פרוטוקולים/ועדת מדע/5705



2
הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
16.7.2002

פרוטוקולים/ועדת מדע/5705
ירושלים, ה' באלול, תשס"ב
13 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 95
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
שהתקיימה ביום שלישי, ז' באב התשס"ב, 16.7.2002, שעה 13:00

הכרזה על שנת קידום נשים במדע, באקדמיה ובמו"פ התעשייתי

חברי הוועדה: ענת מאור – היו"ר

גב' מרי חרייר – סגנית מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
פרופ' חגית מסר-ירון – משרד המדע, המדענית הראשית
שמעון צפריר – משרד המדע
פרופ' ברכה רגר – משרד הבריאות, המדענית הראשית לשעבר
ד"ר אורנה ברגרזון – המשרד לאיכות הסביבה
מיכל כפרי – יועצת שרת החינוך
גב' חדוה נבט – משרד החינוך
פרופ' רות ארנון – מכון ויצמן
פרופ' מרה בלר – האוניברסיטה העברית
ד"ר הילה הדס – מכללה אקדמית "אחווה"
פרופ' נאווה פליסקין – אוניברסיטת בן-גוריון
עו"ד אלה גרא – מנכ"לית שדולת הנשים
ליאורה אילן – נעמת
סימה טמיר – אמונה
רונית שקלאר – יו"ר פורום מנהלות בתעשייה
ד"ר ישראל זיידרמן – ההסתדרות הכללית החדשה
דליה זלצמן – מח' בריאות ורווחה של התנועה הקיבוצית
טללי קאנץ - "
כרמלית רשף - "

ענת לוי

שולמית לחוביצקי



הכרזה על שנת קידום נשים במדע, באקדמיה ובמו"פ התעשייתי

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. הנושא הראשון – הוא הכרזה על שנת קידום נשים במדע, באקדמיה ובתחום התעשייתי. הנושא השני – נושא ההורמונים יידון ביחד עם הוועדה למעמד האישה; נושא זה עולה לדיון בעקבות המחקר שפורסם לפני כשבוע.

הנושא עדיין לא פורסם. הוא יפורסם רק מחר. הוא הופיע באינטרנט.

אבל דווח על הנושא הזה הרבה מאד גם בעיתונות.

אנחנו רושמים לפנינו את ההערה של פרופ' ברכה רגר.

ברשותכם, אני רוצה לפתוח את הדיון בנושא שאני רואה אותו כנושא מאד מרכזי וחשוב, והוא: הכרזה על שנת תשס"ג כשנה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. הרעיון הוא רעיון משותף שלי כיושבת-ראש ועדת המדע בכנסת ושל פרופ' חגית מסר-ירון, שהיא המדענית הראשית במשרד המדע, התרבות והספורט, והיא גם עומדת בראש המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. אנחנו עוסקות בנושא, כמו רבים מהיושבות והיושבים פה, כבר לאורך שנים. אני חושבת שההחלטה והרעיון – שראויים גם לקבל הכרזה פורמלית – למקד את השנה הקרובה ברצף של אירועים ובאינטנסיביות יתר, הם רעיון שיש לו גם סיכוי להעצים את כל הפעילות השוטפת. אני כאישה, כמי שעומדת בראש ועדת המדע והטכנולוגיה, רואה מחוייבות גדולה מאד לקידום כלל נושא המדע ושימתו על סדר היום הלאומי, בדרך של מאבקים על משאבים, על תשומת לב ועל דברים רבים מאד שחלק יודעים עליהם ועוקבים אחריהם, כמו למשל בנושא רעידות אדמה, ים המלח, מחקר לבריאות, ובתוך כך קידום נשים מדעניות, לא מתוך עשיית טובה לנשים, אלא מתוך דאגה לקידום כלל המדינה וניצול הפוטנציאל האדיר שישנו בקרב נשים.

השבוע פורסם מחקר של אנשי אקדמיה ממדינות ערב על העולם המוסלמי. אגב, זה דבר מדהים בנועזות שלו, ביצירתיות שלו, ביחס לחברות שמהן הם באו. בתוך שלושת ההמלצות שיש להם לשינוי בסיסי ומהותי בכל הנוגע לשאלה איך חברות עוברות מחברות של עולם שלישי לחברות מודרניות, נושא קידום נשים הוא הסעיף השלישי. זאת אומרת, הוא הנושא השלישי מתוך שלוש המלצות, לא מתוך עשר המלצות. הנושא הראשון – מבנה המשטר והשינויים הדמוקרטיים. הנושא השני – ההשכלה והיידע הטכנולוגי. הנושא השלישי – קידום נשים. לדעתי, יש בכך הוכחה למה שאנחנו אומרים כל הזמן.

לא ברור אם אחרי הבחירות פרופ' חגית מסר תמשיך לכהן בתפקידה כמדענית ראשית ולא ברור מי יהיה השר. לכן, מצאנו לנכון לחבור ולהגיש את התכנית.

יש התגייסות של נשים רבות מתחומים שונים לקידום כל העניין. זה דבר מאד מרכזי. במהלך הדיון אני מציעה שכל אחת מהמוזמנות שתדבר תציג את עצמה ואת תפקידה.

(המוזמנים מציגים עצמם).

ברשותכם, אני רוצה להציג את התכנית. מטרת הישיבה היא להציג את התכנית, לשמוע התייחסויות של כל אחת בתחום הנוגע לה, מה נראה לה מזה ישים וכו'. בהצגת התכנית אציג קטעים שאני מלווה יותר ואת הקטעים שמלווה הפרופ' מסר-ירון היא תציג. לאחר מכן נצפה בסרטון וידיאו מכנס המועצה שעסק בנושא קידום נשים במדע.

אתחיל מהפרוייקט הראשון. יש לנו מסורת, שהיא מסורת בת ארבע שנים בלבד. במסגרת מסורת זו כל שנה יש יום לאומי למדע, שחל ביום הולדתו של איינשטיין. החלטה בנושא זה נתקבלה בכנסת, בוועדת המדע בראשות חבר הכנסת נודלמן, כמדומני. היום הזה יש לו את האפקט המצטבר שלו.

אנחנו רוצים להעצים את היום הזה כל פעם יותר ביחד עם משרד המדע. אבל יש שלושה אירועים שיש להם כבר תבנית קבועה, שאותם ודאי נעשה ועליהם יש התחייבות. אירוע אחד – כינוס חגיגי בוועדת המדע, שיתקיים באולם הגדול. אנחנו נועיד אותו לנושא נשים מדעניות ועוד נבנה אותו במשותף. באולם יש 300 מקומות. אנחנו רוצים שהאולם יהיה מלא בנשים. כמובן, נשים מדעניות מצליחות תעמודנה בחזית הבימה.

אירוע שני – ציון יום המדע במליאה, כשהמוזמנות יושבות ביציע וצופות בדיון. אמנם כרגיל המליאה ריקה, אבל בכל זאת יש לדבר הזה את התהודה שלו.

אירוע שלישי הוא אירוע בבית הנשיא. אנחנו, כמובן, נפנה לפרופ' רות ארנון. השנה האירוע יוקדש למדעניות ואולי פרסים שמוקדשים לכך יינתנו לנשים.

הנושא הזה הוא באחריות ועדת המדע. כל רעיון שיעלה בהמשך נשמח לקבל. נתחיל לעבוד על כך בסביבות דצמבר. כמובן, נעשה זאת בשיתוף עם משרד המדע.

אני עוברת לדבר השני – הפקת אוגדן הנשים המובילות במדע ובטכנולוגיה והפצתו לכל ערוצי מקבלי ההחלטות ואמצעי התקשורת. לשמחתי, הגינו ויזמנו את הנושא ביחד ואפשר כבר לשים עליו V. המימון הוא של ספונסרים ותקציבים נוספים. כחלק מהיכולת לקיים זאת פנינו לשרת החינוך לתת גם את החסות הכוללת, כי אונסק"ו שייך בכל זאת למשרד החינוך. היתה פנייה גם לרשות והיא נענתה לכך. הם נותנים ברכתם וסיועם לנושא.

יש לנו יעד עליון שהדבר יהיה באיכות הכי גבוהה ובתפוצה הרבה ביותר. הנושא יתקיים באופן בטוח. באיזו איכות ובאיזה היקף? – כמובן, זה יהיה לפי היקף הכספים שנוכל לגייס.

אני רוצה לומר עוד דבר. קיבלנו מאונסק"ו רעיון לעשות איזה פרוייקט 5 שנתי, שבו נתחיל מנשים מדעניות ונרחיב אותו אחר-כך גם לנשים באמנות, לנשים בתרבות וכו'. זה דבר נפלא. המטרה היא זו: יש נשים עם פוטנציאל אדיר. זאת אומרת, אנחנו לא חיות במדינות עולם שלישי, שבהן צריך להתחיל בנושא. הבעיה היא איך להפיץ את שמות הנשים ואיך לשים אותן בקדמת הבמה גם בתקשורת וגם בפאנלים, בדיונים וכו'. נדמה לנו שזה יכול להיות כלי עזר מאד גדול.

אני חושבת שסיכמנו שבשלב הראשון ידובר בנשים מהאקדמיה, פרופסוריות. אני רוצה להגיד פה את הקריטריונים. מדובר בפרופסוריות מהאוניברסיטאות, בין אם הן פרופסוריות מן המניין ובין אם הן חברות וכו'. אני יוצאת מהנחה שתהיינה 2-3 נשים או 4 בהמשך, לפי התכנון. יש קריטריונים כמו מאיזו דרגה מדובר ואילך, ואלה דברים שצריך לעבוד עליהם לקראת שנה נוספת. אני חושבת שהרעיון הוא רעיון מאד טוב.

מכאן ואילך הדברים קשורים בחלקם למשרד המדע ופרופ' חגית מסר-ירון תציג את מה שקשור למשרד המדע. נתחלק בהצגה לפי הנושאים. בבקשה.

בקשר ליום המדע אני רוצה להעיר שהוא נקבע אמנם ליום שישי, אך הוא יוקדם ויתקיים ביום רביעי, ב-12.3.2003.

אם כן, השנה יום המדע בכנסת יהיה ב-12.3.2003.

גבירותיי ורבותיי, יום המדע הרשמי הוא יום קבוע, כי הוא חל ביום הולדתו של איינשטיין, שזה ה-14 במרץ. אזכיר לכם איך אנחנו זוכרים את התאריך. בארצות הברית כותבים קודם את החודש ואחר-כך את היום, שזה 3.14, שזה יום מפא"י. מהיום והלאה תזכרו שיום מפא"י הוא יום ההולדת של איינשטיין.

אני רוצה לציין שכבר לפני שנה הרחבנו את האירוע הזה מיום אחד לשבוע, כי יש לנו יותר מדי אירועים ואי-אפשר להכניס את כולם ביום אחד. שנית, היום הרלוונטי לפעילות בכנסת לצורך העניין הוא יום רביעי שהוא היום הכי צמוד ליום הולדתו של איינשטיין, שהוא יום המדע.

אני רוצה להשלים את הדברים שאמרה חברת הכנסת מאור לגבי סעיף 2. קודם כל, אני רוצה לברך את ענת על היוזמה. היוזמה היתה שלה. אני התגייסתי לזה בשמחה, אבל הקרדיט מגיע לענת. לאחר שענת זרקה את הרעיון התחלנו לעבוד עליו ביחד. בעצם יש לנו שלושה מישורים של עבודה: קודם כל, להחליט על התכנים. כפי שאמרה חברת הכנסת מאור, החלטנו בשלב ראשון, גם בשביל לעמוד בלוחות הזמנים – שכן אנחנו רוצים שהאוגדן הזה יופק ויופץ ביום המדע – שכרך ראשון מאותם חמישה חומשי נשים שדובר עליהם כאן יהיה כרך שיוקדש לנשים באקדמיה. אני פניתי כבר השבוע לכל ראשי המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בארץ, לאוניברסיטאות, למכללות וכו', בבקשה רשמית שיפנו ויחזרו אליי עם כל השמות של הפרופסוריות שנמצאות אצלם, שמספרן יכול להיות בהחלט מכובד. בשלב ראשון מדובר בפרופסוריות מן המניין ובפרופסוריות חברות, בשביל לעמוד במטלות האלה ובשביל לקבוע רף.

לאחר שנקבל את הרשימה הרשמית של אותן פרופסוריות מאותו גוף שמופקד על כך נחזור לכל אחת מהן ונבקש ממנה: א) את הסכמתה; ב) לצרף תמונה וכמה מילים בשביל לתת יותר גוף לדברים האלה. אבל זה, כמובן, יהיה באופן וולונטרי. אנחנו לא יכולים לחייב נשים לחשוף את עצמן יותר. זה לגבי ההיבט התכני.

לגבי ההיבט הטכני של ההוצאה לאור, כפי שחברת הכנסת מאור ציינה, המטרה שלנו היא להוציא את האוגדן לאור ברמה הטכנית הגבוהה ביותר. אונסק"ו ישראל לקחו על עצמם את הפן הארגוני הזה. יש להם הרבה ניסיון. אנחנו מקווים שאכן נוכל להוציא משהו באיכות שתביא לכולנו כבוד.

ההיבט המשלים הוא ההיבט התקציבי. בעניין הזה כל מי שמוכן לתרום יבורך. יש לנו התחייבות כספית מסויימת מאונסק"ו ישראל עצמו, התחייבות כספית מסויימת מהרשות למעמד האישה. כמובן שההיקף של האוגדן, גם מבחינת האיכות וגם מבחינת הכמות של כמה עותקים וכו', ייגזר מהיכולת התקציבית שלנו. יש לנו אפשרות גם להתמודד עם תרומות פרטיות ותרומות מוסדיות. כל מי שיודע מה לעשות בעניין הזה מוזמן להפנות, ואנחנו נברך על כך.

אני גם רוצה לציין שקיבלנו את ברכתו של נשיא האקדמיה הישראלית למדעים לעניין הזה, פרופ' יעקב זיו. דיברתי איתו. מכיוון שבשלב הראשון אנחנו מדברים על העניין הזה, אנחנו מרושתים, ממוקדים ורצים קדימה.

כדאי להוסיף רשימה של נשים שהן בעלות תפקידים במוסדות האקדמיים המובילים, כמו האקדמיה הלאומית למדעים וכו'.

שהן לא פרופסוריות?

לא, שהן פרופסוריות.

כדאי להוסיף רשימה כזאת. אני חושבת שנעשתה מהפכה בקטע הזה.

תודה רבה. זוהי הערה חשובה. נעשה זאת.

אבקש שיכללו את הפרופסוריות המועסקות במוסדות המחקר הממשלתיים, כגון: מכון וולקני, המכון הגיאולוגי וכו'. הן פרופסוריות מן המניין. הן בדרגה א'1. פרופסוריות חבר הן בדרגה א'. רשימה זו אפשר לקבל מנציב שירות המדינה. אצלם הכל מסודר במחשב. לא נזנח אותן.

פרופ' חגית מסר-ירון תרכז את העניין, כי לי כחברת כנסת אסור להתערב בשום שיקול מקצועי זה או אחר. אם תהיינה מחלוקות ויהיה צורך להקים ועדה מקצועית שתחליט – נחשוב על כך. אני רוצה לבקש מכם, אם יש לכם רעיונות נוספים, להעבירם לפרופ' חגית מסר-ירון. אם יהיה צורך, כפי שאמרתי, תהיה ועדה מקצועית. אם הכל יהיה מוסכם – אין בעיה.

לגבי השנה הזאת הבעיות וההערות הן לעניין. הבעיות הן מוגבלות, כי החלטנו על קריטריון שהוא קשוח וברור. לגבי השנה הבאה – כשנרצה להרחיב את העניין ולכלול נשים בטכנולוגיה ובתעשייה, אז באמת נזדקק לוועדה מקצועית, שתחליט על הקריטריונים, על המיון, על הפניות, ואת הוועדה המקצועית הזאת אנחנו רוצים להקים כבר בסתיו הקרוב בשביל להיערך שנה קדימה ולא לעשות את הדברים ברגע האחרון. אנחנו עובדים בהקשר הזה.

בנושא שהעליתי צריכה להיות רשימה נפרדת לגמרי.

זה יהיה בדיון נפרד בשנה הבאה, לאוגדן השני.

אני ממשיכה ברשימה של י"ד הפרוייקטים. רונית שקלאר הפנתה תשומת לבנו לכך שבאתר באינטרנט היו י"ג פרוייקטים למרות שיש 14 פרוייקטים. הרשימה מעודכנת.

לגבי סעיף 3 – החל מהשנה הקודמת כל שנה מוענק פרס שר המדע למדען, או למדענית. הפרס מוענק על הבסיס העיקרי שבו מדובר על מדען, שמעבר לפעילותו כמדען או מדענית, עשה גם לקידום הקשר של המדע והקהילה. השנה ניתן הפרס לפרופסור פיטר הילמן מייסד המוזיאון למדע בירושלים. היה רעיון – ואותו נציע לשר המדע, ואני מקווה שהוא יקבל אותו – לקראת היוזמה הזאת שמוצגת כאן, להקדיש את הפרס הזה בשנת 2003 לנשים מדעניות. אם זה אכן יקרה – זה ישתלב טוב מאד בתכנית הזאת. זה אירוע מס' 3. הכוונה היא למקד את הפרס השנה על נשים שעוסקות בנושא הזה.

זה מעודד את המסר שיש קטיגוריה אחרת של נשים במדע, שלא עומדות בקריטריונים של תחרות.

לכן, אני חושבת שזה רעיון טוב, במסגרת הפרס הזה, לתת את הפרס לאישה, אבל לא להגדיר אותו כפרס של אישה.

גם אני מסכימה לכך.

אני דווקא מתנגדת לזה. אני מצטערת. אבל יכול להיות שמה שצריך לעשות זה לבקש שפרס זה יינתן שנה אחת לגבר ושנה אחת לאישה, ובשנה הזאת יתחילו עם אישה.

לא.

למה לא?

כי אני חושבת שבזה את מבטלת בדיוק את מה שאמרה חברתי. בזה את ממש מבטלת את יכולת האישה להתחרות בגדול על הפרס.

בדיוק.

בשנה שעברה אף אחד לא הבטיח שזה הולך להיות פרס לגבר. אני במקרה ישבתי בוועדה. היו מועמדים ובחרו את המועמד הכי טוב, מבלי לחשוב אם הוא אישה או גבר. אני חושבת שצריך להשאיר את התחרות הזאת פתוחה.

אם שר המדע יואיל בטובו לעשות פרס נוסף לאישה מדענית – כמובן שאין לי התנגדות.

לא צריך להיות פרס נוסף. אבל צריכים להיות מודעים לכך שיש נשים מדעניות טובות.

אני בהחלט חושבת שאפשר לפנות בבקשה לא-רשמית. זאת אומרת, לא שזה יוכרע שהשנה הפרס יהיה לאישה, אלא שבאופן בלתי-רשמי אפשר לפנות אל השר ולהגיד לו: האם אפשר השנה לנסות לתת את הפרס לאישה?

למה שזה לא יהיה פרס נוסף? הנשים לא שוות מספיק ולכן צריך לדאוג להן לפרס נוסף.

מאחר שיש לנו י"ד סעיפים להספיק, אני חושבת שהיו פה פנים לפה ופנים לפה. פרופ' מסר-ירון, אני מבקשת שתחשבי על זה פעם נוספת. גם נתייעץ עם הדוברות – ולא צריך את כל הפורום – כי יש יתרונות לגישה הזאת ויש יתרונות לגישה הזאת. זו גם שאלה של משאבים, אם בכלל יהיה תקציב לעוד פרס. צריך להרהר בדברים שהושמעו. כך נסכם זאת.

אנחנו נעלה את הרעיון ולגבי הדפוס הסופי נהיה בקשר עם המסתייגות, או עם המערערות ותסכמו את הדבר.

יש דברים ברשימה הזאת שהחלטנו עליהם ושאנחנו רוצים אותם ויש דברים שהעלינו כאן לדיון. רצינו לשמוע את ה-INPUT שלכם.

בדיוק.

אעבור לסעיף מס' 4. המשרד שלנו מציג, מזה שנה רביעית או חמישית, לקראת יום המדע סקר עמדות הציבור בענייני מדע. אפשר למצוא את שני הסקרים האחרונים באתר האינטרנט של המשרד שלנו. אני כבר הכנסתי מזמן שאלה לסקר בנושא עמדת הציבור בענייני מדע של נשים וגברים. להפתעתי הרבה כל האוכלוסיה, משהו כמו 98%, חושבת שלא צריך להיות הבדל בין נשים וגברים במדע, למרות שהסטטיסטיקה מראה אחרת. השנה אני מעוניינת ומתכוון להוסיף בסקר הזה עוד שאלות, לעבות אותו, בשביל שבאמת הוא יוכל לתת לנו תמונה יותר טובה בהקשר הזה של נשים ומדע על חסמים, על מגבלות, על דעה, מעבר לשאלה אחת שהיתה עד עכשיו. הכוונה היא שזה יהיה סקר של הרבה שאלות והכוונה היא למקדו בתחומים האלה. זה בסמכות של המשרד שלי, זה באחריות שלי. שוב, אם יש איזשהו INPUT ורעיונות – אשמח לקבל אותם. זה לגבי סעיף 4.

אעבור לסעיף 5 – הצעה למוזיאונים למדע להפיק תערוכה בנושא נשים ומדע. יש ארבעה מוזיאונים מוכרים בחטיבת המוזיאונים למדע וטכנולוגיה. בחיפה – מוזיאון ריקנטי. בירושלים – בלומפילד. ברחובות – גן המדע. בפתח תקוה – מוזיאון האדם והסביבה. אנחנו נפנה לכולם בזמן הקרוב ונציע להם את ההצעה להפיק תערוכה שתהיה קשורה לנשים במדע. גם לזה יש עלות כספית וצריך לחשוב על מקורות כספיים רלוונטיים. מתעוררות שאלות כאלה ואחרות. התחלנו כבר לבדוק את הנושא הזה. ביום המדע האחרון שהוקדש בכנסת לנושא החלל עשינו כאן תערוכה בענייני חלל, שענת מאור הובילה. יכול להיות שזה יהיה מתאים להציג כמה עבודות, דגמים, של נשים מדעניות בהקשר הזה. זה רעיון שענת העלתה ואנחנו חושבים שהוא טוב.

פרופ' רגר, בבקשה.

באותו יום מתקיימת גם התחרות של המדען הצעיר במוזיאון המדע בבלומפילד. שם יש תופעה מאד מעניינת. יש המון נערות צעירות.

בערך 50%.

יש הרבה נערות מהמגזר הערבי שמגישות עבודות. אני חושבת שכדאי לדבר עם מנהלת המוזיאון ולשים איזשהו דגש על הנושא הזה באותה מסגרת.

אני חושבת שההערה בהחלט במקום. אנחנו נבוא איתם בדברים. אנחנו לא יכולים להחליט בשבילם. אבל אפשר לומר להם לחשוב על איך לשים דגש יתר על נושא הבנות בתחרות למדענים צעירים. פרופ' חגית מסר-ירון ואני היינו בבית הנשיא וזה היה מרתק לראות כמה בנות היו בקדמת הפרסים. זה היה באמת ממש מרשים.

אני רוצה להזכיר שהתחרות הספציפית הזאת מעוגנת בקשרים שלנו עם הקהילה האירופאית, שקובעת את הכללים שלה ואנחנו לא יכולים להסיט זאת כך או אחרת.

לא ביקשתי להסיט. ביקשתי להדגיש את ההישגים של הנערות.

בדיוק.

דרך אגב, בקשר למוזיאונים – ראיתי בשנה שעברה שבמוזיאון מסויים, שאינני זוכרת איזה הוא היה, היתה תערוכה על נשים במדע. זה היה בצרפת. את זה אני זוכרת. זה התחיל שם במאדאם קירי. אני בהחלט זוכרת את זה.

סעיף 6 – המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, שחלקכן כאן חברות בה ואחרות מוזמנות להצטרף, מקיימת לפחות כנס אחד בשנה. אם נספיק – נראה סרט וידיאו שהופק בכנס האחרון שנערך בפברואר. אנחנו מתכננים השנה את הכנס השנתי לעשות באותו שבוע, עם ההדגשים שלו, כדי שהוא יצטרף למגוון הפעולות שנעשות. יש עוד זמן. נתחיל לארגן אותו ונעמוד במטרה הזאת.

אני עוברת לסעיף 7 – המשך יישום ההמלצות לקידום הנשים בסגל האקדמי. קודם כל, למעשה אני רואה שמתוך האקדמיה פרופ' פליקסין נאווה, ואני מבינה שהממונה היא ורד –

הממונה היא ורד סלונים. היא לא יכלה להגיע. הבטחתי לה לייצג אותה בכבוד.

דרך אגב, בחלק מהאוניברסיטאות הנשיאים לא העבירו פרטים לממונות. אני רוצה לעדכן את הפעילות שעשינו ולהגיד איפה אנחנו עומדים. מזה שלוש שנים אנחנו עובדים על הנושא. ההתחייבות החשובה שישנה מ"ורה" היא שהפעם לא אנחנו נקיים פה את הדיונים, כשחצי יבואו וחצי לא יבואו, אלא שלישיבת "ורה" – ואני מקווה שזה יהיה כבר באוגוסט - אנחנו נגיע עם צוות של כ-10 פרופסוריות, חגית ואני, עם התביעות שלנו ועם מה שקרה בנושא באירופה ובארצות הברית. זה לא יהיה כך שאנחנו רק נבוא עם ההמלצות והם רק יגידו מה לא אפשרי, אלא הכוונה היא להעביר את הכדור באופן הפוך. זאת אומרת, להציג את התמונה שלאורך שני עשורים היא בבחינת עובדה והיא לא משתנה, כלומר: שבקרב פרופסורים מן המניין יש פחות מ-10% נשים, וזה כשבקרב המרצים יש 32% נשים ובקרב דוקטורנטיות יש כבר מעל 50%, בכל האוניברסיטאות, לרבות בטכניון.

באירופה המצב לא מספיק טוב.

באירופה המצב הוא גם כן לא מספיק טוב. אם חגית מסר-ירון תספיק, היא תספר לנו מה קורה באירופה ומהי המעורבות שלנו בהקשר זה.

נאווה פליקסין, הקטע הזה הוא מאד מרכזי בפעילות ואנחנו מתכוונים להגביר את הלחץ באותה שנה. כן השגנו מצב שהנתונים המרוכזים על ידי ות"ת כבר לאורך שנים. עצם הנתון והמידע אף הוא דבר מאד חשוב. כשפרופ' נינה תורן התחילה עם זה היו בכלל ויכוחים על הנתונים. אנחנו גם הקמנו פורום של נשים באקדמיה, שבראשותו עמדה פרופ' נינה תורן, והיא החליטה שההתקדמות לא מספקת. אלה הדברים מבחינת העידכון. אנחנו רואים זאת כחלק מהמשך טיפול כולל, בתקווה שנעשה לו מדרגה נוספת השנה.

המסקנה מכל מה שאמרת היא שאם את רוצה להזמין את הנשים שממונות על מעמד האישה באוניברסיטאות, אל תעשי זאת דרך הנשיאות.

אני מקבלת זאת לחלוטין.

אני רוצה לומר שהקידום של נשים היא לא בידי נשים. הקידום של נשים הוא בידי ועדות מנויים. הדבר היחיד שנשיא אוניברסיטה יכול להחליט עליו הוא שבכל ועדה צריך להיות אחוז מסויים של נשים כחברות בוועדה.

זו החלטה חשובה מאד.

כשמסתכלים היום על ועדות מינויים - על ועדת מינויים עליונה ועל ועדת מינויים פחות עליונה וכו' – אין בהן מספיק נשים. זה הכל.

בכל העניין של המועצה להשכלה גבוהה – אני חושבת שמה שקורה קורה גם על סמך יידע וגם על סמך השינוי שחל.

ממש עכשיו נכנסה לתפקיד מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה. אני מצטערת שהיא לא הוזמנה.

המועצה להשכלה גבוהה הוזמנה.

אבל המנכ"לית לא הוזמנה. מכל מקום, זה לא משנה. בגין היכרות, יידע אישי ומחוייבות שלה לנושא – כדאי להתחיל להיעזר בה. אני לא מכירה את קודמה. אני יודעת שהוא היה גבר. אבל אני מכירה את הפרופיל של מה שקורה שם פחות או יותר משום מעורבותה של השרה לימור לבנת. אני חושבת שכדאי לעשות זאת.

שנית, אני רוצה להבין בדיוק איזה פורום מרכז את הגוף של נינה תורן? והאם הוא עוד קיים, או שהיה צריך לתת את הדעת ליצירה של משהו אחר?

אני רוצה לענות על כל הדברים. קודם כל, אני רוצה להסביר שמבחינה פורמלית הכנסת לא יכולה לעבוד מול כל אחד ואחד בגופים הציבוריים והרשמיים. המחוייבות של מנהלת הוועדה היא להעביר את ההזמנות למשרדים, או לאוניברסיטאות.

לראש הגוף.

לראש הגוף. את זה קודם כל צריך לדעת.

שנית, אנחנו כוועדה פרלמנטרית מפקחת ואני כמי שעומדת בראשה אעשה את כל מה שאני יכולה עם כל הלב וכל השנים. אבל אם אין פורום עצמאי, אוטונומי, של נשים שמתמסרות, שלוקחות את העניין על עצמן ומזמינות – זה לא יוכל להתקדם.

דבר שלישי – המועצה הלאומית למדע, לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, שהיא גם מועצה סטטוטורית, שחגית עומדת בראשותה, הסכימה ורצתה אפילו שהפורום של נשים לקידום באקדמיה יהיה חלק מן המועצה. נינה תורן הגישה את התפטרותה. העניין הארגוני פורמלי נשאר אצל חגית מסר-ירון. אני רוצה להדגיש שאעביר את ההמלצות שהעברנו לפני שנה וחצי לנשיאי האוניברסיטאות. אנחנו יודעים שהם לא המממנים. אבל לאור מה שהיה בות"ת, ולאור ההמלצות מחו"ל, יש כמה נקודות שברור לכולם שאפשר וצריך לקדם אותן.

אבל ור"ה כולל גם רקטורים.

נכון, זה גם רקטורים.

כן, כן. היו לנו כבר שתי ישיבות הכנה של עצמנו. אני המטרייה הפרלמנטרית. העיקר אלה הם הפרופסורים עצמם. ברור לנו עם מה רוצים לבוא. כן השוואה מתקנת או לא – זה היה חלק מהדיון. היו שני דיונים מאד רציניים. הבעיה היא איך להעביר את הכדור אליהם כגופים שהם בעצם אוטונומיים.

אענה לשאלה של מיכל. ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, בראשות חברת הכנסת ענת מאור, יחד עם הוועדה למעמד האישה, בראשות חברת הכנסת יעל דיין, עושות פעם בשנה ישיבה בנושא של קידום נשים באקדמיה.

באחת הישיבות שלהן בתחילת שנת 2000 היתה יוזמה שלהן להקים פורום של נשים פרופסוריות באקדמיה ושתיהן ביקשו במכתב משותף מנינה תורן לעמוד בראש הפורום הזה. הפורום הזה היה פורום לא פורמלי, שהיה לובי מבחינת הכנסת. הוא מת. לעומת זאת, למועצה לקידום נשים במשרד המדע והטכנולוגיה, שכפי שאמרה ענת מאור היא הוקמה בהחלטת ממשלה, יש תת-ועדה של נשים באקדמיה. זה הפורום שממסד את הפעולה של הפורום של נינה תורן. על זה מדובר כרגע.

תודה. לגבי ור"ה – אני לא מתמצאת בזה. נשאל אם יש להם ועדות מתוכם. העניין ייבדק.

יכולה לעלות הצעה שאולי במועצה להשכלה גבוהה יוקם פורום. אני מכירה את המחוייבות של לינדה עפרוני לנושא.

במועצה להשכלה גבוהה יש נשים. זה כוח.

לדעתי, לא צריך להקים פורום נפרד. זה גוף של 23 אנשים. הוא יכול לפעול כגוף אחד. יש בו שליש נשים.

ברשותכם, אני עוברת לסעיף 8. מדובר כאן בקידום נשים במכללות האקדמאיות, האיזוריות, והמכללות למורים. אני מבקשת שתתקנו זאת בהתאם. לעניין הזה יושבת איתנו ד"ר הילה הדס וגם ראש המכללות למורים. בעצם נפגשנו גם עם כל המכללות למורים בסמינר הקיבוצים אחרי הישיבה פה. גם במכללות האקדמאיות יש בעיה.

שנית, הצלחנו להביא לכך שות"ת ירכזו את הנתונים לגבי המכללות, כפי שהם עשו זאת לגבי האוניברסיטאות. גם פה יידע הוא כוח. זו הרחבה מאד חשובה.

שלישית, יש פה גם סיכוי גדול. בסך הכל התקנים פה עכשיו צומחים. במקום שאחר-כך נגיד שיש כבר פירמידה, צריך לחשוב איך לעשות את המהלכים לפני זה.

רביעית, גם פה אנחנו מעוניינים שיהיה פורום וולונטרי עצמאי של המכללות ושל הסמינרים למורים. אז נוכל לגבות ולעבות את הדברים.

לגבי הפירמידה שדיברת עליה – במכללות האקדמיות לחינוך הפירמידה היא די סגורה. זאת אומרת, שם מה שכבר נעשה נעשה. להיפך, היום, לאור ביקוש נמוך ביותר ללימודים בהכשרה להוראה, יש לי חשש שיהיה קיצוץ בתקנים, וזה בהכרח לא ישפיע לטובה. המקום שבו עוד אפשר לעשות הרבה הוא באמת במכללות העצמאיות שאינן להכשרת מורים, שבהן היום מתבסס הסגל והתקנים ברובם עדיין פנויים. לי אין נתונים על מה שקורה במכללות אחרות בחתך המלא. אני יודעת שאצלנו המצב הוא מצויין. אבל אנחנו נשמח להקים פורום כזה.

אני אישית מכירה את ד"ר אריאלה למדן, מהמכללה. מכל מקום, היינו מאד מבקשים שזה יהיה חלק מהקידום, אם אפשר ליצור זאת השנה, ושנמשיך ללוות זאת.

אני עוברת לסעיף 10 – פנייה לאוניברסיטאות וגופים אחרים לקיים אירועים בסימן נשים במדע. אני מעבירה את הדברים למי שיושב כאן. נוציא זאת גם בכתב. אחר-כך תהיה הדינמיקה וכל מי שיש לה השפעה תפעל. אין ספק שאלה מוסדות שקיימים ויש בהם אירועים שונים. אם ייזמו בשנה הזאת, בין אם על-ידי הנשיא עצמו, ובין אם על-ידי היועץ למעמד האישה, אירוע במחלקה לפיסיקה, או במחלקה אחרת – זה יהיה חלק מהתרומה הכללית.

מסעיף 9 ולמטה הכל תלוי בפורומים האחרים.

אני חוזרת לסעיף 9. נשמע מרונית שקלאר איך הדברים נראים לכם, איך אתם נרתמים ואיך אתם תורמים לעניין.

קודם כל, מאד משמח אותי לשמוע שיש השקות וכמעט הקבלה מוחלטת בין מה שנעשה באקדמיה ובמדע לעומת התעשייה. בשני המקרים המצב הוא לא מלבב. הוא לא מלבב מבחינת המספר - במדע ובאוניברסיטאות מדובר בנושא של הפרופסורים, ובתעשייה מדובר בנושא המנכ"ליות והסמנכ"ליות – ביחס לכלל האוכלוסיה. במיוחד לאחר מה שקרה בכל נושא ה"היי טק", לאחר הנפילה של כל הקטיגוריה הזאת, המצב נעשה חמור יותר, כי דווקא בנושא של "היי טק" מספר המנכ"ליות והסמכנ"ליות היה הרבה יותר גבוה בגלל יזמות אישית ו"סטארט-אפים" שהפכו אחר-כך למיזמים כאלה ואחרים.

כדי לראות את המצב בתעשייה, אנחנו נמצאים באמצעו של מיפוי כדי לדעת מהו המספר האמיתי של מנהלות בקו הראשון והשני, כדי שתהיה לנו תמונה ברורה.

אני רק מקווה שבשם הקו השני לא מקפחים את הקו הראשון.

אני אומרת: הקו הראשון והשני.

יש הבדל בין מנהלת מפעל לבין מנהלת משאבי אנוש וכדומה, שזה גם מאד חשוב.

אני בהחלט מסכימה איתך. זו בדיוק המטרה. המטרה היא לבוא ולראות גם באיזה עיסוקים עוסקים וגם מהי משמעות המעמד, כי לפעמים קוראים לזה בשם אחד ובעצם בפועל המשמעות היא שונה. אנחנו מקוות שתוך 3 חודשים תהיה לנו תמונה מלאה, שבהחלט תפורסם.

אעבור לדבר השני מבחינת היכולת שלנו להרים את הכפפה ולהעצים את הפעילות שנעשית כאן . אנחנו רוצות להרים בהתאחדות מה שנקרא כנס טכנולוגי שהכותרת שלו תהיה "לאחר "בום" ההיי טק", שיביא גם את הזרקור לתעשיות המסורתיות. המטרה היא באמת להוציא זאת לפועל בסביבות פברואר-מרץ. כך שזה מאד מתאים גם לפעילות שכרגע שמעתי עליה. בהחלט תהיה השקה. זאת אומרת, יהיה לזה פרסום. מטבע הדברים בתעשייה יש קצת יותר כסף ואפשר יהיה לעשות זאת בצורה מאד מרשימה, כולל הבאה של קולגות מחו"ל.

יפה. תבורכו. בהחלט מדובר על העצמה והשקה. נודה לכם אם כשיהיו אירועים ידועים, תיידעו את ענת לב מנהלת הוועדה על כך ואת משרדה של פרופ' חגית מסר-ירון. אז בפרסום יום המדע, שנת המדע וכו', נחשוב איך לתת לכך ביטוי. רצוי שכל אחד יעשה את החיבור בפרסום וזה יהיה חלק מהמשותף וחלק מההעצמה.

אני רוצה להעיר עוד הערה אחת. זה מאד יעזור לי, למשל, כשאני באה אל נשיא התאחדות התעשיינים בקול קורא כזה, אם יש בעצם הכרזה לגבי השנה הזאת.

מבחינה פורמלית בתום הישיבה הזאת זה יוכרז. אנחנו גם נכניס את התיקונים שהעירו עליהם פה, למשל בסעיף 9. לאחר מכן נעביר אליכם את הדברים באופן פורמלי ורשמי. אז זה גם יחייב את הכנסת כוועדה.

האם אנחנו מסתכלים על תכנון אירועים בכל השנה הזאת? עד עכשיו דיברנו על רוב האירועים שמתרכזים סביב ה-12 במרץ.

לא, לא. הרעיון מתייחס לכל השנה. אנחנו מכריזים על זה היום, והתלבטנו בכוונה, כדי שאחרי החגים יתחילו עם זה, כי שנת האוניברסיטאות מתחילה אחרי החגים, משרד החינוך מתחיל את הפעילות ב-1 בספטמבר.

אנחנו עושים פעילות על בריאות נשים, ואני חושבת שזה הכנס השני.

היה טוב ליצור איזשהו פיזור, כי בזמן האחרון אנחנו רואים שיותר מדי כנסים ופעילויות מבורכות מתרכזים סביב ימים מיוחדים. כך נוצר מצב שאתה מקבל שלוש הזמנות לשלושה כנסים.

בדיוק. צריך לבנות תכנית.

ההערה היא הערה נכונה. הרעיון הוא להתחיל בפעילויות מחודש אוקטובר ובהחלט לפזר את האירועים.

צריך לעשות תכנית אסטרטגית.

יום הבריאות היה במאי. לא?

לא. חיברנו זאת ליום האישה. בשנה שעברה יום האישה היה ב-8 במאי. אז היתה בעיה. יש לנו כנס בילטרלי שעשינו בפעם הקודמת. אפשר באמת לנסוע לארצות הברית ולנסות לדבר על הכנס הבא. לכן, אני צריכה לגלגל זאת לתאריך מתאים יותר.

אני מציעה שקודם כל נוסיף את הנושא של כנס מחקר על בריאות האישה. אנחנו רוצים לחבר זאת עם המדע, כי בריאות - - -

בריאות זה עדיין מדע.

זה ברור. זה גם מדע.

בלי מדע לא תהיה בריאות.

נוסיף זאת כחלק מהתכנית והאירועים. לגבי העיתוי – כדאי בהחלט לשקול להקדים זאת.

אנחנו מדברים כאן על מיעוט נשים, או על כך שאנחנו עדיין לא שבעות רצון מאחוז הנשים בתחומי המדע. אם אנחנו אומרים שהכל מתחיל בגיל הרך, אני רוצה לזרוק שאלה לחלל האוויר. מצמצמים לנו את האמצעים, את המשאבים, לעיסוק במדע וטכנולוגיה בגני ילדים, אחרי שבשנים האחרונות התחלנו לקדם את הנושא הזה במאמצים רבים מאד.

הגענו לסעיף 11. אני מבקשת לשמוע את התשובה לשאלה בעניין גני הילדים והקיצוץ.

אני לא מכירה את העניין של הקיצוץ. אני יכולה לספר על דבר מאד משעשע. לפני כשלושת-רבעי שנה, היו כאן נציגות של דליה לימור עם כל מפקחות העל שלה. כדי להראות לי מה הן עושות הן הוציאו לי את הביטאון של הגנים. מה יש בתמונת השער? – רק בנים משחקים במחשב, רק בנים בגנים. אתן מבינות? הן בכלל לא ראו את העניין. הן, שאמונות שם על העניין, לא ראו בכלל את החומר שהן מוציאות מתחת ליד. ההשקעה צריכה להיות במשרד ולא רק בציוד.

אני לא מדברת רק על הציוד.

יש פה רק נשים שיושבות על הבמה. זה אותו דבר.

אני רוצה לומר כך: אנחנו העברנו לשרת החינוך ממש רק לפני שבועיים את הרעיון ואת הפנייה. המודעות שלה לנושא קידום נשים והעשייה שלה ידועים. אני פשוט מבקשת שזה יעבור ומשרד החינוך יראה: ראשית, באיזו מידה הוא יכול לקדם, לתרום ולהירתם; ושנית, אני מבקשת להעביר גם את ההערה שנשמעה לגבי התקציב של חינוך וטכנולוגיה בגיל הגנים וכו'.

אני מניחה שזו תוצאה של חרב הקיצוצים שחלה על כולם.

ברשותכם, אני רוצה לעבור לסעיף 12. אנחנו רואים, כמו תמיד, בארגוני הנשים חזית מאד חשובה, כי מטבע הדברים הם עוסקים בהכל. נמצאת איתנו עו"ד אלה גרא משדולת הנשים ונציגת נעמ"ת בירושלים. נבחרה יו"ר נעמ"ת חדשה, עורכת הדין טלי לבני. אני יודעת שבדרך כלל ארגוני הנשים לא כל-כך עסקו בנושא מדע. האם נראה לכן שיש מקום ובמה שבהם ניתן להכניס אתכן לחלק מהאירועים?

אני מקווה שכן. נהיה בקשר עם חגית ונראה איך נוכל להיות לה לעזרה.

אין בעיה.

אני רואה בארגוני הנשים "נישה" לאוכלוסיות שהן לא באקדמיה ולא בתעשייה. הקירוב שלהן למדע, לאינטרנט או למחשב, או לכל הדברים האלה, הוא מאד חשוב.

אני חושבת שמה שחשוב זה גם הלחץ הציבורי, ולא רק העניין של הנשים שכבר נמצאות במסלול האקדמי. הלחץ הציבורי יגרום לעוד נשים להיכנס לעניין. מדובר גם על רמה שווה מבחינת משכורת, מבחינת מינוי וכו'. אני חושבת שבתחומים אלה ארגוני הנשים יכולים ללחוץ גם כן.

אם כך, נתייחס גם לפעילויות של ארגוני נשים, אירועים. נרחיב זאת ונאמר הירתמות לכלל הפרוייקטים. צריכה להיות תגובה גם בנושא המחשבים והאינטרנט.

אני רוצה לעבור לנקודה 14. כאן מדובר בפנייה לאמצעי התקשורת לחשיפת הישגי הנשים במדע. פרופ' רות ארנון, אני רוצה פה את עזרתך. אני חושבת שזו נקודה מאד חשובה. אנחנו מדברים כל הזמן על חצי הכוס הריקה, או על שלושת-רבעי הכוס הריקה, ובדין. אנחנו לא יכולים להטות נתונים. אבל נדמה לי שאנחנו צריכים השנה הזאת גם להבליט ככל שניתן את הנשים עם ההישגים האדירים. אני באמת מאמינה שתהיה לזה תרומה לא פחות גדולה מאשר רק לדבר על החסך. אנחנו נעשה ככל שאנחנו יכולים. זה ידוע שכשיש הצלחות, אך אין דם, בעיות והשמצות – הדברים מקבלים פחות ניצוצות ופחות "רייטינג". אנחנו נעשה ככל שלאל ידינו. זה מאד חשוב שכל אחת שתוכל לתרום בנושא זה תתרום.

אני פרו-רקטור של האוניברסיטה העברית. מאד דאגתי ונלחמתי על כך שאסתר אילן תקבל תואר כבוד של האוניברסיטה. אף אחד לא יודע על כך. זה לא עבר לאף עיתון. אחת הסיבות לכך שכל-כך רציתי בזה היתה שיהיה לזה איזשהו הד ציבורי, אבל לא היתה לזה שום חשיפה. בכל הפעילות הזאת היה פספוס של הזדמנות מאד חשובה. לכן, צריך לקיים כאן מאמץ מאד מרוכז ומכוון בכל הנוגע לקשר עם העיתונות, כי הם רצים אחרי דברים אחרים.

לא תמיד קשר עם עיתונות עוזר. הרבה פעמים נותנים להם הכל והם בוחרים מה כן לפרסם ומה לא לפרסם. אבל את המאמץ צריך לעשות. צריך לעשות זאת באמצעות הדוברים. אדבר עם דוברת האקדמיה. אני יכולה לדבר גם עם הדוברת של בית הנשיא.

תודה. זה מאד חשוב.

ראיתי ברשימה דאגה לנשים מדעניות במוסדות להשכלה גבוהה, בחינוך ובתעשייה. אבל לנשים המדעניות במחקר הממשלתי אין איזכור.

האם יש לך רעיון לגבי מה שאפשר לעשות בשנה הבאה?

אנחנו, באיגוד סגל המחקר, מייצגים מאות נשים מדעניות במוסדות המחקר הממשלתיים וגם במו"פים האיזוריים.

תודה. ניקח זאת בחשבון.

יש אלינו הרבה פניות. כאשר לאישה יש בעיה היא לא פונה אל כל הארגונים האלה, אלא היא פונה אלינו ואנחנו צריכים לטפל בה. יש בעיה של קבלת נשים לעבודה בלי אפלייה וגם קידום נשים בעבודה בדרגה בלי אפלייה. אף על פי שאני גבר, אני מייצג נשים והייתי רוצה להיות שותף כדי לקדם את הציבור הזה.

אם יש נתונים על נשים הנוגעים להישגיהן במדע, שאתם רוצים להכניס – תוכלו להיעזר בנו.

אני לא מוכנה לקבל שבמשרד החינוך יש קיצוצים ובגלל זה אין קידום של דברים אלה ואחרים. אנחנו לא יכולים לקבל דעה כזאת. שיקצצו במשהו אחר.

תודה. אני מבקשת לסיים. אני רוצה להודות לכולם. בזה אנחנו מכריזים על הפעילות המשותפת. נשמח לשיתוף פעולה ולהצלחה. כשיש בעיות – ננסה להתמודד איתן ביחד. תודה רבה.

אני רוצה להגיד רק מילה אחת לגבי סעיף 13. לכבוד יום המדע המשרד שלנו מתכוון ליזום תכנית טלוויזיה לערוץ הילדים ויהיה דגש על הנושא הזה של נשים, ילדות, תלמידות.

יוצג עכשיו סרט על כנס שהיה בנושא "רול מודלינג ומנטורינג". אלה שני דברים מאד חשובים בנושא של נשים ומדע. ראשית, יש דוגמא אישית של נשים. שנית, במקומות בהם יש תקרת זכוכית, מי שמתחילה את הדרך – שמישהי אחרת תעשה לה "מנטורינג". זה נושא הכנס ובסרט נוכל לראות כמה דברים בהקשר זה.

אני מבקש להוסיף סעיף, שמספרו יהיה 15 ונושאו: קידום הנשים במחקר הממשלתי.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00