הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן

4
הוועדה לקידום מעמד הילד
04.10.99
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה לקידום מעמד הילד
יום שני, כ"ד בתשרי תש"ס 4 באוקטובר 1999 , שעה 12:00

חברי הוועדה: תמר גוז'נסקי - היו"ר
דני נווה

זאב זמיר - אב"י
עירית גזית - המועצה הלאומית לשלום הילד
אסתר לובוחינסקי - יו"ר השדולה, המועצה לילד החוסה
בתיה מאיר - דוברת המועצה לילד החוסה
עדי קול - השדולה למען הילד
סוזי בן-ברוך - רמ"ד נוער - המשטרה
הדרה רוזנבלום - מינהל חברה ונוער, משרד החינוך והתרבות
איילת זלצר - משרד העבודה והרווחה
אברהם אייזן - נציג מועצת תלמידים
ניב אסף - נציג מועצת תלמידים
יעל ארמוני - נציגת מועצת תלמידים
רחל בן-יעקב - נציגת מועצת תלמידים
יניב כהן - נציג מועצת תלמידים
לירון ספרד - נציג מועצת תלמידים
אביחייל קוויק - נציג מועצת תלמידים
עדי שדה - נציגת מועצת תלמידים
גלעד שנהב - נציג מועצת תלמידים

בת שבע פנחסוב

רויטל יפרח

פגישה עם מזכירות מועצת התלמידים הארצית - דו"ח על פעילותם בשנה שעברה,
תכניות לשנה הקרובה ובאיזו מידה הם מתכוננים לציון העשור לאמנה לזכויות הילד
ונושאים אחרים כראות עיניהם.



פגישה עם מזכירות מועצת התלמידים הארצית -
דו"ח על פעילותם בשנה שעברה, תכניות לשנה הקרובה
ובאיזו מידה הם מתכוננים לציון העשור לאמנה לזכויות הילד
ונושאים אחרים.

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. הישיבה היום מוקדשת לפגישה עם מזכירות מועצת התלמידים הארצית. אני רוצה להזכיר לנוכחים, לחברי המזכירות וגם למוזמנים האחרים, שבכנסת הקודמת, ביוזמת השדולה למען הילד, נחתמה אמנה בין הכנסת לבין מועצת התלמידים, לפיה, בני הנוער בארץ, באמצעות מועצת התלמידים ובדרכים אחרות, יהיו שותפים לפעילות של הכנסת בתחומים השונים, בפעילות של הוועדות, בחקיקה וכולי.

עם פתיחת מושב הכנסת שלאחר הבחירות והפגרה, מצאתי לנכון להקדיש את הישיבה הראשונה של הוועדה לקידום מעמד הילד, לפגישה אתכם, חברי המזכירות, ולתת ביטוי לכוונה הרצינית של הוועדה הזאת, לשנות את דרך הפעולה בכנסת בכל הנוגע לילדים ובני נוער. אני רוצה לומר, שכל שיתוף הפעולה איתכם והאמנה הזאת, יצרו או דחפו להקמת הוועדה הזו עצמה. ועדה כמו הוועדה הזאת, לא היתה בכנסת עד היום. בכנסות הקודמות היו ועדות שהוקדשו לנושא חינוך, בריאות ורווחה, משפט וכלכלה ונושאים חשובים אחרים, אבל לא היתה ועדה שעסקה בנושא קידום מעמד הילד או בזכויות הילד.

לכן, המטרה היא לחולל איזה שהוא שינוי עמוק יותר, שהוא בהחלט לא קל. אני רוצה לברך את חברי מזכירות מועצת התלמידים שהגיעה לכאן, ולהביע צער שמשרדים ממשלתיים שהוזמנו וגופים ציבוריים חשובים שהוזמנו, בחלקם לא טרחו להגיע היום לישיבה. אני לא רואה את נציגי משרד העבודה והרווחה, שיש לו ענין גדול מאוד בנושאים של ילדים. לא נמצאים כאן נציגים של מרכז השילטון המקומי, נציגים של משרד המשפטים וכולי. אני חושבת שמי שמשלה את עצמו, שבארץ המושג זכויות ילדים וזכויות בני נוער מובן מאליו - טועה. מה שקורה היום, מעיד על הבעייתיות שיש לנו בנושא הזה, ועל הקושי שנצטרך להתגבר עליו בעבודה שלנו.

לפני שניכנס לדיון עצמו ונישמע את חברי המזכירות, אני רוצה להגיד כמה מילים על אירוע שהייתי בו בשבוע שעבר, האירוע שהיה באו"ם, לציון עשור לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד. האמנה הבינלאומית נחתמה בנובמבר 1989, ומדינת ישראל אישררה אותה ב1991- . האירוע הזה היה אירוע מאלף ומעניין ולא אתאר אותו, רק אציג פן אחד של האירוע והוא: בפעם הראשונה בתולדות האומות המאוחדות, הוזמנה קבוצת בני נוער מארצות שונות להשתתף בדיון. השתתפות של בני נוער מארצות שונות ויבשות שונות ובגילאים שונים, השתתפות שפשוט שינתה את כל המהלך של האירוע הזה, ובפעם הראשונה חברי הוועדה הבינלאומית שעוקבת אחרי ביצוע האמנה בארצות השונות בעולם והרבה מאוד אירגונים אחרים כמו אירגון הבריאות העולמי, יוניצף ואונסקו וכולי, היו צריכים לענות לשאלות וקושיות ונושאים שונים שבני הנוער הציגו בצורה מאוד מרשימה. צריך היה לראות איך פתאום מישיבה מאוד רישמית ומכופתרת של דיפלומטים, היא הופכת לדיאלוג סוער למדי בנושאים שאותם בני נוער חשבו שהם חשובים להם, כמו למשל: יישום האמנה בתחומים שונים, הקמת פרלמנט נוער בינלאומי וכל מיני רעיונות שהועלו.

לכן, כשחזרתי מהאירוע החשוב הזה, עוד יותר התחזקתי בדעה שלי, שאנחנו, כמחוקקים וחברי פרלמנט, חברי כנסת והחברה הישראלית בכלל, צריכים לעבור תהליך גדול ורציני מאוד כדי להבין שאי אפשר להתייחס לבני נוער כמושאים של החלטות שלנו. כלומר, אנחנו נקבל החלטות ובני הנוער יצטרכו לשאת בתוצאות של ההחלטות שלנו. צריך לקיים דיאלוג, וצריך לשמוע וצריך לתת אפשרות להשפיע. כמובן שהחשיבה הזאת צריכה לעבור בכל המוסדות במדינה, ואני חושבת שכאן יהיה קרב מאוד גדול ומערכה מאוד רצינית.

בין הצעירים שהיו שם, היו שני צעירים מבריטניה שפעילים באירגון שנקרא סעיף 12. סעיף 12 באמנה הבינלאומית לזכויות הילד, ששם נאמר שבכל מקרה שהחלטה עשויה להשפיע על ילדים ובני נוער, יש להם הזכות להשתתף והמבוגרים צריכים לקחת את דעותיהם ברצינות. כך כתוב באמנה. הם הקימו בבריטניה את האירגון שלהם שנקרא סעיף 12, והחברות באירגון הזה מוגבלת עד גיל 18. אחרי גיל 18 אפשר רק לתמוך. היו שם כמובן גם נציגים של אירגונים אחרים של בני נוער. למדתי שם, שאפילו בארצות שבהן מצב הנוער והילדים הרבה יותר גרוע מהמצב בארץ, שבהן יש בעיות בסיסיות של ילדים שלא הולכים לבתי ספר, של ילדים שעובדים מגיל 17, בעיות קשות ביותר, גם בארצות האלה המודעות לאמנה על הזכויות ולשותפות ילדים ובני נוער הרבה יותר גבוהה מאשר אצלנו.

לכן, אני חושבת שהוועדה הזאת צריכה לעשות משהו אמיתי בנושא של ילדים ובני נוער, מעבר לטיפול בנושאים מאוד מסויימים שחייבים לטפל בהם כמו: הנושא של לשמוע ולתת אפשרות לבני נוער להשפיע בקבלת ההחלטות ולהשפיע על ביצוע, בכל מקום שבו הם צריכים וחייבים להשפיע.

הייתי אומרת, שזאת המטרה הכללית והמטרה הכללית של החשיבה שצריכה להיות משותפת גם לוועדה וגם למועצת התלמידים וגם למסגרות אחרות של בני נוער. נצטרך למצוא דרך להגיע גם אליהן, כי לא כל בני הנוער בארץ לומדים ולא כל בני נוער נמצאים במסגרות הפורמליות שכולנו מכירים, וגם אליהם אנחנו צריכים להגיע.

כמו כן, רציתי להעמיד נושא מסויים לחשיבה משותפת: ב9- בנובמבר, הוועדה שלנו יזמה קיום אירוע לציון העשור לאמנה לזכויות הילד. האירוע יתקיים באולם ההרצאות בכנסת, והוא יהיה בחסות יושב ראש הכנסת וכמובן שיוזמנו אליו שרים וחברי כנסת ואירגונים שעוסקים בילדים ובני נוער וגורמים אחרים.

המטרה של האירוע הזה, מעבר לזה שרוצים להזכיר לכולם שיש אמנה כזאת, היא גם ליצור אירוע בהשתתפות בני נוער. רצינו לשמוע גם את דעתכם, איך הייתם חושבים שבני הנוער יקחו חלק באירוע, האם יש לכם נושאים חשובים במיוחד? אחת ההצעות שמונחת כרגע לדיון היא שתוזמן לדיון הזה שורה שלמה של שרים, כי במה שקשור בילדים יש הרבה מאוד שרים שהמשרד שלהם עוסק בילדים. לא רק שר החינוך. יש הרבה מאוד משרדים שמשפיעים על איך שאתם חיים וגם השרה לאיכות הסביבה משפיעה על החיים שלכם וגם שר הבריאות ושר המשפטים וכולי. כל השרים האלה יוזמנו. אנחנו לא יודעים בוודאות מי ישתתף, וחשבנו שאפשר שבני נוער יציגו לשרים שאלות והם יענו עליהן. זאת אומרת, במקום לבקש מהשר להרצות ולדבר על כל מיני דברים, תציגו בפניו שאלה או שתיים והוא יתבקש לענות. השאלות צריכות להיות שאלות שבני נוער חושבים שהן חשובות להן. אנחנו גם נביע דעה. לדעתי, נעשה צעד שבו הממשלה באמצעות השרים שלה, תצטרך לתת תשובות לכם, בני הנוער, על נושאים שמעניינים אתכם. כמובן שאירוע כזה לא יכול לתת תשובה לכל הנושאים.

כמו כן, חשבנו להיעזר בכישורים האומנותיים שיש לבני הנוער וגם להזמין בני נוער שיש להם יכולת, רצון וכישרון להופיע, עם התחשבות בתנאים. זה לא בדיוק אולם תיאטרון וכולי, ודברים מאוד מורכבים אי אפשר לעשות שם, אבל אני חושבת שגם ניתן לתת לאירוע הזה נופח חגיגי ובמקום להזמין אומן ידוע בעל שם מפורסם, לתת הזדמנות דווקא לנערות ונערים ולהראות משהו מהיצירות שלהם.

יכול להיות, שאולי גם נצליח לעשות תערוכה של ציורים או צילומים של ילדים וכל מיני רעיונות שכאלה. שכחתי להזכיר קודם, שבאותו יום בשעה 16:00, יפתח דיון במליאת הכנסת בנושא העשור לאמנה. אז כמובן שאפשר יהיה להכניס בני נוער ליציע, אבל רשות דיבור לא תקבלו. גם האירוע הזה עומד על סדר היום ונשמח לשמוע את דעתכם עליו.

אני מציעה שנעשה סבב קצר וכל אחד יאמר מיהו וזה יעזור גם לשאר הנציגים להכיר אתכם. אני, תמר גוז'נסקי ולידי יושב חבר הכנסת דני נווה מהליכוד. רחל בן-יעקב מירושלים, עדי קול מהשדולה למען הילד, לירון ספרד ממועצת תלמידים ונוער ארצית מאשקלון, בתיה מאיר מהמועצה לילד החוסה, אסתר לובוחינסקי מהמועצה לילד החוסה - מתנדבת ויושבת ראש השדולה, אביחייל קוויק ממועצת התלמידים הארצית מדימונה, ניב אסף ממועצת תלמידים ארצית כפר יהושע, יעל ארמוני - יושבת ראש מועצת התלמידים הארצית מהישוב רעות. עורכת דין עירית גזית מהמועצה לשלום הילד, ניב כהן חבר מועצת תלמידים ונוער ארצית, גבעת זאב. הדרה רוזנבלום, ממינהל חברה ונוער במשרד החינוך, סוזי בן-ברוך, ראש מדור עבריינות נוער, המטה הארצי. אברהם אייזן, יושב ראש מועצת תלמידים ונוער במחוז ירושלים, נציג מועצה ארצית. עדי שדה, יושבת ראש המועצה תל-אביב, חברת מועצה ארצית. גלעד שנהב, חבר מועצה ארצית, הרצליה. עורכת דין איילת זנדל ממשרד העבודה. זאב זמיר, אב"י.

אני מציעה שנפתח את הדיון בדברים של יעל ארמוני, יושבת ראש מועצת תלמידים ארצית ואולי תתייחסי גם למה שאני אמרתי.

ראשית, אני רוצה לברך על הפתיחה החגיגית עם כל המוזמנים שבאמת איכפת להם מהזכויות שלנו, בני הנוער. הכנו תיק קטן שיש בו מספר דפים ויש בו כל מיני דברים שלנו כמו האמנה ואמנת מועצות התלמידים, שמאוד מתקשרת לחובות ולזכויות. יש בתיק גם עותק של האמנה שדיברת עליה. אמנם זה צילום קטן, אבל האמנה שנחתמה בין הכנסת ובינינו מדברת על שיתוף פעולה. למי שלא ממש מכיר אותנו, אספר בקצרה על המועצה הארצית. המועצה היא מועצה נבחרת ומייצגת של כל התלמידים והנוער בארץ ומונה כ700,000- בני נוער. אני מציינת שזו מועצת תלמידים ונוער ארצית, כי אנחנו מייצגים גם נוער שאינו תלמידים. כלומר, בני נוער מגוף שנקרא: קידום נוער, כלומר נוער שנפלט ממערכת החינוך. התחלנו לשלב בני נוער במועצות וחוץ מזה אנחנו מייצגים גם את תנועות הנוער, מתנ"סים וכמובן את מועצות התלמידים של בתי הספר.

במועצה יש 45 נציגים לפי מפתח נציגות מהמחוזות ששמעתם כאן. מהדרום, תל-אביב וירושלים, אנחנו מייצגים גם את עראבה. אנחנו מייצגים את כל בני הנוער, את הערבים את הדתיים ואת החילוניים. מטרת העל שלנו היא לייצג את בני הנוער ולשמור על הזכויות והחובות שלו.

אנחנו פועלים די הרבה לשמירת הזכויות של התלמידים ובני הנוער ואתן סקירה מאוד קצרה מה אנחנו עושים: פתחנו טלמסר ואתר אינטרנט. יש גם כרטיס טלנוער שנמצא אצלכם בתיק, שבו מופיעים כל מיני טלפונים שמופצים לתלמידים ולנוער. אנחנו עושים יום חילופי שילטון פעם בשנה.

בשילטון המקומי, בעיריות?

גם בשילטון המקומי וגם ברמה מחוזית, בבתי ספר גם כן והשנה נעשה את זה ברמה הארצית. בשנה שעברה זה לא הסתדר בגלל הבחירות. מלבד זאת, אנחנו עושים המון פרוייקטים של הידברות וסובלנות פרוייקטים שהתקיימו במחוז דרום ובמחוז ירושלים ובעוד מקומות. אנחנו עוסקים המון בנושא של האלימות. אם זה דרך ועדת וילנאי שהיינו שותפים בה, אם זה מכתב המלצות שהעברנו לכל בתי הספר בארץ. האירוע הגדול שהיה בכיכר רבין, ואני בטוחה שרובכם שמעתם עליו - הנוער צועק די. בפתיחת השנה היה אירוע בשיתוף עם משטרת ישראל, שבוע מודעות, שבו שוטרים נכנסו לכיתות ונתנו הסברים מהפן שלהם. אנשי הוראה ותלמידים נכנסו לכיתות והסבירו לחברים שלהם על נושא האלימות. מלבד זה, יש לנו את האמנה של המועצות שמדברת על כבוד הדדי, על אחריות, על מעורבות ודברים שקשורים לאלימות. יש לנו נציגים קבועים ביוניצף ומלבד זה עשינו פרוייקט מאוד גדול של מכירת גלויות של יוניצף ובני נוער, והתרומות הגיעו אלינו כמובן.

אני חושבת שהאירוע הוא באמת יהיה שיא של תהליך. אנחנו חייבים להגיע לאותו יום אחרי שעשינו כל מיני אירועים והזכרנו מה הולך להיות באותו יום. או, שנחשוב שאולי זו צריכה להיות רק יריית פתיחה. אנחנו צריכים לחשוב על זה שזה לא יהיה היום היחיד, כי אז נאבד את כל המטרה של היום הזה.

אני חושבת שהרעיון של להקה של בני נוער הוא מאוד נחמד. גם הפאנל צריך להיות מאוד יפה ואני חושבת שאנחנו נהיה אלה שנשב ונעשה ישיבה מקדימה ונכין שאלות וכולי. זה יכול להיות מאוד מוצלח. חשוב לנו שבפאנל הזה יהיו נציגים שלנו, שיוכלו להגיב למה שאומרים שם.

זכויות הילד, כמו שהם מוצגים באמנה, הטיפול לגבי המועצה הוא לא "זבנג" וגמרנו לקראת תאריך מסוים, אלא בעצם טיפול שיטתי לכל אורך השנה. לגבי זכויות הילד, כזכויות מבחינת חקיקה, כמו שאת יודעת החלה המועצה הארצית ושם על זה את הידיים שר החינוך, בכתיבת חוק יסוד: זכויות הצעירים. זה מצורף בתיק שהעברנו עם עוד חומרי הסבר. החוק נמצא עכשיו במשרד החינוך ובמועצה, ובשבוע הבא קבענו עם המשרד על הליכי המשך. השר נתן למר אברהם עודד כהן את הרשות להוביל אותו מבחינת המשרד. בחודשים אוקטובר נובמבר, נערכות ועידות מחוזיות, זאת אומרת, כנסים של המחוזות, שמוקדשים גם לנושא של האלימות ובעיקר לנושא של האלימות. רק חלק מסדר היום שלהם יהיה גם לגבי חוק יסוד: זכויות הצעירים. המטרה שלנו באותו חוק, מעבר למטרה של שינוי חברתי ותפיסתי היא בעצם ליישם את אותה אמנה שחתמנו, של העברת הליכי החקיקה והטמעתם אצל בני הנוער.

צריך לחשוב יותר לעומק איך משפרים את הוועדה. אני מברך את חברת הכנסת גוז'נסקי על כך שסוף סוף הוקמה ועדה פרלמנטרית לנושא הזה. זה צעד גדול וחשוב לצעירים.

יש עוד נושא משמעותי שהועלה: על מנת לתת למועצה תחושה של יותר שותפות בכנסת, ברור שהתהליך הוא תהליך מובנה וצריך לשקול שלחברים של מליאה הארצית תהיה גישה יותר חופשית לכנסת מבחינת אישורי הכניסה. כולם יודעים, שכדי לקדם דברים מבחינה ציבורית חשוב מאוד שיהיה לובי פרלמנטרי. המועצה עוסקת במיגון נושאים ולא רק בנושאים מוכרים שנהוג לראות אותה כמו בחינוך, אלא היא רוצה להתפרס כמה שיותר. דיברנו על איכות הסביבה, אם זה אנטנות סלולריות ליד בתי ספר, אם זה גז רדון וכל מיני דברים שהמועצה שותפה להם. היתר מסוג כזה, יכול לקדם מאוד את הקשר וגם להוות ראייה כלפי חוץ, איך הכנסת רואה את המועצות ואיך היא רואה מעורבות של נוער, דבר שהוא משמעותי בראייה ארוכת טווח.

אני רוצה להצטרף לדבריו של אברהם. אני זוכרת פגישה שהתקיימה לפני חצי שנה לפני חילופי השילטון. אז באו ואמרו, שבגלל שיש בחירות והכנסת יוצאת לפגרה, צריך להתחיל להריץ את הדברים עכשיו. אני רוצה לברך את כולם ואני חושבת שהכנס הזה הוא כנס יריית הפתיחה. באמת שדברים כאלה צריכים לבוא בצורה שוטפת, שתהיה דלת פתוחה לדברים וצריך להגיד לאנשים ושיהיה להם ברור, שכשמדברים על נוער צריך לעבוד בשיתוף פעולה. זה צריך להיות ברור לכולם.

עוד רעיון קטן לאותו יום, אני לא יודעת באיזו שעה אנחנו מתכננים לעשות את זה...

היום מתוכנן בין 11:00 ל14:00-, אם לכולם יהיה כוח להחזיק מעמד.

אולי אפשר עוד באותו בוקר, או ישר אחרי, צריך לראות איך זה מסתדר, שבני נוער ילוו שרים או חברי כנסת בעבודה שלהם. אפילו אם מדובר במספר קטן של שרים או חברי כנסת, זה יכול להיות מאוד יפה שבני נוער יראו את העבודה האמיתית שלהם.

השאלה איך השרים יתייחסו לזה.

די מיסדנו בזמנו שחודש מאי, הוא חודש הילדים והנוער. בחודש זה שיא של פעילות וסיכום של פעילות שנתית. יום אחד יש לנוער ביקורים בוועדות שונות של הכנסת. בזמנו, לפני שנתיים, פנינו לחברי הכנסת, ואת היית בין היחידים שנענו מיד, ואמרנו שאולי ביום הזה, בני הנוער יצטרפו באמת לחברי הכנסת ויראו איך הם עובדים. כי מה הם רואים? הם רואים במליאה שלושה או חמישה חברים, אבל הם לא רואים את עבודתם בחדר או כשותפים ושומעים מה שקורה. מתוך 120 חברי כנסת, נענו 16 וכמובן שזה לא יצא לפועל. לכן לא רצינו לגרום לאי נוחות לגבי אלה שלא נענו לעניין. זה חשוב אפילו למען פרסום העבודה שלהם, אבל הנוער תמיד בודק מה הם עושים במשך שלושה ימים בשבוע וכולי. אני שומעת את זה כל הזמן. אם באמת הם יצטרפו ויראו, זה יכול לעזור לכולנו.

בנוסף לזה, לגבי אותו יום, מכיוון שזו ועדה חדשה, חשוב שיסבירו ויאמרו מה מטרות הוועדה. הנוער יכול להרגיש שייכות אם יש לו בעיה ויש לאן לפנות. חשוב להסביר את הכוונות של הוועדה הזאת.

זאת אומרת, להפוך את הוועדה לכתובת.

אני מברך את תמר על כך שזימנה את המפגש היום ואת ההמשך שלו. אני חושב שזו יוזמה טובה, ברוכה וחשובה, שיהיה קשר בין הכנסת לבין בני הנוער. כמו שאתם רואים, תמר ואני יושבים כאן יחדיו, וזה אירוע די נדיר בכנסת שאנחנו יושבים כך בחברותה יחדיו, בלי להתווכח זו עם זה. זה מראה לכם שישנם נושאים בחברה שלנו, שאנחנו יכולים לפעול בהם במשותף, ימין ושמאל, חילונים ודתיים, יהודים וערבים, משום שהדברים האלה באמת משותפים לכולנו ובגדר דאגות משותפות לכולנו, גם כחברי כנסת, גם כאזרחי המדינה וגם כאנשים שפשוט גדלים וחיים פה. אחד הדברים החשובים בעיניי, שאני חושב שבאמת משותפים לכולנו הוא הדאגה לנוער ולצעירים במדינת ישראל. כשאני אומר נוער וצעירים, אתם, תלמידי תיכון או בגיל תיכון זה כמובן יורד גם לגילאים יותר נמוכים. כולנו עדים לתופעות המזעזעות של האלימות הקשה כלפי ילדים. ילדים זו האוכלוסיה הכי פגיעה באוכלוסיה. אין אוכלוסיה יותר פגיעה מאשר ילדים. זו אוכלוסיה שלפעמים לא יודעת לדבר וגם כשהיא יודעת לדבר אף אחד לא מקשיב לה.

לכן, לדבר הזה יש חשיבות רבה מאוד. אני מברך אתכם גם כמועצת תלמידים על היוזמה שאתם נוקטים בענין הזה ואני חושב שבאמת אפשר להגיע למצב, שמועצת תלמידים ואנחנו חברי הכנסת החברים בוועדה שאכפת להם מהנושא ,כי אף אחד לא הכריח אותנו להיות חברים בוועדה הזאת. הוועדה הזו היא ועדה שכל מי שהצטרף אליה, עשה זאת מתוך בחירה חופשית ומתוך מוטיביציה אישית. לצערי הרב, זו לא ועדה שהיתה התכתשות יותר מדי גדולה בין חברי הכנסת להיות חברים בה, ואתם יותר שומעים את התכתשות חברי הכנסת להיות חברים בוועדת חוץ וביטחון ובוועדת הכספים וכדומה. זה חבל, כי הוועדה הזו באמת מאוד חשובה בעיניי. בסופו של דבר, היא חשובה לעתיד של כולנו פה.

אני חושב, שחשוב מאוד שתשימו את הדגש על נושא האלימות. אלימות בקרב בני נוער ובין בני נוער. החדשות הרעות שאנחנו שומעים יותר מדי בנושא הזה מאוד מדאיגות. הרי כמו שאתם יודעים, אין לזה פיתרון קסם או שנלחץ פה באיזה שהוא כפתור סודי מתחת לשולחן והבעיה הזאת תעלם. אבל שורת הפעולות שאתם נוקטים ושורת הפעולות שאנחנו צריכים לנקוט כחברי כנסת, צריכות להיעשות ביחד. אגב, גם ועדת וילנאי עסקה בנושאים האלה. אני חושב שהדברים האלה חשובים ושלצערנו הרב, יהיו צריכים להיות במוקד הפעילות המשותפת שלנו גם בשנה הקרובה.

אני חייב להודות שזו הפעם הראשונה שאני רואה את הטיוטה של הצעת חוק זכויות הצעירים, אז לא הייתי רוצה עדין להביע דעה מוחלטת לגבי נייר שעדין לא קראתי אותו. אני משתדל להימנע מהתכונה הזאת. אז כשלעצמו, אני חושב שעצם הגישה להגן טוב יותר על זכויות הצעירים במדינת ישראל נכונה. האם הדבר מצריך חקיקה? יכול להיות. אני מבטיח לכם לקרוא את זה ברצינות רבה וגם להביע את דעתי לאחר מכן. אם אהיה בעד הענין הזה, ודאי אשמח גם לסייע בקידום הענין. אבל, אני קודם רוצה ללמוד את הצעת החוק הזאת ואז גם אוכל להביע את דעתי.

עוד הערה או שתיים קצרות, אני רוצה שתרגישו באמת, שהגישה לכנסת יותר קלה. זאת אומרת, לא רק בענין הפיסי. אתם יודעים איזה מאמץ חבר כנסת עושה כדי להיכנס לבנין הזה? שנים של עבודה. אז באמת חשוב שהגישה הפיסית תהיה יותר קלה ואפשר אולי לשפר אותה, אלא חשוב גם שהנגישות שלכם לחברי כנסת תהיה יותר קלה. תראו בתמר, בי וביתר חברי הוועדה שקרובים לנושא, כתובת לכל דבר ולכל ענין.

תודה רבה. מישהו מהאורחים שלנו רוצה לומר דבר מה?

אני מברכת על נוכחותם של בני הנוער. בשנים האחרונות, מאז שאני רצה במסדרונות של הכנסת ויושבת בדיונים שקשורים בילדים, תמיד שאלתי איפה בני הנוער עצמם? יש לכם עוצמה עצומה. ישמעו אתכם יותר מאשר אותנו, הדור המבוגר יותר. תרימו את הקול שלכם.

המועצה לילד החוסה עוסקת באוכלוסיה של ילדים ובני נוער מאוד חלשים. ילדים שלא יכולים לחיות בבית ומוציאים אותם מהבית. למעשה הם קורבנות לאלימות הכי קשה או שהם עצמם האלימים שמוציאים אותם מהחברה. דבר קשור בדבר. ילד שהתעללו בו, יתעלל. מדובר באוכלוסיה הכי חלשה. אין להם הורים שיכולים לבוא ולצעוק.

כמה כאלה ישנם?

בפנימיות לילדים יש 8,000 ילדים. חלק מהם במשפחות אמנה. יש מספר גדול של ילדים גם בפנימיות של רשות חסות הנוער, שזה נוער עבריין, ומדובר בעוד כמה מאות. אבל, אנחנו, כמועצה לילד החוסה, לקחנו את התחום של הילדים, כאשר ביניהם גם ישנם כמה מאות בני נוער שבאמת לא יכולים לחזור הביתה, או שהרחוב היא הכתובת שלהם, לפעמים מוסדות לנוער עבריין או מוסדות של בתי חולים לחולי נפש, מכיוון שאין מספיק פנימיות מתאימות לאותם בני נוער.

אני מניחה שבמועצת התלמידים אין ילדי פנימיות, נכון?

יש דווקא.

תלוי איזה פנימיות. אולי פנימיות של כפרי הנוער, פנימיות מקצועיות וכדומה. אני מדברת על האחרים, שביניהם יש בני נוער עם יכולת מצוינת, גם בהתבטאות וגם במלחמה. לפני כשנתיים, עשינו איזה תשדיר שירות שלא התאים להם והם באו והקימו קול זעקה. ביטלנו תשדיר שירות שקיבלנו בתרומה, מפני שזה פגע בהם באיזו שהיא דרך.

אני מציעה, שתצרפו אל מועצת התלמידים בני נוער מפנימיות, אותם בני נוער שלא יכולים לחיות בבית. אנחנו קוראים להם חוסים, שהמדינה נותנת להם חסות והגנה. אנחנו יכולים להציע לכם מאילו פנימיות. אנחנו עובדים בכל הפנימיות. חשוב שתלמדו את הבעיות שלהם. אנחנו נלחמים על רשימה של זכויות ילדים בפנימיות. הם מקופחים יותר מכל ילד אחר, גם במערכת החינוך ובכל המערכות. בעיקר מפני שאין להם הורים שיכולים לבוא ולדפוק על השולחן ולהילחם על זכויותיהם. אני מציעה שתצרפו נציג כזה. נעמוד בקשר באמצעות תמר...

אני מציעה שלירון, שהוא נציג ועדת נוער וקהילה יהיה איתם בקשר.

תחליפו טלפונים, ואנחנו כמובן גם נקיים דיון בוועדה במעמד נוער הפנימיות. זה נושא נפרד. תנאים שמובנים לכם כמובנים מאליהם ולא מובנים לילדי הפנימיות. כולל מערכת החינוך שם, שהיא בעייתית מאוד ועניינים אחרים.

אומר את דבריי בקצרה, משום שיש לי נגישות מאוד קרובה לנציגי המועצות וגם לאנשים שלנו בשטח. לברכה יאמר, שבשנה האחרונה חשנו שהם איתנו. הנושא של בני הנוער, במיוחד אלימות בני נוער וסמים הם ממש איתנו. להבדיל משנים קודמות, שלא כל כך זכינו לשיתוף פעולה. תבורכו.

במשטרה עצמה יש איזו שהיא מסגרת שמקיימת דיונים שוטפים?

"מצילה" הוא גוף שנמצא בתוך המועצה הציבורית לצמצום אלימות בתוך המשרד לביטחון פנים. היינו בקשר הדוק והיושב ראש התחלף. עכשיו מחכים ליושב ראש החדש. גברת הדרה רוזנבלום בקשר עם "מצילה" ואני מקווה שבקרוב יתמנה יושב ראש חדש. מדור נוער צמוד ל"מצילה". בשנה שעברה הם הכריזו על שנת אלימות בני נוער ופעלנו יחד איתם. הם גם עשו תערוכות, תחרויות שירים ופלקטים. עשינו איתם את הכנסים הארציים שהיו, ולאחרון שבהם היו הדים די נרחבים בבת-ים. אז הכרזנו כמשטרה, על שיתוף פעולה עם כל הגורמים הטיפוליים בנושא נוער.

לא הצלחתי להבין איפה השיתוף של הנוער בכל הפעולות של "מצילה".

בכל רשות קם גוף של "מצילה". הם חרטו על עצמם, שלא יכול להיות שהגוף הזה יהיה בלי נציגות של בני נוער.

אפשר לתת באותו יום עוד דחיפה לנושא שעלה בבית הנשיא, לגבי ועדות משותפות של כל הגורמים מהקהילה ברשויות המקומיות, לענין של הטיפול באלימות. במסגרת האירוע, אפשר לתת לזה עוד דחיפה ברשויות המקומיות.

במחוז הדרומי זה כבר קיים. התחלנו בתהליך נסיוני שכבר עובד כשישה חודשים ומאוד מצליח. מאחר ויש קרוב לעשרים גורמים טיפוליים, הן מכוח חוקי הנוער והן מכוח גורמים וולונטרים אחרים, עשרים גורמים שקצין נוער צריך לחבור איתם, ביקשנו מראשי המועצות וראשי הערים לקחת על עצמם את האחריות ולאחד את כל הגורמים האלה תחת כותרות, תחת נושאים. למשל, ועדת היגוי לנושא אלימות בני נוער, ועדת היגוי לנושא נשירת תלמידים, ועדת היגוי לנושא סמים וכולי. כאשר לכל ועדה כזאת יש נציג ממועצת התלמידים. הדוגמא הטובה ביותר היא מבאר-שבע ועד אופקים. הרשות עובדת יפה, ועכשיו אנחנו מיישמים את זה כמעט בכל המקומות בארץ.

זה דבר חשוב מאוד. שלח לי מכתב חבר מועצת עיר מאחד המקומות בארץ, שתהיה הצעת חוק שנעביר כאן, בכנסת, שבכל רשות מקומית תהיה חייבת להיות ועדה סטטוטורית של מועצת עיר. זו ועדה שעוסקת בנושאי נוער. אני חושב שהדבר הזה הוא נכון וחשוב ויכול להיות שזה אחד הדברים שגם אנחנו, כאן בכנסת, יכולים לקדם אותו. כי הפעילות שאת מזכירה היא מאוד מבורכת, אבל, בטח נאבקת בשיניים בכל רשות מקומית.

נכון, אבל יש היום יותר מודעות ויש יותר הענות של ראשי ערים וראשי מועצות שלוקחים את זה על עצמם. זה מה שרצינו כל הזמן, שהמועצה עצמה תיקח את זה על עצמה, כשיושב ראש המועצה יושב בראש הוועדות האלה. זה עובד ממש יפה.

היתה ועדה באשדוד יחד עם השילטון המקומי, יחד עם מר עדי אלדר ועם כל מיני אנשים ממשרד החינוך. הרעיון היה שבאמת בכל רשות, ולא משנה גודלה, תקום איזו שהיא מועצה עירונית כזאת, שתהיה בשיתוף פעולה עם צוות ההיגוי של העיר.

בעקבות השנה האחרונה בכלל, יש כיום כ15- ערים, שראשי המועצה לקחו נציג מהמועצה או את יושב ראש המועצה או סגנו כיועץ נוער. ואז, כל דבר שעולה בנושא אם זה אלימות, אם זה חינוך, אם זה שעות פנאי או דברים שקשורים לבני הנוער...

מאוד חשוב שזה פועל באופן וולונטרי. את הקריירה הציבורית שלי התחלתי כיושב ראש מועצת הנוער של ירושלים, לפני יותר מעשרים שנה. אני מניח שזה בגדול לא השתנה ואני זוכר שההצלחה שלנו במידה גדולה מאוד היתה תלויה ברוחב ליבה של הרשות המקומית, במודעות ובנכונות. ואם אנחנו, כמחוקק לצורך הענין הזה, נוכל בעצם לתת משענת סטטוטורית, אני חושב שעם המסד הזה תבוא גם הנכונות והרצון הטוב וזה רק יהיה לטובתנו.

אני רוצה להוסיף על מה שאמרה הדרה, שבאותה ועדה ארצית נחתמה אמנה בשיתוף פעולה בין מרכז השילטון המקומי לבין מועצת תלמידים ונוער. זה התחיל להיות מיושם וב2- בספטמבר, התקיים בבית הנשיא כנס משותף של ראשי ערים והשתתפו בו גם שר החינוך, שר המדע מתן וילנאי , עדי אלדר וראומה ויצמן. הם חידשו את האמנה וחתמו עליה.

אם אין יותר הערות, אני רוצה לומר כמה דברים לסיכום:

אני חושבת, שיש התחלות חשובות של שיתוף נוער, אבל אני רוצה שלא תשלו את עצמכם, אתם עדין רחוקים מאוד ממוקדי ההחלטות. שלא תהיו מרוצים מדי ממה שהישגתם. זה חשוב שעשיתם דברים וזה חשוב שישנן מועצות נוער בוועדות של העיריה ועוד כמה דברים. אני לא מזלזלת בזה. אני חושבת שאנחנו צריכים להציב לפנינו מטרה יותר גבוהה מאשר הרמה הזו של שיתוף - הישג הפעולה. זו רמה שבעצם תביא לכך שאי אפשר יהיה לקבל החלטות שנוגעות לנוער בלי לשמוע את דעתו של הנוער. זו הכרזה מאוד כללית, אבל אם למשל דנים בתכנית בינוי ערים באיזה שהוא מקום, ושואלים אם צריך שבילים לאופניים או לא, אם צריך פארק כזה או גן כזה וכל מיני שאלות חשובות מאוד, שקובעות את מראה העיר לעשרות שנים ולא ליום אחד. האם בכלל מובאת בחשבון דעתם של בני הנוער? מה הם רוצים, מה שטוב להם, מה שרע להם, מה שמרגיז אותם, מה שמפריע להם וכולי? זו רק דוגמא אחת. אני יכולה להביא עוד הרבה דוגמאות בהרבה תחומים. זאת אומרת, המטרה שלנו צריכה להיות להפוך את השתתפות הנוער מהשתתפות פאסיבית של מקבלי הודעות והזמנות.

למרות שזכות הבחירה לפרלמנט נשארה בגיל 18, זכות הבחירה לעיריות ירדה. יש מקומות שאפשר לבחור בגיל 17 ובגיל 16 וכולי. ההנחה היא, שברמה הזאת, המקומית, אתה לא מוכרח להיות בן 18. אתה יכול להיות גם בן 16 ולבחור נציג ולהשתתף וכולי. אבל, כל זה נובע מאיזו שהיא גישה מאוד בסיסית שאומרת: יש לכם זכות וחובה להשתתף בקבלת החלטות, בעיצוב התפתחות וכל מיני דברים כאלה.

לכן, אני חושבת שעל בסיס על מה שהושג, ואני מברכת את כל מי שעבד בעבר, ומי שעשה דברים עד עכשיו, אנחנו לא מתחילים מאפס וזה טוב. יש מוסדות ואירגונים וכל הדברים האלה, אבל אני חושבת שאנחנו, ברוח האמנה הבינלאומית, רוצים להציב מטרה יותר גבוהה. זאת אומרת, זה לא מספיק שתהיו באיזה מקום אלא חייבים להתייחס ברצינות לדברים שלכם. למה אני מתכוונת? נניח שאתם מציעים איזו שהיא הצעה בתחום תכנית בנין ערים ולא מקבלים את ההצעה שלכם. אז שלא יקבלו אבל עם הנמקה. שלא "ינפנפו" את זה. שמישהו יסביר, שמישהו יתווכח, שמישהו ינהל דיון בנושא הזה. לזה אני מתכוונת לקחת ברצינות. ולא שתהיה לכם הרגשה שאמרתם את שלכם ועכשיו הגדולים ישבו ויקבלו החלטות.

דבר נוסף שרציתי לומר, אני שמחה תמיד לשמוע שאתם שואפים ומשתדלים לייצג את כל בני הנוער, אבל הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי מעשי וצריך לחשוב במהלך השנה, איך נוכל לקיים דיון על קבוצות מסוימות בקרב בני הנוער, שמצבן מסיבה זו או אחרת דורש את הדיון המיוחד. חוץ מדיונים כלליים על דמוקרטיה בית ספרית או על כן/לא עישון בבית הספר ועוד כל מיני נושאים שמעניינים את בני הנוער.

אסתר הביאה פה את הדוגמא של תלמידי פנימיות המצוקה או פנימיות החסות. ישנו הנוער שעובד ולא לומד. ישנו נוער שלא עובד ולא לומד. ישנם בני נוער שגרים באזורים מסוימים שיש בהם יותר בעיות. יש נוער ערבי וכולי. לכן, אני חושבת שאנחנו צריכים להשתדל מאוד לא לשכוח אותם במהלך ההתקדמות שלנו בדיונים. לא נשכח גם שבדרך כלל גם יש להם פחות פיתחון פה מאלף סיבות, אבל יש להם פחות פיתחון פה ופחות השפעה על מה שקורה.

לכן אני מקבלת את הקריאה של אסתר ואני בעד נימוס והליכות, אבל אפשר גם להגיד בנימוס דברים מאוד חריפים.

מה אני רוצה להציע? שיהיה בינינו קו פתוח ורעיונות שצצים אצלכם ורעיונות שצצים פה. כמו כן, אתם תוזמנו באופן שוטף לכל הישיבות של הוועדה הזאת, כדי לשבת ליד השולחן ולא כצופים. אתם תצטרכו להחליט בכל פעם אם אתם שולחים נציג אחד שניים או שלושה, כי גם אי אפשר להפסיד יותר מדי לימודים, וודאי שיש גם בעיות אחרות. אפרופו לימודים, במקסיקו עשו משאל אצל ילדים ובני נוער ושאלו אותם מה הם הדברים הכי חשובים מבחינת הזכויות שיש באמנה הבינלאומית. יש שם רשימת זכויות. ביקשו לדרג אותם מאחד עד עשר. רוב הילדים אמרו שהדבר הכי חשוב זה לימודים. 4 מיליון ילדים ענו על השאלון הזה. כמובן שזו מדינה שבה ללמוד זה הישג גדול שילד משיג. למה אני אומרת את זה? כי הרבה פעמים לנו, המבוגרים, יש ראייה כזאת שהילד לא רוצה ללכת לבית הספר בבוקר או משהו כזה, אז הוא עצלן. אבל בגדול, אני חושבת שילדים מאוד מודעים לזה שלימודים זה דבר חשוב.

אתם תצטרכו להחליט מי בא ואיך באיזו שהיא הידברות או איזו שהיא רוטציה בינכם.
דבר נוסף, בקשר להצעה לסדר אישורי כניסה שעליהם דיבר אברהם: אישורי כניסה קבועים לכנסת זה קריעת ים סוף. כל אחד מאיתנו יודע, שעד שהעוזר הפרלמנטרי מקבל אישור כניסה קבוע, זה צריך לעבור מיליון בדיקות. אבל, אני חושבת שאפשר להקל. אם למשל נקבל את הרשימה של החברים שבדרך כלל יגיעו לפה עם מספרי תעודות הזהות שלהם, אז אפשר יהיה לסדר אישורים ומבחינה טכנית זה יהיה יותר קל.

אולי כדאי גם שיהיה דף קשר. יש דף קשר של המשרדים של כל חברי הכנסת לפי הסיעות, אולי גם את זה אפשר יהיה לשלוח לנציגים.

אני מציע שקודם כל יהיה לחברים פה את דף הטלפונים של חברי הוועדה הזאת.

בבקשה. אני אבקש מבת-שבע, כמובן שאפשר. אבל, אני חושבת שאישור כניסה קבוע אנחנו לא יכולים לסדר. ניתן לעשות זאת בדרך יותר קלה, אם כל השמות וכל מספרי הזהות נמצאים. מספיק שאומרים את השם ואוטומטית המחשב ידפיס את כל הפרטים וזה יהיה יותר קל.

לגבי חוק יסוד, תספרו לנו כשתגיעו לאיזה שהוא שלב יותר חשוב בנושא הזה. לגבי הנושא של האירוע עצמו שעומד להתקיים ב9- בנובמבר, יושבת פה איתנו עדי, שהיא עוזרת לשדולה למען הילד וקשורה עם המועצה הלאומית לשלום הילד וכולי. ביקשתי את עזרתה בנושא של השאלות והדיאלוג שצריך להיות. אני מציעה שעדי ויעל תקבענה ביניהן אחר כך איך להיפגש וגם איך להרחיב ולגוון את ההרכב של בני הנוער השואלים, כדי שיהיה מקסימום מגוון. בינתיים, תחשבו כמובן על נושאים שאתם חושבים שהם נושאים נוקבים, חשובים, שמרגיזים אתכם במיוחד בתחומים כאלה ואחרים. אתם יכולים להביא כל מיני רעיונות על הופעות שיש לכם כבר או אם אתם חושבים שאפשר לפנות למישהו. ישנם בתי ספר לאומנויות וכולי ששם יותר קל למצוא כאלה, אבל אני מניחה שיש גם במקומות שהם לאו דווקא רשומים כנוער שוחר אמנות והם סתם יודעים לשיר ואולי כותבים שירים וכולי.

ייקח לנו זמן להכין את האירוע הזה, וגם לכם. אני לא יודעת אם אתם מכינים משהו בבתי הספר לעשור לאמנה, אבל אולי כפי שיעל אמרה, אני מציעה לראות בזה אירוע פותח, שלאחריו יבואו עוד הרבה מאוד פגישות וישיבות שקשורות בזכויות הילדים לפי האמנה, ומיושמות בישראל. יש לי כבר כמה רעיונות, אבל אני אגבש אותם אחר כך, כי אני חושבת שכל גוף ציבורי בארץ, לא רק משרד ממשלתי, צריך לבוא ולספר לנו מה הוא חושב לעשות ואיך הוא יעזור ליישם את האמנה לזכויות הילד. האמנה הזאת זה לא רק עניין של הממשלה. הממשלה חתמה על כך בשנת 1991. זה לא רק ענין של הממשלה. החברה הישאלית לקחה על עצמה התחייבות ולכן היא נוגעת להרבה מאוד גופים בארץ, שיועילו בטובם לשבת איתנו ולדון איך הם מבינים את היישום הזה. אביא רק דוגמא את כדי להבהיר למה אני מתכנוונת: אני חושבת שצריך לעשות פגישה עם ארגון המפרסמים. איך פונים לנוער, איך מנצלים נוער. אתם יודעים איך מנצלים אתכם בפירסום? אתם יודעים שהמפרסמים הגיעו למסקנה שבני נוער זה הקהל הכי טוב ושאפשר לנצל אותו בפירסום? אפשר למכור לו כמעט כל דבר וכולי. אני רק מביאה זאת כדוגמה. מדובר במערכות שלמות שעוסקות בכם בין כאובייקטים שפונים אליכם או בדרך אחרת. אני חושבת שכל גוף כזה צריך לדעת שאתם לא רק מישהו שחושבים עליו כי רוצים למכור לו משהו, אלא גם מישהו שיש לו דעה ודעתכם צריכה להיחשב.

בתחום זכויות נשים, נעשתה פה דרך הרבה יותר ארוכה, בגלל נסיבות היסטוריות. היום כבר יותר מבינים, אבל יש עוד הרבה עבודה לעשות. בתחום זכויות ילדים ונוער, זה רחוק מאוד. זאת אומרת, לשאול אתכם אם אתם אוהבים משהו או נפגעים ממשהו או מרגיז אתכם משהו וכולי. צריך יהיה גם לחשוב את מי אנחנו מזמינים, באיזה רוחב של משתתפים, גם לאירוע ב11:00- בבוקר וגם ליציע ב16:00-. אני מציעה לעשות איזה שהוא תכנון אסטרטגי, שאני יודעת שהוא מאוד לא פשוט, אבל צריך לחשוב על כך. כי היציע הרבה יותר גדול מאשר האולם. אז אם מראש נשריין את היציע לבני נוער למשל, צריך לחשוב מי יהיו בני הנוער שיגיעו. פשוט צריך לשריין את היציע לבני נוער באותו יום. לעומת זאת, בבוקר המספר קצת ישתנה.

אם יש לכם רעיונות לתערוכות ציורים, צילומים או משהו כזה שאפשר לפזר בכנסת, כדי שביום הזה כל מי שיכנס לכנסת, הוא ידע שזה יום של ילדים ונוער. איפה שהוא לא יסתובב, יהיה משהו לילדים ונוער. האירוע בבוקר הוא דיון באולם. אחרי הצהרים זו ישיבת מליאה של הכנסת...

אולי אפשר לאחר טיפה את הבוקר כי זה יום מאוד ארוך?

אלה בעיות לוגיסטיקה ואתם צריכים גם לאכול וכולי. ניתן לכם לטייל בגינת הכנסת. את צודקת, אבל יש שיקולים אירגוניים אחרים שקשורים באיך עובד האולם וכל מיני דברים. אי אפשר היה להתחיל יותר מאוחר מ11:00-. אבל, יכול להיות שאלה לא מוכרחים להיות אותם אנשים ב11:00- וב12:00-. אני מציעה לבדוק את הנושא הזה.

על מה יהיה הדיון בכנסת?

עשור לאמנה. גם הדיון בבוקר ידון בעשור לאמנה.

אנחנו יכולים לבקש שהדיון יהיה מימוש האמנה ולא האמנה עצמה?

היושב ראש יפתח את המליאה ואני או מישהו אחר יאמר את דברו ואחר כך יקבלו לפי סיעות רשות דיבור. אנחנו לא יכולים להגיד לחברי הכנסת על מה לדבר. אבל, אתם יכולים לקראת הדיון הזה לפנות לכל הסיעות בבית, לשלוח מכתב בשם מועצת התלמידים, שאתם יודעים שיהיה דיון ביום הזה והזה ואתם מבקשים שהם יתייחסו לנושאים מסויימים שמעניינים אתכם. אני מניחה שהדיון יהיה סיעתי. מי יענה, אני לא יודעת. אני מניחה שישלחו שר או שרים לענות. הממשלה תבחר איזה שר ידבר וכולי. השליטה שלנו בתור ועדה שם היא אפסית. זו מליאה ואנחנו לא יכולים להגיד מה יקרה שם בנושא הזה. אבל, זה מחייב את כל סיעות הבית להגיד משהו בנושא הזה. להביע עמדה בנושא הזה או להתייחס ולעשות יותר דברים. לכן, הדברים האלה יכולים לעזור לנו לארגן את האירוע.

אני רוצה להתייחס לענין בנושא הפירסומות, כי זה נושא שאני מתעסקת בו.

אנחנו נקיים דיון ארוך ומייגע בנושא הזה.

רציתי לציין, שיש תיקון לחוק עבודת הנוער בכל הנושא של השתתפות ילדים בפירסומות.

מדובר על ילדים שמצטלמים.

העסקה של ילדים מתחת לגיל 15 מוגבלת בהיתרים. בהיתרים שאנחנו נותנים אנחנו מבקשים את ההתייחסות של כל ילד, אם הוא מעוניין או לא להשתתף במופע. כל ילד מעל גיל 6. אנחנו קובעים גם כל מיני תנאים כדי להגן על הילד כולל תכנים. אם אתם רואים ילדים מתחת לגיל שנה בפירסומת, או שזו פירסומת שצולמה בחוץ לארץ או פירסומת ישנה. אני אומרת לכם את הדברים באחריות.

יפה. תודה על ההערה. אם אין יותר שאלות, אז יש לנו המון עבודה. תעדכנו אותנו. אני מודה לכולם על ההשתתפות. בשבוע הבא יש לנו ישיבה מקדימה של חבר הכנסת דני נווה בנושא רשות.

הקמת רשות ממלכתית בישראל להגנת הילד.

אתם תקבלו כמובן הזמנות. אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.










(הישיבה ננעלה בשעה 13:25)