פרוטוקולים/מעמד הילד/5398



35
הוועדה לקידום מעמד הילד – 18.6.2002

פרוטוקולים/מעמד הילד/5398
ירושלים, כ"א בתמוז, תשס"ב
1 ביולי, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 165
מישיבת הוועדה לקידום מעמד הילד
שהתקיימה ביום ג', ח' בתמוז התשס"ב, 18.6.2002, בשעה 10:00


ס ד ר ה י ו ם

עלות, פיקוח ובטיחות

חברי הוועדה: היו"ר תמר גוז'נסקי

נוח שלו, סגן מנהל המינהל לחברה ונוער, משרד החינוך
יוסף לוי, מנהל תחום נוער וקהילה, משרד החינוך
רותם זאבי, מנהל אגף בטיחות, משרד החינוך
שאול יגיל, ממונה על ביטחון מוסדות חינוך, משרד החינוך
שלמה אליישר, מנהל אגף שירותי רווחה ושיקום, משרד העבודה והרווחה
סנ"צ אלי ארוסי, ראש מדור מוסדות חינוך ותחבורה ציבורית, המשרד לביטחון פנים
פקד דניאל בנקין, קצין מוסדות חינוך ותחבורה ציבורית, המשרד לביטחון לאומי
הדס דיקמן, מטה הקייטנות, עיריית ירושלים
יוסף שרעבי, מנהל אגף חברה, עיריית ירושלים
יצחק ניר, קייטנת נווה נופש
ירון לן, קייטנת נווה נופש
מנחם ראובני, קייטנת חמד
דוד וסרמן, קייטנת חסדי נעמי
דינה נוב, קייטנת חסדי נעמי
תמר רלבג, מחנות רמה
זאב סמואל, קייטנת שלנו
פיליפ אביב
אילנה בקאל, מנהלת אמותת אחותי, למען נשים בישראל
יעל ערמי, עמותת אחותי, למען נשים בישראל
יוכבד אמסלם, אמונה
ארז פרנקל, יו"ר ארגון הורים ארצי
אתי בנימין, ארגון הורים ארצי
יצחק מימון, ארגון הורים ארצי
מאיר טולדאנו, בטרם, המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים
אליזבת לוי, רכזת תחום בריאות לילדים, המועצה הלאומית לשלום הילד
יגאל דוניץ, מנהל חטיבת התכנון, הסוכנות היהודית
סטיב דונשיק, פדרציה של ניו-יורק, הסוכנות היהודית
אילן הלפרין, פדרציה של ניו-יורק, הסוכנות היהודית
אפרת זינגר, ההסתדרות הכללית
גרי לוי, תנועת הנוער העובד והלומד
שרית פרידמן, ההסתדרות הכללית
רפי פריינטה, הסתדרות עובדי המדינה
חנה פרימק, ג'וינט ישראל, אשלים
רקפת כץ, החברה להגנת הטבע

רחל סעדה

חבר המתרגמים בע"מ

עלות, פיקוח ובטיחות

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום
מעמד הילד כשעל סדר היום קייטנות הקיץ לילדינו: עלות, פיקוח ובטיחות.

אני מודה ומתוודה שקשה מאוד היום לדון בנושאים של חיי היום יום שלנו, אבל יכול להיות שדווקא על רקע המציאות הקשה כל כך, הנושא של הקייטנות ומה קורה עם הילדים בקיץ מקבל חשיבות מיוחדת.

לישיבה הזמנו נציגים של משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, המשטרה, עיריות, קייטנות, נציגי ההורים וארגוני נשים שהעלו את הנושא הזה וגילו בו עניין. חלק מהמוזמנים עדיין לא הגיעו, אבל אני מקווה שהם יגיעו במהלך הדיון.

1. כמה ילדים בכלל מגיעים לקייטנות בארץ, ואני מדברת בשלב זה על הקייטנות המורשות כי אני מניחה שאין לנו נתונים לגבי הקייטנות הלא מורשות. עיקר תשומת הלב החשובה היא כמובן לילדים בגילאים היותר רכים, גילאי הגן והחינוך היסודי.

2. כיצד מבוצע הפיקוח גם על הצד הבטיחותי, גם על הצד הביטחוני וגם על התכנים והעשייה שנעשית באותן קייטנות.

3. שאלת העלות. לפי המסמך שחולק לכם והוכן על-ידי אילת ברק-מדינה, עוזרת המחקר שעובדת עבורנו במרכז המחקר של הכנסת, יש פערים ענקיים בתעריפי הקייטנות כאשר מדובר בסכום של 250 שקלים לשבועיים לבין תשלום בסך של 2,500 שקלים עבור חמישה ימי קייטנה. כמובן שעוד לא אמרתי מילה על הקייטנות הייחודיות והמיוחדות, שם לקביעת התעריף השמים הם הגבול ואלה דווקא אותן קייטנות שנראות הכי מעניינות והכי מלהיבות, אבל ככל שהקייטנה מלהיבה יותר, המחיר שלה גבוה יותר. בהתחשב במצב האבטלה, המצוקה, הקיצוצים וכולי, שאלות התשלום הן שאלות רציניות מאוד.

קיבלתי פה חומר שאפשר יהיה להציג אותו לגבי מפעל משותף של סבסוד קייטנות ואני מניחה שגם עיריות מנסות לסבסד אותן אבל בסך הכל אני חושבת שעדיין רוב הילדים לא יהיה בתחומי תעסוקה כזו או אחרת בקייטנות, אפילו לא חלק מימי החופש.

4. אנחנו נתקלים גם במצב שבו כדי להקל על ההורים, צמצמו את הקייטנות משלושה שבועות – שזו הייתה הנורמה – לשבועיים ואז יוצא שהמחיר זול יותר, אבל אז הילדים נשארים יותר זמן בלי קייטנה.

יש כביכול כל מיני פתרונות ויש אולי פתרונות שהם לא כביכול ולכן המטרה שלנו היא לראות מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור ליותר ילדים להשתלב בקייטנות, ומה ניתן לעשות כדי להוזיל את מחירן ולדאוג שהן יהיו ברמה הבטיחותית הגבוהה ביותר.

מינהל חברה ונוער מופקד על הנושא של
הקייטנות במסגרת חוק רישוי ופיקוח ואני יכול לומר שהעניין הזה פועל בצורה מאוד מסודרת כל השנים.

במסגרת ההסדר המיוחד אליו הגענו עם ממשלת ישראל, מרכז השלטון המקומי ואיחוד הקהילות המקומיות, אם בשנה שעברה מספר הילדים שהשתתפו בקייטנות באמצעות הרשויות המקומיות היה בערך שמונים אלף, כבר עכשיו יש לנו הזמנה להשתתפות של 250 אלף ילדים באמצעות הרשויות המקומיות והמספר הזה לא כולל את הקייטנות הפרטיות.

אתה מתכוון לסובסידיה שניתנת פר ילד?

אני מתכוון לסובסידיה שניתנת פר ילד לפי
קריטריונים שאם תרצי, אציג אותם.

אני אתייחס לגוון הרחב של הקייטנות והמחנות.

מה ההבדל בין קייטנות ומחנות?

לפי החוק שחוקק ב1990- - ואליו מתייחס גם
התחקיר שלכם - חוק רישוי ופיקוח קייטנות ומחנות, הוטל על משרד החינוך לטפל בנושא ואני מוניתי על-ידי המנכ"לית כמו שאמור לאכוף את הנושאים האלה.

החוק הורה לנו להקים ועדה בין-משרדית - ואם מישהו מוצא עניין להצטרף אליה, אני מאוד אשמח על כך – בהשתתפות משרד הפנים ומשרד החינוך לצורך אכיפת הנושא הזה כאשר ליבת החוק היא נושא רישוי עסקים. אנחנו הרחבנו את פירוש החוק וצירפנו לשולחן הוועדה גם את נציגי משרד הבריאות, את נציגי משרד הפנים, את נציגי המשטרה, גופים אחרים רלוונטיים במשרד החינוך, וגם נציגות של מועצת תנועות הנוער במדינת ישראל שאצלנו הם לקוח מועדף בנושאי המחנות וקייטנות.

הוועדה הזאת התכנסה חודש לפני תחילת המפעל ויש לה תאריכים לכינוסים נוספים, כולל סיורים במערכת.

תפקיד הוועדה – גם מבחינת החוק – לתת פטור מרישוי עסקים לגופים שמבקשים לקבל אותו ולצורך כך הוקמה ועדת משנה שעוסקת בנושא הזה. במדינה יש היום ארבעה גופים שפטורים מרישוי עסקים כשאנחנו מדברים על המועצות המקומיות בקייטנות הציבוריות שלהן, גני הילדים שלהן, בתי-הספר שלהן ואקי"ם. כל גוף אחר לא פטור מרישוי עסקים. החוק נותן לנו אפשרות להמליץ בפני יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת על מתן פטורים נוספים.

בנוסף לכך אנחנו עוקבים אחר התנהלות כל הקייטנות בארץ באמצעות 18 חודשי עבודה שקיבלנו ממדינת ישראל כדי לבצע את הפיקוח החינוכי בקייטנות ברחבי הארץ. יחד עם אנשי מינהל חברה ונוער אנחנו עוסקים בנושא של פיקוח חינוכי על המערכת.

לגבי החלוקה של ההגדרות של המפעלים, ואני הולך לפי הגדרות החוק. הגדרות החוק מדברות על קייטנות יום, על קייטנות עם פנימייה ועל מחנות כאשר לכל אחד יש את המאפיינים שלו ובהתאם לכך אנחנו מתייחסים אליהם גם בתהליך רישוי העסקים וגם בתהליך הפיקוח שלנו.

לגבי הקייטנות והמחנות, יש הפרדה מאוד ברורה. הקייטנות – גם הקייטנות הציבוריות וגם הקייטנות הפרטיות – מבחינת המשרד מקבלים את אותו הטיפול להוציא אלה שאינן טעונות אישור. לדוגמה, החברה למתנ"סים היא חברה ציבורית אבל על פי רוח החוק היא לא ציבורית, כך שמבחינת החוק היא עסק טעון רישוי והיא אמורה לקבל את האישור.

מתי מבקשים אישורים.

את האישורים מבקשים עד 45 יום לפני תחילת
הקייטנה.

מי מבקש אישור, צריך לשלם משהו?

על זה צריך לענות משרד הפנים. אני לא יודע.

זה כרוך בתשלום.

יש לך נתונים על מספר הקייטנות וכמה ילדים
נמצאים בקייטנות?

עדיין לא. יש לי נתונים משנה שעברה. בממוצע
כ350- קייטנות על סוגיהן השונים, פרטיות, ציבוריות ומוניציפאליות התקיימו בכל מחוז כאשר אנחנו מדברים על שבעה מחוזות גיאוגרפיים. המגזר הערבי אצלנו נכנס כמחוז. כ350- קייטנות בממוצע לכל מחוז. אלה הקייטנות על גווניהם השונים שהגישו בקשה לרישוי עסקים או שהגישו בקשה לאישור פדגוגי של משרד החינוך. גם אותן קייטנות שלא טעונות אישור עסקים חייבים באישור הפדגוגי הביטחוני והאבטחתי של משרד החינוך.

כמה ילדים היו בקייטנות בשנה שעברה?

אנחנו יודעים רק את מספר הילדים בקייטנות
שלא טעונות אישור, הקייטנות של הרשויות המקומיות וכאן מדובר בכשמונים אלף ילדים.

מה לגבי היתר?

אין לי נתונים מספריים.

יש לך מושג על הרכב הגילים? באיזה כיתות
מדובר?

המספר הדומיננטי הוא ילדים מגיל הגן עד כיתות
ד'. המספר הפחות דומיננטי הוא של כיתות ד'-ו', אז מסתיימות הקייטנות, להוציא קייטנות ייחודיות שלגביהן אין לנו מספרים מדויקים. כאמור, המספר הדומיננטי הוא בגילאים הצעירים יותר ומדובר בילדים בכיתות ד'-ו'.

בתחקיר שלנו מצוין שאין שום פיקוח על
המחירים. אפשר להסביר את ההגיון של היעדר פיקוח על המחירים?

מאחר שלא משרד החינוך הוא מי שמפעיל ישירות
את הקייטנות ואת המחנות ומאחר שלא מדובר בחוק חינוך חובה אלא בהצטרפות וולנטרית, המשרד עם היועצים המשפטיים שלו מצא לנכון לא להתערב בנושא הכספי. אנחנו בהחלט מעודדים ריבוי קייטנות ציבוריות. המשרד לא קשור בהסכמים כספיים של ההפעלה. אם היינו צריכים לעמוד על המחירים, היינו צריכים להוציא מכרזים לכל הקייטנות. כאמור, הנושא הזה לא שייך לחוק חינוך חובה אלא הוא נושא וולנטרי ויש מגוונים עצומים של פעילויות ומגוונים עצומים של שירותים. בחוזר המשרד, המשרד הודיע שהוא נמנע מלהיכנס לנושא הכספי.

אתם עומדים על כך שלא צריך פיקוח.

לא אמרתי את זה. ציינתי עובדה.

את העובדה אנחנו יודעים ועכשיו אני שואלת מה
העמדה שלכם. אתם חושבים שהיה כדאי שיהיה פיקוח?

אנחנו אחראים על פיקוח פדגוגי וחינוכי.

מה עם התעריפים?

על פי עמדת המשרד היום, המשרד מנוע מלעסוק
בנושא הזה.

לגבי הפיקוח על המחירים, מי שמופקד על
הפיקוח ומי שבעצם קובע את הקריטריונים ודן בזה מדי שנה, זו ועדת החינוך של הכנסת. הנושא הזה עדיין לא נכלל ברשימת הנושאים והתכנים בהם דנה ועדת החינוך ואולי מישהו יצטרך לקחת את זה ליד בזמן הקרוב.

על כל פנים, בפעילות החוויה הקייצית שתסחף כנראה את רוב הילדים שאמורים לקחת חלק בקייטנות השנה, יצרנו מנגנון מיוחד של פיקוח על מחירים. אחת ההתניות לקבלת הסיוע לרשויות המקומיות היא לוודא שאותו כסף שהעברנו לרשות נגרע מהעלות הכוללת שחלה על התלמיד.

איך תעשו את זה?

נעשה זאת בפיקוח ישיר ובלתי אמצעי וזאת כדי
לוודא שכל אחד מהמוקדים ברשויות המקומיות, במחירים שהוא גובה מהתלמידים, הסכום המסוים הזה ירד. אנחנו הגענו לכך שאם הקייטנה מבוצעת באזור הקהילה, אין סיבה שיום קייטנה יעלה יותר מ55- שקלים וזה בהנחה שאין הסעות. זה הבסיס שלנו לתחשיב כאשר יש לנו קריטריונים ומספרים מאוד ברורים של עזרה לרשויות.

אם אני מתייחס לתחקיר שלכם, אני אקח דוגמה של רשות שנכללת בפרוייקט כמו עיריית חדרה. אני רואה שלפי התחקיר שלכם מדובר ב900- שקלים. אני מעריך שאותם ילדים שמשתתפים בחוויה הקייצית בעיר חדרה, כשהעלות היא 900 שקלים, עיריית חדרה תצטרך לנקוב במחיר נמוך בלפחות 600 שקלים. זאת אומרת, ילד שלוקח חלק בחוויה הקייצית בתחום הגילאים שאישרנו בעיר חדרה, ישלם לא יותר מ300- שקלים.

אני רואה שמתוך שבעת המחוזות שיש למשרד
החינוך ושהוזכרו קודם לכן, מופיעים פה רק ששה ואילו המחוז השביעי לא מופיע.

במשרד החינוך יש ששה מחוזות. המגזר הערבי
הוא חלק מהמחוזות האחרים.

קיבלנו הסבר ממר לוי שיש שבעה מחוזות.

יש ששה מחוזות. במינהל חברה ונוער יש
התייחסות מיוחדת למגזר הערבי.

ששת המחוזות האלה כוללים יהודים וערבים?

כמובן.

כי זה לא מה שהסבירו לנו.

אנחנו רואים את המגזר הערבי כמי שיש לו
עובדים, יש לו מנהל, אבל מבחינתנו אין לו מנהל מחוז.

מבחינת החוויה הקייצית זו חלוקה אחרת?

למשרד החינוך בכלל יש חלוקה לששה מחוזות
כאשר בכל מחוז מטפלים במגזר הערבי. בגלל נושאים שקשורים בהיבטים החינוכיים שלנו, אישרנו להתארגן אצלנו כמחוז נפרד וכמי שעושה פעילויות נפרדות.

לדוגמה, העיר נצרת, משובצים בה 700 ילדים
במסגרת החוויה הקייצית, גילאי כיתות א' עד ו', והם נהנים מהסבסוד על-פי מדד הטיפוח של משרד החינוך.

יש קייטנות גם בכפרים הלא מוכרים?

יש קייטנות בכל המוסדות, הארגונים והגופים
שמחוברים לרשויות המקומיות. כל המפעל הזה מבוצע באמצעות מרכז שלטון מקומי.

אתה יודע שאין שם רשויות מקומיות. רשות
החינוך לבדואים נהנית מהסבסוד הזה?

כן.

אני מדברת על רשות החינוך ולא על ישובים
מוכרים.

אני חייב לבדוק. תצטרכי לתת לי דוגמה של ישוב
או שניים ואני אבדוק את זה לגופו של עניין. אני יכול לציין שנכללים גם בדואים, גם ערבים מוסלמים, גם ערבים נוצרים וגם בני המיעוטים האחרים. כאמור, אני אשמח לבדוק לפי שמות ישובים.

אני לא יכולה לתת לך שמות של ישובים, כי שם
זה לא עובד כך. זה עובד לפי רשות החינוך לבדואים. לרשות החינוך לבדואים יש קייטנות?

רשות החינוך לבדואים מחוברת למשרד החינוך
ומקבלת את כל השירותים.

אני שואלת אם יש לה קייטנות.

אני אבדוק.

לגבי המחנות של תנועות הנוער. הם מפעילים את
המחנות כחלק מסעיפי התקצוב שאנחנו מתקצבים בעבודה השוטפת.

אנחנו באגף הבטיחות עסקנו בחודש האחרון גם
בנושא של ביטחון וגם בנושא של בטיחות והכנו רכזי מחנות ורכזי קייטנות.

ערכתם קורסים?

נתנו הכשרה למדריכים הבכירים ועשינו זאת
בתיאום עם מינהל חברה ונוער במשרד עצמו. הכשרנו את האנשים גם בהיבט של הביטחון ונתנו להם את עיקרי הנושאים בנושא הבטיחות, איך לנהל את הבטיחות, איך להכין תיק בטיחות, איך לקיים מבדק עצמי וגם נגענו בסוגי האוכלוסיות השונות בתיאום כמובן עם תנועות הנוער וזאת כדי להתאים את אלה שהולכים להיות בשטח ברשויות המקומיות ובתנועות הנוער.

בשנים האחרונות היו נושאים מיוחדים
שמחייבים תשומת לב בנושא בטיחות בקייטנה? היו איזה אירועים שמן הראוי לשים לב אליהם?

אנחנו כל הזמן במעקב אחרי הנושא הזה. אנחנו
חוקרים אירועים ומפיקים מסקנות. בשנה שעברה היה לנו אירוע שחקרנו ובעקבותיו שינינו את הנהלים ושינינו את ההכשרה שאנחנו נותנים.

למה הקייטנות הפרטיות לא מעורבות בהכשרות
האלה?

הן מעורבות.

כל מחוז שלנו עורך השתלמויות לרכזי ומדריכי
קייטנות, כולל גם הקייטנות הפרטיות.
אם אפשר, הייתי רוצה לתקן משהו בתחקיר שנמצא בפני הוועדה כי צוטטתי בו לא נכון. בעמוד 23 כתוב שהיחס המירבי הוא מדריך לארבעים משתתפים, אבל זה לא נכון. כאשר זה ניתן, אנחנו מעודדים שילוב מדריכים צעירים בקייטנות ואנחנו טוענים שמדריך צעיר שסיים כיתה י' יכול לעבוד כמדריך אבל תמיד צריך להיות מדריך מבוגר לארבעים ילדים. זה לא אומר שמחר יהיה מדריך אחד לארבעים ילדים. מקסימום הילדים למדריך הוא 25 ילדים.

בחומר הרקע שקיבלנו לדיון יש אי-התאמה
בנושא של מאבטחים פר כמות קייטנים. כאן מדובר על שני שומרים ל300- עד 450 ילדים, כשאנחנו מדברים על שני שומרים ל300- עד 750 ילדים.

המשרד לביטחון פנים, איך אתם מעורבים
בנושא?

אנחנו מעורבים בשני אופנים כאשר באופן
הראשון אנחנו מעורבים בהרצאות ובהכשרות שמבצע משרד החינוך, ובאופן השני חילקנו והחמרנו את הנושא של מחנות קיץ, בו
העלינו את סף האבטחה והשמירה בשיתוף עם משרד החינוך.

בשנים האחרונות היו איזה אירועים חריגים
שחייבו אתכם לשים לב אליהם?

לא כמו בתקופה האחרונה.

יש מקומות שפסלתם כאתרים לקייטנות או
למחנות?

עדיין לא פסלנו. לי לא ידוע על פסילת אתרים. אני
חושב שבאופן טבעי משרד החינוך מקים קייטנות במקומות שלא נמצאים באזורי סיכון.

השנה זו השנה ה45- לפעילותנו. הילדים אצלנו
הם בגילאי ארבע עד ארבע-עשרה. רוב הילדים הם בגילאי שש עד עשר.

איפה אתם מקיימים את הקייטנה?

בכל הארץ.

באיזה מבנים?

בדרך כלל בכפרי נוער ובחלק מהמקומות
בקיבוצים.

לא בבתי-ספר.

לא. אנחנו רשת קייטנות פרטיות, אבל אנחנו גם
משתפים פעולה עם הרשויות. זאת אומרת, יש מצבים כמו השנה שיש לנו ברמת השרון, שם למעשה אנחנו מקיימים את אחת מקייטנות המתנ"ס, בחולון אנחנו מקיימים את אחת מקייטנות העירייה, במועצה אזורית גלבוע אנחנו מקיימים את הקייטנה.

אתם פועלים כקבלנים.

כן. הרשות בסך הכל רוצה את טובת האזרח והיא
רוצה גם להרוויח כסף, אם היא יכולה. בסך הכל שיתוף הפעולה אתנו עובד בנושא הזה.

מה התעריף אצלכם?

אני אתייחס לזה בהמשך. אנחנו מקיימים
קייטנות כבר שנים רבות להרבה גופים גדולים במדינה – לצבא, לבנקים, לעובדי מדינה, למשטרה – ומדובר בלמעלה ממאתיים גופים במדינה.

נכון שכשהולכים לקייטנה פרטית לעומת קייטנה עירונית או קייטנה במתנ"ס, המחירים בקייטנה הפרטית תמיד גבוהים יותר. כמו שברמת השרון, בחולון ובגלבוע התאמנו את עצמנו, כך בדרך כלל אנחנו עושים גם בקייטנות האחרות. אם לוקחים בחשבון את תוספת השעות, את ארוחת הצהרים ואת ההסעות, ההבדל הוא לא גדול. אם אצלנו הקייטנות "הרגילות" עולות 1,400-1,300 שקלים לשלושה שבועות ובקייטנות משלמים אלף שקלים, יש הפרש של 300 שקלים, אבל קחו בחשבון שאצלנו יש הסעות, ארוחת צהרים ושהות עד שעה 2:30, כך שההפרש הכספי הוא בהחלט סביר. נכון שפעם היה הפרש כספי גדול בין קייטנות פרטיות לבין קייטנות עירוניות.

אם אתה עושה הסכם עם חברת החשמל, הילדים
לא משלמים.

לא, זה תלוי. זה נכון שבעיקרון יש סבסוד של
הגופים והעובד משלם מחיר מסובסד. אני לא נוגע בתוכן. בעניין התשלומים – במיוחד הנה – אנחנו באים לקראת ההורים ומאפשרים עשרה תשלומים.

אתם מקבלים את ההשתתפות של החוויה
הקייצית?

לא. במסגרת זה שאנחנו עושים את הקייטנה
בגלבוע, התושבים במקום יקבלו והתושבים יבואו לקייטנה המשותפת שלנו.

לגבי הרישוי. מהניסיון שלנו אנחנו מגישים רישוי לעשרות קייטנות מדי שנה וקורה לפעמים שאנחנו נאלצים להקפיא את הקייטנה וברשות עוד לא בדקו את הרשיון שלנו. יש פה איזשהו מצב שמישהו אמור להיכנס לתפקיד ולעשות את הבדיקה הזאת, אבל הוא נכנס לתפקיד בסביבות ה10- ביולי או ב15- ביולי, ועד שהוא גמר לעבור על כל הניירות, בחלק מהאתרים, בלית ברירה, הקייטנה פועלת. יש לנו בעיה מול הלקוחות כי אנחנו חייבים ברשיון, כך שאנחנו מגיעים להסדר עם הלקוחות.

אני חושב שפעולת הרישוי צריכה להתחיל קודם ובצורה יותר רצינית. שאלת קודם לגבי פסילת אתר, אבל אם הם באים ב4- ביולי והקייטנה כבר רצה ארבעה ימים, עכשיו אין אפשרות לפסול את האתר.

במסגרת החברה לכלכלה אנחנו מקיימים
קייטנות לילדי עובדי המדינה כאשר אנחנו קונים שירות בכל רחבי הארץ.

בכמה ילדים מדובר?

כ8,000- ילדים. אנחנו מקיימים כ230- קייטנות
פרטיות וזה כולל קייטנות במתנ"סים מעבר לקו הירוק. ההסתדרות נותנת סבסוד מהמחיר הכולל בסכום של 480 שקלים עבור כל ילד.

כמה משלמים ההורים?

אם מחיר הקייטנה הוא 1,250 שקלים, יוצא
שההורים משלמים כ770- שקלים. את הסכום הזה משלמים בחמישה-ששה תשלומים.

אני רוצה לציין שמדובר בקייטנות פרטיות וטובות שאנחנו עורכים בהן ביקורת מאוד חזקה. אנחנו מסיעים את הילדים מאזור הבית. הייתי ממליץ שמשרד החינוך ייקח על עצמו אחריות על הקייטנות הפרטיות ולא ישאיר את זה רק לרשויות המקומיות. אם ניקח את אזור בית-שאן, שם רוצים לתת קייטנה ייחודית שעולה 1,600 שקלים, אני מסבסד בסכום של 480 שקלים. אם המדינה נותנת, זה צריך לתת ביטוי באיזשהו מקום וצריך לקבל נתונים על מה קורה גם בקייטנות הפרטיות. לדעתי הקייטנות של העיריות הן נחותות, הן פועלות עד שעה 1:00, אין בהן ארוחת צהרים אלא בקושי ארוחת בוקר, ואין הסעות.

מחנה רמה בחוות הנוער הציוני היא קייטנה
פרטית. בקייטנה אנחנו משלבים ילדי תיירים וילדים מהחינוך המיוחד. באופן רגיל הקייטנה מיועדת לילדים רגילים.

לכמה ילדים?

בסביבות 250 ילדים. אנחנו לא עובדים עם ועדי
העובדים כי אנחנו לא רוצים לגדול יותר מדי.

כמה משלמים?

1,170 שקלים כשהקייטנה פועלת משעה 8:00
בבוקר עד שעה 2:00 אחר-הצהרים במשך שלושה שבועות.

עם ארוחה?

לא, ובלי הסעות.

אני מנהל קייטנות פרטיות כבר 32 שנה. זו פעם
שנייה שאני יושב בוועדה לקידום מעמד הילד, כאשר הפעם הראשונה הייתה כשחוקקו את חוק רישוי הקייטנות ב1990-.

הקייטנות מאוד יקרות, אבל המצחיק הוא שקייטנות שלא משלמות מסים, קייטנות שנמצאות במתקנים של מדינת ישראל, שמעסיקות חיילים וחיילות בשירות לאומי, הן הקייטנות היקרות ביותר ואני מתכוון לחברה להגנת הטבע כאשר גם המחירים של המתנ"סים הם לא זולים. כאמור, הם לא משלמים מס הכנסה, המקום לא עולה להם כסף ואילו אנחנו, הקייטנות הפרטיות, משלמים עשרות אלפי שקלים ובעלי המקומות חוגגים עלינו בקיץ, במיוחד בירושלים בה יש מעט מאוד מקומות בהם ניתן לקיים קייטנה. השאלה שלי היא למה ואני אומר שהגיע הזמן שמישהו ישים את ידו על העניין.

בנוסף לכך אני יודע גם מהמפעילים הפרטיים שאנחנו מקבלים לקייטנות ילדים שלהוריהם אין כסף. לפחות אני עושה זאת. יש לי כל השנה צהרונים ואני לא אגרום למצב שילד לא יוכל להיות אצלי בקייטנה בגלל שלהוריו אין כסף. השנה באה הפדרציה האמריקאית ותרמה מיליון שקלים ואני הייתי בכנס קייטנות של עיריית ירושלים ואומרים שכל קייטנה יכולה לגשת ולקבל.

כל קייטנה מורשית.

אני קייטנה מורשית. אצלי בקייטנה נמצאים בין
130 ל150- ילדים. פניתי בעניינה של אם חד הורית לשלושה ילדים שנמצאים אצלי כל שנה במשך חמש השנים האחרונות אבל נאמר לי שהכסף מיועד רק למתנ"סים. אני שואל למה. המתנ"ס לא משלם מע"מ, הוא לא משלם מס הכנסה, המקום לא עולה לו כסף והוא גובה 1,390-1,300 שקלים.

מה המחירים אצלך?

אצלי המחיר המקסימלי – וכולנו יודעים שכאשר
מתקשר קליינט אנחנו יורדים – הוא 1,390 שקלים לשלושה שבועות עד שעה 3:30 אחר-הצהרים כולל ארוחת צהרים. המטרה היא לתת שירות להורים עובדים וכך התחלנו את הקייטנה לפני שלושים שנה.

שמחתי מאוד לראות שאת יושבת בראש הוועדה הזאת וטרחתי והגעתי לכאן כדי להעלות את הנושא הזה.

המחיר של החברה להגנת הטבע הוא 1,800 שקלים לשבועיים.

לגבי נושא הרישוי. ב1999- עמדתי כאן ואמרתי שאני מתנגד שהעיריות יהיו אחראיות להנפקת הרשיונות. נכון שזה חולק לרשיון עסק, אבל הם משגעים אותנו. אני שואל למה אחרי 32 שנה אני צריך כל שנה להראות את התעודות שלי מגן הילדים ועד האוניברסיטה, למה אי אפשר לבטוח בי אחרי 32 שנה אלא כל שנה אני צריך להציג ניירת של משרד הבריאות, משרד הסעד, עיריית ירושלים וכולי. כשמגיעים לעירייה, הם אומרים שאין להם זמן ושולחים אותנו למשרד הבריאות וכולי. בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו, יש צורך בתשלום אגרה וזה דבר חדש. אם אני מקיים קייטנה בבריכת ירושלים שפועלת כל השנה ויש לה רשיון עסק, זה לא מספיק אלא צריך להוציא עוד רשיון עסק על רשיון עסק שקיים לגבי אותו עסק ועל אותו מבנה שקיים. אחר-כך שואלים למה הקייטנות יקרות.

מינהל חברה ונוער יודע שחמישים אחוזים
מהמורות חיילות בתקופת הקיץ לא עובדות בחברה להגנת הטבע אלא הן הולכות לעבוד בקייטנות הכוללות כאשר את ההכשרה נתנה להן החברה להגנת הטבע במשך חצי שנה.

מרכז לימודי השדה שלנו פועל במקומות כמו שלומי, עכו, יוקנעם, בית שאן, קריית שמונה, חצור גלילית, מועצה אזורית עזתה והבנות שם עובדות בקייטנות עירוניות ללא תשלום.

לומר שאנחנו נותנים מים ושמים, זו הגדרה מכוערת כי אנחנו לא נותנים מים ושמים אלא אנחנו נותנים תנאי פנימייה. מדובר בשלוש ארוחות ולא מדובר בשני מאבטחים ל300- ילדים כאשר הם יוצאים לשטח. מספר המאבטחים הוא גדול עד שיש לנו בעיה להשיג נשק כך שלעתים ביטלנו פעולות בגלל מחסור בכלי נשק שיוכלו לשאת המאבטחים.

כל הקייטנות שלכם הן פנימיות?

לא. במחיר שהוזכר כאן, מדובר בפנימייה. מדובר
בקייטנה שהיא באמת ייחודית והיא בתנאי פנימייה בבית-ספר שדה.

כמה עולה הקייטנה הייחודית?

1,600-1,400 שקלים.

לשבוע.

לחמישה ימים וארבעה לילות. לחבר עולה
1,590 שקלים ולאורח 1,975 שקלים. באופן כללי בדרך כלל מי שמגיע לזה אלה הם חברי חברה והמחיר הוא 1,590 שקלים לפנימייה במשך חמישה ימים עם אוטובוס צמוד, עם מאבטח על כל 15 ילדים, כאשר אצלנו בקייטנות האלה יש רק מדריך בוגר פלוס מד"ץ. מדובר על מדריכים עם הכשרה – כאשר ההכשרה של המדריכים שלנו היא הכשרה מאוד ארוכה - ולא מדובר על ילדים בני 15.

השנה אנחנו מחזיקים את הקייטנות האלה בשיניים - לאור המצב הביטחוני וההרשמה מאוד נמוכה כי לא נרשמים לקייטנות טיולים – כדי לשמור שיישאר איזשהו שוק. אנחנו לא מרוויחים על הקייטנות האלה ובחלק מהמקרים צפוי הפסד. אנחנו מחזיקים אותם רק בגלל שאנחנו מקווים שבשנה הבאה אפשר יהיה לקיים אותן.

כמה ילדים נרשמו השנה?

אין לי כאן את הנתונים, אבל אוכל להעביר אותם
אליך.

כמה נרשמו בשנה שעברה? מאות או אלפים?

מדובר במאות. כאמור, אעביר אליך את
המספרים. המספרים הגדולים של הילדים מגיעים לקייטנות של 15 יום כאשר עלות קייטנה כזו היא 1,690 שקלים.

באיזה שעה נסגרת הקייטנה?

הילדים חוזרים בשעה 3:00 כאשר בסוף ההסעה
חלקם מגיעים ב3:30- וחלקם ב4:00-.

בשנת 1997 בפנימיות היו להם 4,000 ילדים, אבל
מאז המספר ירד ובשנה שעברה היו לכם בסביבות אלף ילדים.

אנחנו מדברים על דבר שהשנה אנחנו מנסים
להחזיק אותו. צריך לזכור שבניגוד למקומות אחרים, יש מקומות בהם אנשים משלמים. ברמת אביב ג' יש לנו קייטנה פרטית שמשלמים עבורה כסף כאשר בגלל זה אני יכולה לאפשר ליוקנעם לעשות קייטנה שהיא כמעט חינם. צריך לממן את זה ממקור כלשהו וזה המשחק שאנחנו עושים. יש לנו קייטנות כאלה וכאלה. מינהל חברה ונוער יודע מה מצבנו ומה גובה החובות, אבל למרות החובות שיש לחברה להגנת הטבע לא ביטלנו פעילות.

שמענו כאן דיווחים מבעלי קייטנות פרטיות, אבל
אני יכולה לומר שעבור האנשים והנשים אתם אנחנו בקשר הקייטנות האלה מהוות חלומות באספמיה. הנשים והמשפחות לא יכולות לעמוד במחירים האלה.

אני רואה שנעשה כאן תחקיר לגבי חלק מהקייטנות ואני רוצה להזכיר שבעיריית תל-אביב אמרו שיש הנחה של 33 אחוזים למשפחות חד-הוריות, אבל אתמול בעקבות כתבה בעיתון "הארץ" התקשרו אלי אימהות חד-הוריות ודיברו אתי על קייטנות שעולות 1,100 שקלים לשלושה שבועות עד שעה 1:00. התנאי לקבלת הנחה היה כמות הילדים שיירשמו ובהתאם לכך הן יקבלו את ההנחות, כך שנוצר מצב בו הנשים מוחזקות כבנות ערובה.

יש הנחה של שליש או אין?

אין הנחה. ההנחה תלויה בהרשמה. אנחנו
מדברים על קייטנות שפועלות במתקנים עירוניים כאשר התושבים משלמים ארנונה ומשלמים עבור המים, אבל למרות הכל המחירים מאוד מאוד גבוהים. המחירים הממוצעים הם 650 שקלים ל13- ימים ללא ארוחת צהרים.

במהלך חודש אוגוסט המתנ"סים ברחבי הארץ סגורים ואם אנחנו מדברים על בעיות של בטיחות וביטחון, אני רוצה שתאמרו לי מה ההורים אמורים לעשות, לאור המחירים ולאור המצב הביטחוני, עם הילדים במשך תקופה של ארבעה שבועות. אני לא חושבת שמישהו מהגורמים כאן נתן את דעתו על כך. אתמול התקשר אלי עיתונאי מערוץ 2 ואמר שמשרד החינוך קיים ישיבה לפיה הפדרציה של ניו-יורק נתנה עשרים מיליון דולר למימון הקייטנות, אבל מבחן הצ'קים לא עומד בסיפור הזה. האם יחזירו להורים את הכסף שהם שילמו?

כן.

אני מאוד אשמח לכך.

נאמר פה שיהיה סבסוד של הפדרציה וכי הסבסוד
הזה יגיע להורים. שואלת אילנה בקאל מתי יגיע הסבסוד הזה להורים, ועוד מעט היא תקבל תשובה. לפחות ההורים שנרשמו לא שמעו שהם יקבלו ומתי הם יקבלו.

לא הובטח ולא נאמר אלא הם קראו בעיתון.
בחולון למשל יש מתנ"סים שם משלמים 960 שקלים לשלושה שבועות. אימהות רבות שם אמרו שהן לא שולחות את הילדים לקייטנות ויש נשים שלוקחות חופש כדי להיות עם ילדיהן. אישה שמקבלת שכר מינימום בגובה של 3,300 שקלים לא יכולה להרשות לעצמה לשלוח ילד לקייטנה של שלושה שבועות עד 1:00 בצהרים כי בנוסף לקייטנה היא צריכה מטפלת שתעלה לה עוד 600 שקלים. הנושא הזה ממשיך איזושהי מדיניות גם של הרשויות וגם של המשרדים הממשלתיים לפיה אנחנו משלמים ארנונה לא נמוכה, אנחנו משלמים מסים ישירים ועקיפים, וכאשר זה מגיע לחינוך של הילדים שלנו, כאשר אנחנו מדברים על עתיד חברתנו הנאורה – זה לא עומד במבחן המציאות. אנחנו מחכים לזה שילדים יתפוצצו ברחובות? או שהם יסתובבו סתם בלי הורים בשמש הקופחת? או שרוצים שהאימהות לא יעבדו ואז יאמרו שמדובר בהפסד למשק וכולי.

עם כל הכבוד לקייטנות הפרטיות, יש מי שמסוגל לממן את זה, אבל רוב החברה – ואני מדברת על עיירות פיתוח, על שכונות באזור תל-אביב – לא יכולה לעמוד בתשלום הזה. אומרים לנו שבמדינה הזאת לא לגיטימי שאנחנו נגדל ילדים אלא יכול לעשות זאת רק מי שיש לו כסף.

אני מבקשת מהוועדה ששייכת לכנסת ישראל לקחת בחשבון את הפיקוח המאוד הדוק על מחירי הקייטנות הציבוריות. לא יתכן שנשלם מכל הכיוונים.

הקייטנה שלנו פועלת כבר למעלה משלושים שנה.
הקייטנות שלנו פועלות עד שעה 3:15-3:00.
לגבי נושא של עזרה להורים נזקקים ולמשפחות חד-הוריות. יש לנו עשרות פניות שקיבלנו ואנחנו מתייחסים גם למשפחות חד-הוריות וגם למשפחות במצוקה ומדובר בעשרות מקרים מאוד מיוחדים.

בסדר אבל זו יוזמה פרטית שלכם. אם היוזמה
הפרטית שלכם קיימת, למה הגופים הציבוריים שמפעילים את רוב הקייטנות אומרים לאימא שהיא תקבל את ההנחה אם יהיו בקייטנה מספיק ילדים ומה הקשר בין שני הדברים. השאלה למה לא מבטיחים לה שהסכום שמגיע לה, אכן היא תקבל. אם היו אומרים לאימא הזו מראש שהמחיר של הקייטנה הוא 1,100 שקלים אבל מאחר שיש סובסידיה תשלמי רק 400 שקלים, הגישה הייתה אחרת. השאלה למה לא אומרים לאימא הזו כדי שהיא תדע שהמחיר הוא כזה. האימא לא יכולה לסבסד לששה חודשים את המועצה או את העירייה. נוצר מצב לפיו היא תשלם עכשיו 1,100 שקלים ובעוד ששה חודשים יחזירו לה כסף.

מאלצים את הנשים האלה שהן עובדות, שהן
עצמאיות ומאוד מתאמצות להקנות חינוך מתאים לילדים ולאפשר להם הנאה, להגיע למצב של נזקקות. למה נשים צריכות לחזר על הפתחים ולבקש כל הזמן הנחות מיוחדות?

אני אסביר לכם את הקשר בין המפעל לבין
הפדרציה.
איחוד הקהילות היהודיות התגייס למען מדינת ישראל והרים סכומי כסף מאוד מאוד גבוהים לטובת המדינה כאשר חלק מהכסף הזה מיועד לפעילויות קיץ והוא תחת הכותרת: שמור את הילדים בטוחים.

מה הסכום שמיועד לפעילויות קיץ?

25 מיליון דולר. אני רוצה לציין שאחד השותפים
בכירים באיחוד הזה הוא הפדרציה היהודית של ניו-יורק שאנשיו יושבים פה מאחוריי, ושותף בכיר בכל הפעולה הזו היא הסוכנות היהודית שגם נציגה נמצא כאן.

לגבי הפעולה של ה25- מיליון דולר. הוחלט ברמה של מנכ"ל משרד ראש-הממשלה, מנכ"לית משרד האוצר ומנכ"ל משרד האוצר שעיקר הפעולה תתבצע על-ידי מינהל חברה ונוער בשיתוף מרכז השלטון המקומי. אנחנו מדברים על היקף של עשרים מיליון דולר שזה משהו כמו 95 מיליון שקלים.

אני רוצה לתקן את המספר שמופיע כאן כשנאמר שמונים מיליון כי המספר הוא לא מדויק אלא אנחנו מדברים על 95 מיליון שקלים שיבוא לטובת פעילות הקיץ לילדים בכיתות א'-ו' במשך שלושה שבועות, בחודש יולי.

כפי שנוח שלו אמר, ההקצאה נעשתה פר רשות מקומית לפי מדד של "אזור טרור" ומדד של טיפוח כאשר הרשות המקומית עכשיו אמורה להקצות את הכספים האלה לתושבים שלה.

הקציתם את זה לא לפי מספר הילדים שנרשמו
לקייטנה.

אנחנו הקצינו את הכסף לפי הנחיות שקיבלנו
מהתורמים. התורמים התעקשו שיקרו כמה דברים כאשר לפחות יוכפל מספר הילדים בקייטנות העירוניות לעומת המספר שהיה בשנה שעברה, ואכן יש צפי שבקייטנות העירוניות השנה יהיו כ230- אלף ילדים. דבר נוסף שהתורמים ביקשו שנקפיד עליו הקפדה יתרה, שלא תהיה כאן בריחה תקציבית.

לא הבנתי איך זה מוקצב. זה יוקצב לפי מספר
הילדים שבפועל נרשמו לקייטנה?

אני מציע שאחר-כך אני אתייחס לזה כי אני
מקציב את הכספים וזה בסמכות שלי בתוך משרד החינוך. בעניין הזה אנחנו עובדים בשותפות מלאה.

נכון. אנחנו עובדים בשותפות מלאה עם משרד
החינוך ואנחנו מהווים צוות.

אנחנו במחצית יוני, ההורים נדרשים לשלם מחיר
מלא ואף אחד לא אומר להם מתי הם יקבלו את ההנחה, אם בכלל הם יקבלו אותה.

נוח יסביר מבחינת משרד החינוך שהוא המשרד
המבצע איך הפעולה הזו נערכת, איך הרשימות מגיעות ומה הוא תכנון ההקצבה.

עשיתם דבר כזה בשנה שעברה?

לא. זה מבצע חד-פעמי וחסר תקדים נכון לעכשיו.
ההקצאה נעשתה לפי תכנון, ואם תרצו נוח יסביר מה פירושו של התכנון. התשלום בפועל נעשה בשתי פעולות:

בפעולה הראשונה מועברת מקדמה לרשות המקומית באמצעות השלטון המקומי, מקדמה של עשרים אחוזים שהולכת לחשבון שעל-פי חוק איחוד כספי חינוך. זאת אומרת, כסף נכנס לחשבון מיוחד לרשות המקומית, וזה חשבון שאי-אפשר לעשות אתו דבר אחר אלא להקצות את הכסף לטובת הקייטנות.

בפעולה השנייה, שמונים אחוזים מהכסף יועברו לרשות המקומית לפי דיווח על ביצוע מספר ילדים עם רשימות שמיות. הכוונה היא שההורה שיבוא לרשות המקומית לשלם עבור הקייטנה, ישלם את המחיר המופחת מלכתחילה. אני מניחה שבמקרה של הורים שכבר נרשמו ושילמו מראש וזכאים להנחה, ההנחה תוחזר להם ואנחנו נדאג שהיא תוחזר להם ברגע שהכספים יגיעו לרשויות המקומיות.

אני רוצה לומר עוד דבר שחשוב לומר ליד השולחן הזה. מעבר לעשרים מיליון הדולר שאנחנו מקצים לפעולה של חודש יולי, יש עוד חמישה מיליון דולר שעומדים לרשות הג'וינט שעושה בסכום זה לטובת האוכלוסיות שהוא מטפל בה. קרי, אוכלוסיות חלשות, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, בני נוער שלא נכללים בתוכנית הזו של חודש יולי, ילדי גן שלא נכללים בתוכנית הזו. הצרכים כאן רבים מאוד והכסף הוא מוגבל מאוד. היכולות שלנו לעשות פעולה לעומת הצרכים הן בין אחת לארבע. את הפעולה הזו אנחנו עושים עם שותפים רבים, כאשר בין היתר שותפינו הם האנשים שיושבים מסביב לשולחן הזה.

צריך להבין שבנושא הזה יש לנו שותפות שקיימת
מ1994- שכוללת תוכנית של הסוכנות היהודית בתיאום עם עיריית ירושלים. רצינו לעזור לילדי ירושלים ולעשות זאת בשיתוף המתנ"סים. אז בנינו תוכנית מיוחדת עם המתנ"סים כאשר לפיה אנחנו יכולים לתת מימון לילדים לתקופה של ששה שבועות. כאן מדובר בילדים שרוצים להיכנס לקייטנות לתקופה של ששה שבועות ובילדים שהולכים לקייטנות לשלושה שבועות.

אנחנו עובדים עם החברה למתנ"סים ואנחנו יודעים שיש לה קשר לעירייה כך שיוחלט לגבי מי שיקבל את הסובסידיה. אנחנו מאמינים שצריך לתת את הסובסידיה לאנשים שצריכים את הכסף הזה. לכן הוקמה תוכנית לירושלים.

למה אתה כל הזמן אומר ירושלים? התוכנית
שלכם היא ארצית.

זה מיועד לירושלים.

אתה לא שייך לחוויה הקייצית?

זה חלק של החוויה הקייצית.

עד עכשיו תרמנו יותר משלושים מיליון דולר
לפעולה כולה, אבל מהכסף הזה לקחנו חלק שמיועד לפרוייקטים בירושלים.

תודה רבה. פעולה יפה מאוד.

בעקבות הדברים שאמרה חנה, החלטנו השנה,
בגלל המימון המאוד מקיף של כל ילדי ישראל, להתמקד בשלוש או בארבע קטגוריות:

1. בהמשך להערה הנכונה מאוד של אילנה, להתמקד בפעולות בקיץ, באוגוסט ולא ביולי כי רוב הקייטנות מופעלות ביולי.

2. להתמקד באוכלוסיות מיוחדות של ילדים נכים ואחרים.

3. מיקוד מובהק באזורי הפריפריה, וזה אומר גליל, נגב, קווי תפר וכולי שגם נחשפו למצוקה הכלכלית המחריפה ולפיגועים.

4. להתמקד דווקא בילדים מגיל חטיבת הביניים ומעלה שבדרך כלל אין להם כיסוי והם לא הולכים לקייטנות הרגילות.

המעורבות שלנו השנה תהיה בצורת תמיכה בארבעים קייטנות כאלה כאשר עד עכשיו נרשמו בין 5,000 ל6,000- ילדים.

אני רוצה לעשות את החשבון באופן כללי או גס.
אם אומרים שיהיו 220-200 אלף ילדים השנה, שזה צריך להיות המספר שהוא גדול יותר מאשר בשנה שעברה כפי שנאמר כאן, אני לוקחת את המספר הזה של מאתיים אלף ואני מכפילה בסכום של 1,100 שקלים, יוצא שמדובר ב220- מיליון שקלים.

מתוך ה220- מיליון שקלים – ואני נותנת הערכה גסה כי אין לי מספרים מדויקים – יש בערך מאה מיליון שקלים שמהווים סבסוד. זאת אומרת שהסכום של מאה מיליון שקלים סבסוד אמור לכסות חצי מכלל עלות הקייטנות. אם אנחנו יוצאים מההנחה שחצי מהילדים מקבלים סבסוד וחצי לא מקבלים, יוצא שבעצם הילדים שייהנו אמורים לשלם כמעט כלום, בהנחה שאנחנו לא מחלקים את הכסף באופן שווה לכל הילדים כי אם היינו מחלקים באופן שווה, הילדים היו צריכים לשלם 550 שקלים במקום 1,100 שקלים. אנחנו אומרים שלא ניתן לכולם אלא רק למקרים המיוחדים, כך שאלה שאנחנו ניתן להם, נגיד שאלה חצי ממספר הילדים, היו צריכים לשלם משהו סמלי כמו חמישים שקלים ולהיכנס לקייטנה. במקום זה באה אם חד-הורית לקייטנה, אומרים לה לשלם 1,100 שקלים ואחר-כך אולי נתחשבן ואולי נחזיר לך סכום מסוים.

אני מציע לאילנה בקאל שניפגש לאחר הישיבה
מפני שללא ספק הנושא הזה חייב להיפתר ונדמה לי שיש לנו את הכלים כדי לנסות ולפתור אותו. את מעלה כאן עניין שבהחלט ניתן לפתרון.

כל הפרוייקט הזה נבנה על פי אמות מידה ברורות מאוד על מנת להגיע לאוכלוסיות מאוד מוגדרות של ילדים בגילאי א' עד ו' על פי קריטריונים מאוד ברורים שאחד מהם הוא מדד הטיפוח.

את זה כבר שמענו ואני לא רוצה לחזור על זה.
תגיד לי מה לא טוב בחשבון שעשיתי זה עתה.

אני אומר את החשבון שלי ואז נראה היכן
הסתירה.
הכסף מחולק על-פי אמות מידה שהתחלתי להזכיר אותן עכשיו ומגיע לכל רבע מיליון הילדים, על-פי אמות המידה שהנמוכה שבהן היא 15.2 שקלים ליום קייטנה עבור כל אחד מהילדים והגבוהה שבהן היא 36 שקלים לילד ליום בקייטנה. זאת אומרת, על-פי החישוב הראשון שלך, אם תאמרי שבממוצע חלק גדול מהילדים זוכים בהנחה של חמישים אחוזים או קרוב לחמישים אחוזים – את צודקת למרות שצריך עכשיו לקחת ולחתוך את זה לנתחים הרלוונטיים ועל-פי המדדים שנקבעו.

לפי החשבון שלי יוצא שאם אתה לא נותן לכולם
אלא רק לחצי, אלה שאתה נותן להם לא צריכים לשלם.

לא. החישוב הוא אחר. אין אחד שמקבל הכל.

על מה אתה מוציא את הכסף? אם זה כך, נשאר
לך כסף.

לא נשאר כסף. ברשותך, ניקח לדוגמה קייטנה
שעל-פי המדדים שנקבעו ילד משלם 36 שקלים ליום קייטנה ולאחר שאחד העקרונות שלנו שקייטנה כזו תימשך לא פחות מ18- ימים, ילד כזה יזכה בקצת פחות מ700- שקלים. אם נחשב את המכפלות, בהחלט נגיע לסכום הכולל כשכל קבוצה על-פי המדדים אליה היא שייכת זוכה בחלק היחסי שלה.

על איזה 18 ימים אתה מדבר?

היכן שלא קיימת התחייבות ל18- ימים, הם לא
יזכו בסבסוד הזה.

באופן דמוקרטי אתם כבר מורידים מה220- אלף
ילדים.

אנחנו לא מורידים. ב99,9- אחוז מהמקרים,
הרשות המקומית החליטה להתיישר על-פי הקריטריון שקבענו.

את זה לא סיפרו להורים.

אתמול הלכתי לרשום את בתי לקייטנה ואף אחד
לא דיבר אתי על 18 יום ועל מחיר יותר נמוך.

אם יינתן לי להשיב, יכול להיות שאני אגע ברוב
הבעיות. בכל מקרה מדובר במדינה שלמה ומדובר בלפחות 207 רשויות.

עיריית תל-אביב היא לא עירייה שכוחת אל
במדינה.

כמובן שכל בעיה שתועבר אלינו, ניקח אותה
לתשומת לב ונטפל בה.

איך ההורים יכולים לעמוד מול העירייה ולומר
שהם דורשים קייטנה ל18- ימים כי רק אם תהיה קייטנה בת 18 ימים הם יקבלו הנחה? העירייה נותנת להם קייטנה בת 13 ימים, כך שמראש הם לא יקבלו הנחה.

אנחנו מצפים שהיכן שמתעוררת בעיה, ייפנו אלינו
כדי שנוכל לטפל לגופו של עניין.
העבודה שלנו היא לא לספק עבודה לקייטנה פרטית כזאת או אחרת. אמנם תקפו את החברה להגנת הטבע, אבל כל המחירים שהוצגו כאן הם מחירים גבוהים שלעניות דעתנו ולמיטב ידיעתנו המקצועית ניתן להוריד אותם באופן משמעותי ביותר. אם ניקח קייטנה ממוצעת בת 18 ימים, על פי התעריף הנמוך, עם כיבוד ובלי ארוחת צהרים, אנחנו מאמינים שאין צורך ואין טעם לגבות יותר מ550- שקלים לילד.

בלי הסבסוד שלך?

אחרי הסבסוד שלנו לכל 18 הימים. אני מבקש לא
להתנגח כאן עם בעלי הקייטנות הפרטיות שאנחנו מאוד מעריכים אותם והם עושים עבודה מאוד מקצועית. אנחנו לא מרגישים שום צורך במסגרת הפרוייקט הזה להיות ספקי עבודה של מישהו כזה או אחר אלא לפעול רק לפי הקריטריונים. הקריטריונים הם הפחתה משמעותית ביותר במחיר, קייטנה ממושכת של לפחות 18 ימים וכמה כללים בסיסיים כשיש לנו את כל הכלים לוודא אותם והם קשורים בחינוך ובתהליך החינוכי.

אדוני מודע לזה שהמידע החשוב הזה לא ידוע
להורים במדינת ישראל? ההורים בימים אלה רושמים את ילדיהם לקייטנות.

נכון. כל ההיערכות התחילה רק בחודש האחרון.
בערך יום אחרי שראש-הממשלה פנה לשרת החינוך והודיע לה על המקור הזה, התחלנו לעבוד. אנחנו עושים את הכל על-מנת להגיע בזמן, על-מנת להביא את זה לידיעת הציבור ועל-מנת לגרום לכך שכל הורה והורה במדינת ישראל ידע מה זכויותיו בנושא הזה.

מה למשל אתם עושים?

בין השאר פרסום.

זה מופיע בפרסום הזה שמונח על השולחן?

זה לא פרסום שלנו.

של המתנ"סים. מתי יהיה הפרסום הראשון?

אתמול קיימנו מסיבת עיתונאים ראשונה שכבר
באה לידי ביטוי בכל כלי התקשורת, גם בטלוויזיה, גם ברדיו וגם בעיתונים הבוקר. כבר בימים הקרובים אנחנו נפרסם מודעות רשמיות ומסודרות בכל העיתונות. מזה שבועיים אנחנו בקשרים עם כל המגזר הרלוונטי וזה אומר קשר עם כל הרשויות המקומיות שמפעילות את הנושא ומפרסמות בעיתונות המקומית. מעבר לכל, נדמה לי שגם השולחן הזה הוא במה מאוד מכובדת על-מנת להביא את הנושא הזה לידיעת הציבור, מפני שביכולתנו לעזור להורים שיש להם ילדים בכיתות א' עד ו' בכל אזורי מדינת ישראל ומכל המגזרים.

יכולתם לפרסם דף קטן עם כל ההנחיות ולשלוח
לבתי-ספר שיחלקו לכל ילד שיביא את זה הביתה.

זה לא בתי ספר אלא אלה רשויות. בקיץ אין
בתי-ספר.

עכשיו הילדים עדיין בבית-הספר ועדיין לא יצאו
לחופשה. אם אתה רוצה שזה יגיע להורים, תן לילד את הנייר ביד, הוא ייקח את הנייר ויביא אותו הביתה. אם ההורה במקרה עולה חדש, יש להניח שהוא לא קורא את העיתון והוא לא מתמצא.

בתחום אחריות אגף החברה בעיריית ירושלים
מטה הקייטנות העיריות וזה מטה שעובד הרבה מאוד שנים ומאגד בתוכו את כל הגופים שאחראים על מתן מידע, פרסום, תקנות ורישום. יושבים בו כל הגופים שנוגעים לרישוי עסקים, אם זה משרד החינוך, אם זו החברה למתנ"סים, אם זה אגף הרווחה של עיריית ירושלים, אם זה אגף החברה בעירייה וכן הלאה.

בזכות התרומה הנדיבה והיוצאת מן הכלל של הפדרציה בניו-יורק קיבלנו משאבים ואיגמנו גם כספים אחרים של משרד החינוך וגם כספי עיריית ירושלים וקבענו מערכת קריטריונים וזאת בעקבות החלטת בג"ץ שחייבה אותנו לקבוע קריטריונים למתן סיוע ציבורי שווה לכל הציבורים בעיר הזאת, אם זה הציבור הערבי, אם זה הציבור החרדי, אם זה הציבור החילוני.

אנחנו בנינו מערכת של קריטריונים שאומרת שני דברים. האחד, יש מה שנקרא קייטנות מורשות לסבסוד ואלה לאו דווקא קייטנות שיש להן רשיון אלא אותן קייטנות שעומדות בשש קטגוריות שהגדרנו אותן על-פי החלטת מבקרת העירייה בגיבוי בג"ץ. ששת הקריטריונים הם כדלקמן: קודם כל, קייטנה שלא גובה יותר מאלף שקלים לשלושה שבועות על-פי סל מינימלי של שירותים, שאנחנו הגדרנו אותו, וזה על מנת להבטיח שהשירות הוא מספיק איכותי ולא רק שמרטפות. הגדרנו קייטנה שם התשלום הוא אלף שקלים והיא קייטנה איכותית עם סל מינימלי של שירותים שאנחנו מגדירים אותו וקייטנה בסיסית שהמחיר שלה הוא 500 שקלים כי בתוך עמנו אנחנו חיים ומכירים את הציבורים שנותנים שירותים בעיר הזאת כאשר הצרכים שלהם הם שונים ואתם יודעים למה אני מתכוון.

קייטנה מוכרת מזה שנתיים עומדת בחוק הקייטנות, מקבלת רישוי ויש לה מספר ילדים מסוים – וזה אחד הקריטריונים שהגשנו לבג"ץ – ועוד סדרת קריטריונים, כל קייטנה שתעמוד בקריטריונים תהיה קייטנה מורשית לסבסוד.

בלי קשר אם היא ציבורית או פרטית.

בלי קשר אם היא ציבורית או פרטית.
אנחנו הגדרנו ארבע דרגות זכאות בתיאום עם הפדרציה ניו-יורק ומשרד החינוך.

קטגוריה אחת היא זכאות א', זכאות שכל ילד שנמצא בקייטנה מורשית – ואני מדגיש, קייטנה מורשית ולא קייטנה עם רשיון – יהיה זכאי ל150- שקלים השתתפות.

המחיר המירבי יהיה 850 שקלים.

בדיוק, או 350 שקלים.
בנוסף לזה אנחנו הולכים לתת סבסודים עמוקים. לגבי כל קייטנה וקייטנה כזו שעומדת בקריטריונים, חילקנו את הקייטנות ל21- אזורים בעיר ובכל אזור יש רכז אזורי, תהיה ועדת הנחות אזורית בה ישבו נציגי הרווחה של העירייה, נציגי הציבור ונציגי המתנ"ס. הוועדה הזו תהיה רשאית לתת סבסודים עד שמונים אחוזים מהתשלום לקייטנה. אם כתוב שבעים אחוזים, אנחנו מחייבים את המתנ"ס לספוג עוד עשרה אחוזים. כלומר, ילד שיהיה בדרגת זכאות הגבוהה ביותר, ישלם מקסימום מאתיים שקלים אבל לא פחות מזה. זה המינימום של תשלום שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים לדרוש מההורים כאשר חלק מזה זה המסר החינוכי.

מתי ההורה ידע על זה?

ההורה כבר יודע על זה. אנחנו עובדים בארבעה
ערוצי פרסום. בירושלים יש מציאות שלדעתי היא מציאות מאוד ייחודית, כאשר אנחנו פרוסים בעיר באמצעות המתנ"סים בצורה מאוד טובה, התושבים סמוכים כל הזמן למתנ"ס והמידע של המתנ"ס נמצא כל היום בבתיהם.

1. ערוץ התקשורת הכתובה, כמו שאתם רואים בפרסום שהבאנו לכאן.

2. בתי-הספר בתוכם הפצנו את הנושא.

3. המתנ"ס שבכל מקום ומקום מפרסם פליירים שלו בנושא.

4. הפצת הנושא באמצעות האינטרנט.

זה קורה בעיריית ירושלים אבל לא בתל-אביב.

נכון. אני מדבר רק על ירושלים.
הורה שבא לרשום, אוטומטית מורידים לו 150 שקלים והוא משלם פחות. לנו יש מערכת ממוחשבת, כך שאין אצלנו כפל שמות ולפי רשימת הזכאות הזו אנחנו נותנים את הכסף. בנינו מערכת באמצעותה נוכל להבטיח שהשירות של הקייטנות יהיה שירות איכותי. יש ועדת הנחות, יש טפסים. הורה שההנחה בסכום של 150 שקלים לא מספקת אותו, מגיש בקשה לוועדת הנחות שמתכנסת בין ה26- בחודש – כאשר עד ה26- בחודש כולם צריכים להגיש את הבקשות – עד ה30- בחודש ואז מיידעים את ההורים לגבי גובה התשלום שהם נדרשים לשלם. כל מימוני הביניים נעשים על-ידינו ובאמצעותנו. אנחנו מקווים להגיע לארבעים-חמישים אלף ילדים.

מתי ההורה מקבל תשובה?

לגבי ההנחה בגובה של 150 שקלים, מיד בזמן
הרישום. לגבי החלטת ועדת ההנחות, לכל המאוחר עד ערב פתיחת הקייטנה.

אנחנו עשינו מיפוי של שירותי הרווחה בעיר ואנחנו יודעים פחות או יותר מי נזקק. יש לנו ניסיון מצטבר ואנחנו הגדרנו היקף מלגות שלדעתי ייתן מענה לכל הילדים בעיר בצורה מקיפה ביותר.

אנחנו מדברים גם על משפחות חד-הוריות, גם על עולים חדשים, גם על אוכלוסיית מצוקה, גם על אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. אנחנו נותנים מענה לכל האוכלוסיות בעיר ירושלים.

במתנ"ס הקהילתי פיליפ ליאון, כל הורה שבא
לרשום – ולא משנה מאיזה מעמד סוציו-אקונומי, לא משנה אם הוא משכונת רמת שרת או מרחוב שטרן – מקבל הנחה בסכום של 150 שקלים. באה אימא חד-הורית ואמרה שבמשרד הרווחה היא מקבלת הנחה גדולה יותר, ואז נאמר לה שאי-אפשר לקבל כפל הנחות וכי אם שם היא מקבלת הנחה גדולה יותר, שתירשם דרך משרד הרווחה. זאת אומרת, היא לא מקבלת את הסבסוד של הפדרציה וגם את מה שמגיע לה ממילא, כי אין כפל הנחות. אני יודעת שהיא קהל היעד של התרומות של הפדרציה אבל בסופו של דבר היא לא קיבלה שקל אחד.

אם היא חד-הורית, חד-משמעית היא תקבל
סבסוד נוסף על ה150- שקלים באמצעות הוועדה שלנו.

היא צריכה למלא שאלון?

כן.

איפה מקבלים את השאלון?

במתנ"ס עצמו.

היא אמרה שהיא מקבלת יותר מהרווחה.

משרד הרווחה נמצא בתוך המתנ"ס ונותן את
ההנחה בוועדה משותפת.

את האימא הזו תשלחי אל יוסי שרעבי.

אני נותן הנחה לאם חד-הורית ונותן לה קבלה
על-סך 980 שקלים כדי שהתשלום יוכר על-ידי עיריית ירושלים, אבל כאן מתחיל הסיפור. אומרים לי להתקשר למתנ"ס גוננים כי אני עושה את הקייטנה בבית הנוער. בית הנוער לוקח ממני תשלום שכירות סכום של 120 אלף שקלים עבור חודש וחצי. אני קבלן פרטי שעורך את הקייטנות עבור המתנ"ס.

כאמור, אני נותן לאותה גברת את הקבלה. אמרו לי להתקשר למיקי לוי שהוא ממתנ"ס גוננים. כשהתקשרתי אליו הוא אמר לי שאין כזה דבר, אני קייטנה פרטית ולכן ההורה ששולח את ילדו אלי לא מקבל הנחה כלשהי, כולל לא אותה הנחה בגובה 150 שקלים.

פניתי שוב לעירייה לסימה סיני שאמרה לי שאותה אישה תפנה ללשכת הרווחה אבל אותה אישה אמרה לי שהיא רוצה לקבל את אותה הנחה שמספרים שמקבל כל ילד בגובה של 150 שקלים. זאת אומרת, יש פה בירוקרטיה על בירוקרטיה ויש אפליה בין ילדים.

אותו הדבר היה לפני שנה בנושא ילדי גילה כשהיו לי שבעים ילדים מגילה. לפני שנה קיבלו ילדי גילה כסף אבל מי שהיה במתנ"ס בגילה, שם הוא קיבל, אבל אם הוא היה בבית הנוער, הוא לא קיבל.

מר יוסי שרעבי, למה האימא הזו לא יכולה לקבל
את ההנחה בגובה 150 שקלים?

גם אם חנוך עומד בקריטריונים, אנחנו הגדרנו
לעצמנו את הדברים. אני רוצה להדגיש שאנחנו לא תומכים בקייטנות אלא בילדים ודבר זה צריך להיות ברור לכולם.

כדי לפשט את ההליכים, אם חנוך עומד בקריטריונים, הוא צריך לרכז את כל הפניות שלו ולהביא אותן לוועדת הנחות אזורית שבמקרה שלו פועלת במתנ"ס גוננים. זה נקבע כך דווקא כדי לפשט את התהליך. ברור לכם שאנחנו לא יכולים לעבוד עם 300 קייטנות אלא אנחנו רוצים לעבוד מול 21 מתאמים כך שבכל אזור יש מתאם. במקרה שלו, המתאם שלו הוא מתנ"ס גוננים.

במתנ"ס גוננים לא ידעו על מה אני מדבר.

לפי הקריטריון גם אימא שרשמה את ילדה
לקייטנה פרטית ועומדת בקריטריון של ההנחה, היא תקבל את ההנחה.

בשני תנאים. בתנאי שאותה קייטנה מקצועית
תספוג את הסכום ואנחנו נסבסד את ההפרש.

אני מהנוער העובד והלומד שזו תנועת הנוער
הגדולה במדינה. אנחנו עורכים קייטנות ומחנות במאות מקומות בארץ שמיועדות לעשרות אלפי בני נוער. זו לא השנה הראשונה ולא השנה השנייה שאנחנו עוסקים בזה ואנחנו פעילים בכל המגזרים – במגזר המושבי, הקיבוצי, הערבי, הדרוזי, היהודי והעירוני.

הבעיה שאני רוצה להעלות היא בעיה של האנשים בשטח והיא סביב הנושא של החוויה הקייצית. אני מרגיש לא נוח שאנחנו יושבים ומדברים על תרומה של מאה מיליון שקלים אבל אני רוצה לומר שאנחנו מברכים על זה ומודים למי שצריך להודות.

אנחנו עודכנו דרך גברת אירית ברוק ממינהל חברה ונוער לגבי הנושא של החוויה הקייצית ונשלחנו לרשויות המקומיות. במהלך שלושת הימים האחרונים פנינו לעשרות ואולי אפילו יותר רשויות מקומיות בשאלה מה אנחנו צריכים לעשות, מה הקריטריונים, מה צריך להגיש ומה צריך להראות. אני יכול לומר שנכון לבוקר זה, לאחר שלושה ימים מאומצים ברשויות בכל רחבי הארץ, קיבלנו איתות חיובי מארבע רשויות. מכל יתר הרשויות, או שנזרקנו או שנאמר לנו שמאוחר מדי.

מה מאוחר מדי? כל העסק מתחיל רק עכשיו.

אני אומר מה שנאמר לנו. בחדרה אנחנו מקיימים
קייטנה בת שלושה שבועות שעולה סדר גודל של 500 ומשהו שקלים וזה עוד בטרם פורסם כל נושא החוויה הקייצית. אני מציג בפני נוח שלו בעיה שנתקלנו בה בחדרה. אנחנו פתחנו קייטנה ב500- שקלים כי אמרנו שאנחנו רוצים להיות עממיים ונגישים לאוכלוסייה בה אנחנו פועלים. ידענו שהמתנ"ס העירוני עומד לגבות 800 או 900 שקלים אבל ידענו שאנחנו רוצים לעבוד בסדר גודל של חמישים אחוזים. בא מר נוח שלו ואומר שמחר בבוקר בכל העיתונות יופיע שעיריית חדרה גובה 300 שקלים. אני במצבי היום לא יודע להתחייב כי אני לא יודע לסבסד חמישים אחוזים על גבה של תנועת הנוער העובד והלומד.

כבר סיבסדת.

הפעילות של הנוער העובד והלומד היא מסובסדת,
היא נעשית בהתנדבות וכן הלאה אבל צריך להבין שברגע שהחוויה הקייצית תיכנס בסדרי גודל כאלה, כל המפעל הזה של עשרות קייטנות עם עשרות אלפי ילדים יקרוס כי אנחנו פונים מלכתחילה לאוכלוסייה שידה אינה משגת בכל המקומות והדברים אמורים לגבי הוד השרון, כפר סבא, גבעתיים וכולי, שגם שם אנחנו גובים פחות מאלף שקלים לפעילות של שבועיים וחצי שכוללת בתוכה מחנה קיץ של חמישה ימים עם כלכלה מלאה ועם מורכבות ביטחונית ובטיחותית.

כל העניין הזה פשוט לא יהיה רלוונטי לתושבים אליהם אנחנו פונים וזה כשאנחנו מלכתחילה גזרנו על עצמנו להיות הזולים ביותר מבלי לפגוע באיכות הקייטנה.

השאלה האם מר יוסי לוי והחברים מהפדרציה יכולים להנחות אותי ולומר לי מה אני צריך לעשות כדי שאני אוכל להתייצב בפני ההורים שמחר בבוקר הולכים להיחשף לאינטרנט, למוקד 106, לעיתונות המקומית לפרסומים שלי אין תשובה לגביהם ושבעצם יהרוס את כל המפעל שלנו.

צריך לדעת שהגוף היחידי שמשרד החינוך מסבסד
מכספו הן תנועות הנוער ואנחנו עושים זאת מזה שנים רבות ואני מציע שלא נשכח את זה. בתוך התקנה של תנועות הנוער, יודע ידידי הצעיר, כל פעולה שמבצעים, חוץ מהחלקים שכל תנועה מקבלת עבור פעולה באופן כללי, כל תנועה שמבצעת יותר פעילות קיץ, יותר מחנות, יותר קייטנות, מקבלת יותר כסף. זה הסבסוד היחידי שאנחנו נותנים לכל המפעלים של הקיץ. אני לא מכיר במשרד שום סבסוד אחר המשרד נותן לגוף אחר.

בכמה מסתכם הסבסוד השנה?

בסך הכל בתוך העוגה של 47 מיליון, יש כשמונה
עד תשעה מיליוני שקלים שהן עבור פעולות קיץ. אנחנו מאוד מעודדים את זה, וזה גם נותן את העדיפות המתקנת לתנועות הנוער הציוניות ביחס לתנועות אחרות. כשתנועה מסוימת מחליטה להופיע בערוץ הראשון או השני של הטלוויזיה כזולה ביותר, אנחנו מאוד מעודדים את זה ושמחים על כך, מה עוד שאנחנו יודעים פחות או יותר מה גובה התקציב שהם מוציאים ואני מציע שהם יעמדו מאחורי זה.

אני לא מבין מה הטענות כלפי הפדרציה. דרך אגב, הקייטנות הן לא לחניכי תנועות הנוער בלבד.

הוא שואל שאלה אחרת. אם הילד בא ממשפחה
שזכאית להנחה המירבית כפי שניתנת בעיריית ירושלים, הוא אומר שהוא מבקש 500 שקלים עבור הקייטנה ולכן למה שהילד הזה לא ישלם מאה שקלים ויקבל מהחוויה הקייצית סכום של 400 שקלים. הוא לא רוצה את הכסף אלא הוא רוצה שההורים של הילד יקבלו.

אנחנו שמחים על כך שהנוער העובד שמח על כך
שיהיו מסגרות שהן יותר זולות ואם הילד ילך למסגרת אחרת ולא למסגרת הנוער העובד, זה לא אומר שהוא לא הלך לנוער העובד בגלל הכסף או לא.

העובדת שלי פנתה בהנחייתנו, כמו שפנינו למערכות אחרות, גם לתנועות הנוער. היות שהכל מושתת על פנייה של הרשות המקומית, הרשות המקומית היא זו שחותמת לנו ואכן השארנו את הנושא הזה לשכנוע של הרשות המקומית.

ואם הרשות המקומית לא רוצה, מה יקרה?

אם היא לא רוצה, היא לא תקבל אבל היא לא
תקבל לגבי הכסף של החוויה הקייצית. זה לא שהיא לא תקבל לגבי סבסודים אחרים.

אתה יודע מה אתה אומר לו עכשיו? הוא סוגר את
העסק.

למה הוא סוגר את העסק? אם לא הייתה חוויה
קייצית, הוא היה סוגר את העסק?

הוא טוען שהוא לא יכול לעמוד בתחרות בלתי
שווה. יש הבדל בין גוף מסובסד במשך שנים לבין גוף שהוא לא מסובסד.

הוא כן יסובסד. הוא ממשיך להיות מסובסד.

יש הבדל בין גוף פרטי לבין גוף מסובסד, אבל
השנה בא הסבסוד שהוא בעצם כפול. משרד החינוך מסבסד לפי שיטתו, אבל עכשיו ההורים יכולים לקבל סבסוד יותר גבוה. אומר גרי לוי שארבעה ימים הוא לא מצליח לקבל תשובה.

טלפון אחד אלי, והוא היה מקבל תשובה במקום.

אנחנו בין היתר העברנו את הנושא שיעבור דרך
הרשויות המקומיות בגלל איגום התקציב. אם אנחנו היינו מעבירים כמו שהם ביקשו, היינו מעבירים כספים להנהגה הארצית של תנועה כזו או אחרת בגין החוויה הקייצית, מי שמכיר את נושא איגום התקציבים, היה באופן אוטומטי תקציב הנוער העובד נגרע בעשרות אחוזים.

אנחנו מדברים על משהו אחר. אנחנו מדברים על
ההורים. אנחנו אומרים שההורים יקבלו את הסבסוד ולא הוא. הוא לא רוצה את הסבסוד.

אין לי טענה כלפי משרד החינוך.

אני חושב שנכון היה להזמין לכאן את נציג מרכז
השלטון המקומי.

הוא הוזמן אבל לא הגיע.

לא טוב שהוא לא הגיע. אני מציע שלמרות הכל
תתבקש ההתייחסות שלו.

יפה שהגיע מישהו מעיריית ירושלים, כך שלפחות
שמענו מה שקורה בעיר.

נכון, ושמענו דברים מעניינים ויפים. כל הפרוייקט
על-פי הסיכום עם התורמים, עם הג'וינט ועם הקהילות, בנוי בצורה כזאת שהוא מופעל באמצעות מרכז השלטון המקומי ובאמצעות הרשויות במדינת ישראל ככאלה שאמורות להיות גם מודעות וגם מעונינות בטובת תושביהן. זו נקודת המוצא. אין לנו את היכולת לבחון ולבקר ברמת המיקרו כדי להגיע לכל בעיה ובעיה.

כמובן שאותן בעיות שיועברו אלי, אנחנו נטפל בהן מיידית.

המחיר שאתם גובים הוא מחיר יפה ואני רוצה לתת לכם את כל המחמאות בגין המחיר הזה. אני מעריך שאתם לא תזדקקו לסבסוד בעיריית חדרה, למרות שלמיטב ידיעתי, על פי הזיכרון שלי, עדיין יש מה לעשות בחדרה מבחינת הכסף שהתקבל שם.

אני יכול להבטיח לך שבפרסומים שלנו אנחנו לא ננקוט בשום עמדה שיהיה בה כדי לגרום לכך שהסכום שגביתם יוצא איזושהי בעיה מול ציבור ההורים. אנחנו ננסח את זה בצורה כזאת שגופים כמוכם שעושים עבודה יוצאת מן הכלל, בעיקר בעניין של המחיר, לא יצאו פגועים מזה שהייתם בסדר עוד לפני שהתקציב הזה הגיע.

אני מבקש מתנועות הנוער להעביר אלינו בקשות
שלכם לרשויות המקומיות כך שנטפל בנושא נקודתית מול המקומות השונים.

עיריית ירושלים, איך אתם מטפלים בנושא הזה?

יש הנחיה לכל המתנ"סים לחבק חיבוק אמיץ את
כל תנועות הנוער, הקייטנות והמחנות שהם מקיימים.

לאן הוא צריך לפנות?

הוא כבר פנה וקיבל הכוונה. בכל מקרה,
בירושלים צריך להעביר אלינו מידע, אבל אנחנו נכניס אותם לפול של קייטנות המתנ"סים.

הנושא של הדיון הזה גם עוסק בביטחון, בבטיחות
ובנושא העלויות, כך שמטבע הדברים קצת סחף אותנו כי אנשים מדברים עליו יותר. אני רוצה להתייחס לנושא הבטיחות.

אנחנו בארגון בטרם מודעים לכך שבטיחות זה נושא שצריך לקחת אותו בחשבון גם ביום יום וגם בקייטנות. אנחנו מודעים לזה שלקייטנות יש ייחודיות מסוימת בעניין הזה שילדים באים בתקופת הקיץ למקום שבו הם מרגישים שהם רוצים לעשות כיף והם קצת משוחררים מהאיסורים של בית הספר והמדריכים הם מדריכים שלא כולם מתנסים בנושא של ילדים.

אנחנו רוצים לקרוא במקום הזה לכל אחד שמארגן את הקייטנות – ויש לנו פה דוגמה של נווה נופש שאתם דיברנו ואתם אנחנו עושים פעילות בנושא של פעילות – לקחת את המדריכים ולקחת את מנהלי הקייטנות ולתת להם פרק בנושא של בטיחות ילדים כי אנחנו חוששים ממצב הביטחון שהוא כל כך חשוב. עלויות זה דבר מאוד חשוב, אבל אני חושב שהנושא של בטיחות נכנס לאיזושהי מחילה ומקבל סדר עדיפות נחות לעומת מה שהוא היה צריך לקבל.

אנחנו מוכנים לעזור לכל אחד שמארגן את הקייטנות האלה, אנחנו מוכנים להנחות, אנחנו מוכנים לשלוח אנשים, אנחנו מוכנים לעזור בכל דרך שהיא על-מנת שהנושא של בטיחות יעמוד במקום הראוי לו גם כאשר מדובר בקייטנות בתקופת הקיץ. ביטחון זה נכון, עלויות זה נכון, אבל באיזשהו שלב בטיחות הילדים זה אחד מהדברים שאנחנו דוגלים בהם, חושבים שהם חשובים והם צריכים לעלות לסדר היום.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון.
אני מודה לכל המשתתפים ומתקוממת על כך שלא הגיע יעקב אגמון שהיה אמור להיות כאן נציג מרכז השלטון המקומי. אנחנו נתקלים בבעיה הזאת לא רק בישיבת הוועדה הזאת, כאשר הרשויות המקומיות שהן כתובת לביצוע הרבה מאוד דברים, גם ממלכתיים, לא מגיעים נציגיהן לישיבות הוועדות. הרשות גם מפעילה קייטנות ולכן נוכחות מרכז השלטון המקומי הייתה מאוד חשובה כאן היום ואני חושבת שזה רע מאוד שהוא לא הגיע. אנחנו נחזור ונפנה אליהם לגבי המצב הבלתי נסבל הזה.

הקייטנות אמורות להיות שוות לכל נפש ובהישג ידם של כל הילדים במדינה. אנחנו לא יכולים לחייב ילדים ללכת לקייטנה ואנחנו לא יכולים לחייב, ולא נעשה את זה, הורים לשלוח את ילדיהם לקייטנה. הקייטנות צריכות להיות במחיר סביר, מעניינות, מלהיבות את הילדים כך שירצו לבוא. יש ילדים בגיל שההורים מחליטים עבורם, אבל אחר כך מהר מאוד הילדים כבר מקבלים החלטות. אם הייתה לילד בשנה מסוימת חוויה קשה בקייטנה, בשנה הבאה אפילו בבולדוזר לא יסחבו אותו לקייטנה. לכן החשיבות היא שלא רק יהיו קייטנות, אלא שלילדים יהיו טוב וכמו נאמר פה גם יהיה בטוח בהן ולא יקרו בהן דברים שאנחנו לא רוצים שיקרו.

אנחנו נתקלים בבעיה מאוד קשה של מחירי הקייטנות. לא הצלחתי להבין מדוע משרד החינוך חושב שלא צריך בקרה. הנה למשל עיריית ירושלים, בעצם העובדה שהיא קבעה שקייטנות מורשות לסבסוד - בין אלף שקלים לשלושה שבועות, סבסוד מסוג מסוים, 500 שקלים לשלושה שבועות, סבסוד מסוג אחר - עיריית ירושלים עושה פיקוח על המחירים. אני חושבת שאתם תראו שהתוצאה תהיה שבגלל המדיניות הזו של עיריית ירושלים יותר ילדים יחסית בירושלים יהיו בקייטנות מאשר בתל-אביב, או בחיפה או במקום אחר. אני יכולה להתחייב היום שבסוף הקיץ אתם תיקחו את המספרים ותראו שבירושלים שיעור יותר גבוה של הילדים הגיע לקייטנה וזה בגלל המדיניות הזו.

אם בירושלים אפשר להפעיל קייטנה באלף שקלים וב500- שקלים – אני כרגע לא נכנסת לפרטים ואני לא יודעת מה נותנים עבור 500 שקלים – למה בתל-אביב מבקשים 1,100 שקלים בלי ארוחת צהרים?

אני מודיע שהמודל הזה הופעל גם בתל-אביב וגם
בכל הארץ.

המחיר היה 1,800 שקלים אבל בגלל מחאת
ההורים הורידו אותו ל1,100- שקלים, שגם זה סכום מאוד גבוה.

המחיר 1,100 שקלים היה אתמול.

זה עדיין מחיר גבוה.

מה שאני מנסה לשדר למשרד החינוך שהעניין
הזה של קביעת תקרות כמדד לסבסוד, זו צורה שהיא לא בדיוק פיקוח על מחירים אבל לדעתי זה עובד נפלא. לכן אני מציעה שמשרד החינוך, אתם לא תעשו פיקוח במובן הזה שכאשר מישהו רוצה לשלוח את הילד לקייטנת סוסים ושם זה עולה 3,000 שקלים, אתם לא רוצים להתערב בזה וכאן אני לא מתווכחת. לגבי הקייטנות העירוניות, אם תאמרו השנה ובשנה הבאה שמי שעושה כך יקבל כך, אתם תיצרו מערך שהוא מערך עממי. אני לא יודעת אם בשנה הבאה תקבלו מאה מיליון שקלים לסבסוד, אבל אני מדברת על איזושהי כוונה. צריך לשדר לעיריות שההורים הם לא פרה חולבת שכאשר מגיע הקיץ, זו הזדמנות לחלוב אותה כי ההורים צריכים לעבוד והם מוכרחים למצוא סידור לילד, בעיקר אם הוא ילד בגיל הגן עד כיתה ד' ואי-אפשר להשאיר אותו יום שלם לבד.

לכן אני חושבת שעניין הפיקוח על המחירים, אם הוא לא ייעשה בצו מטעם משרד התעשייה והמסחר ולא נלך במסלול הזה, עדיין יש מסלולים מאוד מעניינים, ראה עיריית ירושלים. אני אומרת שזה מסלול מאוד מעניין ואני מציעה שתחשבו על זה. השנה ממילא עברה אבל תנסו ללמוד לזה לשנים הבאות.

עיריית ירושלים פעלה על-פי אישור שלנו. כל מה
שהוצג שקיים בעיריית ירושלים, זה על-פי אישור שלנו.

נכון, אבל הם קבעו למשל גם קייטנות בתשלום
של 500 שקלים.

אנחנו קבענו כנקודת מוצא שהמחיר הבסיסי של
הקייטנה לא יהיה יותר מ990- שקלים כאשר מסכום זה יורד הסבסוד.

אני לא יודעת מה יקרה בשנה הבאה, אבל אני
אומרת שמוכרחה להיות כאן איזושהי התערבות כי הפערים בין העיריות השונות הם כל כך גבוהים. מדובר באותה מדינה ובאותם ילדים והם לא אחראים לכך שהם גרים בעיר זו או אחרת. זה בעניין המחיר באופן כללי.

לגבי השנה. אני חושבת שהתרומה של המאה מיליון שקלים היא מבורכת, חשובה ויכולה מאוד לעזור להורים לשלוח את הילדים, אבל התנאי לכך הוא קודם כל שההורים ידעו, שזה ייעשה כמו בעיריית ירושלים, שהתשובה על ההנחה תהיה לפני שהקייטנה נפתחת. לא יכול להיות שההורים יחתמו על 1,100 שקלים או על אלף שקל או על סכום כלשהו אחר, ויאמרו להם שאולי אחר-כך יקבלו החזר. לא, הורה צריך לדעת שהוא זכאי ולכן הוא ישלם 400 שקלים, ולכן הוא ישלם 700 שקלים, ולכן הוא ישלם סכום כלשהו אחר. אני חושבת שאם עיריית ירושלים יכולה לעשות את זה, כל עירייה יכולה לעשות את זה. לכן אני חושבת שזה חיוני. אתם צריכים למצוא את הדרך להעביר את האפשרות הזאת לידיעת ההורים, אבל גם לידיעת העיריות כדי שהן ידעו שהן לא יכולות לשחק עם הסיפור הזה ולומר שהן יחזירו את הכספים לכשירווח. אני גם לא רוצה שהעיריות בסוף יחזירו לכם כסף כי לא ניצלו אותו.

אם זה יקרה, עבורנו זה סימן לכישלון.

לכן אני חושבת שסכום התרומה הוא כל כך
משמעותי והוא יכול להשפיע על מצבם של כל כך הרבה ילדים ועל קבלת החלטות הורים. יש הבדל אם האימא הולכת ואומרים לה שהקייטנה עולה 700 שקלים או 500 שקלים. על סמך הסכום שהיא צריכה לשלם היא מקבלת החלטה אם היא תלך לעבודה, אם היא תיקח בייבי-סיטר, אם היא תשלח את הילד לסבתא וכולי.

אני מקבלת את ההתחייבות שלכם שתעבירו מידע במלואו.

אני מבקשת שתעבירו באמצעות השלטון המקומי לכל הרשויות המקומיות שיתייחסו לתנועת הנוער העובד וליתר תנועות הנוער שמפעילות קייציות ושאר פעולות קיץ שהן חלק מהעניין. זה שהן מלכתחילה התחילו עם 500 שקלים, זה יפה. הוא לא רוצה את הכסף, ובצדק, כי אכן הכסף לא צריך להגיע אליו. בסופו של דבר אתם מקבלים סובסידיה כי ההורים ישלמו פחות. בקייטנה בירושלים יאמרו להורה לשלם 400 שקלים וזה במקרה שהקייטנה הזו עולה 990 שקלים והיא תקבל מהעירייה 500 שקלים.

ההורה לא יודע כלום. הוא משלם רק 400 שקלים.

ההורה שיהיה צריך לשלם 250 שקלים, את
ה250- שקלים האלה מישהו צריך להעביר אליו.

הכסף יועבר לרשויות המקומיות והרשות צריכה
להעביר אליו את הכספים.

כמי שמפעיל קייטנה באותה רשות. לכן צריך
להבהיר לרשויות שכמו שהן מעבירות לקייטנות של המתנ"ס וכולי, הן צריכות להעביר גם אליו. אני חושבת שאתם יכולים לעשות את זה, העיריות צריכות לקבל מסר מאוד ברור בנושא הזה ולא צריך לשלוח אותם לעמוד כעניים בפתח כאשר מתוך עשרות רשויות אליהן הם פנו, עונות להן רק ארבע רשויות. אני חושבת שזה בלתי נסבל.

אני לא נכנסת כרגע לכל מיני תקנות חשובות אחרות. לגבי הקייטנות הפרטיות, אני מבינה שהן צריכות לעבור את מה שנקרא בירושלים קייטנה מורשית. אני מקווה שכל קייטנה מורשית תקבל את הסבסוד, בין שהיא פרטית ובין שהיא לא פרטית. המצב של ירושלים שונה ממקומות אחרים כי במקומות אחרים קייטנות פרטיות הן כנראה לא כתובת לשום דבר. אם זה חל על הקייטנות הפרטיות בכל מקום, זה גם צריך להיות ידוע.

אנחנו לא מקבלים את ההנחות.

זו החלטה מקומית שלא יכולה לחייב את עיריית
תל-אביב.

יש לנו בעיה. בירושלים לא עושים את ההבחנות
האלה, אבל במקומות אחרים כן עושים את ההבחנות וזה לא הגיוני אלא צריכה להיות מדיניות.

זה לא כך.

נאמר לנו כאן שזה לא קורה. לכן אני מבקשת
להודיע לרשויות לגבי כל הקייטנות שהן קייטנות מוכרות, ברשיון ושעומדות בקריטריונים.

קייטנות ציבוריות.

פרטיות לא?

כל הסבסוד הזה הולך למטרות של קייטנות
שמתוכננות ומאושרות באופן ציבורי על-ידי הרשויות במדינת ישראל.

אלה קייטנות ברשיון.

בחלק מהמקרים תחליט הרשות המקומית שהיא
ממנה בעלים פרטיים שיבצעו עבורה את הקייטנה על-פי כל הקריטריונים כולל הקריטריון של המחיר.

אם יש קייטנה פרטית שפועלת באותה רשות
מקומית והיא קייטנה ברשיון וקיבלה את כל הרשיונות – מי שלא ברשיון, הוא לא בחשבון – והיא עומדת בקריטריון של אותם אלף שקלים, ההורים לא יקבלו שם את ההנחה?

על פי החלטת הרשות המקומית. אנחנו נראה
בקייטנה קייטנה של הרשות שפועלת לפי כל הקריטריונים.

אני מבקשת שתודיעו לרשויות שקייטנות של
תנועות נוער, קייטנות פרטיות וקייטנות אחרות שעומדות בדרישות הסף שלכם, ההורים שם יהיו זכאים.

בסדר.

דרך אגב, אם אתה לא אומר פרטיות, גם הם
נחשבים פרטיות לצורך העניין כי הם לא עובדים מטעם העירייה אלא הם עובדים מטעם עצמם.

גם הקייטנות של המתנ"סים.

צריך לומר את הדברים האלה בצורה מאוד
ברורה.
אני מקווה שבעקבות הדיון הזה ייעשו כל החיבורים הסופיים שיבטיחו שההורים ידעו בזמן, שהדברים יגיעו בזמן, שכל הכסף שנתרם אכן ינוצל, שלא יהיו פערים לא הגיוניים בין הקייטנות השונות. אני מאוד מקווה שהדוגמה של השנה אכן תביא לביקוש גדול בקייטנות.

אני מבקש להציע סעיף נוסף לסיכום הישיבה.
לצאת מכאן בקריאה לכל בעלי הקייטנות הפרטיות שיורידו את המחירים.

אם הם רוצים שיהיה להם קהל.

שיורידו קודם את המחירים של הקייטנות
הציבוריות.

הקייטנות הפרטיות ייאלצו להתאים את עצמן או
שאלה קייטנות שמכוונות לקהל בו אנחנו לא דנים עכשיו. אני חושבת שנציגי הקייטנות שהיו כאן היום שמעו את הדברים והם יעבירו אותם הלאה. בנוסף לכך הדברים יתפרסמו, יהיו באינטרנט ובהודעות שלנו לתקשורת.

אני מאוד מקווה שיותר ויותר ילדים יהיו בקייטנות. אני מאוד מקווה שבעקבות השנה הזו בה ילכו ילדים רבים לקייטנות, בשנה הבאה נחשוב עוד פעם איך חלק גדול מהילדים ימצאו את הפתרון הזה בקייטנות.

אני רוצה שוב לומר תודה רבה למי שתרם את
הכסף הזה ולתת מחמאות גדולות להתארגנות קצרת המועד הזו כי אכן בטווח של חודש היה צורך לארגן מערכת כזאת. אם המספרים שקיבלנו מהרשויות המקומיות הם נכונים, באמת חלה פה מהפכה גדולה.

זה נכון. כל זה תלוי אם ההורים ידעו מראש על
ההנחה. אני מאוד מבקשת שתהיו בקשר עם ארגון אחותי ועם ארגונים אחרים כדי שתוכלו לדעת מה באמת קורה בשטח.

תודה רבה.








הישיבה ננעלה בשעה 12:00