פרוטוקולים/ועדת מדע/475

ועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי
2
וטכנולוגי – 16.5.2000

פרוטוקולים/ועדת מדע/475
ירושלים, י"ט באייר, תש"ס
24 במאי, 2000


הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
שהתקיימה ביום ג', י"א באייר התש"ס, 16 במאי 2000, בשעה 13:10

ס ד ר ה י ו ם

הגבלת השימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים ובני נוער

חברי הוועדה: ענת מאור - היו"ר
נסים זאב
מוחמד מ'חול
אופיר פינס-פז

ד"ר מיקי הרן - מדענית ראשית, משרד לאיכות הסביבה
שיאלה קנדל - ממונה על הקרינה אלקטרו-מגנטית,
אגף הקרינה, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד אילת רזן - הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות
הסביבה
פרופ' ברוך מודן - מנהל המכון לאפידמיולוגיה קלינית,
תל-השומר, משרד הבריאות
ד"ר אריק קרסנטי - מנהל היחידה לאפידמיולוגיה סביבתית,
משרד הבריאות
ד"ר חמי שוחט - סגן ראש מרכז בקרת מחלות, תל השומר,
משרד הבריאות
ד"ר אלכס וילנסקי - מנהל מחלקת הנדסה ביו-רפואית,
בית-החולים רמב"ם, משרד הבריאות
מיכה בר-חנא - מנהל המחלקה לרישום סרטן, משרד
הבריאות
רפי הוידה - מדען ראשי, משרד התקשורת
אליעזר רוזנפלד - מרכז מדעים מדויקים, משרד המדע
ד"ר מנחם מרגליות - ראש תחום מדידות קרינה, המרכז
למחקר גרעיני נחל שורק
ליפא אוגמן - מנהל חטיבת טכנולוגיות ב"סלקום"
אסף איזין - יועץ פורום החברות הסלולריות
עו"ד יעקב דבי - יועץ משפטי בחברת "פלאפון"
אמיר זמורה - דובר פורום החברות הסלולריות
יאיר יוספי - חברת "מוטורולה" (ארקסון)
אילנית מלכיאור - יועצת פורום החברות הסלולריות
עו"ד אמיר עמר - חברת "פרטנר"
עו"ד גיא צפריר - חברת "סלקום"
פרופ' יורם אבנימלך - רכז תחום הסביבה, מוסד שמואל נאמן
למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה
פרופ' רפי קורנשטיין - ראש החוג לפיסיולוגיה ופרמקולוגיה,
אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר אלי ריכטר - מנהל היחידה לרפואה תעסוקתית
וסביבתית, בית-הספר לרפואה,
האוניברסיטה העברית
חני מונין - מנהלת מחלקת סקרים ברשות להגנת
הצרכן, ההסתדרות
ד"ר זמיר שליטא - מחבר הספר "בריאותך מול המחשב"
עו"ד מלכה בורו - ההסתדרות הרפואית בישראל
אוגוסטין זיכר - עיתונאית, כותבת תחקיר בנושא
הדס שחנאי - מייצגת את הארגונים הירוקים

ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ




הגבלת השימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים ובני נוער

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני
מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי. בנושא ההשפעות של הטלפונים הסלולריים על הילדים והנוער.

אני רוצה להזכיר לכל מי שנכח כאן לפני חודש שהוועדה התכנסה לישיבה דחופה לאחר שנודע על השלכות של טלפון סלולרי על כלל האוכלוסייה ושאלת האוזניות. פנינו אז למשרד לאיכות הסביבה וביקשנו שכאשר יוגש הדוח הסופי מאנגליה, הוא יומצא לנו עם המסקנות וההתייחסויות.

אני קודם כל רוצה להודות למשרד לאיכות הסביבה על קבלת הדוח המלא, שכן אנחנו נעזרנו בתמצית הדוח שקיבלנו דרך האינטרנט לאחר שהתקיימה מסיבת עיתונאים באנגליה.

אני רוצה לחזור על עיקרי הממצאים ולומר מה מטרת הדיון.

כפי שהערכנו לפני חודש, המחקרים העמוקים והיסודיים גם לאחר פרסום הדוח הזה לא מצביעים על מסקנות שאפשר להוכיח באופן מוחלט ומובהק את מידת הפגיעה ואת עוצמת הפגיעה. עם זאת, כפי שציינו אז, אי-הוכחה חותכת על נזק חמור, בשום אופן אין משמעותה שאין נזק ידוע ומוכר מעצם הקרינה, שאין נזק מצטבר ושלכן עד שיסתיימו המחקרים אפשר להיות שאננים. נהפוך הוא.

אני רוצה גם להזכיר שהוועדה לפני חודש קיבלה מידע על המחקרים המתוכננים והתברר לנו שהמחקר העולמי שישראל שותפה לו יחד עם עוד 12 מדינות ייקח שנתיים-שלוש ולמעשה עד שהוא יפורסם יכול שיעברו ארבע-חמש שנים. נוער וילדים של היום יהיו בעוד ארבע שנים מבוגרים מה עוד שגם המחקרים בארץ הם ארוכי טווח וגם התקציבים להם עוד לא ברורים.

לכן אנחנו נקראים לישיבה שנייה על-מנת למקד אותה בעיקר לגבי ילדים ונוער וגם להתמקד בקבלת תשובות ממשרדי הממשלה השונים לגבי מה שהוחלט בישיבה הקודמת.

אני רוצה לקבל תשובות ממשרדי הממשלה לגבי הנושאים דלהלן: אני רוצה להזכיר שהתוודענו לחומרת העניין כאשר בוטלה הוועדה לשיתוף פעולה בין כל המשרדים וראינו איך הממשלה מטפלת בעניין של קרינה וסכנותיה כממשלה ולא כל משרד בנפרד.

הנושא השני עליו נשמע מהמשרד לאיכות הסביבה לגבי המחקרים ושיאמרו לנו מה המסקנות הנוכחיות של המשרד. אני מודה על חומר שביקשנו וקיבלנו לגבי אוזניות ונבקש לקבל דוח לגבי הסוגיה הקונקרטית של אזניות.

הסוגיה השלישית היא לגבי הילדים. דוקטור אלי רכטר שייצג בזמנו את נושא הילדים עדיין לא הגיע, אבל הוא יצטרף בהמשך לישיבה. אנחנו מבקשים לדעת מה עושים לגבי ילדים ונוער במיוחד, שכן אותן הערכות שהעלינו בישיבה דאז אמרו שנושא הילדים הוא בעייתי יותר משני היבטים: האחד, מטבע הדברים מבחינה בריאותית קונקרטית וישירה, השפעה של הקרינה על ילד ונער גדולה יותר, ילד במצב של גדילה, ולכן כל המערכות רגישות יותר מבחינה רפואית. שנית, מידת היכולת לשלוט על שימוש בטלפון הסלולרי קטנה יותר וזאת בגלל שיקול דעת פחות, בגלל בעיית ההתמכרות וכולי. אנחנו מכירים התמכרות לסמים, מכירים התמכרות למחשבים, לאינטרנט, להימורים, אבל גם בנושא הזה יש לנו בעיה רצינית מאוד. לכן הישיבה הזאת היא בחזקת התייעצות על מה קורה לגבי הגבלות או כל דרך אחרת על ילדים ונוער. האם זה בחקיקה, האם בתקנות, האם רק הסברה, האם דרך מערכת החינוך. גם באנגליה, לפי מה שביררנו, עוד אין המלצות אלא שהם נתנו את הכיוון הכללי שיש צורך להגביל ולהנחות יותר את הנוער. עדיין אין שם מדיניות האם זה ייעשה דרך חקיקה, תקנות, או הסברה חינוכית.

אני רוצה לפנות לחברות הסלולריות. חברי הוועדה והמומחים פנו אל החברות הסלולריות וביקשו לא להסתפק באותה חוברת שנמצאת אצלנו שביחד עם כל התקנות והסברים יש גם מעט אזהרה. בעניין הזה אני רוצה להזכיר את הצעת החוק של חבר הכנסת פינס. אחר-כך הוא גם ידבר עליה ואני מבינה שהיא תעלה בקריאה טרומית. בנוסף לכך ביקשנו שכל אזרח ואזרחית שקונים פלאפון בכלל וילדים בפרט יהיה דף ובו יהיו רק אזהרות והתרעות כאשר הדף הזה יוצא בשתי שפות ויותר ומיידית. אנחנו מבקשים לדעת מה התקדם בנושא זה מאז הישיבה הקודמת.

אני רוצה להקריא מכתב של אזרח שפנה אלי ובו הוא מעלה בעיה מאוד רצינית, שבנושא שלה כבר פנו אלי בעבר. באותו חוזה של החברות הסלולריות, גם כאשר הילד מגיע למסקנה שהילד מתמכר והשימוש הוא שלילי, בעצם הוא בחזקת שבוי של החברות לפחות לשלוש שנים. אני רוצה לקבל גם בנושא זה מידע כדי שהוועדה תוכל להתייחס לנושא.

הורה קנה פלאפון לילדו והתברר לו שקורה כל מה שאנחנו אמרנו, לא היה לו מספיק מידע על הסכנות הבריאותיות והילד ממש התמכר וצמוד לפלאפון. הוא בא אל חברת הפלאפון ואמר שהוא רוצה להחזיר את הפלאפון.

זה לא רק לילדים. זה בכלל.

בוודאי. כותב לי אותו אזרח, אלכס פינקלשטיין
שהתנצל שלא יכול היה להגיע לישיבה: "ברצוני ליידע אותך על קיום היבט אשר מפריע בתהליך התנתקות הצרכן מחברות הטלפונים הסלולריים. קיים סעיף האוסר על הצרכן להיפרד מחברת הטלפונים במשך מספר שנים מאז תחילת הקשר ביניהם".

מאחר שהוא אומר דבר שכולנו חווינו אותו לצערנו הרב, אנחנו מבקשים לקבל תשובה מהחברות הסלולריות לא רק מהיבט של הצרכן הרציונלי הריבוני והחופשי, אלא מהיבט הילדים במיוחד ולדעת איזו תשובה אתם נותנים לנו כועדה שתהיה כלפי ההורים.

כמייצג את הוועדה לאנרגיה אטומית, בעקיפין
אני מייצג את הממשלה.

האם אתה מייצג כאן את משרד ראש-הממשלה?

אני מייצג את הוועדה לאנרגיה אטומית כגוף
מחקרי פרופר. אנחנו לא עוסקים במדיניות.

אנחנו רוצים קודם להתייחס למדיניות. אני
מבינה שנציג משרד ראש-הממשלה לא הגיע לישיבה.

בתחילה אני אתייחס לדוח האנגלי ולאחר מכן
אתייחס לדברים הנוספים שהועלו.
הדוח האנגלי בפירוש מעלה נקודות שהועלו בעבר על-ידי המשרד ועל-ידי גורמים אחרים בממשלה ואינו מחדש אינפורמציה מדעית. כלומר, לא מביא שום אינפורמציה מדעית חדשה, אבל מצד שני, כפי שהוא מציין, לא ניתן היום לומר במאה אחוז ביטחון שברמות שהן מתחת לתקן, שהן רמות שהוכיחו שיש אפקטים ביולוגיים לגביהם, לא הוכח הנזק ואם יש נזק באפקטים הביולוגיים, כי זה שיש אפקט ביולוגי זה לא בהכרח אומר שיש נזק.

לכן אנחנו ממליצים, כפי שממליץ הדוח האנגלי – לאחר מכן הוא אומץ גם על-ידי משרד הבריאות האנגלי – לנקוט בזהירות מונעת עד אשר ימצאו תשובות חד-משמעיות לסימני השאלה הרבים שנשארו עדיין בתחום.

אני מבינה שזה חידוש בעמדתכם ואני מברכת
אתכם על כך כי בישיבה הקודמת ניסיתם להרגיע אותנו ואמרתם לנו לא להיכנס להיסטריה. אני רוצה לדעת האם זו העמדה הרשמית שהתקבלה והיא מחייבת.

אני רוצה להבהיר. אנחנו תמיד אמרנו שאנחנו
נוקטים במדיניות הזהירות המונעת. בעקבות כך גם תמכנו בהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר פינס.

השרה לאיכות הסביבה תמכה. לא את.

אני מייצגת עכשיו את המשרד לאיכות הסביבה
ואת השרה.
אנחנו בפירוש אומרים שאנחנו רוצים לנקוט במדיניות זהירות מונעת ובשל כך אנחנו נוקטים כך בהצבת מוקדי השידור בכל המדינה וגם אנחנו רוצים למנוע עידוד של שימוש בטלפונים סלולריים על-ידי ילדים וזאת בגלל היותם אוכלוסייה רגישה. אנחנו לא אומרים שיש אפקטים מוכחים, אבל בשל סימן השאלה הגדול אנחנו בפירוש רוצים למנוע את עידוד השימוש ולמנוע שימוש בילדים בפרסומות לטלפונים סלולריים.

בנוסף לכך אנחנו קוראים לכל הגורמים העוסקים בדבר, בכללם מוסדות התכנון והחברות הסלולריות, לפעול לפי חובת הזהירות המונעת, להתחשב ברגישות הציבור בבואם לבחון חלופות למיקום מתקני שידור.

המשרד ממליץ במפורש לתת מידע מפורט לצרכנים לגבי העמידה בתקן בהשוואה לתקנים הבינלאומיים של כל סוגי המכשירים הטלפונים הסלולריים והמכשירים להפחתת הקרינה, כגון האוזניה וכל המגינים למיניהם הנמצאים כיום בשוק בארץ. למטרה זו העברנו לחבר הכנסת פינס את ההצעה לנוסח האזהרה שכוללת בתוכה את רמות הספיגה לראש מכל סוג של טלפון סלולרי שזה בעצם המידע החיוני שדרוש לצרכן כדי להחליט באיזה סוג טלפון עליו להשתמש.

משרד התקשורת מתנגד לזה.

כיום אין גוף מקצועי במדינת ישראל שבוחן את
יעילות האמצעים להפחתת הקרינה מן הטלפון הסלולרי ואת רמת הקרינה ממנו, ואנחנו חושבים שמן הראוי שבארץ גוף מוסמך כמו מכון התקנים או כל גוף אחר שהוסמך על-ידי המשרדים הרלוונטיים יוציא תקנים מסוג זה לבדיקת רמות הקרינה מהטלפון ובדיקת יעילותם של האמצעים השונים שקיימים כיום בשוק.

לגבי האוזניה, נושא שהועלה בישיבה הקודמת. העברתי ליושבת-ראש הוועדה את חוות הדעת שלנו. מכל המחקרים שראינו עד היום שנעשו בעולם בתחום הזה, הם מתנגדים בפירוש לדוח של ה-וויצ'. ה-וויצ' עדיין לא פרסם את צורת המדידה, כך שנכון להיום אף אחד מאתנו לא יודע בדיוק איך הוא ביצע את המדידה. מה שברור שהוא לא ביצע מדידות S-A-R שהן הרלוונטיות נכון להיום לבדיקת רמות הקרינה אליהן נחשף הציבור הרחב.

נעשו בדיקות גם במדינת ישראל וכאן הייתי מאוד רוצה שתשמעו את הדוח של דוקטור מרגליות שקיים את המדידות. המחקר שלו מעיד על כך שרמות הקרינה שנובעות מהטלפון הסלולרי ביחס לרמות הקרינה שנובעות משימוש בטלפון הסלולרי עם אוזניה, אין מה להשוות - הרמות הן הרבה יותר נמוכות בשימוש באוזניה.

אני מבקשת למחות על העובדה שבישיבה כזו נציג
משרד החינוך לא נוכח ואני מבקשת להעביר את המחאה לכל הפסים הפורמליים. זה פשוט דבר שלא יישמע. אנחנו מדברים בילדים ובנוער וכמובן שהמחויבות וההתייחסות של משרד החינוך היא הכרחית בנושא זה.

אני רוצה לחזור על מספר דברים שנאמרו בישיבה
הקודמת, אליהם התייחסה גם נציגת המשרד לאיכות הסביבה. עד היום לא הוכחה שום השפעה בריאותית לזיקה ולשימוש בטלפונים סלולריים לעומת השפעה על הורדת ריכוז הנהגים בעת נהיגה והשפעה על תאונות דרכים.

את דבריך השמעת בישיבה הקודמת ואני ביקשתי
שאת דבריך בנושא השפעת הטלפונים הסלולריים על הנהיגה תעביר לוועדת הכלכלה או לוועדת המשנה בנושא תאונות הדרכים, כי שם המקום ולא כאן. את עמדתך המקצועית השמעת בישיבה הקודמת ובכל-זאת הוועדה קיבלה פה אחד את העמדה של הזהירות המניעתית והמחויבות שלנו לכך. אני מבקשת לשמוע את נציג משרד הבריאות שימסור לנו מה עמדת המשרד בנוגע למדיניות המשרד בה הוא נוקט לגבי מניעה, ושנית, התייחסות לילדים ונוער בפרט. זה הנושא בו אנו דנים היום.

לכן אני לא אדבר על תאונות דרכים אלא רציתי
לציין זאת כבסיס להבנת המדיניות בה המשרד נוקט. מאחר שעד היום אין לנו שום נתון ושום הוכחה שקיימת השפעה בריאותית מזיקה על השימוש אלא יש רק חששות מבוססות על תהליך הגיוני שמבוסס על עובדות מדעיות שאנחנו מכירים מהשימוש במכשירים אחרים כגון דיסק-מן, משחקי וידאו וכולי, ואנחנו מכירים את ההשפעות הנוירו-פיזיולוגיות בקרב בני נוער, אנחנו חושדים שאותה התופעה יכולה להיות קיימת בקרב בני הנוער, בעיקר מתבגרים, המשתמשים בצורה מופרזת בטלפונים ניידים .

לכן אנחנו נוקטים בשני צעדים. קודם כל אנחנו עוקבים אחר כל מה שמתבצע בעולם בתחום מחקרי מדעי ויש לנו ועדת מעקב כאשר החלטנו לכלול בוועדה הזו גם נציגים ממשרדי ממשלה נוספים כגון משרד העבודה, משרד הביטחון והמשרד לאיכות הסביבה.

האם בוועדה המקצועית הזאת התייחסתם כבר
למחקר ולחוות הדעת מאנגליה?

כפי שאמרה שיאלה, עד היום אין לנו שום נתונים
שמאפשרים לנו להבין מה זה המחקר הזה. לא פרסמו את המדידות. מהמחקר שדוקטור מרגלית ביצע אחר-כך בתנאים מבוקרים, אנחנו לא יודעים על מה מדברים, לא מוצאים שום עדות לנזק אפשרי כזה מהאוזניות.

המדענית הראשית אמרה בישיבה הקודמת שאנחנו היום מנסים להגדיר קודם כל כיוונים מחקריים ופרופסור מודן יכול לדבר ולהציג את המחקר, ואנחנו מנסים לעודד את המדענים הישראלים לחקור בתחומים הייחודיים. במדינת ישראל אנחנו יכולים לתרום למחקר העולמי.

לגבי המניעה. אנחנו חושבים שלצורך המניעה יש צורך בפעילות הסברתית. היתרון שיכולה לתת תווית אזהרה, אנחנו מאוד חוששים שהיתרון הזה יכול להיות טקסי מכיוון שהוא צריך להיות על הגיון של קל וחומר. אנחנו יודעים על מכשירים אחרים כמו דיסק-מן, כמו ניטנדו למיניהם, שהם יכולים לגרום להשפעות נירו-פיזיולוגיות הרבה יותר בעייתיות מאשר הטלפונים הסלולריים.

איזה השפעות?

התקפים אפילפטיים. זה קרה ביפן וזה קרה
בארצות-הברית. לכן אם אנחנו הולכים לכיוון של תווית אזהרה, צריכים להיות הגיוניים. צריך להתחיל קודם כל מהדברים שהוכחו כבעייתיים ואחר-כך להגיע לדיון בנושא של טלפונים סלולריים, כן או לא. הפעילות צריכה להיות קודם כל פעילות הסברתית.

מה עושה משרד הבריאות בנושא פעילות
הסברתית?

אנחנו החלטנו לפרסם באתר האינטרנט של
המשרד דפי הסבר בעברית, דפים שאנחנו מחברים כרגע, שכל הציבור הרחב יכול לגשת אליהם. יחד עם דובר משרד הבריאות, מר יאיר עמיקם, התחלנו לפזר דפי מידע בעברית כשהם מכוונים לציבור יותר מקצועי.

יהיו מודעות בעיתונים?

לא חשבנו ללכת לעיתונים אלא חשבנו לספק
חומר לעיתונים הרפואיים ולכתבים הרפואיים. חשבנו להיות בקשר אתם ולהיות מאגר המידע שלהם. בדרך כלל האפקט על הציבור באמצעות מודעה הוא פחות חזק מאשר כאשר עיתונאי מחליט לכתוב כתבה.

אני חושש שבדיון הזה על המאבק בקרינה
ובסכנות של הטלפונים הסלולריים עומדים ונאבקים מאבק של דון קישוט. צריך לקחת בחשבון את העוצמה של אלה שמפיקים רווחים ותועלת מכל הפרסום, מיצירת התרבות החדשה של הטלפונים הסלולריים, מיצירת הסחף הזה שעכשיו כובש גם את הילדים וגם את הנוער. אני חושב שיש אינטרס להרבה גורמים בעלי עוצמה רבה בחברה שלנו של האלף השלישי כדי לנסות ולכפות את רצונם עלינו גם כשאנחנו מהססים ואנחנו מנסים לחפש איך לציין את הסכנות שיש בקרינה מבלי לפגוע באינטרסים של הכוחות האלה.

השאלה המרכזית היא מה נקודת ההתייחסות שלנו. האם נקודת ההתייחסות שלנו היא בריאות הציבור או נקודת ההתייחסות שלנו היא בריאות התרבות הזאת. השאלה המרכזית היא האם השאלה שעומדת היא שלא הוכח שיש סכנה לבריאות או לא הוכח שאין סכנה לבריאות. אני חושב שיש כל מיני סימנים והחברה תשלם עליהם מחיר כבד אם היא לא תתעשת עכשיו ותשאל את השאלה בצורה הנכונה. השאלה היא לא אם עדיין לא הוכח שיש נזק, אלא חובת ההוכחה על אלה שצריכים להוכיח שאין נזק. אני חושב שאות האזהרה צריכה להיות שטרם הוכח שאין נזק בריאותי לבריאות הציבור. אני חושב שאות האזהרה הזו צריכה להיעשות על-ידי הסברה באינטרנט, בעיתונות וכולי, אבל היא צריכה להיות גם מלווה כשהיא כתובה גם על הקופסה בה נמצא המכשיר וחייבים לכתוב אותה בכל פרסומת גם בטלוויזיה וגם בעיתון.

הסכנה מהקרינה לילדים ולנוער ולכולם בחלקה היא בצד הזה של המתרס כאשר אנחנו מדברים בטלפון הסלולרי, אבל מצד שני היא בתופעה הזאת של הפיזור הרחב הזה של אנטנות בלב לבם של ישובים על גגות בתים. אני חושב שזה הצד השני שצריך לטפל בו כאשר בשני המקרים אותה גישה צריכה ללוות אותנו.

אני רוצה לברך את היושבת-ראש על החלטתך
לטפל בנושא הזה. אני חושב שזה נושא מאוד ראוי. אני כבר אומר שאם הצעת החוק שלי תעבור מחר בקריאה טרומית, אני אבקש להעביר אותה להמשך טיפול בוועדה הזאת. אני אומר את זה לידיעת חברי הוועדה והלוביסטים הרבים שנמצאים בחדר כי אני לא רוצה להפתיע אלא לתת שקיפות מלאה והזדמנות לכולם לפעול כמיטב יכולתם.

אני רוצה להודות לאל על קיומה של בריטניה. אמנם אנחנו זוכרים לה את תקופת המנדט, אבל אנחנו גם נזכור לה את זה כי מדינת ישראל לא מסוגלת להחליט עד שבריטניה לא אומרת מה דעתה. למה שנחליט? למה שנסתכסך? למה שנסתבך? למה שניקח החלטות? עד שבריטניה לא מחליטה, או אמריקה, מי אנחנו? מה אנחנו?

אני רוצה להגיד למי שלא יודע שבנושא הטלפונים הסלולריים אנחנו מעצמה גדולה, לא במספר המכירות, אבל בנוסחה הפשוטה שאומרת כמה אנשים יש במדינה, מה גודל המדינה, כמה מכשירי טלפון סלולרי נמכרים במדינה והציבור משתמש בהם ומה זמן הדיבור הממוצע. אין מדינה בעולם שהיא לפנינו בנוסחה הזאת. אבל אנחנו צריכים לחכות לבריטניה כי אנחנו לא ניקח החלטות לבד.

אני שמח שהמשרד לאיכות הסביבה שינה את מדיניותו כי בעניין הזה טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. אני דווקא רוצה להודות לשרה לאיכות הסביבה כי היא הייתה עקבית בעניין הזה. המשרד הזה כל הזמן נתן לי גיבוי, אבל משרדי הממשלה האחרים עשו כל מאמץ שהצעת החוק שלי לא תעלה במשך שנה, אני כיושב-ראש הקואליציה לא מעלה שום הצעת חוק שהממשלה לא תומכת בה. לקח לי שנה לשכנע ושאנשים יבינו שאנחנו לא יכולים לעצום עיניים באופן מוחלט לדבר שמטריד את הציבור והוא מטריד את הציבור גם אם אנשים חושבים כאן שאין סכנה או שלא הוכח. זה מטריד את הציבור בכל העולם. אנשים יודעים שאני עוסק בנושא ואני מקבל חומר מכל העולם ותדעו לכם שלא רק בארץ עוסקים בזה וגם לא רק בבריטניה. שואלים אותי אם רק זה עלול להיות מסוכן לבריאות והתחילו להגיד לי שכל דבר מסוכן לבריאות או עלול להיות מסוכן לבריאות. בסדר, אבל לא כל דבר נצרך על-ידי כל כך הרבה אנשים ולא כל דבר מעורר דאגה אצל כל כך הרבה אנשים.

אני לא מציע להפסיק להשתמש בטלפון הסלולרי, גם אני משתמש בו. אפילו היום דיברתי עם אשתי על קניית טלפון לבני, אבל הבן שלי מדבר בטלפון שלי בדיוק עשר שניות. יכול להיות שבעקבות המדיניות הזאת אני אעצור את העסקה. אני אומר לכם בצורה הכי ברורה שאני נגד לגרום לפאניקה בציבור ונגד גרימת היסטריה ציבורית, אבל אני כן בעד זה שאנחנו נמצא את הנוסחה שבה נגביר את המודעות של הציבור. אנחנו רוצים שהציבור יגן על עצמו באמצעים הקיימים מצד אחד ואנחנו רוצים שהחברות והמדינה כמדינה תעשה את כל המאמצים כדי לחקור ולתת תשובות לציבור מבעוד מועד ולא בעוד עשרים או שלושים שנה.

אני רוצה לומר שמה שאמרה היום נציגת המשרד לאיכות הסביבה בעיני הוא דבר חדש. זאת אומרת, פעם ראשונה יש פה הודאה שגם מתחת לרמת התקן הבינלאומי, יש השפעות ביולוגיות שעוד לא ברור אם הן מסוכנות או לא. זו אמירה שלא נשמעה עדיין, לפחות אני לא יודע עליה, בשום פורום מקצועי שעוסק בעניין הזה.

הישיבה הזאת היא חשובה לכשעצמה כאשר סוף
סוף אנשי מקצוע נוכחים בה ויש הזדמנות לשמוע עמדה מקצועית ממקור ראשון.

אני רוצה לומר שבאמת יש פאניקה בציבור שתוהה אם יש קרינה או לא, אם יש השפעה או לא והדבר בערפל. כשמדברים על השפעה שיש בה כדי פגיעה בריאותית או לא, יכול להיות כאבי ראש, אני מכיר אנשים שאמרו לי שהפסיקו להשתמש בטלפונים הסלולריים בגלל כאבי ראש, אולי עייפות, חוסר ריכוז כשלדעתם כשהשתמשו פחות, הרגישו יותר טוב. יכול להיות שזאת תחושה, יכול להיות שזה דמיון של אותו אדם, אבל זה קיים.

אני חושב שאי-אפשר להזהיר, אי-אפשר לתת הודעת אזהרה על דבר שאנחנו לא בטוחים בו. מה נאמר, שהנושא כרגע עומד בבדיקה שאולי בעתיד זה יכול לפגוע? דבר שלא הוכח. זאת אומרת, השפעה ביולוגית שאנחנו קוראים לה השפעה היא לא בהכרח נזק בריאותי. לכן אני לא יודע אם יש בזה כדי למנוע את המשתמשים מלהשתמש.

כשדיברו על אנשים שאוכלים יותר בשר וגבינות, פעם אמרו שזה מסרטן, פעם אמרו שההפך, זה פחות מסרטן. הכל הוא ברמה של אי-ודאות וספקות ואנשים ממשיכים לחיות את חיי היום יום שלהם. אני חושב שאם לא נוכל להגיע לחקר האמת ולדעת בדיוק את רמת ההשפעה, גם לא נוכל להשפיע על אנשים שלא ישתמשו.

מכיוון שקיים ניגוד אינטרסים בין החברה שרוצה לשווק לבין זה שהיא תיזום את האזהרה, יכול להיות שצריכה להיות ועדה בלתי תלויה באותן חברות.

דיברנו על אזהרה לכל רוכש ורוכשת עוד לפני
כניסת החוק לתוקף. הדבר השני עליו דיברנו הוא עניין השעבוד לשלוש שנים והשאלה השלישית עוסקת במחקר. אני רוצה להזכיר שבישיבה הקודמת התלבטנו האם זה נכון שאחוז מסוים מהרווחים ילך למחקר מתוך חשש למחקרים מוזמנים ולא אובייקטיביים. עם זאת אמרנו שיש דרך שהתקציב אכן יילקח מהחברות הסלולריות אבל יופנה אל מוסדות מחקר אובייקטיביים.

גם כאן יש הצעת חוק של חבר הכנסת אבי
יחזקאל.

אנחנו תמכנו בזה ואני רוצה לשמוע אם החברות
הסלולריות גיבשו עמדה בנושא המחקר.

אני נציג פורום החברות הסלולריות ואני מייצג
את שלושת החברות שיש להן ייצוג מכובד כאן. אני רוצה לפתוח ולומר קודם כל שקראנו את התקציר של הדוח שנערך בבריטניה ואנחנו מאמצים ושמחים על כך שאנשים מבצעים מחקרים. אנחנו גם מזכירים שבוועדת השרים של השרה לאיכות הסביבה גם אנחנו הצענו כבר לפני כמה חודשים הקמת ועדת מומחים ישראלית כזו ויכול להיות שבאמת יש מקום להקים ועדה מקצועית בלתי תלויה כזאת שאולי היא תקבע מה הן ההמלצות שדרושות.

למה אתם לא מאמצים את ההחלטות בבריטניה
להפחית את השימוש של ילדים?

זאת החלטה? אני לא מכיר החלטה כזאת.

המשרד לאיכות הסביבה אמר שהוא ממליץ על
זה.

אני אבקש לשמוע בהמשך אם יש לארגונים
הירוקים המלצות כי אני רוצה להזכיר שחלק מהדיון הוא לשמוע המלצות איך להעמיק את ההסברה וכולי. אנחנו חברה דמוקרטית וכפי שכולנו אמרנו לא נפסיק להמליץ על השימוש בטלפון סלולרי באופן מוחלט.

אני רוצה להזכיר שכפי שאת אמרת, חברת
הכנסת מאור, באמת בדוח בבריטניה לא היו המלצות חד-משמעיות לגבי הדברים האלה ובכל העולם עדיין בוחנים את הדוח הזה.

זה לא מדויק. ההמלצות הן לפעול במדיניות
הזהירות והמניעה.

נכון. לכן אין דברים קונקרטיים שכרגע ניתן וגם
הם לא ממליצים להגביל שימוש בחוק. הדוח הוא מאוד ארוך ואנחנו חושבים שצריכים לקחת שהות ולבחון אותו ולא להיחפז ולהגיע למסקנות מהירות. אני חושב שכדי שהעבודה תהיה רצינית וכדי שמיטב המומחים יבחנו את הדוח ויחליטו מה באמת ההמלצה הטובה ביותר, צריך שהות ואני מקווה שאכן תינתן השהות הזאת. אני כבר יכול לומר שהחברות היצרניות, אלה שמייצרות את הטלפונים הסלולריים, כבר קיבלו החלטה בעקבות הדוח הזה שהן הולכות לפרסם בכל נקודות המכירה בעולם, והדבר כולל כמובן גם את ישראל, דף מידע בנוגע לנושא הזה של הקרינה מהטלפונים הסלולריים.

מתי התקבלה ההחלטה הזאת?

היא התקבלה בעקבות הדוח, מיד לאחר הדוח. זו
כנראה גם המלצה שממשלת בריטניה עומדת לקבל.

מתי זה יכנס לתוקף בארץ?

אני לא יודע. אנחנו צריכים לזכור שהדוח פורסם
רק ביום חמישי.

בכל-זאת מה לוח הזמנים? זה יקרה השנה או
בתוך עשר שנים? אני מבקשת שהוועדה תקבל מידע מתי זה יכנס לתוקף פה בארץ.

אנחנו נשמח לשתף פעולה בכל פעילות הסברתית.
אני חושב שההמלצה העיקרית שיצאה בדוח היא המלצה הסברתית והיא אומרת שחייבים להסביר לציבור מה קורה. אנחנו כרגע בפורום מבצעים הסברה לציבור, הסברה פרסומית, אבל אני חושב שחייבת לבוא גם קריאה, כפי שנאמר על-ידי משרד הבריאות, מה המידע שקיים היום ומה צריך להמליץ ואת זה צריך להסביר לציבור בצורה משמעותית.

תודה רבה על ההזמנה לבוא לכאן להביע את
העמדה של הפורום. כפי שאסף ציין, הדוח מאוד רחב ועל פניו הוא נראה מאוד מעמיק. בסוף השבוע עשיתי מאמץ להשוות בין הסיכום שהופיע באינטרנט לבין הדוח והיה לי מאוד קשה, כיוון שהתקציר הוא בהחלט תקציר אבל עדיין הוא לא משקף את מלוא הדוח. אני חושב שזה יהיה מאוד רציני מצד כולנו לקרוא את הדוח הזה לעומק ולנסות להפיק את הלקחים הראויים.

אני רוצה להזכיר שכולנו הורים לילדים ולנו חשוב מאוד הנושא של בריאות הנוער. גם יש לי ילדים ויש לי בעיה עם ההתמכרות למחשב, עם המוניטור, ויש הרבה דברים שהייתי רוצה באמת עין ציבורית בוחנת אובייקטיבית על-מנת להסיר ספק לחוסר איזון כפי שציין חבר הכנסת פינס.

אני מצטרף לפתיח של היושבת-ראש כי ההסברה לנוער לגבי השימוש היא מאוד חשובה ואני מאוד מצטרף, בשם הפורום, לכך שמשרד החינוך יפתח בתוכנית הסברה לבני הנוער בבתי-הספר, דבר שיהיה מבורך ביותר. גבירתי הציעה את זה בהתחלה כאחת האופציות וזה מאוד שבה את אוזני. בשם החברות אני יכול להתחייב שהחברות יעשו כל מאמץ לספק מידע.

אני רוצה לדעת מה בנושא החוזה לשלוש שנים.
איך הורה שמרגיש שילדו מתמכר, יכול להתנתק.

אני אתן תשובה מאוד אמיתית, אבל לפני כן, לגבי
הרווחים, אני רוצה לציין עובדה אחת מאוד חשובה. היום הענף הסלולרי משלם למדינה תמלוגים בגובה של שמונה אחוז מההכנסות ולא מהרווחים. שמונה אחוז הוא בעצם השיעור הכי גבוה היום כאשר יתר החברות משלמות חמישה אחוז וזה אמור בכבלים, בבזק בינלאומי ובבזק. כלומר, הענף הסלולרי משלם שמונה אחוז וזו תרומתו להכנסה של המדינה. לכן לטעמי זה עניין של שיבוץ עדיפויות. כמובן שלטעמי יש גם טעם לפגם לייחד כספים מהחברות לצורכי מחקר. ישראל היא מדינה עצמאית וריבונית, יש לה מספיק כלים שלטוניים כדי להשית תשלומים על החברות וכמובן הדבר הזה יבוא.

לנושא שלוש השנים. אני חייב לציין שלפחות כפי שידוע לי – ואם אני אחטא לאמת, אני מתנצל כי אני אומר דברים שאני יודע ברגע זה כיוון שהשאה עלתה באופן ספונטני ולא בדקתי – שכאשר מדובר במכירה של מוצר או שירות לבני נוער קטינים, אזי הנהלים דורשים שההורה, האפוטרופוס של הנער, יתלווה אליו ויחתום על ההסכם. הוא חותם גם על אמצעי התשלום עבור בנו, כי בדרך כלל לילד אין אמצעי תשלום. לכן יש פה מעורבות של מישהו בגיר שאמור לפחות לפקח פיקוח ראשוני. אני מסכים שזה לא מספיק ואז יש מצב שבו החבילות היום בשוק נעות בין שנה, שנתיים או שלוש שנים התחייבות ועד כמה שידוע לי – ואני אומר את זה בזהירות – לפחות בכל ההתקשרויות יש סעיף שמאפשר לצרכן להשתחרר.

הוא צריך לשלם.

אמרתי שזו האמת ובואו נראה איך מתמודדים
אתה. היום השוק הסלולרי נע על מסלול מאוד ברור כשהמוצר מסופק לצרכן בלי שום תשלום ישיר בגינו. הוא מקבל ממני מכשיר שעולה מאות דולרים. על סמך זה שהוא חותם על התחייבות, המכשיר ניתן לו. החכמה מאחורי התשלום הזה, זה החזר הוצאות שכרוכות בדבר הזה. למשל בחברה שלי יש הוראה ברורה שכאשר צרכן לא מעונין להמשיך בחבילה, אין שום הכרח אלא בהסכם יש סעיף שמאפשר לו להשתחרר תמורת תשלום והתשלום הזה הוא לא קנס גבוה בשביל להפחית אותו אלא קנס כדי להחזיר לחברה את ההוצאות שלה.

שוב אני אומר שמדובר בקטין שההורה שלו או מי מטעמו מתלווה והם יודעים שיש אפשרות לצאת תמורת החזר העלויות של החברה.

בבדיקה שערכתי, אנחנו הרי נמצאים בדין ודברים מאוד חיוביים עם חבר הכנסת פינס. יש ועדת שרים שדנה בנושא הזה בישיבות די ענייניות ועד כמה שאני בדקתי, באנגליה הממשלה הבריטית הגיעה למסקנה, עוד לפני הדוח, שאין מקום ואין טעם לשים מדבקות אזהרה על הטלפונים אלא להתמקד במה שגבירתי אמרה קודם, בהסברה.

הנושא הזה של הסברה מול הדבקת תווית הוא
בתהליך חקיקה כאשר יש אישור של ועדת שרים לענייני חקיקה ומחר הוא עולה. כך שלא זה צריך להיות הדיון.

אני רוצה לפנות למומחים השונים והארגונים ולקבל התייחסות איך לפנות לבני נוער וילדים במיוחד. לפי דבריו של עורך-דין דבי מאחורי הנושא עומדת עסקה כלכלית מאוד ברורה ואני מבקשת לשמוע חוות דעת, ואולי גם להעביר את הנושא לממונה על ההגבלים העסקיים כי יש פה בעצם פיתוי לקחת את הטלפון בחצי חינם ולאחר מכן מי שמחליט להתנתק מעטיני ההתמכרות, צריך לשלם תשלום קבוע של 49 ש"ח לחודש למשך שלוש שנים. במקום לרכוש, כאילו מקבלים במתנה וזה פיתיון מאוד גדול לילד גם כשהוא בא עם ההורה, ובעצם בסוף הפיתיון, אם אתה מתמכר לזה, אתה צריך להמשיך לשלם במשך שלוש שנים. אולי הוועדה תפנה לממונה על ההגבלים העסקיים כדי לראות האם יש כאן איזשהו דבר שאפשר להתמודד אתו כי אין ספק שמבחינת השכל הישר ומבחינה שיווקית מסחרית זה ברור שיש פה פיתוי מאוד גדול שנזקיו ברורים.

אני עומד על דבריי שאמרתי בדיון הקודם שיש
לדאוג להגביל ככל האפשר את השימוש בטלפונים סלולריים בקרב נוער. בינתיים, ביחד עם כמה מהקולגים שלי, ביררתי כמה עובדות ואחת מהן היא אתרי האינטרנט כאשר חברת לוידס עדיין מסרבת לתת ביטוח לחברות הטלפון הסלולרי. באופן היסטורי יש כאן דימויים מסוימים לכל הסיפור של אסבסט. הפחד לתת ביטוח הוא אינדיקציה לכך שפוחדים מתביעות. כפי שאתם יודעים, חברת לוידס כמעט פשטה את הרגל בנושא של האסבסט.

יתר על כן, אני לא יודע מה המצב בישראל, אבל באנגליה ילדים או נוער מתחת לגיל 18 הם שליש מכל המשתמשים. כלומר, מדובר כאן בשוק הולך וגדל. אני לא אהיה מופתע אם בישראל יהיו לנו נתונים דומים.

הערה ביולוגית. בילדים, על-פי חוקרים מסוימים, הסיכון לקליטה רבה של קרינה לא מייננת לעומת גברים בשל אפיוני הראש של הילדים. יש להם ראשים יותר קטנים והגולגולת דקה יותר. באוניברסיטת וורק מזהירים מכך שילדים הם בסיכון יתר לא רק לספיגה רבה יותר אלא גם מאחר שהם עדיין בשלבי התפתחות, אם יש השפעות ביולוגיות, הם יהיו פגיעים יותר. באופן אירוני אחד ממקורות המידע לגבי הסיכונים הוא החברות שמוכרות את אמצעי המיגון שאין בהם תועלת ושגם הן מתריעות על הסיכונים.

אני לא יודע מה תהיה התועלת בהסברה, אבל עצם העובדה שיש שיווק, יש לנו בעיה מפני שחברה מרוויחה מהשיחות ולא מהכלי עצמו. אני חושב שצריך לחשוב על משהו חזק יותר.

יש לך רעיונות?

בשלב זה לא.

יש פתרונות שיווקיים רבים. אני לא אשת שיווק,
אבל אני יודעת שברגע שרוצים לשווק נושא מסוים או מוצר מסוים, אפשר לעשות את זה בצורה הברורה ביותר והחדה ביותר.

אני אצטט עכשיו כמה דברים מתוך חוברת למשתמש שמופצת על-ידי מוטורולה וחברת פרטנר למכשירים מסדרת 500, שזה אחד המכשירים החדישים שיש. אף אחד לא אוכף את הדברים האלה, אף על פי שהם בעצמם מפרסמים את זה, והם כתבים:

"יש לכבות את המכשיר בסביבה נפיצה שבה קיים סיכון לפיצוץ כגון תחנות דלק". יש לי כאן מאמר מעיתון מלפני כמה ימים שהיה פיצוץ בתחנת דלק בעקבות פריקה של סוללה של טלפון סלולרי. בתחנות הדלק אין אף אחד שאוכף את הדברים האלה.

"אין לאפשר לילדים לשחק במכשיר הטלפון הסלולרי" ואנחנו נתקלים במצב הפוך כאשר מעודדים כמה שיותר להשתמש בטלפון סלולרי במיוחד על-ידי אמצעי המדיה ההמוניים, כולל ערוץ 2 שמפרסם השכם והערב ילדים, בואו תשתמשו במכשירי טלפון.

"פעולתם של מכשירים רפואיים עלולה להשתבש כאשר הטלפון מופעל". לא בכל המקומות שיש בהם מכשירים רפואיים יש שלטי אזהרה וגם לא אוכפים את זה.

"הטלפון עלול להשפיע על מכשירים אלקטרוניים, יש לכבות את המכשיר בסביבת מתקנים רפואיים, יש לכבות את המכשיר לפני העלייה לכלי טיס, אין לגעת באנטנה בעת השימוש מאחר שהדבר עלול לגרום לכוויה", ואף אחד לא אומר את זה. האנטנה של הטלפון עלולה לגרום לכוויה.

דבר חשוב ביותר הוא ש"משתמש הרוצה להקטין את החשיפה לגלי רדיו, יגביל את משך זמן השיחות". מישהו מדבר אתנו על הגבלת זמן השיחות? מעודדים אותנו לדבר כמה שיותר על-ידי דילים מאוד מאוד מפתים. עובדה שמיליונים במדינה משתמשים בטלפון הסלולרי.

אני חושבת שאחריות על כל ההגבלים האלה מוטלת על החברות הסלולריות. במו ללכת להתחבא מאחורי כל מיני פורומים שקמים בארצות-הברית או בבריטניה, ושם מי יודע כמה זמן ייקח עד שהם יחליטו את ההחלטות שלהם, וכפי שאנחנו יודעים גם כאן תחנות הצדק טוחנות לעתים די לאט, על החברות הסלולריות לקחת את האחריות ולפחות לבצע את מה שהן כותבות בתוך הפתקים שמצורפים למכשירים שלהן.

הנציג של החברות הסלולריות היה מודאג
מההשפעה של הקרינה של המחשב על הילד שלו, אבל כנראה שהוא לא כל כך מודאג מהקרינה מהטלפון הסלולרי. בעצם מדובר באותו הדבר. מדובר בשדה אלקטרו מגנטי והמחקר באנגליה לא היה יכול להוכיח שיש אפקט שלילי ביולוגי. מישהו יכול להסביר לי מה זה אפקט ביולוגי חיובי? זאת אומרת, אי אפשר להוכיח שיש השפעה נגטיבית, אבל מישהו יכול להוכיח לי מה זאת השפעה פוזיטיבית? השימוש בטלפון סלולרי יכול לשפר את התא? אני חושבת שהחברות הסלולריות נוהגות בדיס-אינפורמציה בכל הנושא הזה. יש מספיק מחקרים כדי להוכיח שחשיפה לקרינה נמוכה בשדה אלקטרו מגנטי גורמת למוטציה של התא, לנזק למערכת החיסון ולשינויים במוח.

בסרט שלי נתתי כמה דוגמאות על אנשים שמתו כי קיבלו לימפוסימיה בגלל חשיפה לגלי הרדיו ומהטלפון הסלולרי מדובר בגלים כאלה.

גם למיקרופון שלך יש גלי רדיו.

אבל אני לא חשופה לו במשך שעות רבות.
אני חושבת שכמו שעשו בהסברה נושא סכנת החשיפה לקרינה משמש, צריכים לעשות הסברה בנושא הטלפונים הסלולריים. יום יום אנחנו שומעים ברדיו פרסומות שאומרות שאפשר להשתמש באמצעי מיגון, אבל הקרינה הזאת חודרת קירות וזה חודר לגוף הילד שהוא יותר רך וחשוף.

אני מסכימה עם חברי הכנסת. אנחנו חייבים לדרוש מהחברות הסלולריות להוציא את האנטנות ממקומות בהם גרים אנשים ובוודאי את האנטנות ששמו מעל הבתים.

דוקטור מרגליות, אנחנו רוצים לשמוע מה נעשה
בתחום המחקר בישראל ואם תוכל גם להביא לידיעתנו את ההשוואה בין רמות קרינה מוחלטות מטלפונים סלולריים בהשוואה למכשירים אחרים כמו מחשב.

אני רוצה להרים את מפלס הפטריוטיות כאן וחבל
שחבר הכנסת פינס לא נמצא, אבל אני בזבזתי כמה שעות טובות שהיו מיועדות לשינה כדי לעיין בדוח האנגלי. מעניין שבשורה התחתונה הם עכשיו מתחילים להתקרב למצב בארץ. עד כמה שזה נשמע מוזר, הדברים הפוכים והתורה יוצאת דווקא מציון, למרות הגמגומים לכאורה אצלנו.

מה שקורה הוא שהיום הדוח ההוא ממליץ אחרי הרבה שנים לאמץ את מה שמוגדר כאן כתקן והתקן שמוגדר כאן שעתיד להפוך לתקן בריטי נמוך פי חמש מהתקן הבריטי. כלומר, היום בעקבות הדוח הזה, הבריטים אולי ילכו ויאמצו את התקן של מדינת ישראל.

זה בכל-זאת ראוי להסבר ולהוכחה. מהי רמת
הבטיחות הגבוהה יותר אצלנו מאשר באנגליה?

לא בבטיחות אלא בגישה. באנגליה קיים מוסד
שנחשב לאחד המוסדות היותר אמינים בעולם מהבחינה המחקרית שהוא בעצם המטרה של החוקרים שנמצאים כאן בחדר הזה והוא הרשות הלאומית להגנה מקרינה. רשות לאומית ממומנת ישירות על-ידי הממשלה, לא שואלים מאיפה הכסף בא, זה תקציב ממשלתי רגיל והרשות הלאומית הזאת לכן באופן מהותי הרבה יותר אובייקטיבית מכל גוף מחקרי בארצות-הברית שצריך לחיות איכשהו מהצנרת של החברות הסלולריות או היצרנים. התוצאה הסופית של קיום גוף שמוכר בכל אירופה ובעולם כולו כגוף אובייקטיבי הוא שהגוף הזה מעיז לפעמים לפרסם תקנים ולעמוד על הרגליים האחוריות שלו קצת יותר מאשר גופים אחרים שתמיד חשודים בהטעיה. התוצאה היא שהגוף האנגלי הזה חי ועומד היום חזק על תקן שהוא פי חמש גבוה מהתקן שאימץ ארגון הבריאות העולמי.

ארגון הבריאות העולמי אימץ תקן לא מפני שהוא יודע שהוא מזיק ולא מפני שהוא משוכנע שיש ספקות, אלא מפני שעולה הנושא של החששות בציבור. האלמנט של חששות בציבור הוא אלמנט מרכזי ולא אפקט ביולוגי ישיר. הוא אלמנט שהוכנס כגורם מכריע לתוך התקנים. התקנים בנויים על ידע פלוס מקדם ביטחון. הידע פחות או יותר אחיד בכל העולם. השאלה הפוליטית, וזאת פוליטיקה ולא מדע, איזה מין מקדם ביטחון לוקחים. הפערים בין התקנים בין המדינות הם בעצם רק בשאלה הפוליטית הזאת ולפוליטיקה נכנסת הרגישות הציבורית.

היה לי הכבוד להעביר למשרד לאיכות הסביבה לפני שלוש או ארבע שנים את מה שהיום מוגדר כטיוטה או עומד להיות אי פעם הטיוטה לתקן הישראלי או התקנה הישראלית בנושא הזה ושם המלצתי לאמץ באמת את התקן של ארגון הבריאות העולמי, לא כל כך בגלל שברור שזה התקן הנכון אלא יותר בגלל שזה עומד להיות התקן הכלל עולמי ועדיף שנהיה מיושרים עם העולם ולא נצטרך להסביר לעצמנו למה אחרת. האנגלים היו רק שונים ולכן איכשהו הם נשארו מאחור. התקן הבריטי הוא פי חמש מקל, זאת אומרת, מותר פי חמש יותר ורק עכשיו הם הולכים להעלות אותו פי חמש לרמה של התקן שלנו.

מה קורה בנושא המחקרי בארץ. יושב לידי פרופסור רפי קורנשטיין שהוא ביולוג ומייצג את המחקר שנעשה באוניברסיטת תל-אביב בנושא הזה. אני פיזיקאי שעוסק יחד עם גורמים אחרים במערכת המחקר הממשלתית. יש עוד כמה גורמים ואני עובד בשיתוף פעולה עם חוקרים באוניברסיטית בן-גוריון. נעשה מעניין אבל לא נעשה הרבה ואת הסיבה המרכזית לטוב אולי שיש אבל למעט צריך לחפש רק בנושא התקציבי. איך ממשלת ישראל תטרח ותרחיב את ההיקף של המחקר כאן, זאת באמת לא שאלה שאני צריך להחליט עליה. החברות הסלולריות אומרות שגם ככה הן כבר משלמות מספיק, אז בואו ניקח ממה שהן כבר משלמות וננתב את זה. לוועדה יש אולי רעיון לקחת את זה בצורה יותר ישירה. אני חושב שקהילת החוקרים בישראל לא יכולה לומר מאין יבוא הכסף, אבל בארץ יש את האנשים שיבצעו את המחקר. עם כל הענווה הראויה, יש בארץ מספיק חוקרים טובים, יש ידע, יש כלים, צריך למצוא את המשאבים ואפשר למצוא. אין שום סיבה שנפגר ונישאר מאחור. צדק חבר הכנסת פינס כי בעולם אנחנו כמעט חלוצים, למעט פינלנד, מבחינת עומס הספרות על האדם.

אני לא רוצה לעסוק בנושא של איך צריך להסביר לציבור, האם מדבקה יעילה או פחות יעילה. אני רוצה להתייחס להערה שהעיר חבר הכנסת הנכבד לגבי האתרים הסלולריים. העולם כולו מכיר בעובדה שסימן השאלה שרובץ, והוא לא מאוד גדול, סימן השאלה בגללו הדיון הזה נערך על המערכת הסלולרית הוא המכשיר ולא האתרים. זאת נקודה שחשוב להבין. בני אדם בתנאים נורמליים, למעט אם הם עולים למעלה על הגג לתקן את האנטנה, נחשפים לרמה נמוכה ביותר מאנטנה, גם אם היא נמצאת במרחק של מטרים ספורים ממנה. 15-10 מטר מהאנטנה, כבר קשה מאוד לגלות את הקרינה ממנה. לעומת זאת, המשדר הזה שהוא חלש פי בערך מאה מאנטנה סלולרית אבל צמוד אלינו, הוא מכשיר שמקרין לחלק של הגולגולת שקרוב אליו בעוצמה שלפי כל הידוע היום לא גורמת נזקים.

אם כך, למה שזה לא יהיה בתוך הבתים ולא בתוך
הישובים?

יש כאן נקודה מאוד טכנית. דווקא בגלל שאני
כחוקר שעוסק בנושא הזה מסתכל על זה כאולי האויב הפוטנציאלי, נכנסת כאן נקודה טכנית שכדאי לדעת אותה. המכשיר הזה לא משדר באותה עוצמה כל הזמן. המכשיר הזה משדר לא משיקולים של טובתך או טובתי אלא משיקולים של טובת האנשים שיושבים שם, והוא משדר בעוצמה המינימלית שדרושה כדי לקיים שיחה. זה בא כדי שבאותו תדר ובאותו זמן 500 מטר מכאן מישהו אחר יוכל לשוחח. לכן הרחקה של האתרים אל מחוץ לעיר תוריד אולי את החשיפה המאוד מאוד מזערית מהאתרים, אבל תעלה מאוד את החשיפה מהמכשיר הזה. מכיוון שכמחצית מהאוכלוסייה או קצת למעלה מזה, למעלה משלושה מיליון מכשירים מסתובבים בשטח וחלק לא מועט מהם אצל ילדים. המטרה האישית שלי, איך שאני רואה אותה, והמטרה של הוועדה היא דווקא להילחם באויב הזה, אם נגדיר אותו כאויב, והדרך לזה, הדרך הטכנית, היא לא לזרוק את האתרים החוצה.

לא שמענו כל הצעה מעשית.

הידע הוא זה שיוכל להתבסס על הצעות מעשיות.
מה שאנחנו בעצם יודעים כרגע לא מצדיק מערכה גדולה נגד הדבר הזה. אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא בטוחים שזה בטוח. מכל מה שעלה עד היום, אין סימנים שזה מסוכן. זה לא דבר חדש, הטלפון הסלולרי הוא חדש, אבל חשיפה של בני אדם לקרינת רדיו, שזה מה שיוצא מכאן, היא לא דבר כל כך חדש. הניסיון המצטבר של עשרות שנים של בני אדם מול אנטנות שידור, הניסיון המצטבר של עשרות ומאות אלפי אדם מול מכשירי קשר הרבה זמן, זה לא כל האוכלוסייה אבל בעולם כולו יש הרבה מאות אלפים של אנשים שזה העיסוק היום יומי שלהם. המידע שמצטבר מהמחקרים האלה, ויש מחקרים רטרוספקטיביים כאלה על מה שיש בעבר, לא מצביע על סיכונים. כלומר, אנחנו לא במצב של נולד דבר חדש, לך תדע אם זה מסוכן או לא. נולד פה דבר שהשימוש בו עלה בצורה דרסטית, ההיקפים הם בעצם הדבר החדש. סימן השאלה האמיתי הוא האם בהיקפים כאלה יהיו דברים שלא ראינו בהיקפים הקטנים יותר.

לכן פרקטית אני מציע לא ללכת נגד האתרים ולזרוק אותם החוצה כי זה בעצם בומרנג, מפני שהתוצאה תהיה עלייה בהספקים של המכשירים. אם עולה השאלה אתר בחוץ או פה, אני אעדיף אותו מהבחינה האישית שלו לידי כי האתר ישדר עלי חלש.

בדקתי את הנושא של האוזניות לפני כשנתיים בפעם הראשונה כשהתחילו להופיע הצעצועים האלה. מה שמצאנו הוא שזה תלוי בדגם. יש כאן הבדלים טכניים מאוד גדולים בין מכשיר למכשיר. ההנחה המינימלית שאנחנו רואים באיזשהו דגם פלאפון שקיים עם איזשהו דגם אוזנית שקיים, הדבר הגרוע ביותר היה הנחה בגורם 19. זה אומר שבין המצב של להחזיק טלפון כך לבין המצב של להחזיק טלפון על המותן והאוזנית ככה, אם האוזנית באוזן, רמת הקרינה הייתה נמוכה פי עשרים לפחות. בחלק מהמכשירים, בחלק מהאוזניות זה מגיע עד פקטור 200. ניסיתי לבדוק את המקורות של המחקר האנגלי ואני מרים ידיים. יש רק הסבר אחד מאוד איזוטרי ומאוד מוזר וההסבר כפי שהוא נראה כרגע הוא כי מה שהאנגלים הישוו במחקר אלה הן שתי סיטואציות שלדעתי אין מה להשוות ביניהן וזאת הסיטואציה של מכשיר על המותן בלי אוזנית לעומת מכשיר על המותן עם אוזנית. נכון, כאשר מחברים אוזנית למכשיר שנמצא על המותן רמת הקרינה כאן עולה, אבל תנסו לדבר באמצעות מכשיר שנמצא על המותן.

זה מה שהיה במחקר או זה מה שאתה משער
שהיה במחקר?

אין פירוט.

אני לא רוצה שיצא מכאן שזה היה המחקר. אני לא יודעת אם היית בישיבה הקודמת, אבל אני אומר לך מה שאמרתי בישיבה הקודמת. אנחנו כמובן נעודד מחקר ועוד נדבר על המימון. אני שמחה שהמשרד לאיכות הסביבה הופיע עם דעה הפוכה משלך. אתה אומר לנו שאין עוד מחקרים שמוכיחים את הנזקים, כשאנחנו יודעים על השפעת קרינה, כשאנחנו יודעים את מה שנאמר כאן על ראש יותר קטן וגולגולת יותר רגישה וכולי.

אני לא חושב שזה מה שאמרתי. אמרתי בפירוש
שנערכו מחקרים של עשרות שנים על אנשים שמקצועית נחשפים ומדובר במאות אלפים של אנשים שנחשפו ואצל רוב רובם המכריע של המחקרים האלה התוצאה היא חד-משמעית שאין השפעה. אנחנו לא נמצאים במצב שבו נולד דבר חדש.

אני מסתייג מדרך הצגת המחקרים של דוקטור
מרגליות. אני לא חושב שהוא מייצג ברוח המתאימה את אי-הוודאות ואי-הנוחות בהרבה מהמחקרים. שנית, הוא לא מפריד בין מחקרים בהם מדובר בחשיפות שהן יחסית נמוכות וחשיפות שהן גבוהות יחסית. כאשר בודקים את המחקרים האלו לפי הפרמטרים האלו, התמונה היא לא כפי שדוקטור מרגליות מציג.

אני חייב לומר משפט מקדים. קבעו מזמן שיש
דברים שהם בטוחים ויש דברים שהם בחזקת שמע ודברים בטוחים הם עדיפים. כל הקהל הקדוש הזה התכנס כאן לדון בבעיה חשובה שעדיין עומדת בספק. אם היינו עושים ישיבות כאלה בנושא של עישון, היינו חוסכים הרבה יותר חיים לחברה. לגבי דידי ישיבת החירום היום הייתה צריכה להיות מוקדשת לנושא של המים שזה הרבה יותר חשוב ואנחנו יודעים הרבה יותר מה שקורה שם.

הצעתך זו התקבלה ואנחנו נקדיש לזה ישיבה עם
המשרד לאיכות הסביבה.

יש דברים שניתן לטפל בהם ויש דברים שלא ניתן
לטפל בהם, ובנושא של המים ניתן לטפל. זה אולי פחות סקסי, פחות מזדקר כמו האנטנות, אבל חייבים לדון גם בזה.

לגופו של עניין. זה שאנחנו לא יודעים, אנחנו באמת לא יודעים, אבל ארגון הבריאות העולמי יחד עם הקהילה האירופית הקצה עכשיו, ממש בחודשים אלה, 12 מיליון יורו – פעם זה היה הרבה, היום זה קצת פחות – לבדוק את הנושא. אני לא חושב שארגון בינלאומי שחייב לקבוע קדימויות בנושא של מחקר היה מקדיש את הסכום הזה לו הבעיה הייתה ברורה.

יחד עם זאת, זה שאנחנו לא יודעים, זה שלא אומר שאנחנו לא צריכים לדעת ואי-אפשר לסמוך רק על גופים בינלאומיים שיעשו לנו את העבודה. יש לנו את הדוגמה של המס המקביל זיכרונו לברכה, שבזמנו פרומיל אחד מהמס הזה היה הולך למחקר לצורכי בטיחות בעבודה כיוון שהמס הזה נגבה מהמעסיקים. אם ישנו סכום מסוים שהחברות משלמות כתגמולים – ואני לא רוצה להיכנס כאן בין המדינה ובין האוצר לבין החברות – צריך לקבוע שאחוז מסוים ילך למחקר. יש דברים שאנחנו צריכים לדעת, גם אם הבעיה היא לא פתורה. ילדים זה ילדים, רוב הילדים משתמשים בטלפון הסלולרי והוא הפך לצעצוע שכמעט אי-אפשר בלעדיו. מצד שני השאלה היא מה זה מוסיף לנו. הרבה הורים נמצאים בקשר עם הילדים רק דרך המכשיר הזה. זאת אומרת, אי-אפשר לשפוך את התינוק יחד עם המים. תעשו מיליון אזהרות, אבל כמו שיש על קופסאות הסיגריות, ואני זוכר שבזמנו התווכחנו בוועדה אחרת על גודל האותיות, הסברה כזאת לא עובדת בעוד שהסברה בטלוויזיה כן עובדת.

כיוון שיש כאן איזושהי פגיעה, צריך להגביל את זה לילדים. אי-אפשר לסלק את זה לגמרי, אבל צריך להגביל אבל השאלה היא איך אוכפים את זה. הבעיה שלנו היא לא האזהרות אלא האכיפה.

לדעתי, המדינה – בין אם זה משרד האוצר או המשרד לאיכות הסביבה או משרד הבריאות או כולם יחד – צריכה להקדיש סכום מסוים למחקר. צריך להוציא את הסכום הזה למכרז ושאנשים יבואו עם רעיונות. מצד שני זאת לא העדיפות הראשונה מבחינת בריאות הציבור. תעבדו קודם על עישון, תעבדו קודם על מים ואחר-כך תגיעו לזה.

במסגרת משרד הבריאות יש ועדה מלווה
שעיסוקה בהשפעות הבריאותיות של הקרינה. במסגרת הוועדה החלטנו שמן הראוי לעשות קודם כל סקר בקרב תלמידים על מידת השימוש וכמה השימוש נפוץ. אם יהיו לנו נתונים שיש נזק, מה ההיקף ומה ההשלכות של הנזק הזה, וזה בתיאום עם משרד החינוך, אני מקווה שיהיה לזה תקציב וזה ייעשה בתחילת שנת הלימודים הבאה.

בשולי הדברים רציתי לומר שהמדיניות של משרד הבריאות לא מוצאת תועלת באיזושהי מדבקת אזהרה. גם הדוח האנגלי מדבר על אזהרה ולא מדבר על הגבלות כי גם הכוח שלנו לאכוף את התקנות, אם יהיו כאלה, הוא מאוד מוגבל בנושאים האלה. הסברה בגוף הדפים המלווים וכולי, היא מומלצת.

דבר אופרטיבי נוסף שגם הוא נגזר מהדוח האנגלי. הם ממליצים שם למנוע – לא כתבו באיזו שיטה, אם בחוק או רק בהמלצות – מחברות הטלפונים לעשות מבצעי שיווק בקרב בני נוער. זה דבר שאולי כן צריך לקחת בחשבון, אבל מדבקה לא נראית לנו יעילה.

יש לי הצעה מעשית שמתבססת על המלצות הדוח
הבריטי ואני מפנה לסעיף 1.52. זה דבר ששיאלה קנדל מנסה ליישם הרבה שנים והוא נתקל בהתנגדות של החברות הסלולריות ואלה לא אזהרות כי אזהרות מהוות כיסוי לחברות ואנחנו לא בעד זה, אבל פירוט מה שנקרא ה-SAR שהוא המדד הטוב ביותר להשפעות הביולוגיות ואם ה-SAR מפורסם על כל מכשיר טלפון סלולרי, הצרכן יודע ויכול להשוות את הרמות ולהחליט עד איזו רמת חשיפה הוא בוחר לקנות. זה הדבר הכי חשוב שאפשר לאמץ מהדוח. יש דברים אחרים בדוח שכבר מיושמים בארץ. יש המון ביקורת על הליכי תכנון ובנייה שהמשרד שלנו מסכים אתם, הציבור חייב להיות מעורב בהליכי תכנון ובנייה ואנחנו תקווה שתמ"א 36 תביא לזה, אבל הדבר החשוב ביותר הוא ה-SAR.

עקרון הזהירות המונעת ההשפעות הביולוגיות מפורטות בכל עלון מידע שהמשרד מוציא. עד היום היה כתוב שצריך לנסות עד כמה שאפשר להרחיק את זה או להפחית בשימוש. החידוש היחיד שיש כאן שהמשרד יצטרך לשקול הוא האם צריכה להיות תוספת לגבי ילדים. עד היום תקן איקמיר שהוא התקן המחמיר שמיושם בארץ ולא באנגליה - כלל מקדם בטיחות שכלל את האוכלוסייה החלשה ביותר.

מהו מקדם הבטיחות?

50. השאלה האם יש מקום להוסיף את זה עבור
ילדים וזה יידון.

רישוי טלפונים נעשה על-ידי משרד התקשורת
והרי לא ניתן לפי חוק היבוא והמכס לייבא מכשירי תקשורת למדינת ישראל אלא אם כן יש אישור של משרד התקשורת. באותו כלל נופלים גם הטלפונים הסלולריים. לכן המכס לא משחרר מהמכס שום טלפון שאין לו מה שנקרא אישור סוג של המשרד. במסגרת אישור סוג של המשרד, לא יינתן אישור סוג אם לא ניתן מה-FCC האמריקאי, שזו הרשות העליונה לבדיקת SAR, דוח ה-SAR של הטלפון הסלולרי לאותו דגם ספציפי המיובא ומשרד התקשורת בודק את הנושא הזה. זה חלק מתהליך היבוא של הטלפון לארץ.

ההמלצה של פרסום ה-SAR התקבלה על-ידי
החברות היצרניות בעולם וגם הן מתכוונות לעשות את הדבר הזה. אנחנו נבדוק ונמסור לכם את לוחות הזמנים המדויקים לעניין הזה. אני חושב שאפשר לסכם כאן את דעת המומחים שמדברים על כך שדרושה יותר הסברה וגם בהשתתפות של משרדי הממשלה, ואני חושב שזו ההנחיה שצריכה לצאת מהוועדה. הסברה לציבור בחסות משרדי הממשלה כי אזהרה פשוטה אינה מסבירה ואינה עוזרת להרגיע את החששות.

שלא יגידו שאין עבודות שמראות על נזק
מסלולרי . יש לי עבודה כאן שמופיעה באינטרנט. תוך שלוש דקות גם מטלפון סלולרי, מכל קרינה אלקטרו-מגנטית אחרת מתחילה הפרעה בזרימת הדם בגלל חומר קרישה, יש הפרעות עצביות, מתחילה סינתזה של גנים מסרטנים. זו עבודה שהופיעה בניו-יורק בשנת 1993 ויש עבודות נוספות. עבודה שמראה על נזק לילדים, יש על זה עבודה מפורטת. תדירות הראש של הילד מתאימה לתדירות של שידור של 700 מגה-הרץ כאשר למבוגר זה רק 400. תדירות השידור הסלולרי היא 900-800, כך שזה קרוב, אבל מעל 900 כבר אין הבדל.

אי-אפשר להוכיח נזקים של פגיעה של טלפון סלולרי או כל אלקטרו מגנטיות אחרת בגלל שהם יוצרים רדיקלים חופשיים ואלה הם גורמי ההזדקנות שלנו. הם נוצרים בעיקר בגלל זיהום כימי כולל גם באופן נורמלי בגוף, כולל מקרינות, מתח, דחק, אבל, צער. הכל מצטבר ביחד ולכן כל הארגונים וכל הוועדות לא יוכלו להוכיח את הנזק הספציפי כיוון שהנזק הוא מצטבר.

הנזק הסלולרי הוא מיוחד בגלל שהוא דופק אנרגיה, כולל בין היתר לאזורים מאוד רגישים בגוף, לאזורים שמווסתים טמפרטורה בגוף. זה פוגע במוח והנזק גדול יותר לילדים. מהדברים האלה אסור להתעלם.

אני לא מייצגת את משרד החינוך, אבל אני יודעת
שיש תוכנית במשרד החינוך שעוסקת בכל מיני סוגים של התמכרויות וכנראה שגם זה צריך להיכלל.

הדברים שאת אומרת לא מנקים את משרד
החינוך מהמחויבות לבוא לישיבה.

אני מחזק במידה רבה את דבריו של דוקטור מודן.
להערכתי קיים היום חוסר, וזה אני אומר לא רק לבעיה היום אלא לכל הנושא של אי-קיום ועדה מקצועית לאומית ברמה הלאומית שתאסוף את החומר ותגבש אותו. היו זה שלא קיים אלא מה שקורה היום הוא שכל אחד מהמשרדים - גם משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה - מקיים ועדה משלו. להערכתי את הנושא הזה היה ראוי להרים ברמה הלאומית. כמו שלמשרד המדע יש את הוועדות המקצועיות שלו, להערכתי גם משרדי הממשלה יכולים להתארגן וליצור גוף מייעץ כזה.

להערכתי המוסד האקדמי שאיננו נוטה לשום כיוון הוא האקדמיה הישראלית למדעים והוא צריך להיות הזרוע לתיעול הכסף. אם הכסף יתועל אליה והיא תהיה זו שתוציא את הכסף למטרות האלה, אי אפשר יהיה להאשים אף גורם ממשלתי שבידיו יהיה הכסף בהטיה לכיוון כזה או אחר. לצערי הרב לא ראיתי מאמץ מצד החברות הסלולריות ללכת למהלך כזה שהוא מהלך וולנטרי לגמרי.

אני רוצה לסכם את הישיבה.
הוועדה לא מתנצלת על קיום הישיבה למרות שיודעת שצריך לעסוק גם בנושא העישון ובנושא המים, ואכן בנושא המים נעסוק. ועדת העבודה והרווחה עוסקת בנושא העישון. נושא הקרינה הוא נושא מאוד חשוב ומאוד קריטי ואנחנו עוסקים בו לא רק בגלל הכותרות והשמועות. לכן אני מחדשת את הפנייה של הוועדה – ולא קיבלנו תשובה ממשרד ראש-הממשלה ואני מבקשת למחות על כך – שתהיה אותה ועדה כפי שהייתה בעבר, ועדה בשם סיכוני קרינה בלתי מייננת. בישיבה הקודמת דרשנו ולא קיבלנו תשובה מהממשלה על חידוש והקמת הוועדה וכן לא קיבלנו תשובה מהמשרד לאיכות הסביבה שירכז את אותה ועדה כשהממשלה מחליטה מי ירכז אותה. בישיבה הקודמת קבענו שצריך להקים את הוועדה ולקבוע איזה משרד ירכז אותה. ועדת השרים צריכה למנות את הוועדה המקצועית.

אני מבקשת להוציא בנושא זה מכתב ולקבל תשובה על יישום הדבר מהמשרדים הנוגעים בדבר.

אני רוצה לומר במפורש שיש לנו פה לפחות שתי גישות די קיצוניות ואני רוצה להשאיר את זה במצב הנוכחי. שמענו כאן מדוקטור מנחם מרגליות ואחרים שלפי המחקרים שנעשו עד כה אין רמת סיכון מאוד גבוהה וכולי, ושמענו מדוקטור אלי ריכטר ודוקטור זמיר שליטא גישות אחרות. הגישות האלה חייבות להמשיך להיות. אני רוצה לקבוע בוודאות שעל-פי מידע שהוועדה שמעה, היא שמעה את שתי הגישות.

יש לציין שמשרדי הממשלה תמימי דעים. משרד
הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה רואים את הדברים בעין אחת.

אני רוצה להדגיש בדיוק הפוך. אני רוצה לציין
שמבחינה מחקרית יש גישות שונות. אנחנו לא ועדה מקצועית אבל אנחנו כן רואים צורך בהמשך מחקר ולא למטרת הרגעה. אני רוצה לומר לציבור שאנחנו לא ניכנס להרגעה, אנחנו גם לא נכנסים לפאניקה, אבל אנחנו דורשים המשך מחקר. אותה ועדה מחקרית צריכה לקום והממשלה חייבת לדאוג לתקציב המחקר.

בעניין המחקר אני רוצה לברך על קיום המחקר ולעודד שייעשה מחקר שיהיה בסדר עדיפות ראשון לגבי ילדים ונוער.

אנחנו מברכים על העובדה שנוקטים בעקרון הזהירות המונעת. זו בהחלט התקדמות מאז הישיבה הקודמת ואני מברכת על כך. זו המדיניות שאנחנו מבקשים לשמור עליה.

בנושא האכיפה לא שמענו פה ואני גם לא באה בטענות. אנחנו מקבלים את הבקשות של החברות הסלולריות וגם של המשרדים השונים ללמוד את הדוח האנגלי באופן עמוק יותר. בנושא זה גם אני חושבת, כמו דוקטור מרגליות, שאנחנו צריכים להוציא מחקר כחול-לבן, מה עוד שגם שם עוד אין החלטה והמלצה ברורה, האם זה ייעשה באמצעות חקיקה או תקנות. אין ספק שכולם מאוחדים בדעה שצריך לנקוט גם בהסברה, למרות שהיו חילוקי דעות בעניין האזהרה. גם אם תהיה חקיקה, זה לא משחרר את נושא ההסברה. אני רוצה לפנות כאן למשרדי הממשלה ולקבל מהם תשובה ברורה שתאמר מהו התקציב שמיועד לכך, באיזה דרכים זה ייעשה ואיך יהיה שיתוף הפעולה בין המשרדים השונים.

אני רוצה למחות על כך שלא הופיע לישיבה נציג משרד החינוך ואני רוצה לקבל מהם תוכנית שתאמר כיצד מונעים את ההתמכרות וכיצד מכניסים את החברות הסלולריות למחויבות בעניין.

אני לא נכנסת לתקציב המחקרים, אם החברות הסלולריות תשתתפנה בזה או לא. זה נושא שהממשלה צריכה להביע בפנינו את עמדתה.

בנושא השיווק אני רוצה לומר שאנחנו מדינה דמוקרטית וגם מדינה שברור שתהיה בה פעילות של החברות הסלולריות ואנחנו גם לא מתכוונים להחרים טלפונים. אני כן מבקשת ממשרדי הממשלה לבדוק את הנושא של צורת השיווק שלמעשה יש בה פיתיון רב מאוד. כשהורה מחליט להפסיק את השימוש בטלפון כי הילד התמכר או מכל סיבה שהיא, מוטל עליו קנס שעליו לשלם במשך מספר שנים. נרצה לשמוע האם בעניין הזה יש המלצות למדיניות.

כיוון שהישיבה משודרת בטלוויזיה אני רוצה לפנות אל ציבור הילדים והנוער, וקודם כל אל ציבור ההורים. כל אחד מאתנו הוא הורה והוא אחראי ראשון לילדיו, עוד לפני החברות הסלולריות, לפני המדינה, לפני משרד החינוך וכולי. חלק מההסברה נעשית גם בעצם קיום הישיבה הזו ושידורה בטלוויזיה, כך שכל אב ואם, כל ילד וכל נער ידעו שהם צריכים לזכור גם את הסיכונים וגם את הדברים הטובים שיש בטלפון הסלולרי וזאת כדי שנוכל למצוא את הילדים שלנו עם מינימום נזקים בריאותיים.

תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 14:40