אולי של בית-חולים, לדעתי אנחנו יכולים להפיק תועלת ללקוחות שלנו.

היום כל אחת יכולה ללמוד ואחר-כך לפתוח מכון
בבית. מה שקורה הוא שאחרי עשרה חודשי לימודים היא יכולה לפתוח מכון בביתה.

זה לא הולך ככה כי יש הוראות בחוק בקשר
לרישוי עסקים.

אני יכול להביא לך דוגמאות של אנשים שפותחים
בלי רישוי עסקים.

הם עבריינים. אי-אפשר להציג את זה כאילו לא
קיימים הכללים ושיש הפקרות בעניין.

אני אומר לך באחריות שיש הפקרות בעניין.
את מטפלת בנושא של אפילציה?

כן.

איזה רשיון דרוש לזה?

אני לא ממש מטפלת בזה. יש לנו קוסמטיקאית
אחת שעוסקת בנושא.

איזה רשיון יש לה?

אני חושבת של משרד הבריאות.

אין רשיון של משרד הבריאות לדבר כזה.

אני חושבת שהיא עברה הסרת שיער אצל חנה
ידידיה.

אני יכול להבין שאין רשיון בנושא הזה וכל מי
שעוסק בנושא הזה, עושה זאת ללא רשיון. מי שעוסק בנושא הזה עובר עבירה?

אין לי מושג. משרד העבודה בטח לא אוכף את זה.

אני רוצה להתייחס לסוגייה מכיוון קצת שונה.
קודם כל, מקובל עליי וכל מה שיוחלט על-מנת להעלות את רמת הקוסמטיקה והקוסמטיקאיות בישראל, אנחנו הראשונים שניתן לזה יד. כאן זה אינטרס משותף שלנו. יכול להיות שיש מקום לעשות שיפורים בתחום ההכשרה, קרי בבתי-הספר, ואני לא פוסל את זה. יכול להיות שעשרה חודשים של לימודים לא מספיקים אם לא עוברים תקופת התמחות מסוימת. אני לא חושב שצריך תקופת התמחות של שנתיים, אבל יכול להיות שצריך תקופה של מספר חודשים ואני מקבל את זה.

אני לא חושב שיש הרבה קוסמטיקאיות בישראל שפותחות עסק כקוסמטיקאיות ועובדות ללא קורס או ללא הכשרה ואיך שלא נקרא לזה. יכול להיות שיש, אבל אני מאמין שזה במספר אפסי.

בשנים האחרונות קיימת תופעה אחרת ואף אחד עוד לא העלה אותה. יש תופעה של חברות של שיווק ישיר שמוציאות יועצות יופי החוצה, מלמדות אותן בקורס של ארבע שעות לעשות טיפול פנים ומבחינת הציבור אני חושב שההבחנה בין קוסמטיקאית לבין יועצת יופי היא היטשטשה בצורה כזאת שלא יודעים מה ההבדל בין קוסמטיקאית מוסמכת לבין יועצת יופי.

אתה מתכוון לחברות שמשווקות את החומרים?

חברות שמשווקות מוצרים בשיווק ישיר, שיטת
DOOR TO DOOR ואחד האמצעים שלהן מבחינת קידום מכירות להיכנס הביתה הוא לפתות לקוחה בבית שתקבל טיפול פנים בחינם כאשר תוך כדי הטיפול הם עושים פעולה של מכירה . זו שיטה שעובדת בהצלחה די מרובה בשנים האחרונות ושם מלמדים בחורה בקורס של שעות בודדות איך למרוח פילינג, איך למרוח קרם לחות, איך לעשות עיסוי של שלוש-ארבע דקות ומבחינת הלקוחה הסופית, אם היא לא הייתה במכון יופי, היא לא תמיד יודעת שיש הבדל.

אני חושב שזו תופעה שצריכה להדאיג יותר מאשר נושא ההכשרה בבתי-הספר.

ברשותך, אני ממקד את הדיון אחרת. חשוב לי מה
מלמדים בבית-הספר, אבל לי חשובה התופעה שכל אחד פותח בביתו מכון ויכול לעשות כפי שעולה על רוחו. השיווק הישיר, אני בטוח יש איזשהו פיקוח של החברה.

אין שום פיקוח.

אני יודע שזה גורם לך כחברה בעיה.

לא, זה לא גורם לי בעיה.

הדיון היום הוא דיון אחר. אנחנו מדברים על
פתיחת עסקים כאלה בבתים או בכל מקום אחר אחרי קורס של עשרה חודשים, לפעמים בפיקוח משרד העבודה והרווחה ולפעמים ללא פיקוח משרד העבודה והרווחה כי יש גם בתי-ספר שפועלים ללא פיקוח כזה. הדיון היום הוא איך אני מונע מקרה של צעירה שבמשך שלושה חודשים לא יכלה לצאת מביתה בגלל הטיפול שקיבלה בפניה וגם התביישה להגיע היום לוועדה כי לא רצתה להיחשף. השאלה איך אני מונע את זה ובעיני זה הדבר החשוב. אם יש לך איזשהו רעיון בכיוון הזה, את זה אני רוצה לשמוע.

גם קורס בן עשרה חודשים, אם אני זוכר נכון הוא
מינימום 650 שעות לימוד, זה קורס מספיק מכובד ומספיק מקצועי על-מנת לתת כלים לקוסמטיקאית להתחיל לעבוד. אם אתה שואל אותי אם יש קוסמטיקאיות שעובדות ומההכרות שלי אתן לא עברו בכלל את הקורס הזה, אני לא מכיר. יכול להיות שבשוליים יש. יכול להיות שיש בתי-ספר שפורמלית אין להם אישור של משרד העבודה. גם לזה אני לא נכנס כי זה לא הצד שלי אבל בזה אני חושב שצריך לטפל. ככל שאני מכיר את השוק, אני מקווה שאני לא טועה בגדול, אין תופעה שמסתובבות עשרות או מאות קוסמטיקאיות שיש להן מכון שלהן ושלא עברו קורס בבית-ספר לקוסמטיקה. זה לא מצב שקיים ככל שאני יודע.

האם יש לכם לקוחות קוסמטיקאיות לא מורשות
שאתם מוכרים להן את המוצרים שלכם?

לא. חד-משמעי לא. אצלנו כל לקוחה צריכה
להציג את התעודה שלה, את תעודת הסיום של בית-הספר.

של משרד העבודה והרווחה?

התעודה של בית-הספר. אנחנו לא מבקשים
תעודה ממשרד העבודה. אני מדבר על תעודת מקצוע שהיא סיימה קורס קוסמטיקה ועברה את המבחנים בהצלחה. עצם העובדה שהיא סיימה את הקורס, מבחינתנו זו האינדיקציה למכור לה. באותו רגע היא נכנסת אצלנו לרשימה ואנחנו מוכרים לה את המוצרים שלנו. אנחנו לא מוכרים לאחת שבאה ואומרת בעל-פה ואומרת שהיא קוסמטיקאית.

אני רוצה להתייחס לא רק לדבר אחד אלא לכמה
דברים ולומר מה באמת קורה.
אני בתפקידי הנוכחי למעלה משלושים שנה, היה לי גם בית-ספר במשך עשרים וכמה שנים ואני מכירה את כל הממלכות לפני ולפנים. אני אדבר על הלימודים במשך עשרה חודשים בבית-הספר.

אני לא יודעת אם הגיעו לכאן עם תוכנית הלימודים, אבל תוכנית הלימודים היא מצוינת. חייתי גם עשר שנים בארצות-הברית ועברתי בתי-ספר שם, ולא איכפת לי אם זה יתפרס על 15 חודשים או על 10 חודשים, התוכנית היא אותה תוכנית לימודים.

בתוך מסגרת תוכנית הלימודים יש גם תקופת התמחות. יש כך וכך שעות של עבודה מעשית על לקוחות. זאת אומרת שלא לגמרי יוצאים למכונים לתקופת התמחות. אני לא רוצה להעמיד את המכונים שמקבלים את התלמידה שסיימה לימודים כמושיעי התלמידה כי הם בכלל לא כאלה. בהתחלה יש כל מיני דברים קטנים שהם עושים במכון והשעות רצות, אבל את תקופת ההתמחות העיקרית היא מקבלת במסגרת בתי-הספר ובהשתלמויות נוספות לאחר הלימודים כמו בארגון הקוסמטיקאיות, כמו במעבדות כשכל המעבדות המוכרות בארץ נותנות השתלמויות מאוד רציניות. ברצון נשלח לכם את התוכנית שלנו שעומדת להיות מוצגת בקונגרס הבינלאומי הבא שיתקיים בינואר ואז תוכלו לראות את צוות הרופאים שמופיעים שם ותבינו על מה אני מדברת.

כל קוסמטיקאית חייבת להשתתף בהשתלמות
כזאת?

אם היא לא השתלמה בזאת, היא השתלמה
באחרת, אבל כולן משתלמות.

מה האינטרס שלהן להשתלם?

קודם כל יש בזה גם חשיפה. באות קוסמטיקאיות
ותיקות, באות חדשות, יש חיכוך, התחככות אחת בשנייה. יש ימי עיון שלמים, לפחות שלושה ימים בשנה, ויש המון דברים שמקדמים כל הזמן וזה עוד לפני המכונים שמקבלים את הקוסמטיקאית לעבודה. גם כשהקוסמטיקאית עובדת במכון כזה, את הרוב היא תקבל לא מהמכון אלא מההשתלמויות האלה.

איך בכל מקרה קורה שקיבלנו את התלונה?

אני אענה על הכל. שלחת לי את המכתב וקראתי
אותו. אם אתה רוצה, יש לי עוד מכתבים. כל אדם בכל מקצוע שהוא, יש לו את הפאשלות שלו. רופא הוא מוסמך, הוא מוכר, יש לו תעודה על הקיר וכך הלאה. קוסמטיקאית צריכה להיזהר. מקצוע הקוסמטיקה מוגדר לא כאחות ולא כרופא אלא כטיפול ביופי. זאת ההגדרה של מקצוע הקוסמטיקה.

שתטפל רק ביופי, אבל למה היא מטפלת בדברים
שלא שייכים לה?

אני חושב שבמכתב הזה שמונח לפנינו טמון מה
שאמרתי קודם, הנושא של יועצות יופי. זאת אותה אחת שהלכה לקוסמטיקאית שהיא לא קוסמטיקאית אלא היא יועצת יופי וקוראת לעצמה קוסמטיקאית. זה לא תחום שקשור למעבדות. מעבדות לא מוכרות לה מוצרים והיא לא יכולה לקנות מוצרים.

זה הרוב.

לא נכון. זה המיעוט.

את התופעה הזאת צריך לדעתי לעקור מהשורש.

ההערה של מנהלת הוועדה היא לגמרי לא נכונה.
בבית נמצאות קוסמטיקאיות שעובדות ארבעים וחמישים שנה עם מסטר בהשכלתן. אין לזה שום קשר למקום עבודתה. לא מזמן ערכנו תחרות המכון היפה וזה אומר מים חמים, מים זורמים, הלכנו לפי מה שכתב משרד העבודה, פינת קבלה, כוס קפה, סטרליזציה, כפפות וכל הדברים הדרושים שהמכון יהיה על רמה והמכון בביקורת.

17 שנה ישבתי בוועדות עם משרד הבריאות ויש לנו תיק עבה. משרד הבריאות איננו רואה את עצמו – והוסבר לי גם למה ואני מבינה – משתלב בתוך הסקציה הזאת שנקראת קוסמטיקאיות ומפקח עליהן. אם משרד הבריאות היה מוכן, היינו חוטפים את זה, אבל זה לא קורה.

אני חושבת שהתחום הזה די פרוץ ואני חייבת
לחזק את דבריו של רון לנדאו שהפונה באמת מדברת על יועצת יופי מחברה כלשהי. כך עובדת ג'נס קוסמטיקה וזה כתוב כאן ממש במפורש.

זו פנייה אחת אבל יש עוד פניות רבות שלא הבאנו
לכאן. אני מדבר על התופעה. יש בשוק תופעה עם מצב מסוים ואנשים לא יודעים לאן לגשת, לא יודעים למי יש מסטר במקצוע ולמי אין בכלל תעודה. אנשים רואים קוסמטיקאית ונכנסים אליה.

אין כמעט קוסמטיקאיות ללא הכשרה.

יכול להיות שיש בודדות, אבל יש יועצות יופי
שמציגות את עצמן כקוסמטיקאיות.

אני מחזקת את דבריה של רונית רפאל באשר לזה
שצריכה להיות תקופת התמחות. אנשים עוסקים בחומרים שבחלקם הם חומרים כימיים ואותם אנשים לא בדיוק מכירים את המורכבות שלהם. נכון שעוברים קורס, אבל הם מתחילים לעבוד עם חברה זו או אחרת ואז המורכבות של החומרים היא שונה. אני בהחלט חושבת שזה מאוד מאוד חכם שתהיה תקופת התמחות וכמובן פיקוח.

באשר למחירים, אני יודעת שהם פרוצים וזאת גם מניסיוני האישי.

במשרדי יש עשרות פניות על תכשירים כאלה
ואחרים של חברות מאוד ידועות שבמקום אחד נקראו בשם מסוים ובמקום שני בשם אחר.

יש שלושה אספקטים. יש את ההגדרות או האנשים שעוסקים במקצוע, יש את התכשירים ויש את העסק, אבל על התכשירים והעסק אני אבקש אחר-כך ממגיסטר בתיה הרן להתייחס אליהם.

לגבי המקצוע. אני רואה את הפגם העיקרי, למה המקצוע הוא כזה, בזה שאין רישוי. אם אני לוקחת לדוגמה איזשהו מקצוע רפואי שמוסדר ברישוי, יש דרישות מסוימות כדי שאדם יקבל את הרשיון שזה השכלה, שזאת הגינות, שזאת אזרחות, שזאת בחינה, ויש גם את האמצעי שאם אדם כזה, אחרי שהוא קיבל את הרשיון, לא עומד בסטנדרטים מקובלים, אם הוא רשלן, אם הוא עבריין, אם הוא עבר עבירה פלילית, אם הוא עשה משהו לא אתי, יש אפשרות להעמיד אותו לדין משמעתי עד כדי לקיחת הרשיון.

גם אם קיימים בתי-ספר בפיקוח – ואני מוכנה לקבל, אני לא מומחית בזה, שאותם עשרה חודשי לימוד מספיקים, לא אני אחליט כאן – אם נותנים את התעודה שסיימו את בית-הספר, גמרנו, אין שום אמצעי לקחת חזרה ולומר לציבור שאמנם האיש למד אבל הוא עושה מה שלא למד, הוא עושה משהו שהוזהר במפורש לא לעשותו. אני לא יודעת מאיפה לקחתם את הסמכות לטפל בלייזר. לדעתי לייזר זה עיסוק ברפואה וזאת עבריינות. כך גם לגבי פילינג. יכולים להיות סוגי פילינג שקרובים מאוד לעיסוק ברפואה. מי בכלל הרשה לאחות מוסמכת לגעת בלייזר? זה עיסוק ברפואה.

מי צריך להסדיר את זה?

משרד הבריאות בקושי מסתדר עם המקצועות
הרפואיים כשבאים אנשים חולים לטיפול. אנחנו ניקח על עצמנו משימה בלתי אפשרית ולטפל בקוסמטיקאיות זה יהיה במקום לטפל בפיזיותרפיסטים, במקום ריפוי בעיסוק ובמקום טכנאים בדיאליזה.

מה את מציעה?

שמשרד העבודה יעשה איזושהי אכיפה. זה שהוא
נותן את התעודה הזאת, הוא אחראי כלפי הציבור גם אחר-כך.

אצלנו באגף הרוקחות נעשה את הרישוי של כל
התמרוקים הפלוניים ליצרנים, כשגם היצרן מקבל רשיון, ואם הוא יבואן, בתור מחסן תמרוקים, הוא גם מקבל רשיון תמרוקים כללי.

התמרוקים נבדקים על-פי ההרכבים של הצהרת היצרן. אנחנו לא עושים אנליזה לכל תכשיר מהתחלה כי זה בלתי אפשרי. האחריות היא של בעל הרישום, אותו יצרן או אותו יבואן. מנחים אותנו הכללים לגבי רעילות של חומר. אין פה נושא של יעילות מאחר שאין מדובר בתרופות.

אם מישהי פה מרחה איזושהי משחה שהזיקה,
אך נדע מה היא מרחה?

זה בטיחות. בתרופות קיים הפן של הבטיחות
וכאן אנחנו מדברים על היעילות. תרופה חייבת להיות יעילה למטרה לה היא נועדה. בתמרוקים נושא היעילות לא קיים. אף אחד לא יכול להבטיח שהקמטים ייעלמו.

יכול להבטיח אבל לא לקיים.

מקסימום הוא יכול להבטיח שאותו צבע יצא או
לא יצא. אנחנו לא אחראים לזה.

כאן לוקחים את הכסף ומבטיחים דברים. זאת
הונאה כי אתה מרמה מישהו. אתה אומר למישהו שהקמטים שלו ייעלמו, ההוא קונה משחה, משלם עבור טיפולים הרבה מאוד כסף וכלום לא קורה.

משרד הבריאות איננו אחראי על הונאת הציבור
אלא אחראי על הבריאות. כשאנחנו מדברים על הונאה, כשאמרו לאותו אדם שהוא יהיה יפה והוא לא יפה, או שלקחו ממנו כסף רב, יש את משרד המסחר והתעשייה.

אם אותו אדם לא יכול לצאת מביתו במשך
חודשים?

זה בריאות וכאשר מדובר על בריאות, אנחנו
אחראים.

אותה פונה לא יצאה מביתה במשך שלושה
חודשים.

אין לי פרטים על הנושא הזה, אין לי מושג מה עשו
לה, אין לי מושג איפה היא טופלה ולכן קשה לי גם להתייחס.

לא הגיעו אליכם מקרים כאלה?

לא הגיעו. יש לפעמים טענות על תמרוקים שהם
פגומים ואנחנו עושים בדיקה במעבדות.

אם היו מגיעות תלונות כאלה, מה היית עושה?
בן-אדם שלושה חודשים לא יצא מהבית.

אני יכולה לבדוק את החומר שמרחו לה. אני
הייתי מבקשת ממנה להביא לי את החומר כדי שאוכל לבדוק אותו. הייתי עושה בדיקה ורואה אם החומר הזה אכן חומר קורסיבי מזיק שאסור להשתמש בו. הייתי מנסה להביא את המשווקים לדין וזה הדבר היחידי שאני יכולה לעשות.

באיזה עילה?

שהוא עבר על צו התמרוקים.

הביאו לך את המשחה, בדקת אותה וגילית שהיא
לא בסדר. מה את עושה?

טחנות הצדק טוחנות לאט. זה לוקח
שנה-שנתיים, אבל אני מביאה אותה לדין.

בינתיים עוד עשרה אנשים נפגעו.

אני רוצה לומר משהו וזה ברמה האזרחית ולא
ברמה של מנהלת אגף הרוקחות. אני אומרת שהצרכן צריך לדעת שאם יש לו פצע והוא הולך לקוסמטיקאית, הוא אידיוט. יש לו פצע, שילך לרופא.

במקרה כזה, אחרי שנה-שנתיים מגיעים
לערכאות?

כן. צריך לענוש במידת האפשר את אותו יצרן
שיכול להיות שלא רשם את התכשיר שלו, לא עמד בצו הזה, או שהוא שיקר בכך שהצהיר על הרכב מסוים.

ואז הוא מקבל קנס 500 שקלים שאותו הוא לא
חייב לשלם.

אני אתייחס להיבטים שקשורים לחוק בו דובר.
נמצאת פה אירן טוביאנה שהיא המפקחת הארצית על קוסמטיקה והיא תתייחס לנושאים המקצועיים.

לעניין הרישוי. קודם כל, יש חיקוקים שיש בהם רישוי שבהם לא קיימת הסנקציה הזאת של שלילת הרשיון וזאת בעיה. זה צריך להיקבע ולהיות כתוב בצורה המפורשת. לדוגמה, בחוק החשמל יש שופט מחוזי שהתמנה באופן מיוחד לכל הנושא.

כאן יש סיווג מקצועי וכאן אני אסביר בדקה למה הכוונה. חוק שירות התעסוקה 1957 קבע את כל ההסדרה של תעודות מקצוע למקצועות. שר העבודה מכריז על מקצוע אחרי שועדה - שכוללת את נציגי הממשלה, נציגי המעסיקים ונציגי העובדים שאלה הם האיגודים המקצועיים, במקרה הזה ההסתדרות – קובעת את תוכנית הבחינה, זה הסילבוס, הנושאים, שזה בסיס לבניית תוכנית לימודים ולבניית בחינות לביצוע. אז מי שעובר את הבחינות בהצלחה, נקבע שהוא או היא קוסמטיקאית. בחוק שירות התעסוקה וכל מה שנלווה לאותו פרק אין סנקציה של מה שנקרא ביטול תעודת המקצוע כתוצאה מאיזושהי רשלנות. אין בכלל כי זה כולל את כל המקצועות שהוכרזו במשק. לא נקבע כלל כזה ויכול להיות שיש מקום להעיר את תשומת לב המשרד להכניס פה איזשהו אלמנט שאומר שבמקרה שיש עבירה מסוג א', ב' או ג', ניתן גם לשלול תעודת מקצוע מבעל מקצוע כזה. זה לא קיים ולא קיים בשום מקצוע בחוק שירות התעסוקה.

אכן יש חיקוקים כמו חוק החשמל וחוקים אחרים שבהם נקבעו כללים כאלה או אחרים, נקבעו גם הליכים משפטיים ותקדימים. אני רוצה לומר שכאשר יזמו את התיקון לחוק בריאות העם לפני כשמונה או תשע שנים, סעיף 65, פרק ה' – אני ליוויתי את זה בזמנו – נעשה איזשהו הסדר לגבי מקצועות שהמשרד שלנו מכשיר בהם ושהם פרה-רפואיים, זה יכנס כנספח לתוך התיקון לחוק בריאות העם ואז אנחנו כ"קבלן" שמבצע את ההכשרה כפופים בעצם לאישורי משרד הבריאות ולפיקוח של משרד הבריאות על כל מיני בעיות שקשורות באותו מקצוע.

יש רשימה שלמה של מקצועות כאלה אבל מקצוע הקוסמטיקה לא נכנס. אמרה כאן יורה קרנות שמבחינת משרד הבריאות לא נראה להם שהוא פרה-רפואי או מתאים להיכנס לאותה רשימה.

מאידך, כל הצוות שמלווה את הכנת התוכנית הזאת היה צוות רפואי. אני בהחלט לא מתנגד שנשב עם אנשי משרד הבריאות ונדון בעניין של הצורך אולי לתקן את חוק שירות התעסוקה באותו מקצוע שבו עלתה התלונה הזו ואולי ללמוד מזה לגבי מקצועות אחרים בעתיד, אם קיים צורך. יכול להיות שלא צריך להפעיל פה הליך שלם של חקיקה שזה ייקח ממילא בכנסת שנתיים או שלוש שנים לרישוי מקצוע הקוסמטיקה כאשר בעצם אלטרנטיבה לרישוי זאת תעודת מקצוע על-פי חוק אחר שזה חוק שירות התעסוקה. זאת פשוט תהיה מקבילה. יכול להיות שצריך להכניס איזושהי תקנה בחוק שירות התעסוקה שאומרת שניתן לשלול וצריך לפרט והמומחים יאמרו לנו היכן לפרט.

עולה כאן כל הזמן העניין של אפילציה חשמלית. אצלנו כתוב בצורה מפורשת ביותר שנושאים בעלי סיכון גבוה כמו אפילציה חשמלית, וזה מודגש, אינם כלולים בתוכנית הלימודים שלנו ואין רשות ללמדם.

רציתי להציג כאן את המסגרת הכללית העוטפת כי יש פה מערכת כללים. אנחנו כמשרד עבודה מכשירים על-פי שלושת הגופים שסיכמו ביניהם מה צריכה לדעת קוסמטיקאית. אין לנו שום גוף אכיפה כדי לראות מה היא עושה אחר-כך בחוץ.

אני אתייחס לדבריה של חני מונין. לגבי תעודת
משרד העבודה, אך ורק מי שעוברת בציון עובר במבחנים מקבלת תעודת מקצוע. כרגע הציון עובר הוא 55 במעשי ובעיוני כאשר ועדת המקצוע כבר אישרה והעלינו את רף הציון עובר ל65- במעשי ואת על-מנת להעלות את רף הדרישות שלנו.

מי שנכשלת יכולה לגשת שוב?

יש מבחנים חוזרים. קורה הרבה פעמים
שתלמידה עוברת את המבחן אפילו שלוש-ארבע פעמים.

בנוסף לתעודה, כל תלמידה שלומדת במסגרת בית-ספר של משרד העבודה מקבלת תעודת גמר כשבתוך התעודה יש את פירוט נושאי הלימוד והציונים שהיא קיבלה במבחן ובמהלך הלימודים.

לגבי צוות ההוראה. אני יכולה להעיד שאין מורה שאין לה לפחות ארבע שנות ותק בקוסמטיקה וזה בנוסף לכך שהיא עוברת מיון אצלי לפני כניסתה ללימודים. ברוב המקרים היא סייעת למורה ותיקה בתוך הכיתה.

המורות עוברות מיון על-ידך?

כן, המורות והבוחנות שבוחנות את התלמידות.

הן עובדות כסייעות במשך תקופה מסוימת.

הן עובדות כסייעות.
לגבי נוכחות המורים בכיתה, אני יכולה להעיד שזה ממש לא נכון. לבוחנות יש את ההנחיות הברורות שברגע שמורה עוברת את דלת החדר בו מתבצע המבחן, מפסיקים את המבחן. אין נוכחות לא של המורה וגם לא של מנהלת בית-הספר. אין השפעה על הבוחנות והבוחנות שלנו יודעות ויש להן זכות מלאה לפסול תלמידות.

אחרי שנתיים שהיא בוחנת, היא כבר מכירה את
אותה מורה והן יושבות לשתות כוס קפה ביחד.

גם אם שותים קפה אחרי הבחינה, זה לא נורא.

אבל הן שותות קפה במהלך הבחינה.

לא. זה לא קורה.

לבוחנות יש זכות מלאה לפסול תלמידה שלא
נראית להן מתאימה למקצוע וזה קורה הרבה.

זאת אומרת, לא רק הציון אלא גם נושאים
אחרים לפיהם אפשר לראות שהיא לא מתאימה.

יש את העניין של ההגיינה שהוא הדבר הבסיסי
ביותר. הגיינה בעבודה והגיינה אישית.

אני מבין שזה מתבטא בציון.

נכון.

אבל אם היא עברה את הציון 65, היא עברה את
הבחינות.

נכון, אבל יש גם מקרים שהתלמידות לא עוברות
את הרף הזה.
לגבי אפילציה עם שעווה. בתשעים אחוז מהמכונים השעווה שמשתמשים בה היא חד-פעמית ולאחר השימוש זורקים אותה. במידה שמשתמשים בשעווה בשימוש חוזר, הוכח בכל המעבדות בכל העולם שהחיידקים לא יכולים לחיות בתוך שעווה כי השעווה לא נשארת יותר משנייה אחת או שתיים באותה טמפרטורה וכדי לפתח חיידקים צריך חום קבוע. אני מכירה הרבה מעבדות שהוכח בהן שאין שום סכנה בעניין הזה.

לגבי תקופת ההתמחות. מהניסיון האישי שלי – אני באה ממסגרת של טכנאי בכיר בקוסמטיקה בצרפת ולימדתי עשר שנים בבתי-ספר לקוסמטיקה בצרפת - הייתה תקופת התמחות, אבל ברוב המקרים הקוסמטיקאיות שיוצאות מבית-הספר לתקופת התמחות עוסקות בניקיון המקום ואף קוסמטיקאית לא מוכנה לתת לתלמידה מתחילה לגעת בלקוחה. ההסתכלות יכולה להיות משהו חיובי אבל זה לא מספיק. בתוך בית-הספר יש 150 שעות של קבלת קהל והתלמידות כן מקבלות קהל בהשגחת המורים, וברוב בתי-הספר יש גם מכון יופי שבסיום הלימודים התלמידות יכולות לבוא לתקופת התמחות בבית-הספר עצמו.

הן יכולות, אבל לא חייבות.

הן לא חייבות.

אני רוצה שהן יהיו חייבות וזה יהיה, אם לא מחר,
בעוד שנה.

הדבר הראשון שהייתי רוצה שתשיג זה רישוי
למקצוע. נדמה לי שאין.

ההתמחות יכולה להיות מאוד חיובי ברגע
שהתלמידה כן מטפלת בלקוחה. אם היא מסתכלת, זה לא מספיק.

לגבי הנושאים הרגישים ביותר שזה הלייזר, אפילציה ופילינג. כל הנושאים הללו לא כלולים בתוכנית הלימודים שלנו.

אבל הקוסמטיקאיות עוסקות בכך. איך אפשר
לעצור זאת?

כרגע במסגרת משרד העבודה אין מה לעשות.
בשמחה רבה אנחנו מוכנים לדון עם משרד הבריאות על כל הנושאים האלה.

הנושא של יועצות יופי שהועלה כאן, איך אפשר
למנוע את התופעה הזאת?

כבר שנים רבות יש לי תוכנית מגירה שתהיה
הכשרה מקצועית נוספת של יועצות יופי בפיקוח משרד העבודה.

מתי זה יצא מהמגירה ויתחיל לפעול?

ברגע שיהיה אישור המשרד.

אז אותן יועצות יופי יוכלו לתת את הטיפולים כמו
קוסמטיקאיות?

לא. יש הבדל בין יועצת יופי שהיא אך ורק
ממליצה ומוכרת את החומרים לבין מי שעושה טיפול. ברשתות הגדולות כמו סופר פארם וסנטר פארם הרבה פעמים מגיעות הפירמות ונותנים להן פינה. אני נכנסת הרבה פעמים מיוזמתי האישית ורוצים שאני אעשה את הטיפול, אבל אני לא מוכנה שייתנו לי את הטיפול כי אני יודעת שברוב המקרים אלה הן לא קוסמטיקאיות מוסמכות.

לגבי החומרים הקוסמטיים. אני לא רוצה להגן על המעבדות אבל תדע שאנחנו בתוך בתי-הספר משתמשים ומלמדים להשתמש אך ורק בחומרים שיש להם אישור משרד הבריאות וזו גם הדרישה בתוך המבחן. הבוחנות בודקות שעל החומרים יש את התו המקורי של היצרן. תרשה לי לומר שאם אנחנו לא יכולים להוכיח שהחומרים כן יעילים, אני חושבת שאנחנו כאן נופלים באיזה פח כי אני חושבת שגם בדברי אוכל או בתרופות אין לנו שום אפשרות לומר שחומר זה או אחר הוא כן בריא והתרופה המסוימת כן מועילה או לא מועילה באופן משמעותי. אם מתחילים עם חומרים קוסמטיים, יש לנו עוד הרבה דברים נוספים לתקן.

אם רוצים לגרום שיהיה רישוי ותקופת התמחות,
צריך להדגיש נקודה חשובה מאוד. אם יחייבו קוסמטיקאית בהתמחות, שיחייבו גם את המקום בו היא עוברת את ההתמחות שישלם לה לפחות שכר מינימום. הרבה אנשים שלומדים מקצועות שונים והולכים לתקופת התמחות, נתקלים בקשיים כי מעסיקים אותם כטובה. אם הולכים לזה, שזה יהיה מעוגן בחוק.

אני עובד מול הקוסמטיקאיות ומול בתי-הספר
ויש לנו כבר כמה וכמה דיונים בחברה על העניין ויש לנו גם מסקנות.

אני פניתי לשר העבודה ולמנכ"ל משרד העבודה לפני שנה וחצי-שנתיים לגבי בוחנת מסוימת בצפון - יכול להיות שזאת תופעה שקיימת בכלל בארץ – שיש לה מרכז מכירות לקוסמטיקאיות. אותה גברת בוחנת את אותן תלמידות בסוף הלימודים ושעה אחרי הלימודים או תוך כדי הלימודים מוכרת להן מהמוצרים שלה. היא בוחנת והיא מוכרת לאותן תלמידות וזה לפני הסיום ואחרי הסיום. היא מוכרת ככזאת.

אתם מכירים את התופעה?

לא.

כתבתי כבר שלושה מכתבים אבל לא נעניתי.

התופעה היא תופעה חמורה.

חמורה ביותר. היא לא מוסרית מכל צורה שלא
תהיה.

אתה מוכן לאחר הדיון להעביר ליושב-ראש
הוועדה את הפניות שלך? אני אעביר את המכתב לגורמים המתאימים עם שאילתה כדי שיתייחסו לזה.

יש כמה גורמים שעוסקים בקוסמטיקה. גורם
אחד הוא רשתות השיווק שהן מוכרות מוצרי קוסמטיקה לפעמים עם אדם מקצועי באמצע ולפעמים האדם בא, לוקח מהמדף מוצר והולך הביתה. יש קוסמטיקאיות שעברו תהליך מקצועי של הכשרה והן בהחלט ברמה די גבוהה. יכול להיות שיש לשפר את ההכשרה, אבל אינני מתייחס לזה. יש דיילות יופי שעוברות הכשרה של שלוש שעות, שעה או יומיים וכרגע זה לא משנה. לצורך הדיון צריך להבחין בין קוסמטיקאית מקצועית לכל השאר. זה שיש תלונה של איזושהי מישהי שחטפה רגישות למוצר, זה יכול גם לקרות עם מוצר כלשהו שהוא בעל רשיון, שגברת לקחה סתם מהמדף. צריך להכניס את כל העניין הזה לפרופורציה.

מהיכרותי עם השוק, וההיכרות של היא די עמוקה, אינני מכיר קוסמטיקאיות שעובדות עם לייזר. זה ייחודי ומיוחד וצריך להוריד את זה לפי דעתי מהשולחן. זאת לא תופעה שקיימת למרות שהעלו אותה.

יש תופעה אחרת. קוסמטיקאיות חייבות לעבוד עם מוצרים שמאושרים על-ידי משרד הבריאות. למשל, כל מי שציין כאן פילינג, אסור או מותר, לפילינג יש חוק במשרד הבריאות, עד 8 או 8,5 אחוז ריכוז. מי שעובדת עם יותר, היא עובדת שלא כחוק. יש תופעה מזערית של קוסמטיקאיות שמייבאות חומרים מארצות-הברית ואז זה על אחריותן, אבל זה בערך כמו רופאים שעושים פעולות רפואיות שאינן כחוק. מי שעובדת לא כחוק, היא לא עובדת כחוק.

אבל הציבור לא יודע על הדרישה של שמונה
אחוזים.

הציבור לא אמור לדעת על האחוזים אבל הוא
אמור לדעת שיש רשיון.

איפה כתוב בחוק שמי שלא קוסמטיקאית אסור
לה לטפל? נתחיל מזה. אני מדברת עכשיו כאזרחית. חשמלאי שיעסוק בהכנת רשת חשמל אצלי בבית, אם הוא לא חשמלאי מוסמך, אני מניחה שלמשרד העבודה או למישהו אחר יש איזו סנקציה כי הוא עובר על החוק. אין איסור על כל אדם במדינת ישראל לטפל ביופי כאוות נפשו וזו הבעיה.

פעם בדקתי את העניין והסתבר שעל-פי חוק
רישוי עסקים בעל מקצוע חייב לתלות את התעודה שלו על הקיר. זה שהקהל איננו דורש ולא בודק, זה סיפור אחר. כשאני הולך לרופא, גם אני אינני מחפש את התעודה שלו על הקיר. מדרך הטבע אנחנו לא בודקים אבל יש תקנות לעניין הזה והעניין נבדק. בחוק רישוי עסקים בכלל, אדם שפותח עסק, חייב לתלות תעודה.

עורך-דין חייב לתלות את הדיפלומה שלו.

אני חושב שהמקצוע עצמו התקדם ברמתו
המקצועית הרבה מעבר לתחיקה המקצועית במדינת ישראל. זה אומר שהדרישה מקוסמטיקאיות ורמתן המקצועית היא היום גבוהה יותר. היום נדמה לי שהתקנה להתקבל בבית-הספר לקוסמטיקה היא דרישה לעשר שנות לימוד שזה מגוחך. חלק מהמקצועות שלומדים בבית-הספר הן במקביל לחמש יחידות בגרות בכימיה. איך בחורה עם עשר שנות לימוד יכולה להתגבר על חמש יחידות בגרות בכימיה? אני מציע שיהיו 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות.

אנשים לא ימצאו תעסוקה.

תתפלא, יש הרבה. הדרישה מהמקצוע היום היא
יותר גדולה ולכן אין סיבה לקבוע רף גבוה יותר.
לפי דעתי צריך להקים את לשכת הקוסמטיקאיות שמקבילה ללשכת רואי החשבון או להסתדרות הרפואית או ללשכת עורכי-הדין והיא צריכה לעשות בחינות לאחר הלימודים. בלשכה יהיו חברות חלק מהחברות המקצועיות, ארגון הקוסמטיקאיות, נציגים ממשרד הבריאות וממשרד העבודה והם יקבעו את רמת הבחינות ומי תוכל לעבור את הבחינות. הציבור ידע שקוסמטיקאית שיש לה תעודה של לשכת הקוסמטיקאיות, היא קוסמטיקאית טובה.

אני רוצה להתייחס לדבריה של בתיה הרן וכל מה
שהיא אמרה הוא נכון אלא שנדמה לי שדבריה לא הובנו. אני רוצה לדבר על התכשיר שבצנצנת, על מה שכתוב או לא כתוב. משרד הבריאות – ותקני אותי אם אני טועה – בודק את התכשירים. על הצנצנות כתובים דברים רבים שהם בממלכת האשליה. מה שמשרד הבריאות בודק, וזה מה שהוא צריך לבדוק, זה את התוכן. זה לא אם הקרם מיישר לי את הקמטים, כי לפי עניות דעתי לא קיים דבר כזה, אבל הוא צריך לבדוק אם התכשיר איננו מזיק. שיהיה כתוב עליו שהוא מיישר את הקמטים, אבל הוא לא מזיק ואז משרד הבריאות מאשר אותו.

לגבי נזק בעור אחרי טיפול אצל קוסמטיקאיות. אתם צירפתם מכתב שהוא מלפני שמונה שנים ואי-אפשר בכלל לטפל בו, אבל יכולים להיות אצל הקוסמטיקאית מספר אחת בעולם או מכון ליופי מספר אחד פלוס בעולם ולצאת ויש תקלה.

אני לא מדבר על תקלה שיכולה להיות אצל כולם.

אני מדברת על תקלה שאתה דיברת עליה.

זאת לא תקלה אלא זו תופעה.

אני מתעסקת בקוסמטיקה שנים רבות ואני
אסביר לך. אפשר לצאת מטיפול רגיל ויפה שמתבצע עם כל החומרים ופתאום אחרי כמה שעות מתפתחת אלרגיה, זה דבר שלא ניתן לחיזוי מראש. לפעמים במהלך טיפול קוסמטיקאית חוזה ואז היא עושה איזה משהו שזה לא יהיה, אבל זה קורה וזה יכול לקרות במשחה שנתן רופא או בתרופה כלשהי. הקוסמטיקאית צריכה להיות מספיק אחראית ועם אומץ לב לומר ללקוחה שזה דבר שקורה, תקפצי לחדר מיון, תקבלי עזרה ראשונה והעניין יעבור.
כותבת המתלוננת שהוציאו לה שחורים בלייזר. אין ולא קיים דבר כזה. המכתב הזה הוא בכלל מהירח.

זו בחורה שטופלה. היא לא מבינה כל מה שעשו
לה, אבל היא טופלה.

אין טיפול לייזר לשחורים.

זה מקרה אחד.

אני מדברת על אלף מקרים ולא על מקרה אחד.

נתפסת לנקודה אחת והבחורה לא נמצאת כאן כדי שתוכל להגיב על הדברים. אני מדבר על אלף
אנשים שניכוו ונקלעו למצב הזה.

חצי מיליון אנשים, אבל אני רוצה לומר לך
שדווקא בנקודה הזו של ניקוי פנים שזה טיפול קצת יותר פולשני על-ידי הוצאת הקומדונים – ולא אומרים שחורים אלא אומרים קומדונים - וניקוי שזה תהליך שכל קוסמטיקאית מוסמכת שעבדה זמן מה יכולה לעשות אותה בקלי קלות אם היא יודעת את הכללים, שלא מטפלים באפצסים ולא מטפלים בפצעים וכך הלאה. אז היא מקבלת את החומרים של חיטוי לעור ומה שקורה הרבה פעמים הוא שהלקוחה יוצאת והיא מזהמת את המקום בעצמה על-ידי נגיעה וחיטוט ונוצר סיבוך. אותה לקוחה צריכה הסבר אבל זה לא קשור לרמה.

רונית, בסיכום שלי אני רוצה להתייחס לנושא של
תקופת ההתמחות וכאן הועלה נושא שייתנו למתמחים שכר מינימום.

זה הגיוני מאוד.

האם אפשר להתמודד עם זה?

אין לי מתמחות. אני לא מעסיקה מתמחות, אבל
אני גם לא חושבת שבמכונים כמו שלי זה נכון לקחת מתמחות. אני חושבת שצריכים להיות בתי-ספר שיחייבו את התלמידות בתקופת התמחות למשך תקופה מסוימת.

אם זה יהיה בחוק, תהיה תקופת התמחות, אבל
אם אותה מתמחה לא תקבל לפחות שכר מינימום ינצלו אותה לניקיון, לטלפונים, לרישום תורים וכולי.

בבתי-הספר עושים טיפולים קוסמטיים והם
מפרסמים את זה והם גובים עבור זה תשלום. לקוחה שתלך לטיפול קוסמטי בבית-הספר תשלם מאה שקלים.

את אומרת שתהיה השתלמות בבית-הספר עצמו
ויקבלו שכר.

בוודאי. אני חושבת שהמורות שם הן מאוד טובות
ויש מי שיפקח עליהן. בסך הכל כולם בדיון הזה רוצים להעלות את רמת הקוסמטיקאיות בארץ.

אנחנו לא נגענו בנושא אחד שיש הרבה
קוסמטיקאיות שמכינות תכשירים בביתן.

זה שולי.

זה לא שולי ואני חושב שזה ברוב המקרים. בחורה
שיש לה פצעונים בפנים לא הולכת לרופא או אפילו לא לבית מרקחת אלא היא מעדיפה ללכת לקוסמטיקאית ואותה קוסמטיקאית נותנת לה תכשיר שהיא מכינה. הקוסמטיקאית רוקחת על-פי חומר גלם שיש לה.

אני רוצה לסכם את הדיון.
אני אזום חקיקה פרטית, או שינוי חוק שירות תעסוקה או שינוי תקנה, כדי שיהיה ברור שיש רישוי ברור למקצוע הקוסמטיקה ולא רק סיווג מקצועי כזה או אחר. השינוי ידבר גם על נושא הסנקציה כתוצאה מרשלנות ומה קורה אם יש מספר תלונות על אותה קוסמטיקאית, שמי שנתן את התעודה, תהיה לו אפשרות לקחת את התעודה. יכול להיות שבתוך החוק הזה נכניס את הפן של תקופת ההתמחות של חצי שנה כשהתקופה מלווה בשכר – נסיעות, מלגות, שכר מינימום – עליו נצטרך לבוא במשא ומתן עם הגורמים.

נפנה לשר העבודה והרווחה שידאג לכך שכל בתי-הספר יהיו בפיקוח משרד העבודה והרווחה. אם יש בתי-ספר שפועלים ללא פיקוח, שיקבלו את המרות של משרד העבודה והרווחה או ייסגרו.

נבקש משני המשרדים – משרד העבודה והרווחה וממשרד הבריאות – להקים צוות משותף מקצועי שיבחן את הדברים וזה במקביל להצעת החוק שלי וללא שום קשר כי הצעת החוק שלי יכולה לקחת זמן ואילו אותו צוות מקצועי יכול באופן מיידי לתקן תקנה כזו או אחרת.

אני עומד לרשותכם אם יש לכם איזושהי בעיה להביא את זה לדיון מהיר בוועדת שרים. אני אפנה לשני השרים כי לדעתי הנושא הזה חייב לבוא על פתרונו כמה שיותר מהר.

אני בטוח שבתעודה במה כל אחת יכולה לטפל אבל אני לא רוצה שיהיה מצב שבהסתמך על תעודת הקוסמטיקאית כל אחת תיקח על עצמה לטפל בעוד נושאים רבים אחרים שאין להם קשר ללימודיה. צריך למגר את התופעות האלה כדי שהציבור לא יהיה חשוף לאנשים לא מקצועיים.

בהצעת החקיקה שלי אני אתייחס להעלאת סף דרישות הכניסה לבית-הספר והעלאה ל12- שנות לימוד עם תעודת בגרות. אני חושב שמגיע לציבור לקבל את הכי טוב וזה אומר לפחות 12 שנות לימוד.

אני לא רוצה להתייחס לתקופת הלימודים שתהיה עשרה חודשים או שנה כי את זה אני משאיר לאנשי המקצוע אבל אני חושב שנתמקד על תקופת ההתמחות.

בכל נושא רישוי עסקים אני אתייעץ עם היועצים המשפטיים של הוועדה על-מנת לגרום לכך שיהיה ברור מי מקבל את הרשיון. כפי שציינתי, מי שלא עומד בתנאי הרשיון או מתקבלות תלונות, אפשר יהיה לקחת את הרשיון.

להערכתי בחלק גדול מהדיון סטינו מהעיקר כי
אני עדיין טוען וחושב שקוסמטיקאית שסיימה קורס של עשרה חודשים, של 650 שעות לימוד, היא קוסמטיקאית מספיק טובה שיכולה לעבוד. זה שאולי צריך להגדיר אותה בתעודה עם כותרת אחרת, מקובל עליי. אני לא חושב שהבעיה הקרדינאלית היא התמחות או לא התמחות, אלא הבעיה היא איך לגרום לאחת שלא עשתה את ה650- שעות האלה שלא תיגע בפנים של המטופל. אני מוכן שתבדקו את כל אלפי המכתבים שיש לכם ותראו שמתוכם 99.9 אחוז לא נוגע לזה.

לגבי כל יועצות היופי למיניהן, משרד העבודה
והרווחה יוציא את תוכנית המגירה שלו וישים אותה על השולחן. אם את רוצה עזרה, אני לרשותך. תוכלי להעביר אליי את הטיוטה. אם את רוצה לפעול בהתייעצות עם השר, נוכל לשתף פעולה בנושא הזה כי זה דבר חשוב מאוד.

בנושא יועצות היופי אני רוצה שיהיה ברור מי זאת אותה יועצת יופי ושזה יהיה נושא נפרד מנושא הקוסמטיקאיות.

תודה רבה לכולכם.






הישיבה ננעלה בשעה 12:30