פרוטוקולים/מעמד הילד/1677



1
הוועדה לקידום מעמד הילד
25.01.00

פרוטוקולים/מעמד הילד/1677
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"א
12 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 29
מישיבת הוועדה לקידום מעמד הילד
מיום שלישי, י"ח בשבט התש"ס, 25 בינואר 2000, שעה 12:00

חברי הוועדה: תמר גוז'נסקי - היו"ר
אילן גילאון
דני נווה
אופיר פינס-פז
דליה רבין-פילוסוף

סנ"צ סוזי בן ברוך - ראש מדור נוער, משטרת ישראל
עו"ד תמי חריף - המשרד לבטחון פנים
עו"ד ענת אסיף - משרד המשפטים
עו"ד שוש צימרמן - מפקחת בנושא מניעת תקיפה מינית בילדים, השירות הפסיכולוגי, משרד החינוך
עו"ד איריס שלו - יועצת משפטית, משרד החינוך
עו"ד אפרת דון-יחיא - משרד הפנים
עו"ד חנה נויברגר - הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
רונית הרמתי-אלפרן - מנהלת סניף חיפה, אב"י
זאב זמיר - אב"י
ניצה בראל - ארגון המורים
עו"ד תמר פלד-אמיר - המועצה הלאומית לשלום הילד
עו"ד שגית אביטל - מרכז השלטון המקומי

נועם אבנר - מתמחה בלשכה המשפטית של הכנסת ומ"מ היועץ המשפטי של הוועדה משה בוטון

רחל סעדה

ימימה פרלס

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדה קבועה לקידום הילד), התש"ס1999- -

דני נווה, תמר גוז'נסקי, אילן גילאון, זהבה גלאון, אופיר פינס-פז, יאיר פרץ, דליה רבין-פילוסוף




הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדה קבועה לקידום הילד), התש"ס1999- -

דני נווה, תמר גוז'נסקי, אילן גילאון, זהבה גלאון, אופיר פינס-פז, יאיר פרץ, דליה רבין-פילוסוף

אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד הילד. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדה קבועה לקידום הילד), התש"ס1999- - חתומים על ההצעה חה"כ דני נווה, יוזם החוק, תמר גוז'נסקי, אילן גילאון, זהבה גלאון, אופיר פינס-פז, יאיר פרץ ודליה רבין-פילוסוף. אנחנו מקווים שהוועדה שלנו תוכל לתרום בהרבה מאוד תחומים לקידום המצב, גם החוקי-משפטי של ילדים, ואני מבקשת את יוזם הצעת החוק חה"כ דני נווה להציג אותה, ואחר כך נשמע תגובות.

תודה. הצעת החוק מונחת לפניכם, היא עברה בקריאה טרומית, ואנחנו אמורים להכין אותה לקריאה ראשונה. החשיבה שעמדה מאחורי ההצעה הזאת היא שהתיקון לחוק יחול ברשויות המקומיות שלנו, קודם כל בעיריות - למיטב ידיעתי לשר הפנים יש סמכות להוציא צו לגבי הקמתן של ועדות ברשויות מקומיות, זאת אומרת, אם נחיל את התיקון הזה לגבי העיריות, המגמה לדעתי צריכה להיות ששר הפנים ילך בעקבות זה ויתקין תקנות דומות ברשויות מקומיות בכלל, כדי שזה יחול גם על מועצות מקומיות, ולא רק על עיריות.

אני מניחה שגם מועצות אזוריות.

גם מועצות אזוריות. המחשבה שעומדת מאחורי זה היא מבחינתי כפולה, האחת היא שתהיה מסגרת של טיפול אינטגרטיבי בנושאים שנוגעים לילדים ובני נוער בכל עיר בארץ, משום שהוועדה הזאת דנה כל כך הרבה בבעיות שנוגעות לילדים ובני נוער מהיבטים שונים וחשובים, והמסגרת שאנחנו מציעים פה, במסגרת הצעת החוק הזו, היא בעצם מסגרת שנועדה לתת כלי נוסף של התייחסות לטיפול אינטגרטיבי של הגורמים השונים במסגרת העירונית, ואנחנו יודעים שבסופו של דבר, במקרים רבים מאוד, כשאנחנו מגיעים לטיפול בילדים בסיכון או בשורה ארוכה אחרת של בעיות, הטיפול בסופו של דבר במידה רבה מאוד מגיע לרמה של הרשות המקומית. אם ניקח אפילו את המקרה האחרון שדנתם בו, של הרצח של התינוק בקריית מוצקין, אז בסופו של דבר מי שיכול היה אולי לגעת בילד הזה ולמנוע את הרצח שלו הן הרשויות המטפלות בעניין בעיר עצמה. אני חושב שאם נקים ועדה כזאת, שאמורים להיות בה נציגים של כל הגורמים, שבאמת יישבו ביחד כל הגורמים שעוסקים בנושא של הילדים והנוער, כוועדה קבועה, ולא כדבר מזדמן. האמת היא שהיה לנו פעם דיון כאן, והגב' סוזי בן ברוך דיברה על הנושא הזה כמודל שאתם מפעילים אותו, וזה מה שנתן לי את הרעיון, כך שזכויות היוצרים הן שלך, סוזי. זה נתן לי את הרעיון שאולי אפשר למסד אותו ברחבי הארץ, בעיריות וברשויות המקומיות. זו נקודת מבט אחת.

נקודת מבט שניה - לא במקרה בהצעת החוק הזאת, הכנסתי את הנציגות של מועצת התלמידים היישובית, משום שאני חושב שהמגמה שלנו בכלל צריכה להיות איך גם מהצד השני מביאים לשילובם של בני הנוער עצמם בעניינים שנוגעים אליהם. במובן הזה אני חושב שאם תהיה ועדה קבועה בעיריות, ברשויות המקומיות, שגם בני הנוער וגם התלמידים יהיו חלק מהעשייה הזאת, ומאחורי אותו נציג יש מועצת תלמידים מקומית שמעורבת, והם יודעים שהם יכולים לשבת עם הגדולים, במרכאות, כי הם בתהליכים הללו, הדבר הזה יכול לתרום. זה משתלב בחשיבה יותר כוללת שלי של מעורבות בני נוער במה שמתרחש בעיר שלהם, ובמסגרת זאת עברה הצעה אחרת לוועדת חוקה, של הקדמת גיל הבחירה לרשויות המקומיות מ18- ל17-, שעברה בקריאה טרומית בשבוע שעבר. זו המחשבה שעומדת מאחורי ההצעה הזאת. אנחנו קוראים לוועדה הזאת ועדה קבועה לקידום הילד, ובמסגרת מטרות הוועדה, יש פה תיאור של מספר רחב של נושאים שנוגעים לילדים ובני נוער, אבל כמובן שזו איננה רשימה סגורה, ויכולים להיות נושאים נוספים. אני מניח שבכל עיר יש גם דגשים שונים, תלוי בנושאים שנמצאים על סדר היום באותה עיר או באותה רשות מקומית, אלה נושאים שהוועדה תעסוק בהם יותר. אני חושב שאסתפק כרגע בדברים האלה, כי אני חש שלא צריך להרצות פה ארוכות על המניעים ועל המחשבה, אלא אתם יכולים יותר להרצות לי מאשר אני לכם על המחשבה שעומדת מאחורי הדברים.

תודה. חה"כ גילאון, בבקשה.

המגמה שלנו מזה זמן היא להיות מאוד נאמנים לפרפרזה על המשפט של קורצ'אק - מה זה ילדים? אזרחים ככל האזרחים רק יותר קטנים. ככל שהילדים נכנסים לתוך המערכת האמיתית של הדברים, זה מבחן האמת. כלומר, לעבור פאזה מהכיוון של לאהוב ילדים לכיוון של לכבד ילדים. זאת המגמה של כולנו, מכל המפלגות. יש כאן קונצנזוס אידיאולוגי. זאת תשתית אידיאולוגית מוצקה להרבה מאוד דברים.

תודה. אנחנו אמורים היום לדון בצד העקרוני וגם בהתייחסות לסעיפים בחוק עצמו.

סעיף 149(ז) שאנחנו מציעים פה, בעצם בא להכנס לפקודת העיריות. זה סעיף שמונה את הוועדות הסטטוטוריות השונות שצריכות להתקיים בעיריות.

נשמע קודם כל את עמדות המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ואחר כך את הגורמים האחרים.

איך אתם מתכוונים שזה יעבוד, כוועדה אחת גדולה?

אני מציעה שתרשמי את השאלה, וחה"כ נוה כמובן ישיב בהמשך. עו"ד אפרת דון-יחיא, משרד הפנים, בבקשה.

אני מבינה שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית. אנחנו בעד הרעיון שתהיה ועדה כזאת, אבל אנחנו בספק אם ראוי שנקבע זאת כוועדה קבועה. אנחנו מציעים שזה יהיה בין ועדות המועצה בפרק השמיני, אבל זאת תהיה ועדה שהרשות המקומית רשאית להקים אותה.

אותה רשות מקומית שרצתה להקים ועדה יכלה להקים ועדה גם עד היום. איש לא מנע ממנה זאת.

זה לא אותו דבר, כשבחוק ממש כתוב את זה.

זאת אמורה להיות ועדה בקנה מידה של ועדת כספים למשל. המשמעות שלה היא להדגיש את הנושא.

מאחר שהחוק עבר בקריאה טרומית, ואנחנו נמצאים בשלב ההכנה לקריאה ראשונה, את רוצה לערער על עצם החוק בשלב זה?

לא.

האם יש לך הערות לנוסח?

לגבי קביעת מספר חברי הוועדה - -

מה קוורום החובה בוועדות כאלה?

לדוגמא, בוועדת בטיחות בדרכים קובעים שמספר חברי הוועדה תלוי במספר התושבים במקום. כתוב: "חברי מועצה בעלי תפקידים אחרים כפי שייקבע ראש העירייה" - מעבר לתפקידים שצריך להיות נציג המשטרה, ואז לא קובעים מספר כל כך גדול, ואז אפשר יותר לשחק עם זה.

רק הערת ביניים, אם אני מסתכל על הסעיף שאת מדברת עליו, אז מנויים פה לפחות שישה גורמים - ראש העיר וסגנו, מהנדס העיר, חברי מועצה כפי שייקבע ראש העיר, נציג שר התחבורה, נציגי גופים העוסקים בבטיחות בדרכים, נציגי השכונות המצויות בתחום העירייה.

אני מבקשת, בתור נציגת מספר הפנים, שתביעי את עמדתכם כמשרד, האם יש כאן יותר מדיי, פחות מדיי אנשים, וכו'.

אני מציעה יותר גמישות במספר האנשים שצריכים להיות בוועדה. על חלק מהדברים אי אפשר לוותר, אבל על חלק מהדברים אפשר להגיד כפי שייקבע ראש העיר, לדוגמא, לחבר את סעיף (5) וסעיף (6). לגבי האגפים, שראש העיר יבחר את האגפים הרלבנטיים לא בהקבלה למה שקורה בוועדת בטיחות.

את מתארת לעצמך שוועדה כזאת תהיה בלי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים.

לא, אבל זה נראה לי מאוד ארוך ומסורבל.

אנחנו מכינים את זה עכשיו לקריאה ראשונה. האם תוכלי תוך יום-יומיים לשלוח הצעה בכתב לגבי הסעיף?

כן.

עו"ד חנה נויברגר, משרד העבודה והרווחה, בבקשה.

רציתי להציע לגבי סעיף (א): "המועצה תבחר ועדה לקידום מעמד הילד ובני הנוער" - פה הייתי מכניסה את המלים: "שתגבש מדיניות ותציע דרכי פעולה". בכדי להדגיש שלוועדה הזו לא יהיו סמכויות התערבות באופן פרטני, וגם לא תכנס לעניינים שמוסדרים כבר בחוקים אחרים, שלגביהם יש כבר הגדרה מי אחראי על ביצוע החוק, אלא תהיה רק לגיבוש מדיניות ודרכי פעולה.

ועדה מייעצת?

כן, ועדה מייעצת.

מדוע את מציעה ועדה מייעצת, ומדוע את חושבת שהנוסח הקיים יזיק למשהו?

אם נגיד שיש לוועדה הזו סמכויות התערבות בענייני קטינים באופן פרטני, אז למעשה אנחנו נכנסים לדברים אחרים. יש לנו הרי הגנה על קטינים. יש לנו שורה של חוקים שמסדירים הגנת קטינים, כמו חוק הנוער, חוק הכשרות המשפטית וחוק אימוץ הילדים, ושם כתובים בדיוק גם דרכי ביצוע, מי אחראי.

אני לא חושבת שוועדות עירוניות שעוסקות למשל בבניין ערים, הן הולכות לבנות בתים. את הבתים בונים לפי חוקים אחרים, אבל הוועדה לא רק קובעת מדיניות, אלא נותנת גם אישור לכל מיני דברים, כוועדה. בעניינים הנוגעים לילדים הוועדה הזאת תצטרך להביע דיעה. אתן לך דוגמא. אם למשל יסתבר לוועדה שבמחלקת השירותים החברתיים מונחים 300 תיקים בנושא ילדים, שמזה חודשיים איש לא נגע בהם, תבוא הוועדה, תעשה סקנדל, תזמין את הנוגע בדבר ותשאל אותו מה קרה ב300- תיקים. היא לא תלך לראות מה קרה בתיק אחד או שניים, כי אין לה כוחות מקצועיים, אבל שהיא לא תוכל להעלות שאלות ענייניות קונקרטיות? אם פתאום ייוודע לה שבאחד מבתי הספר, כדי להשיג ממוצע יותר גבוה בבגרות המנהל החליט לסלק 20 תלמידים חדשים, האם הוועדה לא תדון בזה?

ישנה ועדה לקליטת עליה, וכתוב בפקודה היום שהמועצה תבחר ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל עניין הנוגע לקליטתם של התושבים. אני מניח שבספר החוקים שלנו נמצא הוראות וסמכויות כאלה ואחרות של כל מיני רשויות בנושא קליטתם של העולים, אז מגבילים את הוועדה בנושא קליטת עליה שהיא רק תטפל במדיניות? ודאי שלא. ניקח למשל גם את הוועדה לבטיחות בדרכים, כתוב שהמועצה תבחר ועדה לבטיחות בדרכים, שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לבטיחות בדרכים. בשום מקום לא כתוב בנוסח הפקודה שזה מוגבל רק לתכנון מדיניות, למרות שכולנו יודעים שיש סמכויות היום למשרד התחבורה לרשות כזאת ולרשות אחרת. זה איננו מוגבל. אנחנו לא יכולים להפוך את מועצות הערים שלנו לגופים דירקטוריונים שמדברים גבוהה גבוהה על מדיניות, כשהם בעצם אלה שצריכים לטפל ביומיום, אם זה בקליטת עליה, אם זה בבטיחות בדרכים, או אם זה בנושאים שנוגעים לילדים.

אני רואה בזה משהו יותר כללי למשל של תפקוד הלשכה, מדיניות כללית, ולא להכנס באופן ספציפי למקרה פלוני של לשכות הרווחה.

אנחנו קיימנו אתמול דיון, וביקשנו ממנהל לשכת השירותים החברתיים בקריית מוצקין לתת לנו הסבר מדוייק מה הוא עשה במקרה של הרצח של הילד. בא נציג משטרת זבולון ותיאר צעד אחרי צעד. נגענו רק במקרה הזה ובלקחים ממנו, אבל כל הנציגים נתנו לנו דיווח מפורט מי אמר מתי, ובאיזו שעה התקשרו, ומה עשו ומה לא עשו. למה אנחנו לא יכולים להכנס למקרה פרטי? להיפך, מקרה פרטי זה המקום שבו את לומדת להסיק מסקנות, דווקא מהדברים האלה של היומיום.

דבר נוסף סמנטי, אני חושבת שבסעיף (3) מקום מנהל אגף הרווחה, זה צריך להיות מנהל המחלקה לשירותים חברתיים. בסעיף (11) במקום נציג שירות נוער במצוקה, הייתי מציעה שייכתב נציג שירות נוער וצעירים, מישהו שמטפל בלשכה בענייני נוער, ולאו דווקא במצוקה.

האם שירות נוער במצוקה כפוף לאגף לשירותים חברתיים?

לא, נערה במצוקה זה משרד הרווחה. אני מבינה שכאן הכוונה היא לנציג של הרשות ולא של הממשלה. אין דבר כזה שירות נוער במצוקה.

אנחנו נבדוק מה יש ומה אין. עו"ד איריס שלו, משרד החינוך, בבקשה.

לנו אין התנגדות להצעה. יושבת פה הגב' שוש צימרמן מהשירות הפסיכולוגי, והיא רוצה להציע תוספת.

אני מציעה אפשרות שבין חברי הוועדה יהיה מנהל השירות הפסיכולוגי, או מישהו מטעמו, שהוא גם איש מקצוע.

האם השירות הפסיכולוגי כפוף לאגף החינוך בעירייה?

כן.

אז אפשר לכתוב: "מנהל אגף החינוך ו/או..."

כן. אני רוצה לשאול האם אפשר בחוק הזה גם לקבוע מערכת יחסים בין הוועדה הזאת לוועדות אחרות, כי אני מפחדת שהיום, כשהולכים לעבודה והתארגנות יישובית, שיהיה איזה נתק בין ועדה שעוסקת בענייני ילדים, לבין ועדה אחרת שאני יודעת שכרגע אין לה תוקף חוקי, למשל הוועדה לטיפול באלימות במשפחה. הרבה פעמים יכולה להיות אינטראקציה בין הנושאים, ולאלימות במשפחה נגד נשים יש בהחלט השלכות נגד ילדים. אני פוחדת שנתחיל לחשוב בקווים מקבילים. צריך לומר בחוק על קשר בין הוועדה הזאת לוועדות אחרות שגם נוגעות לנושא ילדים, כך שלא תהיה עבודה בקווים מקבילים ללא הדברות.

השאלה היא איך משלבים, כי כשאת באה לוועדה לענייני אלימות במשפחה, את מתעסקת בשני האלמנטים המרכזיים, בגורם האלים ובקורבן, ובדרך כלל ישנם הילדים. אחת המטרות של הקמת הוועדה היא גוף שנטו יסתכל על עניין הילדים, במנותק. השאלה היא איך יוצרים את האינטראקציה הזאת.

זה לא רק במקרה של אלימות.

ברור שלא רק במקרה של אלימות, אבל היא מביאה דוגמא לעניין האלימות, וזו אולי הדוגמא הכי טובה, שהרבה פעמים לא מסתכלים על טובת הילד בתוך סיפור האלימות. השאלה היא איך בונים את האינטראקציה.

אני תוהה אם אנחנו יכולים בחוק לקבוע איך אנשים יתאמו ביניהם. יש הרבה מחלקות בעירייה, אז גם הן צריכות לתאם ביניהן, וגם משרדים ממשלתיים מתאמים ביניהם.

אני חושב שחה"כ גוז'נסקי צודקת במובן הזה שאנחנו כמחוקק יכולים ליצור את התבנית. זה גם לגבי השאלה שנשאלה פה איך הדבר הזה יעבוד. זה תלוי בשכל הישר של כל ראש עיר. אנחנו יכולים לתת להם את הכלים, ולא איך להפעיל את הכלים.

סנ"צ סוזי בן ברוך, משטרת ישראל, בבקשה.

קודם כל, אני מבקשת לתקן בסעיף (9) שמפקד מרחב שייך למשטרת ישראל ולא למשרד לבטחון פנים, ואנחנו מציעים שזה יהיה מפקד תחנה, כי כל תחנה בדרך כלל מחזיקה לפחות רשות אחת. אני מציעה שיהיה כתוב: "נציג משטרת ישראל - מפקד תחנה", וזו בעצם האינסטנציה הכי נמוכה שאנחנו יכולים להכניס כאן, כדי שזה יקיף את כל הרשויות בארץ. כל תחנה חולשת על מספר רשויות. רשות זו גם מועצה, זה לא חייב להיות עיר.

אנחנו כמובן מברכים על ההצעה ותומכים בה. הרעיון של ועדה ציבורית מקפת טוב להעלאת נושאים מרכזיים ברמה העקרונית. אגב, נאוה קידר, נציגת משרד העבודה והרווחה, הולכת איתנו בהצעה הזאת. אנחנו בדקנו את שני הפנים, את הפן הזה, ולכן גם ירדנו ממנו, כי ראינו שזה יותר מדיי גדול, כי נושא הילדים והנוער בארץ מאוד מורכב ומסובך, ויש חמישה חוקים שעוסקים בנוער. תמיד תהיה הקבלה או חדירה של אחד לשני. לכן הצענו להקים ועדות היגוי בכל עיר, שקיימות כבר בשמונה עד עשר ערים בארץ. זה רץ יפה מאוד כבר שנה שלמה בערים ערד, אופקים, באר-שבע, נתיבות.

היא עוסקת רק בנושא האלימות?

לא, אלא בכלל בבעיות נוער. למשל איך לשלב את הנוער באיכות הסביבה בעיר - במד"א, מכבי אש, המשמר האזרחי; נוער ואלימות; נוער וונדליזם; נוער וסמים. הלכנו על נושא איכות הסביבה, שזה נוער שצריך לחזק אותו על מנת שיסייע בשאר הוועדות. בכל ועדה כזאת יש נציגים, כפי שציינתם כאן. למשל בנוער וסמים אפשר להוסיף את הרשות למלחמה בסמים, את אל-סם, קידום נוער - שזאת יחידה במשרד החינוך שעוסקת בנוער שוליים, את אגף להכשרת ופיתוח כוח אדם במשרד העבודה והרווחה שאחראי על 16 אלף תלמידים, שרובם זה נוער שוליים, נוער עובד בעיקר. ואז בכל ועדה כזו יש לנו נציגות מכל הגורמים, כאשר מועצת תלמידים, מורים ומנהל בית הספר נמצאים במקום. הקמנו בין 4 ל5- תתי-ועדות בכל עיר כזאת, כאשר על כל תת-ועדה מינה ראש העיר את סגנו, או את ראש אחד האגפים שאתם הצעתם פה, תלוי כמה סגנים יש לו. הוא בעצם חולש על 4 או 5 הוועדות. הוא נתן לכל ועדה כזאת לבחור את האנשים במסגרת הנושא, ואני רק מזכירה לכם שיש לנו 22 גורמים שעוסקים בנוער בארץ, שרק חמישה מהם מכוח החוק, והשאר לא מכוח חוק הנוער. הם לקחו את כל 22 הגורמים והכניסו אותם תחת הכותרת בהתאם. אם דובר בנוער ונשירה, למשל, שם הכניסו את שירות נערה במצוקה, את קידום נוער, את פיתוח כוח אדם, את מנהל בית ספר, משטרה, מועצת תלמידים והורים, כל הנציגים הקיימים. זאת ועדה קבועה שנפגשת אחת לשבוע-שבועיים בתחילת הדרך, ויותר מאוחר אחת לשבועיים. בוועדה הזאת מועלות הבעיות על פי הנושא. נתנו לכל ועדה כזאת חודש וחצי להיערך, ואחרי חודש וחצי כל ועדה באה עם הבעיות על פי הנושא שלה באותה עיר, עם הצרכים לכיסוי הבעיות והעלויות הכספיות.

סיפרתי שלמשל ראש עיריית ערד פנה למועצת העיר וביקש שיסכימו על כך שכל תושב בעיר ישלם עוד 2% לארנונה מכספו, כדי לממש את התוכניות, ואכן כך נעשה בעיר ערד כבר שנה שלמה. בסיכום שנת עבודה הוכח שמבחינת פשיעת נוער יש ירידה, להוציא סמים כי עבירת סמים זו עבירת חשיפה, והחשיפה יותר גדולה. אני רוצה להגיד שכל העיר שם שותפה לעשיה הזאת. כנ"ל בנתיבות ובאופקים, וגם בבאר-שבע.

איזה מסקנות את מסיקה לגבי הצעת החוק?

שתהיה ועדה ציבורית כזאת לטפל בנושאים מרכזיים גדולים יותר, כמו מעמד הילד או זכויות הילד בעיר, ברמה של מדיניות, אבל כשרוצים לרדת לרמה פרטנית, תת-ועדה לנושא נוער וסמים תטפל בנושא נוער וסמים.

כל ועדה יכולה להקים תת-ועדה.

היוזמה שלכם היא מאוד ברוכה וחשובה, אבל אנחנו רוצים להביא לכך שבכל העיריות בארץ פעילות מהסוג הזה תתרחש על פי חוק. זו למעשה המחשבה מאחורי הצעת החוק הזאת. בוודאי שמליאה של ועדה כזאת באופן מעשי לא יכולה לטפל בכל הנושאים בו-זמנית, אז היא רשאית תמיד על פי חוק להקים תת-ועדה, למשל לטיפול בנוער וסמים, לבעיות של אלימות במשפחה. אנחנו נותנים פה את התבנית שתיאלץ ראשי ערים בכל הארץ להכנס לזה ולהקים את אותן תת-ועדות שאת מדברת עליהן.

הייתי מציעה לכתוב את זה בדברי ההסבר, להקים תת-ועדות על פי נושאים בהתאם לצרכים.

עו"ד שגית אביטל, מרכז השלטון המקומי, בבקשה.

אנחנו מברכים על ההצעה ותומכים בה. חשוב לעגן את זה בחקיקה. הנקודה היחידה היא שאנחנו לא בטוחים שזה מה שיפתור את הבעיה. ברור שהממשלה צריכה להעביר העברה תקציבית לרווחה ולחינוך, השאלה היא אם לא יטושטשו פה יותר מדיי הגבולות בין הוועדות, וזה יכול לגרום לכך שדברים יפלו בין הכיסאות, למשל שמישהו יחשוב שהוועדה לקידום הילד מטפלת בזה, או ועדת הרווחה, כלומר, אולי צריך להגדיר יותר את הסמכויות.

אני חושבת שיש הגדרה עקרונית להבדל בין ועדות לאגפים. לוועדות יש תפקיד של נבחרי ציבור, גורמים ציבוריים שמתערבים בנושא, ויש אגפים מקצועיים שעוסקים ברווחה, בבינוי, וכו'. תמיד יש חלוקה כזאת בעירייה. ישנו החלק הפוליטי של העירייה, וישנו החלק המקצועי של הפקידים, האחראים, העובדים הסוציאליים, המורים.

השאלה היא אם העברת תקציבים לחלק הביצועי לא תפתור באופן יותר ממשי ומעשי את הבעיה.

זה לא סותר את העניין.

אני רוצה להעיר הערה. הוועדה לא פותרת בעיות, ואנחנו לא מקימים ועדות כדי לפתור בעיות. יש מערכות שפותרות בעיות. גם החוקים לא פותרים בעיות. אם משווים את החוקים בישראל לעומת המציאות, החוקים הם כיפה אדומה, והמציאות היא הזאב. אנחנו כאן בעצם מדגישים נושא שאנחנו רוצים לעשות לו אפגריידינג, וזו נשמת אפה של הצעת החוק. אנחנו לוקחים נושא ומעלים אותו מבחינת הדגש שלו. איך הוא יתפזר לאחר מכן? הרי ברור בסופו של דבר שמה שייקבע את המציאות זה התקציבים ודברים אחרים. אנחנו מדגישים את הדברים, וזו תמצית כל הדיון כאן.

עו"ד ענת אסיף, משרד המשפטים, בבקשה.

אני רוצה להדגיש שההחלטה בוועדת השרים לחקיקה היתה לתמוך בהצעת החוק הזאת, בכפוף לזה שיובהר שסמכויות הוועדה הן ייעוץ, המלצה ותיאום, או משהו בסגנון זה, שנסכים על איזשהו ניסוח. נשאל כאן איך ידונו, אם יהיה מקרה ספציפי. לדון בוודאי שאפשר, ולבקש מנציגים מאגף הרווחה לבוא, בוודאי שאפשר, זו סמכות נלווית ואין שום בעיה. כמובן שאם הוועדה הזאת תדרוש לדעת פרטים חסויים בתיקים, אנחנו חושבים שלא צריכה להיות לה הסמכות הזו. סעיף 149ז(א) בהצעה הוא סעיף מטרה. בעצם אין כאן סעיף שמגדיר את תפקידי הוועדה, והפתח הזה הוא רחב מדיי מכדי שהתפקידים שלה יפורשו כתפקידים אופרטיביים. אנחנו לא רוצים שייכנסו לתיק ספציפי, ומניסוח ההצעה כפי שהיא עלולים לפרש את זה בצורה רחבה. גם מהדברים ששמעתי כאן מחה"כ גילאון ומחה"כ נווה, אנחנו מדברים על אותו דבר. אנחנו מדברים על ועדה שתשב, תשמע בעיות קונקרטיות, תחשוב על הצעות לייעול ולקידום, תגבש מדיניות, והכל עובר כהמלצה לראש העיר. כמובן שתחת ראש העיר כולם נמצאים, והוא יכול להורות לכולם בגדר סמכויותיו. לכן, גם מבחינה עניינית וגם מבחינה משפטית חסר כאן איזשהו משפט, כפי שנציגת משרד העבודה הציעה, ועדה לתיאום ולגיבוש מדיניות ולהצעת דרכי פעולה. זה לא יפחית משום דבר שאתם התכוונתם שהוועדה תוכל לעשות, וזה פשוט ימנע בעיות.

עצם המלה ועדה היא כל כך גרועה, שלהוסיף לה את המלה תיאום זה בכלל יהרוס.

אם כך אפשר לכתוב ועדה לגיבוש מדיניות ולהצעת דרכי פעולה, כשהכוח שלה יהיה בזה שעל סדר יומה יהיה רק נושא זכויות הילדים וההגנה על הילדים. זה כל הזמן יידון אצלה, וברגע שתהיינה לה הצעות אופרטיביות, והם יעשו לובי אצל ראש העיר, זה מה שיקדם את העניין.

האם הוועדה שתפקידה לעסוק בנושא קליטת עליה או בנושא בטיחות בדרכים, הן רק ועדות מתאמות ומייעצות?

לגבי הוועדה לקליטת עליה, אני חייבת לומר שאני לא יודעת איך זה נעשה.

לרוב הוועדות אין משמעות.

אבל לפחות הן לא מוגבלות לפי הפקודה.

אם היית שואל אותי לגבי הוועדות האלה, גם לגביהן הייתי מנסחת זאת אותו דבר. לגבי הוועדה לבטיחות בדרכים, זו ועדה מאוד מאוד חדשה שאני עוד לא יודעת אם אפשר ללמוד איך היא פועלת. לגבי הוועדה לקליטת עליה אני לא יודעת, אבל אני מסכימה איתך שהיא מנוסחת בצורה מאוד רחבה, ועלולים לפרש את זה כזכויות להתערב בסמכויות של משרד העליה והקליטה, ואני לא חושבת שזאת היתה הכוונה. בכל אופן, אם עכשיו אנחנו כותבים משהו לעניין הילדים, אני מציעה שהוא יהיה יותר מדוייק, לטובת כל הצדדים, כי אם הוועדה תחשוב שהיא יכולה להכנס לעניינים אופרטיביים, מיד ישתיקו אותה ומעמדה יירד.

בואו ניקח את המקרה האחרון המזעזע בקריית מוצקין. אם ראש העיר בעצמו רוצה לעשות לובי אצל עצמו, לכנס את הוועדה הזאת כדי להפיק לקחים מהמקרה, ולראות איזה דברים מעשיים אולי ניתן ללמוד מדברים שהתרחשו לקראת וסביב האירוע, ולקבל גם החלטות מסויימות הנוגעות לדרך שבה רשות פועלת, למשל לגבי נוהלי עבודה באגף הרווחה או בשירות למען המשפחה בקריית מוצקין, אז יבוא היועץ המשפטי שלו ויגיד לו: מותר לך להמליץ לעצמך רק לגבי מדיניות, אבל אסור לך לדון ברמה אופרטיבית?

לראש העיר כראש עיר יש סמכויות שמוגדרות בחוק. במסגרת סמכויותיו הוא יכול להורות לוועדה, או שהוועדה תמליץ לו על שינוי נהלים. זה צריך לחזור לסמכויות אופרטיביות שכבר קיימות. אי אפשר שהוועדה תחליט כוועדה על נהלים חדשים לאגף הרווחה.

זה לא יוצא מעצם המהות של סעיף 149.

נכון, זאת כל הפעולה. אנחנו הצענו, ואנחנו עדיין חושבים שזה נכון.

אולי אתם צריכים לעשות סעיף מקדים לסעיף 149 שיחול על כל הוועדות. תגדירו מהי ועדה עירונית.

יכול להיות. לא הייתי שותפה לחיקוק אף ועדה קודמת, אבל זאת גם לא עמדתי האישית, אלא עמדת משרד המשפטים.

אני חושבת שהבעיה העיקרית בעירייה, כמו בכל גוף שמבצע דברים, היא השאלה אם לוועדה יש סמכויות תקציביות. לוועדה אין סמכויות תקציביות. בתקציב העירייה לא יהיה כתוב שהוועדה מקבלת שלושה מיליון שקל לשנה לבצע.

בוועדה סטטוטורית כזאת, מי שיישב בראשה יהיה לפחות סגן ראש עיר.

נכון, אבל אני טוענת שהעירייה מקציבה כסף לרווחה, לחינוך, לגנים, אבל לא לוועדות.

יש סעיפים כלליים בתקציב.

יש מחלקה לשירותים חברתיים שהקציבו לה עשרה מיליון שקל, אבל לוועדת הקליטה יש תקציב?

לדעתי לא.

אין תקציב. אני מנסה להגיד שלא צריך כל כך לפחד פה מכניסה לרשויות. יש גופים שיש להם תקציב ויש להם לוח פעולות, והם מדווחים, וכל הוועדות הן בעצם סיוע למועצת העיר.

זה נכון בתור התחלת הפעולה, אבל אם אתם מסתכלים על ועדות החובה שקיימות, אז למשל כתוב שתפקידה של ועדת הכספים לייעץ למועצה בכל ענייני הכספים, וכתוב שבעירייה שבה ישנו משמר אזרחי, תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בעניין המשמר האזרחי. לעומת זאת, לוועדה לענייני ביקורת יש סמכויות לדון בכל דו"ח של מבקר המדינה, לעקוב אחר תיקון הליקויים ולהגיש למועצה סיכומים והצעות.

אבל אז זו תהיה הוועדה היחידה שאת בעצם במפורש מגבילה אותה ומראש גורמת לכך שההתייחסות אליה תהיה כאל קצת יותר נמוכה מכל יתר הוועדות הסטטוטוריות האחרות.

לא נכון, כי גם בוועדת הבטחון כתוב שהיא תייעץ ותסייע.

מעצם היותה ועדה ברשות מקומית, לא יכולה להיות שום סכנה בזה.

ברגע שהצעת החוק הזאת הגיעה אלינו למשרדים ודנו בה לקראת ועדת שרים, אנחנו לא המצאנו ואמרנו שנכניס זאת, אלא מיד קיבלנו טלפונים, מעיקר ממשרד העבודה והרווחה, שהם אומרים שמהניסיון שלהם בשטח, דברים כאלה הם רגישים, במיוחד מפני שאלה תיקים - -

ואם ייאמר שזה מבלי לפגוע בסמכויות על פי חוק הנתונות היום לגורמים אחרים?

זה צריך להיאמר בסעיף 149 באופן כללי.

אולי יהיה יותר טוב לדעתכם אם יהיה כתוב לייעץ ולהמליץ, כי כמו שאתם אומרים, זה ממילא מה שהם עושים.

אז למה אתם לא יוזמים תיקון כללי לגבי סעיף 149?

אני אשאל.

אם אתם רוצים להבהיר מהי ועדה עירונית, תגדירו מהי ועדה עירונית. האם יש עוד משהו בעניין?

לא, ההערות של משרד העבודה לגבי הניסוח של בעלי התפקידים כבר נאמרו.

אני רוצה להוסיף שלגבי מנהלי אגפים, כדאי להוסיף או מי שכל אחד מהם הסמיכו מבין עובדי העירייה. זה יכול ליצור יותר מצב של השתתפות. לגבי הנציגים, כדאי לקבוע מי בוחר אותם.

האם אין הוראה כללית שאם מישהו לא יכול לבוא, הוא יכול לשלוח מישהו במקומו?

יש.

לגבי הנציגים בסעיף (4) כדאי לקבוע מי ייבחר.

כתוב למעלה שהמועצה תבחר. כלומר, ראש העיר יציע, והמועצה תצביע.

אפשר לקבוע שזה על פי המלצת מישהו, ואפשר להשאיר את זה פתוח שהמועצה תקבע.

המועצה בוחרת את הוועדה כולה.

הכי פשוט שזה כבר כתוב בתוך החוק.

אני מבינה שהמועצה נבחרת שמית. הם מצביעים על המועמדים בשמותיהם.

בוועדה לבטיחות בדרכים נקבע כל אחד כפי שייקבע- -

אני הבנתי ששם הם רוצים שמשרד התחבורה יבוא.

גופים העוסקים בבטיחות בדרכים, נציגי שכונות.

מי קובע את נציגי השכונות?

זה ההבדל היחיד בין ועדה סטטוטורית לוועדה הזאת. בזה היא מיוחדת. בוועדות סטטוטוריות אין נציגי ציבור, אלא יש עובדים מקצועיים של רשות.

אבל יש ועדות שיש. בוועדת בטיחות בדרכים שהיא סטטוטורית יש נציגי ציבור.

תודה. עו"ד תמר פלד-אמיר, המועצה לשלום הילד, בבקשה.

אנחנו מצטרפים למברכים על היוזמה, גם בהיבט ההצהרתי שלה למודעות, וגם בהיבט המעשי. בהקשר להיבט המעשי, אני רוצה לחזור לנושא של הדיון בסמכויות, שאני חושבת שחשוב כמה שפחות להגדיר את סמכויות הוועדה הזאת, ולקשור לה גדר מראש, כדי שהיא לא תישאר רק עם ערך הצהרתי, ושיהיה לה גם ערך מעשי, ככל שניתן בגבולות החוק הקיים. היא בוודאי לא תפעל בניגוד לדין. הייתי נזהרת כמה שאפשר מראש להגביל אותה, ובהקשר לכך שדובר קודם על מקרה ספציפי, אני חושבת שגם כאן לא הייתי מגבילה אותה מראש, בדיוק בגלל היותה ועדה רב-מקצועית ורב-משרדית שנותנת הזדמנות לראות פעם אחת בצורה כן הוליסטית מקרים שנופלים בין הכסאות, בין המשרדים, בין המערכות. הנה ועדה שתתן משהו שהוא כן מעשי, ולא רק המלצה שאפשר לתייק ולא לעשות איתה כלום. אני חושבת שיש לזה ערך רב שהוועדה יכולה לראות את הדברים בצורה רב-משרדית או רב-אגפית.

המלצה יכולה להיות מאוד מעשית, אבל היא עדיין יכולה להיות המלצה. ההבדל הוא בין המלצה לפעולה מעשית לבין חיוב פעולה מעשית.

אבל הוועדה הזאת לא באה במקום שירותים חברתיים.

כמו שהסעיף כתוב היום, היא יכולה להגיד שהיא יכולה לחייב פעולה מעשית.

אפשר לפרש את זה כסמכות לדברים אישיים, להשמיע את דעתם, ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לענייניהם. כמובן שהכוונה היא לא עניינים אישיים של מישהו מבני הנוער, אלא עניינים ברמה כוללת של הקבוצה שנקראת בני נוער. אם אפשר לנסח את זה בצורה מדוייקת בלי להגביל מראש, אלא לנסח ניסוח מדוייק של מה שהתכוונו. הרי לא התכוונו שהוועדה הזאת תיקח תיקים אישיים של ילדים.

ודאי שלא.

הכוונה היא לשבת עם הנוער ונציגי הציבור על הנושאים העקרוניים שקשורים לבני הנוער ברמת העיר, היישוב או המועצה המקומית.

הכוונה היא ודאי לא שיניחו על שולחן הוועדה תיק של מישהו ויגידו לפקיד הסעד שייתן עכשיו הנחיה להוציא את הילד מהבית. זאת ודאי לא הכוונה, אבל מה שאתם מציעים עלול להביא לקיצוניות ההפוכה. לא רק שהיא ודאי לא תתעסק בתיקים הפרטניים, שזו איננה הכוונה, אלא היא בכלל תתעסק ברמה הפילוסופית בזכויות ילדים ונוער.

הוועדה הראשונה שתצליח לחרוג מהסמכויות שלה, אני אציע לתת לה את השלטון בישראל לארבע השנים הבאות...

תבינו שאתם עכשיו קובעים בחוק את סמכויות הוועדה הזאת.

עו"ד אסיף, אנסה להביא לך דוגמא. בא נציג מועצת התלמידים ואומר שבית הספר התיכון איום ונורא, השירותים לא בסדר, החצר איומה, המנהל עושה דברים איומים, וכו', האם הוא לא יכול להביא את זה לוועדה?

ודאי שהוא יכול.

אבל זה לא שייך לקביעת מדיניות והצעת דרכי פעולה.

איך אפשר להציע דרכי פעולה אם לא דנים קודם בבעיות שקיימות? הם יוכלו לדון בהכל. זאת סמכות נלווית ונגזרת שאין שום בעיה איתה. אבל למשל כשהם יגיעו לשלב שיגידו שמשהו בבית הספר הזה חמור ביותר, וצריך ועדת חקירה של משרד החינוך, אז הם לא יכולים לחייב את משרד החינוך.

אם לא יהיה כתוב פה מה שאת אומרת, אז יש להם איזושהי סמכות חוקית לחייב את משרד החינוך להקים ועדה?

אפשר לפרש פה אלף ואחד דברים.

אבל זאת ועדה של המועצה. למועצה יש סמכויות, והמועצה נתנה לה קצת סמכויות. היא לא יכולה לצאת מעבר לגבולות המועצה.

ענת, לא כתבנו מה זה ילד.

לגבי סעיף (10) לי לא ברור האם זה נציג אחד מכל התנועות, או מכל תנועה נציג. אם זה נציג אחד מכל התנועות, צריך לזכור שהתנועות מייצגות זרמים אידיאולוגים מאוד שונים, וצריך לחשוב האם די בנציג אחד.

אני חושב שנציג אחד מכל תנועה זה יהיה מוגזם.

אני לא מצפה שיהיו עשרה נציגים, אולי נציגי מועצת תנועות הנוער.

אני מציע שזה יהיה נציג תנועת הנוער הגדולה ביישוב. ישנה מועצת תנועות הנוער.

אין בכל עיר.

בכל אופן, אם זה נציג אחד מכולם, אז שיהיה כתוב נציג תנועות הנוער. דבר שני, בין בעלי התפקידים אין כאן שום נציגות לנושא הבריאות, לא בריאות הנפש ולא בריאות קהילתית. צריך נציג שמייצג את כל הטיפול הרפואי ורפואי-נפשי.

הציעו את שפ"י, אבל שפ"י כפוף לחינוך.

זה גם לא מכסה את טיפות החלב ואת רפואת הילדים, שזה אחיות בתי הספר, וכו'.

אולי נשאיר את זה בכיוון שדיברה עליו סנ"צ בן ברוך, שאמרה שאם הוועדה הזאת תעבוד ברצינות, היא תקים גם תת-ועדות, ותבקש שלושה מתוך חבריה להקים תת-ועדה, ותוסיף שם עוד כמה אנשים, כי זה נושא מיוחד.

יכול להיות שזה מתמצה בוועדת משנה, אבל השאלה היא אם מקומה של הבריאות אינו בוועדה הסטטוטורית.

אין בעירייה אגף בריאות, כי הבריאות היא או ממלכתית, או דרך קופות החולים. הלכו פה על חינוך ורווחה כי אלה נושאים מאוד ברורים של העירייה, לעומת זאת משרד הבריאות מממן בדרך כלל את טיפות החלב, חוץ מבשלוש הערים הגדולות, וקופות החולים לא כפופות לעירייה.

האם הוועדה חייבת להתכנס לפחות אחת לחודש?

יש הוראה כללית על כינוס ועדות?

לפחות אחת לשלושה חודשים. אין קוורום.

יש דבר אחד בנושא היושב ראש, שאליו הפנתה את תשומת לבי חה"כ רבין-פילוסוף, שכדאי אולי לציין שיושב ראש הוועדה יהיה אחד מחברי המועצה, כפי שייקבע ראש העיר.

יש הוראה כללית שיושב ראש ועדה הוא בעל תפקיד מסויים בעירייה?

בוועדת חובה זה סגן ראש העיר.

אבל אפשר לכתוב חבר מועצה כפי שייקבע ראש העיר.

אולי אפשר לכתוב שחברי הוועדה יהיו שלושה עד חמישה חברי מועצה, שאחד מהם יכהן כיושב ראש. מי בוחר אותם?

או שתקבע המועצה, או שייקבע ראש העיר.

זה לפי הכוח היחסי של כל סיעה.

כתוב למעלה שהמועצה תבחר.

צריך להכניס שהיושב ראש יהיה חבר מועצה- -

יש הוראה כללית.

יש הוראה כללית שיושבי ראש לוועדות הקבועות ייבחרו על ידי המועצה מבין חבריה.

אם כך, פתרנו את הבעיה.

לעניין שם הוועדה בכותרת, חשבתי שזו תהיה ועדה קבועה לקידום מעמד הילד, ולא לקידום הילד, כי הקונוטציה של קידום הילד, בעיניי פחות משקפת את המעבר לזכויות ומעמד, וכו'. זה נשמע כאילו הילד טעון קידום, לעומת קידום מעמד הילד - -

באותו הקשר, אני מציע שזו תהיה כותרת השוליים של הסעיף.

בסדר. הגב' ניצה בראל, ארגון המורים, בבקשה.

אנחנו מברכים על ההצעה. זאת נראית לי ועדה מסורבלת, ואני רוצה לשאול מה היה הרציונל מאחורי נציג אחד מכל תנועות הנוער ויושב ראש מועצת תלמידים.

אני הייתי מציעה שני נציגים ממועצת התלמידים.

אני שואלת מה הרציונל, כי אני חושבת שזו כפילות, כי אלה אותם האנשים.

ברוב העיריות יש גם מועצת נוער וגם מועצת תלמידים, ויש גם תנועות נוער, שאלה שתי מסגרות שונות.

נראה לי שיש בזה כפילות. הדבר השני הוא שאני לא יודעת מי זה נציג שירות נוער במצוקה.

על זה דיברנו קודם.

אני חושבת שבשירותים החברתיים יש מי שמטפל בעניין.

אני לא בטוחה שזה יוצר כפילות, ולדעתי זאת הזדמנות לייצוג שני קהלים שונים של ילדים, כי חברי מועצת התלמידים הארצית או האזורית הם מסוג מסויים, וחברי תנועות הנוער הם מסוג אחר.

זה גם משקף שני כיווני הסתכלות, שילד הוא לא רק תלמיד, אלא יש לו גם פעילות בחוץ.

מר זאב זמיר, אב"י, בבקשה.

כארגון שמפעיל שירות מידע וייעוץ לנוער, הייתי מציע שבסעיף שכתוב נציג שירות לנוער במצוקה, יהיה כתוב נציג ארגון וולונטרי שמפעיל שירות מסוג זה. מרכזי מידע וייעוץ לנוער הולכים ומוקמים בהרבה מאוד ערים בארץ, ואני רואה את המקום הזה כמקום שאליו מתנקזות הרבה מאוד בעיות חשובות למעמד של בני נוער. השירות הזה מופעל על ידי גורמים שונים.

עו"ד רונית הרמתי-אלפרן, אב"י, בבקשה.

חסר כאן סעיף סל על פי בחירתה של המועצה, לנציג ציבור. נציג ציבור יכול להיות ארגון וולונטרי או איזושהי פעילות מקומית שיש.

זה צריך להיות נציג קהילה.

איזשהו נציג של פעילות קהילתית מקומית. בכל מקום זה יכול להיות משהו אחר, ארצי או לוקאלי. זה פן שחסר בדיוק מהסיבה שזאב אמר, שזה מקום שמתנקזות אליו בעיות לא דרך הרשויות, וזה בעצם אולי הגוף היחיד שיכול להביא איזשהו אספקט שהוא לא דרך הרשויות, שמתפקדות ממילא כרשויות פורמליות. לעניין ההערה שעלתה כאן כל הזמן לעניין סמכויות הוועדה, יושבים בוועדה הזאת מי שאחראי על ביצוע. יושב שם מנהל אגף הרווחה ומנהל אגף החינוך. אם הוועדה הזאת מקבלת החלטות אופרטיביות, אין שום סיבה שמנהל אגף הרווחה או מנהל אגף החינוך לא יחליט לגבי האגף שלו שההחלטה הזאת היא לביצוע, על פי התקציבים של האגף שלו, לכן זה לא רק מעמד מייעץ, כי יש כאן התייחסות אינטרדיסציפלינרית של גופים מבצעים בחלקם. אני כן הייתי עומדת על זה שיהיה תיקון כללי לגבי סמכויות הוועדה בסעיף נפרד לפקודה, ולאו דווקא בסעיף הספציפי הזה.

אני רואה שהבטן קצת כואבת למשרד המשפטים וגם למשרד העבודה והרווחה, לגבי הסמכויות. הרצון שלנו, בסופו של דבר, הוא לא לעשות משהו שהממשלה תרגיש שהיא נאלצת לקבל אותו עם כאבי בטן. המטרה פה היא משותפת לכולנו, כך אני מניח, ולא פוליטית. חשבתי על ניסוח שלוקח את הניסוח שקיים היום בוועדה לענייני בטיחות בדרכים, שהוא קצת יותר מרוכך. אנחנו כתבנו בהצעה שלנו שתפקידה של הוועדה לפעול לקידום מעמד הילד. בוועדה לבטיחות בדרכים הניסוח הוא: "ליזום ולתכנן פעילות". אולי אפשר לאמץ את הניסוח הזה, וזה קצת מעלה את זה מעבר לטיפול היומיומי, ומהמחשבה או החשש שמישהו ייכנס לרמת הטיפול הפרטני, שזו ודאי איננה הכוונה שלנו. יחד עם זאת, זה לא עושה שימוש במילים כמו תיאום, שיהפכו את זה לדבר ערטילאי ולא יומיומי. אני מציע שתסכימו שהניסוח יהיה יותר רך מפה, אבל לא מרחיק לכת.

אין לנו מעמד להסכים, אבל זה מקובל.

יש לנו עוד זמן בין קריאה ראשונה ושניה להכנס לדקויות.

אני רוצה שהדברים האלה ייעשו לא בכפיה אלה יחד.

אנחנו כולנו חושבים אותו דבר, והשאלה שלנו היא איך לנסח.

"המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד, וכו'".

בוועדה ישנם לפחות חמישה נציגים ממשרד החינוך, ונציג אחד ממשרד העבודה. צריך לשים לב לאיזון הכוחות כאן. יש כאן מנהל אגף החינוך, מנהל בית ספר, נציג ארגון המורים, נציג הסתדרות המורים ויושב ראש מועצת התלמידים.

אני חושבת שמול זה צריך לפחות חמישה תלמידים.

אנחנו מקווים שהנושא של מצוקה יהיה מועט, והנושא של חינוך גדול.

אניחושבת שצריך להוסיף את הנושא של אגף להכשרה ופיתוח כוח אדם של משרד העבודה והרווחה, ושם יש 16 אלף תלמידים, כמו ששפ"י הכניס את שלו.

שפ"י עוד לא נכנס, שפ"י זה חלק מחינוך.

אלה 16 אלף תלמידים שמשרד העבודה מחנך אותם.

זה לא כל כך הרבה. יש יישוב שיש בו מאה כאלה, ויש יישוב שיש בו עשרים כאלה. זה לא המספר הגדול. מר נועם אבנר, היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

לעומת כמה טענות שנשמעו כאן שיש יותר מדיי נציגים, אולי כדאי להכניס אישור סל למועצה, להחליט למנות עוד נציגים.

אנחנו יכולים לכתוב בסעיף (11) נציגים של ארגוני מתנדבים או ארגונים קהילתיים שעוסקים בנוער, לפי החלטת המועצה.

אולי כדאי שבנוסף לזה יהיה סעיף סל בו יהיה כתוב: "חברים נוספים כפי שתקבע המועצה". זה קיים לגבי ועדת הבטחון, ואולי לגבי עוד ועדות אחרות.

ואז נוותר על תנועות נוער ושירות נוער במצוקה?

אני מוסיף ולא מוריד.

רציתי לשאול אם לדעתכם יש כאן משמעות תקציבית.

אני לא רואה שיש לזה משמעות תקציבית, כי זה לא גוף אופרטיבי שאמור לבצע פעילות. זה נופל על תקורות הניהול הרגילות שיש לכל עירייה.

אני רוצה לסכם. מר אבנר, בבקשה.

אקרא את החוק עם התיקונים שכבר הכנסנו: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדה קבועה לקידום מעמד הילד), התש"ס2000-


הוספת סעיף 149ז

1. בפקודת העיריות, אחרי סעיף 149 רבתי, יבוא:

(א) המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם, להבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים, וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לענייניהם.

(ב) חברי הוועדה יהיו -

(1) שלושה עד חמישה חברי המועצה;

(2) מנהל אגף החינוך;

(3) מנהל אגף הרווחה או המחלקה לשירותים חברתיים;

(4) אחד ממנהלי בתי הספר בעיר;

(5) נציג ארגון המורים העל יסודיים;

(6) נציג הסתדרות המורים;

(7) יושב ראש מועצת התלמידים בעיר;

(8) יושב ראש ועד ההורים בעיר;

(9) מפקד תחנת המשטרה שבתחום סמכותו נמצאת העיר;

(10) נציג תנועות הנוער בעיר;

(11) נציג ארגון התנדבותי שעניינו קידום ענייני ילדים ונוער;

(12) חברים נוספים, כפי שתקבע המועצה;

מה לגבי שפ"י?

שפ"י כפוף לחינוך. איך אנחנו יכולים להגיד לחינוך את מי לשלוח? אם את קובעת את הראש, את לא יכולה לקבוע את מי שמתחתיו.

באופן טבעי אני חושב שהגורמים הרלבנטיים יבואו.

אם הנושא יהיה חבורות רחוב, אני מניחה שיזמינו את מי שעוסק בזה. אם נכניס את כל הארגונים, ייכנסו פה המון אנשים.

דווקא אני נגד המידור הזה, כי מהי ראייה הוליסטית? שכל אחד מביא את האספקט שלו לתוך הדיון. יש לשפ"י גם כיוון של ייעוץ.

אנחנו יכולים להגיד נציג הסתדרות הפסיכולוגים, אבל יש לכם סניף בכל עיר?

לא.

כי לארגון המורים יש סניף בכל עיר. אני לא רואה איך לצאת מבעיית שפ"י.

את לא חושבת שבאופן טבעי, אם יש דיונים מהסוג זה, אז מנהל אגף החינוך צריך לדאוג לזה שכל הגורמים המקצועיים הרלבנטיים אצלו, ושפ"י כפוף אליו, יבואו לדיונים הרלבנטיים מבלי שנכתוב במפורש שהם חייבים להיות מיוצגים פה?

אני לא יודעת. אנחנו היום לא הולכים לכיוון המידור, אלא לתת כל הזמן את הערך המוסף של בריאות הנפש.

אני מציעה שנשאיר נושאים כאלה לדיון בין קריאה ראשונה ושניה. בסעיף הסל של חברים נוספים אפשר להכניס את שפ"י.

מי בעד אישור ההצעה לקריאה ראשונה, לפי התיקונים? מי נגד?

הצבעה
בעד - 2
נגד - אין

ההצעה אושרה לקריאה ראשונה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 13:35