ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 14/03/2000

ישיבת חגיגית לציון "יום המדע"

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת מדע/337



פרוטוקולים/ועדת מדע/337
ירושלים, ח' בניסן, תש"ס
13 באפריל, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
שהתקיימה ביום ג', ז' באדר ב' התש"ס, 14 במרץ 2000, בשעה 13:00

ישיבה חגיגית לציון "יום המדע"
נכחו
חברי הוועדה: ענת מאור - היו"ר
מיכאל איתן
ויקטור בריילובסקי
נסים זאב
אליעזר כהן
מוחמד כנעאן
עסאם מח'ול
מיכאל נודלמן
אופיר פינס-פז
יובל שטייניץ
מוזמנים
מתן וילנאי - שר המדע, התרבות והספורט
נחמן שי - מנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט
פרידה סופר - סמנכ"ל משרד המדע, התרבות
והספורט
פרופ' חגית מסר-ירון - מדענית ראשית, משרד המדע, התרבות
והספורט
ד"ר גדעון אריאלי - ממונה על מדעי המחשב וטכנולוגיות
מתקדמות, משרד המדע, התרבות
והספורט
אלברט בן-אבן - מנהל מחלקת שיתוף פעולה, משרד
המדע, התרבות והספורט
פרופ' מרדכי בשארי - לשכת המדענית הראשית, משרד המדע,
התרבות והספורט
ד"ר יאיר דגני - ראש תחום מדעי החיים, משרד המדע,
התרבות והספורט
אבי הר-אבן - מנהל סוכנות החלל הישראלית, משרד
המדע, התרבות והספורט
ד"ר מרים ולדמן - ראש תחום איכות סביבה, משרד המדע,
התרבות והספורט
יוסי ון-זוהרן - ראש תחום מדעים מדויקים, משרד
המדע, התרבות והספורט
עמנואל מודריק - חשב משרד המדע, התרבות והספורט
אבי ענתי - ראש אגף תכנון ובקרה, משרד המדע,
התרבות והספורט
הדסה קפלן - ועדה למתמטיקה שימושית, משרד
המדע, התרבות והספורט
אליעזר רוזנפלד - תחום מדעים מדויקים, משרד המדע,
התרבות והספורט
ד"ר שלמה שריג - ממונה מחקרים רפואיים, משרד המדע,
התרבות והספורט

פרופ' דן לבנון - המדען הראשי, משרד החקלאות
פרופ' בני רקח - חוקר בכיר, משרד החקלאות
פרופ' ישראל ברק - המדען הראשי, המשרד לביטחון פנים
שמואל אדלר - מנהל אגף תכנון ומחקר, המשרד
לקליטת העלייה
אילן פלד - לשכת המדען הראשי, משרד התעשייה
והמסחר
צבי אלפרסון - מנהל השירות המטאורולוגי, משרד
התחבורה
ד"ר מיכאל בייט - מנהל מינהל מדעי האדמה, משרד
התשתיות
ד"ר יוסף בר-טוב - מדען ראשי של מינהל מדעי האדמה,
משרד התשתיות
ד"ר משה שירב - חוקר במכון הגיאולוגי, משרד
התשתיות
פרופ' ברכה רגר - מדענית ראשית, משרד הבריאות
ד"ר זלינה בן-גרשון - לשכת המדען, משרד הבריאות
פרופ' בני לשם - לשכת המדען, משרד הבריאות
עו"ד גלי בן-אור - עוזרת למשנה ליועץ המשפטי לממשלה
ד"ר מרים הרן - המדענית הראשית, המשרד לאיכות
הסביבה
ד"ר מוני בן-בסט - המדען הראשי, משרד הבינוי והשיכון
פרופ' זמירה מברך - המדענית הראשית, משרד החינוך
רפי הוידה - המדען הראשי, משרד התקשורת
ד"ר מאיר ויינשטיין - ראש המחלקה לתשתית טכנולוגית,
משרד הביטחון
פרופ' יובל נאמן - שר המדע לשעבר
מיה הלוי - מנהלת מוזיאון המדע בירושלים
פרופ' פיטר הילמן - מנהל מדעי, מוזיאון המדע בירושלים
ד"ר אמיר בן-שלום - מפתח ראש, מוזיאון המדע בירושלים
דעה ברוקמן - מוזיאון המדע בירושלים
יוסף אנטוקוליץ - מוזיאון המדע בירושלים
פרופ' יאיר אהרונוביץ - דיקן מחקר, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' משה אייזנברג - דיקן הנדסת חומרים, הטכניון
פרופ' שושנה ארד - ראש המכון למחקר יישומי במדעי
החיים, אוניברסיטת בן-גוריון
פרופ' שמעונה גינצבורג - ראש רשות המחקר, האוניברסיטה
הפתוחה
פרופ' חיים גרטי - מכון ויצמן למדע
פרופ' יואל גת - המחלקה למדעי הסביבה, מכון ויצמן
פרופ' שמריהו הוז - סגן נשיא למחקר ופיתוח, אוניברסיטת
בר-אילן
פרופ' פאול זינגר - הפקולטה למוסיקה, הטכניון
פרופ' יונה חן - דיקן הפקולטה לחקלאות,
האוניברסיטה העברית
פרופ' אילן חת - סגן נשיא למחקר ופיתוח,
האוניברסיטה העברית
פרופ' מינה טייכר - ראש המחלקה למתמטיקה ומדעי
המחשב, אוניברסיטת בר-אילן
עמיקם יהודאי - אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' שרה לביא - אימונולוגיה לחקר התא
פרופ' זכריה מדר - הפקולטה לחקלאות, המכון לביוכימיה,
מדעי המזון והתזונה, האוניברסיטה
העברית
פרופ' אשר פריזם - מכון ויצמן
פרופ' זמיק רוזנווקס - סגן נשיא למחקר ופיתוח, אוניברסיטת
בן-גוריון
משה רישפון - גן המדע, מכון ויצמן
פרופ' אברהם שיצר - סגן פרובוסט למחקר, הטכניון
פרופ' יעקב זיו - נשיא האקדמיה הלאומית למדעים
ד"ר מאיר צדוק - מנכ"ל האקדמיה הלאומית למדעים
ד"ר משה אורון - הוועדה הלאומית למיקרואלקטרוניקה
ד"ר טליה בן-נריה - הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה
פרופ' מישל רבל - יו"ר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה
ד"ר צבי קפלן - מנהל המרכז למחקר גרעיני, נחל שורק
ד"ר אביגדור שפרמן - מנהל המכון למחקר ביולוגי
פרופ' נחמיה לב-ציון - יו"ר ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה
פרופ' ניצה מובושביץ - מנהלת המוזיאון למדע בחיפה
רבקה יערי - סגנית ראש המועצה רמת השרון
ד"ר יונה אטינגר - מנהל הקרן הדו-לאומית למדע
פרופ' חיים אביב
פרופ' דוד אבניר
ד"ר אלי אגון
גלית אינברט
יאיר אמיתי - מרכז התעשייה הישראלית למו"פ
עו"ד נעמי אסיא - לשכת עורכי-הדין
צבי ארד
יעקב ארזי - מנהל מיג"ל
אתי אשד
טליה בן-אבי
יצחק בן-ישראל
ד"ר מרטין בקר
ד"ר אמנון ברק
פרופ' יואלגת
איגן הירסברוך
פרופ' פרידריך הירסברוך
פרופ' יהושפט הראל
פרופ' מקס הרצברג
פרופ' דן וולף
דן וילנסקי
פרופ' דון זגייר
אסתר זוהר
אורה חביב
פייסל חלאבי
תמרה טראובמן
ד"ר אביעזר ישראלי
אברהם כהן
ויקטור כצנלסון
ד"ר אורי לביא
ד"ר יורי ליאחוביצקי
מאיר לנדא
דליה מגנט
תמי מצלאוי - אינטל
מאיר נצר
השופטת שושנה נתניהו
ג'ודי סגל איצקוביץ
ד"ר ג'ימס סטרלינג
מרית סלוין
צבי סלטון
סלאח סללחה
עלי סללחה
פרופ' מיכאל סלע
יצחק ספוקיני
פטמה סרסור
איילת פאר
איתנה פדן
דוד פונדק
פרופ' צבי פירן
פרופ' גרד פלטינגס
ד"ר תמר פלס
ד"ר מיכה פרייברג
ד"ר יעקב צדוק
ד"ר מאיר צדוק
ד"ר יעקב ציוני
ד"ר אהוד קופלביץ
ד"ר אליעזר קינסבורן
ד"ר נפתלי קליין
פרדריך קמפאנה
ד"ר מקס רייס
ישראל רפפורט - אינטרנט, קיבוצים
מזי שאול
יוסי שובל - אינטל
עמירם שור
פרופ' יוסי שטיינברג
יוסי תמיר
ששון תן-אור
יועצת משפטית
מירי פרנקל-שור
מנהלת הוועדה
ענת לוי
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ


ישיבה חגיגית לציון "יום המדע"
היו"ר ענת מאור
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה החגיגית לציון
יום המדע. אני מזכירה לכולם שבשעה 14:45 אנחנו חייבים לסיים כי אנחנו מוזמנים לישיבה חגיגית של המליאה לרגל יום המדע.

אני רוצה לברך את חבר הכנסת מיכאל נודלמן, יושב-ראש ועדת המדע בכנסת הקודמת שהחליף את השרה דליה איציק ולומר לך שהרעיון שלך ושל חברי הוועדה היה רעיון גדול ופורה ואני שמחה שהוועדה בראשותי יכולה לממש אותו ועושה זאת מיד בשנה הראשונה לפעילותנו. אני מברכת את שר המדע, התרבות והספורט, מתן וילנאי שכבר בשנת כהונתו הראשונה היה שותף ליוזמה, גם בכובע הכפול שלו, כיושב-ראש ועדת הטקסים בממשלה, קשר את כל הקצוות.

אני חושבת שאנחנו מביאים בשורה. אנחנו יודעים שכל מהלך לא קורה מצד אחד וגמרנו, אבל נדמה לי שהרעיון למקד יום בשנה הוא גם כדי לשים את הנושא על סדר היום הלאומי, גם כדי להפיץ את הרעיון ברבים – ולשם כך יש לנו את מנכ"ל משרד המדע, מר נחמן שי, שיודע את הקטע התקשורתי ואיך באמת ליצור את הקשרים האמיתיים אל הציבור, זה חלק מאוד חשוב – וגם להעביר אותו אל שדרות מערכת החינוך. אנחנו מברכים את התלמידים שיושבים אתנו שהם חלק מהנוף האנושי של פעילות ועדת המדע וללא ספק אם אנחנו רוצים לדבר על המדע של מחר, ההשקעה בחינוך ובנוער היא חלק מאוד מאוד נכבד. חבר הכנסת בריילובסקי, כאיש מדע בפני עצמו, תמיד מדגיש בפנינו את חשיבות ההשקעה בתחום המדע.

לכן אני באמת שמחה לפתוח את הישיבה החגיגית של יום המדע הלאומי הראשון.

אני רוצה לברך גם את השר לשעבר יובל נאמן. אנחנו ממשיכיו. אני בכלל מאמינה שכל אדם צריך את הצניעות הראויה ואת האומץ. את הצניעות כדי לדעת שחרשו את התלם לפנינו, ואת האומץ והנחישות כדי להמשיך את אותו מרוץ למרחקים ארוכים של פיתוח מדעי, שהוא לא אפשרי ללא קבלת עזרה מהניסיון האדיר שהצטבר ומבלי להרגיש מחויבות מאוד גדולה לקדם אותו.

למעשה חלק מחשיבות המדע, המודעות והתודעה הייתה העובדה שהוקמה בכנסת ועדה מיוחדת למדע וטכנולוגיה. לאחר מכן הוועדה הפכה לוועדה סטטוטורית, דבר שמאפשר לה גם לחוקק חוקים ואני רואה את זה כחלק מהתפיסה הכוללת של חשיבות המדע. אנחנו נחלק את החומר שהוכן בכתב ותוכלו לראות מה המטרות של הוועדה ומה תוכנית העבודה שכבר יישמנו במהלך החודשים האחרונים של כינון הכנסת החמש-עשרה, מיולי ועד היום.

אני לא אכנס לפרוט אבל נדמה לי שלא נחטא בגאוות יתר אם נאמר שיש לוועדה עבודה מאוד חשובה באינטגרציה של הדברים, בחיבור בין אנשי מקצוע. להערכתי הוועדה ממלאת את תפקידה בעובדה שהיא אכן עושה את האינטגרציה בין הנושאים השונים, בין אנשי המחקר והשטח, בין דברים שצריך להקדים בהם ראות כדוגמת ההיערכות לבאג 2000 בראשות חבר הכנסת לשעבר פרופסור אלכס לובוצקי שתרם הרבה מאוד להיערכות זו, הנושא של השתלת איברים וכולי. זאת אומרת, רואים באמת את הדברים עם הפנים קדימה.

לא אחזור על הדברים שאמרתי בבית הנשיא. אני שמחה על חלק מהם קיבלתי חיזוק ודגשים. אני רוצה בפתיחה פה להתמקד בשלושה נושאים.

הנושא האחד והוא המרכזי. אדוני שר המדע, התרבות והספורט, אני רוצה לציין שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול נתונים ואני רוצה לקבוע עכשיו עוד ביתר שאת מאשר בבית הנשיא שיש לנו פה הטעייה מדעית גדולה כשמצד אחד אנחנו מתפארים ומתגאים שאנחנו במקום מאוד טוב ואנחנו מפרסמים בנתוני הלשכה כל הזמן שיש צמיחה בהשקעה במחקר בישראל, ואכן עובדה היא עובדה. כשאנחנו נפגשים עם המדענים הראשיים אנחנו שומעים על תמונה אחרת וכל אחד מציין את הירידה. אני רוצה לומר לך אדוני השר שאנחנו גילינו את הירידה הזו – ואולי זו התגלית החשובה ליום המדע – מאיפה נובעים הפערים ומהו השינוי שחייב להיעשות בתפיסה. כאשר משווים את אחוז ההשקעה במחקר ופיתוח לתמ"ג, בעצם נותנים חיזוק שלילי לעובדה שהתמ"ג בישראל הוא נמוך. מאיפה האחוז הגבוה? למה אנחנו במקום השלישי בעולם? כי התמ"ג אצלנו הוא 17 אלף דולר בלבד, בעוד שבמדינת אירופה הוא כ25- אלף דולר, בעוד שבארצות-הברית הוא 32 אלף דולר. אם ישראל באמת מתכוונת ברצינות, לא בהצהרות, להיות מדינה שמושכת קדימה, שהולכת לצמיחה כלכלית, שהולכת לזינוק החברתי-כלכלי האדיר של צמצום פערים, היא חייבת לקחת את הנתון השני שהוא החשוב של כמה מדינת ישראל משקיעה לא כאחוז התמ"ג שהוא נמוך אלא כאחוז לנפש.

אנחנו מוצאים את הטבלה כבעייתית. נכון, אנחנו לא האחרונים, אבל אנחנו במקום עשירי ולא שלישי, ועל כך צריך להתחיל לדבר, ואנחנו לא במקום טוב באמצע. קיבלנו את הנתון המדויק שישראל משקיעה לנפש 400 דולר בלבד ואילו שוויץ שבראש הטבלה משקיעה 690 דולר, בארצות-הברית שבדרך כלל אנחנו משווים את עצמנו אליה משקיעים 600 דולר, וכך יפן, שוודיה, פינלנד, גרמניה וכולי. אלה המדינות שאם חפצי צמיחה אנחנו, אליהן אנחנו צריכים להשוות וזה היעד.

אני חושבת שהבשורה הראשונה שצריכה לבוא מועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת צריכה להיות שהממשלה חייבת לפענח בצורה אחרת את הנתונים. האבסורד הגדול – ואני אומרת לכם שהגיע אלינו היום ממשרד הבריאות, ממש לא האמנתי לו, אני מוציאה כאן נתון שהוא ממש נתון חדש - שההשקעה בבריאות לנפש בישראל היא במקום כל כך חמור. אם זה מדויק, קשה לי להאמין. מדינת ישראל הנאורה שמתפארת במדע, קיבלנו ממשרד המדע נתונים. בדנמרק משקיעים 74 דולר לנפש במחקר לבריאות, בארצות-הברית משקיעים 58 דולר לנפש, ואילו בישראל משקיעים פחות מאחוז. 0.4 דולר לנפש שזה 40 סנט למחקר.

אני רוצה לומר בשם הוועדה שזו הקריאה הראשונה שלנו ואולי המשמעותית ביותר.

הנושא השני הוא צמצום הפערים. אני רוצה לציין שבצדק יש לנו נטייה ללכת בשבי קסם המדע, בשבי האתגר שבו, הסקרנות שבו ואלה הם דברים מאוד חשובים. אני אומרת לכם כמי שבאה מהפריפריה, ואני אומרת לכם כמי שהיא אישה, שאם לא תהיה מדיניות של התערבות ומעורבות של המדינה, כל ההישגים כולם נותנים קודם כל יתרון נוסף לשכבות החזקות יותר, לגברים, למי שבין חדרה לגדרה, למדינות העשירות יותר על-פני המדינות החלשות ביותר. אני מאוד בעד להמשיך את ההמנון ואת הסגידה למדע, אבל בתנאי שמדינות ומדיניות ימצאו את עצמם מתערבים כך שמהטובים שבמחקר והמדע יצאו נשכרים כל אישה, כל גבר וכל ילד בישראל קודם כל ובעולם בכלל.

הנקודה השלישית היא איך להפוך את המדע למכשיר עוד יותר יעיל, פורה וטוב וזאת דווקא במעבר מחברת מלחמה לחברת שלום. אנחנו יודעים שבשם המדע נעשו גם הפשעים הכי גדולים באנושות, מבחינה טכנולוגית, מבחינת פצצות, מבחינת כוח הקטל, וככל שנשכיל לקדם אותם גם בשעה הפוליטית הטובה שאני מקווה תבוא עלינו וגם לרווחת המחקר החברתי, המחקר הרפואי, המחקר הטכנולוגי, הביולוגי וכולי.

אני מסיימת בדברי תודה וזה תמיד הדבר הכי נעים. אני קודם כל מודה לחברי הוועדה. אני חושבת שיש ועדה עם השתתפות בדרך כלל מאוד גבוהה, עם אנשים פעילים, הקמנו ועדת משנה לקידום האינטרנט בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן ואנחנו בהחלט פעילים באופן שוטף. הרבה תודה לחברי הוועדה.

אני רוצה להודות לשר מתן וילנאי ולכל צוות המשרד על כל שיתוף הפעולה ועל כל העבודה.

אני רוצה להודות לכל המדענים הראשיים של משרדי הממשלה ולכל אנשי המדע והמחקר, אלה שמשתפים אתנו פעולה ונותנים לנו הרבה מאוד מהידע שלהם ומזמנם הפרטי וזה מאוד מסייע לעבודת הוועדה.

אני רוצה להודות מאוד לגברת ענת לוי מנהלת הוועדה, ליעל פינק, מזכירת הוועדה, ועורכת-דין מירי פרנקל-שור שבאמת עושות עבודה מצוינת לפני הקלעים ומאחורי הקלעים וכל הפעילות הזו, לרבות היום, לא הייתה מתאפשרת בלעדיהן.

נמצאת אתנו משלחת מגרמניה.

תודה רבה לכולם.
השר מתן וילנאי
עם חלק מהפורום נפגשנו כבר הבוקר בבית
הנשיא. הצעירים לא היו אתנו ואני שמח שהם הצטרפו אלינו. אני אומר מספר דברים מעבר לדברים שאמרתי אצל נשיא המדינה.

אנחנו קבענו את היום הזה ומעכשיו הוא יהיה יום קבוע. נעביר את זה בוועדת השרים לענייני סמלים וטקסים שיש לי את הכבוד לעמוד בראשה ונקבע את היום הזה כיום שיציין כל שנה את יום המדע במדינת ישראל. אני חושש להגיד והציבור שפה הוא לא אשם בזה, ההפך, הוא היחיד שנוקט בפעולה, שאצלנו יותר מדברים וברמה הממשלתית פחות עושים, ואני אומר את זה כשר בממשלת ישראל. הציבור שיושב כאן, הם אלה שעושים. אני יודע שללא תמיכה ממשלתית קשה לעשות את זה, אבל יחד עם זאת מדברים גבוהה גבוהה בחשיבות וכשמגיעים לשלמונים, זה נראה לעתים קצת אחרת.

אני שמח על הגרפים שענת מאור הציגה כאן למרות שהם לא מראים את כל האמת כנראה. יושבים כאן אנשים מומחים שיודעים שבסטטיסטיקה יש יותר מאשר הטעיה אחת. אני מבין שכאן מסתתרת איזושהי השקעה בנושא של תוכנה והיא זו שגרמה לעלייה הזו, אבל אני לא בטוח שלזה התכוונו, אני לא בטוח שאם זה עומד מול המחקר הרפואי שעלה כאן, אכן זו הדרך, ואנחנו לכן הולכים ללמוד את העניין ביסודיות. אני גורס שהבעיה תמיד היא לא הכסף אלא לאן מכוונים אותו. יותר מפעם אחת מגלים כספים גדולים שהולכים למקומות הלא נכונים. מדינת ישראל משקיעה ללא מערכת הביטחון שמספריה מסווגים, קרוב לעשרה מיליארד שקל במחקר ופיתוח. מכל בחינה שהיא זה לא מעט כסף הסכום הזה אלא זה סכום מכובד, אבל השאלה לאן הוא הולך ומה האיזונים שמתקיימים בתוכו, כמה משקיעים בבסיס ארוך הטווח, "המשעמם" והחסר תחליף ובלעדיו אין מדע, וכמה משקיעים ביישומי בקצה על-מנת לעשות עוד כמה אגורות לחשבון כזה או אחר. חוסר האיזון הפנימי הוא בעיה שנצטרך להתמודד אתה ובשנה הקרובה נעסוק בעניין הזה.

נראה לי בלתי מתקבל על הדעת – בלי לנקוט עמדה מעבר לזה – שאנחנו משקיעים במחקר הרפואי כפי שאנחנו משקיעים. נראה לי ממש לא סביר. אנחנו נשקיע בתחום הזה הרבה מאוד.

הדבר השני הוא שכאשר אני מנסה לאתר מה הנושאים שמשרד המדע יכול לתמוך בהם, מעבר לתמיכה במחקרים התשתיתיים האלה שאותה אנחנו עושים, אני רואה את הקהילה ואני רואה את הפריפריה. אני רואה את זה שמביא את דבר המדע ליותר ויותר בני נוער בישראל ומשפחות בישראל. לכן אני שמח שהצעירים האלה יושבים אתנו כאן כי כולנו קיימים כדי שעתידם ייראה אחרת והחינוך ומה שנשקיע בהם יקבע את צורתה של המדינה. למדע יש תחום מרכזי ורחב מאוד בדבר הזה.

אנחנו קבענו שנשקיע בפרוייקט של פרחי מדע שהתחיל בימי השר הקודם ונגיע ל10,000- ילדים בפרחי המדע האלה ואני מסתובב בארץ, וראינו כאן את התצוגה בכניסת הכנסת, וראינו מה אפשר לעשות, ואני מסתובב במוזיאונים – גם בחיפה וגם בירושלים וגם בפארק המדע במכון ויצמן – ואני רואה איך אפשר לעניין את הציבור בדבר הזה. אני הולך למרכזי המדע שחלקם עומדים שוממים כפילים לבנים כי תקציבי זוטא שאפשר להפעיל אותם לא מתקיימים שם. בכל מקום כזה שאני בא, אני מנסה להגיע לכך שבסכומים קטנים נקרב את הנוער למדע, נעורר בו את הסקרנות ובסופו של דבר ניצור את המדען של העתיד, ונחשוף אותו לציבור הרחב.

המשרד קבע לעצמו כיעד את הקהילה, המשרד קבע לעצמו כיעד את פרחי המדע ואת האוריינות המדעית וכל מה שכרוך בהם.

אנחנו משקיעים, לפי אותו הגיון עצמו, במחקר ופיתוח אזורי שאת חלקם ראיתי כאן, על-מנת שזאת לא תהיה נחלתה של ישראל בין גדרה לחדרה. יש דברים שמצפון לחדרה כמו הטכניון, יש דברים שהם מדרום לגדרה, אוניברסיטת באר-שבע, אבל אתם הרי מבינים למה אני מתכוון. אני לא רוצה שהכל יהיה בבטן הרכה סלולת בטון ומלט שנמצאת במרכז הארץ. התוכנית של האוריינות המדעית והמוזיאונים, והפעולות של מחקר ופיתוח אזורי מגיעות גם לאזורים אחרים, ואני חייב לומר לכם שבמקומות שאני מבקר אני רואה פעילות יפהפייה שנותנת מענה לאזור שבו היא נמצאת.

קבענו גם שנתמוך במגזרים שלעתים הם נפגעים לעומת האחרים. זה נכון במגזר הערבי, שם יש כרגע שני מרכזי מחקר ופיתוח פעילים שאנחנו מחזקים אותם. הכספים לא מצויים בשפע, אבל בכספים קטנים יחסית אפשר להתקדם בה ולהביא את דבר המחקר והפיתוח גם למגזר הערבי ששוכן בתוכנו. מי שלא יודע, זה עשרים אחוז ממדינת ישראל. אותו הדבר לגבי מגזרים אחרים. בכל תחומי המשרד, אני דוחף בכל הכוח את הפעילות של האנשים. יש איזו אמירה או תחושה שכאילו רק השרות מטפלות בנשים, אבל אני חושב שקידום המגזר של הנשים זו משימה של כולנו. להגיע לשוויון, זו משימה של כולנו. אני נוסע בשבוע הבא לביקור בגרמניה, זיהיתי שמתוך ששה אנשים חשובים שאני נפגש, שלוש מהם הן נשים. מהניסיון הדל שלי, הן עושות את זה יותר טוב מהגברים וזו אחת הבעיות שלנו ולכן אנחנו פוחדים מהתחרות הזאת. זה לא מקרה שיש לנו מדענית במשרד וזה לא מקרה שבוועדה של המשרד יש ייצוג הולך לנשים, חלקן מובילות את הנושאים השונים וזה רווח נקי לכולנו וזה עושה אותנו לחברה מאוזנת יותר מעבר ליום המדע. האמינו לי, זה מאוד חשוב.

במאמר מוסגר. בכדורסל בארץ אחוז הנשים הוא פנטסטי, נהדר לראות את זה. אבל במוסדות - אפילו לא אחת. סתם כך, אין שום סיבה שבעולם. זה קשור ליום המדע, סטיתי, אבל אני אחזור למדע. צריך גם כאן לתת לעצמנו דין וחשבון ואני נותן את הדין וחשבון לעצמי ואני מתנהג גם בדוגמה אישית כפי שאני מורגל ואני גם דואג להביא את הדבר הזה לכל פינה ולכל מקום בתחומים עליהם אני מופקד.

אני לא יכול שלא להזכיר כאן את המגזר של העולים מברית-המועצות לשעבר שהעשירו את החיים המדעיים בארץ, גם התרבותיים וגם הספורט שאני מופקד על שלושת התחומים.
מיכאל איתן
עכשיו אני מבין למה איחדו את שלושת
הפונקציות האלה.
השר מתן וילנאי
יש בזה הגיון רב וזה מקובל בארצות המתוקנות
בעולם, לא במוזמביק אבל במדינות מתוקנות, ונקרא משרד של תרבות הפנאי. יש הגיון בפני עצמו כי המדע במקרה הזה הוא חלק כי הוא לא תרבות הפנאי אלא הוא הרבה יותר מהותי. אם אתה שואל אותי מה מחבר את זה, זה כושר היצירה והרצון לדחוף את הרף כלפי מעלה במדע, בתרבות ובספורט. תחשוב על זה, יש בזה משהו.

התרומה של העולים מברית-המועצות לשעבר היא עצומה בשלושת התחומים האלה, גם בתחום המדע. ביותר ממקום אחד אומרים לי אנשים שאלמלא העולים מברית-המעוצות היינו נראים אחרת. אני ער למעמדנו בעולם בתחומים השונים ואני מכיר את הסטטיסטיקות, אני גם בהן נזהר ואני רוצה להיות בטוח שמקומנו הוא אכן כפי שאנחנו חשים וגם בקהילה כאן יש מדעה אחת וזה מטבע הדברים וכך זה צריך להיות וגם את הדבר הזה אני מתכוון לבחון.

הדבר האחרון שאני לא יכול שלא להתייחס אליו. יש לנו חוסר ברור במדיניות שלמה שקובעת את כלל המערכת ומתאמת אותה. אנחנו לא צריכים לקבוע לכל אחד מה הוא יעשה, ממש לא, אבל אנחנו כן צריכים שיהיה תיאום ולראות את הראייה הלאומית הכוללת. יש היום יוזמה ברוכה של האקדמיה למדעים, ויושב אתנו כאן פרופסור יעקב זיו שלקח את היוזמה הזאת והוא בנה את פורום תלם שהוא פורום וולנטרי שעוסק בראייה הזאת. בשנה הקרובה, עד ל14- במרץ 2001 נייצב מערכת שרואה תמונה שלמה בתוקף חוק, מייעצת לממשלת ישראל ופועלת כמועצה עליונה בתחום הזה. איך זה ייראה, אני לא יודע. החוסר ברור. אני אגלה לכם סוד שכולם מכירים אותו, שלאורך שנים משרד המדע חשש מהדבר הזה, שמא זה יסגור את משרד המדע. אני לא חששתי מדברים גרועים ואני גם לא חושש מהדבר הזה, אבל אני שואל שאלה פשוטה: מה טוב למדינת ישראל ומה טוב לפיתוח המדעי שלה. את זה צריך לעשות ואת זה אנחנו נבחן. ההצעות שמונחות בשטח מוכרות לכם היטב ברמה כזו או אחרת ואנחנו נעסוק בהן. פעם הייתי אומר שבחצי שנה נסיים את זה, אבל למדתי משהו ואני ריאלי. שאלוהים יעזור לי, זה יסתיים בשנה ואני מקווה שהוא יעזור לי. זאת משימה שלנו ואנחנו נקדם את הדבר הזה.

תודה רבה לכם.
היו"ר ענת מאור
תודה רבה לשר המדע, התרבות והספורט.
אני מזמנה את פרופסור יעקב זיו, נשיא האקדמיה הלאומית למדעים שמלווה אותנו לאורך כל הדרך.
יעקב זיו
גבירתי יושבת-ראש ועדת הכנסת למדע
וטכנולוגיה, אדוני שר המדע, , התרבות והספורט, מדעני העתיד של מדינת ישראל, מוריי ורבותיי.

אפתח דברי בהבעת תודה בשם קהילת מדעני ישראל על יוזמת ועדת הכנסת למדע וטכנולוגיה, ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה וועדת השרים לטקסים להכריז על יום לאומי למדע בישראל כאירוע ממלכתי. יפה עשו באמצם את הצעת האקדמיה הלאומית למדעים השוכנת בכיכר איינשטיין בירושלים בתוך גן המדע על-שם איינשטיין לבחור ביום הולדתו של אלברט איינשטיין כיום המתאים לאירוע ממלכתי זה.

מה חשיבותו של יום המדע. לכאורה, ושמענו את זה גם היום, ידוע לכל כי ישראל היא מדינת מדע. למדינת ישראל המספר הגבוה ביותר של פרסומים מדעיים לנפש, מדינת ישראל שאוכלוסייתה קטנה מזו של ערים רבות בעולם מייצרת למעלה מאחוז אחד של הפרסומים המדעיים בעולם. יתרה מזאת, חדשנותה של ישראל במדע וטכנולוגיה הנביטה תעשייה עתירת ידע וטכנולוגיה, תעשייה שהאדירה את יכולתה של ישראל להתחרות בשווקי העולם. תקומתה של מדינת ישראל הובילה לפריחה מדעית ולדומיננטיות של מדעני ישראל גם במדעי הרוח והחברה, למשל בכל הקשור לחקר ארץ-ישראל ותולדות ישראל.

אי לכך ראוי אמנם שתתפנה כנסת ישראל להרף קט ותתבשם בהישגי מדעני ישראל ואף תדון בדרכים לקדם, להגדיל ולהאדיר את המדע בישראל.

מהו מדע ומהו מחקר מדעי. כולנו מדברים על זה, אבל אני אנסה להגדיר את זה במלים קצרות. ניתן תוך הסכנה שבהכללה לדבר על שני סוגי מחקר ופיתוח:

א. המחקר ארוך הטווח שהכוח המניע שלו הוא הסקרנות והרצון ליצור ידע
חדש והצורך בשימור הידע האנושי הקיים. מחקר כזה איננו מכוון ויש
לראות בו תרומה לתרבות האדם ולרווחתו.

ב. המחקר המכוון שהוא מחקר ופיתוח המבוסס על הישגי המחקר ארוך
הטווח והנובע מצורך מוגדר ומטרתו קידום התעשייה, הכלכלה והחברה
בישראל.

בלשון מליצה ניתן לומר שבעוד המחקר המדעי ארוך הטווח הוא דבר שבין החוקר לבין בוראו, הרי המחקר המכוון הוא דבר שבין החוקר והמפתח לבין קונו.

כאמור, רם מעמדה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל בקרב העמים, אבל כיצד הגענו עד הלום? לימוד מעמיק מאפשר לנו לזהות שלושה גורמים עיקריים שתרמו לקידום המחקר בישראל:

א. מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בה היא מערכת ממלכתית עצמאית
על-פי חוק המנהלת את עצמה על אף היותה נתמכת בצורה ראויה על-ידי
תקציב המדינה וסמוכה במידה רבה על שולחנה. מערכת עצמאית זו
השכילה למצוא עד כה את שביל הזהב שבין הצורך בהרחבת ההוראה לבין
קידום המחקר, בין השאר על-ידי תקצוב הקרן הלאומית למדע מיסודה של
האקדמיה שהיא מקור התמיכה התחרותי העיקרי והמירבי למחקר ארוך
טווח שהוא תחרותי מטבעו. מערכת ההשכלה הגבוהה היא כמעט המערכת
היחידה בישראל שתקציבה הוא רב שנתי מתוך הכרה בטווחי הזמן
הארוכים המאפיינים מערכת עתידית כזאת.

ב. השקעות העתק בעבר במחקר ופיתוח ביטחוני וחקלאי מחד ובתשתיות
לאומיות למחקר ופיתוח מאידך שתרמו יחד עם אוניברסיטאות לקידום
יכולתה המדעית והטכנולוגית של מדינת ישראל.

ג. השקעות ניכרות במחקר ופיתוח תעשייתי והמחקר בפיתוח מוכוונים
באמצעות המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, במשרד המדע,
ובמידה קטנה יותר, כפי ששמענו, באמצעות משרדים ממשלתיים נוספים.

גם כיום משקיעה מדינת ישראל מאמצים נכבדים במחקר ופיתוח ואני מקווה שתמשיך לעשות כך ואף תגדיל לעשות גם בעתיד, אך בכך לא די. כללי המשחק ואופיו של המחקר והפיתוח בעולם משתנים והולכים. לדוגמה, מתקני ענק למחקר לניסיונות בינלאומיים גדולים כדוגמת אלה המקובלים כבר היום בפיזיקה של אנרגיות גבוהות הופכים להיות חיוניים יותר ויותר גם בשטחים אחרים, כגון מדעי החיים. יתרה מזאת, יש להם השלכה ישירה לא רק למחקר ארוך הטווח אלא באופן ישיר ובעקיפין גם לתעשייה ולמחקר התעשייתי. תג המחיר עבור חברות ולו גם חלקית במתקן במחקר סרן בג'נבה או הצטרפות ישראל לתוכנית החמישית למחקר ופיתוח של הקהילה האירופאית חורגים בהרבה מן התקציב של כל אוניברסיטה או מוסד מחקר בישראל או אפילו מתקציב משרד ממשלתי בודד כלשהו. אך תג המחיר עבור אי-השתלבות ישראל בחזית הידע והמחקר העולמי הוא יקר הרבה יותר.

יש לכן לפעול כפי שציין שר ביתר שאת לאיגום מתואם של משאבים מתוך תקציבי כל הגורמים הממלכתיים המממנים מחקר בישראל לשם הקמת תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח בארץ והשתלבות בתשתיות בינלאומיות מתאימות וזאת כדי להביא לניצול מירבי של ההקצבות הניכרות של המדינה במחקר ופיתוח. התביעה להגדלה נוספת בחלקו של המחקר והפיתוח בעוגה הלאומית חייבת לבוא תוך מיצוי נאות של כל ההקצבות וההקצאות המגוונות הרבות הקיימות כיום.

לכן מסתמן הצורך, כפי שאני שמח שהשר גם ציין, בהקמת מועצה לאומית למחקר ופיתוח כגוף לאומי סטטוטורי כדוגמת המועצה להשכלה גבוהה למשל. גוף זה ייעץ לממשלה בכל הקשור לתיאום השקעות במדינת ישראל, במחקר המכוון, ויפעל להקמת תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח כאשר עיקרון המשאבים הוא נר לרגליהם. זה מסר שעל יום המדע להעביר לממשלת ישראל, לכנסת ולציבור.

על יום המדע לשמש כנקודת מוקד לקידום אוריינות הציבור הרחב בכל הקשור למדע ולשיטה המדעית.

רבותיי, מדע ואמונה אינם תרתי דסתרי. הסקרנות המדעית נובעת במידה רבה מתוך השתאות בפני מעשה הבריאה, השתאות המרחיבה דעתו של אדם. חובה עלינו להעביר לציבור את משמעותה של השיטה והמחשבה המדעית כי לא הרי אסטרולוגיה כהרי אסטרונומיה, לא הרי נומרולוגיה כהרי תורת המספרים, לא הרי תורת הקבלה כהרי קמיעות ואמונה באלילים.
אסיים בציטוט מדברי אלברט איינשטיין
"קיומנו כעם לא ייכון ללא טיפוח מתמשך של ההשכלה".
היו"ר ענת מאור
תודה רבה לפרופסור זיו. אחרונת הפותחים,
פרופסור ברכה רגר, המדענית הראשית של משרד הבריאות שבפתיחתה תייצג את כל המדענים הראשיים של משרדי הממשלה.
ברכה רגר
זה יום חשוב עבור קהיליית המדענים בארץ ואני
מקווה שביום זה נצליח חלקית לפחות להחדיר לתודעה הציבורית את חשיבותו של המדע ואת תרומת המדע והטכנולוגיה לחיי היום יום שלנו.

לדאבוננו היום דווקא בתקופה שפירות המחקר היישומי והטכנולוגי זוכים לתשומת לב רבה כל כך, המדע הופך לשותף נשכח של המפעל הזה. נכון, אמנם המדע הבסיסי נעזר גם בטכנולוגיה, אבל חשוב לזכור שאין טכנולוגיה בלי מחקר בסיסי ומחקר תשתיתי. הספקים העיקריים של החידושים הם המדענים, הם בדרך כלל מתחילים בהתחלות צנועות ולפעמים אפילו לא ערים לפוטנציאל היישומי והכלכלי הטמון במחקר שלהם. לכן חשוב שיהיה קשר מתמיד והדוק בין האקדמיה והמוסדות בהם מתקיים רוב המחקר הבסיסי והתשתיתי עם הרשויות שביכולתם לקדם את הפיתוח היישומי והכלכלי של המחקרים.

ההכרה בצורך בתמיכה ממשלתית לקידום מחקר מדעי החלה באירופה כבר במאה ה17-, אבל ההכרה האמיתית בצורך הלאומי לטיפוח מחקר מדעי בתמיכה ממשלתית הייתה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכולנו יודעים עד כמה חשוב היה הניצול של היתרונות שסיפק באותה תקופה המחקר המדעי והטכנולוגי. כאן גם אולי המקום להזכיר את הזווית שלנו, את הקשר המדעי שהיה להצהרת בלפור שניתנה למדען פרופסור חיים ויצמן כהוקרה על תרומתו למאמץ המלחמתי הבריטי במלחמת העולם הראשונה.

נשיא ארצות-הברית, הנשיא קלינטון, אמר לפני כמה שבועות שהחוסן הכלכלי של ארצות-הברית והגאות הכלכלית ממנה נהנית היום ארצות-הברית הם תוצאה של ההשקעות שנעשו בשנים שעברו במדע וטכנולוגיה. הוא גם הכיר בעובדה שעל-מנת לשמור על היתרון שיש לארצות-הברית ועל-מנת שהיא תוכל להמשיך ולהוביל ולעמוד בתחרות עם ארצות אחרות, יש צורך להמשיך ולהשקיע במחקר. לפיכך הוגדלו השנה ההקצבות למחקר מדעי בארצות-הברית בשיעורים שלא היה להם תקדים וזה השיעור שאולי אנחנו צריכים ללמוד מארצות-הברית. התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח חיונית למדינה אשר רוצה לפתח כלכלה בריאה ויצרנית ולשמור על איכות חייהם של התושבים. המדענים באוניברסיטאות – ואת זה שמענו כבר – חוקרים בדרך כלל נושאים שמעניינים אותם, נושאים ארוכי טווח והחופש האקדמי נועד להבטיח להם אפשרות זאת. מאידך, עניינה של החברה לתעל את המחקר לצרכיה זה דבר הנעשה בדרך כלל על-ידי הקצאת תקציבים ממשלתיים המיועדים לצרכים אלה. כאן למעשה מקומם של המדענים הראשיים אשר הם למעשה אחראים על המחקר והפיתוח הממשלתי.
למדענים הראשיים יש שני תפקידים
האחד, המדען משמש כיועץ המשרד בכל ענייני מדע וטכנולוגיה, והשני, ייזום פעולות מחקר במשרד ומחוצה לו. המדען הראשי, ברוב המקרים הוא בא מהאקדמיה וביכולתו לגשר בין רצון החוקרים באקדמיה והצרכים הלאומיים. המדען הראשי אחראי על המחקר והפיתוח בתחום שעליו מופקד המשרד אליו הוא שייך, הוא צריך לכוון את המחקר והפיתוח על-פי צורכי המשרד וצרכים לאומיים, אבל גם לא לפגוע בחופש האקדמי של החוקרים באוניברסיטאות. מינוי מדענים ראשיים במשרדי הממשלה השונים נעשה בתוקף החלטת ממשלה משנת 1985. הגדרות התפקיד של המדען הראשי הן די רחבות וניתנות לפירושים שונים ואכן ישנם משרדי ממשלה אשר לא מינו מדען ראשי ובמשרדים בהם קיים מדען ראשי, דרך תפקודו שונה ממשרד למשרד וכן גם התקציב העומד לרשותו.

לפיכך, כדי לחזק את המחקר והפיתוח הממשלתי, חשוב לעגן את מעמדם של המדענים הראשיים על-פי חוק, דבר שיאפשר להם לבצע את המוטל עליהם ויקבע את מסגרות התקציב העומדות לרשותם.

היום גם שמענו על תקציב המחקר והפיתוח, אבל נתח גדול מתקציב המחקר והפיתוח הממשלתי, כ44- אחוזים מופנה למדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר הפועל על-פי חוק למחקר ופיתוח בתעשייה ועיקרו מוקדש לפיתוח תעשייה. הפניה של תקציב המחקר והפיתוח הממשלתי המופנה לכיוון אחד גורמת לכך שלתחומים אחרים – בריאות, איכות סביבה, חקלאות, חינוך ועוד – נשארים תקציבים זעומים מכל תקציב המחקר והפיתוח ולכן קשה מאוד לפעול.

חבריי המדענים הראשיים ואנוכי חשבנו שהיום ביום המדע, ביום בו פתחה הכנסת את שעריה לנושא זה, חשוב להתריע על המצב הקשה אליו נקלע המחקר והפיתוח הממשלתי. הגיעה השעה שהמדינה תכיר בחשיבותו של המחקר והפיתוח לא רק כמנוף כלכלי אלא גם בתרומתו ההכרחית לשמירה על איכות חיים נאותה של האזרחים במדינה.

אנו מברכים את שר המדע מתן וילנאי, את חברת הכנסת ענת מאור, יושבת-ראש ועדת הכנסת למדע וטכנולוגיה, על היוזמה בארגון יום זה ומאחלים שתמשיכו לפעול בנחישות וביד רמה לקידום ולשמירה על רמתו ואיכותו של המחקר והפיתוח בישראל.

תודה רבה.
היו"ר ענת מאור
תודה רבה.
אני רוצה לברך ולהודות למוזיאון המדע בירושלים על התערוכה המרנינה והמרשימה שמוצגת כאן ונקראת "מיני תערוכה בנושא גלים". תודה למנהלת המוזיאון מיה לוי. מוזיאון המדע בירושלים גם פתח היום את שעריו בפני בני הנוער ואני מקווה שרבים ינצלו זאת. אנחנו רואים את ההמחשה כדבר מאוד חשוב.

אני מבקשת מפרופסור פיטר הלמן שהוא למעשה מנהל המוסד המייסד של מוזיאון המדע לומר מילות ברכה.
פיטר הלמן
ברכות על היוזמה החשובה של הוועדה להכריז על
יום המדע השנתי בישראל.
ברצוני להתייחס בכמה מלים לקשר בין העולם האקדמי לבין הקהל הרחב, האינטרפייס. האינטרפייס הזה בעיקר מבוסס על מוסדות לחינוך לא פורמלי שהם מרכזי מדע ומוזיאונים למדע. המוזיאונים האלה הם מושכים מאוד קהל רחב ביותר מפני שמדע וטכנולוגיה הם אוניברסליים ולכן המוסדות האלה יכולים למשוך ומושכים את כל הקהל מכל הגילאים, מכל המגזרים – ערבים, יהודים, דרוזים, חילוניים, חרדים – וזה מקום מפגש, שזה גם חשוב מסיבות חברתיות, בין כל המגזרים האלה של הקהל הרחב.

אני חושב שלמוסדות האלה יש תפקיד מאוד מרכזי בהעברת אוריינות לקהל הרחב והדרכתו למדע וטכנולוגיה שהיא חשובה בדמוקרטיה, בהחלטות של כוח גרעיני, על הנדסה גנטית וכולי. אני חייב לומר שמדע זה תענוג וחבל לי מאוד שיש אנשים בחברה שלא נהנים מהתענוג הזה.

בלי הוועדה הזאת ומשרד המדע אנחנו פשוט לא היינו מגיעים להצלחה הגדולה שיש לנו כבר ולא היינו יכולים להמשיך בעתיד.
היו"ר ענת מאור
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהיפרד בשם
הוועדה מהמדען הראשי של משרד המדע, התרבות והספורט, פרופסור מרדכי בשארי. אני רוצה להודות לך מאוד כי היית לי אישית ולוועדה לעזר רב בכל הקדנציה, בארגון היום עצמו, וגם חלק מהמידע ואיך לנווט את היום הזה קיבלנו ממך. תודה רבה לך ונשמח להיות אתך בקשר בהמשך הדרך.

זאת ההזדמנות לברך את פרופסור חגית מסר-ירון, המדענית הראשית החדשה של משרד המדע, ובאמת אני רוצה לברך את השר על שמקדם נשים במשרדו.

אני רוצה לברך את דוקטור אורנה ברי, המדענית הראשית של משרד התעשייה והמסחר שמסיימת את תפקידה.
יובל נאמן
אני רוצה לברך את חברת הכנסת ענת מאור ואת
קודמיה על קיומה של הוועדה. בשעתו, כשהקמנו את משרד המדע, שאפנו לכך שיהיה פרטנר בכנסת אבל מסיבות פוליטיות שונות זה לא הלך. אני שמח שהגוף הזה קיים ובמחזורים הקודמים וגם עכשיו עושה מעשה חשוב.

רציתי להוסיף כמה דברים ואולי להאיר אותם באור קצת שונה. ראשית, במניין ההסבר או הניתוח של המספרים שהוא ניתוח נכון שאת הבאת לגבי העובדה שההשקעה עצמה לנפש היא קטנה, הייתי אומר שבהשוואה למדינות בעולם צריך להוסיף עוד פרט אחד. היה לי ידיד ששמו בריין ג'ונס, מי שהיה שר המדע של אוסטרליה, שכשר מדע היו לו בעיות קשות כי הוא רצה להכניס היי-טק, מחשבים, דברים מסוג זה, ואמרו לו באוסטרליה שיש להם מכרות מכל הסוגים, יש כלכלה פורחת בלאו הכי ולא צריך את ההיי-טק הזה. לנו את המכרות שיש באוסטרליה. לפני שנתיים-שלוש התפרסם מאמר ב"הארץ" ושאלו למה להמשיך ללמוד מתמטיקה והיה מי שהציע להפסיק ללמוד מתמטיקה כי יש מחשבים ואפשר לתת למחשב לעשות הכל. כתבתי מכתב למערכת ואמרתי שבאמת יכול להיות שלסעודים מספיק לדעת חשבון, לספור את הכסף, אבל אצלנו יש עוד צרכים אחרים למתמטיקה.

בהשוואה הזאת, לא רק שאנחנו צריכים להשוות את עצמנו אלא צריך להביא בחשבון שאצלנו זה רק זה, אין מכרה אחר, ואצל האחרים זה אחד מארבעה-חמישה אופנים שהמדינה שלהם יכולה להמשיך לשגשג אחר-כך.

הערה נוספת שמתקשרת לדבריו של ידידי שר המדע הנוכחי, השר וילנאי, וגם נשיא האקדמיה. כאשר הקמנו את משרד המדע, מנחם בגין זיכרונו לברכה נועץ בי אם להקימו או לא, נדמה לי שהבעיות שהועלו אז בחלקן עדיין לא נפתרו. האחת, שיהיה כוח פוליטי שעומד מאחורי הקמת תשתיות למדע, וזו הייתה משימה מספר אחת. צעדנו כמה צעדים. היה שלב שבו ועדת שרים לענייני כלכלה העבירה ביוזמתי החלטה על 25 מיליון דולר לשנה לתשתיות למדע אבל העניין אחר-כך התמסמס ויצא מזה מחשב על. אני רק אומר שבפועל היום נשיא האקדמיה יזם ועדה וולנטרית שעוסקת בזה, אבל צריך בעניין זה לא רק ועדה אלא צריך כסף. צריך לדעת שלא יתקיים הלאה מדע רציני באותה רמה אם לא נשקיע השקעות גדולות בתחומים האלה והעניין הזה של התקציב למדע צריך להיות סעיף קבוע.

הדבר השני הוא הנושא הייעוץ המדעי. אני אומר שצריך להיות יועץ שהוא די דומה ליועץ המשפטי לממשלה.
מיכאל איתן
אני מקדם בברכה את כל האורחים כאן. אני רוצה
לברך את חברת הכנסת ענת מאור ואת שר המדע על כך שהם מנהיגים את המסורת, אבל בשבילי היום הראשון הזה של יום המדע הראשון הוא כמו המצעד הראשון של מדינת ישראל העצמאית, המצעד שלא צעד. אני מתכוון לכך שיום המדע צריך להיות יום של המדע כולו ויום שישקף אולי פעם אחת בשנה איזושהי היענות של הפוליטיקה לצרכים האמיתיים של המדע. מה שנעשה פה זה בבואה של מה שעושה הפוליטיקה, ולא משנה מאיזה קשת פוליטית מסתכלים עליה, למדע בישראל. כמו שעשו הרומאים לכל מי שהם רצו לשלוט בו, הפרד ומשול. מה זאת אומרת יום המדע בפורום הזה? אנחנו יושבים כאן מול שר מדע שחולש על תקציבי מדע בסך של מאה מיליון שקלים מתוך משרד משולש שלו שיש לו תקציב של 700 מיליון, כאשר המאה מיליון שקלים האלה הם בסך הכל חלק אפסי מתקציב של מחקר ופיתוח של מדינת ישראל שמגיע לארבעה מיליארד שקלים.

מהממשלה ומהכנסת צריך לצאת מסר. ואני אספר לכם בדקה מה קורה בכנסת, בעניין הזה כבבואה של מה שקורה לנו כחברה. אנחנו יוצרים מצבים שבהם יש כפילויות, ממסדים שלא מתאמים, לפעמים מתחרים אחד עם השני, אין תוכנית לאומית כוללת נושא מדע. המילה מדע, נוהגים בה כאילו זה הדבר הכי פחות מדעי שיכול להיות בעולם. הגישה הכי פחות מדעית – כל דבר אינטואיטיבי, כל דבר מאולתר, שום תוכנית אחת כוללת, שום דיון אחד שבו אפשר להושיב את המדען הראשי של משרד המסחר והתעשייה או את שר המסחר והתעשייה יחד עם שר האוצר, יחד עם שר הביטחון, יחד עם שר החינוך והתרבות שחולש על תקציבי מדע אדירים, וגם לא נשכח את שר המדע. שיכינו תוכנית כוללת ויאמרו איך הם רואים, מה סדרי העדיפויות, איך הם עובדים ביחד, איפה יש איזשהו נייר. אני אומר לכם שזה בכלל לא מעניין אותם, הם גם לא שואלים את השאלות האלה.

יש לי עוד דברים לומר, אבל מפאת קוצר הזמן אני אומר אותם במליאה.

אני רוצה לאחל לכולנו, וכאן אני פונה לחברת הכנסת ענת מאור ולשר המדע – שאני יודע שיש לו ראש שחושב בצורה רציונאלית, וכבר הייתה לי שיחה אתך וראיתי את הדברים – שלא נאבד את הרציונאליות, שניפגש כאן בשנה הבאה ביום המדע כפי שמגיע למדע בישראל ולא באולם ההרצאות אלא באודיטוריום בהשתתפות כל שרי הממשלה וכל צמרת המדע בישראל.
ישראל בריילובסקי
גבירתי היושבת-ראש, אדוני השר, קהל נכבד. אני
רוצה לברך את כל היושבים כאן, אבל אני רוצה לברך בצורה מיוחדת את שכני פרופסור יובל נאמן. שר המדע בנאומו דיבר על תרומת המדענים העולים מברית-המועצות לשעבר ואני רוצה לומר שאם אנחנו מדברים על תרומה של מדענים עולים מברית-המועצות לשעבר אנחנו צריכים מיד לזכור את תרומתו של פרופסור יובל נאמן. כל הזמן שאני הייתי מסורב ברוסיה, וזה היה 15 שנה, אנחנו היינו בקשר ישיר עם פרופסור יובל נאמן והוא עזר לנו גם בסמינר של מדענים ובהרבה דברים אחרים שעשינו שם.

באנו לארץ אחרי סוף ברית-המועצות כי לפני כן לא הייתה אפשרות ובשלבים הראשונים כאן – והם היו שלבים לא קלים – קיבלנו תמיכה ממשרד המדע בצורה של מלגות ספציפיות, מענקים וכולי שניתנו למדענים עולים חדשים ובאותו הזמן שר המדע היה פרופסור יובל נאמן.

אני רוצה לברך אותו ולומר שאנחנו צריכים לקחת ברצינות את הצעתו של פרופסור יובל נאמן כך שבשנה הבאה ביום הזה נצטרך לבקש את פרופסור נאמן לתת נאום על אלברט איינשטיין. אני יודע שנאומים של פרופסור יובל נאמן הם יוצאים מן הכלל ואני חושב שכולנו נהיה מרוצים.
מיכאל נודלמן
שלום לכל המשתתפים ביום נפלא זה. אני חושב
שביום הזה אנחנו מודים לכל מדען אזרח ישראל, למי שתרם לפיתוח מדעי, לפיתוח כלכלי והשקיע מאמצים גדולים בכך, ובסופו של דבר תרם לפיתוח מדינת ישראל.

אני שמח שהיום הזה מתקיים היום ואני רוצה להודות לשר המדע וליושבת-ראש הוועדה, על כך שהחלטה שקיבלנו בקדנציה הקודמת מיושמת עכשיו.

אני חושב שהיום הזה צריך להיות יותר רחב ועם יותר פעילות. כשהחלטנו על קיום היום הזה דיברנו על כך שכל משרדי המדענים צריכים להיות פתוחים, כל בתי-הספר צריכים להיות פתוחים בפני מדענים וצריכות להינתן הרצאות על מדע ועל יוזמה של מדענים לפיתוח כל החברה ולא רק החברה הישראלית.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת מיכאל איתן. הוא איש צנוע, אבל הוא היה אחד היוזמים להקמת הוועדה הזו, בהתחלה כמו ועדה מיוחדת ואחר-כך, לאחר מלחמות גדולות, כועדה קבועה כשאר הוועדות בכנסת. אני בטוח שזה יום היסטורי כי תמיד המדענים היו בצל ואני כאיש אקדמיה נבחרתי לכנסת וראיתי שיש כל מיני לוביסטים, כל מיני ועדות ששם דנים רק בדברים יום יומיים, אבל לא הייתה ועדה שדנה בדברים שבעתיד, על מדע ועל מה יש בבסיס הפיתוח. לכן לחצתי על חבר הכנסת איתן, הוא היה יושב-ראש הקואליציה, והוועדה אכן הוקמה. אני מאוד שמח כאשר כל שבוע אני רואה בכנסת לא רק לוביסטים אלא גם מדענים, אנשים שכל הכבוד להם.
אליעזר כהן
למדע בישראל יש בעיה, כי תכנון לטווח קצר זה
מהיום לאתמול, תכנון לטווח בינוני זה מהיום להיום, ותכנון ארוך טווח זה מהיום למחר. כולם רוצים כאן את הכל ומיד ומדע באופיו הוא תהליך, אלא מתודות, אלה שיטות, זה חומרים, זה כמויות, זה לוקח זמן ואני לא צריך לספר לכם את זה.

אני מודה לחבר הכנסת נודלמן ולחבר הכנסת איתן שהפך להיות איש המחשבים המרכזי של הכנסת ומיחשב אותנו מכל כיוון שהתחילו בדרך צנועה והעבירו את הנושא לידיה של חברת הכנסת ענת מאור. אני חשבתי שאני בא לכנסת לעסוק בפוליטיקה, אבל מצאתי את עצמי מתעסק במדע גנטי, מדעי החלל בישראל, השקעות לאומיות לפיתוח, מדענים ראשיים במשרדים שאני מוקיר ומעריך כל אחד מהם. חסר לנו רק מדען במשרד ראש-הממשלה ויכול להיות שחוץ משר המדע צריך להיות מדע במשרד ראש-הממשלה. ראש-הממשלה עצמו הוא מדען, אבל לא יזיק שיהיה מדען במשרדו.

אני רוצה להתייחס לבאג 2000. מי שלא היה בישיבת הוועדה להיערכות לבאג 2000, לא יודע על מה אני מדבר. כאן ישבו כל המדענים והתייחסו לנושא דרך המחשבים וכולי. ישיבות הוועדה בנושא באג 2000 היו מדע בפני עצמו כאשר כל משרדי הממשלה ישבו ובדקו את עצמם איך אם נערכים לנושא וזה היה מאוד רציני.

אני מעריץ גדול של התפתחות המחשב ועוד יותר של מהפיכת המידע. אנחנו נמצאים בטירוף מערכות של אינפורמציה. אין כמו הביוטכנולוגיה וזאת מפני שכל האינטרנט והזיכרונות זה בסך הכל לנוחיות, אבל הביוטכנולוגיה היא לחיים, לשמירה על חיים, לקיומם, להולדתם. אני יושב עם גניקולוגים ואני מדברים על מדעי החיים, איך מדברים על איך ייוולדו, איך לא ימותו ואיך יבריאו, וזו סנסציה וזו הולכת להיות הפריצה הגדולה של הדור הבא.

אדוני השר, דבר אחד צריך לעשות. למרות שאני בעד דמוקרטיה וחופש מידע, מי שיקבל תרומה מהממשלה לפיתוח, צריך להשאיר את הפיתוח בישראל ולתת למפעלי תעשייה בישראל לפתח. אם מפתחים אנזימים בחלבונים, זה צריך להיות בישראל ולא בחו"ל ולא למכור את המוח שלנו לתעשיות בחו"ל.
נסים זאב
אני רוצה לברך את כבוד השר, את כבוד
הפרופסור נאמן, את יושבת-ראש הוועדה. אני חייב לומר שמאז כינונה של הוועדה בקדנציה זו, כפי שאני מכיר אותה, הוועדה מתנהלת על-ידי חברת הכנסת ענת מאור בגאון, בעוז ובתאוצה. אני חושב שזו אחת הוועדות המכובדות ביותר, אני יושב בהרבה ועדות שמוסיפות הרבה כבוד ויקר לעם ישראל.

יש פה עניין של תקציב המדינה כאשר הממשלה משקיעה ולפעמים זה לא נמדד בתקציב אלא יש את האיכות ואת הכמות. כנראה שמדינת ישראל בסדר העדיפות הלאומית שלה קיימת הבעיה התקציבית כאשר צריכים להשקיע בתחומים שונים ורבים, אבל בגלל מיטב המוחות שיש לנו, גם בתקציב מעט נוכל לקבל איכות גבוהה.
חגית מסר-ירון
הגעתי לפני חודש וחצי לעולם הזה מהאקדמיה
והמנכ"ל שלי הזהיר אותי ואמר לי להקדיש ללמידה את שלושת החודשים הראשונים, אבל אני מרשה לעצמי לומר כמה דברים אחרי חודש וחצי.

השר הזכיר כמה דברים ואני מוכרחה להגיד שמכיוון המדע אני מוכנה להרים את הכפפה ולהתחייב על חלק מהדברים שנאמרו כאן, על תהליכים שהוזכרו, שאנחנו כבר בתוכם ואנחנו פועלים בהם ושאנחנו מנסים לקדם אותם.

דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהוזכר כאן נותן את הנתונים הקרים אבל צריך לדעת לקרוא אותם ולא רק לפרק אותם לגורמים שונים, אלא גם לראות מה הכיוונים שהם מובילים. חלק גדול מהתקציבים שכתובים שם הם תקציבים שהולכים לתעשיית ההיי-טק ואלה תקציבים שהקשר שלהם למדע הוא מאוד ישיר כי בתעשיית ההיי-טק יש אחוז גבוה של שיווק ושל דברים כאלה, אבל זה גם מופיע במספרים האלה. הצד השני של הדוגמה הזאת הוא ההשפעה של זה על האזרח, על הציבור. כפי שצוין כאן, מה שקורה היום הוא שתעשיית ההיי-טק מצד אחד מקדמת את כולנו אבל מצד שני היא גם יוצרת פערים בחברה, גם יוצרת חוסר איזונים בחברה.

אנחנו עושים תהליך למידה עמוק ומסודר במסגרת משרד המדע, לראות איך התהליכים השונים שרובם ככולם נגזרים מכוחות שהם לא בשליטתנו, איך הם משפיעים על האזרח ועל הציבור ואנחנו רואים את תפקידנו במשרד המדע לדאוג לאיזונים בין התהליכים האלה, בין התהליכים המדעיים והטכנולוגיים בשביל לקדם את האזרח ואת הציבור.

העבודה נעשית וכל מי שרוצה ויכול לתרום, מוזמן. אנחנו נשמח לדווח בשנה הבאה לאן הגענו.
היו"ר ענת מאור
אני רוצה לתת את רשות הדיבור לפטמה סרסור
שעוסקת בקידום נשים במגזר הערבי. חבר הכנסת מחמוד כנאען נאלץ לצאת לפני שהוא הספיק לדבר, אבל הוא יאמר את דבריו במליאה כי אין ספק שקידום מדענים ומדעניות במגזר הערבי שנמצא בפיגור יחסי הוא חלק מן היעדים.
פטמה סרסור
לפני שלוש שנים נפתחה כיתה של טכנולוגיה,
מחשבים, כאשר אליה לקחו את כל התלמידים המצטיינים. הילדים האלה סיימו את בית-הספר התיכון אבל לא הייתה להם אפשרות להתקדם. כולם חזרו לכימיה, חזרו לסמינר למורים ועכשיו בכיתה הזאת יש רק עשרים תלמידים והיא נסוגה לאחור.
היו"ר ענת מאור
סיום הישיבה יהיה בדברי ראש-הממשלה שאני
אקריא אותם, אבל זה מתחבר לנושא שאנחנו למעשה את יום המדע מתכוונים לשים לא רק על ראש סדר הדיון הציבורי אלא זה צעד ראשון במסע ארוך ורציני, ראשון מבחינת יום מדע לאומי. אני בכל-זאת חושבת שדבריו של השר על הקמת הוועדה ועל המחויבות להישאר עם רעיון רציונאלי ובדיקה כללית, הם התחייבות לדבר ששמעתי פה שהרבה פעמים הובטח ולא מומש.
השר מתן וילנאי
על-ידי גורמים אחרים.
היו"ר ענת מאור
נכון. זה לא הובטח על-ידך.
השר מתן וילנאי
אני ככלל לא מבטיח ולכן כשאני אומר, אני
מתכוון.
היו"ר ענת מאור
התכוונתי במפורש לשבח במובן שיש פה כוונה
אמיתית גם לעצב מדיניות לאומית כוללת, גם לא להיקבע בדפוסים אחרים, בדפוסים שמרניים ואני רואה בכך ברכה מאוד רבה.

הוועדה, המשרד וכל היושבים כאן מתכוונים לתבוע מדיניות תקציבית נכונה יותר כלפי הסקטור התעשייתי-עסקי כאשר כל אחד בגינתו שלו ישקיע יותר ויותר ושכל משרד, כל משרד ומשרד כלפי המדענים הראשיים שלו ובתפיסה הלאומית הכוללת בהשוואה לנפש ולא לתמ"ג כשיש פה בעצם את אותו מלכוד שאולי איפשר כל הזמן לדבר רק על ההצלחות ולא לראות איפה מקור הקשיים.

אני רוצה לברך את התלמידים ממרכז מדע ודעת בשלומי. בכך אנחנו מכוונים לנושא החינוך ועוד פעם חינוך וחינוך וגם לנושא של שפריפריה. זאת אומרת, המקריות שיושבים כאן ילדים משלומי היא זו שצריכה לכוון אותנו.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות גם למנכ"ל משרד המדע, מר נחמן שי.

כאמור, אני נועלת את הישיבה בדברי ראש-הממשלה.

"לכבוד
חברת הכנסת ענת מאור
יושבת-ראש הוועדה למחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי

חברי הועדה, כבוד השר, אורחים נכבדים.

היום אנו מקיימים את יום המדע הלאומי הראשון אשר על-פי החלטת ממשלה יצוין כל שנה בתאריך זה, הוא יום הולדתו של אלברט איינשטיין.

על-ידי קביעת מועד ליום המדע, אנו מדגישים את החשיבות הרבה בה אנו רואים את הפיתוח והקידום של המדע בישראל. כמדינה שלא התברכה באוצרות טבע, חוסננו הכלכלי תלוי במדע ובטכנולוגיה שהוא הדבר המרכזי שיש לנו, ההון האנושי הוא האוצר היקר ביותר שלנו. טיפוח מדענים צעירים, השקעה במחקר ופיתוח, חתירה למצוינות, אלו המשימות המוטלות עלינו, כדי שנוכל לשמור על עצמאותו הביטחונית והכלכלית, כדי שנוכל לאפשר לכל אזרח את איכות החיים לה הוא ראוי

ביום חשוב זה אנו מביטים בגאווה על הישגיה של מדינת ישראל בשנתה ה52- בתחום המדע והטכנולוגיה. ההישגים המדעיים בתחומי המחשב, מקצועות הביולוגיה והחקלאות הם מן הגבוהים בעולם. תעשיית ההיי-טק המושתתת כולה על מדע וטכנולוגיה היא מן המתקדמות בעולם. ישראל ניצבת במקום השלישי אחרי ארצות-הברית וקנדה במספר החברות הנסחרות בנסד"א, בורסת הטכנולוגיה האמריקאית. מספר הציטוטים מתוך מחקרים ש אנשי מדע ישראלים מציב את ישראל במקום רביעי בעולם. הישגים אלה מעוררים הערכה והשתאות של הקהילייה המדעית הבינלאומית, במיוחד מכיוון שאינם קשורים למימדיה של מדינת ישראל ולמספר מוסדות המחקר שבה.

מכאן אל העתיד. חובתנו הלאומית העליונה היא לפתח, לטפח ולקדם את המדע. השאיפה למצוינות, נוסף להיותה מטרה כשלעצמה, היא גם האמצעי שלנו לשמירה על עוצמתה וחוסנה של המדינה. עלינו לדאוג לכך שמקומה של מדינת ישראל בעולם המדע והטכנולוגיה יישמר ולהציב לעצמנו רף גבוה עוד יותר. מדינת ישראל היא בעלת התשתית והמסורת המדעית, הפוטנציאל האנושי וסדרי העדיפות הנכונים על-מנת להצליח בכך.

הממשלה תמשיך לקדם את המדע והטכנולוגיה בישראל כי הוא אשר יבטיח את יכולתנו לדאוג לעתיד טוב יותר לילדינו.

אני מאחל ליושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת ענת מאור ולכל חבריה הצלחה רבה בעבודה.



בברכה חמה,



אהוד ברק
ראש-הממשלה"



אנחנו מודים מכאן לראש-הממשלה ורואים במכתב הברכה מחויבות להמשך טיפוח המדע, להמשך קידום המדעניות והמדענים, לטובת האופק הרחב, הסקרנות ולטובת צמיחתה של מדינת ישראל.

תודה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 14:30

קוד המקור של הנתונים