פרוטוקולים/מעמד הילד/4822



5
ועדת הכנסת והוועדה לקידום מעמד הילד
12.3.2002

פרוטוקולים/מעמד הילד/4822
ירושלים, ח' בניסן, תשס"ב
21 במרץ, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 143/292
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת והוועדה לקידום מעמד הילד
יום שלישי, כ"ח באדר התשס"ב (12 במרץ 2002), שעה 09:00

1. ערעורים על החלטת יו"ר ועדת הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.
2. חוק חובת מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, פניית חה"כ תמר גוז'נסקי – דיון משותף של ועדת הכנסת והוועדה לקידום מעמד הילד.
3. בקשת יו"ר ועדת הכספים להקדמת הדיון בהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 50 והוראת שעה), בקריאה שניה ושלישית.
4. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק והצעה לסדר היום.
5. הרכב ועדת משנה לפי סעיף 16א לתיקון תקנון הכנסת.

חברי הוועדה: היו"ר יוסי כץ
זבולון אורלב
תמר גוז'נסקי
אחמד טיבי
שאול יהלום


אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

רחל סעדה - מנהלת הוועדה לקידום מעמד הילד
ענת אסיף, עו"ד - משרד המשפטים
יפעת בויר, עו"ד - המועצה לשלום הילד
נירה לאמעי, עו"ד - נציבות הדורות הבאים

הלית ברק

אתי בן-יוסף

סיגל גורדון


ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת והוועדה לקידום מעמד הילד. הנושא הראשון על סדר היום: ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. חבר הכנסת אורלב מערער על אי הכללת הנושא: סירובה של קבוצת מילאן לשחק בארץ.

אם יש נושא דחוף, זה המקרה הקלאסי של נושא דחוף: סירוב מילאן לשחק בישראל והעתקת המשחק לקפריסין מחר. יש לזה משמעות מרחיקת לכת על מעמדה של ישראל בספורט, על מעמדה הבינלאומי. לא יכול לעבור דבר כזה לסדר היום. נרשמו לדיון הזה בסך הכל ארבעה חברי כנסת, לא מדובר ב-20 חברי כנסת.

האם תוכלו לשנות את התוצאה?

אולי כן, יכול להיות שהדיון הזה ייתן עידוד.

אדוני יושב ראש ועדת החינוך והספורט, מדוע לא קיימת דיון בנושא כזה אצלך בוועדה?

כיוון שחשבנו, שדיון כזה צריך לקבל את הפומביות של מליאת הכנסת, לא העלנו על דעתנו שלא יתקיימו הצעות דחופות לסדר היום, הודיעו על כך מאוחר מאוד, לו ידענו ייתכן שהיינו עושים את הדבר הזה. לכן אני חושב שצריך לאשר זאת, מדובר בנושא מאוד חשוב.

בדרך כלל, בשבוע האחרון של כנס, ביום רביעי אנחנו קוראים לזה יום ניכוי שולחן. לכן, הנשיאות מודיעה שבוע קודם, שבשבוע האחרון של המושב, לא יידונו הצעות דחופות לסדר היום וגם לא הצעות חוק בקריאה טרומית.

לפני כשבוע אמר יושב ראש הכנסת, שלמרות שנהוג לא להגיש הצעות דחופות לסדר, נאשר הצעות דחופות לסדר היום ונשאיר לעצמנו את שיקול הדעת בהצעות דחופות מאוד. ההצעה היחידה שאושרה היא בעניין אלחנן טננבאום. עשרות חברי כנסת חתמו פטיציה בנושא, ורוב ראשי הסיעות הגדולות חתמו על בקשה לנשיאות הכנסת להכיר בנושא הזה. ולכן מתוך כל ההצעות הדחופות לסדר היום החליטו לאשר את ההצעה של טננבאום.

יש לי הצעת פשרה, אנחנו נקבל את הערעור אבל נבקש מנשיאות הכנסת לדון בזה היום.

זה בלתי אפשרי היום כי היום אנחנו "חנוקים", ראו את סדר היום. הצעות לסדר היום נדונות בימי רביעי.

זה יידון אחרי המשחק.

אני מעמיד להצבעה את הערעור של חבר הכנסת זבולון אורלב בנושא: "סירובה של קבוצת מילאן לשחק בארץ", מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין

סירובה של קבוצת מילאן לשחק בארץ, של חבר הכנסת אורלב נתקבל.

הערעור נתקבל.

"ביקורו הקרוב של הגנרל אנטוני זיני לאזור".

אני חושב שמול שפיכות הדמים, לביקור של אנטוני זיני, יש חשיבות עליונה לדיון שכזה, לכן אני חושב שמן הדין לדון בזה היום ולא מחר.

מי בעד קבלת הערעור של חבר הכנסת אחמד טיבי בנושא: "ביקורו הקרוב של הגנרל אנטוני זיני לאזור", ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 1
נגד – 1
נמנעים – 1

"ביקורו הקרוב של הגנרל אנטוני זיני לאזור" של חבר הכנסת א. טיבי לא נתקבל.

הערעור לא התקבל.



חוק חובת מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד

אנחנו עוברים לדיון בנושא חוק חובת מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד של הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת והוועדה לקידום מעמד הילד. אהבתי מאוד את הרעיון משום שלילדים אין זכות הצבעה בכנסת, הם לא יכולים לשלוח נציגים לכנסת כי הם לא משתתפים בבחירות. כל אחד מאתנו יודע, בוודאי בעלי משפחה שבינינו, שילדים ממלאים את עולמנו ובכל המקרים הם יותר חשובים לנו יותר מאשר אנחנו עצמנו. מצד שני, אנחנו לא יודעים מה טוב להם, כל אחד מאתנו מייצג דור אחר והרבה פעמים יש קונפליקטים בינינו לבין הילדים כי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים יותר טוב מהם מה טוב להם. לפעמים אנחנו צודקים ולפעמים לא, לכן, העובדה שחברת הכנסת גוז'נסקי יזמה דיון בשאלה מה מידת הפיקוח על החקיקה שיש לה השלכות על ילדים זו בהחלט יוזמה מבורכת.

הויכוח העיקרי הוא בשאלה, האם ראוי שיהיה פיקוח מיוחד לא רק על חקיקה של הממשלה אלא גם על הצעות חוק פרטיות. אני מבין שמשרד המשפטים היה מוכן לקחת על עצמו את הפיקוח על חקיקה ממשלתית.

זה לא בדיוק פיקוח, אנחנו מייד נסביר את הפרטים.

השלכות שיש לחקיקה שהממשלה יוזמת על ילדים.

ילדים לא כלולים בדורות הבאים? יש לנו את נציבות הדורות הבאים, הקמנו אותה למען הדורות הבאים, הדורות הבאים הם הילדים.

אפשר להציג את השאלה, האם יש מקום להקים צוות מיוחד שדן בנושא של ילדים?

אין הצעה להקים צוות מיוחד, אין הצעה כזאת.

כאשר אנחנו מדברים על הדורות הבאים, האם נכללים בהם ילדים, ילדינו שלנו שהם לא הדורות הבאים אלא דור שחי פה ונושם. זה נתון לויכוח, לכן היוזמה הייתה לקיים דיון משותף עם ועדת הכנסת, בעיקר משום שמדובר בחקיקה פרטית.

הצעת חוק חובת מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות ילדים נידונה בוועדה לקידום מעמד הילד, הגיעה לקריאה שניה ולדאבוני נפלה בקריאה שנייה וכעת היא החלה תהליך חקיקה נוסף.


הצעת החוק שמונחת לפניכם גובשה על ידי הוועדה בעזרת היועצת המשפטית, עו"ד הלית ברק, ועל ידי משרד המשפטים, עו"ד ענת אסיף, ובמהלך הדיונים אנחנו מציעים שכל הצעת חוק שתוגש לכנסת לקריאה ראשונה בין על ידי הממשלה ובין על ידי חברי הכנסת, בתוך המידע שמופיע בדברי ההסבר, יופיע פירוט – אם מדובר בחוק שיש לו השלכה על ילדים – היקף ההשפעה הישירה והעקיפה לטובת הילדים וזכויותיהם, ומה ניתן לעשות אם יש השפעות שליליות על מנת לצמצם את ההשפעה השלילית, ואם יש קשיים באיסוף המידע.

הכוונה אינה לצרף איזשהו מחקר או עבודה גדולה לנושא הזה, אבל כמו שכותבים שם שהחוק הזה נועד למטרות מסוימות, אם הוא נוגע לילדים, יהיה כתוב איפה הוא ישפיע על ילדים. כאשר מדובר בהשפעה על ילדים, החשיבות היא, כל אחד מאתנו עובר את שלב הילדות, לכן קבוצת הילדים מצד אחד קבוצה קיימת ומאוד גדולה בישראל, היא שליש מהאוכלוסייה, ומצד שני, היא קבוצה שכל הזמן משתנה. זאת אומרת, מי שמצטרף למעגל הילדים ומי שיוצא ממעגל הילדים. לכן, מדובר בקבוצה מיוחדת שיש בה דינמיות, אבל היא גם קבוצה שיש לה צרכים מאוד מיוחדים.

כפי שציין היושב ראש, יש בעיה לייצג את הקבוצה הזאת, אין בכנסת שדולת ילדים במובן שילדים יהיו השדלנים של עצמם ואין לנו אפשרות לתת לילדים לקבוע נציגים ולהחליט מה הם רוצים. אנחנו משתפים פעולה עם מועצת התלמידים הארצית ועם גופים שונים של ילדים, אבל אנחנו לא יכולים לומר שהבעיה הזאת נפתרה.

אני מעריכה שבתהליכי החקיקה, גם של הממשלה וגם של חברי הכנסת, יהיה פוקוס על ילדים, אנחנו בזה לא נקבע אם החוק יתקבל או לא, אבל זה אומר, שצריך לזכור כל הזמן, שמה שאנחנו עושים משפיע על ילדים. דובר על הדורות הבאים במובן של מה ייקרה בעוד שנים, כאשר אנחנו מדברים על ילדים אנחנו מדברים על מה שקורה מחר בבוקר.

הכוונה לדורות הבאים לדעתי למי שלא קיים היום, למי שלא חי היום, מי שיהיה בעתיד. אנחנו מדברים על מציאות של היום, אם פוגעים בקצבאות ילדים, או אם מאריכים את חוק חינוך חינם, או אם מטפלים בילדים חריגים, אם מטפלים בילדים שסובלים מפגיעה מינית, יש לנו הרבה חקיקות כאלה.

מה מהות הדיון? יש הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית.

כאשר מדובר בהצעה של הממשלה, לא היינו צריכים לבוא לכאן, אבל יש סעיף שאומר שזה כולל גם הצעות של חברי כנסת. קיבלנו ייעוץ משפטי מהיועצת המשפטית של הכנסת שאמרה, שאם מדובר במחויבות שתוטל על חברי כנסת, אנחנו חייבים להגיע לוועדת הכנסת. לכן הסעיף שנוגע אליכם הוא בסעיף 5ב', שאומר: "יו"ר הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה לעניין הצעת חוק מטעם חברי הכנסת, הוא רשאי באישור ועדת הכנסת להתקין תקנות".

זאת אומרת, החוק עצמו דן בוועדה לקידום מעמד הילד. אלא תוך כדי הכנתו לקריאה ראשונה נתקלתם בקושי, האם הכנסת מסכימה לקבל על עצמה מטלה, וזאת השאלה שאנחנו נשאלים כאן.

נכו, וגם, האם אתם מסכימים שהמנגנון יהיה, שיושב ראש הכנסת רשאי באישור ועדת הכנסת להתקין תקנות. למשל, האם הוא יכול להטיל זאת על גוף מסוים בתוך הכנסת, יכול לערב את נציב הדורות הבאים וכו'. אני לא חושבת שאנחנו בחקיקה ראשית צריכים להיכנס לפירוט.

האם בפועל המועצה לשלום הילד לא עושה את אותה עבודה?

המועצה לשלום הילד מקדמת חקיקה רבה שקשורה בילדים, כמובן כשהיא מקדמת חקיקה כזאת היא לוקחת בחשבון את ההשפעות על ילדים. מדובר בחקיקה שלא קשורה במישרין לילדים אלא חקיקה שייתכן שיש לה השפעה עקיפה על ילדים, ולכן לא די בעבודה שעושה המועצה לשלום הילד.

חברת הכנסת גוז'נסקי, מה הנימוק שאנחנו מעדיפים את הילדים על ידי חקיקה ספציפית ולא קבוצות אוכלוסייה אחרות?

יש לנו אינטרס אדיר לקדם את קבוצת הילדים, יש לנו אינטרס שכל העבודה שלנו תביא בחשבון איך זה משפיע על ילדים. אני אומרת, מדובר בשליש מהאוכלוסייה, מדובר באוכלוסייה שיש לה צרכים הולכים וגדלים, מדובר באוכלוסייה שאנחנו לא יכולים לתת לה ביטוי בדרכים אחרות כמו למשל באמצעות בחירת נציגים לכנסת וכן הלאה. ישראל חתמה לפני 11 שנה על אמנת לזכויות הילד ואישררה אותה. שם יש סעיף שמדבר מפורשות על הצורך, שכל עבודת החקיקה וכל עבודת הממשלה יביאו בחשבון את הצרכים של הילדים. אני חושבת שאנחנו צריכים להבליט את הנושא הזה לא כדי למנוע חקיקה כזאת או אחרת.

בכמה מדינות כיום יש תהליך דומה של מעקב מיוחד אחרי חקיקת ילדים?

לא בדקתי בכל המדינות אבל אני יודעת על חקיקה כזאת שקיימת בבלגיה.

ההתייחסות שלנו לסעיף הזה, דהיינו, למטלות על חברי הכנסת, היא גם קשורה להתייחסות שלנו לחוק עצמו. אם אנחנו מסכימים לחוק, מישהו צריך להטיל את החובה, אם לא מסכימים לחוק, על מי להטיל את החובה. הילדים זה נשמת אפינו אבל יש עוד דברים רבים חשובים מאוד. אם נאפשר תקדים כזה, מחר נאמר גם, שכל חוק צריך לתת הסבר על איכות הסביבה. מאיכות הסביבה מתים יום יום, היום מתים מעשן ומאטמוספירה.

חבר הכנסת יהלום, יש תזכיר השפעות על הסביבה? יש דבר כזה?

אז בואו נבנה מנגנון בכנסת כמו שבנינו את נציב הדורות הבאים, נבנה את נציב איכות הסביבה ונטפל בזה. אותו דבר לגבי קשישים, גם הקשישים הם אוכלוסייה שזקוקה לעזרה. אין לזה סוף, יש בשביל זה שדולה בכנסת שמפוזרת בכל מקום וכאשר חוק יעלה בוועדה, השדולה תביע את עמדה. בעניין הזה יש אפילו השלכה במידה מסוימת על נציב הדורות הבאים, אפשר להטיל את זה עליהם במידה יותר מוחלטת. יש את המועצה לשלום הילד שבכל דבר תזעק את הזעקה, יש את משרד העבודה והרווחה, יש כל כך הרבה גופים, שכאשר עומד חוק לדיון יגידו מה הבעיה עם הילדים בחוק הזה.

לכן אני לא מציע להטיל על חברי הכנסת מטלות נוספות, מי יודע לאן נגיע, נתחיל בילדים, נמשיך בקשישים ונסיים באיכות הסביבה. אני מציע שלא לקבל את החוק אלא לומר, שנציב הדורות הבאים צריך להתייחס לדור העתיד הקיים היום, לילדים, והם יוכלו לתת חוות דעת בעניין הזה לכל חוק שיהיה.

כל הצעת חוק שנוגעת לקידום אינטרסים של ילדים היא מטבע הדברים עניין לדורות הבאים, כי גם ילד שייוולד מחר בבוקר הוא הדור הבא. כמו שאמרה חברת הכנסת גוז'נסקי, זה לא עניין קלאסי כי אנחנו מתעסקים עם מי שאין לו פה היום בכלל אבל בהחלט יהיו קיימים בעתיד. זה עדיין לא סותר מבחינתנו, אין שום טעם לראות בנו משהו שעומד כחוצץ לחקיקה הזאת.

מה שמתכוונים לעשות כאן, מבחינתנו זאת יוזמה ראויה, היא בעצם להטיל עבודה יום יומית שתהיה מוטלת על חברי הכנסת ואני לא בטוחה שהם יהיו תמיד מסוגלים לבצע אותה על דעת עצמם, גם לא תמיד יעלו נושאים משפטיים. השאלה היא, איך אנחנו משלבים את זה בתוך עבודת הכנסת. יש את הממ"מ, שאנחנו יכולים לפקח על ההפעלה שלו, אבל אין ספק, שיהיו הצעות חוק שיהיה בהן צורך לחוות דעת של מומחים שיצטרכו לעמוד לרשות הכנסת בעבודה יום יומית. על זה צריך לחשוב.

אני רואה שיש כאן סעיף של תקנות, שיושב ראש הכנסת יהיה מוסמך לקבוע תקנות לביצוע. אבל עדיין אני חושבת, שעל הוועדה לתת את דעתה, נציבות הדורות הבאים היום מונה את שלמה שוהם, אותי ומזכירה, כרגע לא אושר לנו אפילו להעסיק מומחים, יש את ועדת המשנה בראשות חברת הכנסת נעמי חזן, אבל כרגע אין לנו אפשרות להעסיק מומחים. אני רואה שאין כאן סעיף תקציבי למרות שזה עולה לראשונה, נכון שעל פניו אין כאן אולי עלות תקציבית, אבל צריך לתת לזה התייחסות לעלות תקציבית, בכל מקרה ייתכן ויהיו משאבים שנצטרך להשתמש בהם.

מוקד השאלה כאן, האם החוק הזה יורחב או יוחל גם על הצעות חוק פרטיות מכיוון שההצעה כפי שעברה בקריאה טרומית ואושרה בוועדת שרים לחקיקה, דיברה רק על הצעות חוק ממשלתיות.

אז מי הוסיף את הסעיף?

זה עלה בדיון ולכן באנו לכאן.

קצת היסטוריה, בגלגול הקודם של ההצעה, היא התחילה מזה שהיא כללה גם הצעות חוק פרטיות ואז היה איזשהו צמצום שלא קשור למהות הדיון כעת.

אני מבין שהממשלה תבצע את החוק הזה אם הוא מתקבל ללא עלות תקציבית נוספת.

נכון. הטענות שהעלתה נירה הן נכונות, אבל אם חברי כנסת מגישים הצעת חוק שעל פניה יש בה השפעה על ילדים ואין לחבר הכנסת את האמצעים לבדוק מה היו ההשפעות האלה, זה לא נראה ראוי שהצעת החוק תקודם. אם הצעת החוק על פניה הולכת לפגוע בילדים ולחבר הכנסת אין את הדרך להראות למה הפגיעה הזאת עדיפה על דברים אחרים, אז זה לא נראה ראוי שההצעה הזאת תקודם, אז יש כאן קידום של הצעת חוק בלי אחריות על ההשפעות שהיא הולכת לעשות.

מאחר ואתם מדברים על הצעה חוק לקריאה ראשונה, החוק עבר כבר ועדה. מי שמכין את דברי ההסבר זאת לכאורה הוועדה. כאן את מדברת לא על חבר כנסת.

אדרבא.

אז אל תטילי את זה על חבר הכנסת. זה לא שייך כבר לחבר הכנסת, בקריאה הטרומית את לא מחייבת אותו שום דבר, בקריאה הראשונה תטילי את זה על הוועדה. אם תטילי זאת על מוסדות הכנסת, זה סיפור אחר, אבל לא על חבר הכנסת.

חבר הכנסת יהלום נגע בנקודה חשובה, כאשר הצעת חוק פרטית מגיעה לקריאה ראשונה היא עברה דיון בוועדה. בעצם הבקשה היא, שאם על פניה יש השפעה על ילדים, בדיון בוועדה, בין שזה נציב הדורות הבאים ובין שזה המועצה הלאומית לשלום הילד או כל גורם אחר, יביא את מה שיש לו לומר והדברים האלה ייכללו בתמצית בדברי ההסבר. זה לא איזה מטלה על חבר הכנסת אלא על הכנסת כמוסד.

אז זה לא מה שכתוב.

כתוב: יושב ראש הכנסת יתקין תקנות. אתם רוצים, נפרט. מדובר בקריאה ראשונה. או שאנחנו מטילים על הממשלה או על הוועדה, לא על חבר הכנסת.

האם אפשר לכלול בהצעת החוק שלכם נוסח כזה שיבטיח, שבמסגרת תקנות אפשר לקבוע, שהצעות החוק שנוגעות לילדים במישרין או בעקיפין, יובאו לחוות דעת של נציב הדורות הבאים והמועצה לשלום הילד. זה חוקי לקבוע זאת?

אני עוברת על מאות הצעות ביום, המשאבים להגיש חוות דעת, אני לא בטוחה שנוכל להיות ערוכים לכך במסגרת החוק הזה כי זו עבודה יום יומית נוספת. זה לא רק להסתכל על הצעת החוק ולראות אם יש אינטרסים לדורות הבאים, זה כבר משהו מאוד מורכב.

המועצה לשלום הילד היא עמותה?

עמותה פרטית.

ראשית, אני מצטרפת לדברים שאמרה עורכת דין ענת אסיף, עם כל הכבוד למועצה לשלום הילד, אין זה ראוי לקבוע זאת בחקיקה, בוודאי שלא בחקיקה ראשית. אנחנו נדרשים כאן לשני נדבכים של מחשבה, מי יקבע בכנסת מהן הצעות שעל פניהן יש להן השלכות על ילדים, האם חבר הכנסת, האם הוועדה? דבר ראשון צריך לדעת מי יהיה הגורם המוסמך לקבוע אם יש כאן או אין השלכה על ילדים. אני לא אומרת מי צריך לעשות את זה, אני רק אומרת שאנחנו צריכים להחליט על כך.

האם אנחנו צריכים להחליט על זה בחקיקה ראשית?

לא. לכן כתבתי בסעיף 5ב' הסמכה ליושב ראש הכנסת על מנת שיכתוב בתקנות האלה מי יהיה הגורם שיחליט על כך. חשבתי שראוי שזה יהיה באישור ועדת הכנסת.

בהצעתך את שומרת על אופציות פתוחות.

בחקיקה ראשית.

כאשר בחקיקת משנה יקבעו מי יהיה הגורם שיעשה את זה. בנוסף, לדעתי בחקיקת המשנה צריך לקבוע על מי בדיוק תוטל ההכנה, האם זה יהיה על הממונה, האם זה יהיה על נציב הדורות הבאים, האם הלשכה המשפטית תעשה את זה. הדוגמה הקרובה ביותר שאנחנו יכולים למצוא זה העניין התקציבי. היום כל הצעת חוק שעוברת לקריאה ראשונה, אם יש לה השלכות תקציביות, אנחנו נדרשים בדברי ההסבר לכתוב כמה זה עולה. איך הדבר נעשה בפועל? אם הלשכה המשפטית לא שמעה במהלך הדיונים מהאוצר הערכה תקציבית, היא מתקשרת לרפרנט באוצר שקשור לנושא הזה ומבקשת הערכה תקציבית. אני שולחת להם בפקס את נוסח הצעת החוק, אחרי כמה ימים הם חוזרים אליי ונותנים הערכה תקציבית. העניין הוא, בפועל, הלשכה המשפטית רודפת אחרי משרד האוצר על מנת שייתן את ההערכה התקציבית. השאלה היא, האם הלשכה המשפטית תצטרך לרדוף אחרי האנשים על מנת שייתנו לנו הערכות איך זה משפיע על ילדים, בפרט לנו כמשפטנים אין את הכישורים המספיקים לדעת - - -

נניח שבוועדת החוקה נדונה הצעת חוק הקשורה בילדים, היועץ המשפטי כמו שדואג לעלות התקציבית הוא מבקש מיושב ראש הוועדה להזמין את המומחים בעניין. אם הם לא באים, את כותבת בדברי ההסבר, שמאחר בוועדה לא הופיעו א' ב', אי פירוט. ואז חבר הכנסת שמצביע בקריאה ראשונה יודע לשקול את שיקול דעתו.

כאשר מדובר בילדים, נרגיל את ועדות הכנסת להזמין מומחים לנושאי ילדים. ולכן הנושא של ילדים יעמוד יותר במרכז הדיונים.

על מנת לסכם את הדיון, ועדת הכנסת נותנת בזה את הסכמתה לסעיף הזה כאשר על פני השטח מדובר שהמטלה על הוועדה ולא על חבר הכנסת הבודד.

כאשר מפעילים גופים של הכנסת, אנחנו לא נדרשים לסעיף תקציבי, אבל יש כאן מקרה קצת שונה שקשור בראשוניות של המוסד שנקרא נציבות הדורות הבאים, אנחנו חיים מתקציב מאוד מאוד מוגבל, במידה וזה יוטל עלינו בתקנות, זה הכיוון, יש לנו בעיה להיערך לכך.

הרי כאן מדובר שיושב ראש הכנסת יתקין תקנות, כל אחד מהגורמים יכול לדבר עם יושב ראש הכנסת, התקנות יובאו לכאן, כאשר התקנות יובאו לכאן אתם תוזמנו ותשתתפו בדיון, אתם תגידו, אתם מטילים זאת עלינו, צריך לפתור את הבעיה התקציבית. יישב כאן יושב ראש הכנסת, סגן מזכיר הכנסת, והם יפתרו את הבעיה.

הכיוון בהחלט נכון, כפי שכתוב בסעיף 138א' (א) לתקנון הכנסת, לא צריך תקנות שהיושב ראש יתקין תקנות, אלא צריך להכניס את התיקון המתאים – אם הוועדה תחליט שכך צריך להיות – לתקנון הכנסת.

איך צריך לנסח זאת?

כמו שכתוב: בהכינה הצעת חוק לקריאה ראשונה, תזמין הוועדה לדיוניה את שר האוצר או נציגו כדי לברר אם חלות לגבי הצעת החוק הוראות סעיף 39 רבתי לחוק יסודות התקציב ..." תזמין הוועדה לדיוניה את שר העבודה והרווחה או את נציגו שהוא אמון על הדבר הזה - - -

כל שר שנוגע בדבר על פי חוק חובת המידע.

כותבים את הדברים בדברי ההסבר. מזכיר הכנסת כאשר עומד להניח הצעת חוק בקריאה ראשונה, כמו שהוא בודק האם מילאו את ההנחיה באשר לתקציב כך יבדוק האם מילאו את ההנחיה - - -

מר לב, עם כל הכבוד, אתה מדבר על החקיקה עצמה, מה יהיו המטלות, האם להטיל על יושב ראש הכנסת תקנות או לשנות ולהוסיף סעיף בתקנון. כאן אנחנו בוועדת הכנסת נדרשנו רק לדבר אחד, האם יש נכונות מצד ועדת הכנסת, שהמטלה הזאת תוטל על תהליך החקיקה, ולזה נתנו תשובה חיובית.

לגבי נציבות הדורות הבאים, ממילא כל הצעת חוק – לא קשור אם היא קשורה לילדים, למבוגרים או למי שעדיין לא נולד – הם חייבים לטפל בה.

לקרוא את הצעת החוק הם קוראים, אבל אם לא נגדיר להם שזה נופל בהגדרה הדורות הבאים, הם לא צריכים לתת - - -

הנושא הזה לא מובהק, זה לא הול"לים, זה לא מים, זה לא קרנות הפנסיה, זה לא נושא מובהק שאני צריכה היום להיערך אליו להגשת חוות דעת רצינית שנוגעת לדורות הבאים. בוודאי הבענו תמיכה בהצעת החוק אבל אם אני צריכה לעשות סדר עדיפויות - - -

זה יהיה השלב הבא כאשר יקבעו את התקנות. לי קצת מפריעה האוריינטציה של ילדים כדורות הבאים.

הדורות הבאים במובן קיימים.

אנחנו לא הגוף שעוסק בפרטי ודרכי החקיקה, ועדת הכנסת הביעה נכונות להצעה. ועדת הכנסת מסכימה שבתהליך החקיקה יישקל הנושא הזה.



הרכב ועדת משנה לתיקון תקנון הכנסת

אנחנו עוברים לנושא הבא: הרכב ועדת משנה לתיקון תקנון הכנסת. ראשית, אני מודה לחבר הכנסת יהלום, על נכונותו לעמוד בראש ועדת המשנה לתיקון התקנון. חברי הוועדה הנוספים יהיו: מיכאל איתן, נעמי חזן, יאיר פרץ, נציג האיחוד הלאומי – כיוון שאינני יודע אם יחולו שינויים בשיבוץ חברי הכנסת של האיחוד הלאומי בוועדות כתוצאה מהתפטרות צפויה – חבר הכנסת אליעזר זנדברג משינוי, ונציג מפלגת העבודה שנודיע עליו.

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
קביעת הרכב ועדת המשנה לתיקון תקנון הכנסת נתקבל.

ההרכב אושר.




בקשת יו"ר ועדת הכספים להקדמת הדיון בהצעת חוק בקריאה שניה ושלישית

חבר הכנסת ליצמן פונה אליי ומבקש, שהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 50 והוראת שעה), מכוח סעיף 125 לתקנון הכנסת להתיר את הדיון בקריאה השנייה והשלישית של הצעת החוק הנ"ל ביום ההנחה. מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת יו"ר ועדת הכספים להקדמת הדיון בהצעת חוק בקריאה שניה ושלישית נתקבלה.

הבקשה אושרה.




קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק והצעה לסדר היום

הנושא הבא: קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון עבודה מועדפת למאבטח מוסד חינוך), של חבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת אורלב מסכים שהנושא יידון בוועדת העבודה והרווחה, מי בעד ירים ידו.

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון עבודה מועדפת למאבטח מוסד חינוך), של חה"כ ז. אורלב תידון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות.

ההצעה תידון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות.

הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – סימון מוצרים), של חבר הכנסת איתן כבל. נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת החינוך והתרבות או לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות או בוועדת הכלכלה.

חוק צער בעלי חיים נדון בוועדת חינוך.

גם היועצת המשפטית חושבת שזה צריך להידון בוועדת החינוך, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – סימון מוצרים), של חהכ" א. כבל תידון בוועדת החינוך התרבות והספורט.

ההצעה תידון בוועדת החינוך.

הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון גמלה למורים ולגננות), של ח"כ מוחמד כנעאן. להעביר לוועדת החינוך או ועדת עבודה ורווחה. חוק שירות המדינה גמלאות תמיד עבודה ורווחה, מי בעד ירים את ידו.



הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיון גמלה למורים ולגננות) של ח"כ מ. כנעאן, יידון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות.

הנושא יעבור לוועדת העבודה והרווחה.

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון – שכר דירה בשקלים חדשים), של חבר הכנסת אילן גילאון. לוועדת כלכלה, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון – שכר דירה בשקלים חדשים), של חבר הכנסת א. גילאון יידון בוועדת הכלכלה.

הנושא יעבור לוועדת הכלכלה. כנ"ל גם לגבי החוקים האחרים: הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון – שכר דירה בשקלים חדשים), של חבר הכנסת יאיר פרץ. והצעת חוק השכרת דירה ומכירתה בשקלים חדשים, של חבר הכנסת אופיר פינס. שני החוקים הנ"ל גם יעברו לוועדת הכלכלה.

החלטת בג"ץ בנושא הגיור של חברי הכנסת: חיים רמון, שאול יהלום, נעמי חזן, שמואל הלפרט ונסים זאב. חבר הכנסת גפני להעביר זאת לוועדת הפנים. מי בעד להעביר לוועדת הפנים ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין

החלטת בג"ץ בנושא הגיור תעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

הנושא יעבור לוועדת הפנים.



הרכב ועדה לפי סעיף 16א' לתקנון הכנסת

הנושא האחרון: קביעת הרכב ועדה לפי סעיף 16א' לתקנון הכנסת. ביום 19 בדצמבר 2001 החליטה הכנסת להקים ועדה משותפת של הוועדה למאבק בנגע הסמים וועדת החינוך והתרבות לצורך דיון בהצעה לסדר היום בנושא: מגפת ה"אקסטזי" בקרב בני הנוער, של חה"כ דוד מגן.

בהתאם לסעיף 16(א) לתקנון הכנסת, מתבקשת הוועדה לקבוע את הרכב הוועדה המשותפת ואת העומד בראשה.

יש חילוקי דעות לגבי יושב ראש הוועדה, אמרו לי, שהוסכם כי יושב ראש הוועדה יהיה מוועדת החינוך, וכאן רשום לי שהיושב ראש יהיה מוועדת הסמים. אני מציעה שנבדוק את העניין.

אנחנו נאשר את הרכב הוועדה שמונה 6 חברים, 3 מוועדת החינוך ו-3 מוועדת סמים. שני ראשי הוועדות יחליטו על יושב ראש הוועדה. חברי הוועדה: טלב אלסאנע, מודי זנדברג, מוחמד ברכה, קולט אביטל, זאב בוים וחוסנייה ג'בארה. לגבי יושב ראש הוועדה, שני יושבי ראש הוועדות יסכמו ביניהם מי יהיה יושב ראש הוועדה ויודיעו לנו על כך.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 10:00.