פרוטוקולים/ועדת מדע/4851



2
הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
13.3.2002


הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 84
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
יום רביעי, כ"ט באדר התשס"ב (13.3.2002), שעה 9:00

כנס באודיטוריום

חקר החלל בישראל ושיגור האסטרונאוט הישראלי הראשון -
ישיבה חגיגית לציון היום הלאומי למדע בכנסת

חברי הוועדה: ענת מאור - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
שמואל הלפרט
אליעזר זנדברג
אליעזר כהן
מוחמד כנעאן
עסאם מח'ול
מיכאל נודלמן

דוד לפלר - מנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט
חגית מסר-ירון - המדענית הראשית, משרד המדע, התרבות
והספורט
יפה ויגודצקי - מנהלת מינהל החינוך למדע וטכנולוגיה,
משרד החינוך
אבי הר-אבן - מנהל סוכנות החלל הישראלית
פרופ' יובל נאמן - יו"ר סוכנות החלל הישראלית
פרופ' זאב לוין - אוניברסיטת תל אביב
ד"ר ארנון קרניאלי - אוניברסיטת בן-גוריון
פרופ' דינה פריאלניק-קובץ - אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר משה בר-לב - נשיא חברת אימאג'-סאט אינטרנשיונל
פרופ' משה גלמן - ראש המכון לחקר החלל, הטכניון
דבורה שוורץ - יועצת כלכלית, שגרירות ארה"ב

ענת לוי

שולמית לחוביצקי




חקר החלל בישראל ושיגור האסטרונאוט הישראלי הראשון

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את יום המדע השלישי בכנסת. ברוכים הבאים.

מדעניות ומדענים, שר המדע, התרבות והספורט התנצל מראש שבגלל ישיבת הקבינט הביטחוני, שנקבעה ממש בלילה, נבצר ממנו להיות כאן. עם זאת, יושב איתנו השר לשעבר, יובל נאמן, שהוא גם יישא דברי ברכה. נמצא עמנו המנכ"ל החדש, ידידי מר דוד לפלר. נמצאים עמנו שגרירים, נספחים מדעיים ונציגי השגרירויות השונות בארץ, חברי מליאת סוכנות החלל הישראלית, ואבי הר-אבן בראשם, אנשי אקדמיה ומקצוע, סטודנטים מצטיינים, ואחרונים אחרונים חביבים וחביבות תלמידים ותלמידות מבתי הספר, ציבור נכבד.

המדען הנודע אלברט איינשטיין אמר שרק שני דברים הם אין סופיים: היקום והבערות. והוא הוסיף, ספק בציניות: לגבי הראשון אני לא בטוח, אך לגבי אין-סופיות הנבערות רבה דאגתי. המדע והידע האנושי, שדמינו שהם צאן ברזל, החל מערכי היהדות של תורה לשמה, המשך בתרבות היוונית של הסקרנות וחקר האמת כבסיס לכל הפילוסופיה והמדע, וגמור בתרבויות המזרחיות של תורות החרמאות והפרשנות, אותו מדע וצימאון בסיסי ידעו השנה, למרבה הצער, מתקפות ושברים מאיימים.

בעודנו מקדישים את יום המדע השנה לנושא חקר החלל ושיגור האסטרונאוט הישראלי הראשון, פגעה בארצות הברית ובעולם החופשי כולה פעולת טרור פונדמנטליסטי מעוררת פלצות, ואילו במדינה שלנו ובאזור כולו אנו קוברים את החללים הנופלים קורבן לכוח הנשק.

יום המדע אינו עת לדיון מדיני ציבורי, אך הוא בהחלט המקום להזכיר ולהתחייב שהכל צפוי, אך הרשות נתונה. אפיקי החקר והסקרנות המדעיים הם אין סופיים, אך בנו תלוי אם הישגי המדע יופנו להרס, השמד, גידול פערים וניכור, או לצמיחה ושגשוג תרבותיים, כלכליים, ולמימוש סיכויים לשיוויון לכל אישה, איש וילד במדינת ישראל ובעולם כולו.

חברות וחברים, עמיתיי לוועדת המדע, חברי הכנסת. נמצאים איתנו חבר הכנסת מודי זנדברג, חבר הכנסת נודלמן, חבר הכנסת בריילובסקי, חבר הכנסת הלפרט. בשמם ובשמי אני רוצה לומר שהשנה נקלעה ועדת המדע, כמו גם האקדמיה והקהילה המדעית כולו, לניסיונות מבית לכרסם במעמד המדע, עצמאותו ויוקרתו. קצרה היריעה לפרוט ולפרט את כל מסכת המאבקים שקיימנו ואנו ממשיכים לקיים, אך הכרחי להאיר את הזרקור ולהפנותו אל המרכזים שבהם. אני שמחה שיחד עם ור"ה, ועדת החינוך ורבים אחרים, בלמנו את הניסיונות לפוליטיזציה בהרכב המל"ג, להעדפת מכללות פרטיות על-פני ציבוריות, להכנסה של בעלי תפקידים ועניין למל"ג. נמשיך במאבק לשמור על עצמאות ות"ת, על בכירות למחקר, בשיתוף עם הרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה. ניאבק על המוניטין המקצועי והחברתי של אנשי האקדמיה בארץ ובעולם כולו.

נמשיך להגן על האיזון הראוי בין המחקר הביולוגי רפואי, שכולל גם ניסויים הכרחיים בבעלי החיים, תוך דאגה למיזעור סבלם. לא ניתן שהחוקרים יהיו מקור להשמצות.

נמשיך להיאבק נגד ניסיונות הממשלה לכפות את דו"ח מלץ ונגד חקיקה גורפת בכנסת במקום מיצוי מירב ההבנות, ההידברות וההסכמות עם אנשי האקדמיה.

נמשיך להגן על המחקר הארכיאולוגי נגד התערבויות זרות ולא נרפה מההכרח שמלגות המחקר של הדוקטורנטים לא ימוסו. נתמיד במאבקנו לתקצוב נאות של המדע, המחקר וההשכלה בישראל. המשאב הגדול ביותר שיש לנו הוא ההון האנושי והוא הפוטנציאל החברתי-כלכלי שלנו.

לכן, תרשו לי להצדיע ולהתגאות באנשי הקהילה המדעית שלנו על התרומה שלה, המעורבות והיוקרה שהיא מביאה למדינה.

ציבור נכבד, השנה יזמנו חידוש בהרכב המוזמנים לכנס. אני רוצה לקבל בברכה חמה בשמי, בשם הוועדה ובשם כולנו, את אורחינו הנכבדים, השגרירים, הנספחים המדעיים ונציגי השגרירויות. לעונג לנו שמעל ל-50 מכם כיבדו אותנו בנוכחותם. ההזמנה שלנו וההשתתפות הם אות ועדות לכך שהמדע היום לא היה מתאפשר בלי שיתוף פעולה עולמי, בלי יצירת הבנה בין-לאומית וסולידריות, ונעשה ביחד שהמדע יתרום לכל העמים ולכל האנשים, ללא הבדל גזע, מין ולאום.

אני רוצה לציין שהוועדה תמשיך לשקוד על קידום אוכלוסיות שהנגישות למדע היא לא מנת חלקם, שהאחת מהן היא אוכלוסיית הפריפריה. תרשו לי לברך את עמותת "בשער" על הכנס הנפלא שמתקיים בימים אלה, אתמול והיום, בעיר ירוחם. אנחנו תובעים ממשרד המדע, ממשרד התמ"ס ומהממשלה, שהביו-טכנולוגיה תהיה דווקא בפריפריה. נמשיך לשקוד על קידום המדע והמחקר בקרב ערביי ישראל ונמשיך לשקוד על קידום נשים במדע. ככל שכוח המוח הנשי ינוצל יותר, כך המדינה תזכה לקידום ושגשוג.

מכובדיי, תרשו לי לסיים ולעבור לנושא יום המדע השנה – החלל. החלל היווה ומהווה תמיד מושא להשראה, לתגליות, לכמיהות, לשאיפות. אני רוצה להודות שאני נרגשת שבעוד כחודשיים האסטרונאוט הישראלי הראשון, אלוף משנה אילן רמון, מנאס”א ייצג אותנו בחלל. אנחנו גאים בו ונקווה ששיחת הטלפון איתו תצליח לעבור את האוקיאנוס הטרנס-אטלנטי ונשמע אותו ישירות.

אני מתכבדת להודות לגב' דבורה שוורץ, משגרירות ארצות הברית, שהתנצלה שבגלל הפקקים היא מעט תאחר, על שיתוף הפעולה בינינו ועל ביקורו של מר גולדין בארץ בקיץ האחרון.

זו ההזדמנות להודות למר אבי הר-אבן, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, על כל פעולתו ועל הסיוע המשמעותי בארגון היום הזה, למנהלת הוועדה ענת לוי ולמזכירה איילת, שעשו עבודה יוצאת מן הכלל בארגון האירוע החשוב הזה. כמו כן, תודות למוזיאון המדע ולכל השותפים על מיני התערוכה המרשימה בכניסה לאולם.

עתה אני מעבירה את רשות הדיבור לאנשי החלל, לאנשי הרקיע. אנחנו מצפים בכמיהה לשמוע את המסרים, את החידושים, את ההישגים. תודה רבה לכולכם ולכל הסוקרים.

כפי שאמרתי, נמצא עמנו שר המדע לשעבר, מר יובל נאמן. אני שמחה גם שהצטרפה אלינו פרופ' חגית מסר-ירון, המדענית הראשית של משרד המדע. רשות הדיבור למר נאמן, השר לשעבר, יו"ר סוכנות החלל דהיום ומדען בשם עצמו. בבקשה.

תודה לחברת הכנסת ענת מאור. אני רוצה לברך אותה על הפעילות של ועדת הכנסת למדע וטכנולוגיה. כשהייתי שר המדע ניסיתי להפעיל ועדה כזאת והיא לא פעלה אז. אינני אוהב לברך ברכות שאין בהן למעשה תוכן ושיעור מעניין.

לכן, החלטתי לספר סיפור בזמן שהוקצב לי. השנה היא שנת 250 לפני הספירה ובאלכסנדריה יש אקדמיה. יש שם יווני בשם ארתוסטנס. הוא בעצם נולד בלוב. על כל פנים, לארתוסטנס, איש מדע רציני מאד, ארכימדס מקדיש ספר. ארתוסטנס יודע שכדור הארץ הוא עגול, הוא כדור. את זה כבר ידע פיתגורס. אבל ארתוסטנס מודד את רדיוס כדור הארץ ומצליח למדוד אותו בדיוק של פחות מאחוז. איך הוא עשה את זה? הוא ידע שביום מסויים בשנה השמש היא בזנית בסיאנה, בדרום-מצרים, באסואן. בזנית, זאת אומרת, הוא העמיד שם אפילו צינור וראה שאין צל. שעון שמש אין לו צל גם כן. אתם רואים שקרני השמש באות משם ונגיד שהנקודה הזאת (מצביע) זוהי אסואן. בשנה שלאחר מכן הוא השאיר שם חבר והוא הלך לאלכסנדריה, שהיא הנקודה למעלה (מצביע). באלכסנדריה הוא מדד את הזווית. היות שכבר ידעו גיאומטריה של אוקלידס וידעו ששני קווים מקבילים יוצרים את אותה זווית פה ופה (מצביע), והיות שהוא ידע את המרחק מאלכסנדריה לאסואן, הוא יכול היה לחשב את היקף כדור הארץ, לחלק בשני "פאי" ולקבל את רדיוס כדור הארץ. הוא קיבל אותו בדיוק של פחות מאחוז. זה דיוק פנטסטי.

מאה שנה אחריו מנהל בית ספר אחר בעיר רודוס, פוסדוניוס, ניסה למדוד שוב פעם. הוא עשה זאת בשיטה אחרת ויצאו לו תוצאות מאד גרועות. למעשה הוא קיבל כדור ארץ בגודל של 60% מהכדור האמיתי.

פטולמאיוס, שכתב ספר על הכל, ספר שכולם קיבלו אותו ובמשך 1,000 שנה הוא היה מעין תנ"ך של הנושאים המדעיים, פטולמאיוס חשב שהיות שהמדידה השנייה היא יותר מאוחרת במאה שנה ולכן הוא שם אותה ולא את המדידה המקורית.

כריסוטפר קולומבוס היה לו את הספר של פטולמאיוס, שלפיו כדור הארץ קטן, הוא 60% מהגודל הנכון. לא היה מקום לאוקיאנוס השקט בכדור הארץ הזה. למעשה הכירו את אסיה, הכירו את אירופה ולא נשאר כבר הרבה בשביל גודל כזה של כדור הארץ. על כל פנים, לא היה מקום לשני אוקיאנוסים. קולומבוס חשב שהדרך להודו הרבה יותר קצרה בכיוון זה, כי הוא חשב שכדור הארץ הרבה יותר קטן. הוא הגיש הצעת מחקר לממשלת ספרד, הצעת מחקר מפורטת, שחישבה בדיוק מבחינה כלכלית כמה זה יכניס. מהודו ייבאו את התבלינים ואפשר היה לחשב כמה אוצר המדינה ירוויח על החסכון במרחק להודו כשייסעו ממערב. קולומבוס, כמובן, גילה את אמריקה במקום להגיע להודו וחשב עד סוף ימיו שהוא הגיע להודו.

אני מספר זאת, ראשית, מפני שכך זה היה, וזה סיפור מעניין; שנית, מפני שבמדע אתה יודע את הצעד שאתה הולך אליו. מדע מתפתח כמו באבולוציה. אם לא תעשה כלום, אם לא תהיה לך תכנית, לא תגיע לשום מקום. אבל כשאתה עושה תכנית – להפוך אותה לשקלים ולחשוב שבאמת אתה הולך לפתח את הנקודה הזאת בדיוק, זו טעות. מדע לא מתפתח כך, אלא תוך כדי זה שאתה הולך לא' אתה רואה את ב' בצד, וב' יכול להיות מקום הרבה יותר מוצלח. אז אתה מגיע למסקנה שאתה מגיע אליה.

רציתי לספר את הסיפור הזה כי הוא מסמל את העבודה המדעית. פה, במקרה זה, מדובר בהמשכיות על פני אלפי שנים. חוץ מזה, זה היה חקר החלל של הימים ההם. היום אנחנו עובדים בקנה מידה אחר. אבל הלקח הוא אותו הלקח.

אני מברך את הציבור שמתעניין במדע, וכמובן, גם את הציבור שמתעניין בחלל. החלל הוא בכל זאת גם שימושי, כך מסתבר. כשיצאו אליו לא חשבו שכל מה שיעבור דרך החלל זה בעיקר משחקי כדורגל, כל הטלוויזיה, הפקסים וכל התקשורת. אבל הוא הביא תועלת רבה. הוא יביא גם הלאה תועלת. אבל איננו יודעים מהי התועלת האמיתית והכי חשובה שתבוא משם. תודה רבה.

תודה רבה לשר לשעבר, יובל נאמן. נמצא עמנו המנכ"ל החדש, דוד לפלר, של משרד המדע, התרבות והספורט וזו הזדמנות לברך אותו. אני מברכת גם את חברנו, חבר הכנסת אליעזר כהן, שהצטרף אלינו.

אני מתכבדת להזמין את נציגת השגרירים. בהיעדרך ציינתי אותך, ברברה, על התרומה הגדולה ועל ביקורו של גולדין. אנחנו באמת מאד מתברכים בעובדה שזה יום המדע הראשון שאנחנו עושים אותו במשותף עם קהילת הנספחים המדעיים. נשמח מאד לברכתך.

Thank you very much, Mrs. Maor, distinguished colleagues, guests, and thank you very much for your invitation to come here. First, I want to apologize for being late. I look forward to the day we have high speed transportation between Tel Aviv and Jerusalem. Thank you for the invitation to speak at the Knesset annual national science day. This is a testament to the excellent and continuing cooperation between the international community and Israel in many scientific fields.

Israeli scientists have a richly deserved reputation as some of the most accomplished in the world and the international community has played a fundamental role in assisting Israel in developing these outstanding assets. For example, since the 1970's the U.S government and the government of Israel have worked together on innovated programs such as the by bi-national Science Foundation, the bi- national industrial research and development foundation of - - and the bi-national agricultural research and development foundation, all of which have key contributions to development of Israeli basic and applied research capabilities. U.S- Israel academic exchanges through the program, and the Israeli-Arab scholarship program also enrich our joint scientific heritage.

The present age offers new challenges. For that reason we are pleased that Israel scientific excellence is now being expanded to benefit the region and the world. Again, international cooperation efforts have played an important role. Israeli scientists are deeply involved in regional and worldwide cooperation, funded by the US government. Forward thinking bi-national and regional programs, such as the middle east regional cooperation program, have started as the result of the Camp David peace efforts and have lead to innovative research ideas. Scholars work here, and with Israel’s regional and global scientific partners. Within the region Israeli scientists have worked under these programs with Egyptian, Jordanian, Palestinian, Tunisian and Moroccan counterparts in the areas of agriculture, water, health, environment, economics and engineering. I know it is hard to believe it in these turbulent times, but this cooperation is continuing even today.

The United States takes pride in assisting and promoting these programs, which truly place opinion on the development of intellectual partnerships, that can be sustained well into the future.

We are especially proud of joint work with Israel on space. NASA and Israel signed an agreement in 1996 and cooperation has increased since that time. Last August NASA administrator Daniel Goldin visited Israel for a week. The outcome of that visit was the signing of a new initiative on cooperation and space – based research, including fields such as remote – sensing, to study land cover and land change, space environment, climate change and new kind of tectonic plates and topographic changes. In addition Israel may join US researches utilizing the international space station, for the provision of advanced research equipment. As part of the ongoing cooperation NASA and the Israel space agency are continuing to support the middle- east interactive data archive maintained at Tel Aviv University. This data notes serves as a gateway for a significant body of earth science data acquired by Israel and the U.S and provides unprecedented access to this data by researches in the region on a daily basis. Later this year the first Israeli astronaut, Colonel Ilan Ramon is scheduled to fly for the space shuttle in Columbia to support research activities from space. Colonel Ilan Ramon will serve as a pillar specialist on this mission, operating in Mediterranean Israel dust experiment, in which Ilan Ramon observing and photographing atmospheric aerosols in the Mediterranean area.

In addition a NASA-Israel space agency joint working group continues to explore opportunities for enhanced civil space cooperation. Mr. Avi Har-Even whom I’m delighted to see here today, director general of the Israeli space agency, will lead a group of Israeli scientists and academics to Washington later this week, to outline potential new areas of joint US-Israel civil space cooperation. The American Embassy here has a special privilege of presenting Minister Vilnay and the Israel space agency with a poster collection for use in Israel’s new space programs.

Some of these posters are on exhibit here today and I hope you have the chance to look at them. We hope these posters can be used to further of your awareness in education and science of space among the Israeli public. The international community looks forward to continue cooperation with Israel in the field of scientific and space-related issues, and confidant that for such cooperation we will see greater rates of achievements in the years to come.

Thank you very much.

תודה רבה לגב' דבורה שוורץ על כל שיתוף הפעולה והדברים החמים.

אני מתכבדת להזמין את מר אבי הר אבן, מנהל סוכנות החלל הישראלית. בבקשה.

בוקר טוב. הבוקר, כשהייתי תקוע בפקק כמו רובנו, חשבתי על הדיספרופורציה שקיימת. בנאס”א משקיעים היום מאמצים רבים לשילוב טכנולוגיות חלל לצרכים אזרחיים. אחד הרעיונות הוא שימוש במטוס רקטה, שיקצר את זמן התנועה מלוד, מנתב"ג לניו-יורק, לשעתיים, שעתיים וחצי. הבעיה היא שיש פה דיספרופורציה: מדובר בטיסה של שעתיים וחצי מניו-יורק לתל-אביב ועוד שעתיים מנתב"ג לירושלים. לכן, אנחנו צריכים למצוא את האיזון.

לאור לוח הזמנים הקצר אציג רק שני שקפים כדי לתאר קצת ממה שאנחנו מנסים לעשות. (מציג שקף). ציינתי כאן חלק מהפעילויות שלנו. אתן סקירה על מה שאנחנו עושים במעט הכסף העומד לרשותנו. למרות מעט התקציב שעומד לרשותנו אנחנו מצליחים לעשות דברים הודות לשותפים שלנו, והשותפים שלנו הם מהאקדמיה ומהתעשייה, שמנסים להושיט לנו עזרה בכל מיני דברים שבמדינות אחרות נחשבים לכסף. אולי לא טוב שאני אומר זאת, כי אם יש פה מישהו מהאוצר, הוא יגיד: אתם לא צריכים כסף. בכל אופן, למען ההגינות כדאי לציין זאת.

אנחנו למעשה הגוף הממשלתי היחידי שממונה על תיאום בין-משרדי ובין מוסדי בנושא פעילויות חלל. אנחנו מהווים כתובת לכל מיני פרוייקטים בין-לאומיים בנושא החלל. למשל, פרוייקט ניווט עולמי. אנחנו שילבנו בנושא זה את מדינת ישראל, תוך שילוב כל משרדי הממשלה, החל ממשרד הפנים, משרד האוצר כמובן, משרד התקשורת וכו'. למעשה כמעט כל המשרדים משולבים בזה.

יש לנו מספר פרוייקטים אינטגרטיביים, שבניגוד לגופים אחרים במשרד המדע אנחנו מנהלים אותם ברמה של מינהלת תכנית. כלומר, יושבים המדענים, מצד אחד, שהגדירו את הצרכים מול המפתחים, שבדרך כלל הם התעשייה ומדעניה, ומנסים לפשר, כי תמיד המדע דורש לימוד והתעשייה לא תמיד מצליחה בטכנולוגיות הקיימות להגיע למדרגה העליונה.

אחד הנושאים שהוא מהחשובים ביותר, למרות שפורמלית אין לנו מנדט לטפל בו אבל אנחנו מטפלים בו, הוא נושא החדרת החינוך והמודעות בנושא החלל. אנחנו עובדים באופן הדוק מאד עם משרד החינוך. אנחנו מנסים לשלב ידיים ותקציבים ביחד. הדוגמא של התלמידים שישנם פה, שבהמשך יספרו לנו על כמה מהפרוייקטים שהם עושים, היא דוגמא טובה. יש פה מיקוד על השנה הזאת, שלמעשה הוכרזה כשנת חלל, עקב האירוע המרכזי, שהוא טיסת האסטרונאוט הישראלי הראשון לחלל, שבהמשך אנחנו גם נשוחח איתו.

בתור היותנו חלק ממשרד המדע אנחנו גם עושים את מה שמשרד המדע עושה בדברים אחרים במדע, דהיינו: אנחנו תומכים בפעילות המחקרית במוסדות האקדמיה. בניגוד לגופים אחרים, אנחנו גם תומכים בתעשיות ובמספר מכוני מחקר. יש פה אולי נציגים של מכוני מחקר, שיחייכו - ולמשל, נמצא פה נציג מהטכניון – ויגידו: האם זה נקרא תמיכה? אבל בכל אופן, אנחנו מנסים לסייע להם.

כן ניתן סיוע באיזרוח טכנולוגיות חלל. כידוע לכם, בכל העולם הטכנולוגיות המתקדמות לגבי החלל הגיעו ממערכת הביטחון. כך זה התחיל מהמלחמה הקרה. לאט לאט מנסים לאזרח אותן. אנחנו מדינה שיש לה הישגים מרשימים בנושא החלל, ואנחנו למעשה אחת משמונה מדינות שיש להן לוויין תוצרת עצמית ששוגר עם משגר מתוצרת עצמית. כרגע יש לנו בחלל שלושה לוויינים: עמוס, הלוויין של הטכניון "טקסס", ולוויין מסחרי "ארוס". הכל כחול-לבן.

לבסוף, אנחנו גם עוסקים בעידוד, פיתוח קשרים ושיתוף פעולה בין-לאומי. הגענו לשיתוף פעולה הזה לא בגלל זה שכולם אוהבים את היהודים, אלא מתוך הכרה בהישגינו ובמה שאנחנו יכולים לתרום. יש לנו שיתופי פעולה עם מדינות החל מארצות הברית, צרפת וכו'. חלק משיתופי הפעולה עם ארצות הברית הוזכרו על-ידי היועצת הכלכלית של נציגות ארצות הברית. הידקנו את שיתוף הפעולה עם צרפת ולמעשה יש לנו פרוייקטים משותפים ואנחנו עובדים יפה מאד. יש לנו פרוייקטים משותפים עם הולנד, עם אוקראינה, רוסיה וגרמניה. בעתיד הקרוב אני מקווה שנצליח לחתום על הסכמי שיתוף פעולה גם עם מדינות כמו הודו, קנדה וסוכנות החלל האירופאית.

אני מברך את כולנו ביום מעניין.

אם ראש הוועדה תסכים, נתקשר עכשיו אל אל"מ אילן רמון מנס"א. השעה שם עתה היא 2:50 לפנות בוקר.

פרופ' זאב לוין, שהוא המדען הראשי של הפרוייקט שנעשה באוניברסיטת תל-אביב, ירחיב את הדיבור על המשימות של אילן רמון.

(קישור בטלפון עם אילן רמון).

אילן, שלום, זה אבי הר-אבן. בוקר טוב, מה שלומך? אנחנו נמצאים בכנסת כאורחים של ועדת המדע והטכנולוגיה בראשותה של חברת הכנסת ענת מאור. האולם מלא אנשים, למרות הפקקים. אנשים רוצים לשמוע את קולך. ראש הוועדה, חברת הכנסת ענת מאור, תשוחח איתך. שיהיה לך בהצלחה.

תודה רבה.

אילן, שלום לך. אנחנו ממש נרגשים פה. נמצאים פה 200 תלמידי תיכון, מדענים, ועדת המדע של הכנסת, משרד המדע. בוא נשמע איך אתה מרגיש שם, מעבר לים.

חברת הכנסת ענת מאור, המכובדים שיושבים באולם, אני ממש....

אני מקווה שבחלל תהיינה פחות תקלות ממה שיש פה. איך אתה עובר כרגע את שלב ההכנות? מה בדיוק קורה איתך אישית?

אני בהכנות מצוי די הרבה זמן. בשנה וחצי האחרונות.... בתחומים

אילן, לצערי, אנחנו לא שומעים אותך טוב. יש פה עוד עצה אחת ונראה אם היא תעזור. אם לא – נגיד לך מילות פרידה.

אילן, זו חגית. האם אתה זוכר מה לימדתי אותך באוניברסיטה? יש לך "אינטר סימבול", "אינטר פירנס". תעשה הפסקה בין מילה למילה וכך נוכל לשמוע אותך יותר טוב.

או-קיי. עכשיו שומעים אותי טוב יותר?

לא, זה לא עזר. אילן, אני רוצה לומר לך שוב בשם כולנו, שאנחנו ממש גאים בך. אנחנו מקווים שהתרומה של הטיסה תרחיב לך אופקים ותתרום לכל המדינה. אנחנו מוסרים לך הרבה מאד אהבה. אתה יודע מה? אתה כבר נשמע כמו אסטרונאוט במובן החיובי של המילה. הרבה הרבה הצלחה וכל טוב.

תודה רבה לכם.

(מחיאות כפיים)

אני מקווה שאתה שומע את מחיאות הכפיים. הרבה אהבה מכל הציבור פה. תודה רבה. לילה טוב.

לילה טוב. תודה רבה.

תודה רבה על הרעיון ועל הקשר האישי. נמשיך עכשיו עם תורת החלל עצמה. אני מתכבדת להזמין את פרופ' זאב לוין מאוניברסיטת תל-אביב שישכיל אותנו בנושא הניסוי האסטרונאוטי הישראלי. הכל, כאמור, בחמש דקות, כדי שנוכל לשמוע אחר-כך גם את הצעירים עצמם מבתי הספר התיכוניים. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. בחמש דקות להציג פרוייקט שאנחנו עובדים עליו כבר כמעט שלוש שנים זו מטלה לא קלה. חלק מהדברים כבר נאמרו ואולי זה עוזר קצת בדיון.

אני מדבר על פרוייקט האסטרונאוט הישראלי, שהתחיל בהתחלה כפרוייקט קטן ביותר, שמטרתו היתה בסך הכל לצלם מהחלל למטה סופות אבק שעוברות מעל לים התיכון. זו היתה המטרה. אבל כמו שדברים קורים לעתים קרובות, דברים התפתחו. אפילו אילן רמון, שהגדרתו בהתחלה היתה הרבה יותר קטנה מההגדרה שנותנים לו היום כ"פיי ספציאליסט", תפקידו התרחב אלפי מונים ממה שתוכנן בהתחלה.

מה שאתם רואים עכשיו מאפיין את הניסוי שלנו. כבר עכשיו אגיד שנתתי לחברת הכנסת ענת מאור "סטיקרים" בשביל כל הנכדים, הילדים וכמובן הילדים שלנו פה, כדי שאפשר יהיה לתלותם על המכוניות, על התיקים וכדומה.

בכל אופן, הפרוייקט מתוכנן בצורה הבאה: הוא אמור לטוס מעל לים התיכון וגם מעל חלק מאזורי האוקיאנוס האטלנטי. מטרתו לצלם בצורה מתוחכמת סופות אבק ולחקור הן את המקורות של הסופות והן את מה שקורה לסופות האבק האלה בדרכן מהמקור ואפילו אל מדינת ישראל. בו זמנית, בזמן שהמעבורת עוברת למעלה, החלק השני של הניסוי כולל גם מטוס מחקר, שאמור לטוס בגבהים שבהם סופות האבק נמצאות. המטוס אמור לדגום את החלקיקים שנמצאים בתוך האבק ולאחר מכן לעשות אנליזה כימית. הסיבה לכך שאנחנו עושים שילוב של שני החלקים האלה של הניסוי היא כדי שנוכל לאמת חלק מהמדידות שנעשות מהחלל על-ידי מדידות שנעשות במקום עצמו. לדבר הזה יש חשיבות גדולה מאד. זו גם הסיבה לכך שנאס”א מלכתחילה הסכימה לכך שזה ניסוי שהיא רוצה שאנחנו נבצע. הסיבה לכך היא שכיום נאס”א שיגרה כבר לחלל כמה לוויינים, בעיקר שניים מהם, שמודדים סופות אבק מעל כדור הארץ. הבעיה היא שהם לא רואים את אותו אזור באותו זמן, לא מזהים את אותן סופות אבק, כך שקשה להם לעשות כיול בין שני הלוויינים האלה שנמצאים בחלל.

היתרון של הניסוי הישראלי הוא בכך שממקום אחד נשתמש באותם עורקי גל שמשתמשים בהם האמריקנים בשני הלוויינים ונשווה זאת עם מדידות של מטוס, שנעשות בו זמנית. כלומר, התוצר שלנו, התוצר של אותו ניסוי יהיה לשפר את מערכות הכיול האמריקניות וכמובן לתת לנו הבנה יותר טובה על מה זה בכלל סופת אבק, איך היא מתנהגת, איך היא משתנה עם הזמן מהרגע שהיא יוצאת, למשל, מאזור סהרה ומגיעה לאזור שלנו.

(מציג שקף). אתם רואים כאן את אילן, שדיברנו איתו כרגע. הפרוייקט נקראMediterranean dust experiment. זו לפחות המטרה המרכזית של אותו ניסוי.

למה אנחנו רוצים לחקור סופות אבק? אנחנו רוצים לחקור סופות אבק, כי סופות אבק מהוות את החלק העיקרי של החלקיקים, אותם ארוסולים שנמצאים באטמוספירה. אם מביטים סביב כדור הארץ ולוקחים את המסה, את המשקל או את כמות החומר שנמצאת באוויר, סופות אבק מהוות את הרוב של אותם חלקיקים, אפילו יותר מאשר זיהום האוויר שעליו אנחנו מדברים כל-כך הרבה. נוסף לכך, הן בגודל המתאים וכאשר חלקיקים נכנסים לתוך הריאות, חלק מאותם חלקיקים לא מצליחים לצאת החוצה. אם אותם חלקיקים מכילים חומרים רעילים, או חיידקים שמגיעים מאזורים מזוהמים, הדבר הזה נכלא בתוך הריאות שלנו ולא יוצא החוצה. לכן, חשוב לנו להבין מה יש על אותם חלקיקים, איך הם משתנים כפונקציה של זמן.

נוסף לכך, חשוב לנו לדעת מה הגודל ומה ההרכב של אותם חלקיקים, כי לדבר הזה יש השלכה ישירה על התחממות כדור הארץ. כולנו למדנו וקוראים כל הזמן על נושא התחממות כדור הארץ. לדבר הזה יש חשיבות גדולה מאד. הם משפיעים על הגשם ועל העננים. אנחנו יודעים היום הרבה יותר ממה שידענו לפני כמה שנים. ברור לנו שאותן סופות אבק משפיעות לפעמים בצורה חיובית. זאת אומרת, מגבירות את הגשם. אבל לעתים הן גם מפחיתות את כמויות הגשם. לכן, חשוב לנו להבין איזה מצבים יכולים לעזור לנו בהגברת הגשם ואיזה מצבים יפחיתו את הגשם.

כמובן שלדבר הזה יש חשיבות גם מבחינת חיזוי מזג האוויר. אם אנחנו רוצים לעשות חיזוי ולדעת מה יהיה בעוד חודש, או אפילו בעוד שבוע, מה תהיינה כמויות הגשם שאמורות לרדת בעוד שבוע, למשל – הרי שכל נושא החיזוי קשור בהחלט במידע שיש לנו, בידע שיש לנו, להבנת אותם תהליכים ואותו הרכב של חלקיקי האבק באוויר.

מהי המטרה שלנו? כמו שנאמר, המטרה היא לחקור את החלקיקים האלה של האבק, בסופות האבק, כשהן עוברות מעל לים התיכון, את התכונות של החלקיקים, את השינויים, ללמוד על התרומה שלהם על שינוי אקלים באזור הים התיכון, על כמויות הגשם. כן אנחנו רוצים להבין את התהליכים המשפיעים על הברקים ועל השדונים, שזה ניסוי נוסף, ניסוי "מיידק", שלא הזכרתי. אנחנו גם חוקרים תופעה שנתגלתה לפני 13 שנה, שמעל סופות ברקים גדולות מאד, מעליהן, בגובה של בין 20 ל-90 ק"מ מתגלים כל מיני אורות כאלה. קוראים לזה שדונים. זה מופיע כמו מדוזה כזאת, עם רגליים ארוכות כאלה. הדבר הזה מופיע לזמן קצר ביותר. הוא מופיע בעיקר מעל סופות ברקים גדולות מאד. מעט מאד ידוע על הדבר הזה, כי הדבר רק נתגלה לפני 13 שנה. המטרה של חלק מהניסוי שלנו היא לעקוב בצורה מאד מתוחכמת אחר אותם שדונים, בעיקר מעל אזור דרום-מזרח אסיה, מעל אירופה ומעל דרום-אמריקה.

איך אנחנו נבצע את הניסוי הזה? – הניסוי שלנו הוא חלק ממה שנקרא Hitchhiker. Hitchhiker זה טרמפיסט. לאמיתו של דבר, בהתחלה בכל הנושא הזה של טרמפיסט על מעבורת החלל היה רעיון להכניס רק ניסויים של תלמידי תיכון וכדומה. עם הזמן זה השתפר ונהיה יותר מתוחכם. הניסוי שלנו הוא הניסוי הראשון שבו על אותה מעבורת, באותו ניסוי של טרמפיסט, אנחנו גם מכניסים את שילובו של האסטרונאוט וגם תחנת קרקע שתעזור בשליטה. בכל אופן, המערכת נמצאת על המרפסת של המעבורת. זו המערכת שלנו (מציג שקף).

אם מותר לי, אומר בקצרה במה זה טוב למדינה ומהי החשיבות של הנושא למדינה. חלק מהדברים כבר נאמרו. חשוב לי לדבר על כך שכמובן אנחנו נחשפנו לטכנולוגיות חדשות, שבעצם לא היתה לנו כל אפשרות להגיע אליהן בדרך אחרת. יש לנו, כמובן, שיטות בטכנולוגיה וגם בחקר החלל. יש לנו פה את אימון האסטרונאוט, שזה דבר יחסית חדש. אני מדבר על כל הנושא הזה של איך מאמנים אדם כדי לצאת לחלל. זה פתח בפנינו כל מיני אפשרויות של שיתוף פעולה עם מדינות רבות. בשקף רשומות המדינות שעומדות להיות שותפות בחלק מהניסוי שלנו. זה פתח לפנינו את האפשרות ועובדה היא שהיום נאס”א מזמינה אותנו להשתתף בתכנית תחנת החלל. כבר בשבוע הבא אנחנו אמורים להיות בנאס”א כדי לקדם את שיתוף הפעולה הזה.

לסיכום, אנחנו ברוכים בזה שההסכם הזה הגיע לשלב שאנחנו עומדים בפני שיגור. אנחנו מקווים שהמעבורת שנחתה שלשום לא הגיעה פגומה, כך שנוכל לצאת לחלל כבר ביולי הקרוב. לכל המעוניינים, ה"סטיקרים" מחולקים עתה. תודה רבה.

תודה רבה לפרופ' זאב לוין. אני מתכבדת להזמין את הגב' יפה ויגודצקי, ממשרד החינוך והתרבות. היא תדבר על פעילות תלמידים בנושא החלל. כאמור, בסוף האירוע התלמידים יציגו את הדברים בעצמם.

אני רוצה לברך את חבר הכנסת מח'ול שהצטרף אלינו.

בוקר טוב למכובדיי בשולחן הנשיאות, חברי כנסת, אורחים נכבדים, חבריי במשרד החינוך והתרבות, מפקחים ממערכת החינוך, מורים ובעיקר תלמידים. כדי לתקן – אין כאן תלמידי תיכון. יש כאן תלמידי חטיבות ביניים. חשוב לציין שאנחנו מתחילים את הפעילות שלנו באמת כבר בגיל מאד צעיר.

כפי שנאמר כאן, מדינת ישראל תופסת מקום נכבד בקהילת המדע העולמית. המדענים הישראליים מוכרים בעולם וזוכים להערכה. הם משולבים בחזית המחקר המדעי של המדינות המפותחות. מאז ראשית המדינה הכירו מנהיגיה בחשיבותם של המדע והטכנולוגיה וסייעו להתפתחותם.

מערכת החינוך גם היא משקיעה מאמצים לא מבוטלים, כדי להרחיב ולבסס את היידע המדעי והטכנולוגי של בני הנוער. המדענים והטכנולוגים הישראלים של היום, שהעולם כולו רואה בהם עילית, שאבו בעצם את יסודות תורתם ממערכת החינוך בישראל.

מאז 1994, ובעקבות דו"ח הוועדה העליונה לחינוך מדעי טכנולוגי, שנקרא "מחר 1998", בראשותו של פרופ' חיים הררי, פועלת מערכת החינוך כדי לחזק את לימודי המדעים והטכנולוגיה אצל בני הנוער, לעודד בנות להתמחות בתחומים אלה ולהרחיב את עתודת הבוגרים הפונים ללימודי מדעים וטכנולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה.

כדי להקנות חינוך מדעי טכנולוגי לכלל תלמידי המערכת, פיתחה המערכת תכנית לימודים חדשה למקצוע חדש, שנקרא מדע וטכנולוגיה, אותו לומדים כל התלמידים, מגן הילדים ועד החטיבה העליונה. זהו מקצוע המציג את המדעים, את הטכנולוגיה ואת הקשרים שביניהם בצורה חדשנית, מעניינת ומשולבת בהתנסויות בסביבות עתירות ציוד מדעי חדיש, מחשבים וטכנולוגיות חדשות. תכנית הלימודים "מדע וטכנולוגיה" מקיפה תחומים רבים, כולל לימודי כדור הארץ והחלל.

מערכת החינוך מרחיבה את פעילויותיה גם מחוץ למסגרת הלימודים הפורמלית בכל רחבי הארץ, במסגרות כמו "נוער שוחר מדע", "נוער מחשבים" ועוד. עשרות אלפי תלמידים משתתפים מדי שנה בחוגים, בימי עיון, בקייטנות קיץ, באולימפיאדות בין-לאומיות ולאומיות, לומדים, מבצעים מחקרים ומפתחים רעיונות טכנולוגיים בהנחיית מדענים ומהנדסים, במסגרות של המוסדות להשכלה גבוהה, מכוני מחקר, מפעלי תעשייה, מוזיאונים למדע, שאנחנו רואים כאן חלק מהפעילות שלהם, וכיוצא בזה. כדי לעורר בתלמידים סקרנות ולפתח בהם עניין במדע, פותחו במערכת החינוך עשרות פרוייקטים מרתקים, שקרבו את התלמידים אל עולם המדע ואף איפשרו להם לקחת חלק בו ולהיות שותפים בתהליכי מחקר.

בעקבות הידיעה שהאסטרונאוט הישראלי הראשון, אלוף משנה אילן רמון, ישוגר לחלל במעבורת אשר תקיף את כדור הארץ, ביקשה סוכנות החלל הישראלית לשלב את לימודי החלל בבתי הספר. אירוע זה של שיגור אסטרונאוט ישראלי לחלל הוא אולי צעד קטן לחקר החלל, אך הוא בוודאי צעד גדול לישראל, המקנה לה מעמד מכובד במספר מצומצם של מדינות אשר שלחו אסטרונאוטים לחלל.

ברור על כן שמערכת החינוך נענתה ברצון לבקשת סוכנות החלל והגבירה את לימודי כדור הארץ והחלל בבתי הספר. אולם יותר מאשר להוסיף לתלמידים פרק לימוד, חשוב היה לעורר בהם סקרנות ועניין, לשלב אותם בתהליכי חקר ולאפשר להם לנסח שאלות ולהעמידם במבחן מדעי.

תלמידים רבים השתלבו בפרוייקטים אלה. ברשותכם, אתאר רק מקצתם. פרוייקט אחד הוא פרוייקט שנקרא "גולשים בחלל". מדובר בפעילות המתבצעת במסגרת לימודי כדור הארץ והחלל בכיתות ו'. התלמידים בוחרים יעד במערכת השמש. הם חוקרים את היעד, אוספים לגביו מידע, תוך שימוש בסביבה ממוחשבת ובונים הדמייה תלת מימדית של אותו יעד.

פרוייקט נוסף הוא Star shine 2ביוזמתו של המדען ד"ר גיל מאור, מצוות החוקרים של נאס”א. מאחר וענת מאור כבר עומדת לידי, אתקשה לתת את התיאור, וחבל, כי הילדים התבססו על הדברים התיאורטיים. בכל אופן, באמצעות לוויין המראות שמרחף בחלל ומחזיר את אור השמש אל כדור הארץ, הכדור הזה יכיל גם מראות שתלמידי בתי הספר שלנו שילבו בו כדי לחקור מאוחר יותר את התוצאות של אותו לוויין שמרחף בחלל.

גולת הכותרת שלנו באמת היא אותו ניסוי שאנחנו מבצעים ביחד עם האסטרונאוט הישראלי. התכנית מכוונת לתלמידי חטיבות הביניים, שמבקשים לחקור התנהגויות של חומרים בתנאים של חוסר גרביטציה. הניסוי נבנה על-ידי תלמידי חטיבת ביניים בארץ, בקרית מוצקין. אנחנו קוראים לניסוי הזה גן כימי. הניסוי הזה בעצם בא לבדוק כיצד שני חומרים, שמחוברים יחד, יוצרים גבישים בחלל וכיצד הם מתנהגים במעבדה שלנו כאן בבתי הספר.

אני מקווה שיעלה בידינו להוסיף ולתגבר לימודי מדעים וטכנולוגיה לכל בני הנוער ולהגדיל את מספר התלמידים והתלמידות שמעוניינים בתחומים אלה. אין לנו ספק שכוחה ואולי עתידה של מדינת ישראל תלויים ביכולתה להתפתח, להתקדם ולשמור על מקומה בחזית המדע והטכנולוגיה. עלינו, מערכת החינוך, מוטלת החובה להבטיח שכך יהיה.

אני מאד מודה לכל המסייעים במלאכה. תודה מיוחדת לאבי הר-אבן על שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל. תודה.

תודה רבה ליפה ויגודצקי ממשרד החינוך והתרבות. נשמע עכשיו קבוצה ראשונה מתלמידי בית ספר גילה, שיציגו את הפרוייקט שלהם. לאחר מכן, אני מזמינה את ד"ר ארנון קרניאלי. תלמידות בית ספר גילה, בבקשה.

אנחנו כיתה ה', מבית ספר גילה ד'. השם שלי הוא מיכל. שמי הילה. שמי שירה.

אנו לומדים בכיתתנו על החלל ונעזרים בלמידה בתכנית אינטרנט, שנקראת בשם החלל. בתכנית זו אנחנו מתכננים מסע אל כוכב לכת. כדי להכין את העבודה אנו נעזרים במקורות מידע שונים, כגון: ספרי חקר שונים שיש בהם מידע על היעד שבחרנו.

בתכנית מחשב כמו "לגעת בשמיים" אחרי כל פרק שסיימנו יש דפי הנחייה. את העבודה אנו מדפיסים במחשב על-פי דפי ההנחייה. אנו מקווים שהמסע שלנו אל החלל יצליח ואנו מתכוננים אליו היטב לשם כך.

בעקבות עבודה זו אנו למדים הרבה בבית ובכיתה ואנחנו מרגישים שאנחנו יודעים יותר על החלל, על החיים בחלל ועל החשיבות של החלל לבני האדם.

ראינו את הסרט "אפולו 13", המספר על מסע בחלל שלא הצליח. אנו מקווים שהמסע שלנו אל החלל כן יצליח.

אנו מאחלים לאילן רמון ולמבצע בחלל של "מיידקס" הצלחה רבה ושיחזרו בשלום לכדור הארץ.

תודה רבה לדור המדעניות והאסטרונאוטיות בעתיד. תודה רבה.

כאמור, ד"ר ארנון קרניאלי, מאוניברסיטת בן-גוריון, ידבר על איבחון מידבור בגבול ישראל-מצרים. בבקשה.

תודה רבה. לפני שהמצגת תתחיל לעבוד אקדים ואומר שאני הולך לדבר על איבחון תופעות מידבור בגבול ישראל-מצרים. מה הקשר בין חלל ומידבור? אזורי מידבור, או אזורי מדבר הם אזורים מרוחקים, בלתי-נגישים בדרך כלל, וקשה לחקור אותם נקודתית. קשה להגיע לכל נקודה בהם. על-ידי לוויינים ואמצעים מתוחכמים של חישה מרחוק ניתן לנתח את תופעות המידבור בצורה רציפה גם בזמן וגם במרחב.

גבול ישראל-מצרים נקבע בשנת 1906 כגבול בין האימפריה הבריטית לבין האימפריה התורכית. ככלל, הוא גבול ישר בין רפיח לאום רשרש. אנחנו רואים שלמרות הגבול הישר יש לו שתי אצבעות, או זיגזגים, בסביבות הר חריף. בספר של משה ברוור מצוי תיאור מדוייק איך נוצרו שני הזיגזגים האלה. אתייחס לזה בהמשך.

כבר בשנת 1963, במסגרת תכנית ה-Gemini, עוד לפני תכנית אפולו, אנחנו רואים תמונות של גבול ישראל-מצרים. גבול ישראל-מצרים נראה כקונטרסט די חזק, כניגודיות והחזרה די חלשה בין הצד הישראלי, שהוא יותר כהה, לצד המצרי שהוא יותר בהיר.

ב-1967 היתה כזכור מלחמת ששת הימים. ב-1972 הגבול הולך ומטשטש. יש יותר חדירה של בדווים ממצרים לתוך שטחי ישראל. יש יותר ראייה של יותר פעילות אנושית בשני הצדדים. ב-1980 הגבול כמעט שלא קיים. המשבצת הזאת מתייחסת לשדה התעופה שהיה בצד המצרי. זו פתחת שלום, אלה הישובים הישראלים. אבל הגבול בסביבות ניצנה כמעט שלא נראה.

כאן אתם רואים את השטח ב-1982, בגמר ביצוע הסכם השלום בין ישראל למצרים. שנתיים לאחר מכן אנחנו שוב פעם רואים את הניגודיות הגדולה בין ההחזרה בישראל, שהיא יותר כהה, מההחזרה במצרים, שהיא יותר בהירה. עשר שנים מאוחר יותר אנחנו רואים שיש ניגודיות אדירה בין האזור הישראלי לאזור המצרי. אתם רואים את הגבול בסביבות הר חריף. אפשר להבחין בזיגזגים של צורת הגבול.

במשך הרבה שנים ראו את ההבדל בין ההחזרה בניגודיות כתוצאה מרעיית יתר בצד המצרי. בשנים האחרונות חקרנו את התופעה הזאת יותר ביסודיות. פה אנחנו רואים צילום אוויר של אזור הגבול. (מציג צילום אוויר). זו דרך הפטרולים הישראלית, זו דרך הפטרולים המצרית. בצד הישראלי התוצאה של הניגודיות היא לא תוצאה של רעיית יתר, אלא כתוצאה מחוסר פעילות אנתרופוגנית. בכל השטח שכוסה בקרומי קרקע בצד המצרי יש יותר רעייה, אבל לא עצם האכילה של הצמחייה גרמה לצבע הבהיר, אלא הרמיסה של הקרומים הביולוגיים. הקרומים הביולוגיים זה קרום קרקע קשה שנוצר על החולות. הוא נשבר בקלות. אנחנו רואים שהוא תוצאה של קיבוע הקרקע על-ידי פיאנו בקטריה, שזה מיקרו-אורגניזמים שתופסים את חלקיקי הקרקע.

לסיכום, אנחנו רואים שבצד הישראלי, כתוצאה ממדיניות של שימור השטח, יש לנו פעילות של חוסר מידבור, או מידבור הפוך, מה שנקרא בלעז rehabilitation. בצד המצרי, כתוצאה מפעילות אנושית של רעייה, דריכה ורמיסה של פני השטח יש לנו תופעות מידבור. תודה רבה.

תודה רבה לד"ר ארנון קרניאלי. אני מזמינה את התלמידים מבית ספר זיו. בבקשה. אחריהם תדבר פרופ' דינה קובץ מאוניברסיטת תל-אביב. בבקשה.

בוקר טוב לכל המכובדים. אנו תלמידי בית-ספר זיו. הכרת הירח – שטח הפנים שלו, תכונותיו, חומריות כבדה, החזרת אור השמש. השוואה בין כדור הארץ והירח. הכרת תכונות כדור הארץ תוך דגש על התכונות שמאפשרות קיומם של חיים, קיום האטמוספירה, המרחק מהשמש ומים כנוזל. הטיסה לירח בחללית. זווית כניסה ויציאה מכדור הארץ. בעיות אפשריות בטיסה. התרומה של מחקר היקום.

נופי הירח... בהתאמה לתאריך העברי. מערכת השמש. מבנה השמש.

הפלנטות. מיקום, תכונות. האם ניתן לקיים עליהן חיים כפי שאנו מכירים?

תודה רבה. התשובות תהיינה בהמשך המחקר. כאמור, אני מזמינה את פרופ' דינה פריאלניק-קובץ מאוניברסיטת תל-אביב, שתדבר על כוכבי שביט, במחקר משולב.

אני מברכת את חבר הכנסת כנעאן, שהצטרף אלינו.

שלום לכולכם. אנסה להסביר לכם בקצרה כיצד עושים מחקר שמשלב בתוכו צורות שונות של חקירה. המחקר שאתאר מתבצע בעיקרו באוניברסיטת תל-אביב על-ידי קבוצות מחקר שונות.

אקדים ואסביר לכם מאד בקצרה מה הם העצמים שאותם אנחנו חוקרים. העצמים הם כוכבי שביט, שבנויים מראש מגוף קטן ונסתר בתוך הילה גדולה, או ענן גדול שעשוי מגאז וגרגירי אבק קטנים. הגרעין שנמצא במרכז צולם בפעם הראשונה על-ידי חללית מחקר שעברה ליד שביט, השביט של האלי, ב-1986. רוב היצור הזה שאנחנו רואים אותו בחלל - ומכיוון שהוא מאד גדול אפשר להבחין בו גם ללא עזרת טלסקופ או עזרים נוספים – הוא זנב גדול של אבק ומוליקולות גאז באורך של עד 10 מיליון ק"מ.

מה שמעניין בכוכבי השביט הוא שאם יש לכם פה תמונה סכמטית של מערכת השמש עם הפלנטות השונות, וכל פלנטה נעה במסלול משלה סביב השמש, במסלול קבוע, הרי שכוכבי שביט – ואנחנו מכירים מאות רבות של עצמים כאלה – עוברים את מערכת השמש מקרוב לשמש ועד למאד רחוק מהשמש. בעצם המאגר העיקרי של כוכבי שביט הוא אי-שם בפריפריה של מערכת השמש, מעבר לפלנטה האחרונה, זאת אומרת מעבר לפלוטו.

מכיוון שהגופים האלה הם מאד קטנים, הם עברו מעט מאד שינויים במשך זמן החיים של מערכת השמש. לכן, החשיבות של חקר היצורים האלה. החשיבות של חקר כוכבי השביט והבנתם היא בכך שאנחנו מקווים ללמוד מהיצורים הפרימיטיביים האלה על מבנה מערכת השמש ועל היווצרות מערכת השמש. זה נושא שנמצא בחזית המחקר במדעים פלנטריים. זאת אחת הסיבות או הסיבה העיקרית לכך שאנחנו מנסים להבין אותם.

הדבר השני, שהוא מאד חשוב, הוא שהשביטים האלה, שנעים בכל מערכת השמש, מתנגשים לעתים קרובות בפלנטות וגם בכדור הארץ. ההתנגשויות האלה יכולות לגרום לקטסטרופות, לקטסטרופות בקנה מידה גלובאלי, ארצי, כמו למשל הכחדת הדינוזאורים שכנראה התרחשה כתוצאה מפגיעת שביט, או היעלמות האטמוספירה של מאדים, שאחת התיאוריות היא שהיא התרחשה כתוצאה מפגיעה של כוכב שביט.

הדבר האחרון, והלא פחות חשוב, הוא העובדה ששביט עשוי ברובו מקרח של מים והמים נמצאים כנראה במרכז השביט, או נמצאו במרכז השביט בצורה נוזלית. ביחד עם המולקולות של פחמן וחמצן נוצרו שם מולקולות אורגניות ולכן גם נוצרו צורות החיים הראשונות. ישנה תיאוריה רווחת שהחיים ראשיתם בשביטים ועם השביטים הם הגיעו לכל שאר המקומות, או שאר העצמים במערכת השמש ואולי ביקום כולו.

המחקר שמתבצע באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף פעולה עם מוסדות אחרים ברחבי העולם, משלב בתוכו צורות מחקר שונות. המטרה העיקרית היא להבין את המבנה הפנימי של כוכב שביט, שאותו אנחנו לא יכולים לראות ואנחנו לא יכולים, לפחות לעת עתה, להגיע אליו. לכן, מה שאנחנו רוצים להגיע אליו זה בעצם מודלים של כוכב שביט, או הדמייה ממוחשבת של כוכב שביט. את זה אנחנו עושים במה שנקרא מעבדת מחקר, מעבדת מחשבים. כדי לקבל נתונים על הדברים שאנחנו רוצים לחקור אנחנו משתמשים במעבדה אמיתית שבה עושים הדמייה של חומר של שביט בתנאי חלל. זאת אומרת, בתנאי טמפרטורה ולחץ נמוכים. על-ידי זה אנחנו לומדים על התכונות של החומר שמרכיב כוכב שביט.

אנחנו נעזרים בתצפיות כדי ללמוד על הפעילות של הגופים האלה וללמוד על ההרכב שלהם. כל זה מוזן לתוך המודלים של כוכבי שביט. דרך אגב, תצפיות עושים גם במצפה הכוכבים שנמצא במצפה רמון, השייך לאוניברסיטת תל-אביב.

כל צורות המחקר האלה תורמות לתכנון מבצעי חלל רבים. אתן לכם בקצרה רשימה של המבצעים בשקף הבא. משימות החלל מביאות תוצאות ששוב מוזנות לתוך המודלים וההדמייה הממוחשבת, וחוזר חלילה. בצורה כזאת מתקדם המחקר בשביטים בשלוש חזיתות שעובדות יחד.

(מציגה שקף). השקף הזה מראה את אחת מצורות המחקר, זאת אומרת תצפיות בחלל. זו תמונה יפה של שביט שעבר קרוב לכדור הארץ לפני כמה שנים. זה השביט של האלי.

(מציגה שקף). זה מזכיר לכם את מה שאמרתי קודם לגבי המבנה של כוכב שביט.

(מציגה שקף). זו המעבדה לחקר שביטים באוניברסיטת תל-אביב. אתם רואים שזו מכונה רצינית שבמרכזה נוצר דגם של קרח בטמפרטורות ובלחץ נמוך.

(מציגה שקף). זו רשימה של משימות החלל שמתוכננות על-ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופאית "איסא" שאנחנו שותפים לה בכל מיני מחקרים. אתם רואים שכמעט כל שנה, החל מהקייץ הקרוב, תשוגר חללית, שאמורה להיפגש עם כוכבי שביט, אפילו לפגוע בכוכבי שביט ולאסוף אינפורמציה ממש במקום. לכן, הידע שלנו על כוכבי שביט יתעשר בהרבה בשנים הקרובות.

תודה רבה לפרופ' דינה פריאלניק קובץ.

אני מזמינה עכשיו את תלמידי בית הספר "דקל וילנאי". בבקשה. אחריהם – ד"ר משה בר-לב.

בוקר טוב. אנחנו מכיתה ח', מחטיבת הביניים "דקל וילנאי" במעלה אדומים. בשנה שעברה למדנו מעט על החלל. בזמן לימודינו התמקדנו על מבנים ביקום ומערכת השמש. אך הפרוייקט העיקרי היה פרוייקט ה"כוכב הזוהר", Star shine. בעת לימודינו קיבלנו מנאס"א, ביחד עם עוד בתי ספר ברחבי העולם, עדשה עכורה שאותה ליטשנו ולאחר שהיא הבריקה מאד והיתה מראה טובה, שלחנו אותה לנאס"א. ביחד עם עוד עדשות כאלה בנו ממנה כדור גדול אותו שלחו לחלל ביחד עם חללית שיצאה לפני מספר חודשים וניתן היה לראות אותה בשעות הערב.

השנה, אחרי פסח, נלמד שוב את הנושא בהרחבה רבה יותר. התכנית היא ללמד במקביל בכל בתי הספר במעלה אדומים, בכיתות א-ט, את הנושא, ובאשכול הפיס יהיה יום שיא ותערוכות בנושא.

אותנו מעניין ללמוד איך צופים בשמיים, מה מוצאים בהם, מתי נראה כל דבר ואיך, עונות השנה, ליקוי שמש וירח, מסלולים שונים, האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ, איפה ועוד.

אנחנו חושבים שהנושא מרתק וחשוב ללמד אותו, כדי להבין מה קורה ועתיד לקרות בחלל בכלל ובכדור הארץ בפרט, להבין איך אנחנו יכולים להשפיע על דברים, כמו להגן על הפלנטה שלנו מזיהום והרס מעשי ידי אדם, או מהרס בידי גופים חיצוניים כמו אסטרואידים, למצוא איפה ניתן למצוא חיים, או לאפשר לנו לחיות ועוד ועוד.

תודה רבה מכל הלב.

ד"ר משה בר-לב, נשיא חברת "אימאג' סאט", ידבר על איזרוח טכנולוגיות ביטחוניות בתחום החלל. אני רוצה שאחריו אזמין את פרופ' משה גלמן, מהטכניון, לאור ביקור הוועדה והחללית שנשלחה מישראל, שאנחנו גאים בה. בבקשה.

שלום לכולם. אסביר לכם בקצרה איך הגענו עד הלום ואולי המסר הוא מסר קצת לכיוון הימני, כלומר אם מתעקשים ואם רוצים אפשר להגיע לכל מיני דברים מאד מעניינים ולא צפויים.

ההתחלה היתה צנועה, אולי לא צנועה אלא עם יומרה גדולה. בתחילת שנות השמונים התעשייה האווירית החליטה להיכנס לנושא החלל. לא ארחיב את הדיבור על איך זה נעשה. אבל היתה לי הזכות לעמוד בראש קבוצה של אנשים שהגישה את המתווה הראשוני. בתוך מספר חודשים אספנו את האנשים הכי טובים שיש בתעשייה האווירית, באותו מפעל "מבת", וניסינו להבין מה זה לוויין, איך בונים לוויין ומה אפשר לעשות איתו. הגענו למסקנה שהשד בכלל לא נורא ואנחנו לא מבינים למה האמריקנים צריכים 12 טון בשביל לוויין תצפית, זו בהמה גדולה כזאת של מעל 10 מטר, ולמה הרוסים משתמשים בלוויינים של 6 טון ומשהו, כשאפשר להשיג את הכל ב-200-250 קילו. כך גיבשנו המלצה. לא ידענו על מה אנחנו מדברים בדיוק, אבל חשבנו שאנחנו יודעים.

הקבוצה הזאת של האנשים הכינה את הדגם הראשוני. דרך אגב, להפתעתי הגדולה ולהפתעת כל הקבוצה הדגם הזה והצורה הקונספטואלית של הלוויין הזה בסופו של דבר היתה מה ששוגר לאחר מספר שנים. בכל אופן, היינו צריכים לשכנע שכדאי להקים מינהלת, שכדאי להקים את היכולת הזאת בתעשייה האווירית. כמובן שזה קיבל אישור ממשלתי והוחלט לתת לאותה קבוצת אנשים לפעול. בשנת 1984 הוקם מינהל, שאפילו פחדו לקרוא לו מינהל חלל. בסוף קראו לו מינהל טכנולוגיות חלל, קרי: מט"ח. זו היתה ההתחלה.

בצורה מפתיעה, תוך שלוש שנים – וזה באמת אולי אחד הדברים הכי מרשימים שנעשו – הוקמו כל התשתיות. כלומר, הוקמו כל התשתיות הנדרשות מבחינת תחנת הקרקע, מבחינת אזור השילובים, אזור הניסויים של הלוויינים, ובעיקר הקמת הגופים ההנדסיים ואימון האנשים כדי שהם יוכלו לתכנן לוויינים. אראה לכם איך זה נראה. (מציג שקף). מי שעובר בכביש ליד נתב"ג רואה בוודאי את חוות האנטנה שם. הוא אולי יכול לראות גם את תחנת הקרקע. (מציג שקף). זו תחנת הקרקע. ליד תחנת הקרקע יש את האנטנה שעוברת אחרי הלוויינים. כל הבניין הזה הוא בניין של שילובים וניסויים לוויינים, שתיכף אסביר עליו. זה חלק מתחנת הקרקע. זו תחנת המעקב. האמת היא שזה נעשה בחדר קטן עם מחשבים צנועים. אלה שמבקרים רואים מסכים גדולים ומאד מתרשמים. העבודה נעשית במקום אחר. (מציג שקף). זה מרכז השילובים. כאן משלבים את הלוויין וכו'. הכל נעשה תחת קורת גג אחת, קטנה יחסית.

זה הלוויין לפני ששולחים אותו. (מציג שקף). מכניסים אותו לתא אטום והוא מוכן לשיגור.

ב-1988 שוגר הלוויין הראשון מתוצרת התעשייה האווירית ולהפתעתנו הוא עבד כמו שצריך. התעשייה האווירית עשתה זאת במלואה. היו, כמובן, מפעלים נוספים שהיו קבלני משנה שלנו. אתם רואים חלק מהיחידות בחוץ.

בשנת 1990 גמרנו את התכנון של הלוויין הסופי, לוויין התצפית, והשיגור שלו בוצע ב-1995. האמת היא שהמשקל שלו היה יותר 240 קילו מאשר 250 קילו. הוא עבד שש שנים במקום שנה. כך הוא תוכנן וכך הוא נראה. זה לוויין קל וזריז, ממזר. כמו שאתם רואים, הלוויין מצלם ומשדר לתחנת הקרקע באותה עת. הוא יכול גם לצלם בזוויות שונות ואפשר מתוך זה להוציא תמונות סטריאוסקופיות ותוואי שטח.

עם הפסקת פרוייקט הלביא אנחנו נכנסנו ללחץ והחלטנו להיכנס לתחום האזרחי. התוצאה של התחום האזרחי היתה לוויין ה"עמוס". זה לוויין קטן של 450 קילו והוא מול הלוויינים הגדולים של 2 טון, 1.5 טון, 4 טון וכיוצא בזה, שזה בעצם הקונספט שמקובל היום. על ה"עמוס" הצלחנו לקבל אישור - וזה היה קונספט מהפכני לחלוטין – בכל הנוגע לגיוס הכספים, על בסיס השירותים. הוא בוצע בשנת 1996.

מה שחשוב לציין הוא שבתעשייה האווירית פותחה יכולת מלאה לכל הלוויינים, גם הנמוכים וגם הגבוהים.

הרעיון השני היה מדוע לא נאזרח את לוויין התצפית, הנמוך? את זה עשינו על-ידי שיגור במשגר רוסי. יש לי אמנם צילום וידיאו של השיגור, אך היושב-ראש לא מרשה לי להראותו לכם מפאת קוצר הזמן. הוא שוגר לפני יותר משנה. הוא מופעל בהצלחה. (מראה תמונות). זה "וושינגטון", כמו שאתם רואים. יש מי שמכיר את ה"אובליסק" וכו'. רואים אותם כאן. אלה תמונות מהלוויין "סקופ". פה רואים את המסגד של חסן השני בקזבלנקה, עם המוזאיקות. זה שדה תעופה. אתם יכולים לראות את כל המטוסים. אבל מה שחשוב הוא שעשינו "זום", "קלוז-אפ", על בואינג 747 בהמראה. אפשר לראות יפה מאד את מה שקורה כאן. בשקף הבא אפשר לראות את מעגן הצוללות בקמצ'טקה. (מציג שקפים). פה רואים את ניו-יורק. אמנם הרזולוציה פה היא לא טובה, אך מי שירצה – יוכל לבוא אליי ולראות זאת לאחר מכן. פה אתם רואים את מגדלי התאומים לאחר מה שקרה שם. פה רואים את הפנטגון עם הפגיעה בו. פה רואים את ההפצצות של האמריקנים באפגניסטן. פה רואים לוויין ביון. אלה מטוסי "פייפר". אלה המבנים בטוקיו, ארמון הקיסר ומבנים לידו. תודה רבה.

תודה רבה לד"ר משה בר-לב. משה, אין לנו שום דבר נגד התעשייה. נהפוך הוא. אנחנו אוהבים אתכם.

אזמין את נציג הטכניון, פרופ' משה גלמן. אחריו – יסיימו תלמידי בית הספר "פירסט" מבית שמש. את התלמידים אף פעם לא נקפח.

בוקר טוב. בערך באותה תקופה שחברי הטוב משה בר-לב סיפר שישראל החליטה להיכנס לנושא החלל, הטכניון החליט שכדי לספק את כוח האדם הדרוש אזי גם הטכניון חייב להיות מעורב בזה. בתחילת שנות השמונים הוקם בטכניון מכון לחקר החלל, שתפקידיו המרכזיים הם מחקר, חינוך, וגם פיתוח (כאוניברסיטה טכנולוגית).

בתחילת שנות התשעים הוחלט - במסגרת החינוך שניתן בטכניון כדי שהמהנדסים החדשים יוכלו לפתח את היכולת של ישראל בחלל – לפתח מה שנקרא "מיקרו לוויין", בשיתוף פעולה עם כל התעשיות הישראליות. זה היה שילוב של עבודה של סטודנטים בטכניון, חברי סגל וקבוצה מרשימה של עולים חדשים שהגיעו בתחילת שנות התשעים. מאז יש לנו פעילות ענפה מאד, בשיתוף פעולה עם מכוני מחקר בעולם, עם כל התעשייה הישראלית.

השקף היחיד שאראה מראה את הלוויין שלנו, ששוגר בשנת 1998. עוד מעט נחגוג כ-4 שנים. נעשו בו מספר רב של ניסויים ועד היום הוא מתפקד ומשמש לנו כבסיס, כתחנה בחלל לניסויים חדשים. (מציג שקף). תודה רבה.

אחרונים חביבים, תלמידי בית-ספר "פירסט" מבית שמש. עד שהם יגיעו אני רוצה לעבור לנעימה שבחובות, למלאכת התודות.

קודם כל, אני רוצה להודות לכל הפותחים. למרות המתח הקל, אנחנו מאד מוקירים את מה שנתתם לנו ואיך שהצגתם את הדברים. אני רוצה להודות מאד לאבי הר-אבן, מנהל סוכנות החלל, ולפרופ' יובל נאמן. אני רוצה להודות למאיה הלוי, ממוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים, על כל ארגון התערוכה. אני רוצה להודות לכל הגופים המציגים. אני רוצה להודות לד"ר יפה וידגובסקי ממשרד החינוך, לחנה גנור ולכל תלמידי בתי הספר. הייתם נהדרים ואנחנו גאים בכם. אני רוצה להודות מאד למשרד המדע על כך שבעצם ביחד אנחנו מארגנים את האירוע. אני רוצה להודות למנכ"ל, דוד לפלר, ולמדענית פרופ' חגית מסר-ירון. אני רוצה להודות מאד לשגרירים, לכל הנספחים המדעיים. אני חושבת שהשילוב היה מאד לברכה. אני רוצה מעל לכל להודות לצוות הוועדה הנהדר, שבלעדיו האירוע לא היה קם. אני רוצה להודות לענת לוי, לאיילת חאקמיאן מזכירת הוועדה ולסנונית יעקב. באמת תודה רבה לכן מכל הלב.

לאחר הדברים של תלמידי בית-ספר "פירסט" מבית שמש כולכם מוזמנים להישאר איתנו לישיבת המליאה. על כן היה הלחץ של הזמן, כי ישיבת המליאה של הכנסת צריכה להתחיל. האורחים מהסגל הדיפלומטי והאורחים האחרים מוזמנים ליציע האורחים, בקומה ארבע. התלמידים שיוכלו להישאר מוזמנים ליציע הציבור. אתם יודעים שישיבת המליאה לא תמיד מלאה ואפילו חברי כנסת רבים לא יוכלו לבוא לישיבה. אבל זאת ההצדעה שלנו. אני מקווה ששר המדע יצליח להגיע לישיבת המליאה. בשעה חמש יהיה טכס בבית הנשיא. כל זה, כאמור, בהצדעה, בהוקרה ובאהבה לקהילה המדעית בישראל, לחלל ולאילן רמון.

בוקר טוב לכולם. אני מייצג את שגרירי מאדים בחטיבת אמי"ת פירסט, אשכול פיס, בית שמש. בכל יום שלישי אנו משוגרים למאדים מאשכול פיס בית-שמש על-ידי המורה בת-שבע לידאני, מרכזת החלל בבית הספר. במסענו למאדים ביקרנו באתר בנייה חדש, שבו נתבקשנו לבנות בית על המאדים. את עיקרון הבנייה למדנו באמצעות ניסויים ופעילויות חקר. בפעילות נעזרנו במוצגים הנמצאים במוזיאון המדע וגילינו כי המבנה הכיפתי הוא המתאים ביותר לתנאי הלחץ האטמוספירי למאדים. בעת יציאתנו מהכיפה נדרשנו ללבוש חליפות חלל כדי לאזן את הלחץ בין הגוף לבין סביבת המאדים ולמנוע את התפוצצות כלי הדם עקב לחץ אטמוספירי נמוך במאדים. התקשורת בין כדור הארץ לחללית הנמצאת מעל למאדים מועברת על-ידי גלי רדיו. ביצוע הפקודות נעשה על-ידי האסטרונאוטים, והרובוטים, שנמצאים בשטח המאדים. הנחיתה על המאדים התבצעה בהצלחה הודות לטכנולוגיה מתקדמת שלנו, הפועלת על-ידי קרני אינפרא-אדום לזיהוי הגבהים וכן לבדיקת נוכחות של יצורים חיים על שטח המאדים. למדנו רבות בעקבות מסענו למאדים ונהנינו מאד.

ברצוננו להודות למוזיאון המדע ולכל מי שתמך בפרוייקט וטרח להפעילו, ובעיקר לאסטרונאוט הראשי אהוד המלווה אותנו בטיסות. אנו מקווים להמשיך בלימודי האסטרונומיה בהמשך דרכנו. בתודה, שגרירי מאדים, בית שמש.

תודה רבה. מסתבר שיש איתנו נציגים של עוד שני בתי ספר, בית ספר לאמנויות י"ב, וישיבת לב-ירושלים. גם לכם ברכת ברוכים הבאים.

תודה רבה שהייתם איתנו. בהצלחה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50