פרוטוקולים/פניות ציבור/1217

5
הוועדה לפניות הציבור – 11.1.2000

פרוטוקולים/פניות ציבור/1217
ירושלים, ל' באב, תש"ס
31 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום ג', ד' בשבט התש"ס, 11 בינואר 2000, בשעה 09:35

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן
סופה לנדבר

יורם כספי, ממונה על אכיפת חוק רישום קבלנים, יחידת רשם
הקבלנים, משרד השיכון
עו"ד יולי גלנטז, לשכת היועץ המשפטי, משרד השיכון
צפורה שנקמן, מנהלת מחלקת אכיפה, משרד העבודה והרווחה
סא"ל עדי אשכנזי, ראש ענף כלכלה, המינהל האזרחי, מפקדת איו"ש, משרד הביטחון
מירי סביון, מנהלת מחלקת שומה, נציבות מס הכנסה
עו"ד מנשה קפלן, יועץ משפטי, התאחדות הקבלנים
עו"ד עקיבא סילביצקי, המועצה לצרכנות

שלומית קואולמן

חבר המתרגמים בע"מ















ס ד ר ה י ו ם

פניות ציבור בנושא בנייה ללא אישור


פניות ציבור בנושא בנייה ללא אישור

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לפניות
הציבור.
אנחנו דנים בנושא בנייה ללא אישור כאשר, בין היתר, אנשים לפעמים מורידים קיר בתוך בית ועושים זאת ללא בדיקה וללא היתר, דבר שיכול להוות מפגע לבניין בן שבע-שמונה קומות ויכול לגרום לקריסתו. אנחנו מדברים על הפן הכלכלי, הפן החוקי, הפן הבטיחותי, וכמובן לאחר מכן את כל ההריסות אותם אנשים זורקים לרחוב וגם כאן יש בעיה של אכיפה כי הם עושים זאת בשעה מאוחרת או בשעה שאף אחד לא מסתובב ברחוב.

מנהלת הוועדה תקריא את המכתב שקיבלנו מקבלן רשום ולאחר מכן אני אשאל מספר שאלות שליקטנו מתוך הפניות שהיו אלינו ונרצה כמובן לקבל את התשובות. אנחנו יושבים כאן על-מנת לעזור לכולם, לגופים, לארגונים, לכל אלה שאמונים על אכיפת החוק ויכול להיות שהחקיקה שקיימת לא טובה או לא נכונה או מצריכה שינוי, או יכול להיות שיש תקנון כזה ואחר אלא שהוא לא נותן לכם מספיק כלים על-מנת שתוכלו למגר את התופעות הללו.

הנושא הוא מאוד חשוב ויכול להיות שאנחנו בבית המחוקקים נוכל לשנות דברים כדי שנוכל לתת לכם כלים נכונים יותר כדי להתמודד מול הבעיות.

לימיני יושבת מנהלת הוועדה, שלומית קואולמן, שריכזה את הנושא, דיברה אתכם והזמינה אתכם, ואני מודה לך בשם כל החברים.

אני אקריא את המכתב שהתקבל אצלנו.

לכבוד
הוועדה לתלונות הציבור
כנסת ישראל

בנייה ללא אישור

שמי הוא תשובה שמואל ואני עוסק בענף הבנייה.
כפי שידוע לכם ממשלת ישראל אסרה על הקבלנים להעסיק עובדים זרים מהשטחים ללא אישור עבודה מתאים מהמינהל האזרחי.

כמו כן, משרד השיכון אסר לעסוק בעבודות בנייה ללא רשיון עבודה.

אנחנו עדים לתופעה חריגה במינה, שהחוק לא מגן על קבלנים בעלי רשיון עבודה.

1. אדם פרטי המבקש לבנות, מקבל הצעות מחיר ולרוב לוקח עובדים מהשטחים, ללא מע"מ, ללא מסים וללא אישור עבודה, ובין היתר נכנס באישור סמוי של מדינת ישראל ליד מחסום הצבאי (עשרות אלפי עובדים).

2. קבלנים חדשים בעלי רשיון קבלן לא יכולים להצליח עקב תחרות בבנייה
זולה מהסוג הזה שאנחנו מכירים.

3. אנחנו הקבלנים חייבים ב17- אחוז מע"מ, ההצעה למזמין אוטומט יורד
מהפרק.

4. אין שום היגיון בחוק הדורש מאתנו לשלם מסים החייבים בחוק, ומאידך
נותן אפשרות לעובדים זרים מהשטחים להיכנס לעבוד ללא אישור עבודה.

5. בעמל רב ובהוצאה כספית גדולה קיבלנו רשיון עבודה.

6. אנחנו הקבלנים לא מתחרים עם פועלים מהשטחים.

7. התופעה הזאת חלה בכל רחבי המדינה ובכללה הישובים היהודים ביהודה
ושומרון.

8. יש לאסור אישורי בנייה ללא רשיון קבלן רשום.

9. אני מבקש לאפשר לנו לעבוד נכון ובאחריות מלאה ללא קשיים.

אשמח לקבל תשובה בעניין.


בברכה,

תשובה שמואל
ישוב עינב ד.נ. שומרון

לכבוד
שלומית קואולמן
מנהלת הוועדה.

זימון לישיבה בוועדה לתאריך 11 בינואר 2000

בהמשך לשיחתנו שמחתי לראות זימון הוועדה לישיבה בנושא הבנייה ללא אישור.

כמו כן, אני מבקש להודיע שלא אוכל להגיע לישיבה עקב סיום העבודות שאני מחוייב להן.

חשוב מאוד לדון בנושא בצורה עניינית ומבוקרת, ולקבל החלטות אופרטיביות.

1. נושא העסקה של עובדים זרים ללא אישור.

2. חיוב בנייה הנדסאית על-ידי קבלן רשום.

3. איסור היתר בנייה ללא רשיון קבלן רשום.

4. יש להגביר את אכיפת החוק בנושא עבודות הבנייה.

לישיבה זומנו גם נציגי מרכז שלטון מקומי, אבל
הם לא הגיעו ואנחנו נבדוק מה הסיבה לכך.
לפני שתתייחסו לדברים, אני רוצה להציג לכם עוד שאלות שתוכלו להתייחס גם אליהן. שוב, המטרה היא כדי שתאירו את עינינו אם אפשר לעזור לכם בנושא חקיקה, בנושא שינוי תקנון וכולי. המטרה היא למגר עד כמה שאפשר את התופעה.

השאלה הראשונה מופנית למינהל האזרחי.
- כמה בקשות של קבלנים להעסקת עובדים זרים מונחות בפניכם?

- מהו משך ההמתנה ממועד הגשת הבקשה ועד לקבלת האישור המיוחל?

- מה העלות לקבלן? יש כאן סיווגים שונים כמו קבלן מספר 100, 200, 300,
400 והשאלה היא כמה הם צריכים לשלם ואז נדע כמה אותו חאפר חוסך.

למשרד העבודה.
· כמה עובדים לא חוקיים נמצאים היום ללא אישורים, עובדים שנכנסים למדינה?

· האם יש לכם פילוח שיאמר לנו כמה נכנסים בכל יום, כמה בחודש, כמה בשנה?

למשרד השיכון.
- מהו הנוהל להיות קבלן רשום ולקבל רשיון עבודה?

- מהו משך ההמתנה עד לקבלת האישור מה הקריטריונים ומה העלות?

להתאחדות הקבלנים ומשרד השיכון.
- מה לדעתכם היקף התופעות של הקבלנים הלא חוקיים?

- היכן בארץ מתרכזת עיקר התופעה?

- מדוע חוקרים, שמפעיל משרד השיכון למעקב אחר בנייה בלתי חוקית, לא
פועלים ביהודה ושומרון? יש לי תגובה ממשרד השיכון, ממר יובל פוזנר,
ובתשובתו הוא מציין שביהודה ושומרון – ואולי יש עוד חלקים בארץ – לא
חל החוק הזה והשאלה היא מדוע.

- כמה תלונות ותביעות הגיעו למשרד השיכון ולהתאחדות הקבלנים שנבעו
כתוצאה מביצוע עבודה על-ידי קבלנים לא חוקיים?

- מה גובה הקנסות שמוטלים על הקבלנים שמבצעים עבודה בניגוד לחוק?

- מי מפצה את רוכשי הדירות או שכנים בבניין מגורים שנגרם להם נזק
כתוצאה מעבודות בלתי חוקיות? כמובן זה גם יכול להיות מלווה בבטיחות
של המבנה.

- האם רשויות מקומיות שמקבלות את התלונות על העבודות הלא חוקיות,
כשאתם מעבירים את הטיפול לרשויות המקומיות, האם להערכתכם הן
נערכות והאם הן בכלל פותרות את הבעיה או האם אין להן את הכלים
הנכונים או הדרושים לפתרון הבעיה.

- האם יש שיתוף פעולה בין הרשויות, בין התאחדות הקבלנים ומשרד
השיכון? אולי צריך להקים ועדה משותפת בה תדונו ותגיעו להבנות.

מה ההצעות שלכם, איך אפשר להתמודד מול התופעות האלה, מה יש לכם בחוק ומה אתם צריכים להוסיף או להיעזר בבית המחוקקים על-מנת שנעזור לכם וגם נוכל למגר עד כמה שיותר את התופעה הזאת.

אנחנו בדרך כלל מקבלים תלונות מהצרכן. כבודו
הקריא תלונה של קבלן שהוא לא יכול להתחרות בענף. ככל שמדובר ביהודה ושומרון, אני לא חושב שאפשר להתווכח עם בעובדות שהפגיעה שנעשית על-ידי קבלנים לא רשומים, היא רבה ורבה מאוד.

זאת אומרת, מי שרוצה יכול ללכת לבנות ואף
אחד לא בודק אותו?

לא. אדם צריך לקבל היתר בנייה. אם אני מתגורר
בישוב שבסמוך אליו יש ישוב ערבי שהוא בתוך שטחי הרשות הפלשתינית, בדרך כלל הערבים האלה יכולים להיכנס לתחום הישוב ללא קושי - זה אולי דבר שלא כל כך יודעים, אבל לפעמים יותר בקלות מאשר לתחום שטח ארץ-ישראל - ולבנות. עושים הסכם עם בעל הבית וזה יוצא לו יותר זול. אותו קבלן ערבי לא משלם מס הכנסה, לא משלם מע"מ ולכאורה זה "משתלם" לאותו תושב ההתנחלות לעשות את זה בצורה כזאת. עוד לא הגענו לצעדים שאפשר לנקוט כנגד זה, אבל התופעה בוודאי קיימת והיא רחבה.

זה קורה רק ביהודה ושומרון או שזה קורה בעוד
חלקים בארץ?

אנחנו מניחים שזה קיים במקומות אחרים. יותר
אני לא חושב שאני מגלה סוד אם אני אומר שאין כל כך קושי גם לחדור משטחי יהודה ושומרון לשטחי ישראל, עם כל המחסומים וכולי, ויש מי שיאשר את זה בצורה יותר מוסמכת ממני. התופעה הזאת קיימת הרבה מאוד בשטחי יהודה ושומרון, אבל היא קיימת גם בשטחי מדינת ישראל.

נראה לי שאנחנו יכולים במקרים מסוימים לסייע.
אני אשתדל להציג את הדברים בקצרה.
למעשה מבחינת מס הכנסה, אפשר להגיד שאנחנו יכולים לחלק את האוכלוסייה הבעייתית כאן – זאת אומרת, הקבלנים שבונים בלי אישור ולא מדווחים לנו לצורך העניין על הכנסה – לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת שמכילה אנשים שנמצאים כבר בתוך הרשת שלנו, זאת אומרת, נישומים, והקבוצה השנייה מונה אנשים שאנחנו אפילו לא מכירים אותם, זאת אומרת, כאלה שמגיעים מהשטחים או מאזורים אחרים ומסתובבים בארץ ואנחנו לא יודעים על קיומם.

האוכלוסייה שנמצאת ואנחנו יודעים עליה, זה משום שבטעות הם פתחו תיק או משום שהגיע אלינו מידע מאנשים שלנו שמסתובבים, או מידע מאזרחים שהחליטו להודיע לנו ולדווח ובדרך הזאת להעניש את הקבלן. אותם אנשים נכנסים לרשת שלנו ואז הם מטופלים בכל אמצעי האכיפה שיש לנו.

גם אם הקבלן לא רשום.

גם אם הוא לא רשום. זה שאנחנו יודעים עליו,
אנחנו מטפלים. פותחים לו תיק, דורשים ממנו לנהל ספרים וכולי.

זה קורה בגין הלשנות?

מידע מכל הסוגים. יש מידע של הלשנות ויש מידע
של אנשים שלנו שיוצאים לשטח ועל זה תכף ארחיב.

זאת האוכלוסייה שנמצאת אצלנו. ברגע שהיא ברשת שלנו, אנחנו מפעילים עליה את כל דרכי האכיפה שיש לנו מהקטע של ניהול ספרים עד לקטע של תשלום המס, ואז אנחנו משתדלים לחייב אותם במס, לבדוק אותם אם צריך וכולי.

להערכתי האוכלוסייה היותר גדולה שאליה מתייחסים כאן, היא אותה אוכלוסייה שאנחנו בעצם לא מכירים אותה, אותה אוכלוסייה שאף פעם לא פגשה אותנו. כדי להרחיב את המעגל הזה, וכאן זה התפקיד שלנו בעצם להרחיב את הרשת שלנו לגבי האוכלוסייה הזאת שכן חייבת במס הכנסה במדינת ישראל, אנחנו היום בעצם מחפשים מידע ממקורות שונים. יש חיפוש יזום על-ידינו כאשר זה נעשה או באמצעות חוליות שעוברות באזורים מסוימים או אנשים שהם מודיעין שטח שכאן מדובר בביקורות יזומות שלנו, אנשים שהתפקיד שלהם לעבור בענפים שונים, כולל נושא הקבלנים, ופשוט פוגשים מישהו שעושה איזשהו פרוייקט של בנייה או מוביל סחורה לצורך העניין, ומבקשים ממנו פרטים מזהים ואחרי כן בודקים אם הוא רשום אצלנו.

בחודשים האחרונים עשינו מבצע יזום באתרי בנייה עם באמת כוחות גדולים יחסית של עובדים ושם לקחנו פרטים בשטח מקבלנים, מקבלני משנה, ולפי הצורך פתחנו תיקים וכולי.

הדרך הנוספת של מידע שמגיע אלינו, זה מידע שלא אנחנו יוזמים את החיפוש שלו, אלא מידע שאנשים בוחרים להעביר אלינו, כאשר זה יכול להיות או מידע של הלשנות של לקוח ספציפי שמודיע לנו ומוסר לנו פרטים כדי שנוכל להתייחס למקרה.

אני רוצה למקד את הנושא. הגיעה אליכם תלונה
שאומרת שבונים עכשיו בניין וכי הבן-אדם הזה הוא לא קבלן רשום. שלחתם פקח וראיתם. מה ההליך עכשיו?

אנחנו לוקחים פרטים מזהים מהאנשים באתר,
כל הפרטים המזהים שאפשר. זאת אומרת, גם האנשים עצמם, אם יש שם רכבים – לוקחים מספרי רישוי.

בינתיים הוא ממשיך לבנות?

אנחנו לא יכולים לעצור. אנחנו מטפלים מהצד של
מס הכנסה. אנחנו פותחים לו תיק ודורשים ממנו לדווח.

בינתיים הוא ממשיך לבנות.

מטבע הדברים אנחנו מטפלים בצד של ההכנסות
וזאת העשייה שלנו. זאת אומרת, העניין שלנו והאינטרס הוא מהצד של דיווח על ההכנסות שיש לו גם היבט כלכלי רחב. שוב, בקטע של העברת מידע מאתנו לגופים אחרים, יש לנו כמובן חובת סודיות, אבל בהחלט יש לנו ועדה שיושבת ובמקרים מסוימים מעבירה מידע לפי אישורים מיוחדים. לא כל מידע שמגיע אלינו לצורך הבדיקות שאנחנו עושים, אנחנו רשאים להעביר לכל גוף. יש ועדה מיוחדת – מכיוון שבכל-זאת לצרכים מסוימים אנחנו כן מעבירים את המידע – ויש נוהל מסודר שאפשר להעביר את המידע לגופים מסוימים.

אולי משרד השיכון יאמר לי איך המערכת הזאת
עובדת כי אני מבין שכל הכלים הנכונים בידי משרד השיכון.

החוק התקבל בשנת 1969, ובא על-מנת להסדיר
את הענף הגדול ביותר בארץ שהוא מקיף ומקיש אחד על השני. בדרך כלל גם המחוקק נתן את דעתו ונתן לנו ליחידת רשם הקבלנים, שבראשו עומד רשם שזה מינוי סטטוטורי, זה תפקיד מעין שיפוטי, אורכה של ששים יום מאז הקבלה לנפק תעודת רישום בפנקס הקבלנים. זה לא אומר דיינו. אותו אדם שרשום יכול להתחיל לבנות מבחינה חוקית ברגע שהוא רשום. אותו אדם נרשם בפנקס, משלם אגרה בסדר גודל של 3,300 שקלים, ואני מדגיש את הנושא הכספי כי ביקשת הצעות והמלצות ובנושא הזה אני ארצה להתייחס. אחרי שהוא נרשם הוא חייב לשלם אגרת רשיון וזה ממש דומה מאוד לרשיון רכב.

הוא משלם עוד אגרה?

אגרה בסכום של 300 שקל. זה כמו רשיון נהיגה.
כל שנה בדצמבר נשלח אוטומטית רשיון לבנות. זה לא רשיון בנייה אלא רשיון לבנות. אנשים די מתבלבלים ואולי לא כולם מעורים בזה. יש את היתר הבנייה מהרשות המקומית שלנו אין נגיעה בזה, אבל קבלן שבונה, צריך שיהיה לו רשיון קבלן מאתנו.

בדרך כלל מי שעונה על תנאי החוק, סעיף 4 לחוק קובע קריטריונים ומדדים מאוד מאוד ברורים שעיקרם הוא שמי שיכול להירשם זה מהנדס שרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומאחוריו שנתיים ניסיון, או הנדסאי או טכנאי שרשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים עם חמש שנות ניסיון, או מנהל עבודה מוסמך שקיבל אישור ממשרד העבודה, נדמה לי עם שש שנות ניסיון. ברגע שהוא ממציא את המסמכים האלה של השכלה וניסיון, אין שום סיבה שהוא לא יקבל תוך שבועיים את אישור הרישום. בגלל לחץ של פונים – בתקופת הבנייה המסיבית כשהגיעה העלייה מחבר העמים – זה ארך יותר זמן.

ישנו עוד סעיף שהוא פרובלמטי מאוד ואולי יולי מהלשכה המשפטית תוכל להרחיב בו כאשר אנחנו עובדים על שינוי החוק עצמו. ניתן לאפשר קבלן שאין לו שום קשר ואין לו שום נגיעה למקצוע, אם הוא מוכיח שהוא מעסיק שני עובדים שעונים על הקריטריונים שציינתי קודם, מהנדס או מנהל עבודה.

שהם בצוות שלו.

שהוא מעסיק - שיש ביניהם התקשרות חוזית –
או כשכיר או כנותן שירותים. זה הסעיף הפרובלמטי שאנחנו קוראים לו סעיף 4(א)(6) וכאן בדרך כלל הקשיים כאשר לוקח יותר מששים יום לאשר מישהו משום שיש כל מיני וריאציות וכל מיני מקרים שזה פשוט לא יאומן. יש קבלנים שמתקשרים עם אנשים שלפעמים לא ראו אותם, לא מכירים אותם, דרך "חברות" שאנחנו קוראים להן מאכרים שהם המתווכים בין אותו קבלן לעובדים. כמובן אנחנו נאמנים לחוק לשכת עורכי הדין כאשר עורך-דין יכול לייצג בפני רשות. אמרתי, מהנדס, הנדסאי, מנהל עבודה מוסמך או אדם או גוף – זה יכול להיות תאגיד – שמוכיח לנו שהוא מעסיק שני עובדים שעונים על הקריטריונים האלה.

מה זה המספר 100, 200, 300?

יש 100, 200, 300 ו400-. זה סמל שמיועד יותר
למחשב. 100 זה ענף הבנייה. ענף ראשי זה ענף 100, כאשר ממנו יש נגזרות לענפי משנה. כל ענף משנה שמתחיל ב100-, 120, 130 וכולי, קשור באיזשהו אופן. מי שנרשם, מיידית הוא מקבל סיווג. אמרנו שענף הבנייה הוא 100, סיווגו בתוך קבוצה מסוימת מקבל סיווג אחד. החוק נותן את האפשרות. בתיאוריה סוג 1 הוא הנמוך, 2, 3, 4 ו5- זה בלתי מוגבל. תיאורטית קבלן זריז, מיומן ופיקח יכול תוך חמש שנים להגיע לסיווג 5. זאת אומרת, כל שנה אם הוא מציג לי ניירות שהוא עבד בהיקף מסוים, לפי מה שהחוק קבע, מעלים לו את הסיווג. ענף הבנייה מאושר לשני ענפי משנה – שלדים ובטונים, והרחבת שיפוץ והרחבת מבנים – הוא מסוג 1. אחרי שנה, אם הוא יוכיח את ההיקפים שהוא עשה, הוא יקבל סוג 2, אחרי עוד שנה הוא יקבל סוג 3, עד שהוא יגיע לבלתי מוגבל.

על-פי הנתונים יש לנו 9,974 קבלנים רשומים.

כן. בחודש הזה יש 9,974.

להערכתכם כמה קבלנים יש שהם לא רשומים?

אנחנו לא הגענו למצב שיכולנו לעשות סקר.

יש כאלה שהגישו בקשה להירשם והם עוד לא
רשומים. עליהם אנחנו יודעים. השאלה אם הכוונה לאלה שהגישו בקשה ולא נרשמו או לאלה שבכלל עובדים.

זו סוגייה פרובלמטית. בעקבות השאלה ניסיתי
לבדוק ואני רוצה להרחיב מעט בנושא. אנחנו ניסינו לעשות איזשהו סקר אבל נתקלנו בבעיה תקציבית. מאחר שאנחנו מפעילים חברה, יש עוד הרבה מקורות אינפורמציה כשאני מטפל בתלונות, אבל החברה הזו, לפי תוכנית העבודה שלי – זו חברה פרטית שענתה על תנאי מכרז שלנו – על רובעים מסוימים, היא עושה סריקה שכתוצאה מכך אני תופס בין עשרים לשלושים תפיסות, זאת אומרת קבלן עבריין, קבלן שפועל בניגוד לחוק, ובמקביל ביקשנו תוצר לוואי גם בסריקה האקראית שלהם שיאמרו לנו כמה קבלנים רשומים.

אני אתן לכם דוגמה מחיפה - רק כדי להראות לכם כמה התופעה פרובלמטית, כי למשל יש יזם שמעסיק קבלן ראשי ואחר-כך קבלני משנה – אם אמרתי שיש לנו כ10,000- קבלנים רשומים, מאותו סיור אקראי בחיפה יש בערך 11 אלף קבלנים לא רשומים. כלומר, אם הוא ספר שם שלושים רשומים ו29- או 28 תפיסות, זאת אומרת שמבחינת היחס, זה היחס. תשובה החלטית אני לא יכול לתת. זה ממש קשה.

זה אחד על אחד.

אם אתה שואל אותי, אני חושב שזה הרבה יותר,
אבל אל תתפסו אותי במילה.

תפסתם קבלן לא רשום, קבלן ללא רשיון, תפסתם
אותו בונה מבנה ענק. מה אתם עושים?

אני מקבל תיק תפיסה, תיק סריקה, אני רואה אם
הראיות מספיקות לי. החברה שולחת את נציגיה לשטח, הם מדברים לפעמים עם ולדימיר או עם משה או עם עבדאללה, בדרכים שלהם, והם יודעים איך, ומנסים לאתר מי הקבלן המבצע כי זה מה שחשוב. יכול להיות שיש לו יופי של מטריה, אבל מבצע את העבודה שם יורם כספי ויורם כספי לא רשום. הוא נותן לי את האינפורמציה.

גילית. מה אתה עושה?

אני מכין תלונה ופונה לרשות המקומית הנוגעת
בדבר, ליועץ המשפטי של הרשות. בהתחלה התחלתי להפנות את זה לראש העיר, אבל לא נעשה שום דבר. מי שמטפל זה התובע שהוסמך על-ידי היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתבי אישום.

היועץ המשפטי ברשות המקומית.

כן. תלוי אם הוא הוסמך על-ידי היועץ המשפטי
לממשלה.
אנחנו עובדים במלוא הקיטור, כשזה כמובן מוגבל לתקציב. התלונה עולה, נשלחת תוך חודש, משום שבנוסף לזה יש עוד עבודות, מעקבים, דו-שיח, בתי-משפט וכולי. יובל פוזנר שכתב את המכתב הוא סגני. בדרך כלל אני מנתב את זה לתובע ברשות שהוסמך על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. יש רשויות קטנות שאין להן לשכה משפטית ואין להן תובע, אבל יש להן משרד עורכי-דין שקיבל את ההסמכה לכך. אנחנו שולחים תזכורות.

תפסתם, גיליתם, העברתם את התלונה ליועץ
המשפטי של העירייה. כמה זמן לוקחת הבדיקה? מה עושים עם הבן-אדם שבינתיים בונה?

לתובע יש את כל הכלים לשלוח את המפקח מאגף
הרישוי והפיקוח, לאמת בשטח את המצב. יש צו הפסקת עבודה מינהלי.

כמה זמן לוקח עד שהוא מקבל את הצו הזה?

אפשר לתת אותו מיידית.

כמה זמן לוקח עד שהודעת ועד שניתן הצו?

לי לא ידוע עד היום, שהוציאו צו הפסקה מינהלי
ואני אגיד לך גם למה. רבותיי, זה לא פשוט משום שלפי חוק רישום קבלנים צריך, מיום שהוציאו את כתב הפסקת העבודה המינהלי, הוא יפה ל15- יום שבמרוצת ה15- יום צריך להגיש כתב אישום, אבל זה לא עומד בשום מבחן לממש את זה. חוק התכנון והבנייה מאפשר לרשות להגיש צו הפסקה מינהלי אבל תוך שלושים יום להגיש כתב אישום. זה לא קשור לחוק שלי אלא שאני יודע מקשר עם האנשים שגם זה לא עומד במבחן.

קבלן קיבל צו מינהלי, מה הוא עושה?

לא יודע. אני לא עוסק בזה.

אני מבין שאתה מעביר לתובע וכאן התפקיד שלך
נגמר.

התפקיד שלי לא נגמר. לפני כחודשיים ישבתי עם
שתי עורכות-דין ממשרד המשפטים שקשורות להחלטה שהתקבלה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה והבאנו בפניהן את הפרובלמטיקה כי זה לא זז. מאחר שאותה עורכת-דין שרה זיסמן היא זו שנותנת או ממליצה לתת את ההסמכה לתובע, סיכמנו שאנחנו נשלח לה העתק כדי שהיא תדע שאותו תובע לא עושה או כן עושה משהו.

מה ההמלצה שלך?

להחזיר את הנושא למשטרת ישראל שתטפל בזה.
בפברואר 1997 אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, הוציא הנחיות שהטיפול בחוק רישום קבלנים ירד מהמשרד לביטחון פנים ויעבור לרשויות המקומיות. לא שהמשטרה עשתה הרבה, עד שהיה מגיע לערכאות היה עובר זמן, אבל המשטרה במרוצת חודש – לפחות זו דוגמה חיה מאתמול – ברגע שאני שולח תלונה, מזמנים אותי למרות הנייר, אני נותן עדות פרונטלית ותוך זמן קצר הם מזמינים את החשוד. אחרי זימונו, עד שמגבשים שכתב אישום, זה לוקח שנתיים-שלוש, אבל עצם זה שזימנו את אותו החשוד, זה עושה גלים והדים ועושה משהו.

אנחנו אוכפים את החוק הן על-פי תלונות, גם
תלונות שמגיעות על-ידי גופים שונים וגם באופן יזום. יש לנו תוכנית עבודה חודשית שמאושרת על-ידי משטרת ישראל. אנחנו מקבלים מכל תחנות המשטרה בכל הארץ שיתוף פעולה מצוין.

המשטרה אמרה שהם לא נוגעים לדיון, אלא שזה
רק בידי משרד העבודה והרווחה.

זה לא נכון. במהלך החצי שנה אחרונה תפסנו 34
מבוקשים, גם של השב"כ וגם של משטרת ישראל. בכל תחנת משטרה יש אדם שאנחנו עובדים מולו והוא מקבל את האינפורמציה ויש מקרים שהם באים למקום עצמו ומבצעים מעצר.

מעצר של קבלן לא רשום את מתכוונת.

לא של קבלן, של העובדים.

זה קשור לחוק הקבלנים?

לא, לעובדים זרים. אני מדברת על העובדים ועל
המעסיקים. בכל מקרה, יש שיתוף פעולה מצוין עם המשטרה ולא רק עם המשטרה אלא גם עם השב"כ. במהלך השנה האחרונה נבדקו 6,714 עובדים, מהם פלשתינאים, מתוכם עבדו שלא כחוק 930.

בענף הבנייה.

לא רק בענף הבנייה. הרוב עובדים בענף הבנייה,
אבל יש גם תעשייה, חקלאות וכולי. עוד 1,700 עובדים שעבדו עם רשיון. אני כרגע לא מדברת על קבלן רשום או לא רשום.

הוא מעסיק עובדים זרים. הוא לא רשום ולא רק
שהוא לא רשום אלא שהוא מעסיק עובדים זרים.

הוא מעסיק עובדים שלא כחוק. יכול להיות. יש
ביניהם גם כאלה, בוודאי.

תפסתם עובדים. מה אתם עושים?

אנחנו מדווחים למשטרה. יש לנו מסופים ואנחנו
יודעים בזמן אמיתי אם פג תוקף הרשיון. יש מצבים שיכול מאוד להיות שיש לאותו עובד רשיון אבל הוא אומר שהרשיון שלו בבית.

לוקחים עדות מהעובד, חוקרים את המעסיק. אם יש מעסיק חאפר ואנחנו לא מצליחים לאתר אותו, אנחנו הולכים ליזם, אם מדובר באתר בנייה, הקבלן יחפש אותו. ברוב המקרים זה מצליח משום שאותו קבלן לא רוצה לשלם את הקנסות או שיגישו נגדו כתב אישום ואז הוא דואג להביא את קבלן המשנה או יותר לא לעבוד אתו.

אחרי שתפסנו, נותנים דוח למעסיק עם קנס של 5,000 שקל לכל עובד. בחצי השנה האחרונה הטלנו קנסות בגובה של 4,650,000 שקלים.

הוא שילם את הקנס. מה עם העובד?

העובד בעקרון לא צריך לעבוד אצלו והוא יודע את
זה. אנחנו עושים גם ביקורות חוזרות.

יש לו ארבעה עובדים לא חוקיים, ולא חשוב אם
הם זרים או לא. הוא שילם על כל אחד 5,000 שקל, זאת אומרת ששילם עשרים אלף שקל. למחרת הוא ממשיך להעסיק אותם כי כדאי לו.

אם הוא ימשיך להעסיק אותם, אנחנו מגישים
כתב אישום נגדו.

זו החלטה שלו, אם הוא ממשיך להעסיק אותם או
לא.

נכון. בדרך כלל הוא לא ממשיך להעסיק אותם.
יכול מאוד להיות שעובד הזה עובר למעסיק אחר, אבל באותם מקרים שאנחנו יודעים שזה מעסיק שהעסיק שלא כחוק, אם זה את אותו עובד או עובדים אחרים, אנחנו גם מגישים כתבי אישום וגם קנסות מינהליים.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין עם משרד התעשייה והמסחר ועם מס הכנסה שיושבים על התיקים ונותנים את כל האינפורמציה כמו כל מיני חשבוניות מזויפות או העלמות מס, או תלושי משכורת כפולים כשאחד הולך לרשויות ואחד לעובד. יש לנו תקן קבוע במשרד שיושב ועובר על כל החומר.

אדם שמעסיק עובד, השאלה אם הוא משלם
ביטוח לאומי או לא.

כרגע אנחנו לא דנים בזה אלא בקבלנים.

אני חושב שחסר לנו הפן של קבלת רשיון
תעסוקה. איך עובד הוא עובד מסודר עם רשיון תעסוקה.

אתה מדבר על קבלן רשום?

אני מדבר על העובדים עצמם. אותו קבלן נתפס
כשארבעה פועלים עובדים אצלו ללא רשיון והוא מקבל קנס. הוא יכול להחליט שמחר הוא ממשיך להעסיק אותם ויקבל עוד פעם קנס, כמו שאדם יכול להחליט שמחר הוא יחנה באין חניה ושוב יגררו לו את הרכב. בכל מקרה, חשוב להציג את הקטע הזה איך היום פועל הופך להיות פועל עם רשיון.

התהליך מתחיל מפנייה של המעסיק. פונה המעסיק ללשכת התעסוקה, למדור תשלומים, שהיה חשוב מאוד שהוא יהיה כאן, מר ברזאני, מציג את הדרישה שלו, שמות של אנשים שהוא רוצה שיעבדו אצלו, בדרך כלל אלה אנשים שעבדו אצלו בעבר, הבדיקה נעשית במשרד העבודה על-ידי מדור התשלומים, ואז אל המינהל האזרחי מגיעה רשימה של פועלים שמבוקשים. במינהל האזרחי, באגף כלכלה, יש משהו מעין קצין מטה תעסוקה שהוא נציג משרד העבודה, אותו אדם הוא אזרח שעובד תחת שני כובעים – תחת המינהל האזרחי ותחת משרד העבודה – מקבל את הרשימה הזאת והוא עושה את הבדיקות הביטחוניות, מה יש למערכת הביטחון להגיד על אותם אנשים, שזה דבר די אוטומטי והבדיקה היא ממוחשבת, ובאופן מהיר ביותר, כמעט מיידי, מוציא רשיונות תעסוקה שנמסרים לאנשים שדרשו את הפועלים. זה במידה שאין בעיה. אם יש בעיה, הם מקבלים תשובה שיש להם בעיה. זה התהליך. ברגע שעובד הפך להיות עובד עם רשיון, הוא יכול לקבל אישור כניסה לישראל ואלה הם מבחינתנו היחידים שמורשים לעבוד בישראל. אדם אחר שסתם רוצה לעבוד בישראל, לא מקבל אישור.

יחד עם זאת, זה נכון, הנתונים שהציגו כאן לגבי פועלים זרים, אנחנו מדברים בסדר גודל של מאה אלף פועלים פלשתינאים בישראל מדי יום, מתוכם אנחנו מדברים על ארבעים-חמישים אלף פועלים עם רשיונות תעסוקה וכל היתר ללא רשיונות תעסוקה.

כמה זמן עובר מהיום שהקבלן הגיש את רשימת
העובדים שהוא רוצה להעסיק?

באופן עקרוני אני יודעת שזה תהליך מהיר מאוד.

בדרך כלל מדובר בעובדים צעירים שפעם ראשונה
מתחילים לעבוד בהתאם לקריטריונים. עובד שעומד בקריטריונים ואין עליו שום דבר, אנחנו כמדיניות עושים כל מאמץ להכשיר אותם כבעלי רשיון כי אנחנו ערים לתופעה הזאת של הפועלים שיוצאים בלי רשיון ואנחנו רוצים ליצור תהליך קל לאותו פלשתיני, שיהיה לו קל, שיהיה לו נוח, שיהיה לו זול. אצלנו זה לא עולה בכלל כסף.

משרד השיכון, מדוע ביהודה ושומרון אין פיקוח
על הקבלנים?

אני לא יכול להשיב ישירות.

זה חוק של מדינת ישראל, שלא חל בשטחים.

יש עוד חלקים שעליהם לא חל החוק הזה?

למיטב ידיעת לא. בכל חלק שהוא חלק של
המדינה, החוק חל.

חוק שהכנסת מחוקקת לא חל על יהודה ושומרון,
רק אם המושל בא וקובע בצו שהוא יחול גם שם. יש מספר חוקים שזה נעשה, אבל לא הרבה. בתקופה שעוד עבדתי עם המשטרה, היו אלי כמה פניות.

מי צריך לפנות כדי לקבל את ההיתר הזה?

המושל הצבאי של יהודה ושומרון צריך להחליט
שהוא רוצה להחיל את זה.

במקרה זה, אני חושב שהוא כבר החליט דבר נכון
אבל רחב ביותר. אנחנו מדברים על שאלה שהיא; מה המושל הצבאי החליט לגבי ההתיישבות באזור יהודה ושומרון, ופה יש מדיניות שהיא רצה לכל אורך הדרך ובמסלולים רבים ובנושאים רבים, שמנסה ליצור קשר ישיר בין מה שקורה בישראל, מבחינת החוקים והכללים, לבין מה שקורה בהתיישבות, בלי התערבות או עם התערבות מינימלית של רשויות הצבא איפה שזה לא מסתדר.

המושל יכול לקבוע איזה מהחוקים של מדינת
ישראל הוא כן יקבל ואיזה לא יקבל?

לא.

זה על-פי שיקול דעתו בלבד?

המושל הצבאי החליט בצורה גורפת שכעקרון
ההתיישבות תקבל את כל הכללים והחוקים שקיימים במדינת ישראל. יש בעיה כי החוק ביהודה ושומרון הוא החוק הירדני והוא לא חוק של מדינת ישראל. אני לא מדבר על ההתיישבות אלא אני מדבר באופן כללי.

כדי להשתדל לכסות כמה שיותר נושאים, אני
אדבר על הרבה נקודות אבל אעשה זאת באופן קצר. בהרבה מובנים מתנקזים אלינו הרבה מאוד מהנקודות שמדברים עליהן בחדר הזה.

בנייה אי-אפשר לעשות בחדרי חדרים. כל אחד בונה וכל אחד יכול לראות שנבנה משהו. השאלה הבסיסית היא מי מסתובב לראות מה נעשה בשטח. הרשויות המקומיות לא לחינם נעדרות מהדיון הזה ותכף נדבר על זה.

בכל מקרה, אני רוצה להתחיל מהערה שנוגעת ליהודה ושומרון. בתי-המשפט בכל הנוגע לתקנים – וראה פסק-הדין של יורם שכטר, ואני מציע לכולם לקרוא אותו – לוקחים כדבר ברור מאליו, בכל מה שנוגע לפתיחות, לתקנים ולרישוי. לוקחים כדבר מובן מאליו גם את חוק התכנון והבנייה שהוא חל גם מעבר למה שנקרא הקו הירוק. זה דבר ברור מאליו כפי שאיש לא מעלה על דעתו שלא תהיינה הוראות בטיחות ומפעילים את זה בדרך שיגרה. אין טעם להיכנס לפלפול מה המושל חתם או לא חתם כי בתי-המשפט קבעו את זה בדרך הפסיקה ועשו זאת מזמן. הם קבעו שהתקינה ותכנון בנייה חייבים גם בשטחים ופועלים גם בשטחים. יכול להיות שפורמלית חוק רישוי קבלנים לא הורחב על-ידי המושל לשטחים, ולכן החוק הזה איננו מופעל בשטחים, אבל אתה מפעיל את החוק מטעמי בטיחות – ובנייה על-ידי קבלן לא רשום, זה פגיעה בבטיחות וזאת סכנה.

כל התקנים של חוק התכנון והבנייה חלים בשטחים מפני שזו בטיחות מינימלית שלנו וזה ברור מאליו. אם רוצים, עם קצת יצירתיות אפשר גם להפעיל את זה בשטחים.

יש כאן בעיה. אנחנו זועקים הרבה זמן על כך שחסר למשרד השיכון כוח אדם.

לא התרשמתי שזו בעיית כוח אדם.

יש בעיה רצינית של כוח אדם ואני אסביר. אפשר
לקחת חברת חקירות שיכולה לתפוס שלושים-ארבעים מקרים או להתלבש על אזור מסוים. אם יש לך שני אנשים שעובדים בחצי משרה וכל יום אתה שולח אותם לבדיקת פתע ברשות מקומית, לא משנה איפה בישראל, כדי לבדוק במכרזים האם קבלנים לא רשומים נכנסים למכרזים.

לרשויות לא יכולים להיכנס קבלנים לא רשומים
כי בוועדת מכרזים בודקים אותם.

לא, תסלח לי אדוני, יש המון רשויות מקומיות
שניגשים קבלנים לא רשומים למכרזים.

לא.

כן, ויש כאלה שגם זוכים.

אני אומר לך שזה בלתי אפשרי.

סליחה, אנחנו יודעים על מקרים כאלה. אנחנו
יודעים על הרבה מאוד מקרים כאלה.
האכיפה מתחילה בבית ואני מתכוון בתוך הרשויות שלנו ולא תמיד הן מקפידות. יש אזורים שלמים בארץ, בצפון ובדרום, ששם זה לא קורה. כאמור, יש להם מצוקת כוח אדם וחברת החקירות יכולה למצות את מה שהיא מוציאה והיא לא יכולה למצות את כל התמונה. אנחנו חושבים שחסר להם כוח אדם. הם לא יכולים לקבל תקנים והם לא יכולים לצאת לשטח לעשות ביקורות פתע בהרבה רשויות מקומיות, עיריות, גופים ממשלתיים. אנחנו מקבלים מידע מוצק.

הבנתי מאדוני שיש לו הרבה מאוד תפיסות בפועל
שהופנו לגורמים המתאימים.

אני מגיע לזה. הבעיה הרצינית ביותר – אמרנו
שכאשר בונים, כל אחד רואה – מי צריך לראות. מי שצריך לראות רבותיי אלה הן הרשויות המקומיות והן לא נמצאות כאן היום. ניתנו להם הכלים בחוק. היתר בנייה חייב לכלול את תקנות היתר ובנייה ששונו לפני שנה והוחמרו בבינוי של קבלן רשום בהיתר הבנייה. צריך להיות שם של בן-אדם, קבלן רשום בהיתר הבנייה.

מה שקורה בהרבה מקומות הוא שרשויות מקומיות לא מקפידות על זה. איך הן מסתלקות מהצורך? זה פטנט מוכר. בא בן-אדם ואומר שהוא רוצה היתר בנייה, הוא רוצה לבנות. מתי אתה רוצה לבנות? עוד חצי שנה. אתה יודע מי הקבלן שלך? אני לא יודע מי הקבלן שלי, אבל כשאני אדע, אני אחזור אליך. הוא לא חוזר. הטופס נשאר ריק, ואז הוא הולך ומבקש להתחיל את העבודה. גם אז הרשויות לא טורחות לבדוק מי זה הקבלן הזה, האם הוא רשום או לא רשום. מגיעות אלינו אין סוף תלונות. אנחנו מנסים לבדוק ברשויות, אבל אנחנו לא מצליחים. לא רק אנחנו, גם הרבה אחרים. אמרנו לרשויות שיום אחד יתבעו אותן כרשויות ויאמרו שבנה את הבניין הזה יחפן וכתוצאה מזה הבניין הזה נפל, תהיה לרשות אחריות מפני שהיא לא הקפידה.

אתן לכם דוגמה שהיא הדוגמה הקיצונית ביותר שבאה אלי בזמן האחרון. בעיריית תל-אביב יש ויכוח בין שכן ושכנה על בנייה. השכן בנה, השכנה כועסת. היא באה לוועדת המשנה ואמרה שהאיש הזה בנה על-ידי קבלן לא רשום. הוא אמר מה פתאום וכולי, והגיע האיש והוא באמת קבלן לא רשום. הוא הגיע לוועדה כקבלן לא רשום. אתה חושב שעשו לו משהו? לא עשו לו שום דבר.

מי צריך לעשות?

צריך לקחת את התיק עם השם של הבן-אדם,
להעביר את זה ליועץ המשפטי של עיריית תל-אביב, להוריד את זה למי שמטפל באכיפת חוקי הבנייה ולומר לו שיגיש כתב אישום.

מי יכול לתת לי תשובה ולומר לי שאם תפסו את
הקבלן והגישו כל מה שצריך, מה העונש שצפוי לו?

אנחנו ראינו שני פסקי-דין כשנתנו לאחד קנס
בסכום של אלף שקל ואמרו לו נו, נו, נו. לך תהיה קבלן, לך תרשם, יהיה בסדר. כשאתה חושב על האינטרס, אתה מבין שיש בעיה. הרי המפקחים שמסתובבים ברחובות רוצים לראות מי שבר קיר, מי פתח חלון בלי רשיון, ואז הוא אומר שיגישו נגד אותו אדם כתב אישום אבל שהוא בינתיים יגיש בקשה לעירייה או לרשות המקומית כדי לקבל היתר, הם ייגבו ממנו מה שייגבו ממנו, קנס או אם הוא הרוויח משהו יבקשו השבחה, ואז הם מחפשים דברים כאלה. הדבר האחרון שהם מחפשים זה להגיש כתב אישום נגד קבלן לא רשום ועוד להוציא לו צו הפסקת עבודה כי תעלה השאלה האם הבנייה הזאת חוקית או לא חוקית.

בסופו של הדיון הזה אני עדיין לא הבנתי מה
קורה עם קבלן לא רשום שבונה בצורה חאפרית ומי צריך לטפל בו.

הפרקליט, התובע העירוני שמגיש על חוקי עבירות
בנייה, הוא זה שממונה על הגשת תביעה.

קבלן לא רשום, מה סופו, מה דינו? מי מטפל בו
ומי אומר לו שמהיום הוא לא בונה?

יש צו הפסקת עבודה. סעיף 14(ג) בחוק רישום
קבלנים מאפשר לשלושה אנשים לתת צו הפסקת עבודה. האחד זה הממונה על המחוז, השני זה מהנדס הרשות המקומית, והשלישי זה רשם הקבלנים.

אתם עשיתם משהו?

לנו בהתאחדות הקבלנים אין כוחות. אנחנו פונים
ומעבירים מידע ללא סוף מפני שהדבר הזה בוער בעצמותנו.

למי אתם מעבירים את המידע?

אנחנו מעבירים מידע לרשם הקבלנים, אנחנו
מעבירים מידע לרשויות המקומיות, אנחנו מנסים ללחוץ אותן, אבל הרבה לא נעשה.

קבלן לא רשום בונה באופן חופשי שכונות שלמות
ואני שואל מי עוצר אותו. לא קיבלתי תשובה.

יש צו הפסקת עבודה, אם הוא נאכף.

אף אחד לא עוצר אותו כיוון שצו הפסקת עבודה
מינהלי של רשם הקבלנים מופקד ל15- יום. עשו את זה בזמנו וזה לא עומד במבחן הזמן. אין אפשרות להגיש תביעה אחרי 15 יום וגם אין לנו את האפשרות לראות אם במשך ה15- יום האלה הוא מבצע או לא מבצע, אם הוא בבית בהסגר וכולי. יש לזה אפקט באכיפת החוק שרשם הקבלנים מבצע ושלי יש הכבוד לעמוד בראש היחידה הזאת. זה רץ, זה עובר מפה לאוזן ויש לזה תהודה.

עצרתם מישהו שלא ציית לצו מינהלי?

לא. אמרתי לך שזה לא עומד במבחן הזמן.

למיטב הבנתי נקבע בפסיקה שהתקנים מחייבים
גם את יהודה ושומרון, זה יותר במישור האזרחי. דהיינו, כאשר יש בעיה של ליקוי בנייה והשאלה האם הקבלן בנה כדין או לא בנה כדין, באמת הולכים לפי התקנות. איש לא יכול על-ידי היקש כזה לבוא ולאמץ את החוקים ולשפוט מישהו באישום פלילי. בכל מה שקשור לרישום קבלנים, כל זמן שלא יהיה צו מושל ביהודה ושומרון שאוסר על הדבר הזה, שאוסר על קבלן לא רשום לבנות, לא יועמדו לדין אנשים מיהודה ושומרון בעבירה פלילית. כמובן שזה לא שהמושל יכול לבוא ולעשות מה שהוא רוצה אלא יש עליו הגבלות מסוימות, אמנת ג'נבה וכולי.

לעניין מי מוסמך, האם הרשות המקומית או משטרת ישראל. אני עדיין סבור שאם יחזירו את זה למשטרת ישראל היא לא תעשה דבר, היא לא תהיה יותר יעילה מאשר הרשות המקומית ואכן האשם רובץ לפתחה של הרשות המקומית. משטרת ישראל לא תעשה את זה.

אנחנו נסכם את הדיון ונאמר שעל-פי כל הנתונים
שקיבלתי כאן בישיבה הנושא מצריך דיון מעמיק ואני מתכוון לפנות לכל הגורמים הנוגעים בדבר על-מנת שתיעשה איזושהי עבודה רצינית בשיתוף עם הרבה מאוד גורמים. נצא מהוועדה עם איזושהי חקיקה שתטיל תפקידים על-מנת לאכוף את הנושא הזה. לא יתכן שבמדינה נאורה ומתקדמת כשלנו, על כל קבלן רשום יהיו אחד פלוס קבלנים לא רשומים. זה אבסורד ומסכן חיי אדם, גורם להעלמות מס וכולי. אולי אם כולם יהיו רשומים, נוכל להוזיל מחירים לצרכנים ולהזיל מחירי מוצרים חיוניים לאוכלוסייה החלשה.

אני מתכוון לפנות לשר הפנים וליושב-ראש מרכז השלטון המקומי כדי שידאגו לאכוף את הנושא הזה ביתר שאת. כמובן שהם יהיו שותפים לאותה ועדה שאני מתכוון להמליץ בפני שר הבינוי והשיכון להקים בראשותו כי אני חושב שבכל מקרה הוא זה שצריך להוביל את המהלך הזה.

אני אפנה למושל הצבאי של יהודה ושומרון שיוסיף בתקנון שלו את היכולת שלו לאכוף את הנושא הזה ביהודה ושומרון. לא יתכן שחלקים במדינה יהיו פרוצים לכל מיני קבלנים לא רשומים ולא יהיה אפשר לאכוף את הנושא הזה.

אני אפנה גם לשר לביטחון פנים כדי שיחזור לשתף פעולה עם רשות הקבלנים. גם אותו ארצה לראות באותה ועדה כדי לראות איך אפשר למגר את התופעה. כמו שציינתי מדובר כאן במספר דברים שכוללים גם סיכון וגם אכיפת תשלום מסים וכולי.

התרשמתי שמשרד העבודה נותן את האישורים במועדם ושם פועל הכל כראוי.

אני רואה כאן בעיה אמיתית כאשר כל אחד הישר בעיניו יעשה ואין שום כלי או אמצעי לעצור את המגיפה הזו היום. אינני יודע כמה זמן זה ייקח עד שנמסד את זה, אבל לצערי צריך להקים זעקה רצינית ולהביא את הנושא לדיון גם במליאת הכנסת כדי שתהיה אכיפה כפי שצריכה להיות.

אני מודה לכל המשתתפים בדיון. יתכן שנקיים מספר דיונים נוספים ולצורך כך תוזמנו.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00