פרוטוקולים/ועדת מדע/2302



2
הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
21.11.2000

פרוטוקולים/ועדת מדע/2302
ירושלים, ט"ו בכסלו, תשס"א
12 בדצמבר, 2000



הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 50
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
מיום שלישי, כ"ג בחשוון התשס"א, 21 בנובמבר 2000, שעה 13:30

חברי הוועדה: ענת מאור - היו"ר
מיכאל איתן
אליעזר כהן
מוחמד כנעאן

סנ"צ נורית זיו - מחלקת תביעות, המשרד לבטחון פנים
מפקח קובי פורלייט - מפלג מחשבים, יחידה ארצית להונאה, המשרד לבטחון פנים
תא"ל סוזי יוגב - קצינת ח"ן ראשית
דפנה הררי - סגנית קצינת ח"ן ראשית
סא"ל ענת ברקו - עוזרת לקצינת ח"ן ראשית לענייני פרט
ורד לזר - ק"ח פיקוד דרום
עדנה יחזקאלי - ק"ח פיקוד מרכז
אילנה לוי - לשכת המדענית הראשית, משרד המדע
בלהה שניידר - מנהלת חטיבת יישומי פיתוח, משרד החינוך
סמדר אהרוני - יועצת השר לענייני מיעוטים, משרד התעשייה והמסחר
לאה פרקש - הממונה על מעמד האישה, משרד החקלאות
עו"ד גלי עציון - נעמ"ת
אילנה כהן - מנכ"ל נש"ר (נשים ברשת)
הרבנית ד"ר איילה גליקסברג – מרצה לפילוסופיה וכותבת בנש"ר
שירלי ארבל - עורכת צרכנות בנש"ר
אילן יפה - מנהל פיתוח עסקי, נטוויז'ן
עו"ד לאה ברבש - יועצת משפטית, בזק
ציפי הייבלום - מנהלת אגף כ"א, אחראית לנושא מעמד האישה, בזק
מירי פריאל - עוזרת הדוברת, בזק
אלי תפוחי - מנהל מחלקת אינטרנט, בזק
שחר סמוחה - עיתון "הארץ", קפטן אינטרנט
דאה הדר - עיתון "הארץ"
אורנה ברגרזון - סגנית המדענית הראשית, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד נעמי אסיא - יו"ר ועדת מחקר ופיתוח, לשכת עורכי הדין
אסתר עילם - יו"ר התנועה הפמיניסטית בישראל
עו"ד נמרוד קוזלובסקי - מרצה למשפטים ואינטרנט
עו"ד אביב אילון - מומחה בדיני אינטרנט
ד"ר אבשלום אדרת - מנהל עמותת אשנ"ב
מירה שוורץ - מנהלת חברת הנדסה אזרחית

ענת לוי

איילת חאקמיאן

ימימה פרלס

אלימות נגד נשים ברשת האינטרנט.


אלימות נגד נשים ברשת האינטרנט

אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי. הודעה שפורסמה באינטרנט הפכה את חייה של חיילת תמימה לגיהנום, וזו דוגמה אחת. יש הרבה מאוד דוגמאות. אני רק פותח, ואעביר את רשות הדיבור לגברת אילנה כהן, מנכ"ל נש"ר, שתפתח יותר את הנושא. אחרי זה תדבר הגב' סוזי יוגב, ואחריהן הגב' נעמי אסיא, יושבת ראש ועדת מחקר ופיתוח. זה הסדר לפי שעה. הגברת אילנה כהן, בבקשה.

הנושא לא לאלימות באינטרנט הועלה על ידינו כבר לפני שנה באתר, בעקבות מה שאנו מכנות בשפה פיוטית - כשנש"ר פוגש אורב ברשת. אחת הגולשות התקשרה אלי מפוחדת ובבושה סיפרה לי שהיא בת 50, אם שכולה, ובפורום שלנו "מכורים לאינטרנט", מטריד אותה גולש ולוחץ עליה להיפגש. משסירבה, החל לכתוב לה ביטויים גסים. מכיוון שבפורום נוצרה קהיליה, היא הרגישה עצמה חופשית ונתנה בעבר פרטים על מקום עבודתה. הפחד שלה היה שהוא יבוא למקום עבודתה ויטריד אותה.

כך התחלנו לבדוק את הנושא מבחינה משפטית, מעשית ותרבותית, משתי נקודות ראות, בטחון הגולשות, ומצד שני, אפשרות הפיקוח המעשית של ספקי תוכן לאינטרנט, לעמוד בפרץ המידע העובר באתרים, בפורומים ובצ'אטים. תוך כדי בדיקות, התברר כי הנושא עדיין פרוץ. אין כיום חוק בישראל נגד הטרדה באינטרנט, ולכן גם אם אישה מעזה להתלונן, לא ברור לפי איזה סעיף יאשימו את המטריד. לעומת זאת, גם לבעלי אתרים קשה לעמוד ולפקח על כל המידע בצ'אטים ובפורומים, וכל זאת בזמן אמת. בנוסף, מצאנו כי תרבות הגלישה באינטרנט בארץ אפילו מעודדת במידה מסויימת תרבות של הטרדות ברשת.

מטרתנו איפה, היא להביא למיסוד התהליך של טיפול בהטרדות ובאיומים ברשת וליצור עירנות לנושא, ובאופן ספציפי:

1. ליצור ערנות לסכנות ולנזקים של אלימות והטרדות ברשת, בעיקר כנגד נשים וילדים, כולל קיום אתרי התאבדויות ומכתבי שטנה של תלמידים. אני מקווה שיש מישהו ממשרד החינוך שיספר על מכתבי שטנה. היום כולנו יודעים שהאיומים והטרדות באינטרנט הם ממשיים ועלולים להוביל לסחיטות לאונס ולרצח.

2. לגבש כלים ונהלים לספקי אינטרנט, ותוכן לטיפול בהטרדות מיניות, איומים ולשון הרע ברשת, אולי אף לגבש אמנה שתהיה מקובלת על ידי כל הגורמים. לדון בשאלות של חיוב פיקוח אקטיבי או פסיבי של ספקי אינטרנט ותוכן, מתוך שאיפה לבנות נוסחה שתשמור על חופש הביטוי ועל ההגנה על הפרט.

3. לבחון באיזו מידה מיושמים או פרוצים חוקי הטרדה מינית ולשון הרע באינטרנט ולקדם נושאי תחיקה בנושא, והאם ניתן לחוקק חוק המקלדת-מודם, כמו שיש במקביל לחוק הבזק.

4. גיבוש סביבת גלישה בטוחה שתמנע למשל הקמת אתרי שטנה ואתרי התאבדות בארץ, כמו שד"ר אדרת יספר אחר כך, על ידי תיאום בין כל הגופים, איגוד האינטרנט הישראלי, ועדת המדע, המשטרה, ספקי אינטרנט וספקי תוכן.

5. ייזום פעולות לאיתור סימנים ודפוסי התנהגות לזיהוי גולשים מסוכנים ולמניעת מעשי אלימות והתאבדויות.

6. יצירת תרבות רשת על ידי הסברה והמחשה של המשמעות והנזקים של הטרדות והסתות שמקורן לכאורה במעשי קונדסות.

7. הנושא מוקדש לנשים עקב היותן הראשונות המוטרדות מינית גם מחוץ לרשת, וגם עקב היותן הגורם הראשי המטפל בחינוך ילדים. עליהן להיות מודעות לאן הילדים גולשים, מהן הסכנות, האם הילדים נתונים להטרדות ושידולים לפגישות למטרות מגע מיני, או להסתה, בניית חומרי נפץ וכו'.

הבעיות העיקריות בנושאי הטרדות ואיומים בזירת האינטרנט לעומת סביבות אחרות, טלפון, רחוב וכו', הן אנונימיות ויכולת התחזות של המטרידים ועבריינים; חוסר היכולת של ספקי האינטרנט והתוכן לשלוט במידע המפורסם בצ'אטים ובלוחות; אווירת הפתיחות ברשת, היוצרת הרגשה של בטחון וחוסר סכנה כשהגולש או גולשת נמצאים כביכול בסביבתם הפיזית הבטוחה; תרבות הטרדות בפורומים ובצ'אטים; אופיו הבלתי מצונזר של האינטרנט., לעומת טלוויזיה, רדיו וכו'.

בימים אלו ממש התכנסה המועצה האירופית בפריס לגיבוש אמנה בשם: WORLDS FIRST CYBERCRIME TREATY, האמורה לטפל בעבירות אינטרנט כולל הטרדות מיניות ואיומים ברשת. לעומתם ניצבים נציגים של ארגונים לזכויות האדם מ-41 ארצות, אשר שלחו מכתב לוולטר שוויימר, המזכיר הכללי של המועצה האירופית, לדחות את האמנה. מטרתם להבטיח זרימה חופשית של מידע ודעות באינטרנט, שיש פחד מסמכויות הנרחבות שיינתנו לממשלות ולמשטרה כתוצאה מאימוץ האמנה.

גם בבית הנבחרים בארצות הברית מונחים מספר חוקים ותיקונים כגון:THE FEDERAL CYBERSTALKING BILL SS2991 בנוסף לחוקים הקיימים כמו:COMMUNICATIONS DECENCY ACT , כפי שעו"ד נעמי אסיא תפרט את הסעיפים המיועדים בחוק זה להגן על קטינים מפני חומר מזיק באינטרנט, כולל הגנות לספקי מידע הנוקטים בפעולות למניעת גישה לקטינים והדורשים הוכחות גיל של מקבלי המידע.

בנוסף לחוק הפדרלי, מופעלים כיום 22 חוקים של STATES LAWS במדינות שונות בארצות הברית כנגד אלימות באינטרנט ופגיעה של לשון הרע כנגד פרטים וחברות במדינות השונות. הדבר מעיד על חילוקי דעות בעניין מציאת הנוסחה שתשלב איזון בין עקרון חופש הביטוי לבין הפגיעה בפרט. החוקים האלו דנים באיומים על פגיעות בגוף, ברכוש, פגיעות מיניות וכו', אך עד כה יש בעיות ביישום של החוקים.

יש בארץ חוק של הטרדה מינית לא באינטרנט. אני לא אטריד אתכם בכל החוק, אבל בסעיף מיוחד בחוק, סעיף 5, מוסבר פירוש המושג: התייחסות בכתב, בעל פה, או באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, לרבות באמצעות מחשב או בהתנהגות. למרות זאת, יש הרואים בעיה בתקפות החוק באינטרנט, עקב הטענה כי הגולשת יכולה הרי לכבות את המחשב ולהתנתק מהאינטרנט. היום כולנו יודעים שהאיומים וההטרדות באינטרנט הם ממשיים, ועלולים להוביל לסחיטות, לאונס ולרצח, והטענות שהמוטרדת יכולה לכבות את המחשב, לעבור לצ'אט אחר לשנות את השם, אינן תופשות, למרות שלצערנו זו עדיין הדעה הרווחת היום. זה בדיוק כמו הטרדה בטלפון, שניתן לשפוט על ידי חוק הבזק, ולא ניתן לטעון שההטרדה תיפסק אם המוטרדת תניח את השפופרת.

כולנו מודעים היום שמרחב הסייבר הוא ממשי, מה עוד שבארצנו הקטנה קל לאתר כתובות ופרטים ולהגיע ישירות לקרבן, ולכן המעבר ממרחב הסייבר לפיזי הוא קצר. אתן מספר דוגמאות. בארץ אנו כבר עדים למספר מקרים של הטרדות שדווחו ושהתפרסמו . לא הצלחנו לקבל נתונים מדובר המשטרה על היקף הבעיה, אבל אני מקווה שנצליח. לפחות לדעתנו, מרבית ההטרדות אינן מדווחות מטעמי בושה וחוסר ביטחון שיטפלו ויאמינו. נזכיר רק מקצתם: קטינה שהתכתבה עם בוגר וברחה מהבית באמצע הלילה מחיפה לאשקלון ורק על ידי בדיקת המחשב הצליחה אמה לאתר את הידיד המבוגר איתו שוחחה בצ'אט ובאה באותו לילה והוציאה אותו משם; איומים על מיכל ינאי באתר ערוץ הילדים לפני שנה, כי ירצח אותה. מיכל ינאי הגישה תלונה במשטרה. המשטרה איתרה את המטריד והתברר שהוא קטין שאמר כי בסך הכל עשה מעשה קונדס; סחיטה ושידול באתר שיחות להומוסקסואליות, בו הומוסקסואל בוגר איים שאם לא יקיימו עמו יחסי מין יחשוף למשפחותיהם מידע על העדפתם המינית. רק השבוע באתר מעריב דווח על הטרדת חיילת על ידי פרסום מודעה כביכול בשמה באתר מין, דבר אשר גרם לזרם של טלפונים של סוטים שהתקשרו לתא הקולי והשאירו הודעות זימה. רק על ידי תלונת אביה והמשטרה אשר הצליחו לאתר את המפרסם, ועל ידי הוצאת צו משטרה לספק האינטרנט, זה היה המקור לקבלת פרטים, וגם כאן התברר כי היה זה מעשה קונדס של חייל שהשתעמם; מקרה נוסף הוא שבימים אלו מוצאת עצמה יעל שטרנהל, מגישת תכנית שבע וחצי בערוץ הראשון, מוטרדת על ידי גבר באינטרנט המכנה עצמו "אני מאשים", אשר מקווה שעל ידי בניית אתר לכבודה והחתמת עצומה, שישתדך איתה.

מספר נקודות ביחס למעשיות חיוב בעלי אתרים. לנו, בתור בעלי אתרים, יש גם בעיה עם הנושא. ביחס למעשיות חיוב בעלי אתרים לפקח, למחוק ולמנוע תעבורה של מידע בלתי ראוי, החוק מחייב נקיטת זהירות סבירה ומחיקת חומר מרגע שנודע לבעל האתר, ויש הדוגלים בדרישות מחמירות של חיוב אקטיבי והגנות. כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחרי כל כמות החומר המועברת בצ'אטים ומודעות. כאן עולה השאלה מה עם פרק הזמן והנזק בין מועד פרסום החומר ועד שהובא לידיעת הספק התוכן והאינטרנט. מצד שני, גם בעייה אחרת של מניעת ומחיקת מסרים וגולשים יפגעו בתנועת האתר, ופיקוח יתר יפגע בפתיחות וברצון הגולשים להשתתף בצ'אט. ולכן, היום בעלי אתרים נוהגים לגייס מנהלי פורומים במשרה מלאה כדי לנסות לעבור על כל ההודעות, למחוק הודעות, וכו'. בצ'אטים מופעלים תוכנות ורובוטים, המגרשים גולשים המטרידים ופוגעים.

יש נקודה נוספת שבעלי האתרים וספקי האינטרנט מוגנים מלתת פרטי גולשים, אלא בצו בית המשפט. לסיכום, נקווה שנצליח, והצלחנו, ליצור ערנות לבעיה, ולהגיע למיסוד של תהליכים ותקנות שיבטיחו סביבת אינטרנט בטוחה.

בתור מי שהיה האדם הראשון בממסד שהגעת אליו, לפני שהקמת את נש"ר, ועודדתי אותך ואמרתי לך שזה חשוב מאוד, כי שיעור הנשים בקרב הגולשים אז היה עוד הרבה יותר קטן לעומת הגברים, ואת צריכה ללכת קדימה עם זה, אני רוצה לשאול אותך האם את לא חושבת שכל הישיבה הזאת זו פארסה.

סליחה?

גבירתי, כל הצגת הנושא, אני רוצה להגיד משהו ברמה העקרונית ואפשר להפוך את זה - -

ברמה העקרונית, ברשותך - -

אני חושב שזו פארסה, אני אגיד לך במה. אנחנו משמיטים את הבסיס ואיך צריך להתייחס לבעיה. נשים מקבלות הגנה מיוחדת בעולם הלא וירטואלי, לא סתם בגלל שהן נשים, בגלל שנגיד מבחינה פיזית גברים יכולים יותר חזקים, אלא בגלל שהן במעמד שמרבית הנשים לעומת הגברים, הן בעמדות של שכירות מול בוסים גברים, וכו'. כלומר, יש מצב שצריך לתת להם הגנה, בגלל שהתנאים הם שהן פגיעות יותר.

כל מה שאת אמרת פה ברשת לא קיים, הן לא פגיעות ברשת יותר מילדים, מגברים, מכל אחד אחר. הדיון הזה מפספס, כי אמרת שמטרידים אותה באינטרנט, אז אותי לא יכולים להטריד באינטרנט בשל דעותיי? ילדה הגיעה לגבר באשקלון, וילדים לא הגיעו לגברים באשקלון או במקום אחר? או גברים אחרים לא הוטרדו? לא הסברת לי בשום דרך מדוע הדבר הזה שקוראים לו אינטרנט צריך לתת הגנה. הנשים הן יותר חלשות או יותר פגיעות מגורם אחר? ולכן, מה שאני מציע, זה שעם כל הרצון הזה בכל דבר לראות כקשור לנשים, להפוך את הדיון הזה לדיון בבעיות שהן מתעוררות בהגנה על פגעים שהתעוררו באינטרנט, כללית. יש אוכלוסיות רבות ולנשים אין כאן שום ייחוד.

נכון, בדיוק, אני הסברתי את זה במשפט - -

אני רוצה קודם כל להתנצל על האיחור. חבר הכנסת איתן, ברשותך, אני מבקשת למחוק מהפרוטוקול את המילה "פארסה". ועכשיו הפתיחה שלי, אני בדיוק אתחבר למחלוקת האם יש ייחודיות לאלימות כנגד נשים כחלק מאלימות באינטרנט בכלל? אין ויכוח שזה כחלק.

אין שום ייחודיות.

קודם כל, אני אודה לך שתחזור בך מהביטוי "פארסה", כי המחלוקת היא לגיטימית.

טוב, אני חוזר בי מהביטוי הזה.

תודה. הישיבה הזאת קודם כל הוזמנה תחת הכותרת אלימות כנגד נשים ברשת האינטרנט. אין זה סוד שעושים את זה בתוך יום המאבק הבינלאומי כנגד אלימות כלפי נשים. ולכן, מבלי להוריד מההקשר הכולל של הנושא, בדו"ח שהוגש לנו על ידי עוזר המחקר המצויין שלנו אבישי גודינר, יש איזכור לאותה ישיבה ולאותו מאבק שחבר הכנסת איתן מדבר עליו. אנחנו קיימנו את הישיבה של ועדת האינטרנט ב-3 באוגוסט 1999 , שם העלינו את כל הבעיה בתוך הנושאים הרבים של האינטרנט, עם פנייה למשרד לביטחון פנים לראות איך הם אוכפים את כל החוקים הקיימים בנוגע למניעת אלימות ופורנוגרפיה וכו'.

אני רוצה לומר שלצערי הרב, בחברה יש לנו אין שיוויון באלימות בכלל כלפי נשים לעומת גברים. אגב, אין ספק שבהקשר האקטואלי, מבלי להיכנס למחלוקות, כולנו תובעים להפסיק כל אלימות, ובטח על ידי הרשות הפלסטינית ובטח בתוך המדינה. על זה אין שום ויכוח. היתה לי הצעה מקודם לחבר הכנסת איתן והיה כתוב בה שיש לפרוץ את מעגל האלימות. חשבתי שמי שימצא את הפתרון ישלח את זה לראש הממשלה.

אבל צריך גם לפרוץ את מעגל האלימות כנגד ערביי ישראל.

כן, בדיוק, כשתגמור ועדת חקירה לבדוק איך נהרגו 13 אזרחים. אבל אנחנו לא מדברים פוליטיקה.

כל דבר הוא פוליטיקה.

כן. אני רוצה לומר, חבר הכנסת איתן וחברי כנסת אחרים, וכל האורחים המוזמנים, אנחנו בכל זאת עדים לאלימות כנגד נשים בכלל וכנגד נערות וכנגד נשים בתוך משפחה עם אחוזים מאוד גבוהים. שמענו את נציגי העיתונים רק בישיבה הקודמת, ולכן אנחנו בהקשר הכולל נדון גם בעניין הזה. עכשיו אנחנו נעשה כפי שחבר הכנסת כהן אמר. אני קודם כל רוצה להודות לאילנה כהן ולפעילות החשובה מאוד של נש"ר, שמתפקדת גם בקידום נשים בכלל, ובאמת גם על תמיכתך, שעושה עבודה מאוד חשובה, וטוב שנרתמים גם לתחום הזה.

אנחנו נבקש בהמשך הישיבה מהמשטרה להציג את מדיניות האכיפה כללית, כולל בנושא הזה. אני מצטערת שאת החומר קיבלנו רק היום. אנחנו נעלה גם את הסוגייה המשפטית, אם כי בישיבה השתכנעתי מחבר הכנסת איתן שחוקים יש לנו לא מעט, והבעיה העיקרית היא אכיפה, ולא עוד חוק. אני רוצה להזכיר שיש לנו גם את חוק המחשבים, וגם חוק למניעת הטרדה מינית, וגם חוק העונשין לאיסור שימוש בחומר תועבה, וגם חוק הגנת הפרטיות, וחוק העונשין להצגת פרסומים בשלטי חוצות, וזה לא שייך לאינטרנט.

ושם רע.

ולשון הרע. זאת אומרת, יש חקיקה.

יש חקיקה בעניין ה-STALKING – הטרדה מאיימת.

זאת הצעת חוק, לצערי, הלוואי שזה היה חוק. אני אשמח מאוד שאחר כך תעשי שדולה לרעיון, כי הגשתי הצעת חוק פרטית, שכידוע כבר לא זוכה לאישור ממשלה. לכן מאוד חשוב שתדברי על זה. אגב, אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות מאוד לעו"ד נעמי אסיא מלשכת עורכי הדין, על החומר שקיבלנו. אני אבקש מאוד שאת תרחיבי על מה שהגשת לנו בכתב, אבל אנחנו בכל זאת כן צריכים לדון בנושא של אחריות של בעל האתר ולא רק מציג החומר.

בהקשר הזה, יושבת איתנו קצינת חן ראשית, תת אלוף סוזי יוגב, שאני רוצה לשבח את כל עבודתה הגדולה בצבא ובנושא של קידום הבנות החיילות. בהקשר הזה, אנחנו שמחים שהצבא החליט שאת מגיעה אלינו, כשבשביל זה חיפשתי אותך בטלפון השבוע. קיבלנו את החומר, וטוב שבעצם לא החיילת עצמה תופיע, אלא הממסד הצבאי. אני מתייחסת למאמר שהופיע בעיתון "מעריב". אני מניחה שרבים לא ראו אותו החודש, על חיילת מאשקלון. אנחנו רוצים לשמוע גם על המקרה, כי בטח רבים לא קראו, וגם האם הנושא הוא תופעה שקיימת, מה עמדת הצבא ומה דרכי הטיפול.

כפי שנאמר כאן, ואני מניחה שזה ברור מאליו, כי החומר פורסם, הטרדות באינטרנט הן תופעה רחבה, ובהיבט הזה המערך הזה הוא פרוץ, משום שכל בר הרשאה יכול להיכנס לאינטרנט ולפרסם כל דבר כראות עיניו. מהבחינה הזאת לצה"ל או למשרתים בצה"ל אין לא יכולת הגנה ולא יכולת תקיפה, בדומה לכל אזרחי מדינת ישראל.

במקרה דנן, אני חייבת לציין שלא מדובר כאן בחיילת. מדובר כאן במועמדת לשירות ביטחון שמבצעת שנת שירות במסגרת גרעין נח"ל, שחבריה לגרעין הנח"ל חמדו להם לצון, ואכן פרסמו, כפי שפורסם בכתבה, את פרטיה ואת עיסוקה המאוד לא מכובד.

לאחר פרסום הכתבה הם באו והזדהו בפניה על כך שהם אכן עשו את זה. בעקבות הזדהותם הם פנו למשטרת לכיש. כפי שנאמר כאן, הם גרים באשקלון. משטרת לכיש פתחה בחקירה. החיילים התנצלו, ומהקשר שיש לנו היום עם חוקר במשטרת לכיש, ככל הנראה לא תוגש תלונה. אכן, המועמדת לשירות הביטחון קיבלה את ההתנצלות, וככל הנראה זה ייסגר באופן הזה.

האם המשטרה פתחה בחקירה מיידית כאשר הבחורה התלוננה?

המשטרה פתחה בחקירה מיידית. יש לנו את הפרטים של החוקר שהאם דיברה איתו. הם דיברו עם החיילת. אנחנו ביקשנו להזמין אותה לכאן בעקבות בקשתכם שהיא תספר את סיפורה האישי, אבל איתה באופן אישי לא הצלחנו לדבר, והשארנו לה הודעה בתא הקולי. דיברנו עם אביה. היא בסדר גמור, זאת אומרת היא לא נפגעה מאוד, אבל אין ספק שהתופעה הזאת בכללותה מעלה סוגייה מאוד בעייתית שצריך לתת עליה את הדעת.

בהקשר הזה, במידה מסויימת צודק חבר הכנסת איתן באמירה שלו, אבל מאידך, העלאת הנושא לסדר היום ולמודעות ולרמת היכולת לטפל בזה כסוכני שינוי, יכולה ליצור כנראה איזה שהוא שינוי, לא שינוי דרמטי, כי ככל שכלי התקשורת יילכו ויתרחבו, החשיפה הזאת תלך ותתרחב.

בהקשר הזה, אנחנו נשתדל מאוד לנצל גם את הכלים שעומדים לרשותנו בהיבט של הסברה, כי אין לי ספק שבארגון הצבאי, ביכולת להיפגש עם כל טירון וטירונית, אנחנו מעבירים הרבה מאוד מסרים, וגם במסגרת הזאת גם מפקדת קצין חינוך ראשי פועלת מעת לעת ומעלה לסדר היום נושאים שהם בכותרות, וזה לטעמי אחד הנושאים שגם בהיבט של כבוד האדם אפשר לטפל בו.

מעבר לזה אין לנו פרטים. כפי שאמרתי, זה היה משהו מאוד קצר מועד, מינורי, שטופל על ידי משטרת ישראל, ואני שמחה שכך הם פני הדברים.

אני מבינה שגם המטרידים הבינו.

כן הם הבינו והתנצלו.

אני רק רוצה להגיד לכם שכאלה דברים מתרחשים כל יום, לא דרך אינטרנט. בדרך כלל שמים בתיבת טלפון איזו מודעה, שמים פה, שמים שם, ואלפי נשים בארץ מקבלות כאלה טלפונים והן לא זוכות לכותרת כזאת ראשית. למה? כי אם מדביקים את זה לאינטרנט, זה שווה כמו כותרת ראשית. זה כל כך לא ייחודי לעניין של האינטרנט. אינטרנט זה עוד אמצעי. התופעה משתמשת באמצעים שונים. הכנסו לתאי טלפון, הכנסו לבתי שימוש ציבוריים, הכנסו ותראו שם טלפונים. זה אותו דבר כמו באינטרנט.

בגלל שזה כל חודש.

החשיפה היא הרבה יותר קלה, בזמן הרבה יותר קצר.

מי אמר לך את זה?

חבר הכנסת איתן, אתה השמעת קריאת ביניים, תאפשר את המשך הדיון.

אני שמחה לשמוע מקצינת ח"ן ראשית שאותם חיילים, או אותם בוגרים, הבינו שאם הם עשו מעשה לא טוב, הם באו והתנצלו, אז אני חושבת שזה גם צריך להיות באיזושהי כותרת - עצם העובדה של ההבנה שלהבא לא יעשו את זה.

אם יורשה לי משפט אחרון, אולי ברמה הכללית, לא כנציגת צה"ל, אלא כאזרחית במדינת ישראל.

אחת הבעיות בפרסום כזה, היא שאין אפשרות להסיר את הפרטים אלא אם כן יש הוראה או צו של בית משפט או של משטרת ישראל. ואולי במסגרת תחיקה, צריך לראות באילו מקרים אפשר למחות.

גבירתי, זה לא נכון. ברגע שאדם מפרסם את בעל התא, ומביאים לידיעתו שבפרסום יש מעשה שהוא מעשה פלילי, הוא הופך להיות שותף למעשה אם הוא ביודעין משאיר אותו שם.

אם הוגשה תלונה ויודעים מי כנגד מי.

יש פסיקות סותרות על הנושא הזה.

בדיוק בהקשר לדיון הזה, זאת אומרת מהו הכוח המשפטי שעומד לרשות המערכת המשפטית ומערכת האכיפה. עו"ד נעמי אסיא, בבקשה.

יש כאן אפליה נגד גברים.

לצערנו, אין כאן מספיק גברים.

אני בהחלט מסכימה עם חבר הכנסת מיקי איתן שיש לנו חוקים לא מספקים, אבל יש לנו חוקים. וכמו שאנחנו אומרים, מה שנכון לגבי העולם הריאלי, מה שקיים באון-ליין, קיים גם באוף-ליין. ולהיפך, מה שקיים באוף-ליין, קיים גם באון-ליין. כלומר, כל החוקים שיש לנו, כמו למשל חוק הגנת הפרטיות, חוק איסור לשון הרע, חוק הטרדה מינית, חוק העונשין שמדבר בדברי תועבה, כל הדברים האלה קיימים גם ברשת האינטרנט. מה הייחוד של רשת האינטרנט? שיש לנו אפשרות של תפוצה רחבה מאוד, אנונימית מאוד, ואולי מזיקה קצת יותר, אבל בעיקרון אלה אותם חוקים.

היתה ועדת איתן, אם אני מצטטת נכון, לפני מספר שנים, שהמליצה שברגע שה-I.S.P ספק הרשת יודע על דבר תועבה או לשון הרע, הפרת זכויות יוצרים, עליו להסיר את חומר הפוגעני. ואם הוא לא עשה כך, יש להטיל עליו אחריות. אני בהחלט מסכימה עם האמירה הזאת, אבל אם אנחנו הולכים לפסיקה בעולם הרחב, יש לנו פסיקות סותרות. יש לנו למשל, בארצות הברית, שני פסקי דין שסותרים אחד את השני, במקרה אחד, זה המקרה של קומפיוסרב, קבע בית המשפט שיש להסיר את החומר, ובמקרה אחר קבע שלא.

פרשה מאוד חשובה לעניין שלנו שאפשר ללמוד ממנה, זה פסק הדין דמונד בבריטניה, ששם קבעו במפורש הוצאת דיבה שהיתה ברשת, פסקו נגד האתר וציוו עליו להסיר את החומר. כיוון שהוא לא נקט בזהירות סבירה, הוא צריך לסנן את החומר. תחת כנפי הביטוי מידע בלתי ראוי, אנחנו יכולים לכלול פונוגרפיה, אלימות, אלימות בכלל, אלימות נגד נשים. הנחיות לבניית כלי נשק, הנחיות להתאבדות, הפצת תורת גזעניות. היום, למשל, בעיתון "הארץ", קראתי שסגרו את האפשרות ב-YAHOO לאנשים מצרפת לצפות בנושא של מכירת פרטי אתרים של מזכרות נאצים וכו'.

בארצות הברית יש לנו את החוק האמריקאי שנקרא CHAT PHORNOGRAPHIC PRIVANTION ACT, שזה חוק מאוד ספציפי. לעומת זאת, נחקק ב-1996 חוק אחר בארצות הברית, ובשני פסקי דין, אם כי זה כמובן במדינות שונות ואין פסיקה אחידה, קבע בית המשפט שהחוק סותר את התיקון הראשון לחוקה, ובסופו של דבר הוא לא יתקבל במקרים שרצו לפעול נגד ספק הרשת. חוק מאוד חשוב בארצות הברית,ואנחנו צריכים ללמוד ממנו זה חוק ה- - הוא נחקק באוקטובר 1998, הוא אמנם מיועד יותר להפרת זכויות יוצרים, אבל אפשר בהחלט ללמוד ממנו מהי אחריות ספק הרשת, ומתי יחייבו אותו, ומתי הוא יהיה אחראי בגין הפרת זכויות יוצרים, חומר פוגעני.

בארץ עדיין אין פסיקה.

אם אפשר להגיד כלל אצבע, הקו המבחין הוא בעצם הנושא של הידיעה. הרבה פעמים האתר משמש כמו מגרש חניה, מישהו באחד מפסקי הדין המשיל את זה למגרש חניה. אתה מכניס מכוניות למגרש החניה, אתה לא יודע מה יש בבגאז', וזה כבר מוצג במגרש החניה שלך. אבל אם אתה ידעת שבתוך הבגאז' של האתר שפתחו אותו, יש שם חומר כזה או אחר, אז אתה כבר הפכת להיות מעין שותף לעניין. זאת אומרת, בכלל האצבע מישהו צריך לבדוק, הוא צריך לבדוק האם בעל האתר ידע על קיום הדבר הזה.

ואיך הוא ידע? אז למשל בפסק דין אחד שאני לא מסכימה איתו, נקטו בגישה שה-I.S.P. לא אחראי, כמו שבעל מכונת הצילום לא יודע מה עובר דרכו. אבל כמו שאמרנו, חוק ה-D.M.C.A. בארצות הברית הוא בהחלט המתקדם ביותר. לא רק הידיעה מ-1998, אלא גם בעצם יש פעולות מסויימות שמפעילי האינטרנט צריכים לעשות.

מה לגבי בעלי אתרים? אנחנו בדרך כלל מייעצים לבעלי האתרים להפעיל מנהל צ'אט, לקבוע כללים, ואני ניסיתי פה להראות את הכללים, שאתה לא אחראי על מה שמעלים. מה העניין של האינטרנט? שאתה יכול בקלות רבה לעשות את מה שנקרא UP-LOAD. דרך אגב, פסיקה יחידה בנושא שקצת דומה בארץ, זה פסק דין נגד B.B.S. , שזה מאוד דומה לאינטרנט, ושם נקבע שהוא אחראי בהפרת זכויות יוצרים.

האם יש פסיקה אחרי החקיקה של 1998?

לא. לגבי ארצות הברית כן. הולכים בעקבות החוק.

יש פסיקה שסתרה את החוק.

יש פסיקה של בית המשפט.

אני לא חושבת. לא שאני יודעת.

את טועה. את אמרת לפני כמה דקות שבית המשפט בארצות הברית סירב להיענות לתביעה על פי החוק הזה - - -

לגבי החוק מ-1996.

ישנו החוק מ-1996, שזה החוק להגינות. החוק עוסק בזכויות יוצרים, אבל הדגש הוא לגבי אחריות. הדגש העיקרי זה לגבי אחריות ספק הרשת.

כן, אבל אי אפשר להקיש מעניין של זכויות יוצרים.

בהחלט אפשר להקיש, ובפסק הדין שניתן לאחרונה נגד מייקרוסופט, נקבע במפורש שאם אתה עושה לינק מהאתר שלך לאתר מפר, אם זה זכויות יוצרים או חומר פוגעני, אז גם כן יש את האחריות, ואת זה מאוד חשוב להדגיש.

אני מאוד מודה לעו"ד נעמי אסיא.

אני רוצה להבהיר שני דברים. ראשית, אנלוגיה לעניין זכות יוצרים זו או אחרת היא טובה, אבל צריך לזכור שבהפרת זכות יוצרים, אנחנו מתייחסים לאלמנט מסויים, ובאלימות כלשהי באינטרנט נכנסים לאלמנט אחר.

צריך לזכור, כמו שאתם אומרים, את מידת הידיעה. השאלה היא מה מידת הידיעה. האם בכל דבר אותו אדם צריך להפעיל שיקול דעת, מה הם הגבולות. זה דברים שאצל כל אחד יהיו שונים. יכולים להיות גם מקרים ספוראדיים שבמקרה אחד יהיה לכם DEFAMATION , קרי, הוצאת לשון הרע, ומקרה שני יהיה איזושהי פגיעה הרבה יותר חמורה באתר בארצות הברית, של מעקב אחרי אנשים. השאלה היא האם צריכים להשאיר לאותם המפעילים את אותה רמת הבחירה שלהם, האם זה פוגע או לא פוגע. ואם יושב לדוגמא גבר או אישה, ברור שלכל אחד מהם תהיה בחירה אחרת. לכן אני רוצה לציין שאמנם הדוגמאות כאן הן דוגמאות מצויינות שכן ניתן ללמוד מהן, אבל צריך להסתייג באופן חד וחלק מהחלטות שניתנות ל-I.S.P. . בעל פורטל ובעל כל אתר אחר, שהוא יוכל להחליט האם זה פוגעני או לא פוגעני. את זה צריך להחליט או המחוקק או אוטוריטה אחרת שיכולה לתת GIDELINES , ואם לא, כמו בארצות-הברית, ובארצות-הברית חד וחלק ה-I.S.P. לא חייבים באחריות.

יש הבחנה בין האחריות האזרחית לפלילית.

בהחלט. אבל אני רוצה רק את לשון החוק האמריקאי, כלומר, אם אתה מוכיח של-I.S.P. היה ACTIONAL KNOWLEDGE, ואני בהחלט חושבת שאפשר להקיש אם זה קופירייט או אם זה חומר פוגעני. אני חושב שהדגש הוא על ה-ACTIONAL KNOWLEDGE. למשל, אתמול קיבלנו מאחד הלקוחות פנייה. יש להם אתר, ודווקא פנה אליהם מישהו ואמר: מוציאים עלי לשון הרע, מפיצים את התמונה שלי ואומרים שאני מטריד נשים, וכו', וכו'. ואם אתם לא תורידו את החומר הזה שהוא לשון הרע נגדי, אז אני אתבע אתכם. כמובן שההמלצה שלנו היתה לבעל האתר שיוריד מייד את החומר הזה, כי ברגע שקיבל דרישה הוא צריך להוריד.

אני רוצה לשאול אותך, נעמי, לפי חוות דעתך, לפי המידע שמסרתם לנו, האם יש מקום לחקיקה מפורשת בעניין, זאת אומרת, האם זה חסר בחוק הישראלי.

אני חושבת שבהחלט צריך לעשות חוק בארץ שיסדיר את נושא ה-I.S.P. כלומר, ספקי המידע זה מאוד חשוב. למשל אם אני אזכיר את פסק הדין של - - -

את התשובה החיובית נפנה אליכם.

פה אני מחזק את דבריו של חבר הכנסת מיכאל איתן. אין שום קשר אך ורק לנשים. בנטוויז'ן היתה לא מזמן בעייה נגד רוטרנט - - -

אני מודה לנעמי שנתנה את המצע הראוי כל כך. אני חושב בהחלט שחייבת להיות חקיקה בנושא אחריות ספקי שירות. אני יכול גם לומר מעין מידע פנימי של משרד המשפטים, שמשרד המשפטים נערך דיון בסוגייה הזאת, לכן צריך לקרוא למחוקק בקריאה לקבל החלטה ערכית.

כפי שנעמי אמרה, בארצות-הברית הגישה הברורה היא שאין אחריות לספק שרות בגין חומר שמועבר דרכו. הוא יודע או הוא לא יודע - אין אחריות. במישור הזה אני חולק על נעמי. אנלוגיה לזכויות יוצרים יכולה להיות טובה ברמה התיאורטית. בארצות-הברית נקבע מפורשות בחקיקה שאומרת:
INTERNET SERVICE PROVIDED. מצד שני, באירופה ישנה הסדרה הפוכה שאומרת שאתה לוקח אחריות, שברגע שאתה מנהל אתר אינטרנט אתה לוקח אחריות לתכנים, ואם אתה יודע שהתוכן מפר, אתה לא יכול לעצום עיניך, או אם ישנו צו שיפוטי, אתה חייב להסיר. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות חקיקה ברוח הדירקטיבה האירופית.

תודה רבה. את הקטע הזה שבדקנו באמצע, צריך לסכם ולבדוק עם חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מוחמד כנעאן, חבר הכנסת מיכאל איתן ואני, כי התלבטנו גם בנושא החקיקה בישיבה ב-1999. ראשית, אנחנו צודקים בהצהרה שהמצב הוא כרגע לא פרוץ לחלוטין, וגם בחקיקה הקיימת אין מספיק אכיפה, ותיכף נגיע למשטרה. דווקא באשר לאחריות ספקי השירות, וכמובן שאנחנו מדברים על חקיקה גורפת כולל נשים, לא מדברים על חקיקה של נשים בלבד, יש לקונה. העובדה שמשרד המשפטים עובד על זה, היא נכונה, אנחנו יודעים שחקיקה פרטית הרבה פעמים משמשת תמריץ לעבודה של משרד המשפטים.

אני לא כל כך נוטה להזדרז בחקיקה, בגלל שאת שומעת שיש שתי מגמות בעולם. בכל מקרה אנחנו יכולים לתת לזה קצת להתפתח, בכדי לדעת שאנחנו נהיה משוכנעים לאיזו מגמה ללכת. בכל מקרה, אני מציע, אם את רוצה שנעשה איזושהי פעולה, כדאי לשמוע גם את ספקי האינטרנט ואת עמדתם, ואז יהיה לנו יותר קל, אם אנחנו הגענו למצב שאנחנו צריכים להחליט לכאן או לכאן.

צריך גם לזכור שאלה לא רק ספקי אינטרנט, אלה בעלי פורטלים. צריך להגיע לאותה החלטה לגבי אמנה בינלאומית.

תא"ל סוזי יוגב, תודה רבה.

בעניין החקיקה נקבל את זה כסיכום ביניים, שיש בהחלט מקום להמשיך לבדוק את נושאי החקיקה. בכל מקרה, אני מבקשת את עזרתכם המקצועית להמשיך ללוות אותנו בעניין, ואת עזרתכם הפוליטית לא לקצר לנו את הקדנציה שנוכל לקדם את החקיקה החשובה.

אסתר עילם פנתה כמי שמובילה לאורך שנים ובנחישות ובהצלחה את כל המאבק נגד אלימות ונגד הדמייה ותצוגה מעוותת של נשים. אסתר עילם, בבקשה.

רציתי להסב את תשומת הלב לקשר של האינטרנט לתעשיית המין ולפורנוגרפיה, שהן ממש פורחות באינטרנט גם באופן לא מסחרי, על ידי העברת מידע על הרגלי צריכת זנות באתרים, כולל שיכנוע קטינים, למשל להגיע לתוקפים בלי שיידעו כמובן מה בדיוק מצפה להם. למשל בן 12 ששוכנע לגנוב כסף מאביו ולנסוע לארץ אחרת למישהו שהוא תוקף ילדים, וגם באופן מסחרי, במודעות של סרסורים, וזה נעשה כמובן באופן גלובלי לגבי כל הניידות של הסחר בנשים, בילדות ובילדים, כמובן למטרות ניצול מיני מסחרי.

אז מה? צריך לאכוף את החוק. זה נעשה גם ברחוב, זה נעשה בעיתונים. זה נעשה היכן שיש עיסוק בזנות.

נכון, אבל לאינטרנט יש איכות מיוחדת במינה שהוא מגיע לכל מקום בתבל.

צריך לפעול.

יש לו כמובן את האיפיונים המיוחדים לו שמתלכדים עם המגמות של הגלובליזציה בכלל בכלכלה העולמית, ובתקשורת העולמית, וכדומה. ולכן, יש לזה איפיונים מיוחדים וצריכים לשים לב לזה במיוחד.

תודה רבה. אני רוצה לפנות לרבנית ד"ר איילה גליקסברג, שגם תורמת רבות מאוד לכל המאבק לקידום נשים, וגם שותפה לנש"ר ולכל המפעל.

שותפה לא כלכלית אלא אידאית.

יפה מאוד. אני מברכת גם על החיבור המודרני העדכני הזה. בבקשה.

רבנות זה בעצם תפקידי. במקצועי אני ד"ר לפילוסופיה, בתפקידי אני אשת הרב הראשי לגבעתיים. פריקית של מחשבים.

אני אולי אסגור את מה שעורכי הדין אמרו ומה שחבר הכנסת אמר: לדעתי לא צריך להמתין עם החוק, אלא כדאי להקדים את החוק וללכת לפי השיטה האירופאית שהיא אולי יותר שמרנית מהשיטה האמריקאית, שבאמריקה הכל פרוץ עד שהבתים יהיו פרוצים לגמרי. אני הייתי מאוד ממליצה בחום, כמי שבאה מהפילוסופיה וכמי שרוצה לדבר על העניין האתי, להזדרז ולפחות לקבוע חוק, כי מהחקיקה עד שהחוק יעלה, ועד שיוכלו ליישם אותו ולאכוף אותו, יעבור זמן.

חוק שאומר מה?

תן לי לסיים. החוק האומר שבעלי השרתים מחוייבים, יש להם אחריות מיניסטריאלית או אחריות אתית לגבי החומר המועבר באתר שלהם.

זה קיים כבר היום. לבעלי השרתים באתר - - -

לגבי האתר שלהם אין לנו בעיה. הבעיה שלנו זה לגבי האתר שמקור שלישי מעביר דרכם, ואז צריך להבחין אם זה רק צינור גישה או שבאמת יש להם שליטה בזה. להשית עליהם אחריות בכל מקרה, זה חמור מאוד.

יש לזכור רק דבר אחד - - -

תנו לי לסיים. את פירוט החוק ומבנה החוק, אני משאירה למומחים. אני חוזרת ואומרת: אני באה מהלוגיקה של הפילוסופיה לגבי הנושא של אתיקה. הנושא של אתיקה הוא בעיה חדשה, כמו כל הנושא של טכנולוגיה ואתיקה. עד לפני מספר שנים היתה בעיה של אתיקה ברפואה, כמו השתלת איברים שזה היה נושא שלא דנו בו. כיום בארצות הברית אין צוות רפואי שלא דן בנקודה בלי לשתף את הפילוסופים. זה קידום לפילוסופים, אתם מבינים.

זה קיים גם בארץ, ועדת הלסינקי.

בדיוק. אז לכן כעת מקימים VALUES FOR MANAGEMENT , יש עניין של אתיקה וערכים במסחר. עד היום לא דנו בנושא של אתיקה ומחשבים. ולכן, אי אפשר לומר שנמתין עם החוק, כי החוקים והערכים חייבים ללכת שלובי זרוע.

האמת יצאה לטייל ברחובות. את מי שהיא פגשה הוא זז הצידה. אף אחד לא רצה לחבור לאמת. באה האמת הביתה, פגש בה המשל ושאל: למה נפלו פנייך? אז היא אמרה: אף אחד לא חובר אלי. הלכו המשל והאמת ביחד וכולם נהיו חברים שלהם. אמר המשל לאמת: את יודעת למה כשאת הולכת לבד איש אינו חובר איתך? אז היא אמרה: למה? כולם אוהבים את האמת אבל לא כשהיא במערומיה. כולם אוהבים את האתיקה וכולם אוהבים את החוק, צריך לחבור אותם ביחד, אז אפשר לכוון את הנושא.

כמודל של אתר שהוא נקי מפורנוגרפיה ודברים אחרים, זהו האתר של נש"ר. אני למשל, מבחינה מצפונית לא הייתי יכולה לחבור לאתר אחר, וזה היה הכלל עם גליה אלבין, זה היה ההסכם הבלתי כתוב שלנו, באתר הזה באם לא תהיה פורונוגרפיה, לא תהיה אלימות נגד נשים. ולגבי מה שחבר הכנסת איתן אומר, שאני מבינה שהוא יושב ראש הוועדה של האינטרנט, מאוד נחמד שהילדים רעבים והבעלים רעבים, אבל אנחנו מדברים כאן על הגנה על נשים.

אני מתחיל לחשוב שהיא צודקת.

נכון, הגנה על נשים, כי אם נשים תקבלנה את זה, אז באמת הכל יהיה נקי יותר.

השאלה האתית הבסיסית היא – לא כל מה שאפשר מותר, זה מה שמנחה אותנו. בקצרה אפרט עשר נקודות, אבל לא ארחיב אותן, אני רק אמנה אותן. יש עניין שהעלו כאן, של יסוד הפרטיות, הסכמה של בעלי אתרים חוברים ביניהם במסירת מידע, שימוש במידע, הפצת מידע, הקשר, למשל שימוש במידע על אדם אחד והוצאת הדברים מהקשרם, שגם קורה. למשל, אני מסרתי מידע כשאני קניתי בדיבוק ספר. הם משתמשים בו למקום אחר.

יש לנו כאן עוד בקשה ליועצים ולעורכי הדין, בהצעת חוק.

אני אסיים בעניין שהעלו כאן. יש עניין של חוקי אתיקה, ויש עניין של הנחיות אתיקה. אני חושבת שצריך לחבר ביניהם. אני מודעת למגבלות של העניין של חוקים ואתיקה, כי WWW זה משהו בין לאומי, אז בואו נשמור על הבית שלנו מאלימות, אחר כך אולי נצפה עם איזו מניפה, כי מציון תצא תורה מבחינת האינטרנט. תודה.

תודה רבה.

אנחנו עוברים לנושא האכיפה.

מפקח מהיחידה הארצית לחקירות הונאה, מפלג עבירות מחשב. אני רוצה לציין שאני גם לא מוסמך וגם לא יכול לדבר בשם כל משטרת ישראל. אני יכול לענות ולהציג את מה שהמפלג שלנו עושה בנושא עבירות מחשב.

לשם עדכון, מה קרה מ-1999, בישיבה שהסברתם שאין כוח אדם, ואין מספיק ידע ואין מספיק מקצועיות? מה השתפר או מה נסוג? הבה נקרא את הנייר. אני מקווה שלא - - -

לא, ישבתי עם יושב ראש המפלג שלי ועם מפקדת היחידה וחיברנו נייר חדש. למרות שהבעיות הן בעיות ישנות, זו בעיה מוכרת. מזה מספר שנים פועל ביחידה הארצית לחקירות הונאה - -

הבעיה המרכזית, לפחות שלנו כמפלג עבירות מחשב, שבאופן עקרוני אנחנו לא מטפלים בעבירות אלימות. אנחנו יחידת הונאה, אנחנו מטפלים בעבירות מחשב ובעבירות בסביבה ממוחשבת. כלומר, אם יש תלונה על הטרדה או דברים דומים, זה מטופל ביחידות השטח. ביחידות השטח יש שוטרים מיומנים שיכולים לתת מענה לדברים האלה, כמו מספרי ה-I.P., הוצאת צווים. במידה ומגיע אלינו תיק כזה, והגיעו תיקים כאלה, כמו תיק של הטרדה - - -

אני קיבלתי מידע שביחידה שלכם מטפלים במרמה, זיוף, הונאה, איומים והטרדות. אז עכשיו לא מובן שזה לא באחריותכם.

אני אסביר לך. אנחנו בעיקרון המפלג המטפל בעבירות מחשב. אנחנו מטפלים גם בעבירות אחרות, אבל בעיקר בעבירות מחשב.

אני שואלת למה איום והטרדה במחשב, זאת לא נקראת עבירה שבאחריותכם לטפל בה.

זאת עבירה שבאחריותנו, אבל כמו שהסברתי קודם, היחידה לא עובדת מול מתלונן. אם לאזרח יש בעיה, הוא ניגש ליחידה באזור מגוריו ומגיש את התלונה, וזה לא מגיע ליחידה. בדרך כלל עובדים עם חברות מגופים יותר גדולים. אנחנו נותנים סיוע ליחידות השטח בתיקים כאלה.

לא לפרט.

במקרים נדירים אנחנו מטפלים בתיקים של הפרט, אבל בעיקר אנחנו עובדים מול חברות, מול ספקי שרות, מול גופים אחרים שנפגעו מעבירות מחשב ומעבירות מסביבה ממוחשבת. בפרט מטפלים חוקרי המשטרה בתחנות באזור המגורים בעיקר.

מה שמעניין אותנו, זה האם אותה מועמדת לדיון, או האם אותה בחורה שבסוף תיפגע, תקבל תשובת אמת בזמן אמת או לא, בכל מערך ארגוני שאתם פורסים אותו, ועל זה אנחנו לא מקבלים תשובה.

אני אתן לך תשובה. הבחורה הספציפית הזאת או כל בחורה, או גבר או כל מי שנפגע, את התלונה עצמה הוא מגיש לתחנת המשטרה.

והקשר איתכם ומהירות התגובה מה התוצאה בפועל?

בתחנות עצמן ובמרחבים יש חוקרים מיומנים.

מה קורה עם זה? יש תלונות, מה קורה?

אני לא יכול לתת לך נתונים על השטח, כי אין לי נתונים על השטח.

אין לי אלא למחות על כך שהנתונים מכם התקבלו רק הבוקר במקום לקבל את זה כשבוע מראש. ושנית, אתם שולחים נציב שרק מסביר לנו שהוא לא יכול לתת לנו תשובה, ואני בכל זאת רוצה להדגיש ואני מבקשת להבהיר את זה למשרד, שאני רוצה לקבל תשובה בכתב תוך שבוע. סדר היום של הישיבה, זה איך משטרת ישראל אוכפת ומשלבת את האחריות שלה, את החובה שלה למניעת אלימות באינטרנט, כמה תלונות הגיעו, מה קורה עם זה, ומה עוצמת הטיפול.

מהיחידה הארצית לחקירות הונאה, מפלג עבירות מחשב, עם כל הרצון הטוב שלי, אני לא יכול לתת לך נתונים על כלל המשטרה. אני יכול לתת לך נתונים על היחידה שלי, מה היחידה שלי עושה, כמה אנשים היא מונה, מה הציוד וההכשרות שיש לנו.

אני מבקשת לשלוח מכתב לשר לביטחון פנים שידאגו לשלוח לישיבות את האנשים הנוגעים בדבר, כשאנחנו מבקשים לקבל את המידע שפירטתי קודם בנושא מאבק המשטרה כנגד אלימות כלפי נשים באינטרנט. זה נושא הישיבה. אני מאוד מוחה על כך.

אני רוצה לדעת האם יש פה ספקי אינטרנט? בבקשה.

כנראה שגברתי לא הבינה אותי.

סליחה, אני מבינה טוב מאוד. אני מבקשת לשמוע את ספקי האינטרנט.

יש לי משפט אחד להגיד.

עם כל הכבוד, אני מבקשת לא להגן על מישהו ששלוש פעמים מסביר שגבירתי לא מבינה אותו. אני מבינה טוב מאוד. ניסיתי לעזור לו להציג את הדברים כפי שצריך, זה לא נעשה.

שמי אילן יפה, אני מנהל פיתוח עסקי בנטוויז'ן. אני רוצה לומר שאין להקל ראש בטיפול בבעיה מהסוג הזה באינטרנט. אין להקל ראש, משום שמעורבות כאן שכבות שונות של תפיסות ושל גישות, ולא רק הצד המשפטי. נושא של חקיקה הוא נושא שעשוי לסגור אספקטים אחרים של פעילות של כלל בני אדם, כלל ישראל באינטרנט, אי אפשר להקל ראש בזה, קל מאוד לסגור באמצעות חקיקה ארצות כאלו ואחרות, קשה מאוד אחר כך ליצור מצב שאתה חי עם מערכת אינטרנט שהמהות שלה וזכות הקיום שלה היא בחופשיות.

נכון, ישנה מסגרת חוקית כפי שגם אמר חבר הכנסת איתן, שלמעשה יוצרת איזושהי מעטפת שבתוכה די ברורים כללי המשחק. נושא האלימות גלום בתוכו. נושא האלימות באינטרנט, אני מסכים, מתעצם באספקטים מסויימים לעומת מה שקורה בעולם הפיזי.

איך נראה לך לטפל בזה? מערכת איזונים, זה ברור לנו.

זה באמת מה שניסיתי לומר. אבל פועל יוצא של מהלכי חקיקה שיטילו אחריות על משתתפים שונים מסוגים שונים בתוך האינטרנט, יכולה ליצור בצורה מאוד מאוד בוטה מצב שבו המדינה מטילה תפקידי שיטור, שיפוט ואכיפה על שחקנים שונים באינטרנט, ולצורך העניין אני יושב פה כעובד נטוויז'ן. אבל ברור לגמרי שכמעט כל אדם פרטי או לא פרטי יכול להיות שחקן באינטרנט. אי אפשר להקל ראש בנושא הזה אפשר מאוד מהר להרוג את - - -

כולנו אינטליגנטים. לכולנו ברורים יתרונות האינטרנט. החופשיות, התרבות, הבינלאומיות, וההשכלה. זו נקודת המוצא. על יד זה לכולם ברורות הסכנות והדברים החמורים. אחר כך אאפשר לאברהם אדרת לדבר, זה לא קשור לנשים, אבל אני שמחה על בואו, כי גם הייתי ביום עיון ושמעתי על מה שקרה לבנו בהשפעת האינטרנט. זה פשוט גרם להתאבדותו.

אנחנו מחפשים את האיזונים. הרי ברור לכולנו שחופש הפרט הגורף לא קיים, אז תעזרו לנו, אני רוצה לשמוע אם יש לך רעיון יצירתי לקראת עורכי הדין באותה הצעת חוק.

העמדה שאילן אומר היא נכונה. לא יתכן שניקח גוף שאינו ציבורי שיהווה מקור שיטור, ועל כך סיכמנו עם נטוויז'ן לפני כחמישה חודשים.

אני הבנתי את ההערה, שאי אפשר שחובת קביעת הקריטריונים היא על אותו גוף.

לא רק זה, השאלה האם הוא יבחן את הקריטריונים האלה היא הגיונית, האם הוא מסוגל, האם הציבור רשאי, ולכן במקרה הספציפי הזה, אני מאמין שאת תקבלי את שני הצדדים.

מקובל עלי. מה ההצעה שלך בכל זאת בשביל לקדם את הנושא?

קודם כל, נראה שהמסגרת החוקית הקיימת נותנת בעצם איזושהי ספירה שבתוכה כל גוף שפועל באינטרנט מסוגל לפעול. ברור לגמרי שקיימת על ספק אינטרנט או על אתר - - -

אתם הורדתם דברים – ברור שהאלימות גדלה. מה היתה תרומתכם? תן דוגמא.

אנחנו מפעילים מספר פורומים, ואילנה, שהיא מנכ"לית חברת נש"ר, שהיא חלק מקבוצת נטוויז'ן, יכולה גם להוסיף על כך פורומים שונים דרך פורטל שלנו, שהוא חלק מהפעילות שלנו כנטוויז'ן, ובכל הפורומים הללו ישנם מנהלי פורומים שתפקידם בהחלט לפקוח עין ולהטות אוזן ולשים לב לנעשה בתוך אותה במה. כמו שאמרו פה עורכי הדין, או כמו שאילנה תיארה, ישנם גם אלמנטים טכנולוגיים, רובוטים כאלה ואחרים שמשוטטים ומחפשים ומאתרים. קל מאוד להבין, וזה דבר נדוש, שהמסה, העיתוי, זמן האמת, מקשים מאוד מאוד להרים נטל אם יחוקק כזה בחוק של פיקוח ואכיפה בזמן אמת על כל המסה שמתרוצצת בתוך הרשת או בישראל.

בוועדה הקודמת שהתכנסה פה בגין חתימה אלקטרונית, ועדת האינטרנט, היה כאן בקר שביקר בעצם את כל מעבר האינפורמציה שהגיע מן החוץ לתוך הכנסת, וזה היה איטי מאוד.

פיסקה אחרונה לגבי כללי העבודה, אני יכול לומר כנטוויז'ן, שכאשר מדובר מעל לכל ספק שמדובר בפעילות או בעבירה פלילית חמורה שהיא בבחינת דגל שחור לציבור של הסתה לרצח או דברים מהסוג הזה, אין בכלל ספק שאנחנו נתריע בפני בעל האתר כ-I.S.P. , להפסיק מייד את הפעילות.

כמה פעמים זה קרה בשנה האחרונה, סטטיסטית?

פנייה שכזאת למשטרה לא נעשתה בשנה האחרונה אף לא פעם אחת. אנחנו נוקטים בפעולות מפעולות שונות במסגרות הפורומים שלנו.

והורדת אתר?

אנחנו הורדנו אתרים לאחר שנעשה הטיפול הזה בצורה פרטנית מול בעל האתר, ובזה נגמר העניין.

כמה זה היה בערך?

אין לי את הסטטיסטיקה מולי.

אפשר יהיה שתעשו בדיקה שנתית? נודה לכם אם נקבל את זה.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לד"ר אבשלום אדרת, מנהל עמותת אשנב, שגם החומר שלה חולק פה. היתה לי הזכות להיות ביום עיון שבעצם אורגן ביוזמתך בכפר המכביה. אנחנו נשמע גם את הסיפור האישי וגם את המסר המתבקש, ואז בכל זאת אני חוזרת לאופי שלי כמחנכת, ולא רק חברת כנסת, אני אאפשר לנציג המשטרה מקצה שיפורים. תחשוב בבקשה על הדברים, יש לך זמן. בבקשה.

למעשה, עד לפני שלוש וחצי שנים, כשקרתה לנו הטרגדיה במשפחה, התייחסתי לנושא הזה, התעסקתי באינטרנט הרבה מאוד שנים, התעסקתי בזה ברמה התיאורטית, זאת אומרת כמו סוג הדיונים שנעשים כאן. ואז הסתבר אחרי ההתאבדות של הבן שלי, שהוא היה במשך תקופה בקשר עם אתרים שאני לא ידעתי על קיומם בכלל, שעוסקים בהתאבדויות, והסתבר שדברים מזעזעים עוברים שם. אחד הדברים זה שהוא היה כנראה מאוד במצוקה, בכלל לא ידע איך לעשות, מה לעשות, וכמו שאנחנו מתכתבים באינטרנט ושואלים שאלות על מה כדאי לעשות, הוא שאל איך כדאי להתאבד. הוא קיבל תשובה. יש להתאבד בדיוק איך שייעצו לו. בדיוק איך לכוון את הרובה , איך לבדוק. כותבים בפרוש איך לדאוג לזה שלא יהיה פיקשוש. אחרי שזה קרה, ראיתי שאנחנו לא מדברים רק על נושאים של תיאוריה, גם לא רק על נושאים של הטרדות, אלא על נושאים ממש של חיי אדם. ואז אני יזמתי תחילה כהנצחה של הבן של ערן, הקמה של עמותה בשם "אשנב" – אנשים למען שימוש נבון באינטרנט, כשהרעיון הוא לעשות משהו בעניין הזה. כאן מדברים על חקיקה, אבל יש עוד הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות.

אגב, אני לא מנהל העמותה, אני אחד היזמים של העמותה. מנהל העמותה זה ד"ר דני מילים, ואחת הפעילויות שתצא לדרך ממש בעוד חודשיים שלושה, זה פרוייקט סהר שייתן שירותים של סיוע לאנשים שבמצוקה אישית קשה, לאנשים שרוצים להתאבד, שירות באינטרנט באון-ליין 24 שעות ביממה. לצורך העניין, תרם את זה אדם פרטי להנצחה של ערן. זה שרות מסוג ער"ן, אבל דרך האינטרנט, כאשר יהיו מתנדבים ש-24 שעות ביממה יהיו במקום הזה, תהיה פעולת פרסום גדולה מאוד, כך שאנשים יידעו שהם יכולים לפנות לזה. יתרון האנונימיות כאן יהיה יתרון גדול מאוד. אנשים יוכלו להפנות אותם לסיוע.

פעילות אחרת היא יותר בכיוון החינוכי של פיתוח תכנית לימודים של נושא של שימוש נבון באינטרנט. אחד הדברים שהסתבר לי כשהבן שלי נכנס לאינטרנט, שהוא היה פריק של אינטרנט, והאינטרנט נתן לו המון מבחינת חברים. אחד הדברים שהוא חשב כשהוא הולך לייעוץ, הוא שהאנשים האלה עושים לו דבר טוב ועוזרים לו, ואחד הדברים שראינו שחסר זה חינוך ערכי לאינטרנט, לא חינוך טכני איך להיכנס לאינטרנט, איך לעשות SEARCH, איך להשיג אינפורמציה, אלא מה זה אתר מועיל, איך לשפוט את האינפורמציה שם, איך להתעסק בזה. אחד הדברים שאנחנו הולכים לעשות, אגב, אין לנו עדיין מימון לזה, אני מקווה שאנחנו נתחיל להשיג לזה, זו תכנית לימודים שתהיה בכל מקום שלומדים אינטרנט, ללמד גם את הערכים. לזה, אגב, אין לנו עדיין מימון. אני מקווה שאנחנו נתחיל להשיג לזה מימון. זו תכנית לימודים שתהיה בכל מקום שלומדים אינטרנט, ללמד גם את הערכים שקשורים לאינטרנט. השמירה על הפרטיות, כבוד האדם, כל הדברים האלה שהם לא פחות חשובים מהדברים האחרים. אני מקווה שכולנו נתגייס לנושא הזה, כי זה ממש בנפשנו. אני מודה לך על הפעילות שלך סביב הדבר הזה. אני חושב שזה קריטי.

נציגת משרד החינוך, הגב' בלהה שניידר, בבקשה.

אני באה מהצד הטכנולוגי יותר. אני מנהלת חטיבה ואחראית על האינטרנט במערכת החינוך. קודם כל, זו יוזמה מאוד ברוכה, ואני בהחלט אדווח על זה.

במשרד החינוך יש הרבה פעילות בנושא מניעת אלימות בכלל וחינוך בני נוער למניעת אלימות, והדברים האלה משתקפים גם באתר האינטרנט שלנו, החל מוועדה שהוקמה וכלה בעקרונות להפחתת ומניעת אלימות בקרב ילדים ובני נוער. יש לנו בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי יחידה למניעת האלימות. באתר האינטרנט שלנו, כאן אני מדברת על ההיבט הפרסומי של הדברים, מפורסמות המלצות שלהם לפעולות וספרים, שאלות נוצצות, וכו'. הפעילות הזאת מתבצעת החל מהגיל הקדם-יסודי, גני ילדים, ויש מודעות גבוהה מאוד לדברים.

יש לנו באתר גם דברים של אגף לחינוך תורני עם דברי מקורות. יש שם דברים של איזה רבי מטורקיה מהמאה ה-18, מה הוא חושב על אלימות נגד נשים, תקדימים של פסיקות בית משפט עליון, וכו'.

זה של בר אילן ולא של משרד החינוך.

אנחנו לא נתווכח כרגע, גבירתי, זה כנראה חומר נוסף, אני מוכנה אחרי הישיבה לדבר איתך. המשרד עושה רבות כמובן כדי לחנך את בני הנוער שכאשר יגדלו וגם אפילו עכשיו, יכירו את אלה שבצד ואלה שמבצעים את האלימות. מצד שני, כמובן שאנחנו צריכים יחד עם כל המאמצים שאנחנו עושים להגביר את השימוש באינטרנט עם כל התועלות שבו, גם להדריך לא רק מהצד הטכנולוגי, אלא להסביר גם את הסיכונים שבדבר כדי שבני נוער וילדים לא יפלו קורבנות לנושא. אנחנו בהחלט נהיה בקשר, ואני אדווח למי שצריך.

אני מודה לגבירתי על ההזדמנות השנייה שניתנה לי, אני מקווה שזה לא יהיה בגדר בזבוז זמן, ובעצם המומחיות של היחידה שלנו היא שהיא היחידה בארץ היום שמסוגלת להפיק לוגים ממחשבים ולקבל ולטפל בלוגים של ספקי השרות. אנחנו עובדים בצמוד לספקי השרות, ואנחנו היחידים היום בארץ, אנחנו שישה אנשים מראש המפלג עד אחרון החוקרים, ולכן תביני את המצוקה בכוח אדם.

צריך להכשיר נשים.

אם גברתי תיתן לי עוד כמה דקות היא תשמע גם את הבעיות בנושא ידע. אנחנו היחידים היום שמסוגלים לאתר אנשים באמצעות מספרי ה-I.P. . אנחנו מקבלים מספר, שהוא מעין תעודת זהות וירטואלית - יסלחו לי ספקי השרות, אבל זו הדרך היחידה שיבינו למה אני מתכוון - אנחנו מקבלים את אותו מספר שהוא מספר בשעה נתונה בתאריך נתון, ואז יש סיכוי לאתר את אותו אדם.

הבעיות העיקריות שיש לנו ללא ספקי השרות ובעלי האתרים השונים כל כך, הן שאנחנו זקוקים לחוק שיחייב את ספקי השרות ואת בעלי האתרים לשמור לוגים עם כל ההוקוס-פוקוס שבעניין, ואנחנו נהיה הכי מוצלחים שאנחנו יכולים להיות. נהיה 200 איש עם תקציב אדיר. ברגע שאין לי לוג אין לי כלום. אני אסכם את הבעיות במשפט אחד, שהבעיות העיקריות שלנו היום זה כוח אדם דל.

מדוע אתם לא לוקחים נשים כתוספת כוח אדם?

הלוואי שיכולנו לקבל.

יש הבדל בין אשה לגבר.

אין תקנים.

יש לנו תקנים.

יש לנו תקנים, הבעיה שלנו שאנשי מחשבים לא מעוניינים לעבוד בשכר הזעום של המשטרה, וזאת בעיה רצינית.

אז באמת תקחו גברים. בשכר הזעום באמת תיקחו גברים.

אני מסכים איתך, כי אני אשמח שאשתי תרוויח יותר ממני, כדי לשלם משכנתא. אין לנו תקציב לשדרג את הציוד שלנו. אני רוצה לציין עובדה עצובה, שיחידת המחשבים של המשטרה משתמשת בקו אינטרנט אחד במודם, וזהו.

תודה רבה.

אתמול סיימתי בדיוק את המחקר על הסוגייה הזאת של האכיפה, ופירסמתי אותו בספר. מי שמעוניין בהרחבה יכול לראות. אבל אם יש מצב שהוא עגום, זה שכל החקיקה לא רלבנטית, בגלל מה שאמר נציג המשטרה, ובצדק, שלמשטרת ישראל אין היום לא את היכולות, לצערי, לא את הרצון ולא את האפשרות להתמודד.

אני לא מסכים איתך.

כאשר ישבנו בפגישות אצל היועץ המשפטי לממשלה לגבי אכיפה גם של הטרדות, גם של הימורים, גם של בעיות חוזרות ונשנות לשימוש באינטרנט לרעה, המשטרה הודיעה שאין לה כרגע את כוח האדם להתמודד עם הסוגייה.

אני בכלל לא רוצה לדבר על העניין של חקיקה. אני דווקא רוצה להתייחס למה שאמר כאן ד"ר אדרת, אני חושב שנושא החינוך הוא העיקר מבחינת חלוקת משאבים, מבחינת הפתרון לטווח ארוך, זה העניין.

אני רוצה רק להגיד את המשפט האחרון. לפני שבאתי לכאן, ישבתי כהרגלי מול המסך, וכמובן חפרתי וחיפשתי כל מה שאני יכול למצוא על אלימות באינטרט, אלימות נגד נשים בעברית כמובן. אני חייב להגיד, הגעתי לכל מיני אתרים, חלק מהם הוצאתי, התכוננתי, לא מצאתי אתרים של המדינה, לא מצאתי אתרים של הרשויות. אם האתרים הללו מופיעים באיזשהו מקום, הם לא מופיעים מספיק בולט. הגעתי לאתרים של אנשים שחוו כל מיני חוויות, של גופים ועמותות שקמו, ושל אנשים פרטיים. אם אנחנו מדברים על הנושא של אינפורמציה פלוס חינוך - - -

אני יכול לתת תשובה לעניין הזה. בוועדת חקיקת האינטרנט פה בכנסת, לאור אותה פגישה שכרגע התקיימה, אנחנו ניתן את הדעת לאותו עניין, ונתחיל לאסוף שם חומר כמו בחתימה ונעשה את אותו דבר.

אני חייבת להיות בשעה חמש בחיפה, אז אני מבקשת סליחה.

תודה לכם ויישר כוח על הפעילות המאוד חשובה.

אני רוצה לסכם את הדברים הבאים. ראשית, אנחנו מדברים בשלוש רמות תמיד. מדברים ברמת החינוך, ברמת המודעות וברמת החקיקה. החקיקה היא לא הרמה הראשונה. כל ישיבה כזאת תורמת, ואני פונה לגורמים שעוסקים בחינוך, למשרד החינוך. בחלק מאינפורמציה שמועברת פה, נעשה שימוש לחינוך, ואין צורך לומר שעסקנו בחינוך לאינטרנט נבון. שנית, לגבי המודעות הציבורית, אני פונה קודם כל ותובעת מהממשלה, עשינו ישיבה על מה שנקרא מפעל זמין, וצריך לקחת בחשבון את ההערה הזאת שאין מספיק אינפורמציה ממשלתית, וגם לגבי הארגונים הוולנטריים, זאת אומרת להעביר ולהפיץ חומר.

בנוסף לזה, אני רוצה לעשות עידוד לאתר שנפתח כנגד גילוי עריות בנושא חוק ההתיישנות. איה, אנה, אורלי, אלו נשים שאני מכירה אותן אישית, שבשמן אני הגשתי הצעת חוק. יש כבר 4,000 חותמים, ואני לוקחת גם את הבמה הזאת לדבר על זה ופשוט להפיץ את המאבק נגד אלימות.

אגב, היינו גם בכנס נש"ר בכפר המכביה, ובעצם גם אליהם פנינו, ואני מוכרחה לציין שנשים עושות את זה. אני פונה לא רק לארגוני הנשים, אלא גם לגברים ולכל אתרי האינטרנט להתגייס ביום כזה למאבק כזה.

לגבי החקיקה, אין מחלוקת על כל הדברים האדירים והחשובים של האינטרנט. אני השתכנעתי, לפחות על פי האינפורמציה המאוד חשובה שקיבלנו, שיש צורך בחקיקה, היא חייבת להיות מאוזנת ומורכבת, ואני מודה על הגשת הצעת חוק פרטית, אנחנו נעביר אותה לעיון ותגובות. לא נחכה לעוד ישיבות, וכו'. קיבלתי את התיקון. אני מבקשת להעביר את ההצעה למנהלת הוועדה, ומקסימום חברי הוועדה שירצו לחתום, באופן פרטי חותמים על זה. זאת אומרת, להעביר את זה בין חברי הוועדה, זו התחלת תהליך, זה לא סיום תהליך של הצעת חוק פרטית.

אני פונה לממשלה במקביל לדון בהצעת החוק, שמשרד המשפטים ידון בהצעת החוק, זה לא בסתירה. אני רוצה להסב תשומת לב שהיום בעיתון התפרסם פסק דין בצרפת על הצורך לחסום גישה לאתר המוכר מזכרות נאציות. באתר המכרזים של חברת האינטרנט מוצעים דגלים עם צלבי קרס, וזו פגיעה בזיכרון הקולקטיבי הצרפתי.

אני לא צריך להזכיר לגבירתי שהצרפתים תמיד היו קיצוניים בכל דבריהם, וצריך מאוד להסתייג מפסק דין הספציפי הזה של בית משפט שהוא - - -

אני חושבת שהאוזן המוסיקלית שלנו שומעת את ההבדלים בניואנסים. הרי לכן נאמר שצריך דיון על חקיקה, וכו', ובכל זאת אני לא רוצה למחוק מהפרוטוקול ולא מעוצמת דבריי, שזה פסק דין שיצא היום, ובין הגישה הצרפתית האולי מחמירה, לבין הגישה הגורפת ההפוכה שהכל מותר, אנחנו נמצא את האמצע - - -

ואם זה יכול לשרת אותנו.

אני רוצה לומר שבתוך האלימות הכללית, ביום כזה בוודאי, ובכלל לאורך השנה, על אלימות כלפי נשים אנחנו נשים דגש מיוחד, כי לצערי הרב בעניין הזה אין שיוויון, והאלימות בעיקר מופנית כלפי נשים. יושבים פה נציגים של ארגוני נשים ואחרים.

אני רוצה לומר לצה"ל, שאני מברכת על הטיפול המהיר בנושא. אני יודעת שהצבא עושה עבודה מאוד חשובה בחוק הטרדה מינית, ובעצם היתה פעילות עוד לפני החוק, אז גם בנושא של שימוש מונע באינטרנט, דווקא בעקבות ההתנצלות, אני חושבת שאתם צודקים שאין מה להגיש תלונות. אחרי שהחבר'ה התנצלו והנושא נבלע, צריך דווקא באופן חיובי לנצל את זה כדי לטפל בנושא כולו.

אני פונה אליך, הגברת ענת ברקו להעביר את הסיכומים לקצינת ח"ן ראשית.

אני רוצה באופן פרטי להודות לד"ר שלום אדרת, ופונה לאנשים לשתף פעולה גם בנושא הזה, היכול לפגוע בבני נוער במיוחד.

האם יש הצעות נוספות לסיכום מהדיון שדילגתי עליהן?

האינטרנט הוא לא שיוויוני, הוא פועל למען אינטרסים של קבוצות הגמוניות, וכל עוד שהחברה שלנו פטריאכלית, אנחנו נצטרך לעמול כדי להלחם באלימות נגד נשים.

תודה אסתר, אבל זה מה שנקרא בחזקת דעה.

לסיכום, האינטרנט עם הדברים האדירים שבו, ואני באמת מאמינה בזה, ובכל ישיבה אנחנו חוזרים על זה, ובכל יום על האינטרנט, שהוא אכן יצמצם פערים במדינה, אני אומרת לכם זאת כאשת פריפריה, אבל בינתיים הכבלים רק עכשיו מתחילים להגיע לפריפריה. ללא התערבות, האינטרנט רק יגדיל פערים, וכל הדיבורים על כך שהוא מגיע לכל ילד ולכל ילדה ולכל אזור הם לא נכונים, אם לא תהיה מדיניות מועדפת ומעדיפה של הממשלה ושל הארגונים. אותו דבר קורה בקרב האוכלוסיות כולן, שהוא של בעלי הון, הוא של בעלי ידע, ללא התערבות חברתית, לא רק חקיקתית. לכן אני מזמינה את כולם להיות מעורבים בהתערבות.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:00