פרוטוקולים/ועדת מדע/4643



הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי
2
וטכנולוגי – 29.1.2002

פרוטוקולים/ועדת מדע/4643
ירושלים, ב' באדר, תשס"ב
14 בפברואר, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 79
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
שהתקיימה ביום ג', ט"ז בשבט, 29.1.2002, בשעה 13:00


ס ד ר ה י ו ם

מחקר וניטור זיהום הים ומקורותיו –
איכות מימי החופים של ישראל בים התיכון

חברי הוועדה: ענת מאור - היו"ר
אליעזר כהן

ד"ר מיכאל בייט - מנהל מינהל המחקר למדעי האדמה,
המשרד לתשתיות לאומיות
ד"ר יובל כהן - יו"ר החברה לחקר ימים ואגמים
לישראל, המשרד לתשתיות לאומיות
ד"ר חירות ברק - מנהל המחלקה לכימיה, החברה לחקר
ימים ואגמים לישראל, המשרד
לתשתיות לאומיות
ד"ר לודוויג הליץ - מנהל מעבדות ICPMS, המכון
הגיאולוגי, המשרד לתשתיות לאומיות
דורון פלדמן - מנהל היחידה לאיכות הסביבה, המשרד
לתשתיות לאומיות
ד"ר אלי שטרן - המדען הראשי, המשרד לאיכות
הסביבה
סא"ל שלמה משה - ראש ענף בריאות תעסוקתית, מפקדת
קצין רפואה ראשי, משרד הביטחון
סא"ל אבגד מאירי - ראש ענף תשתית ופריסה, אגף תכנון,
משרד הביטחון
סא"ל דוד נינקוטה - ראש ענף רפואה, חיל הים, משרד
הביטחון
רס"ן ענת לוי אנקווה - קצינת בריאות הצבא, חיל הים, משרד
הביטחון
זאב פיש - מהנדס, המחלקה לבריאות הסביבה,
משרד הבריאות
אורן סונין - מנהל תחום דייג ימי, משרד החקלאות
עו"ד דינה דומיניץ - הלשכה המשפטית, משרד הפנים
עו"ד דבי סולו - הלשכה המשפטית, משרד הפנים
עידית הוד אלמוג - יועצת לאיכות הסביבה, מרכז השלטון
המקומי
ד"ר ראובן אורטל - מנהל אגף אקולוגיה אקווטית, רשות
הטבע והגנים
נסים קשת - מנהל היחידה הסביבתית, רשות הטבע
והגנים
גיל דרור - מהנדס איכות הסביבה, רשות נחל
הקישון
שמעון ליאור - ראש היחידה לבטיחות ואיכות
הסביבה, רשות הנמלים והרכבות
פרופ' שמשון בלקין - מומחה למדעי הסביבה בבית-הספר
למדע יישומי, האוניברסיטה העברית

ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ



מחקר וניטור זיהום הים ומקורותיו –
איכות מימי החופים של ישראל בים התיכון

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני
מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי שדנה בנושא מחקר וניטור זיהום הים ומקורותיו, איכות מימי החופים של ישראל בים התיכון.

הישיבה הזו היא ישיבת המשך ומעקב. ועדת המחקר והפיתוח עוסקת בנושאים רבים ואנחנו לא מתכוונים רק להציף את הנושא ולהעלותו לסדר היום הציבורי ולאחר מכן לנוח אלא נהפוך הוא. הנושא נדון עוד בקדנציה הקודמת, בכנסת ה14-, ביום 25 במרץ 1997.

הייתי רוצה להתמקד בשאלות שעלו בישיבה ההיא ולהעלות שאלות נוספות.

אני אתחיל מהכינרת. בסיכום דיון הישיבה שהתקיימה בשנת 1997 נקבע שקיים איום על המצב האקולוגי של הכינרת וחשש לאיכות המים בעתיד ונאמר שנושא ניטור מי כינרת מטופל בידי גורמים רבים מדי ובתקציב נמוך מדי. אני שואלת כאן האם הדברים התקדמו, האם שופר הנושא התקציבי והאם מתקדם הנושא המינהלי.

בעקבות הדיון שהתקיים ב1997- הייתה פנייה למוסדות ובקשה לשתף פעולה בנושאים אחרים וכאן אני שואלת האם התקדם דבר מה בנושא זה.

אני מבקשת שהוועדה תקבל אינפורמציה על תוכניות מחקר וניטור שקיימות במדינות אחרות בעולם כך שיהיה לנו היבט השוואתי.

הייתי שמחה לשמוע האם במשך ארבע השנים האחרונות נערכו מחקרים יותר מודרניים ועדכניים.

הדבר האחרון שהוא תמיד בנישה בין הוועדה שלנו כועדת מחקר לבין הוועדות האחרות, הוא הנושא היישומי. כלומר, מה אתם מרגישים שקורה עם המחקר כי נראה לי שלא נוצר הקשר בין המחקר לבין היישום במציאות.

אני מברך על יוזמת הוועדה להמשיך במעקב
בנושא הכינרת. ברשותך, גבירתי היושבת-ראש, אני אתייחס בדקה אחת לשאלות שלך לגבי הכינרת כי אנחנו הצגנו את נושא הכינרת בישיבה שהתקיימה ב1997- ולאחר מכן נדבר בנושא הים.

איכות מי הכינרת נכון להיום טובה. החשש קיים והוא נובע מהשילוב של משטר התפעול ושנות הבצורת. אין לנו עדיין ידע ומעקב מה יקרה אם יימשכו המפלסים הנמוכים או אם המשך השנה יהיה גשום ובבת-אחת יהיה שטף של מים כתוצאה משנה גשומה.

לאור זאת הניטור של הכינרת הוגבר בשנים האחרונות וזאת כדי לאפשר מעקב יותר יסודי ויותר מדוקדק.
כאמור, נכון להיום איכות מי הכינרת טובה.

מבחינה מינהלית חל שיפור רציני מאוד בנושא כאשר נציבות המים הקימה מערכת ומינתה אדם לתפקיד ממונה ניטור כינרת שתפקידו הראשון הוא לתאם בין כל הגורמים שפועלים בתחום ובהחלט חל שיפור מהבחינה המינהלית, ארגונית ושיתוף הפעולה בין הגופים.

בנושא התקציב. אם נאמר אז שהתקציב נמוך מדי, לצערנו גם עכשיו הוא נמוך מדי. לא רק שהוא נמוך מדי, אלא גם כמו התקציבים האחרים במסגרת תקציב המדינה, גם הוא קוצץ לאחרונה ועוד לא ברור איך אנחנו מתמודדים אתו ונראה שיש לנו בעיה בתחום הזה.

זה באשר לכינרת. אם עניתי על השאלות, אני רוצה לעבור לנושא הים.

אני רוצה להוסיף עוד שאלה, לגבי בטיחות
המשתמשים במי הים התיכון או במים אחרים. בנושא זה אני רוצה להזכיר את נושא הצוללים בנחל קישון. מה מידת האמינות שבין המחקרים לבין ההגעה שלהם אחר-כך והאם למכון שבראשותך או לנוכחים הנוספים כאן יש דברים לומר גם בהקשר הזה של ההגנה על הבטיחות והבריאות של בוודאי מי שמחויבים לצלילות, דייגים או אחרים שעוסקים בזה לפרנסתם.

אני יכול להתייחס גם לזה וכאן אני אעבור למקרן
השקפים ואציג את הנושא ממש בתמציתיות.
זהו הדוח השנתי של איכות מימי החופים של ישראל בים התיכון. דוח כזה מוגש מדי שנה לממשלה וספציפית למשרד לאיכות הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות. מדובר בתוכנית ניטור של איכות מימי החופים של ישראל שהיא מטלה של המדינה. נושא איכות מימי החופים נמצא במסגרת הכללית של איכות הסביבה באחריותו של המשרד לאיכות הסביבה שהוא הגורם שמנחה את התוכנית. משרד התשתיות הלאומיות, כמי שממונה על מינהל המחקר ומדעי האדמה בראשותו של דוקטור בייט שנמצא כאן, הוא הגוף שממונה על הפעלתנו ועל מחקרי התשתית. ברור שהקשר שלו לנושא כגורם שממונה עלינו, כמבצעי הניטור, כגוף לאומי שמופקד על הנושא.

ניטור של איכות הסביבה בכלל ושל הסביבה הימית הוא כמובן מרכיב חיוני של המינהל הסביבתי הן כבסיס לקבלת החלטות והן ככלי למעקב אחר האפקטיביות של החלטות שהתקבלו. מהסיבה הזו בכל המדינות המתוקנות בעולם יש תוכניות ניטור דומות לתוכנית שמתבצעת על-ידינו וגם אלה תוכניות שמונחות על-ידי הממשלות, ממומנות על-ידי הממשלות ומתפתחות על-ידי גופים לאומיים. לדוגמה, התוכנית הלאומית של ארצות-הברית עוקבת אחרי הסטטוס והמצב של הסביבה הימית. התוכנית מתבצעת על-ידי הגוף בארצות-הברית שדומה לחקר ימים ואגמים בישראל. בנוסף לכך, התוכנית בצרפת, תוכנית הניטור הלאומית שמתבצעת על-ידי הגוף הממשלתי המקביל לנו. דוגמה נוספת היא תוכנית באזור הים הצפוני, במקרה הזה תוכנית משותפת לכמה מדינות שגובלות בים הצפוני, וגם היא מבוצעת על-ידי הגופים הלאומיים הממשלתיים בכל המדינות.

אם כן, זאת לא המצאה שלנו אלא זה קיים במדינות המתוקנות ולאחרונה גם בהרבה מדינות מתפתחות.

כפי שאמרתי, התוכנית הזאת מתבצעת על-ידינו. כל שנה אנחנו מגישים את הדוח הזה לממשלה. נמצא כאן גם דוקטור ברק חירות שיושב כאן, והוא החוקר שאחראי אצלנו על ביצוע התוכנית.

אני רוצה להציג בצורה טלגרפית את היעדים ואת שיטת הביצוע שאני חושב שהיא מאוד רלוונטית למטרת הדיון הזה.

היעד הכוללני של התוכנית הוא יצירת בסיס מדעי לקבלת החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית של ישראל ויש פה שיקולים שהם חורגים הרבה מעבר למה שמקובל לחשוב עליו כנושא איכות הסביבה. זה קשור גם להגנה שתאפשר לנו להפיק את מלוא התועלת ואת כל השימושים ממימי החופים שלנו, ואני אגע בזה בסוף דבריי.

א. איתור מקורות לזיהום מימי החופים והערכת תחומי השפעתם וחשיבותם היחסית.

ב. קביעת התפוצה של חומרים מזהמים במרחב מימי החופים, זיהוי מגמות חריגות והתרעה על תופעות חריגות.

במקרה של זיהוי תופעות כאלה, אנחנו כמובן לא מחכים לדוח השנתי אלא מודיעים מיד לגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר - בראש ובראשונה למשרד לאיכות הסביבה, לאגף ים וחופים - שיש בעיה וזה קרה לא פעם.

ג. יצירת בסיס להערכת פוטנציאל הסיכון לבריאות הציבור והנזקים האקולוגיים הצפויים כתוצאה מזיהום מי הים.

כאשר אנחנו מדברים על פוטנציאל הסיכון לבריאות הציבור, מדובר בעיקר על שני דברים: עצם הכניסה למים ואכילת מזון מהים.

ד. יצירת בסיס להערכת המבצעים של תוכניות ניטור מקומיות שנדרשות על-פי היתרים להזרמת שפכים לים.

ה. כיום למעשה כל גורם שמזרים שפכים לים ועושה זאת כחוק, מקבל היתר מועדה בין-משרדית בראשות המשרד לאיכות הסביבה והוא נדרש לבצע ניטור. התוכנית הזו שהיא שונה מהתוכנית הלאומית, היא מה שאפשר לקרוא לה ניטור אכיפתי והיא באחריותו של היזם, מתבצעת על-ידי גוף שנבחר על-ידו והדרך היחידה להעריך את התוצאות והמשמעות של ניטור מקומי כזה היא להשוות את התוצאות לרקע הכללי שמושג מתוכנית הניטור הלאומית כי אחרת אי-אפשר לדעת אם יש בעיה או אם אין.

אלה הם היעדים והמטרות.

א. מדובר במשימה שלטונית עם מעורבות של המדינה גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. מעבר לצורך של מדינה לספק את השירות הזה לאזרחיה ולציבור המשתמשים בים, יש גם מחויבות של המדינה במסגרת כמה אמנות שמדינה חתומה עליהם ובעיקר האמנה על ההגנה על הים התיכון - מה שנקרא אמנת ברצלונה - לבצע ניטור ומעקב של מה שקורה בסביבה הימית.

ב. מעצם הגדרת המושג ניטור שמשמעותו בדיקה חוזרת, יש ערך לניטור רק אם הוא מתבצע על-בסיס רב-שנתי למעשה לעולם ולעולמי עד. אנחנו מדברים על בדיקה חוזרת באותם אתרים, כך שאפשר לזהות מגמות ובעיות. כמובן שעם התפתחות הידע, אפשר להוסיף מקומות, אולי לשנות כמה, אבל המהות העיקרית היא בדיקה חוזרת לאורך זמן כשהיא לא מסתיימת לעולם וזאת כדי לתת לנו מדד שאומר מה קורה בסביבה.

ג. שיטות בדיקה אחידות וברות השוואה, דבר שהוא חשוב מאוד. חשוב שרשות תעבוד בשיטות שיאפשרו להשוות ממצאים. חשוב שנוכל להשוות ממצא מהיום לממצא מלפני עשרים שנה כי רק כך נוכל לדעת האם חל שינוי או האם יש מגמה של שיפור או מגמה של הרעה.

ד. כיוון שהזכרתי שיש מחויבות של המדינה במסגרת אמנות בינלאומיות לבצע את הניטור, ברור לגמרי ששיטות העבודה צריכות להתאים לדרישות שיש באמנות הבינלאומיות וזאת על מנת שנוכל להיות חלק מהקהילה הבינלאומית ועל מנת שנוכל באמת לראות האם בנוסף לבעיות מקומיות, יש גם בעיות אזוריות או בעיות קצת יותר רחבות במסגרת הכללית של הימים שמקיפים אותנו.

ה. תוכנית ניטור כזו, מעצם מהותה, הכרחי לשמור את הנתונים שלה לתמיד. לשמור את הנתונים שלה בגוף ממשלתי שזה חלק מתפקידו כאשר תהיה נגישות לנתונים האלה, הם יהיו מאורגנים בצורה הנכונה כך שכאשר רוצים איזשהו ממצא, אפשר ללכת למאגר הנתונים ולראות האם הממצא הזה חריג ממה שנמצא במהלך השנים או שזה במסגרת השונות הטבעית ומה שנראה לנו בעיה הוא לא בעיה. בסיס הנתונים מאפשר גם לתת נתונים סטטיסטיים וכל שימוש אחר בנתונים כאשר לפעמים חלק מהשימושים האלה לא ידועים בזמן האיסוף שלהם. אנחנו רואים זאת כאשר נתונים ימיים שונים שאספנו במשך שנים, כיום הם חיוניים בהקשר של מתקני ההתפלה ולפני עשרים שנה איש לא חשב על זה.

ו. שקיפות ודיווח לציבור. התוכנית הזו כולה חייבת להיעשות בצורה שקופה, הממצאים שלה צריכים לעמוד לרשות הציבור הן על-ידי דיווח יזום – וזה נעשה, הן של המשרד לאיכות הסביבה והן שלנו – הן על-ידי דיווח יזום, והן על-ידי מתן נגישות לכל מי שרוצה להיכנס לאותו מאגר נתונים בהתאם לעקרונות של חוק חופש המידע.

בהתאם לעקרונות האלה מתבצעת תוכנית הניטור. אני לא אכנס לפרטים אלא אתן שתי דוגמאות כדי שאפשר יהיה לראות מה אפשר לקבל ממנה.

אלה הן התחנות העיקריות – ואמרתי שיש חשיבות רבה מאוד למעקב הקבוע - בהן מתבצע הניטור. נעשית בדיקה גם של רמות הזיהום בדגימה אחת. בגלל הבעייתיות של מפרץ חיפה, נעשית בדיקה יותר מפורטת במפרץ חיפה. אלה הן התחנות העיקריות וזו דוגמה למה שאמרתי קודם לגבי מה שנקרא ניטור אכיפתי, ניטור שמבוצע באתר ספציפי של הזרמת הבוצה מהמפעל לשפכי גוש דן. זה לא שייך לתוכנית הניטור הלאומית אבל הממצאים שלה דרושים כדי לפענח את הממצאים של התוכנית הזאת.

בדוח השנתי שאנחנו מגישים, אנחנו משלבים בנוסף, לממצאים של תוכנית הניטור הלאומית, את כל הנתונים שיש מתוכניות ניטור ומחקרים אחרים שלדעתנו רלוונטיים כדי להבהיר את התמונה הכללית. הדוגמאות האחרות הן ראשית הממצאים מהאתר הזה שהם חשובים, ושנית, כפי שפורסם בתקשורת, הבדיקות שמתבצעות עבור חיל הים כתוצאת החלטות ועדת שמגר, וזה מתקשר לדבריה של היושבת-ראש בהתאם לאיכות המים לצלילה. צה"ל הסכים שהממצאים שהוגשו לו ישולבו כשירות לציבור בדוח הלאומי.

מה תאריך כל התוצאות?

בדוח מפורט בדיוק מה נעשה, מתי ואיפה.
התוצאות הן ים של נתונים, אבל בין היתר גם מפות מהסוג הזה. זה מקרה של תפוצת המתכת כספית במשקעי קרקע לאורך חוף ישראל, כאשר הצבעים השונים מצביעים על ריכוזים שונים וזאת דוגמה לדרך הצגת התוצאות. צבע אדום מציג ריכוז גבוה באזור בעייתי, וכבר בהסתכלות שטחית אנחנו רואים שבמקרה הזה יש לנו בעצם שתי בעיות זיהום או שני מוקדי בעיה, כאשר האחד הוא באזור מפרץ חיפה והשני באזור של מוצא השפדן. זה נכון לא רק לגבי כספית. באופן כללי אלא הם שני מוקדי הבעיה העיקריים לאורך החוף.

יש עוד כמה בעיות מקומיות אבל כללית אפשר לומר שהמצב אצלנו טוב, גם יחסית וגם אבסולוטית, למעט בשני המקומות שהזכרתי לעיל. זו מפה כללית שמוצגת בדוח ובה יש הסתכלות מפורטת. לדוגמה, הסתכלות מפורטת על נמל חיפה שמשלב גם את הממצאים של בדיקות שנעשו עבור חיל הים ומראה במקרה הזה את המקומות הבעייתיים. אני רק יכול להציג פה את הדוגמה כאשר מי שרואה את הצבע האדום כאן וכאן, מקור הזיהום הוא נחל הקישון. למעשה חלקיקים מזוהמים שמגיעים לתוך הנמל נלכדים בתחנה הסופית כי אין להם לאן לצאת לכן אנחנו מוצאים כאן ריכוז גבוה.

אני אסתפק בדוגמאות האלה ואומר שהחל מהדוח האחרון, הדוח שמונח לפניכם, אנחנו מציגים גם טבלאות סיכום שאני אציג רק את העיקרון שלהם ולא את הפרטים שלהם שמצויים בדוח, ומי שרוצה, יוכל לעיין בו.

אנחנו מציגים טבלאות סיכום של כל המקטעים שמתייחסות לסמנים הסביבתיים העיקריים ולגבי כל אחד מהם מוצג המצב ומוצגות מגמות בעשור האחרון, דהיינו הרעה, שיפור או אין שינוי. לדוגמה, ניקח את המקרה הראשון, זיהום מתכות כבדות במשקע קרקעי. המצב בשנת 2000 בחלוקה למפרץ חיפה ולשפכי הנחלים, ששניהם מהווים מוקדי בעיה, מגמות בעשור האחרון כאשר במפרץ חיפה באופן כללי פחת הזיהום בכספית, פחת הזיהום בשפך הקישון, ואין מגמה ברורה של שינוי בשפכי שאר הנחלים.

עוד דוגמה אחת בגלל ההיבט של בריאות הציבור. מתכות כבדות בדגים. אנחנו רואים שיש לנו העשרה מסוימת במפרץ חיפה אבל אנחנו רואים שבעשור האחרון חל שיפור וכל הדגים ממפרץ חיפה וגם ממקומות אחרים ראויים למאכל.

הטבלה הזו מתייחסת לכל הסמנים הסביבתיים העיקריים ומציגה מצב ומגמות.

אני רוצה לסכם ולומר שלתוכנית הניטור הזאת יש כיום חשיבות מיוחדת מעבר לחשיבות הברורה של ההגנה על מרחבי הטבע, אקולוגיה, סביבה ובריאות הציבור שמבקר בחופים. לתוכנית הזו יש כיום חשיבות מיוחדת כיוון שישראל נכנסת לעידן חדש מבחינת הניצול של הסביבה הימית ומבחינת ניצול מי החופים.

למה נכנסנו לעידן חדש?

בשקף הבא אני אסביר.
לחלק גדול מהשימושים האלה יש קשר הדוק ותלות בין איכות נאותה של מימי החופים.

נכנסנו לעידן החדש כאשר השקף הזה למשל מראה שאם בעבר השימושים העיקריים שלנו במימי החופים היו מה שנקרא השימושים המסורתיים – ספנות, ביטחון וקצת דיג – היום אנחנו נכנסים לנושאים של תשתיות אנרגיה, מתקני התפלה, אולי איים מלאכותיים, אולי חקלאות ימית ועוד.

אני רוצה לתת דוגמה של פרוייקטים לאומיים עיקריים שעומדים היום על סדר היום ברמות שונות של תכנון וביצוע וכולם קשורים בים, בסביבה הקרובה אל החוף, וחלקם אולי לא בסביבה הקרובה. לכן אני אומר שהיום נכנסנו לעידן חדש, וקראתי לו תשתיות לאומיות עם הפנים לים.

א. נושא מרכזי הוא הפקת גז טבעי בים וכאן אנחנו מדברים על הגברת חיפושי גז ונפט בים.

ב. התפלת מי ים לאורך החוף. אני חושב שהנושא של התפלת מי ים הוא הנושא ממנו מתברר בעליל מה הקשר של איכות נאותה של מימי החופים. אנחנו רוצים ליצור מים שנוכל לשתות אותם.

ג. הרחבת נמלי חיפה ואשדוד. נמל היובל בביצוע.

ד. מדובר עכשיו על הארכת שדה התעופה חיפה לתוך הים שזו כבר תוכנית קונקרטית שנמצאת כרגע בבדיקה.

ה. אפשרות של העתקת שדה התעופה תל-אביב לאיים מלאכותיים.

ו. תוכנית קונקרטית שיש לה קשר ישיר לנושא של איכות הסביבה היא הקמת מוצא ימי לשפכים מטופלים לשיקום הקישון ובזה תלוי הפתרון לשיקום הקישון כאשר בלי המרכיב הזה אין פתרון לשיקום הקישון. לזה תהיה השלכה סביבתית ותהיה לו גם השלכה על מה עוד אפשר לעשות במפרץ.

ז. פיתוח חקלאות ימית, אופציה שלא מדובר בה כרגע, אבל זו אופציה עתידית שבהחלט באה בחשבון וכמובן צריכה מים טובים.

ח. לכל הפרוייקטים האלה יש השלכות גם על גידול בתעבורה הימית וכמובן גם על הפעילות של חיל הים.

אני אודה לך אם נקבל את זה לא כגרף אלא
כחומר כתוב. לדעתי זה נייר מאוד חשוב ואכן הריכוזיות עושה דבר מאוד חשוב.

כמובן.
ברגע שנכנסים לפרוייקטים כאלה, צריך להגן עליהם באיזושהי דרך ומעבר לזה יש שיקולים אסטרטגיים.

נקודה אחרונה שאני רוצה להזכיר והיא קשורה לשאלה ששאלת. ועדת החקירה בעניין ההשלכות של פעילות צבאית בנחל הקישון, ועדת שמגר, קבעה כמה עקרונות חשובים וכאן אני מציג רק חלק מהם וזה ציטוט מהדוח שאמר: "מתחייבת בדיקה מדעית יזומה של שטחי ים, נחלים ונמלים בישראל לפי מבחני בריאות ואיכות הסביבה לפני שחיל הים או גורם צבאי אחר יקיימו בתוכם אימונים". זה נכון לא רק לצורכי אימונים אלא זה נכון גם כדי שנאכל דגים לא מזוהמים וכדי שנוכל להיכנס לים. ועדת שמגר הדגישה את העניין הזה.

זו אחריות שלכם לבצע את זה?

ועדת שמגר הזכירה אותנו בהמלצה שאמרה
שצוות הבדיקה שיאשר שטחי אימונים – אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה עכשיו – צריך לכלול אותנו וחייב לכלול את המשרד לאיכות הסביבה ואת משרד הבריאות, גופים שיש להם סמכות סטטוטורית.

הבדיקה היזומה הזו, כאן היא מוזכרת בהקשר של שטחי אימונים, אבל כפי שאמרתי קודם כל בדיקה ספציפית, כדי להבין את משמעותה, צריך לעשות אותה על רקע של תוכנית לאומית מסודרת.

לסיכום אני רוצה להדגיש שתי נקודות. הראשונה, עצם החשיבות, אני מקווה שהסברתי אותה, של ביצוע התוכנית הזאת כמשימה ומטלה של הממשלה. הנקודה השנייה, החשיבות הרבה של שמירת הנתונים וארגונם במערכת המדינה כשלצורך זה הקמנו, בתמיכה של המשרד לתשתיות לאומיות, את מרכז המידע הלאומי בחקר ימים ואגמים לישראל. תפקידו של מרכז המידע הזה לרכז, לארגן, לתעד ולהפיץ נתונים ומידע לא רק מהסוג הזה אלא מידע סביבתי בכלל על הסביבה הימית של ישראל. יש חשיבות רבה לכך שמרכז המידע הזה ירכז לא רק את המידע שאנחנו אוספים, ולא זאת הכוונה, אלא את המידע שאוספים כל הגופים הרלוונטיים בישראל. לדעתנו לצורך זה יש צורך בהחלטת ממשלה ואנחנו מתכוונים להציע באמצעות המשרד הממונה עלינו הצעת החלטה לממשלה שאכן תקבע את העיקרון הזה של חיוב כל הגופים בהתאם לכללים מסוימים, שישמרו על זכויות וכולי וכולי, אבל חיוב כל הגופים למסור את המידע הזה והעמדת המידע לרשות הציבור וכל המעונין בהתאם לעקרונות חופש המידע.

אלה העקרונית על-פיהם מרכזים כאלה פועלים כיום ביותר מששים מדינות.

מדוע אצלנו זה עוד לא קיים? למה צריך להביא
את זה לממשלה?

את מרכז המידע עצמו הקמנו ואנחנו מתחילים
עכשיו לארגן אותו.

איפה הוא ממוקם?

בחיפה, במכון שלנו. אנחנו מתחילים עכשיו לארגן
את הנתונים, את כל הנתונים ההיסטוריים שנאספו בראש וראשונה על-ידינו שיהיו בבסיס הנתונים של המרכז הזה.

עד עכשיו הם לא היו מופצים לידיעת הציבור או
לידיעת כל גורם שהוא?

הנתונים היו מופצים, אבל למשל נתונים של
חמישים שנה מדידות טמפרטורה באלפי מקומות בים התיכון, זה לא דבר שמעניין את הציבור אבל הם נחוצים לצורך מודל של חיזוי גשם למשל. לכן צריך לארגן את הנתונים האלה במרכז כזה.

חשוב, וכך זה קורה בכל העולם, ליצור מנגנון שיחייב את כל מי שאוסף מידע בכסף ציבורי, למסור אותו למערכת הזאת. זה היום לא קיים וכיום העברת המידע בין הגופים השונים מתבססת בעיקר על השיטה הישראלית הרגילה שהיא קשרים וטובות. אני חושב שצריך לעשות את זה בצורה מסודרת.

תודה רבה.
מתי אתם מתכוונים להביא את ההצעה לממשלה, והאם זה יחייב הצעת חוק או רק החלטת ממשלה?

לדעתי זה לא יחייב הצעת חוק וגם לא תהיה לזה
משמעות תקציבית מעבר למצב הקיים. אנחנו מתכוונים להציג את זה למשרד הממונה בתוך כמה שבועות.

אני מבקשת לקבל את תגובות המשרדים.

כפי שאמר יובל, חקר ימים ואגמים נמצא בתוך
מערך של מינהל ומחקר מדעי האדמה. אני אומר בעיקר כמה דברים כלליים עם הדגשים כי ההצגה של יובל הייתה כוללת והבהירה את כל הנושאים.

יובל הציג כאן דברים שנראים פשוטים, אבל הדברים לגמרי לא פשוטים. לצורך העניין הזה צריך מערך אנליטי מאוד מאוד מתקדם כי אלה דברים שמכינים אותם לטווח ארוך ובאופן רב-שנתי. צריך לראות את הדברים הרבה לפני שאנשים אחרים רואים ויובל אמר בצדק שמדובר באיסוף נתונים של הרבה שנים.

המערך האנליטי הזה הוא לא רק בחקר ימים אלא גם במכון הגיאולוגי ואנחנו עושים פעילות משותפת של כל הגופים האלה.

לשם כך צריך תקציבים וההתמודדות על התקציבים וחוסר ההבנה בחשיבות הנושאים האלה, שאנחנו משתדלים כל הזמן להסביר אותם, עוברת כחוט השני. לנו כמערכת קשה מאוד לקיים את המערכת הזאת. יובל למשל הציג את ההחלטה שמתרקמת בעניין של מרכז לאומי ובנושא זה אני אתן דוגמה.

מה בכל-זאת קרה בשנתיים האחרונות מבחינת
התקציבים?

לפני שאני אסביר, אני רוצה לתת את המרכז
הלאומי כדוגמה. יובל אמר ששני דברים מרכזיים במרכז הלאומי: האחד, שהוא יהיה בידי הממשלה ולא בידי האקדמיה כיוון שהאקדמיה פועלת באופן זמני ואילו זו מטלה שלטונית קלאסית. הדבר השני שהוא אמר, שחייבת להיות שקיפות. כלומר, כל הנתונים פתוחים. משמעות הדבר שצריך תקצוב ממשלתי ממלכתי לצורך הביצוע הזה כי אחרת או שאין שקיפות, כי אם זה שייך למישהו שמימן את זה, אין שקיפות, או שהדברים פשוט אינם קיימים. את הדברים האלה צריך להבין ואלה הם דברים שעוברים כחוט השני בתוך כל המערכת הזאת.

אם כן, אני יכולה לרשום לפנינו שלא חלה
התקדמות?

לא. אני רוצה לדבר על ההתקדמות ויכול להיות
שאתם יכולים כאן לעזור לנו.
במסגרת המערכת שלנו שלמעשה מופקדת על משאבי הטבע של מדינת ישראל בצד של האיכויות, לא בצד של הניצול עצמו אלא בצד המחקר של הנושאים האלה, יש לנו מכון אחד והוא המכון הגיאולוגי שהוא גוף סמך ממלכתי, ויש לנו שני מכונים – המכון הגיאו-פיזי וחקר ימים ואגמים – שהם פועלים כחברות מלכ"ריות ממשלתיות.

בתקצוב שלהן יש קושי אדיר כיוון שהתקצוב שהממשלה נותנת הוא תקציב העברה וכל קיצוץ שמושת על משרדי הממשלה, במלואו מושת עליהם. כמובן שבצורה כזאת אי-אפשר לעבוד.

יש מהלך שמתבצע במשך שנה וחצי והוא נועד להתגבר על הקושי הזה שנוצר כאן וזה איזשהו מהלך שבהסכמת מכוני המחקר אנחנו קוראים לו דוח גורי זילכה שבוודאי מוכר לכם. מטעם המשרד הוא גיבש איזו הצעה שהיא הסכם בין מכוני המחקר לבין המדינה כשהוא בעצם נועד להתגבר על הקושי הזה. הפתרון של גורי זילכה, יש בו ויתור עצום של מכוני המחקר כי יש קיצוץ תקציבי וכל מה שכרוך בזה מצד אחד, כיוון שיש הבנה למצב התקציבי של המדינה, ומצד שני יש כמה עקרונות יסוד שלא ניתן לוותר עליהם.

היום אנחנו עומדים במצב שאנחנו בוויכוח עם אגף התקציבים וכאן אתם יכולים לעזור לנו ולקרוא לאגף התקציבים שאכן יאשר את צורת ההתקשרות הזאת כשאנחנו בשלבים האחרונים, ממש באישור של העניין הזה.

אנחנו נירתם לזה ככל שנוכל. תכינו את הנוסח
אותו אתם רוצים שנכתוב לאגף התקציבים ותהיו בקשר עם ענת לוי מנהלת הוועדה.

אם נעבור את זה, אני חושב שנגיע למצב הרבה
יותר טוב. שנה וחצי זה נוהל יחד אתם בהסכמה מרבית, אבל עכשיו צריך לטפל בישורת האחרונה.

חבל מאוד שהמשרד שיש לו איזושהי אחריות
כלשהי, אמנם קטנה, בסיפור הזה לא הוזמן להציג כאן את כל מה שנעשה לא רק בנושא הזה אלא גם בנושא של מקורות זיהום שנכנסים לים התיכון.

מדוע המשרד משעה שנודע לו על תוכן הישיבה,
לא בא עם אותה מצגת או אותה יוזמה? אני רוצה לציין שאנחנו פנינו למשרד לאיכות הסביבה וביקשתי שמלבד המדען הראשי, אותו אנחנו מאוד מכבדים, ישלחו גם אנשים מתחומים ספציפיים, אבל הדבר לא התבצע. המשרד צריך לדעת שהישיבות נועדו בדיוק לשם כך וכי הוא צריך לנצל את הבמה שניתנת לו.

אני רוצה לציין כאן שני דברים שנראים לי
חשובים בהקשר זה והם מתבצעים כרגע, ממש בתקופה זאת, בנושא של מניעת זיהום הים התיכון:

א. העניין של הקישון שעליו אולי שמעתם כבר בפורמטים שונים כאשר התוכנית מתקדמת ונשמח בכל שעה שהיא להציג אותה באופן פרטני לוועדה. בכל אופן, כבר ה31- בדצמבר היה תאריך יעד להפחתה משמעותית ראשונה בכמות המזהמים שמוזרמים ממפעלי התעשייה לנחל הקישון וכמובן ממנו לים. יש כאן תוכניות להמשיך את ההפחתה הזו גם בהמשך.

ב. אנחנו התחלנו בפעילות נמרצת במסגרת הנושא של אמנת ברצלונה והדבר הזה מורץ כשהכוונה היא לעקוב אחרי הדרישות של אמנת ברצלונה והדרישות שמסתעפות ממנה.

אני מבינה שאנחנו לוקחים על עצמנו אפילו יותר
ממה שהוטל עלינו.

נכון. יש גם לוח זמנים וזו ועדה שאני עומד
בראשה. עד סוף 2002 אנחנו נגיש את מה שנקרא המצב הלאומי מבחינת הזרמת מזהמים.

אנחנו נקבע דיון מיוחד כדי לדון בכל תוכנית
איכות הסביבה. האם לחכות עד סוף הדוח או האם לקבוע דיון לפני שהוא יוצא?

לא. לדעתי תוכלו לקבל מאתנו כבר הרבה במהלך
יוני-יולי.

אם כן, נקיים דיון בנושא לפני היציאה לפגרה,
ביוני-יולי.

זה מציין את שנת 2002 מבחינת שינוי בהזרמת
מזהמים במובן הרחב ביותר, גם מזהמים מהאוויר שנופלים לים, גם מזהמים מפסולת מוצקה ופסולת לא מוצקה שמגיעים לים וכולי.

בהמשך לדבר הזה תהיה תוכנית להפחתת מזהמים באופן כללי והיא תיעשה בהדרגה לפי התוכנית של מדינות אגן הים התיכון. מדובר בהפחתה הדרגתית עד שנת 2025 ואנחנו בוודאי לא נלך על התוכנית ההדרגתית בצורה הזאת אלא נלך על הפחתות משמעותיות עוד לפני כן ואת כל זה ניתן לכם בתוכנית פרטנית שנציג לפניכם מתי שתרצו.

בכל אופן, רוח הדברים היא שמדינת ישראל נמצאת במקום טוב מבחינת איכות הים התיכון ואפשר לומר שהיא נמצאת במקום טוב גם בהשוואה למדינות שגובלות בים התיכון מבחינת הזרמת מזהמים לים ממקורות יבשתיים. את זה כמובן אני אשמח לתמוך במספרים.

אני רוצה להזכיר את הגישה שהייתה בזמנו.
העובדה שאנחנו נמצאים במקום טוב, אסור לה להיות גורם לנחמה ולהסיר דאגה מלבנו, מכיוון שהדוח הכללי, אם זכור לי נכון, היה לגבי המדינות המפותחות והמאוד תעשייתיות. הרצון לכן ללכת קדימה הוא ממש הכרחי כי הרצון שלנו הוא להיות בסטנדרט הגבוה.

זו המטרה, להיות בסטנדרט הגבוה.
תוכנית הניטור כמובן תמשיך בהתאם למחויבויות.

אנחנו מקיימים מערך ניטור מיקרוביאלי - ולא
רק כפי שמצוין כאן – על כל חופי המדינה. זה המנדט שלנו והמידע הזה מפורסם כל שבוע בכל אמצעי התקשורת בעונת הרחצה.

אם זכור לי הוא לא מפורסם באופן שיגרתי אלא
רק כשמתעוררות בעיות.

אנחנו מפיצים את הפרסום.

אבל התקשורת לא עושה בזה שימוש.

באופן שיגרתי המקומונים לפעמים מציינים שהכל
בסדר, אבל כשיש חריגה, כמובן שזה מתפרסם ואולי זה בצדק. כאמור, בשגרה אנחנו מפיצים כל שבוע את כל הממצאים הישירים והעקיפים.

הניטור הזה עובד כבר הרבה מאוד שנים. אני חייב לציין ולשבח את שיתוף הפעולה עם אגף ים וחופים של המשרד לאיכות הסביבה. אנחנו מעדכנים אחד את השני ובשנה האחרונה אני חייב לציין את חיל הים שאנחנו מעדכנים אותו, אבל לא פעם ולא פעמים מקבלים גם ממנו נתונים.

אני מבקש מאוד להשתלב, ואני אומר את זה לא בפעם הראשונה, בכל הפרוייקטים האלה. אני יודע שכשמדברים על מימון, למשרד הבריאות יש בעיה. אם מישהו יכול לעזור, ואני אומר את זה כאן ואפילו לציטוט, זה אנחנו. יש לנו את המעבדות שלנו, יש לנו את מחלקת בריאות הסביבה שלנו, אנחנו משולבים בכל הפורומים המקצועיים, יש לנו את ההיבט גם של בריאות הסביבה וגם של בריאות הציבור ואני מבקש שגם אם אנחנו שותפים זוטרים מבחינת מימון, בכל-זאת לציין אותנו כאן ולא רק בשביל הקרדיט.

הנושא הזה הוא נושא בו אנחנו עוסקים הרבה מאוד שנים ובהחלט אני שותף להרגשה הכללית שיש התקדמות משמעותית מאוד בשנים האחרונות.

כבר לפני מספר שנים המלצנו שבדוח ישולבו גם
הממצאים הכלליים של משרד הבריאות.

אנחנו מבקשים לעשות זאת בדוח הבא.
אני חושבת שהעובדה שהוקמה ועדת חקירה בראשות השופט שמגר עשתה מהפכה. אני יודעת שבהתחלה לחיל הים היה קשה לעבד את המסקנות, אבל אנחנו בכל-זאת רוצים לשמוע מה קרה בעקבות המסקנות ואיך מיישמים את הדוח.

אני אתחיל בקטע של חיל הרפואה ולאחר מכן
נציגי חיל הים יוסיפו.
בעקבות דוח ועדת שמגר, צה"ל – וחיל הרפואה כגורם מקצועי – נדרש לעסוק בנושא של תקנים. הסתבר שועדת שמגר המליצה שלא לחדש את הפעילות בנמל חיפה עד שלא יותקנו תקנים לנושא של צלילה.

אם אני אעשה מקבילה למצגת שהוצגה כאן למה שקיים בנושא בריאות, הרי למעשה בתחום בריאות יש תקנים, יש חובת ניטור מדויקת, היקף הניטור קיים וכל זה מופיע בתקנות של משרד העבודה. אני לא יודע מה קיים בקטע הזה בתחום איכות הסביבה, אבל אני מניח שלו זה היה נראה כמו התקנות של משרד העבודה, הייתה הבעיה יותר קלה.

הקטע שלי הוא התקנים עצמם. בכל מה שנוגע לאוויר, לבריאות העובד וגם לאיכות הסביבה קיימים תקנים בינלאומיים מסודרים שמפורסמים בארצות-הברית ושאומצו על-ידי מדינת ישראל, וגם משרד העבודה, אחרי המשרד לאיכות הסביבה, קבע שבכל מקום שאין בו תקנה כתובה כשהיא מפורשת עם תקן, יאומץ התקן הבינלאומי.

שונה המצב לגבי הים. מסתבר שבנושא של צלילה, שחייה, קרקעית, אין שום דבר שנוגע לבני אדם והתקנים נוגעים בעיקר לבעלי חיים ימיים.

כולל בארצות-הברית?

כולל בכל העולם, כולל בכל הציים, כאשר אין
שום דבר. גם המשרד לאיכות הסביבה עוסק למשל בתקן מיקרוביאלי, בכל מה שנוגע לתקנים של מתכות כבדות. צריך להבין שהתקנים האלה לא רלוונטיים רק לחיל הים כי ליד חוף של חיל הים יש חוף של מתרחצים אזרחיים והריכוזים בקרקעית ובמים הם אותם ריכוזים.

חיל הרפואה הרים את הכפפה באמצעות ועדת מומחים שהיא ברמה לאומית ונקראת ועדת עמיתי כאשר יושבים בה מיטב הטוקסיקולוגים של מדינת ישראל, כמו פרופסור עמיתי, דוקטור שלמה אלמוג, דוקטור מתי ליפשיץ, דוקטור אשר פרוש אחראי לתחום הגאות.

לא שמענו שם של אישה מומחית, אבל אני בטוחה
שיש מישהי כזאת. תסב את תשומת לבו של פרופסור עמיתי לכך.

המינויים נעשים לפי מומחיות. בוועדה נוספת
שאני מיניתי, בנושא קרינה אלקטרו-מגנטית, ואנחנו מדווחים לוועדת הפנים על ההתקדמות, אחת הדמויות המובילות בה היא דוקטור יהודית שחם מהמכון לבריאות העובד ברעננה, כך שאני דואג גם לעניין הזה.

אם המינויים היו נעשים לפי המומחיות, כנסת
ישראל, ממשלת ישראל והרבה מוסדות היו מורכבים בצורה שונה.

הוועדה יושבת כוועדת מומחים עליונה כדי לייעץ
לקצין רפואה ראשי. הוועדה גם צברה הרבה מאוד ידע בנושא הזה וגם מתוכננת בזמן המאוד קרוב, בפברואר-מרץ, להגיע לסיכום. אנחנו כותבים סקירות על קרוב לחמישים חומרים שנדגמו בקרקעית כאשר חלקם חדשים גם עבורנו כרופאים מכיוון שמדובר בחומרים שהם שכיחים מאוד באקולוגיה, בקרקעית ים, אבל לא שכיחים למשל בתעשייה בפורמט שהם נמצאים בה.

הוועדה הזו היא ועדה שפועלת כולה על טהרת ההתנדבות.

כל זה התחיל מאז הדוח?

כן. בעניין הזה חיל הים יציג את הצד שלו בקטע
של איך בעצם היינו צריכים להמציא את הגלגל בקטע של הנתונים הסביבתיים. כלומר, כשנכנסנו לנושא היינו בטוחים שאנחנו נפנה למכון לחקר ימים ואגמים ונקבל מהם דוח מפורט על כל מה שנעשה בחופי מדינת ישראל. צריך להבין שאם אנחנו פונים ומבקשים נתונים על נמל מסוים, לא רק חיל הים נמצא שם אלא גם הרבה מאוד גופים אזרחיים. להפתעתנו הסתבר שחיל הים למעשה היה צריך לממן ניטורים שהם לטובת כלל הציבור במדינת ישראל, ואני לא משוכנע שחיל הים הוא הגוף שהיה צריך לעשות את הדבר הזה, אבל הדברים כבר נעשו. נעשו ניטורים מאוד מקיפים בעזרתו של המכון לחקר ימים ואגמים שבאמת אנשי המקצוע שלו השקיעו ימים כלילות כדי לסייע לנו.

בדיון המשך, אם תזמינו אותנו, אני בטוח שבחציה השני של שנת 2002 נוכל להציג תקן צלילה ישראלי כחול-לבן שיהיה בעצם תקן עולמי ראשון. אנחנו מתכוונים להציג אותו בפורומים בינלאומיים כדי לקבל את המשוב. את העבודה שנעשתה עד כה הצגתי כבר בפורום בינלאומי אחד בכנס שהתקיים בסיאטל וישבו שם מיטב המומחים בתחום מתכות למשל, שזה אחד הדברים, ואנשים אמרו שאנחנו יודעים יותר מהם ואין להם מה להוסיף דבר וחצי דבר. הם גם הבטיחו עזרה באי-מיילים ואנחנו בקשר אתם. זה תהליך שמתקיים ממש בימים אלה. ועדת עמיתי יושבת בפברואר, במרץ ובאפריל, עד שנקבע את התקנים, ואחרי קביעת התקנים נוכל לגשת לנושא של אישור הפעילות על-פי התקנים.

מה נראה לך לוח הזמנים עד קביעת התקנים?

דיון אחד צריך להתקיים בפברואר, דיון אחד
במרץ, אם נזדקק לעוד דיון נקיים אותו באפריל, כך שבמאי נוכל לפרסם, לפנות לוועדת שמגר ולבקש לחדש את הפעילות גם בנמל חיפה על-בסיס התקנים שקבענו בהשוואה לתוצאות הניטור הסביבתי שהמכון לחקר ימים ואגמים העביר לנו. יש לנו גם השוואות כי אחת הדרישות של הוועדה הייתה לעשות לפחות שני ניטורים ולמתוח בין שתי נקודות. אכן נעשו שני ניטורים כאלה. הוועדה גם תקבע מה היקף הניטור לו נזדקק בפעם השלישית.

הוועדה תקבע למשל מה היקף הבדיקות שהפעם נעשה לצוללי חיל הים כי חלק מקביעת התקן – וזה קיים אצלנו ולא קיים בעולם – הוא לא רק ניטור סביבתי לסביבה עצמה אלא גם ניטור ביולוגי לצוללים עצמם. כלומר, יש לנו יכולת השפעה ונוכל לראות האם יש איזשהו אפקט ביולוגי של החומרים. עכשיו אנחנו משתמשים בנושא הניטור הביולוגי בתקנים שמופיעים בחוקי מדינת ישראל, הלא הן תקנות משרד העבודה, וגם בתקנים בינלאומיים.

מדובר בעבודה מאוד מקיפה שהיא ראשונית לחלוטין בעולם ואני מניח שהפירות יושגו במחצית השנייה של שנת 2002.

אני חושבת שיש יותר מאשר לברך. זו הייתה
אינפורמציה מאוד חשובה ומרתקת. אנחנו נמצא את הפורום המתאים לדיון בנושא בסביבות מאי-יוני.

מה מידת הקשר עם משרד הבריאות או עם שלושת משרדי הממשלה? בנוסף לכך אני רוצה להסב את תשומת לבכם כי אתה אומר שמדובר בידע ראשוני ברמה בינלאומית. לפני כחודשיים קיימנו כאן ישיבה בכל נושא הקשרים הבינלאומיים בנושא מחקר והשכלה, ועקבנו אחרי רעיון די חדשני של איך לקחת יזמות על פטנטים ולהרכיב על ידע ומחקרים. אני מציעה שתהיו בקשר עם הגורמים במועצה להשכלה גבוהה. אני מייעצת לכם לחשוב מה עושים עם הידע הזה ואיך עושים ממנו את הבנפיט הציבורי, הבינלאומי והפוליטי ברמה הכי נכונה.

לגבי הקשר עם המשרדים. התבנית שהנחתה ועדת
שמגר היא שכל החלטה לגבי פעילות תתבצע באמצעות ועדה בין-משרדית בראשות קצין רפואה ראשי. התהליך הוא שועדת עמיתי מתכנסת ומוציאה המלצות - ועדת עמיתי היא ועדת מומחים שיועצת לקצין רפואה ראשי - ואז אנחנו מכנסים את נציגי משרד הבריאות, את נציגי המשרד לאיכות הסביבה, קצין רפואה חיל הים, ואת ברק חירות. אני משמש כמזכיר הוועדה והוועדה הזו יושבת על המלצות ועדת עמיתי עם כל החומר המדעי ובעקבות זה מוציאה את ההמלצות שלה שהן ככתבה וכלשונה של המלצות ועדת שמגר.

החברים שמגיעים לוועדה הם כמובן אנשי מקצוע שנותנים את האינפוט שלהם, אבל במקביל חיל רפואה מייצר כאן ידע בינלאומי ולאומי שמסייע לגורמים שעוסקים בזה כי זה פעם ראשונה שמישהו דן בשאלה לא רק מה קורה לדגים אלא גם מה קורה לבני אדם.

זה מדהים איך פעם ראושנה באלף השלישי
עוסקים בשאלה הזאת.

פנינו לכל הציים של מדינות מתקדמות ביותר –
ארצות-הברית, בריטניה, איטליה, קנדה – וכולם אמרו שהם באמת לא חשבו על זה. צריך להבין שגם ציים אחרים בעולם צוללים בנמלים וכל הנמלים הם לא נקיים ומצוחצחים.

אני קצינת בריאות הצבה של חיל הים ובהכשרה
המקצועית שלי אני אחות מוסמכת.
בחיל הים יש את היכולת להפיק את ההמלצות המקצועיות של הוועדות בתוך חיל הים כאשר בשוטף אנחנו עוסקים בנושא ניטור סביבת הפעילות של חיילינו בים. אנחנו נעזרים בניטור השבועי בחופי הרחצה כפי שניתן על-ידי משרד הבריאות. אנחנו עורכים אחת לשבוע ניטור שבועי באתרי פעילות חיל הים וזאת כדי למצוא זיהומים בקטריאליים. אם נמצאים ערכים חריגים, אנחנו אוסרים את הפעילות בידיעה שערך מסוים שמקובל על-ידי משרד הבריאות הוא ערך שיכול לגרום לפגיעה ותחלואת מעיים. כאמור, כתוצאה מכך אנחנו אוסרים את הפעילות באותו אתר עד לדגימה חוזרת.

ממתי אתם עושים את זה?

מחודש מרץ 2001. מדובר בניטור שבועי בכל
האתרים. אין מצב שחייל של חיל הים שם אצבע במים מבלי שאנחנו בודקים קודם לכן.

זה דורש הרבה משאבים, כוח אדם ותקציבים?

אדם אחד מסתובב בכל הארץ. מדובר בכסף רב,
במשאבים רבים, אבל אנחנו מסתדרים עם האנשים והידע המקצועי שיש לנו.

וכמות מתנדבים רבה מאוד.

לא. ועדת עמיתי פועלת בהתנדבות.

צריך לשלם לחקר ימים ואגמים עבור הסקרים,
צריך לשלם למעבדות במשרד הבריאות, והכל נופל על חיל הים כמערכת אחת וכמובן אנחנו לא חוסכים בעניין. אנחנו נוטלים דגימות כל שבוע מבלי לחשוב כמה אנחנו משלמים למעבדות השונות. אנחנו משתמשים בשלושת המעבדות שנמצאות בבאר-שבע, באבו-כביר ובחיפה וכך מכסים את כל קשת האזורים שחיל הים פועל בהם. כמובן נעשים עוד הרבה דברים אבל אני מאמינה שיובל כהן יסקור אותם.

אני חושב שעיקר הדברים הוצגו על-ידי עמיתיי.

ברשותך, אני רוצה לשאול שאלה שאולי היא קצת
קשה. האם בחיל הים, כתוצאה מדוח שמגר, לפני שהכנסת תצטרך לחוקק, וכבר התחילה חקיקה, שוקלים לעשות משהו לגבי אלה שנפגעו? אתה לא חייב לענות על השאלה, אבל הוועדה תשמח לקבל תשובה כי עכשיו הוכח שהפגיעה לא הייתה מקרית אלא נבעה מאי-עשייה של כולנו. השאלה האם זה נלקח בחשבון בפיצויים, בטיפול רפואי וכולי?

אני אומר את הסטטוס שקיים כיום לגבי הסוגייה
הזאת. ועדת שמגר פרסמה את החלק הראשון של הדוח שלה שדיבר על העניין המערכתי ועל העובדה שחיל הים אמר לאנשים לצלול באותם מקומות, מתי נאמר להפסיק והאם הוא הפסיק בזמן וכן הלאה, וכל התקלות שהיו קשורות לעניין הזה. ועדת שמגר נזפה בגורמי הצבא, בחיל הים, בחיל הרפואה, והעירה את הערותיה. ועדת שמגר לא פרסמה את החלק השני של הדוח שלה. החלק השני של הדוח הוא זה שבודק את הקשר האפידמיולוגי בין הזיהום ובין תחלואה. הוועדה לא אמרה את דברה בעניין הזה.

הוועדה עובדת על זה עכשיו?

כן. הם עובדים על זה החל מיולי 2000. זאת
אומרת, הם רואים את כל האנשים שצללו ועושים להם בדיקות בשלושה מרכזים בארץ ומנסים לאתר סרטן ובודקים את הקשר בהשוואה לקבוצת ביקורת אחרת כדי לראות האם יש יותר חולים בסרטן. הוועדה עדיין לא פרסמה את הממצאים.

הם עושים זאת גם לגבי חיילים שנפטרו? זאת
אומרת, בודקים גם את התיקים הרפואיים שלהם?

כן. משרד הביטחון אחראי על הנושא של הטיפול
הרפואי ועל אנשים שנפגעים כתוצאה משירות ביטחון והמשרד, אולי לפנים משורת הדין, לא נתן פיצויים אבל הכיר בהם כנפגעי משרד הביטחון ונותן להם את הטיפול הרפואי הרלוונטי.

זה קורה כבר עכשיו.

זה קורה כבר החל מלפני קרוב לשנה. משרד
הביטחון מכיר בהם ונותן להם את אותו טיפול כאילו הוכר קשר. סוגיית הפיצויים וכן הלאה, זו סוגייה שעדיין תמתין לדעתי לפרסום של ועדת שמגר.

אני מברך על הקריאה לתיאום לאומי בנושא הזה. בגלל שחיל הים בצדק הוא אחראי על בריאות החיילים שלו, למעשה הוא זה שאמר שאנחנו חייבים לתאם בין הגורמים האלה, ולא רק זה אלא פנינו ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל הגורמים – גם עם משרד הבריאות, גם עם המשרד לאיכות הסביבה והמכון לחקר ימים ואגמים הוא הפרוייקטור שלנו לטובת הדבר הזה – ואחת המשימות שלהם הייתה לתאם את מרכזי המידע ביחד לפחות לצרכים שלנו מכיוון שזה נדרש לנו ברמה היום יומית.

אני רוצה לציין שאם אנחנו מדברים על מחקר ופיתוח, יש להיבטים האלה, לפחות בהיבט של האנשים, נושאים כלליים שאין לנו תשובות עליהם ואני חושב שהם רלוונטיים כמובן לצוללנים של חיל הים אבל גם לכל צולל אזרחי אחר וראוי לתת עליהם את הדעת גם ברמה הלאומית.

למשל, שאלה לגבי חליפות הצלילה. חליפות הצלילה למשל עשויות מספוג, ושאלה ששאלנו את עצמנו הייתה שאם הן עשויות מספוג, אולי הן לא מבודדות אלא מהוות מאגר. את התקנים הזכיר דוקטור שלמה משה. הנושא של חדירה עורית של רעלנים דרך העור וכאן השאלה מה חודר ומה נספג.

כל זה עכשיו נבדק.

כל הדברים האלה נבדקים. אני רוצה לציין
שבעקבות העניין הזה פנינו כמובן לצי האמריקאי ושאלנו מה קורה אצלם. הם אמרו לנו שהם לא יודעים הרבה אבל הם מניעים מחקר – כי השאלה היא רלוונטית – שיפרסמו אותו בנובמבר 2001. אני נמצא אתם בקשר קבוע ואין להם בינתיים ממצאים בנושא הזה. הם הזמינו אותנו לבוא אליהם במרץ.

ההזמנה היא לא מקרית.

אין ספק שבנושא הזה ישנו העניין של קניין
רוחני.

אני חושבת שהדברים מאוד משמעותיים
ומרתקים.

בהמשך למה ששמענו כאן, מזה כמעט שנה אנחנו
אוסרים על צלילה בנמל חיפה כתוצאה מכל הדברים ששמענו כאן.

אנחנו שותפים מלאים למידע הן מכיוון קצין רפואה ראשי והן מכיוון חקר ימים ואגמים. אנחנו לא מאפשרים צלילה בנמל חיפה. המשמעות היא מאוד חמורה ואנחנו לא עושים לא פיתוח ולא תחזוקה. כאשר עושים תחזוקה, ידוע מה קורה כאשר כל המצב הולך ומידרדר. גם לא עושים טיפול באוניות כאשר יש צורך לעשות זאת בנמל והמשמעות היא מאוד חמורה.

אנחנו כמובן שותפים למידע שיוצא מקצין רפואה ראשי.

כשאתה אומר שאתם לא עושים, אתם עושים את
זה נכון לעכשיו עד גמר עבודת הוועדה.

עד שהוועדה תתיר צלילות בנמל חיפה בתנאים
מסוימים. הוועדה התירה צלילה בתנאים מסוימים בנמלי אילת ואשדוד, אבל לא בחיפה והמשמעות היא מאוד חמורה. אני מקווה שעבודת הוועדה תסתיים כמה שיותר מהר ויימצא פתרון.

הגורמים האזרחיים הם אלה שצריכים להניע את
כל התהליך של המחקר לא הצבא.

מי שמניע עכשיו את התהליך של מציאת וחיפוש
התקן, זה הצבא.
רציתי לשאול את המשרד לאיכות הסביבה. למשרד לאיכות הסביבה יש אתר יוצא מן הכלל באינטרנט ובו ניתן מידע ובין היתר גם מידע על ניטור ורק היום הסתכלתי על תוצאות ניטור של נחל הקישון. אין שם הרבה פרמטרים, אלא שלושה או ארבעה, אבל אני שואל האם אותה תוכנית של מרכז מידע לאומי יכולה להיות נגישה גם באמצעות המדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה.

אין שום סיבה שלא.

אני חושבת שהמערכת היא מערכת מאוד
מורכבת. המידע הסביבתי יהיה זמין לציבור באמצעות האינטרנט אבל לא רק המידע אלא כבר עכשיו בהשלמת פיתוח מערכת מאוד מתוחכמת שתאפשר לכל המעונין לא רק לראות את הנתונים אלא גם לשאול כל שאלה שעולה על דעתו כמעט ולקבל תשובה על-סמך עיבוד סטטיסטי שמתאים לשאלה שלו. האם נמל חיפה יותר מזוהם מנמל אשדוד, האם המצב הוא רע או השתפר בעשור האחרון – זה יהיה באתר של מרכז המידע. אנחנו מדברים על מערכת מאוד מורכבת. את המערכת הזאת אולי אי-אפשר יהיה להעביר לאתר אחר, בעיקר בגלל סיבות של אבטחת המידע ויצירת סידורים שימנעו את שיבושה, אבל אפשר לעשות קישורים לכל מקום אחר וזו הכוונה.

אם כן, התשובה שלך היא כן.

כן.

בניגריה, באסון הנוראי שקרה, מדוע טבעו כל כך
הרבה אנשים בנחלים?

אין לנו מידע. עומק המים שם היה גדול. לפי
העיתון רובם טבעו, אבל חוץ מזה להיכנס למים בניגריה זה סיכון גדול.

לצערנו למרות הקשרים הטובים עם כל הגופים, אנחנו עוסקים בצורה מאוד מצומצמת בנושא של ניטור. ממשלת ישראל עדיין לא חתמה על הפרוטוקול כי בדרך כלל ישנה נטייה לא להיות בין החותמים הראשונים. זו בעיה של החלת החקיקה כשלדוגמה באמנת ברצלונה מכריזים על שורה ארוכה של דברים שלא מוחלים בחוק הישראלי. בישראל אין שמורה מוכרזת אלא כולן נמצאות בשלבים כאלה ואחרים, כך שלמעשה כל הפרק של קשירת הטבע בסובב הימי הוא מוגבל מאוד.

מה עם שמורת אילת?

שמורת אילת מוכרזת כשמורה חופית.

אנחנו מבצעים עבודה עבור המשרד לאיכות
הסביבה.

אתם כפופים למשרד לאיכות הסביבה?

אנחנו רשות שמשרד האם שלנו הוא המשרד
לאיכות הסביבה.
ברשות הטבע והגנים יש את היחידה לניטור סביבתי שהיא מבצעת היום ניטור נחלים עבור המשרד לאיכות הסביבה ובעבר, מאז תחילת שנות ה70-, עבור נציבות המים. התוכנית יחסית ממוסדת בתחנות כאשר יש לנו כ140- תחנות. אנחנו בודקים נחלים כאשר בעיקר מדובר בנחלי החוף. אגב, התשתית לוועדה שבה דובר הרבה, החומר לדיונים נאסף אצלנו כי זה מה שהיה. אין ספק שהחומר שהיה לנו לא היה מספק, אבל זה מה שהיה כתשתית. אנחנו דוגמים כ140- תחנות פעמיים בשנה עם סדרה של פרמטרים ודוגמים מאז אסון המכבייה גם סידמנטים בנחלים כאשר יש לנו ארבעה נחלים בהם אנחנו דוגמים את הסדימנטים. חסר החיבור – עליו צריך לעבוד – עם הדוח של ימים ואגמים וכאן צריך לראות איך אנחנו עושים אותו ולכן טוב שהתכנסנו כאן היום כי צריך לעבוד על החיבור הזה מפני שצריך אותו כדי לראות מה קורה בסביבה הימית.

אני רוצה להזכיר שהנושא של בסיסי הנתונים הוא נושא מאוד חשוב. קבלת מידע זה דבר מאוד מאוד חשוב וגם אצלנו הוא חסר וזה אולי מהווה את אחד המכשולים.

אתר האינטרנט של נחל קישון שהוזכר, אתה
ראית שלושה פרמטרים שנמדדים ומפורסמים פעמיים בשבוע, הם מתעדכנים פעמיים בשבוע אבל בנוסף יש אתר שמפרסם פעמיים בשנה את כל הפרמטרים הרלוונטיים, כך שהיקף הנתונים הוא גדול יותר.

לגבי דוח שמגר. אחת ההמלצות בדוח שמגר, ההמלצה הרביעית, להרחיב את התחום הגיאוגרפי של רשות נחל קישון כי היום הגבול הגיאוגרפי שלנו הוא רק בחלק התחתון של הנחל ועקב כך נוצר מצב אבסורדי שאנחנו לא ממונים על החלק העליון.

מי צריך ליישם את ההמלצה הזאת?

אנחנו הגשנו המלצה איך ליישם אותה. רציתי
להעלות את הנקודה כאן משום שהיום אנחנו יודעים להתמודד עם מה שבא מהמפעלים, אבל בפזה הבאה של השיקום לא נוכל להתמודד עם מה שבא כי אין לנו שום סמכויות שם.

באיזה מידה נשמר שיתוף הפעולה הפורמלי
והבלתי פורמלי בין כל הגופים?

רק השבוע קיבלנו הצעה מחקר ימים ואגמים לגבי
ניטור ביולוגי.

אתה מקבל מידע ויש לך שיתוף פעולה?

יש פה מעגלים שונים. יש מעגל של המשרד
לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות, יש מעגל של חיל הים כפי שתואר כאן עם כל הגורמים וכולי.

אני לא רוצה שהדברים ייפלו בין הכיסאות.

רציתי להצטרף למברכים על היוזמה של ריכוז
המידע והאפשרות לנגישות אליו. משרד החקלאות רואה בניטור בריכות דגים כאמצעי ראשון במעלה ומזה שנים רבות אנחנו משתפים פעולה עם המכון לחקר ימים בנושא. אם יורשה לי לומר, חלק נכבד מהנתונים לגבי בריכות דגים אלה נתונים שאנחנו היינו שותפים לאיסופם וכמובן שגם בעתיד אנחנו נמשיך בשיתוף הפעולה.

הערה לגבי הדוח. ההערה אולי היא מקצועית אבל
בכל-זאת היא כללית כי היא קשורה במשאבים. בדוח מופיעים ששה אלמנטים כאשר שניים מהם הם מנדטוריים ואת שאר הדברים המכון עושה כמעט בהתנדבות. למרות זאת בדוח הזה לא מופיעים הרבה מאוד יסודות ראויים מאוד והם לא מופיעים בשום אמנה והם לא מנדטוריים.

איך זה קרה שהם לא מופיעים באמנות?

אני לא יודע, אבל ברור לכולם שכרום או עופרת
אלה חומרים רעילים מאוד. עובדה שהאלמנטים האלה מופיעים בהתקנת מי שתייה. אני חושב שצריך לעשות כמה שיותר סקרים אפילו שנראה לנו היום שאולי אין בהם טעם או צורך. העובדה שמה שקרה בבנגלדש קרה מפני שמכון גיאולוגי בריטי בשנות ה70- או ה80- החליט שאין שום סיבה לבדוק ארסן.

אני מצטרף להערתו של דוקטור לודוויג הליץ.
כשמשרד הבריאות ערך את הסקר למי שתייה, יצא ש84- אחוזים מהבארות בגוש דן מזוהמות במיקרו-מזהמים. בחופי הים לא נבדקו מיקרו-מזהמים, גם לא בדגים, ומאחר שיש לי גם את המכתב מהמשרד לאיכות הסביבה שמתייחס לאיזה מפעלים מותר להזרים יותר שפכים בהיתר, יש שמונים מפעלים כאלה. צריך לחפש לא את החוט מתחת לפנס אלא מה נותנים, למי נותנים ואיזה היתר, ועל סמך האיכויות האלה של אותם שפכים צריך להתחיל לבדוק האם הם קיימים במים, ולהערכתי הם כן קיימים במים, ואנחנו נתפלא עד כמה החופים מזוהמים.

הטענה היא שבעצם בפועל המים יותר מזוהמים
מאשר מורים המחקרים.

יש לקונה בנושא הזה של הבדיקות. משרד
הבריאות בודק איכות מיקרוביאלי של החופים בעוד שמכון לחקר הימים ואגמים בודק את הנושא של מתכות ודברים אחרים, קרבה לשפכי הנחלים ולא ממש את חופי הרחצה עצמם, היכן שהמתרחצים מתרחצים, יש פה אלמנט נוסף שלא בטוח עד כמה הציבור רואה מים באיכות גבוהה בחופים.

אנחנו נקבל התייחסות.

גם על סמך הסקר שהמכון עשה, גם ביוזמה שלנו
וגם בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה משרד הבריאות בודק בחופי הרחצה גם מרכיבים כימיים בדיוק על הבסיס של מה שאתה אומר. זאת אומרת, אם המשרד לאיכות הסביבה אומר שמפעל איקס מזרים חומר מסוים, אותו אנחנו מכסים הן במים והן בסדימנטים. באופן כללי אנחנו אמרנו שאנחנו מתייחסים לכל המרכיבים הללו. כשהמצב משתפר אנחנו רואים את זה כנתונים בדוקים. לקחנו את המרכיבים החמורים ביותר מהדוח ואותם חיפשנו בסדימנטים בכל חופי הרחצה במדינת ישראל.

שתי תשובות קצרות בשני נושאים. בשנתיים
האחרונות נערכות בדיקות מקיפות מאין כמוהן של מיקרו-מזהמים - של כל מיקרו-מזהם שמופיע בכל רשימה בינלאומית וברשימות של האמריקאים - בעשרות אתרים לאורך חוף הים, בעיקר לצרכים של חיל הים כפי שהוזכר כאן מאחר שהנושאים שהועלו כאן על-ידי חיל רפואה וחיל הים, התקנים לא נוגעים רק למתכות אלא הם נוגעים גם לגבי אותם חומרים שהם תרכובות אורגניות שכלולות בהגדרה הזאת של מיקרו-מזהמים. הסקירות נעשו לגבי מאות מזהמים וכל רשימת המיקרו-מזהמים שכלולים ברשימה של ה-EPI האמריקאי. יש לזה התייחסות גם בדוח הזה. נכון שהיא לא מפורטת מאחר שהתמונה שעולה מהממצאים בגדול דומה מאוד לגבי המתכות. דהיינו, יש בעיות קונקרטיות בעיקר בנמלים במקומות מסוימים ובעיקר בנמל חיפה.

אין ספק, וכאן אני מסכים, שזה צריך להיות גם מרכיב מסודר של תוכנית הניטור הלאומית מעבר למה שנעשה עכשיו עבור חיל הים ובמדינה מתוקנת זה לא צריך ליפול למעמסה כספית על חיל הים בגלל שיש לו בעיה עם תקנים אלא זה צריך להיות מרכיב מסודר של תוכנית הניטור הלאומית שגם אותו צריך לעשות כל שנה. כאן הממשלה צריכה להקצות לזה את המשאבים כי כרגע במסגרת התוכנית אין לזה מימון.

אני חושב שנציג אדם טבע ודין העלה נקודה מאוד חשובה ונכונה שמופיעה גם בהמלצות שלנו ואנחנו גם עובדים עליה והיא שחייב להיות קשר בין מאגר המידע שנמצא במשרד לאיכות הסביבה, כמי שמרכז את הוועדה למתן היתרים להזרמת שפכים לים, ויש אצלו את המידע למי ניתן היתר, ויש אצלו את המידע מתוצאות הדיווח של המפעלים שמדווחים מי מזרים מה. צריך ליצור קשר בין מאגר המידע הזה לבין מאגר הנתונים על הסביבה. זו המלצה מרכזית שמופיעה כבר שנתיים בדוחות שלנו. התחילו דיונים עם המשרד לאיכות הסביבה והם עומדים להימשך ביום חמישי השבוע. זה מתקשר למה שהוצג על-ידי המדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה. זה גם מתחייב במסגרת אמנת ברצלונה והכוונה היא באמת להגיע למערכת מאוד מסודרת של קשר ישיר בין שני מאגרי מידע כדי שיוכלו לתת תשובות בדיוק לשאלות שהועלו כאן.

מהנתונים שיש לנו עכשיו לא נראה שיש לנו באיזשהו מקום בעיה חמורה שאנחנו לא יודעים עליה. אנחנו יודעים איפה יש בעיות, יש בעיות וצריך לטפל בהן, ואנחנו יודעים היכן הן נמצאות.

בקשר להערת נציג המכון הגיאולוגי. אני חושב שזה נושא מקצועי שכדאי שנברר אותו בפורום מקצועי. חלק גדול מהמתכות האחרות כן מופיעות ונזכרות באמנות אלא שהן נזכרות בצורה מסוימת וזה מסיבות טובות. בהחלט צריך להתייחס לדבר הזה ואני מציע לעשות זאת בפורום מקצועי.

כשאנחנו עושים את עבודת הפיקוח והמעקב,
תמיד מתברר כמה היא חיונית לגופה, כמה עצם המפגש המשותף חשוב כי אנשי המקצוע ואנשי המשרדים השונים מבררים נקודות. אני רוצה להודות גם לפתיחה של דוקטור יובל כהן, גם לאינפורמציה שהתקבלה כאן ולכל הנוכחים.

מעט פעמים יש נושא שאנחנו כל כך יכולים להיות מרוצים מההתקדמות וכאן היו תוך ארבע שנים התקדמויות דרמטיות. אני קיימתי את הישיבה כישיבת מעקב אחר ישיבה שהתקיימה בנושא בכנסת הקודמת ב1997- ומתברר שמתרחשים שינויים דרמטיים בכל תחומי השימוש בחופי הים וקיבלנו רשימה מאוד גדולה.

נכון שלא הכל שפיר, אבל אני חושבת שיש שיתוף פעולה וגם תשובות. ביחס לכל כך הרבה בעיות ומחדלים, אני מברכת אתכם בסיפוק רב.

אני רוצה לברך על יישום דוח שמגר. קיבלנו דיווח ראשוני ומסתבר שאנחנו מובילים בעולם כולו במחקר שייושם לקביעת תקנים לצלילה לחיל הים. אני רוצה לברך על זה כי אנחנו יודעים כמה ועדות ציבוריות הוקמו והדוחות הם דוחות מדף, ואחרי שנתיים-שלוש מתחילים לשאול מה קורה אתם. אני מציינת בהתרגשות את העובדה שזה נעשה.

אני לא חושבת שנוכל להיות אנשי בשורה בנושא של מי המוביל. החיים יותר חזקים והעובדה שחיל הים נגרר לזה בעל כורחו, בגלל מציאות, והוא גורף אחריו את משרדי הממשלה. בתוך המערכות זה כל כך מסובך, כך שתראו את עצמכם עושים דבר גדול מאוד בחשיבותו ולעצם היזמות וההובלה יש את הבנפיט ואת היוקרה משלהם.

אמרתי קודם שהמידע הבינלאומי לא יועבר אלא יופעל נושא הקניין הרוחני.

אנחנו נותנים גיבוי לידע והשקיפות, לרבות הפרסום באינטרנט, וזאת בגלל חשיבות המחקר.

אני רוצה לומר שאנחנו משתכנעים כמה חשיבות יש למחקר וגם אם אי-אפשר להצביע ביום הראשון על המשמעות המדויקת, המשמעות מתבררת ברבות הימים. אני מזמינה את כולם למחר בשעה 2:00 אחר-הצהרים לדיון על איך להגן על המחקר במדינה.

אני לא אחזור על דברים שאמרתי בישיבה הקודמת אבל דעו שאני כיושבת-ראש הוועדה מעורבת מאוד במאבק הכולל היום שמתנהל בנושא המועצה להשכלה גבוהה. המאבק לא מתנהל בוועדה שלנו אלא הוא על סדר יומה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת כי היא אחראית על ההשכלה הגבוהה, אבל בתוקף תפקידי כיושבת-ראש ועדת המדע והמחקר אנחנו מציגים את הדעה הזו באופן מאוד נמרץ ואומרים שיש משמעות לאוניברסיטאות מחקר, על אף החשיבות האדירה שיש למכללות. ישראל הצטיינה בעשור האחרון בכך ששמרה על מחקר איכותי וברמה בינלאומית וגם עשתה מהפכה כאשר היום הוכפל מספר הסטודנטים וזה קרה תוך פחות מעשור. לא צריך לעשות הפרד ומשול ולא צריך לעשות מהפכות מיותרות. למוטט דברים קל מאוד, אבל לשקם אותם זה קשה.

אני רוצה לומר לכם שאנחנו מאחוריכם ואני מציעה שתיידעו את התקשורת בדברים החשובים האלה.

תודה רבה לכולם.








הישיבה ננעלה בשעה 14:40