פרוטוקול לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, מספר 85 מתאריך 16/06/2014

הכנסת התשע-עשרה


5
הוועדה לקידום מעמד האישה
16/06/2014

נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 85
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, י"ח בסיון התשע"ד (16 ביוני 2014), שעה 10:00

1. האלימות וההשפלה כלפי פעילות פוליטיות ומגנות זכויות אדם ואישה
2. הטרדה, פגיעה ואלימות מינית באינטרנט וברשתות החברתיות - התמודדות המשטרה והיערכותה

חברי הוועדה: עליזה לביא – היו"ר
חנין זועבי
תמר זנדברג
דב חנין

יפעת קריב
מיכל רוזין

השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ
רותם פלג - מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים

גוני פרנקל - ע' מנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

תנ"צ יעל אידלמן - יועצת המפכ"ל לענייני נשים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

תנ"צ אורי מכלוף - אח"מ חקירות, המשרד לביטחון הפנים

תנ"צ שוקי זיסו - ס' ראש אג"מ, המשרד לביטחון הפנים

אודליה אדרי - יועצת השר לענייני נשים, שב"ס, המשרד לביטחון הפנים

שבתאי גרברציק - משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ מירי היבנר - מ' היחידה למניע הטרדות מיניות, המשרד לביטחון הפנים

ד"ר נאוה כהן אביגדור - מנהלת שיווק והסברה באגף מצילה, המשרד לביטחון הפנים

דני שחר - מנהל תכנית עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק גלעד בנט - יועץ משפטי אח"מ, המשרד לביטחון הפנים

פקד רחל גרביין - קצינת נפגעי עבירה, המשרד לביטחון הפנים

טליה אברבוך - יועצת השר לביטחון הפנים בענייני כנסת וממשלה, המשרד לביטחון פנים

הילה סגל - ראש היחידה למיניות ומניעת פגיעה, משרד החינוך

יסמין פנינה ליסמן - מדריכה ארצית ממונה על גלישה בטוחה ומוגנת, משרד החינוך

ורד סויד-פאר - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

מטי יוגב - יועצת, מועצה אזורית עמק חפר, מרכז השלטון המקומי

שולה אגמי - ממונה על הטרדה מינית, מרכז השלטון המקומי

עו"ד ליאת קליין - היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

קרן בר יהודה - לשכת עורכי הדין

עירית גזית - ראש אגף חקיקה, ויצ"ו ישראל

שרון צ'רקסקי - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו

עו"ד מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

עו"ד גלי עציון - ראש אגף חקיקה, נעמ"ת

יהודית סידיקמן - מנכ"לית אל הלב

עו"ד עירית בוטן-אלוני - מרכז נוגה לנפגעי עבירה

שולה קשת - מנכ"לית תנועת אחותי – למען נשים בישראל

אפרת תוסייה-כהן - נשיאה, איגוד נשים אקדמיות בישראל

ליאורה בלייברג - חברת איגוד נשים אקדמיות בישראל

כרמן אלמקייס - מוזמנת

ספיר סלוצקר - מוזמנת

תמי סלע

דלית אזולאי

חבר המתרגמים

1.האלימות וההשפלה כלפי פעילות פוליטיות ומגנות זכויות אדם ואישה
2.הטרדה, פגיעה ואלימות מינית באינטרנט וברשתות החברתיות - התמודדות המשטרה והיערכותה

בוקר טוב. יום שני, י"ח בסיוון תשע"ד, 16 ביוני 2014. ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בהשתתפות השר לביטחון הפנים, השר יצחק אהרונוביץ. בוקר טוב אדוני, תודה שאתה איתנו בימים האלה. זה לא מובן מאליו.

על שולחננו שני נושאים שנידונו כאן בוועדה. שאלנו, ביקשנו והנה אתה איתנו. אני מבינה אדוני שלא תוכל להיות איתנו כל הישיבה, ולכן אני מציגה את שני הנושאים ונחליט לפי הזמן שלך איך אנחנו מתקדמים.

הנושא הראשון שלנו זה האלימות וההשפלה כלפי פעילות פוליטיות ומגנות זכויות אדם ואישה. בוועדה קודמת שקיימנו כאן בנושא הזה, ב-23 בדצמבר 2013, נחשפנו פה לעדויות לא קלות, קשות, של פעילות פוליטיות במגע, בקשר שלהן עם שוטרים במהלך הפגנות. דברים לא פשוטים ולא קלים. שמענו כאן עדויות ואנחנו רוצים לקבל את ההתייחסות שלך, את ההתייחסות של המשטרה, של שוטרים.

אני רוצה לבוא ולומר שגם הפרקליטות לא הגיעה לכאן הבוקר וגם מח"ש לא הגישו לכאן הבוקר. דיברתי הבוקר עם סגן מנהל מח"ש, משה סעדה, שאמר לי שההזמנה לא הגיעה אליהם. לא ברור לנו איך ההזמנה לא הגיעה למח"ש - אנחנו העברנו את ההזמנה לפרקליטות. אני מבקשת שזה יירשם בפרוטוקול, אבל מהיום והאלה אנחנו נעביר במקביל גם לפרקליטות וגם למח"ש הזמנות. לגבי הפרקליטות, אני מבקשת לקבל תשובה מדוע הפרקליטות לא נמצאת כאן.

הנושא השני שלנו אדוני, זה הנושא של ההטרדה, פגיעה ואלימות מינית באינטרנט וברשתות החברתיות. גם לקבל עדכון בנושא של ההתמודדות של המשטרה עם היחידה שלכם. כידוע לך אדוני, חוקקנו כאן בוועדה את חוק הסרטונים, חוק של חברת הכנסת יפעת קריב, שנותן כלי נוסף לבוא ולהתמודד עם התופעה שהולכת וגדלה ומנצלת את המקום הזה, של המרחב הקיברנטי לנושא הזה של ההטרדות המיניות.

אתה היית רוצה לשמוע כמה מהדברים או שאתה רוצה לפתוח?

אני אפתח, כי אני חייב לרוץ הלאה.

אז באמת אני רוצה להודות לך על הניסיון שלך להמשיך את הימים ואת השגרה ואת הנושאים שעומדים לפתחנו.

אדוני, הזכות להפגנה היא זכות של מדינה דמוקרטית ואנחנו כולנו רוצים שגם נשים וגם גברים יהיו מעורבים בשיח הדמוקרטי וביכולת להביע את דעתם, את עמדתם, את התנגדותם, כמובן הכל בתיאום, על פי כל הכללים של מרחב דמוקרטי ראוי. אבל הטיפול במפגינים ובמפגינות צריך להיות מותאם, מידתי, ראוי.

לתחושתנו ולהבנתנו, משהו כאן לא עובד נכון. בסיום הישיבה דיברנו על הכשרה של שוטרים ושוטרות שנמצאים בזירה, שתפקידם הוא לשמור על הסדר ואם צריך לפנות. השאלה, ואני שואלת אותך ומבקשת לפתוח בזה: שוטרים שמגיעים להפגנות – האם הם עברו הכשרה של פינוי ראוי, של קשר עם מפגינים ועם מפגינות? האם שקלתם האם יש פעמים שכדאי אולי לאפשר ליותר שוטרות להגיע ופחות לשוטרים? האם הנושא הזה בכלל נמצא על השולחן שלך?

טוב, בוקר טוב גברתי יושבת הראש, חברי הוועדה. נמצאים איתנו כאן גם אנשי המשרד, גם אנשי המשטרה, באמת בדרגות הכי בכירות, די גם לתת תשובות יותר מעמיקות, ולכן אני אתן את המסגרת, ודברים נוספים יינתנו על ידי העמיתים שהגיעו פה לוועדה.

אני מצטער מראש, כי אני באתי לפה גם לוועדת הפנים וגם לוועדה אצלך, עליזה, כדי באמת להיות שותף, אלף, כי תכננו להיות פה. אבל מה לעשות שיש אירועים ואנחנו כבר שלושה-ארבעה ימים נכנסים לאירוע של חטיפת שלושת הנערים ואני כולי שקוע שם ואני חוזר לשם. ולכן אמרתי, אם אני כבר בוועדת הפנים, אני אכנס גם אליך, יושבת ראש הוועדה, ואני אגיד לפחות את הדברים, את המסגרת. אני אשאיר כמובן את חברי פה, להמשך הדיון שהוא בטח דיון חשוב שכדאי לקיים אותו. ואנחנו משוחחים על זה לא בפעם הראשונה.

אני רק אגיד לך שהבוקר הייתי בנוף איילון, ביקרתי אצל המשפחה ונמצא שם איזה קצין בכיר והוא אמר לי – איך את כאן ויש לך את השר בעשר? אמרתי לו אם אתה יודע, הוא אמר לי אם אני יודע? כל המשטרה על הרגליים בגלל הוועדה הבוקר.

כן. אבל זה שאני פה ולא שם זה קצת קשה לי, אבל אמרתי אני אגיע לפה כי אני מכבד אותך ואני מכבד את הוועדה.

תודה אדוני.

ואני באמת אשאר למספר דקות. הנה, אפילו מיכל באה אחרי, כי הייתי בוועדת הפנים, קיבלתי צעקות ובאתי לפה ואני מקווה שמיכל תשמור עלי עכשיו.

רבותי, באמת, כשאני קורא את הכותרת – האלימות וההשפלה כלפי נשים, פעילות פוליטיות, בדברים האלה אני אומר לכם, רבותי, אני מניח שמדובר באותן הפגנות ובאותם אירועים שהיו בתל אביב בזמנו. זה עיקר הפעילות. וההנחיות הן ברורות, חדות, ואני אדבר על זה כמה משפטים.

אין מצב, אנחנו מאפשרים את חופש הביטוי, חופש ההפגנה לכל מי שרוצה. רק צריך להיות מתואמים, עם האישורים הדרושים ואפשר לעשות את הכל, וזו מדינה דמוקרטית וכך אנחנו מתנהגים. כלומר, כך המשטרה מתנהגת. ולכן אנחנו לא רואים קשר, אם הוא פוליטי לצד זה או לצד אחר. כל מי שרוצה לקדם אג'נדה כזו או אחרת, בבקשה. שיגיש את הבקשה, ישמור על הכללים, הפעילות הזאת תתבצע.

לגבי ההכנה המנטאלית, היא קיימת. ירחיב על זה בטח סגן ראש אג"ם פה שנמצא. הכנה מנטאלית מה עושים בבתי הספר, מהיום הראשון ולגבי ההמשך. אני אומר, בדברים האלה מועברים דגשים לאחיזה, בעיקר נשים. יושבת הראש, הזכרת לגבי נשים, יש שוטרות, אבל לא בכל מקום יש שוטרות. לא בכל אירוע יש מספיק שוטרות. אני בתפקידי הקודמים הייתי גם קצין משטרה, לא זוטר, ואני יודע שיש הרבה אירועים שמכינים שוטרות, אבל לפעמים זה לא מספיק לאירוע ואז יש כללם מתי שוטרים ואיפה נוגעים ואיפה לא נוגעים. הדברים האלה ברורים, חדים, בטח היא תדבר – היוה"לנית.

יעל אידלמן.

יעל, שמכירה את הדברים האלה גם בתחום המשפטי ואני מניח שגם על זה היא תדבר.

רבותי, יש כללים ויש תהליכים. המשטרה מאד מקפידה על זה. אני גם אומר מעבר לזה - - -

אבל זה לא מהחוויה שלנו בשטח.

דקה, דקה, תנו לי רק לסיים. אני רק אומר שיש כלל ויש יוצאים מן הכלל. אם אתם מדברים על היוצאים מן הכלל, יכול לקרות. אני מסכים שתמצאו גם פה וגם פה דברים לא נעימים ולא נכונים ואסורים. אני מסכים, וצריך לנקוט בכל הפעולות הנדרשות. אבל להגיד שזה מונחה? עד כאן. זה אסור, יש הנחיות, יש הוראות ומי שחושבת שפעלו בניגוד להנחיות – מופנית. אמרת שסגן ראש מח"ש היה צריך להיות פה, הם היו צריכים להיות פה ולהגיד – רבותי, כל תלונה, זה לא המשטרה בודקת את עצמה, זה משרד המשפטים באמצעות מח"ש.

כלומר, כל התלונות האלה שמישהי חושבת שהיא נפגעה, ובצדק, שתפנה. מגיע לה. אנחנו לא נחסוך ואני בטוח שגם יש מקרים, כמה כאלה. האם יש במח"ש, אני ביקשתי גם אצלנו להביא את הנתונים אפילו, כמה כאלה שלא היו בסדר, כמה נשפטו, כמה עזבו את המשטרה וכמה קיבלו הערות או כל דבר אחר. אז לבוא ולהגיד רבותי יש תפיסה, לא נכון. תפיסה, כלומר שזאת המגמה. אין מגמה כזאת, אבל בקצה אנחנו נמצא גם תקלות. ואני אומר – בתקלות האלה צריך לטפל בחומרה רבה ולמצות את הדין עם אותם אנשים שפורעי חוק ופוגעים ולא שומרים על זכויות נשים או גברים או כל דבר אחר.

בדברים האלה המדיניות היא ברורה, שלי ושל המפכ"ל. בדברים האלה אין הנחות. אני אומר לכם את הדברים האלה, ואין עצימת עיניים. מי שחושב, אני אומר לכם, כל מי שיביא סרט או שיביא תלונה או כל דבר שמישהו ניסה להסתיר – אנחנו נשים את זה על השולחן ונבדוק. אני אומר לכם, זאת לא המדיניות שלי ושל המפכ"ל.

הדבר השני, כל הנושא של עדיפות ארגונית והכשרה ואימונים, כבר דיברנו. מחלקת חירום והנחיות, באמת המשטרה עושה פה המון המון דברים. יש תקלות.

בהכשרה של השוטרים, אדוני - - -

מה הם עוברים?

לגבי שפה – איך מדברים ואיך לא מדברים, לגבי מילים שמשתמשים ולא משתמשים, לגבי איפה הגבולות.

יש פה את סגן ראש אג"ם, שהוא קצין משטרה ותיק, יגיד מה ההנחיות, מה ההדרכות שהם מקבלים במשטרה. אני לא קצין משטרה. אני אומר את ההנחיות של המדיניות. המדיניות שלי היא לאפשר הפגנות, לאפשר עצרות, באמת לאפשר את חופש המחאה, וכל מי שסרח מקומו לא בארגון. נקודה. זאת המדיניות.

מה בדיוק ואיך עוברים ואיזה סעיף בדיוק, ישנם פה אנשי משטרה והם יביאו את כל הנתונים, לא נסתיר שום דבר. ואם יש אירוע אחד, אני אומר אחד, שלא טופל כראוי – תביאו אותו, אני מוכן לבחון אותו, אני מוכן לבדוק אותו ואני מוכן להתעמת איתו גם. אני או המפכ"ל, נתעמת עם הדברים האלה. אין פה הנחות, אני אומר. בדברים האלה אין מדיניות לשלוח ולהכות או לתפוס או לגעת במקום צנועים. אין מדיניות כזאת, וכל מי שעושה את זה פועל בניגוד. ואני אומר את הדברים האלה בצורה חדה וברורה.

לגבי המדיה, אני אמרתי לך בדיונים במליאה, הקמנו יחידת סייבר, שזה לוקח זמן להקים אותה, אבל אנחנו כבר עם עשרות, על היחידה שכבר התחילה, אבל הוספנו עוד תקנים, עשרות שמתמודדים עם כל הנושא של עבירות המחשב. בדברים האלה באמת אנחנו פועלים. נמצא פה ראש חטיבת החקירות, מכלוף, והוא יודע והוא יסביר – בדברים האלה קיים קושי בהוכחת כוונה פלילית של מפרסמים תמונות וסרטים כאלה, וזה קושי. ולגבי האתרים, מאיפה מפעילים אותם ואיפה הם נמצאים ואיך בסוף מגיעים, אבל ישנן גם כמה הצלחות יפות ובטח ידברו עליהן.

קיימות פרצות בטכנולוגיה. אנחנו מכירים אותן. יש שימוש בזהות בדויה. הדברים האלה קיימים, האלימות ברשת, כל הדברים האלה קיימים. המשרד מבחינתנו, אנחנו מפעילים תכניות ב-140 ערים. נמצא פה דני, שהוא למעשה ראש הפרויקט. ב- 140 ערים – הנושא של מסגרת תכנית עיר ללא אלימות, כל הנושא של המוגנות, כל הנושא של כל מה שקורה בתחום השלטון המקומי.

מאגף מצילה נמצא פה מישהו? אגף מצילה נמצאים פה, הם ב-71 רשויות ובעוד 24 כפרי נוער ופנימיות, שגם שם אנחנו מטפלים.

אני קיימתי כנס גדול לפני חודש, בבנייני האומה בירושלים. מושב מיוחד לנושא אלימות ומניעה בקרב בני הנוער במדיה החדשה. מושב מיוחד הקצנו לזה.

שמה היו המסקנות של המושב, אדוני?

אני לא הייתי במושב הזה, אבל היא תתייחס לזה.

אני אתייחס לזה. אני ניהלתי את המושב.

את ניהלת את המושב ותתייחסי לזה. ביקשו מושב מיוחד והקצתי לזה זמן ודנו בזה.

טוב, אדוני, כשנאווה נמצאת כאן אני מורידה – אנחנו עשינו יחד את הדוקטורט.

אני לא תיאמתי עם נאווה, אבל אם נאווה פה - - -

ד"ר נאווה. יש לך כבר אצלי שלוש נקודות.

אוקיי, אני מקווה שעד סוף הדיון תהיינה לי יותר נקודות. לאט לאט אני אגיע.

אני אומר, בשיתוף עם משרד החינוך הופצה אמנה לגלישה בטוחה ברשת – בעברית ובערבית וחתמנו עליה. כמובן אני בן החתומים.

כלומר, ישנה פה פעילות רבה ומורחבת. אנחנו באמת עושים פה פעולות, אבל כל הנושא של הכניסה לרשת והאלימות ברשת וכל ההטרדות ברשת, בדברים האלה אנחנו באמת מנסים להדביק את הפערים, עושים עבודה, נרחיב על זה גם בהמשך.

אני חושב שפה אני אעצור, אלא אם מישהי באמת רוצה לשאול שאלה כזו או אחרת. אני אשאיר את אנשי המקצוע פה, להמשיך. המנכ"ל גם נמצא פה.

רק אם אפשר להגיד משהו.

חברת הכנסת רוזין.

הבאנו לכאן גם חומרים לעיונכם, כדי שתוכלו לעיין מה אנחנו עושים עד עכשיו.

חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה.

תודה. אני מתנצלת, אני באמת הולכת עם השר מוועדה לוועדה, יש הרבה נושאים חשובים, אבל היה לי מאד מאד חשוב להיות פה. זה לא הדיון הראשון שאנחנו מקיימים בנושא הזה, ואני השתתפתי גם בדיונים כאלה שהתקיימו עוד לפני שנכנסתי לכנסת, בתפקידי הקודם.

גם אם אנחנו מקבלות את עמדתך שאין פה מדיניות שר שבאה ואומרת – תפגעו בנשים כדי שיפחדו לצאת לרחובות להפגין, מדיניות כתובה מה שנקרא – אנחנו כן חושבות שיש מדיניות כזאת בהתנהגות. ההתנהגות הזאת קיימת בהרבה מאד דברים בעולם, אנחנו לא ניכנס כרגע לדיון פמיניסטי ופאטריאכלי כיצד גורמים לנשים לא לצאת בערב לבד, ואיך הן חושבות שאונס קורה רק בחושך, בלילה, ואם את יוצאת עם מיני, וכל המיתוסים האלה שהם לא נכונים, וגולדה מאיר כבר אמרה בשנות ה-50 – למה שאנחנו נישאר בלילה בבית? לא אנחנו אונסות, שהגברים, האנסים יישארו בבית.

אנו לא חושבות שהשוטרים יוצאים במטרה לתפוס לנשים בחזה ולהטריד אותן מינית, אבל, ופה האבל, השאלה היא אם נעשה מאבק הפוך, לא האם יש כזאת הנחיה, אלא האם נעשה בתוך המשטרה מאבק הפוך ומדיניות הפוכה וחינוך הפוך והכשרה הפוכה לשוטרים. כי אנחנו רואים, אתה יודע, תמיד אפשר לדבר על עשבים שוטים, ותביאו לנו תלונות, גם העברנו כבר תלונות. לא ראינו שקרה איתן כלום, כי גם בדיונים הקודמים המשטרה אמרה – תביאו תלונות, תביאו תלונות. הבאנו תלונות, בכל מקום היו תירוצים. לא הוא לא אמר, הוא כן אמר, היא עשתה ככה, היא עשתה אחרת.

מיכל, אבל התלונות הן למח"ש.

שנייה, רגע, אבל אני רוצה לא לדבר על תלונות - - -

אבל המשטרה לא חוקרת את זה.

אבל הכי קל לברוח למח"ש ולהגיד תגישו תלונה. אנחנו מראים פה שוב ושוב, בכל הפגנה, שיש פה תופעה. עכשיו, אני לא חושבת שאתה יושב ואומר חברה, כך תנהגו. אבל אני חושבת שמן הראוי שתתייחסו לזה כתופעה. אתם כל הזמן שולחים את העשבים השוטים לתלונות במח"ש. תתייחסו לזה כתופעה שצריך להיאבק בה בתוך המשטרה. יש מנטאליות לנהוג במשטרה, היא בהרבה גופים גדולים, פאטריאכלים, סמכותיים, של היררכיות גבריות. אנחנו מכירים את זה. לא צריך לעצום עיניים. צריך להגיד זה בקרבנו ואנחנו נלחם בזה. זה דבר אחד.

יש לי שתי שאלות אליך. האחת, לא התייחסת פה, וזה אחד הדברים החשובים שעלו גם, לנושא מה המדיניות לגבי צילומי שוטרים בסלולאריים. אנחנו ראינו יותר מפעם אחת ששוטרים, ואני יכולה להבין למה, שוב, באמפטיה וסימפטיה. אני יכולה להבין, שכששוטר עושה את תפקידו ובאים לו מול הפרצוף עם מצלמה סלולארית, הוא מאבד את העשתונות, הוא לא יודע מה לעשות.

ראינו את זה עם דו"ח חנייה שנתן שוטר לבחורה צעירה ופשוט הוא התפרע עליה, מכיוון שהוא לא ידע מה לעשות עם זה שהיא מצלמת אותו. אותו דבר באותה הפגנה מפורסמת, מול הבית של שר האוצר יאיר לפיד, שבאמת השוטר לקח את הטלפון, ריסק אותו ודרך אגב הוא לא הכחיש את זה גם. הוא לא הכחיש שהוא הרס את הטלפון.

ולכן, מה המשטרה עושה? כיצד היא מתמודדת עם זה, מה המדיניות פה לגבי השוטרים? הרי מצלמים אתכם, זה לא יעזור. היום מצלמים אותנו בכל רגע. גם אנחנו כפוליטיקאים, בכל שנייה מרימים מולנו מצלמה ומצלמים כל דבר שאנחנו אומרים. מה המדיניות שלכם? מה אתם אומרים לשוטרים איך לנהוג במצבים כאלה? והאם נכון שתנחו אולם איך לנהוג, כי הרי אם הם בטוחים במה שהם עושים, אם מה שהם עושים הוא בסדר – אז שיצלמו. כמו שאנחנו, כפוליטיקאים אומרים, אם אנחנו שלמים עם מה שאנחנו עושים – שהכל יהיה חשוף לאור השמש. אז מה אתם עושים בעניין הזה?

ודבר אחרון, יש לי הצעת חוק למניעת הטרדה מינית, שזה להוסיף את כל הנושא של ניצול מרות מצד בעל סמכות מעצר או עיכוב, ואני מאד מקווה שהמשרד יתמוך בזה, כי זה פשוט להוסיף באמת את המצב שבו שוטר עוצר אישה ומטריד אותה מינית במהלך המעצר, והיא לא יכולה להתנגד. חשוב לי שהשר ישמע את זה. היא לא יכולה להתנגד, היא לא יכולה להשיב, ומן הראוי שזה יהיה תחת יחסי מרות, ניצול ותלות. זה חשוב ביותר.

אנחנו מכירים מקרים קיצוניים יותר, כולל של אישה שרצו להסיע אותה למקלט לנשים מוכות ושוטר אנס אותה. אני לא מדברת על המקרים האלה. אלה מקרי עבירות פליליות מובהקות. אני מדברת פה על באמת מקום של סמכות ומרות והטרדה מינית. תודה.

תודה.

הצעת החוק היא מטעם תנועת אחותי, ניסחה אותה עורכת הדין גבי לסקי.

תודה.

מיכל, אני מבקש שאת ההצעה תעבירי היום, כי אני פה רץ, אני צריך לראות. אני רוצה שהיועץ המשפטי שלנו יבדוק.

חברת הכנסת יפעת קריב.

בקצרה. אני לא אחזור על שום דבר שחברת הכנסת מיכל רוזין אמרה ואני אמשיך הלאה. אני יודעת שככה נבלע בסוף השבוע האחרון אבל התפרסם בשבעה ימים תחקיר, אני לא יודע אתם ראיתם, תחקיר מאד מקיף וגדול על כל הנושא של העבירות שנעשות בעולם האינטרנט, העבירות המיניות, על כל הנושא של מה שחוק הסרטונים מדבר עליו. מה שאנחנו יודעים שעד היום נפתחו 37 תיקים כנגד תלונות שהגישו נשים על זה שצילמו את התמונות שלהן והעלו אותן לאינטרנט ובפועל לא הוגש ולו כתב אישום אחד.

וזאת השאלה המאד משמעותית. זאת אומרת איפה הפער בין התיקים שנפתחים לבין כתבי האישום, וגם במקרה היחיד שמאז שהוגש החוק, התנהל בבית המשפט, זה היה אמנם בבית משפט צבאי, בסוף זה נגמר בעבודות שירות. ואני חושבת שצריכה לצאת קריאה מפה, מהוועדה, אליכם ואליך, לא להקל בעונשים כשמדובר בהעלאת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני לאינטרנט, כי בעצם חיים שלמים נהרסים. וגם אני מתכוונת לחזור ולעשות מעקב באופן עקבי אחרי התיקים שנפתחים ואחרי כתבי האישום שמוגשים.

דבר אחד נוסף שאני אחזור ואגיד תמיד, אני אומרת גם כאן ואולי גם הוועדה הזאת תרצה לעשות סיור ביחידת הסייבר. ביקשתי כבר מספר פעמים ועדיין לא מצליחים לקיים את זה. אני רוצה לבוא ולהיפגש עם השוטרים ולעשות סיור ביחידת הסייבר ולהבין איך היא עובדת, כי אני מבינה מה קורה עם יחידות הסייבר בעולם. עדיין לא נופל לי האסימון מה קורה ביחידת הסייבר בישראל, מתוך קריאת החומרים, אז אולי עם הוועדה.

ודבר אחרון שאני אומר, שבוע שעבר העברנו בקריאה טרומית במליאה את זה שנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ברגע שהם מגיעים לחקירה, יוכלו לבחור את מין החוקר.

אז קודם כל אני רוצה להודות לך על זה שככה תמכת בזה שזה יעבור קריאה טרומית ואני מקווה שזה יעבור לוועדה למעמד קידום האישה שמקדם את העניין, אבל זה אומר שצריך להכשיר עוד חוקרות נשים. ואני כבר עכשיו אומרת, לפני שנסיים את הקריאה השלישית - מה שאני מקווה שיקרה במהירות פה בכנסת - צריך להכשיר חוקרות נשים. נשים שנפגעות תקיפה מינית ובעצם צריכות להגיע לחקירה, לא צריכות לעבור אונס שני, פעם שנייה.

ולכן, כבר עכשיו בואו נתמודד עם זה. תודה רבה.

תודה חברת הכנסת קריב.

בבקשה, שולה קשת, תנועת אחותי.

כן, כבוד השר, שולה קשת, מנכ"לית תנועת אחותי למען נשים בישראל, ובאמת את הצעת החוק הזאת אנחנו יזמנו יחד עם חברת הכנסת מיכל רוזין ועורכת הדין גבי לסקי.

אני רוצה לפנות אליך ולומר שבעצם החוויה שלנו, כאקטיביסטיות, שלי ושל עוד מאות נשים בכל רחבי הארץ וזה חוצה ימין ושמאל, היא התייחסות אלינו - ואני לא אומרת את זה באופן גורף על כל השוטרים ועל המשטרה כמובן - אבל בהרבה מאד מקרים וזה כבר לא הפך להיות משהו שהוא בשוליים, אלא הרבה מאד מקרים שמתייחסים אלינו כאל עבריינויות. אני חוויתי את זה בעצמי ויש פה עוד נשים שחוו את זה.

המעצר שלה צולם.

כן. פשוט מתייחסים אלינו כאל עברייניות, עוברים על החוק תוך כדי ולצערנו הרב, גם כשאנחנו מגישות תלונה, גם כשאנחנו הולכות למח"ש, יש פה שתי נשים, שתי פעילות, שעברו הטרדה מינית. אחת מהן הייתה שלושה חודשים בקביים. הן שתיהן עברו פוליגרף. השוטר, סעד בדשי לא הסכים לעבור פוליגרף ובמח"ש סגרו את התיק.

אז איך אנחנו יכולות להתמודד עם מערכת שלא מאפשרת באמת בדיקת הדברים האלה. ואיך שוטרים מהסוג הזה עדיין נמצאים בתפקיד? מי חוקר את המשטרה? מי חוקר את מח"ש? איך אנחנו האזרחיות, שבאות לממש את הזכות הדמוקרטית שלנו למחאה, בעצם יכולות להגן על עצמנו מפני אלה שאמורים להגן על הזכות הדמוקרטית הזאת? והיינו שמחות להיפגש איתך בלשכה, להביא מספר נשים שעברו את זה עם העדויות שלנו ושתשמע אותנו.

תודה, שולה.

טוב, אני באמת אמרתי ששיש פה אירוע קשה מאד שאני חייב לרוץ ואני באתי לפה כדי לכבד אתכם וכמובן את יושבת הראש. אני אנסה באמת בקצרה.

אלף, לגבי הפגישה בלשכה, טליה פה תתאם את הפגישה, נעשה את זה יחד עם אנשי המשטרה, נקיים את הפגישה, זאת לא תהיה בעיה.

מי חוקר את מח"ש – אני לא יודע. אני רק יכול להגיד לך שהשוטרים אין להם שום סמכות. ברגע שיש תלונה על שוטר, זה מחויב לעבור למח"ש. מה שכן, לגבי מח"ש, יש את פרקליט המדינה ויש את היועץ המשפטי לממשלה. זו הכתובת היחידה, שאם אתן לא מרוצות מי חוקר את השוטר, למה שוטר לא מפוטר או כל דבר אחר, האינסטנציה הכי גבוהה זה היועץ המשפטי לממשלה, שמורה לפתוח בחקירה נוספת ואפשר לפנות אליו, ורק אליו. אין לנו פה כלים נוספים.

אבל אנחנו פונות אליך.

אני לא יכול. אסור לי גם להיכנס לנושא של חקירות.

לגבי מח"ש אני אעדכן אותך אחר כך.

מח"ש זה הגוף שחוקר את המשטרה ומי שמורה למח"ש זה היועץ המשפטי לממשלה ואפשר שם לקדם.

בנושא הכתבה, חברת הכנסת קריב, אני עברתי על זה, אני לא קראתי. אני מבקש מראש חטיבת החקירות שנמצא פה שתראו את הכתבה ותבדקו אם צריך להגיש כתבי אישום או לא להגיש כתבי אישום, כי היא אומרת שלא הוגשו כתבי אישום. אני לא מכיר את הדמויות. אולי אתה כן מכיר, תוכל להתייחס. אני לא מכיר ואני ממליץ לפחות לעבור על הכתבה שהייתה ביום שישי האחרון.

וזה נבלע.

אז תתייחס לזה. ובנושא של חוקרות נשים, צריך להמשיך. אני יודע, אני כל הזמן דוחף את העניין – יותר שוטרות, יותר חוקרות, יותר סיירות. את הדברים האלה אני אומר כמעט כל פעם, צריך להמשיך את זה. אני יודע שיש גם עלייה בשוטרות, ואם תוכלו להתייחס לזה, אני אשמח.

לגבי הצילומים הסלולאריים.

אני מגיע לזה. אני עולה מהסוף למעלה. בנושא הצילומים הסלולאריים, אני מכיר את התופעה. זה שהתופעה עדיין לא חלחלה בראשם של השוטרים, צריך להנחות את הדברים האלה. אני מבקש, נמצא פה שוקי, כרגע יש ספק במטה הארצי, תציינו שזה עלה בוועדה, שהמפכ"ל ינחה. אם הוא הנחה זה בסדר, אם לא, שינחה מחדש. הנושא של צילומים, אין מה לעשות, צריך להתמודד עם הצילומים, עם המצלמות האלה, עם הטלפונים האלה. אין מה לעשות. לא כולם אוהבים את זה, אבל אני יודע שחייבים להתמודד עם זה. אתה מכיר את זה שוקי, מתל אביב. הוא היה סגן מפקד מחוז תל אביב, הוא מכיר את הדברים האלה. אין מה לעשות. חבל להשקיע אנרגיות, זה לא במקום ואין צורך בזה. אני אומר את זה כמדיניות.

מיכל, בנושא התופעה - תסלחי לי שאני חושב אחרת, אני לא חושב שיש תופעה. אני עדיין חושב שיש מקרים שצריך לחקור אותם, אבל להגיד שיש תופעה של פגיעה בנשים - - -

יש תופעה.

את יכולה להגיד כן ואני יכול להגיד לך לא. זה בסדר גמור ושולה, אנחנו נמשיך - - -

השאלה איך מטפלים בזה ואיך - - -

זה מה שחשוב.

כמקרים או כתופעה.

זה מה שחשוב, לטפל בזה. צריך לטפל בדברים האלה.

אבל לא רק מח"ש. גם המשטרה מבפנים.

אז התייחסו לזה. אני אומר, המשטרה ומח"ש. זה לא רק מח"ש זה גם המשטרה. אני יודע שננקטות פעולות, אני יודע את זה, המפכ"ל ער לזה, אבל להגיד שזו תופעה? אני קצת חושב שזה לא נכון.

רבותי, תסלחו לי, אני רץ.

אדוני, רק עוד נושא אחד. הנושא של המאבק - - -

גם בעניין הצעת החוק שלך, שאני אקרא.

אדוני, ברשותך, המאבק באלימות כלפי נשים, אלימות במשפחה, בנושא שלך, במבנה המשרדי שלך, האם לא הגיע הזמן שכמו שיש במשרד המשפטים את מי שמרכז את נושא האלימות, שם יש את מרב שמואלי, כל נושא האלימות, האם לא הגיע הזמן שתהיה גם אצלך - - -

אלימות מה?

בכלל, אלימות כלפי נשים, אלימות במשפחה.

במשטרה? במשטרה יש.

במשרד שלך. האם לא הגיע הזמן שתהיה פונקציה אחת שתרכז את הנושא הזה?

יש לי קצין תלונות שמקבל את כל התלונות שישנן. יש לי לשכה כזאת שמטפלת בכל התלונות של הציבור ואנחנו מנהלים את זה בלשכה.

מנהלים תלונות, אבל כל הנושא, גם ההתמודדות שלך ואתם עושים פה עבודה והצגתם לנו חומרים. ביקשתי ממך וגם אתה התייחסת לזה בכמה וכמה פעמים, לגבי פונקציה נוספת במשרד שלך, שתרכז את כל הנושא הזה של ההתמודדות עם האלימות.

תני לי לבדוק את זה.

תודה רבה.

תודה רבה אדוני השר. אני מאחלת לך שתהיה איש בשורות טובות. תודה רבה לך ותודה שהיית איתנו בימים מורכבים וקשים אלה.

אנחנו נמשיך. אני רוצה לשמוע בהרחבה את היוהל"נית. בפעם האחרונה שדיברנו את אמרת לי – תני לי כמה חודשים להתארגן ואני שמחתי ואני באתי והקשבתי ואני רוצה לשמוע מסקנות ראשוניות שלך, גם מהדיונים שאת שמעת, אבל גם מההיערכות שלך מול אנשי המקצוע במשטרה ומול הדברים ששמענו, גם בוועדות הקודמות וגם הבוקר.

בבקשה, גברתי.

בפעם הקודמת אנחנו היינו פה וכשיצאנו מהדיון בפעם הקודמת אני הבטחתי שאני אעביר את רוח הדברים גם לספק וגם למפכ"ל. הדברים הועברו. אני יודעת שאג"ם חידד את ההנחיות בשטח ועל זה ירחיב סגן ראש אגף. גם במשטרת ישראל בכלל ובמחוז תל אביב, ששם היו עיקר האירועים בפרט. אני יודעת גם ממפקד מחוז תל אביב, שאיתו שוחחתי, שנעשו ניסיונות, מפגשים עם נציגי ארגוני נשים שונים, כדי לחדד את השיח הישיר בין מפקד המחוז לבין הארגונים האלה ישירות, בלי מתווכים. אז זה פן אחד.

בכל מה שקשור לתלונות, תראו, אני כן מרשה לעצמי להתייחס לתפקידים הקודמים שלי במשטרת ישראל, כי הם מעניקים את הידע ואת המקצועיות. אני הייתי ראש מחלקת משמעת של משטרת ישראל. אני טיפלתי בכל העניין שהוגשו תלונות על ידי אזרחים שונים.

לקראת הדיון בוועדה אני פניתי למח"ש כדי לקבל נתונים על כמה תיקים נפתחו בגין שימוש בכוח של שוטרים. למח"ש אין כזה פילוח של נתון כזה, אבל הם מדברים על כאלה תלונות והם לא יכולים חישובית לייחד את העבירות האלה.

על פי נתונים של מחלקת משמעת, מח"ש העבירה בשנת 2013 למשטרת ישראל 74 תיקים של שימוש בכוח של שוטרים. 31 מהם הלכו למישור הפלילי, 43 הועברו למישור המשמעתי. ננקטו אמצעים מנהלים על ידי מחלקת משמעת, כנגד 35 שוטרים – 2 פוטרו, 2 הושעו, 5 הועברו מתפקידם עד לסיום ההליך כדי לסיים את המצב העובדתי, 7 רואיינו, חלקם הוחזרו לצה"ל. אני מדברת שננקטו אמצעים מנהליים ספציפיים נגד שוטרים שנגדם הוגשו תלונות והאירוע נחקר עובדתית והוסקו מסקנות.

מתוך 43 תיקים שהועברו למשטרה לנקיטה באמצעים משמעתיים, הועמדו 16 שוטרים לדין בבית הדין למשמעת, 12 הורשו, 1 זוכה ו-1 התביעה חזרה בה מהאישום, והשאר מתנהלים. 8 שוטרים הועמדו לדין בפני דן יחיד, 4 הורשעו, 3 זוכו ו-1 עדיין מתנהל. לשלושה שוטרים ניתנה הערת מפקד ושאר התיקים מתנהלים.

אי אפשר לומר שהמשטרה לא נוקטת צעדים כנגד שוטרים שנגדם הוגשו תלונות. עכשיו, אני מבינה את התחושה של מי שיושב מאחורי, אני גם שומעת שכל פעם שעולה השם של מח"ש יש את העניין של הגיחוך. אני לא יכולה להגן על מח"ש. מח"ש צריכים לבוא לפה ולהסביר למה הם סגרו את התיק. אני לא יכולה להסביר עובדתית.

אנחנו נעשה סיור במח"ש.

אבל אני רק אומרת ככה, אפשר להביע אי אמון במשטרת ישראל ובמח"ש וכו', אפשר לבחור לפעול בזירה של הכנסת ולפעול בזירה התקשורתית כדי להעלות את הטענות. זה פן אחד, זה לא חקירה על פי דין. אם רוצים לחקור עובדתית אירוע ספציפי על מה שהיה שם, אי אפשר לעשות את זה בלי להגיש את התלונה ובלי לחקור אותה. ואז, רק אז יש בידינו את הכלים כדי לנקוט באמצעים הספציפיים כנגד שוטר ספציפי.

בהיבט המערכתי, אני אמרתי, אנחנו אחרי הדיון פה, אני הצעתי והעברתי את רוח הדברים וננקטו צעדים בהיבט המערכתי. בהיבט המערכתי המשטרה פועלת, אבל ספציפית, גם הימנעות מלהגיש תלונה, היא לא פיתרון כי זה משאיר את הצד המתלונן כאילו מתוסכל. אז כן, תגישו תלונה, גם אם המשמעות היא בסוף שהתיק נגנז.

עכשיו, את שאלת אותי מה ההחלטה של מח"ש. אם במח"ש סוגרים את התיק, יש לכם אפשרות להגיש ערר לפרקליטות המדינה על ההחלטה של מח"ש לסגור את התיק. אוקיי, אז הערר נבחן ואני לא יכולה להגן על - - -

ברור, ברורה לנו ההיררכיה.

אני רק מדברת על התהליך והתהליך הוא שמעל מח"ש יש את מחלקת פרקליטות המדינה שבודקת עניינית את העובדות בתיק ואת ההחלטה של מח"ש, על בסיס התשתית הראייתית שעומדת בפניה. ולכן, זה מקום לקבל ממח"ש התייחסות, אני לא יכולה לתת את ההתייחסות.

לגבי העניין שאנחנו מדברים על חופש ההפגנה. חופשה ההפגנה הוא ערך שאני חושבת, ולא רק אני חושבת, עובדתית צריך להגן עליו, צריך לאשר. גם בתיקים של הפגנות חברתיות במחאות החברתיות, הוגשו כתבי אישום באותם מקרים לא רק על אנשים שהשתתפו בהפגנה. כתבי האישום שהוגשו, ואני אומרת את זה מתוך ידיעה, הוגשו כאשר היו עבירות נלוות של תקיפת שוטרים, של אירועים או של היזק במזיד - עבירה נלווית נוספת מעבר להשתתפות בהפגנה.

אז נכון, גם אז הייתה ביקורת על התביעה המשטרתית שהגישה והתביעה המשטרתית בחנה את עצמה בעקבות הערות של בית המשפט, בעקבות הערות כאלה או אחרות של התקשורת ופניות של למשטרת ישראל. אנחנו חזרנו בנו מחלק מכתבי האישום לאחר ההערות שהופנו אלינו.

בסופו של דבר, היועץ המשפטי לממשלה בחן שוב את כל התיקים, הוא לא סגר את כל התיקים. הוא רק עיכב הליכים בחלק מהתיקים. הוא עיכב הליכים, זאת אומרת שהוא אמר את זה גם בהחלטה שלו – שההחלטה להגיש הייתה בהתאמה ובזה שהוא מעכב את ההליכים אין שום דבר כדי להעיד על שיקול הדעת שהופעל ועל התשתית הראייתית שהייתה, אבל חלוף הזמן והעניין הציבורי – הם אלה ששכנעו אותו לחזור בחלק מכתבי האישום. שאר כתבי האישום עדיין מתנהלים.

אז לכן אני מציעה לעשות קצת את האיזונים. אין הנחיה. זאת אומרת אני אומרת את זה ואין הנחיה להגיש כתבי אישום בכל מקרה שבו מישהו משתתף בהפגנה. זה לא יעלה על הדעת. זאת אומרת אני הראשונה שאתנגד לזה. חופש הביטוי הוא ערך בפני עצמו וחופש ההפגנה הוא ערך בפני עצמו. אנחנו גם עדים להתפתחות של הקבוצה בעניין הזה, זאת אומרת הקבוצה לוקחת את זה מאד רחוק היום, היא נותנת ומציבה סף מאד גבוה לעניין, עד כמה אפשר להגביל ועד כמה אפשר לעשות. ולכן אני אומרת, אנחנו מתאימים את עצמנו לרוח הזמן וזה מה שיש לי להגיד.

תודה.

לעניין גיוס נשים ומה עשינו מאז – אז אנחנו כן נפגשנו עם המון המון גורמים בחודשים האחרונים, כדי לראות קצת מה עשו בארגונים אחרים, איך התגברו על תהליכים, איך יצרו תהליכים והזדמנויות שוות.

משטרת ישראל היא גוף מבצעי. לפני הנתונים שלנו בשנה האחרונה יש עלייה של 1% בגיוס נשים למשטרת ישראל. יש היום 24% נשים במשטרת ישראל מכלל השוטרים במשטרה, אבל אנחנו צריכים לראות את התמהיל. במגזר היהודי, שהוא המגזר המבצעי, אחוז הנשים עומד על 16%, לעומת 84% גברים. במגזר המנהלי אחוז הנשים עומד על 52% לעומת 48%.

25% מכלל הקצינים במשטרת ישראל הם נשים, יש לנו 19% נשים מכלל הסנצ"יות, ובזה אני מדברת על הדרגות הבכירות – סגן ניצב ומעלה – 19% מכלל הסנצ"ים הם נשים. אנחנו מדברים על 92 נשים בדרגות סנ"צ, שתיים מהן מתפקדות תחנה. יש לנו 15% מכלל הנצ"מים הן נשים, 24 נשים, שאחת מהן היא לראשונה מפקדת מרחב במשטרת ישראל; ו-13 מכלל התנ"צים, 6 תנ"ציות במשטרת ישראל.

אז נכון שכרגע אין לנו אישה בדרגת ניצב, אבל בעבר היו כבר ארבע נשים בדרגת ניצב במשטרת ישראל. זאת אומרת זה משהו שמשטרת ישראל פרצה את הגבולות כבר מזמן.

אז מה קרה?

שוב פעם, העניין הוא התמהיל. התמהיל הוא - - -

כמה היום יש?

ניצב אין.

אז מה קרה, אנחנו ברגרסיה?

אז שוב פעם, זה עניין של התפתחות. יש היום 6 נשים בדרגות - - -

תראי, כשאני מגיעה למקום, אני מתבוננת מי יש אבל גם מי אין. השאלה אם הרגרסיה הזאת מלמדת אותנו על דפוסים. מלמדת אותנו על כך שלשוטרות פחות נוח. אני רוצה לדעת למה היא קוראת.

אז אני אגיד, אז חלק מהמפגשים - - -

מה המבנה הארגוני.

אז אני אתייחס לזה. חלק מהעניין של למה נשים לא מתקדמות, ההצבעה הייתה מאד ברורה על שלב ההורות כחסם בפני אימהות. רוב הנשים שמתגייסות למגזר היהודי, בשלב כזה או אחר, בעיקר בשלב שהן הופכות לאימהות, מבקשות לעבור למגזר המנהלי, שהוא יותר נוח. משטרת ישראל, אין מה לעשות, את לא יכולה לנהל אירוע מהבית. זאת אומרת יש תפקידים תובעניים שאתה יכול להיות בשיחת טלפון ולתת את ההנחיות ולשבת בבית ולכתוב חוות דעת משפטית והכל בסדר, אף אחד לא יאמר, אפשר להסתדר. אבל אם יש אירוע של רצח או יש אירוע של מרדף כזה או אחר, אז אתה צריך להיות בשטח. והעניין הוא הזמינות והיכולת שלך להיות שם.

אני אומרת, התפקיד שלנו הוא ליצור את ההזדמנויות האלה ואנחנו היום הקמנו, כרגע הוקמו שלושה צוותים, שניים אני עוד מחזיקה בהולד. אלף, הצוותים הם חקר נתונים. אין לנו עוד מחקר, אנחנו רוצים לעשות את המחקר באמת מה קרה עם נשים, למה נשים לא מתקדמות, למה נשים נעצרות בשלב מסוים, למה נשים פונות למגזר המנהלי.

תראי, באים אלינו, הרי גם בצה"ל, ה.... היום היא ראש אכ"א. ראש אכ"א כבר הייתה במשטרת ישראל. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו תהיה מפקדת מחוז במשטרת ישראל, הרי היא צריכה לגדול במסלול המתאים, עם כל ההכשרה. אנחנו שש תנ"ציות היום במשטרת ישראל. אף אחת מאיתנו לא יכולה להיות מפקדת מחוז. אנחנו לא גדלנו במסלול הזה, אנחנו לא עברנו את ההכשרה המתאימה והרעיון של קידום נשים לא יבוא על חשבון המבצעיות והמקצועיות של משטרת ישראל.

אנחנו מדברים על תהליך, אז אנחנו מתחילים תהליך משני מישורים. האחד משלב הגיוס. הצוות האחד בודק את כל הליך הגיוס למשטרת ישראל, החל מפנייה של נשים לארגון להתגייס, עובר לעניין של הגיוס שלהן, בניית מסלולי שירות מתאימים להן, כשאנחנו שמים לנגד עינינו את העניין שהורות היא מכשול, אבל אנחנו אומרים – גם הגברים היום רוצים את האיזון בין משפחה לקריירה. כשאנחנו מדברים על הכשרות במשטרת ישראל, קורס קצינים ייעודי שנמשך תשעה חודשים, תגידי לאמא לילדה בת שנה שהיא צריכה להיות תשעה חודשים מחוץ לבית.

אז חלק מהעניין זה לבחון את מערך ההכשרות במשטרת ישראל ולאפשר להורים, משני המינים – זה ברור שאני לא אעשה מסלול לגברים בלבד ולנשים בלבד. זה לא מצדיק ולא נכון, כי אז אנחנו מבדלים את הנשים והרעיון הוא לא לבדל.

אני מקשיבה לך קשב רב, אבל השאלה, במיוחד כשאנחנו רואים מה קורה לנשים בצבא ובתהליכי ההתקדמות ואת המבנה הארגוני שמשתנה בהתאמה בצבא, השאלה אם המשטרה היא לא בדיליי, ולתחושתי - - -

אז אני עושה הבחנה בין הצבא לבינינו.

לתחושתי המשטרה היא בדיליי גדול מאד.

אז אני כן עושה הבחנה, כי בצבא אנחנו מדברים על נערות בנות 18 - - -

אני לא מדברת על זה, אני מדברת על תפקידי הקידום. אני יושבת לא אחת עם - - -

אז תראי לי נשים.

עם מפקדות.

אני קראתי בעיתון על מפקדת גדוד אחת בצבא. היה לפני כמה חודשים פרסום.

לא.

זה מה שאני קראתי. אני לא מכירה נשים בצבא שהן בתפקידים הבכירים. אני מדברת על תפקידים בכירים. יש לנו קצינות סיור ויש לנו קצינות אח"מ בדרגות הכי נמוכות. אין צריכות להתפתח.

עכשיו זה לא הנושא שלנו, שעל סדר היום.

בסדר, אני אומרת שאנחנו נמצאים בתחילת הדרך ואנחנו כבר סימנו את המטרות, הצגנו תכנית עבודה מפורטת, אבל זה תהליך. שוויון מגדרי זה תהליך, זה לא טיפול קוסמטי. אז אני יכולה להגיד לך שבוועדות האיתור הטובות של משטרת ישראל, בכל ועדה תהיה אישה, עם שאיפה לשתי נשים, שזה משהו שלא היה מוטמע קודם. זה מה שנקרא, קופון שגזרנו ובשביל זה אני לא צריכה עבודת מטה. בשביל זה אני צריכה את האמירה, אני צריכה לשכנע שזה נכון ולעשות את זה, וההחלטה בסופו של דבר התקבלה.

אז לכן אנחנו מדברים על ניצחונות שונים, אבל המאבק הוא ארוך.

תודה.

תנ"צ אורי מכלוף, בואו נחזור בבקשה לנושא שלנו. הדברים הושמעו בצורה מאד מאד קשה, גם הפרוטוקול של הוועדה הקודמת נשלח אליכם, בוא תמשיך בבקשה את הדברים שהחל בהם השר.

קודם כל אני מברך באמת את תיקון סעיף 10 לחוק למניעת הטרדה מינית, שחוקק ב-8 בינואר 2014. מדובר על חמישה-שישה חודשים, ובעצם תהליך ההטמעה התחיל באותו יום שהחוק הזה בעצם חוקק ועשינו מספר פעולות במסגרת שלנו להטעמה.

אנחנו רואים שמחודש מרץ, בעצם כשנכנס הסעיף הזה לתוך הקח"מ שלנו - לקובץ החיקוקים הממוחשב – ואחרי ההטעמה שעשינו בשטח, אנחנו רואים עידוד בהגשת התלונות. דיברו פה על 38 אירועים בהם הוגשו תלונות בסעיף הספציפי הזה, כשאנחנו מדברים על עבירות נלוות לסעיף הספציפי הזה. מתוך ה-38 מקרים, שחברת הכנסת קרין, שלא נמצאת כאן, אבל אנחנו מדברים על שלושה תיקים שעברו לתביעה, באחד מהם כבר הוגש כתב אישום, שניים בהכנה לכתב אישום, ועוד 35 תיקים כרגע בחקירה, במצב כזה או אחר הם בתהליך החקירה, חקירה לא פשוטה בתיקים שנחקרים.

אנחנו מדברים על תקופה מאד קצרה. אנחנו מדברים על שלושה חודשים בעצם, שהוגשו 38 תלונות - - -

תספר לנו איך זה קורה. כלומר, אנשים מגיעים לתחנת המשטרה ומגישים בתחנת המשטרה תלונה על פגיעה? מה הדפוסים שאתם מקבלים? אתם מקבלים EMAIL, אתם מקבלים פנייה? איך זה קורה?

לא, מגיעה מתלוננת או מתלונן שבעצם הפיצו את התמונה שלו בסיטואציה כזו או אחרת שהיא פוגענית לצורך העניין, ומגיש את התלונה. חלק מהאירועים זה אפילו אירועים קשים מאד של סחיטה באיומים. אנחנו מדברים על אינוס ברשת.

אני מכיר עוד לפני שחוקק בכלל תיקון לסעיף 10, אני יודע להגיד לך מהתפקיד הקודם שלי, שהיו לנו לא מעט אירועים של תיקים מאד קשים, שנפתחו על אינוס, על בעילה. זאת אומרת מישהו שיושב מול מחשב עם מצלמה, פונה למישהו אחר בצד השני, אם זה קטינה או בוגרת, תלוי בסיטואציה, ודורש ממנה לעשות פעולה כזאת או אחרת, שגובלת במעשה של אונס. תיקים כאלה הוגשו בפרקליטות והוגשו גם כתבי אישום. זאת אומרת זה לא חדש. משטרת ישראל התעסקה עם העניין הזה בעבר.

מה שעשה התיקון הזה, בעצם נתן לנו איזה שהוא קו יותר נוח להתמודד עם התופעה של פרסום תמונות או סרטונים פוגעניים .אני אומר, אני מכיר את התופעה הזאת, זו אחת העבירות הבזויות שיכולות להיות, שמישהו, כדי להתנקם בכך, מפרסם את התמונה הזאת, וזה עשה שכל, זה עשה סדר. למרות שיש סעיפים נוספים שהשתמשנו בהם.

אז הכלי קיים, אבל מה בעצם, איך?

אז אני אומר, בגלל שפורסם החוק הזה והליך ההטמעה הוא בעיצומו, אנחנו מכשירים את האנשים תוך כדי - - -

מה גודל היחידה שלך? כמה אנשים עומדים לרשותך? איך הדברים פועלים אצלכם?

יחידת הסייבר הוקמה לא מכבר והתקינה היא 45 חוקרים בסייבר. כרגע אנחנו עומדים על 35, עד סוף השנה התקינה תתמלא. יחידת הסייבר מתעסקת בכל סוגי העבירות ברשת, ולאו דווקא בעבירות מין. יש עבירות נוספות. החברה האלה כבר מוכשרים. דרך אגב, אנחנו מדברים על יחידה שנמצאת בלה"ב, ביחידות הלוויין, במחוזות, ביחידות הנוער, בכל מחוז יש ארבעה תקנים שמתעסקים בסייבר, שבעצם יש אצלי קצין שבעצם מפקד, הוא הרפרנט לתכלל את כל הפעילות של כל יחידות הסייבר בארץ. ואיך אומרים - היחידה הזאת היא בחיתולים שלה ועושה עבודה מדהימה דרך אגב. יש להם דברים שאפשר להציג אותם לא בפורום הזה, אבל פעילות שנעשתה. אנחנו גם הזמנו אתכם באחת הוועדות לבקר ביחידה הזאת - - -

אנחנו נגיע לסיור. אנחנו נבוא.

ולראות את העשייה המבורכת שלהם ואני חושב שאתם תתרשמו ממה שהם עושים ביום יום.

ולכן אני בא ואומר, הסעיף הזה עשה הרבה מאד שכל. אני יכול גם להביא נתונים. אני לא יכול להביא נתונים לפני החקיקה של החוק הזה, כי העבירות שהשתמשנו בהן זה אינוס, זה סחיטה באיומים, זה נכנס בתוך המעגל הרחב של העבירות האלה, שאין לנו משהו ספציפי שסיווגנו אותו כעבירה של עבירת מין ברשת. נכון שהסעיף הזה עושה לנו סדר ואנחנו גם יכולים להוציא נתונים, ולכן בשלושת החודשים אנחנו מדברים-, ודרך אגב, כשבאנו להוציא את הנתונים, אמרנו כבר כמה תלונות יכולות להיות. 38 זה היה מפתיע.

המציאות הרבה יותר גדולה.

יכול להיות, אבל אנחנו מדברים על תלונות. זה אומר שגם מבחינת האזרחים שנפגעים, ברגע שמודעים לעובדה שיש סעיף כזה – עבירה בחוק שהם יכולים להגיע וגם החוקרים, קציני החקירות עכשיו יותר מרגישים בטוח להתעסק עם העבירה, כי יש משהו ספציפי שמדבר על תמונות ועל סרטונים פוגעניים ברשת. זה לא משהו שרק נלווה לעבירה של אינוס או סחיטה באיומים. זה הסיפור.

ואני אומר, מבחינתנו, אנחנו כרגע בשיא, בעיצומו של הליך ההטמעה, שלדעתי המספרים מעידים בעד עצמם. אנחנו בעוד חודשיים, חצי שנה אחרי שהעסק יתחיל לרוץ, אנחנו נעשה גם פיקוח ובקרה כדי לראות שהליך ההטמעה נעשה כמו שצריך והטיפול בתיקים נעשה כמו שאנחנו מצפים שיטופלו.

אני פשוט מדגלת בין שני הנושאים, אבל דווקא בגלל שהחוק הוא חוק חדש, חשוב לי שתתאר לנו, גם כי אנחנו פה בוועדה ויש פרוטוקול והוועדה מצולמת – מה הפרוצדורה תכלס. קורה ונפגע, נפגעת, נפגעים – איך מגישים תלונה בהקשר הזה? ניגשים לתחנת משטרה?

את מגיעה לתחנת המשטרה, מגישים את התלונה, מביאים את החומרים. החומרים האלה - - -

שוטרים מתודרכים על העניין הזה? זה לא הופך להיות בדיחה? אתה יודע, שמענו פה עדויות מאד קשות של נשים צעירות שניגשו לתחנת המשטרה וזה הפך להיות בדיחה. האם שוטרים מתודרכים בעניין הזה?

חד משמעית כן. חד משמעית כן. כמו שאמרתי, הדברים האלה עוברים בהכשרה מסודרת לחוקרים במהלך הקורסים. אני יודע כרגע להגיד לך על שלושה קורסים של מש"א עבירות מין, בנושא הזה של פגיעה ברשת, עבירות תקיפה או תקיפה מינית ברשת, עברו הכשרה, בעוד ששני קורסים של משל שגם עברו. אנחנו מדברים על חמישה קורסים שבוצעה בהם הכשרה בעניין הזה.

בנוסף לכך, אנחנו עושים הכשרה במסגרת - - -

כלומר, אני ניגשת לתחנת משטרה, יש את היומנאית, אני אומרת לה במה העניין ואז היא אומרת לי למי לפנות? יש מישהו שזו סמכותו לקבל את התלונה שלי בהקשר הזה של הטרדה מינית ברשת?

אם החוקר מש"א שמקבל את התלונה, מזהה שפה יש עבירת מין ופגיעה ברשת, הוא מפנה את הטיפול לחוקר עבירות מין בתוך התחנה. אם אנחנו מדברים על תופעה או על משהו בהיקף יותר רחב, התלונה הזאת מופנית ישירות ליחידת הסייבר באותו מחוז נוגע. ואם משהו יותר רחב ואנחנו מדברים על תופעה הרבה יותר רחבה של פדופיליה עם כמויות של תלונות שנגזרות מתוך התלונה, זה עובר ליחידת לה"ב ויחידת הסייבר הארצית.

כלומר, בכל תחנה במדינת ישראל יש הנחיה איך זה - - -

יש חוקר לעבירות מין ויש חוקר סייבר מוסמך. זה נקרא חוקר מיומן שעבר את כל ההכשרה, שיודע להוציא ולדלות את החומרים, כדי להעביר אותם לאותו חוקר עבירות מין. הוא נותן את המעטפת של איסוף הראיות, מתוך הפלאפון. בדרך כלל זה הפלאפונים, לאו דווקא המחשב, אבל גם המחשב.

תודה.

עורכת הדין ליאת קליין, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. אם מרגישים את השינוי בשטח?

אני יכולה להגיד שיש שינוי. השינוי קיים, וגם בעשייה שלנו מול המשרד ומול המשטרה, עבודה שהיא טובה ואנחנו מברכות עליה כמובן.

אני אגיד איזו שהיא הערה מקדימה על זה שאולי ברמת התופעה זה לא פוחת ואנחנו רק נחשפים יותר ויותר למקרים ורק לנזקים. אני אגיד אולי כאיזה שהוא משפט מקדים לדיון הזה היו, שאנחנו נחשפים פה לכמה מופעים שונים של הטרדות מיניות ושל פגיעות מיניות, ואני חושבת שיש קשר בין שני חלקי הדיון.

אני חושבת שהפגיעות המיניות וההטרדות המיניות, גם כלפי פעילות פוליטיות ברשתות, זו תופעה שהיא קיימת ואני אדבר על כך כשאנחנו מדברים פה על פגיעה מינית ברשת, אנחנו מדברים על סוגים שונים, לא רק הפגיעות והפדופיליה והתופעות השונות של פגיעות בילדים, מה שאנחנו מנסים לפצח את זה לדעתי לא בהצלחה, לא בהצלחה מספקת. התופעה הזאת קיימת, היא הולכת ומתרחבת, עוד ועוד ילדים נופלים קורבן ולצערי אנחנו לא מספיקים להגיע לכל המקרים.

אבל אני חושבת שיש כמה צירים שכן אנחנו יכולים לעשות ושאנחנו לא עושים אותם מספיק. הדבר האחד הוא, ולא נמצאים פה אנשי משרד המשפטים וגם כשכבר יש תלונות ושכבר יש פניות, לצערי מדיניות הגשת כתבי אישום היא די מועטה במקרים האלה. אני לא מכירה הרבה כתבי אישום בתיקים האלה.

אני גם יכולה לדבר על החמרת ענישה, בכל מה שקשור, יש היום עבירות על פרסום תועבה שמעורבים בהן קטינים, יש עבירות על יצירת קשר. לצערי, גם האכיפה, גם מדיניות הענישה היא מועטה וצריך לדבר גם בתיקוני חקיקה על החמרת הענישה בעניין הזה. ליצור אולי עבירה נפרדת שלא קיימת היום על יצירת קשר עם קטינים במטרה להיפגש איתם, גם אם לא התקיים בסופו של יום מפגש, כי זה תופעות שאנחנו רואות אותן ואת הנזקים, והדבר הזה הוא לא קורה.

אני דיברתי על הטרדות ברשת שהן לא רק סרטונים ולא רק תצלומים אלא באמת כלפי נשים, אפילו כלפי נשים שמתלוננות בעבירות מין, שהגישו תלונות ושלצערי גם פרטים שלהן נחשפים וגם הטרדה חוזרת ונשנית, ותלונות מוגשות על העניין הזה למשטרה ולצערי בנושאים האלה אין עדיין אכיפה ולא אכיפה מספקת.

נשים נשארות חשופות גם במקרים אפילו כמו שעלה מהסיקור העיתונאי, גם כאשר מקרים מגיעים לתקשורת ויש איזו שהיא פגיעה בפרטיות או אפילו כתבות, שיש בהן בגדר הטרדה מינית, הדברים האלה לא נאכפים ואין מספיק עבודה ועשייה של המשטרה בהקשר הזה, מול אותם גורמים מפרים שלצערי מקשים עוד יותר, וגם כשיש פניות למשטרה, לא תמיד הדברים האלה מטופלים. אומרים שזה אכיפה בררנית, שאם אנחנו נפנה מול גוף אחד שפגע, מה עם גופים אחרים שפרסמו, כשזו לא תשובה שצריך לפנות לכולם וזה תשובות שאנחנו קיבלנו אותן.

אז אני אגיד, לא נאמר פה מספר החוקרים וכמה חוקרים יש בסייבר ואם זה מספיק או לא מספיק. אני מניחה שאפשר לעשות יותר, גם בפעילות יזומה - - -

35. נאמר.

שזה מעט מאד ביחס להיקף התופעה, ושוב - - -

זה 45 איש ביחידה הארצית וסך הכל 95 איש בכל משטרת ישראל, ואנחנו מתעסקים גם עם דברים אחרים חוץ מ - - -

בדיוק. בגלל שזה לא הנושא היחיד שבו היחידה הזאת מטפלת, זה נסתר ואנחנו מברכות על זה שזה עלה, אבל בשביל תופעה שהיא כל כך רחבה והיא כל כך מסוכנת, זה אולי לא מספיק. ויכול להיות שאם נדבר פה על החמרת ענישה, יכול להיות שתקציבים יגיעו בהתאם והטיפול בזה יהיה אחרת, אני לא יודעת, אבל יש עוד דברים שיכולים להיעשות.

גם מספר של 90 סך הכל במשטרה שמטפלים בשורה ארוכה של עבירות מחשב, זה מעט מאד ביחס להיקף של התופעה הזאת. זו תופעה שרק הולכת וגדלה עם התרחבות המדיה ועם הסכנות שאורבות לפתחה.

אני חושבת שיש עוד מה לעשות ברמת האכיפה ואני גם יכולה להצטער על זה שמשרד המשפטים לא נמצאים פה, וכמו שאמרת צריך גם לדבר על המקום שלהם וגם על התיקונים שהם יכולים לעשות ברמת החוק, כי לצערי התופעות האלה חוזרות ומגיעות אלינו והולכות ומתרחבות.

אתה הזכרת פה את השינוי שעלה בהגשת תלונות מאז התיקון של חברת הכנסת יפעת קריב על אותם סרטונים שמופצים. האמת שזה גם היה אסור לפני, בדרכים אחרות בפגיעה בפרטיות והתיקון הזה החמיר בעצם את ההתייחסות של זה, והנה זה עלה, יש משמעות לאיך שאנחנו מתייחסים לתופעות ולמסר שיוצא מזה החוצה, גם בעידוד הגשת תלונות וגם ברצינות שבה מתייחסים. אני חושבת שאפשר להתייחס גם לעבירות כאלה.

תודה רבה.

אני רוצה לחזור לנושא הראשון שלנו, לתנ"צ שוקי זיסו, סגן ראש אג"ם.

בבקשה אדוני.

טוב, חשוב להגיד כמה דברים. אלף, בהקשר של הרישיון להפגין, אני קורא פה באמת לכולם להקפיד בעניין הזה, כי זה גם עוזר לנו בסופו של דבר גם להכין את השוטרים וגם להיערך כראוי מול אותם אירועים. אנחנו ראינו הרבה מאד מקרים שבאופן מופגן לא הוגשה בקשה וגם כשנתבקשו להגיש בקשה – לא הגישו בקשה.

אבל אדוני, אנחנו מדברים פה בהפגנות. רק אתמול ישבתי באוניברסיטת באר שבע עם סטודנטים וסטודנטיות, שמענו שם עדויות על צעדת השרמוטות ועל התייחסויות שהיו במהלך הצעדה. כלומר, אני מדברת איתך על הפגנות שכן קיבלו אישור והעדויות ששמענו כאן אגב, הן גם מימין וגם משמאל. הדפוסים חוזרים על עצמם ולא בכדי אנחנו מתכנסים היום פעם שנייה.

בהחלט. אז אלף, גם השר אמר, לבוא ולהגיד שזה דפוסים זה בהחלט מבחינתנו נוגד את ערכי המשטרה. זה בניגוד מוחלט לכל ההנחיות, טכניקות הלמידה, לכל מה שאנחנו מלמדים את השוטרים מרגע גיוסם ולכל אורך הקריירה שלהם. אנחנו הוצאנו מערך שיעור, ולדעתי מערך השיעור היחיד בעולם שמדבר על איך מטפלים בהפגנה, שיש בו פרק מיוחד איך מתנהלים בהפגנה מול נשים, מול ילדים, מול נשים עם תינוקות.

יש לנו פרק מאד קונקרטי, מאד ספציפי, שמלמד שוטרים איך הם צריכים להתנהל מול אותן אוכלוסיות, שהן אוכלוסיות ייחודיות גם מבחינתנו. גם אנחנו רואים אותן כאוכלוסיות ייחודיות, כשההכנות פה הן גם הכנות מבצעיות, איך מפנים ציר, איך מפנים חסימה, וגם הכנות מנטאליות, ואת שאלת נכון על ההכנות המנטאליות, איך מתנהלים מול אותה אוכלוסייה, איך מתנהלים מול אותה אוכלוסייה, איך מדברים, איך פונים.

אני חושב שבעניין הזה אני חוזר ואומר, יש לנו מערך שיעור ייחודי לדעתי, שאנחנו שמים דגש חזק מאד בעניין הזה, בכל הקורסים, החל משלב הגיוס, בכל הקורסים המקדמים והאימונים תוך תפקיד, שאנחנו עושים את זה כל הזמן.

זאת אומרת, ההכנה לטיפול בהפרות סדר זה מקצוע. זה לא זה, זה מקצוע. טיפול בהפרות סדר זה מקצוע, זה נלמד, יש לזה מערכי שיעור מאד מוגדרים, מאד ברורים, אפשר להעביר לך אותם, תראי אותם. ואני אומר שמבחינת פיקוד המשטרה, ואני הייתי באירועי המחאה החברתית בתל אביב סגן מפקד המחוז, נפגשתי עשרות פעמים עם מארגני ההפגנות, תאמנו איתם, פתחנו להם צירים, סגרנו להם כבישים, נתנו להם עולם ומלואו כדי שהאירועים האלה יתקיימו, כי אנחנו – ונאמר פה גם על ידי השר ועל ידי כולם - רואים בזה ערך עליון. זה חד וחלק, אין פה - - -

אז אני רוצה לבקש מספיר סלוצקי לשבת פה לידי, בבקשה ספיר, וכרמן אלמקייס. בואו נשמע בקצרה שתי עדויות שניתנו פה בהרחבה בוועדה הקודמת ונראה על מה אנחנו מדברים.

אני מכיר אותן.

מי רוצה להתחיל, כרמן?

כן, אני רוצה להגיד שני דברים. קודם כל, המשטרה, יש כל הזמן איזו שהיא הרגשה שאומרים שקורה משהו וכל הזמן יש הרגשה שההנחיות שלכם הן בסדר והכל בסדר ולא יכול להיות ששוטרים מתנהלים ככה. אז קודם כל – יכול להיות. זה יכול להיות.

כרמן, רק תעשי סדר למי שלא יודע, על איזו הפגנה את מדברת.

ההפגנה מול ביתו של שר האוצר. אני וספיר הלכנו שם מאחורי הבית של שר האוצר, זה היה כבר לקראת סוף ההפגנה. יש לציין שהפגנו שם כמעט במשך שנה שלמה. מעולם לא עברנו שם על החוק או עשינו דברים שהם הפרות סדר, כמו שאתה קורא להם. קודם כל מתייחסים אלינו כמפרי סדר. אנחנו לא מפירי סדר. מותר להפגין.

ניגש אלינו שם שוטר בשם סער בדישי, הסתובב אלינו עם 10 חברים שלו, שוטרי יס"מ, ושאל אם בא לנו בולבול. הסתכלתי עליו, הוצאתי את האייפון שלי לצלם. צילמתי איזה כמה שניות, אני כבר לא זוכרת. הוא תקף אותי, תפס לי את היד, העיף לי את הפלאפון כמה מטרים. מצאתי את עצמתי מותקפת על ידי 10 שוטרי יס"מ. גם ספיר רצה, כשהיא קלטה מה הולך לקרות, זה היה פשוט חוסר אונים מוחלט, מול 10 שוטרים.

העדויות שלהם במח"ש סותרות אחת את השנייה. פוליגרף, אני וספיר התבקשנו לעשות על ידי מח"ש, ניגשנו לעשות, יצאנו דוברות אמת בכל השאלות ששאלנו אותנו. סער בדשי התחמק מלעשות פוליגרף. הוא לא עשה עד היום פוליגרף. האיש הזה, שתקף אותנו, לא עשה פוליגרף. העדויות של השוטרים בתיק של מח"ש, שקראתי אותו, סותרות אחת את השנייה – הם כולם שם מתחמקים. הם לא ענו לשאלות ששאלו אותם, הם לא אומרים איפה הם היו. אחד אומר דיברנו על כדורגל. הוא הודה שהוא תפס לי את היד וכששאלו אותו איך הפלאפון, מלתפוס את היד עף שלושה מטרים – הוא לא עונה. הם לא עונים לשאלות והתיק נסגר מחוסר ראיות.

ואת היית 3 חודשים עם קביים.

אני הייתי עם קביים. אני כבר לא מדברת על המצב הנפשי ועל מה שעברתי ואני מחשיבה את עצמי אישה חזקה. אבל להיות מותקפת על ידי חבורה של גברים בריונים, שאמורים להגן עלי, זה אני חושבת אחד הדברים הכי קשים, שיישארו איתי כל החיים.

אני היום לא סומכת על המשטרה, אני די מתרחקת כשאני רואה משטרה, בהפגנות ובכל מיני דברים. אני לא אפסיק להפגין, אף אחד לא יעצור לי את זה זכות הביטוי.

תודה.

ספיר, בבקשה.

אני רוצה להגיד שחורה לי, כי כל הזמן, גם בדיון הקודם וגם בדיונים אחרים שהשתתפתי בהם, התשובה לשאלה של מה הטיפול במפגינות שמוטרדות מינית, היא - קודם כל חשוב לבקש רישיון להפגין, מדוע לא ביקשו רישיון להפגין, האם ההפגנה התקיימה ברישיון או לא. ואני רוצה להגיד שיש בזה בעייתיות מבחינתי ממעלה ראשונה, לתת תשובה כזאת.

האם הוגשה בקשה לרישיון להפגנה או לא, זה צריך להיות בכלל פקטור לגבי הטרדות מיניות? אם אני לא הגשתי בקשה להפגנה, זה אומר שזה בסדר שיטרידו אותי מינית? כאילו מה, אנחנו שוקלים פה עבירה תמורת עבירה? יש הפגנות שלא תלויות ברישיון וזה מצוין בחוק יפה, בסעיפים של פקודת המשטרה, איזה הפגנות טעונות רישיון ואיזה לא. לענות כל פעם את התשובה הזאת, זה כמו להגיד מדוע היא התלבשה ככה, האם מגיע לה שיטרידו אותה, האם מגיע לה שיאנסו אותה? זה לא עובד ככה ואי אפשר לתת כל פעם את התשובות האלה.

עכשיו, אני יכולה להגיד, אם אנחנו עשינו פוליגרף ועברנו את כל התהליך, יש איזה שהוא חוסר אמון במח"ש. עכשיו, אני מבינה שזה לא בטיפול המשטרה וזה גם לא בטיפול של השר, זה תחת המחלקה המשפטית, אני מבינה את זה. אבל מה הטיפול בתוך המשטרה? אין לי שום מחשבה שיש הנחיות במשטרה על הטרדות מיניות. אין. אבל מה קורה כאשר שוטר במשטרה מסרב לעבור בדיקת פוליגרף, ואני ראיתי את החקירה, וגם המשטרה אני מניחה יכולה לקרוא את החקירה. ביקשו ממנו חמש או שש פעמים לעבור חקירת פוליגרף והוא מסרב.

אם אין לך מה להסתיר מדוע אתה מסרב ומה הטיפול של המשטרה במקרים כאלה, ששוטר מסרב בתוקף לעבור בדיקת פוליגרף ואז התיק נסגר מחוסר ראיות.

תודה ספיר.

איך אנחנו אמורות להתנהל עם זה? רגע, אני רק רוצה להוסיף שהמקרה שלנו, ואני לרגע לא מקלה ראש בדברים שנאלצנו לעבור בעקבות המקרה, אבל המקרה שלנו הוא עוד פחות יחסית מהפגנות אחרות שקורות. נניח במגזר הערבי, הפגנות שבהן נשים מותקפות בצורה הרבה יותר חמורה וגם כשהדברים מתועדים וגם כשהדברים אחרי זה מוגשים למח"ש ולמשטרה, מתייחסים לזה בזלזול. ואני כן חושבת שראוי לעשות את ההסברה הזאת ואני מצטערת, אם אין לך שוטרת שתרחיק אותי מהכביש, ובשביל זה צריך לקחת גבר כדי שיאחז אותי בחזה בחוזקה וירחיק אותי – אז אל תרחיקו מהכביש. אז אין מה לעשות.

תודה ספיר.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה גברתי. אני חושב שזה דיון מאד מאד חשוב, ואני מתנצל שלא יכולתי לשמוע את דבריו של השר כי הייתי בדיון בוועדה אחרת, אבל שוחחתי עם השר כמה פעמים על הסוגיה הזו, ומבלי ששמעתי את דבריו של השר כאן, אבל אני מכיר את עמדתו של השר, אני רוצה לומר לך, גברתי יושבת הראש, שלצערי הגדול יש פער גדול בין עמדתו של השר, ואני מבין שהיא גם נשמעה כאן בוועדה, לבין המציאות שאנחנו חווים בשטח.

כרמן וספיר שנמצאות לשמאלי, הן שתי נשים מאד אמיצות ובאמת פעילות חברתיות ונשים שיודעות לעמוד על זכויותיהן ועל כבודן, ולכן המקרה שלהן מגיע לוועדה הזו. אבל אני מכיר כל כך הרבה מקרים של נשים, שאני שמעתי אבל כשאני בא לאותה אישה ואני אומר תתלונני – היא אומרת לא, אני לא רוצה, זה כבר עבר, זה מאחורי, זה היה באמת נורא, זה היה לא נעים, אני כבר לא רוצה ללכת להפגנות, אבל לא כל אחת הולכת ומתלוננת.

ומה שקורה, המציאות שאנחנו חווים היא מציאות בלתי אפשרית. אנחנו נמצאים במצב, ואני לא מדבר באופן כללי על משטרה והפגנות. אמרת אדוני, ובצדק, שהמשטרה גם יודעת הרבה פעמים להתנהג בתבונה. אני מברך על הדברים שאתה אמרת וזה נכון. בתקופת המחאה החברתית הרבה גמישות, אבל לעתים המשטרה גם מתנהלת אחרת. אבל כמעט בכל המצבים יש הבדל בין צורת ההתנהלות של המשטרה לנשים וצורת ההתנהלות של המשטרה לגברים.

איך שהוא, כאשר מדובר באישה, מפגינה, באיזה שהוא מובן היא נתפסת כנמצאת בשטח הפקר, ששוטר יכול לשלוח אליה את ידיו ויכול לדבר אליה בצורה מזעזעת, וזה יכול לעבור ויכול לקרות. והדבר הזה בעצם מייצר אווירה שגורמת לנשים להגיד – למה אני צריכה את זה בכלל? וזה הדבר שאנחנו צריכים למנוע אותו.

לכן, הבקשה שלי, גברתי יושבת הראש, גם מהוועדה הזאת וגם אתם, נציגי פיקוד המשטרה, מאד חשוב להעביר מסר מאד ברור וחד משמעית. מאד חשוב להעביר במשטרה נוהג ונוהל שאומר שההתייחסות לנשים בזמן הפגנות היא התייחסות שנמצאת במוקד ההתייחסות של המערכת המשטרתית. המשטרה מתכוונת להקפיד. בהחלט יכולות להיות נשים שהן מפגינות, יכולים להיות גברים שהם מפגינים, יכולה אפילו להיות אישה שעושה עבירה, גם זה יכול להתרחש, אבל עדיין, מול מציאות של הפקרות, מול מציאות של הטרדות מיניות, מול מציאות של חוסר כבוד לנשים – המשטרה חייבת לעשות שינוי מאד מאד גדול ומאד חד.

ואני רוצה להוסיף שאנחנו לא פועלים בחלל ריק ואני יודעת ואני מודה שזה לא המצב בישראל, אבל רק לפני יומיים קיימנו פה דיון יחד עם השגריר הבריטי, בנושא של אינוס ככלי מלחמה באזורים של קונפליקט. אני מזכירה לכולם מה היה בכיכר תחריר, הפגנות פוליטיות שמתחילות ויזומות על ידי נשים, ובסופו של דבר ההטרדות המיניות הופכות להיות כלי פוליטי, שמחזיר את הנשים חזרה, גם מה שקורה שם על ידי שוטרים.

צריך להבין שהנושא הזה, מעבר להכל, הוא נושא מוכר בעולם וכמובן שפה אנחנו נעמוד על המשמר בשבע עיניים, כי הדפוסים שחוזרים ועולים במדינות אחרות, הם רמזור אדום בשבילנו לעמוד פה על המשמר ולהיות צדיקים יותר מכולם, בכל מה שקשור לזכות הבעת הדעה במרחב הציבורי ולדרכים של ההתמודדות איתה ומולה על ידי האנשים שאמונים לכך.

אנחנו לא באים חלילה לרפות את ידי המשטרה, ויש לנו פה את התודה של כולנו כלפי העבודה היום יומית המסורה שלכם, ובטח בימים הללו, שכולכם עסוקים להחזיר את האחים, את הבנים הביתה, אבל יחד עם זאת, הנושא הזה הוא על סדר יומה של הוועדה, ועוד תלונה שתגיע בהקשרים הללו, אנחנו לא נסתפק רק בעוד ועדה עם השר, כי הדברים האלה אסור להם להיות על סדר היום ויש לעקור אותם מהשורש, החל בהתמודדות והחל בהבנה.

וגם כאן אני אומרת - זה לא מפגינות פוליטיות ומשטרה - משום שגם הילדות שלכם ואני קוראת להן לבוא ולהיות ביקורתיות ולבוא ולומר את דעתן בכל הכלים שהדמוקרטיה מאפשרת, לגבי התנהלות במדינה. זו חברה דמוקרטית ועל כולנו, על כולנו לשמור על הכללים של חברה דמוקרטית.

וכמו שאת יודעת, מנהלת הוועדה, אנחנו לא נעבור לסדר היום גם שנציגי הפרקליטות לא יושבים כאן וגם שנציגי מח"ש לא יושבים כאן. אני מקבלת את ההתנצלות הבירוקרטית של מח"ש, אבל אנחנו נעשה סיור גם במח"ש וגם אצלכם ביחידת הסייבר, כדי באמת לבוא ולראות את הדברים קרוב ולראות איך אנחנו כאן בשולחן הזה, משתפים פעולה.

חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

אפשר להוסיף עוד מילה אחת לדברים שנאמרו, שאני מצטרפת גם לדברים של חבר הכנסת דב חנין וגם לדברים שלך, ואני חושבת שעצם העובדה שהדיון הזה מתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה הוא חשוב והוא סמלי במיוחד. סמלי במובן המהותי, לא במובן הסמלי.

אני רוצה להוסיף אמירה שאני העליתי אותה בפני השר בדיונים קודמים בנושא הזה, בוועדת הפנים. תראו, אנחנו צריכים להתייחס לאלימות המשטרתית ולאלימות המגדרית כתת אלימות של האלימות המשטרתית, בזהירות יתרה, מפני שהאלימות המשטרתית מהווה יותר מדי פעמים, לא טעות ולא חריגה ולא יש איזה שהוא כלל של התנהגות של רוב השוטרים ויש איזה כמה שהם עשבים שוטים או חרגו מהנהלים, אלא יותר מדי פעמים ראינו אלימות משטרתית שמופעלת כמדיניות, על מנת לדכא הפגנה, על מנת לדכא חופש ביטוי.

וכאשר מדובר בנשים ובאלימות מגדרית, בין אם זה הטרדה מינית, מילולית, מעשית, פיזית, או בין אם זה חורג , כמו שציינת, באזורים מסוימים בעולם, וגם בישראל ובאזורים שבשליטתה לאלימות ותקיפה מינית מסוגים אחרים, זה מהווה אמצעי חמור במיוחד, שמופעל כנגד אזרחים על ידי כוחות ההגנה שאמורים להגן עליהם ומופנים נגדם.

זה מצב מיוחד שבו האזרח, ובמיוחד האזרחית, מוצאים את עצמם חסרי אונים והמקרה של כרמן וספיר היה מקרה מובהק שלקח את כל השלבים – החל מהאירוע עצמו, המקום שבו הוא התרחש, האופן שבו הוא התרחש, עד התלונה, עד העובדה - ולמח"ש צריך כאן טיפול מיוחד – עד העובדה שהאירוע שעלה בחקירה שלהם כנחקרות, היה אמור להגיע למח"ש מרגע שבעדות שלהן עלתה אפשרות או עדות של עבירה של אלימות משטרתית שנעשתה ולא הגיעה, ורק בגלל ההתעקשות של שתיהן, בגלל שכפי שציין חבר הכנסת דב חנין הן פעילות והן אקטיביסטיות פוליטיות ומגובות גם במישור של החברה האזרחית, שעוזר ומגבה, אבל כל שאר הנשים – וכמו שציינה ספיר בצדק, ככל שנלך לאוכלוסיות מוחלשות יותר, למגזר הערבי, להפגנות נגד חוק פרבר, להפגנות אחרות, ושלא לדבר על הפגנות שמתקיימות בגדה המערבית, אז אנחנו נראה יותר ויותר שהפרקטיקה הזאת נעשה בה שימוש כמדיניות וכשיטה ולא כטעות.

ואני חושבת שגם על זה אנחנו צריכים לתת את הדעת ולקבל התייחסות ממש בכירה ישירות מהשר.

תודה.

תודה.

בבקשה אדוני.

נאמרו פה דברים קשים ואני חושב שנסחפנו בלהציג את המשטרה כאילו היא כלי שבעצם מונעת דמוקרטיה במדינת ישראל. חד משמעית כך אני מרגיש כאזרח, לא כלובש מדים. ככה נתנו לי להרגיש פה. זה פשוט מאד לא יכול להיות שאנחנו מצביעים על משהו, שאין לי ויכוח שיש את החריגים ואת החריגים האלה אנחנו הופכים למדיניות. נראה לי שאנחנו קצת נסחפנו בעניין הזה וצריך להגיד את הדברים.

תודה.

אדוני, כשיש הרבה נקודות – אז הן מצטרפות בסוף לקו. עכשיו, חס וחלילה, אני יודע שזו לא מדיניות של המשטרה, אבל כל כך הרבה - - -

אבל היא אמרה שזו מדיניות, סליחה, כשזה חסר כל שחר.

אנחנו שופטים על פי המתרחש בשטח. יש אכיפה דיפרנציאלית בהפגנות מסוימות - - -

אני חולק עליך.

את מדברת בשם עצמך?

כל מה שאני אומרת הוא אך ורק בשמי, שיהיה ברור, לפרוטוקול, בשמי ובשם אלה שאני מייצגת.

אני חולק עליך.

מאה אחוז.

דבריך לא מבוססים לחלוטין אבל.

דברי מבוססים על מציאות, חלק מההפגנות שאני נכחתי בהן ואחרות שקיבלתי - - -

מותר לך להגיד שהם מבוססים ומותר לי להגיד שהם לא מבוססים.

בהחלט מותר לך. כל דעה תשמע כאן בוועדה, אבל יש הפגנות שזוכות להתנהלות חופשית, יש הפגנות שפתאום ברגע מסוים מופעלת בהן אלימות. דרך אגב, הרבה מההפגנות האלה, ברגע הזה, מאותו רגע הופכות גם להיות אלימות, וגם את זה ראינו. יש אכיפה דיפרנציאלית של המשטרה כלפי הפגנות, ובמקרים מסוימים זה מהווה כלי, נקרא לזה – לצינון של חופש הביטוי.

תודה, חברת הכנסת זנדברג.

טעות קשה.

אוקיי.

אדוני המנכ"ל, רותם, אתה רוצה להגיב?

תראו, אני רק אגיד במשפט אחד, אני חושב שהשר בתחילת דבריו אמר את הדברים כפי שהם, כפי שאנחנו רואים אותם וכפי שהמדיניות מגיעה ומוכתבת מלמעלה. אני חושב שלהסתכל על הדברים כאיזו שהיא ראייה כוללת זה לא נכון ולא מדויק. אם יש מקרים פרטניים, כמו שנאמר פה, הפנייה היא פניה למח"ש. הם הגוף שאמור לטפל בזה, לנו אין נגיעה. מהרגע שזה עובר למח"ש אנחנו לא נוגעים בדברים האלה ולא מתערבים. כל שיקול הדעת הוא שיקול הדעת שלהם, שנמצא באחריות משרד המשפטים, לשם צריך להפנות את הדברים האלה.

כמו שנאמר פה, המדיניות שגם יורדת וגם הוצגה פה בקווים כלליים, של איך מטפלים בדברים האלה, מה ההנחיות שמקבלים שוטרים, מה ההדרכות שמקבלים שוטרים, כולם מראים שהכיוון הוא אחר. הכיוון הוא שהדברים האלה נלקחים בחשבון ומטופלים.

מה השר התחייב פה שהוא יעביר הלאה, הוא יעביר את זה, אנחנו נדאג שזה יעבור הלאה למשטרת ישראל ויטופל בנושא של הצילומים.

ושוב, ככל שיהיו פניות למח"ש, אני מעריך שמח"ש יטפלו בדברים האלה בכלים שיש להם.

תודה.

ורד סויד, בבקשה.

אני מאמינה לשתי הבנות שדיברו כאן וגם אם זה מקרה יחיד, כמו שכולם טוענים כאן, אני חושבת שצריך כמדיניות לצלם כל הפגנה וכל תהליך של פינוי, ועצם נוכחות המצלמה תגרום לאותו חריג, ולדעתי חייבים לעשות את זה. לא יכול להיות שהבדיקה נמצאת בגוף חיצוני, האדם יסרב ללכת לפוליגרף ויכולה להיווצר סיטואציה שאותו אדם יחזור ויפנה שוב.

ולכן צריך כלי אובייקטיבי, והיום אני חושבת שזה לא בעייתי לצלם בפלאפון. אני חושב שנציג שלכם, או של המערכת, רצוי שיצלם הליכי פינוי ואני חושבת שזו תהיה ההרתעה הכי טובה. מספיק עשב אחד שוטה לתדמית ולנזק שייגרם לאותם קורבנות ולכולנו כמערכת, ולכן ההמלצה שלי היא לתעד את ההפגנות האלה וליידע את כל מי שנוטל בהן חלק. אני חושבת שזה יהיה משהו שיעודד התנהגות מכבדת.

אני חושבת שאמירה מהסוג הזה היא אמירה שהיא לא ראויה ואני חושבת שכולנו מגנים אותה וחייבים למנוע שאנשים עם דפוסים כאלה של התנהגות, אחד כזה מכתים את כולנו.

ויש לו עבר. את זה לא ציינו, לאדון שוטר.

תודה.

רק עוד משפט, בבקשה.

בבקשה אדוני.

הדיון הזה בהיבט הזה הופך להיות דיון חד צדדי, כי אנחנו לא יכולים להגיב על הדברים.

אבל למה אי אפשר לצלם?

כמו שאנחנו מצלמים את כל הפרות הסדר, אנחנו מאפשרים לכל מי שרוצה לצלם בסלולארי, שיביא מצלמה, שיביא מצלמת טלוויזיה, אין שום בעיה. הכל מתועד, הכל מצולם. אנחנו מכשירים שוטרים לצלם אירועי הפרות סדר או אירועי סדר ציבורי, אני לא אגיד הפרות סדר. יש מצבים שבהם הצילום לא מאפשר לשוטר לתפקד, ושם אנחנו לא מאפשרים. כל עוד עומדים ומצלמים ומאפשרים לשוטר לעשות את תפקידו – אין שום בעיה. אלה ההנחיות. כולם מצלמים, אנחנו יודעים שאנחנו עובדים בסביבה רוויות תקשורת, רווית מצלמות. אנחנו מכירים בזה, מערך הדוברות שלנו מכיר בזה. אנחנו עוסקים בעניין הזה כל הזמן - - -

את האירוע עם הבנות צילמתם?

צולם ונמחק מול הפרצוף שלי על ידי השוטר.

ואני אומר לכם, אני מבקש לא להתייחס לאירוע הקונקרטי הזה, כי אנחנו כבר דנים בו כמה שנים - - -

תודה, תודה רבה.

ואפשר להמשיך לדון בו גם עוד 10 שנים וזה בסדר גמור, אבל אנחנו - - -

לא, אפשר פשוט להגיד - - -

אנחנו לא מתעלמים ממנו.

מח"ש לא באו, ואנחנו נכנס לזה.

סליחה, בסדר, יש את משרד המשפטים. משטרת ישראל, נכון להיום, לא אחראית על משרד המשפטים - - -

תודה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לעוד כמה בעלי תפקידים שנמצאים פה. יש לי כמה דקות, כי יש פה עוד מעט ועדה נוספת.

סנ"צ מירי היבנר מהיחידה למניעת הטרדות מיניות, בבקשה גברתי.

בקשר למה?

אני רוצה לשמוע.

קודם כל אני מאד מברכת, אני הייתי גם בדיונים בכנסת לגבי תיקון מספר 10 להצעת החוק, אז אני מברכת על זה מאד. אני אומרת שמבחינתנו, חלק מהדברים שאנחנו עושים בתוך המדור הזה של מניעת הטרדה מינית, זה גם תרגום החוק והפסיקה לכדי נהלים והנחיות וכו'.

אז אני רוצה לשמוע איך מתארגנים, כי שמעתי מיחידת הסייבר על העבודה שלהם, אבל מה - - -

מה שאנחנו עושים, כרגע אנחנו ממש הולכים לאורך ולרוחב של המשטרה לספ"כים, החל מספ"כים ארציים, ספ"כים מחוזיים, ספ"כ זה סגל פיקוד כללי, ספ"כים מרחביים לכל התחנות, לכל המרחבים, ועושים הרצאה מאד מאד, הייתי קוראת לה מאד מאד מעמיקה, גם משפטית, וגם בפנים אחרים. אנחנו מעבירים את זה לכל הגורמים במשטרה, גם במשמעות של תיקון מספר 10, המשפטית וכו'.

הדבר הנוסף שאני רוצה לומר, שמצאנו שהטיפול המשמעותי ביותר בעבירות האלה זה טיפול במתלוננות. אנחנו בקשר גם עם מרכזי הסיוע, אנחנו בקשר מאד מאד קרוב, וגם עם קציני אמ"ן אצלנו במשטרה. המתלוננות מקבלות טיפול תומך מאיתנו, אנחנו בקשר מתמיד איתן. אנחנו מתווכות בין מח"ש לבין משמעת.

בהקשר הזה, של העבודה שלך, את גם עוסקת בכל מה שקשור בנושא של הכשרות בנושאים של הטרדות מיניות וההתמודדות איתם בקרב שוטרים, בקרב יומנאים, בקרב אנשים שבאים במגע עם ציבור?

זה קשור יותר לאגף החקירות במודיעין.

אני מדברת על הכשרות. בחקירות במודיעין – מה הקשר להכשרות?

אני אעשה הבחנה.

מי אחראי על הכשרות שוטרים?

בכל מה שקשור להטרדה מינית, ההסברה היא שלנו, אבל לא בהקשר להסברה של מה זה הטרדה מינית, מה העבירות, סעיפי החוק, הניואנסים הדקים – זו ההכשרה שלנו שאותה, שעכשיו כרגע אנחנו נכנסנו למודום של הכשרות בקורסים ואנחנו צריכים לעבור גם ביחידות השטח.

אנחנו כן כרגע פרסמנו לכל יחידות השטח, כדי לאסוף מרפרנטים, מכל המחוזות ומכל התחנות, כדי שהם יהיו השליחים שלנו. אני מזכירה, זו יחידה של שני אנשים, אבל אנחנו אחראים על כל ההכשרה המקצועית שלהם. אנחנו ניצור קבוצה של שוטרים מכל הארץ, כדי שהם יעבירו את ההכשרות הספציפיות לאותם מקומות שאנחנו ספציפית לא נוכל.

כמה זמן להערתך יעבור עד שרוב השוטרים שמגיעים למגע עם ציבור, יעברו הכשרה בנושא? כמה זמן להערכתך?

אין לי, אני לא יכולה להגיד.

שנה, שנתיים? כמה זמן?

יש 30,000 שוטרים במשטרת ישראל, אני לא יכולה להתחייב שתוך חצי שנה אנחנו מכשירים את כולם. צריך להבין שגם אנחנו נכנסים למטרה הזאת בצורה מובנית בכל הקורסים. אז כשאנחנו ניכנס בצורה סדירה לכל הקורסים של משטרת ישראל, החל משלב הגיוס וכלה בקורסים היותר בכירים, אז מה שיותר אנשים יקבלו.

יש מה שנקרא גם ממוני יחידות, ששם השוטרים עוברים חמישה ימי הכשרה. גם לשם אנחנו נגיע, ואז אנחנו נחשפים לכמות המאד גדולה של שוטרים.

אני לא יכולה כרגע להתחייב בזמן. אני רק אומרת שאנחנו עושים כרגע עבודת חריש, מה שגם קודם היו עושים בארגון. אני לא רוצה שיישמע כאילו לא היה שום דבר. היו גם הסברות, אבל לא היה גוף מרוכז אחד שלקח על עצמו את הטיפול בכל העניין הזה של מניעה והסברה של הטרדה מינית בארגון.

העניין של המעטפת למתלוננות מתוך המשטרה – אנחנו מטפלים במתלוננות לגבי הטרדה מינית של שוטרות מתוך המשטרה. מתן המעטפת החיצונית הזאת זה משהו שהוא חדש, שגם קודם הוא היה. יכנו לפנות לקצינת אמ"ן, אבל ברגע שהן פונות אלינו ואנחנו אלה שמפעילות את כל מערך אמ"ן, אנחנו עשינו יום עיון למערך אמ"ן, הסברנו גם להן מה זה הטרדה מינית. זאת אומרת שגם מי שמטפל צריך לדעת במה הוא מטפל ומה התופעות ובמה לטפל.

אז לכן אני אומרת, אנחנו מתחילים ממש לעסוק בכל הרמות, אבל זה תהליך.

תודה. אנחנו צריכים לסכם.

כן, בבקשה, משפט אחד.

במשפט אחד, מה שאני רוצה לומר זה שהכוונה פה היא שהדברים יילקחו לתשומת לב משטרת ישראל וההתנגדות פה, למה שנאמר, מצערת מבחינתי.

אני פונה לחברת הכנסת עליזה לביא, כמי שיושבת גם בראש הוועדה לקידום מעמד האישה, לקדם יחד איתנו את הצעת החוק נגד הטרדה מינית.

אני הייתי שמחה לראות את זה לפני הוועדה, אבל אני מבינה שזה לא הגיע אלי לפני הוועדה, אז נעבור הלאה. לצערי זה לא הגיע אלי.

טוב, אנחנו סכם את הוועדה הזאת.

קודם כל אני רוצה להודות לשר על ההשתתפות שלו בוועדה ועל ההתייחסות שלו לנושאים והאמירות שנאמרו כאן.

בהחלט אני מוצאת אוזן קשובה, גם בקרב לשכת השר והשר, המנכ"ל וכל האנשים הטובים שנמצאים פה סביב השולחן. אני יודעת שבשלבים מסוימים הגענו פה לטונים צורמים ולא זו הכוונה. אנחנו כולנו רוצים לתקן עולם. כולנו רוצים חברה מוגנת, וזה לא אנחנו ואתם ובטח לא במשמרת שלי – זה לא אני או אותם או חברי כנסת נגדכם, ממש לא כך. תפקדינו להביא לבדיקה של המערכות.

אנחנו שומעים, אנחנו קשובים. רואים פה את התלונות, בקשר רציף עם ארגוני השטח. זה התפקיד שלנו, ובמשמרת שלי אני אומרת לכם שהנושאים הללו לא ירדו מסדר היום. זו ישיבה שנייה שאנחנו עוסקים בה בנושא הזה, כדי לתקן עולם, כדי להביא למרחב ציבורי מוגן ובריא יותר ונכון יותר – לטובת כולנו. זה לא אנחנו או אתם, זה כולנו חיים במרחב הציבורי.

אז הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, רואה בחומרה רבה את מקרי האלימות שהופעלו נגד מפגינות פוליטיות. אנחנו מבקשים לעקור את זה מהשורש, כולנו.
הוועדה תקיים סיור במשרדי מח"ש, כדי לעמוד מקרוב אחרי הפעילות, אחרי הנהלים, אחרי דרך העבודה מול תלונות, איפה הן עומדות, איפה הן נעצרות, ונלמד מקרוב את הדברים, שחלקם הגדול עדיין לא מוכר לנו.

הוועדה מבקשת מהשר לביטחון הפנים להכין נוהל, עד כמה שניתן לפרט את ההתייחסות ואת ההתנהגות במהלך הפגנות לשוטרים, ואנחנו היינו שמחים לקבל נוהל של מה מותר ומה אסור, כדי שנדע כולנו את הכללים שעומדים בהקשר הזה.

הוועדה תקיים סיור ביחידת הסייבר של המשטרה, כדי ללמוד גם על הפעילות שלכם וגם לראות עד כמה אנחנו, בעזרת הכלים הפרלמנטאריים שעומדים לרשותנו וחקיקה – יכולים לסייע, להקל, לשתף פעולה. כי גם במקרה הזה, הטכנולוגיה מקדימה את המחוקק ואנחנו לעתים בדיליי בכל מה שקשור לכלים שאנחנו יכולים כמובן לאפשר לכם לעשות את העבודה טובה יותר, נכונה יותר, מתקדמת יותר. לשמור שוב על כל מה שצריך לשמור.

אני מאחלת לכם הצלחה רבה במשימות שעומדות בפניכם. אנחנו פה כדי לסייע ולעזור.

הרבה הצלחה ובשורות טובות לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.