פרוטוקולים/ועדת מדע/1226

הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי
2
וטכנולוגי – 8.2.2000

פרוטוקולים/ועדת מדע/1226
ירושלים, ל' באב, תש"ס
31 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
שהתקיימה ביום ג', ב' באדר א' התש"ס, 8 בפברואר 2000, בשעה 13:30

ס ד ר ה י ו ם

התפתחות חקר החלל בישראל ומדיניות הממשלה בקידומו

חברי הוועדה: היו"ר ענת מאור
אליעזר כהן
עסאם מח'ול
מיכאל נודלמן

אבי הר-אבן - מנהל סוכנות החלל הישראלית, משרד
המדע
פרופ' מרדכי בשארי - לשכת המדענית הראשית, משרד המדע
נסים איטה - יועץ בסוכנות החלל הישראלית, משרד
המדע
ד"ר ישעיהו ליפשיץ - ראש תחום חלל, המרכז למחקר גרעיני,
נחל שורק
אל"מ עופר חרובי - רמ"ח פיתוח, חיל האוויר, משרד
הביטחון
הלל לוריא - סגן ראש מינהלת תוכנית אתגר, משרד
הביטחון
יעל רובינשטיי - מנהלת המחלקה הכלכלית, משרד
החוץ
חנה ויניק - מפמ"ר מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך
ד"ר יוסף פוראי - המרכז למיפוי ישראל, משרד
התשתיות
פרופ' דני וייס - פרובוסט, הטכניון, חיפה
פרופ' עקיבא בן-נון - החוג לגיאו-פיסיקה, אוניברסיטת
תל-אביב
פרופ' יהויכין יוס - חוקר ראשי, פרוייקט מיידקס,
אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' זאב לוין - חוקר ראשי, פרוייקט האסטרונאוט,
אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' חגי נצר - החוג לגיאו-פיסיקה, אוניברסיטת
תל-אביב
ד"ר דן בלומברג - המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי,
אוניברסיטת בן-גוריון
ד"ר ארנון קרניאלי - המכון לחקר המדבר, אוניברסיטת
בן-גוריון
פרופ' צבי פירן - ראש המרכז לקוסמולוגיה
ומיקרופיסיקה, מכון רקח,
האוניברסיטה העברית
פרופ' שמריהו הוז - סגן נשיא למחקר ופיתוח, אוניברסיטת
בר-אילן
ד"ר אמציה פלד - החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת חיפה
ד"ר שמעון וידובינסקי - החוק לגיאו-פיסיקה ומדעים פלנטריים,
אוניברסיטת תל-אביב
דב כהן - ראש מינהל מערכות חלל, התעשייה
האווירית
גדעון טיבור - מנהל טלדור נבות
וולה לוין - WIS
איתן רייס - מנהל שיווק בנושא חלל באל-אופ,
תעשייה אלקטרואופטית

ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ

התפתחות חקר החלל בישראל ומדיניות הממשלה בקידומו

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני
מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי שמוקדשת היום לנושא מדיניות החלל של מדינת ישראל.

אני רוצה מראש להודות למר אבי הר-אבן על סיועו בהכנת הישיבה ובכל הובלת הנושא.

אני רוצה להשתתף בצער משפחות החללים שנפלו בלבנון בשבוע האחרון ומפה אנחנו שולחים גיבוי ותמיכה קודם כל לחיילי צה"ל, לראש-הממשלה על כל המדיניות, מעבר לכל מחלוקת פוליטית. אני חושבת שהתמיכה בהם היום היא חשובה יותר מתמיד. כמובן לתושבי הצפון ששוהים כרגע במקלטים והם בעצם בחזית האמיתית ואנחנו מכאן נעשה כל מה צריך ומה שנדרש כדי לגבות אותם.

בתוך כל המצוקות האלה, אנחנו מדינה עם סדר יום פוליטי מאוד דינמי ועם סדר יום ציבורי וביטחוני, ובכל-זאת אני חושבת שטוב מאוד עושה כל מינהלת סל"ה וכל היושבים כאן – שאני מודה להם על השתתפותם – שלא משאירים את החלל רק לאסטרונאוטים כי זה חלק ממדיניות, מתפיסת מדע, מתפיסת טכנולוגיה ותפיסה ארוכת טווח. בחקלאות אמרנו שמי שלא זורע לא קוצר, אבל פה אנחנו יודעים שמי שלא רואה בעוד מועד, מי שלא משקיע ומי שלא חושב, בסוף לא יהיה באותה חברה עתידית של טכנולוגיה ומדע בשילוב עם ערכים, אבל בוודאי שאי-אפשר בלי ההישגים והחלל הוא חלק מהם.

יש לנו רשימת דוברים ארוכה ואנחנו רוצים לאפשר לכולם לדבר.

אנחנו מברכים את התלמידים שנמצאים אתנו ונאפשר לנציג מכל בית-ספר להציג את דעתו והצעתו.

לפני שאתן את רשות הדיבור לאבי הר-אבן, אני רוצה להעלות את הסוגיות הבאות וכמובן אשמח אם תאמר לי אם יש זוויות נוספות שלא חשבתי עליהן.

ראשית, חשיבות חקר החלל. שזאת לא תהיה מוסכמה שמובנת מאליה, אבל לא מספיק ברור מה חשיבותה. אנחנו כבר נפגשנו ודנו באריכות ואני מודה שזה פתח לי אופקים רבים, אבל חשוב לחדד מאוד בקצרה.

שנית, מה מצבה של ישראל היום מבחינת סדר היום הציבורי, התקציבים העומדים לנושא.

אני רואה שנציגי משרד האוצר לא הגיעו ואני מבקשת לבדוק מדוע הם אינם כאן כי השתתפותם היא חלק הכרחי מכל הדינמיקה. בכוונה וידאנו לפני הישיבה את נוכחותם.

השאלה השלישית, נושא שיתוף פעולה בינלאומי. אני שייכת למספר שדולות לשיתוף פעולה ובין היתר אתמול ישבנו בשדולת צרפת. כל נושא של שיתוף הפעולה עם השוק האירופאי, איפה אנחנו במפורש בתחום המדע והחלל בעניין הזה.

שאלה רביעית, נושא נשים. אני כבר מסיבה תשומת לב שבתוך הדיון יש מעט מאוד נשים וגם במפגש אתך העליתי את הסוגייה וגם קיבלתי ממך את החומר לגבי מעורבות נשים בחקר החלל, נשים אסטרונאוטיות. אם איני טועה כל החומר או רובו מארצות-הברית בפני ואני רוצה לשאול מה אנחנו עושים בתחום הזה במדינת ישראל.

השאלה החמישית היא בנושא חינוך. יושבת אתנו גברת חנה ויניק, מפמ"ר מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך וכמובן נמצאים כאן התלמידים. נרצה לשמוע מה מתקדם ומה נעשה בתחום.

השאלה הששית לגבי הסוגייה הארגונית. האם יש בעיות שאתם רוצים להעלות בפנינו, בין המשרדים השונים, ברה-ארגון של הממשלה.

אנחנו יודעים שישראל אמורה להיות שותפה לפרוייקט האסטרונאוטים. אני קודם כל מצטערת שהמועמדים לאותו פרוייקט לא אתנו. אני מבינה שאחד מהם חזר להיות קצין או טייס בחיל האוויר. אני מבקשת לדעת האם יש לנו גם מועמדת אישה, גם לתפקיד החשוב הזה.

אלה ועוד. נשמח לשמוע ממך מר אבי הר-אבן.

מאחר והפורום הוא שרוב האנשים כאן מכירים
את נושא החלל ומעורבים בו ולמעשה יושבת-ראש הוועדה קיבלה למעשה סקירה די מפורטת בנושא החלל ומצאתי אצלה אוזן קשבת, לכן אני קצת אשנה את ההצגה. יחד עם זאת אחת הבעיות שלנו בארץ היא תקשורת כאשר לצערי מוסד א' עושה עבודה מסוימת ובאותו נושא עושה מוסד ב' והם לא יודעים אחד על השני. יודעים מה נעשה בנאס"א, אבל לא יודעים מה שנעשה במרחק ששים-שבעים קילומטר. זו אולי תהיה הזדמנות להציג כאן את הדברים כדי שנדע יותר מה אנחנו עושים ואני כבר אומר לכם שאני יוזם כנס של סטודנטים, זה הדור הבא, מכל המוסדות שיקבלו סקירה כאשר כל אחד ייתן סקירה על מוסדו כדי שפשוט באמת לדור הבא אולי יהיה יותר שיתוף פעולה.

חשיבות החלל. לכם לא צריך לומר, שלמעשה אנחנו היום כבר נמצאים בעידן החלל. אולי התלמידים פחות מודעים לנושא למרות שלפי ההצגות שהם עשו לנו הם בתחום ההיי-טק הרבה יותר קדימה מרבים מאתנו. בכל אופן, אנחנו כבר היום נמצאים בעידן החלל והתזה שלי היא שאם אנחנו לא נדע להמשיך להחזיק ולהיות ברכבת המהירה הזו שנוסעת בתחום ההיי-טק בנושא החלל, אנחנו נהיה כמו קרון שניתק מהרכבת, הרכבת ממשיכה לנוע והקרון מתנתק ומתרחק ומתרחק עד שהוא נעמד. אם באמת אנחנו רוצים להיות מדינה מתקדמת, אנחנו חייבים להמשיך להיכנס לנושא הזה. נחשוב מה היה קורה אם לא היה לנו חשמל במשך שבוע ימים, כי אנחנו מדינה מודרנית, אבל במדינה אחרת באפריקה אני לא חושב שזה היה משפיע. אותו הדבר, בעוד מספר שנים ללא ידיעה איך לנצל את החלל, אנחנו נהיה במצב דומה.

כבר היום אנחנו יודעים שבנושא של איכות סביבה, נושא של החור באוזון, נושא של זיהומים, החלל הוא כלי מאוד מאוד רציני. תקשורת, לא צריך לספר, החל מנושא של משחקי כדורגל וחדשות חמות מכל מיני מקומות בטלוויזיה, ללא חלל, ללא הלוויינים שנמצאים מסביבנו, לא היינו יכולים לראותם. חישה מרחוק, אותם צילומים, צילומי לווין, אותם לוויינים שמצלמים אותנו, היום כבר אפשר לקנות תמונות ברזולוציה של מטר והחזון שלי – ולא נמצא כאן נציג משרד החקלאות – שבעוד מספר שנים החקלאי יקבל פעם בשבועיים דוח ויהיה כתוב שעל-סמך צילומי חלל עליך לשנות את הגידולים, עליך להשקות, יותר מדי השקית וכולי.

אנחנו היום כבר בתחום הניווט משתלבים במערכת הניווט העולמי. יש לנו פעילות של ניצול המערכת הלוויינית לניווט לצורך נושא של חקר או העמקת הידע בנושא רעידת אדמה.

נושא של מיקרו-גרביטציה, ניסויים בחלל, שידובר על זה בהמשך למרות שהניסוי עצמו הוא לא במיקרו-גרביטציה.

חיזוי ובקרת אסונות טבע, כולנו זוכרים שהנושא של צ'רנוביל עלה לכותרות אך ורק בגלל הלחץ של האמריקאים שגילו אותו באמצעות לווין כאשר התקופה הייתה עדיין תקופת המלחמה הקרה.

הוריקנים, כולנו רואים בטלוויזיה. חיזוי רעידות אדמה.

בקיצור, יש לנו כאן מכלול שלם של נושאים.

מדינת ישראל החליטה להיכנס קצת לנושא החלל בשנת 1983 כאשר הוחלט בהחלטת ממשלה להקים את סוכנות החלל. היום סוכנות החלל היא אחד מחמישה גופים במשרד המדע, התרבות והספורט. יש מינהל תרבות, מינהל מדע, מינהל ספורט, סוכנות החלל והיערכות ישראל לעידן האינטרנט.

מבחינת המבנה של סוכנות החלל אנחנו מאוד דומים למה שקורה בגרמניה. אין לנו מעבדות משלנו כפי שהיה בגרמניה עד לפני שנה, אנחנו גוף מתאם את פעילות החלל האזרחית במדינה, בין הגופים שמבצעים אותה בין משרדי הממשלה ויחד עם גופים חיצוניים.

מה תחומי הפעילות שלנו? יש לנו מספר פרוייקטים ועל כל אחד מהתחומים האלה תקבלו במספר דקות בהמשך סקירה מהמומחים שנמצאים כאן ואני מודה להם שבאו מהצפון הרחוק, מחיפה או למעשה מהקריות, עד שדה בוקר ובזה כיסינו את כל המדינה.

יש לנו פרוייקט לווין של הטכניון שמסתובב כרגע סביבנו. פרוייקט שנעשה על-ידי סטודנטים בסיוע מדענים עולים מרוסיה. יש לנו פרוייקט גדול מאוד שאוניברסיטת תל-אביב עם חברת אל-אופ עובדים בו. זה פרוייקט שלמעשה התחיל להיות שיתוף פעולה עם ברית-המועצות עוד לפני הסרת החומות, כך שמבחינה מדינית הייתה לזה חשיבות וגם מבחינה מדעית. יש לנו פרוייקט של רפא"ל, ואני לא רואה פה נציג שלהם, כשאנחנו הכנסנו אותם לפרוייקט עם הולנד, פרוייקט אזרחי. כל אלה הם פרוייקטים אזרחיים שלראשונה רפא"ל, שעד אז עסק אך ורק בנושאים ביטחוניים, פתאום פרץ דרך תחום האזרחי בשוק החלל העולמי. יש לנו בנחל שורק מספר פעילויות ואנחנו נשמע לאחר מכן גם על הפעילות הזאת.

יש לנו שני אסטרונאוטים, אחד והגיבוי שלו, כאשר הפרוייקט הוא משותף עם אוניברסיטת תל-אביב. ניסוי תלמידים שזה דבר די חדש שהתחלנו בו השנה בשיתוף משרד החינוך והטכניון. יש לנו עם סוכנויות חלל אחרות מספר פרוייקטים משותפים שאני אומר עליהם כמה מלים.

בנושא חישה מרחוק, למעשה כל המוסדות האקדמאים והתעשייה שלנו משולבים ויש גם קשרים עם קהיליות המדע בחו"ל. מזעור מערכות, אנחנו מאוד מצטיינים במזעור מערכות ואני רוצה לציין בסיפוק שיש לנו היום שלושה לוויינים כחול-לבן שמסתובבים סביבנו ושלושתם נהנים מהטכנולוגיה הממוזערת שפותחה בארץ ואנחנו משמשים מוקד.

יש סיכוי לייצא?

גם בנושא הייצוא יש התעניינות סביב
הפרוייקטים האלה, סביב הלווין של הטכניון שאנחנו מנסים למסחר אותו. יש שאלות והתעניינויות ולא מעט משלחות היו לראות אותו. תתי המערכות שפיתחנו באותם לוויינים, חלקם נמכרו כבר לשוק האזרחי באמצעות הקשרים שיש בינינו ובין סוכנויות חלל אחרות.

פניתי לשר החינוך מר יוסי שריד והצעתי לו שבשנה הבאה, כאשר נאס"א תשגר את האסטרונאוט, וגם יתבצע ניסוי החלל, נכריז על השנה כעל שנת החלל בבתי-הספר, נקבל לשם כך סיוע מסוכנויות חלל אחרות ששם הנושא הזה הוא בעל משקל מאוד רציני. אני מאמין שמאוד חשוב לחנך את הדור הבא ואפילו את הדור אחרי הבא. הדור הבא זה הסטודנטים והדור אחרי הבא זה הילדים שיושבים כאן וגם יותר קטנים.

מבחינת שיתופי פעולה עם גופים בחו"ל. יש לנו הסכמים ושיתופי פעולה פוריים עם סוכנות החלל האמריקאית הגדולה ביותר. יש שם 17 אלף איש עם תקציב של 13,8 מיליארד דולר. סוכנות החלל הצרפתית שלא מזמן ביקרו אנשים ממנה כאן ויש לנו כבר פרוייקטים אתם. לפני שבועיים היה לנו משם ביקור מאוד בכיר ויהיה לנו ביקור נוסף.

חברת הכנסת קולט אביטל לקחה על עצמה לעמוד
בראש השדולה, כך שאם צריך משהו ברמה הציבורית-פוליטית, אנחנו לרשותכם.

עם הגרמנים הייתה לנו הצעה לגבי לווין באל-אופ
שהגרמנים הציעו לקרוא לו דוד. גם מסביב לזה יש פעילות. קיבלנו גם מהקהילייה האירופאית תמיכה מסוימת. עם הרוסים, למרות הבעייתיות, מצד אחד יש לנו פה ריכוז עצום של מדענים מרוסיה וזה עוזר מאוד לקשרים אתם. רק לפני שבועיים הייתה כאן משלחת של משרד התעשייה והמסחר לגבי שיתופי פעולה אתם ויושבת כאן נציגת משרד החוץ שגם היא השתתפה בדיוני המשלחת כאשר אחד הנושאים היה נושא חלל ותעופה.

יש לנו פרוייקט מסחרי, מסחור של לווין אופק שאנחנו נציג אותו כאן בכמה מלים. זה לווין שנקרא ארוס. יש לנו לווין תקשורת, עמוס. יהיה לנו עוד מעט עוד אחד.

כל נושא לווין עמוס והתחרות בתקשורת, זה שייך
לוועדת הכלכלה של הכנסת ואנחנו כועדת מדע שותפים או מתלווים לדיונים שהיא מקיימת.

בנושא תקציבים. בשנת 1994 מונתה על-דעת
משרד האוצר ועל-דעת משרד המדע ועדה, ממלכתית בראשותו של עוזיה גליל, בהשתתפות פרופסור זינגר ובן-ציון נווה. הוועדה הזו עשתה עבודה מאוד רצינית במשך שלושה חודשים והמליצה שלסל"ה צריך להיות תקציב של חמישה מיליון דולר. האוצר קיבל את ההמלצה הזאת אבל לפני מספר שנים תקציבנו היה שני מיליון דולר והיום התקציב שלנו הוא פחות ממיליון דולר. שר המדע, התרבות והספורט הנוכחי, מר מתן וילנאי, הגדיר את המצב כמגוחך ומחר מתקיים אתו דיון ואני מקווה שתהיה נכונות, למרות כל המגבלות התקציביות, להעלות את התקציב הזה שיהיה יותר רציני.

מדינת ישראל משקיעה סך הכל בתעשייה, במחקר, בכל הניסויים שעשינו מעל חמישים מיליון דולר לשנה שזה מעט מאוד יחסית לתקציבית אחרים.

תודה רבה.

אני אספר מה עושה הטכניון. אני הייתי חבר
הוועדה העליונה של סל"ה בגלגוליה השונים ובמסגרת הזאת הייתי חלק מאלה שכתבו את התוכנית הרב-שנתית.

הטכניון עוסק בנושא החלל הן בהוראה והן במחקר. בשנת 1988 שינינו – אני הייתי אז דיקן הפקולטה להנדסה אווירונאוטית – את ההדגש והמחלקה נקראה לפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל. מאז בעצם מלמדים בטכניון ויוצרים משהו בין חמישים לשבעים מהנדסים שיש להם הסמכה להיות מהנדסי חלל.

כל שנה?

כל שנה.

כמה מהן נשים, סטודנטיות?

כ25- אחוז. הטכניון גדל מכ15- אחוז נשים למשהו
כמו 40 אחוז נשים אבל עדיין התחומים האלה הם קצת פחות עם נוכחות של נשים ולא בגלל שאנחנו לא רוצים, אלא שהרבה אמהות יהודיות אומרות לבנות שלהן לא ללמוד את התחום הזה.

בנוסף להוראה הספציפית בהנדסה, הייתי אומר בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל במיוחד, בהנדסת חשמל ומדעי המחשב גם כן, יש לנו את הפקולטה הגדולה ביותר במזרח התיכון למדעי המחשב.

הטכניון פתח לפני כעשר שנים מכון לחקר החלל. הוא נתמך על-ידי יהודים ציונים חמים מעבר לים. לצערי יותר על-ידי אלה מאשר על-ידי הגופים הציבוריים במדינת ישראל, אבל לאט לאט זה משתנה. המכון נקרא מכון אשר, על-שם משפחת אשר משיקגו, ואנחנו שיגרנו לווין. ללווין קוראים טקסד גרבין כי ישנו יהודי חם במיאמי שקוראים לו גרבין שתרם שני מיליון דולר לצורך שיגור הלווין. זאת התחלה יפה, אבל אחת הסיבות שאני חושב שחשובה הישיבה הזאת היא כי אי-אפשר להמשיך בדרך הזאת. זה חייב להיות משהו מסודר ולא רק על-ידי קבלת תרומות.

המכון לחקר החלל הוא צורה מאוד מעניינת של קליטת עלייה. מתוך כ25- עובדים במשרה מלאה שמועסקים במכון לחקר החלל, 20 הם עולים חדשים מתחומי החלל בברית-המועצות לשעבר. זה צירוף נהדר של קליטת עלייה וספיגת חומר וטכנולוגיות שאחרת אולי לא היו מגיעים אלינו וזו נקודה חשובה לציון.

הפעולה החדשה שאנחנו עושים היא פרוייקט סטארט-אפ יחד עם משרד החינוך. הטכניון לקח על עצמו להוביל שלוש כיתות של בית-ספר תיכון שנציגיה נמצאים כאן עכשיו בפרוייקטים שהאסטרונאוט הישראלי יפעיל בחלל. אם לא הוא, זו תהיה הפעלה על-ידי אסטרונאוטים אחרים. התלמידים האלה בתיכון יעשו את המעקב אחרי הפרוייקט הזה, ינחו את האסטרונאוט ואני מקווה שעל-ידי זה לא רק ילמדו אלא ימצאו עניין להמשיך בתחומים האלה.

יש לנו גם תחנת קשר ללווין שלנו בבית-ספר תיכון בחיפה שעוזר לנו במעקב. הלווין הזה בין השאר עובד גם על שידורי רדיו חובבים.

אבי הר-אבן אמר את העיקר. אנחנו נמצאים עכשיו במצב של תוכנית רב-שנתית חדשה שצריך להתחיל אותה. ההיקף שעוזיה גליל ושותפיו דיברו עליו של חמישה מיליון דולר לשנה, מזה עשרים אחוז ללווין הטכניון. אני חושב שעכשיו צריך להגיע לזה ולהגדיל את התקציב לעשרה מיליון במקום חמישה מיליון.

הוחלט שהתעשייה האווירית תהיה קבלן ראשי
תעשייתי בנושא החלל. עד היום היא יצרה ארבעה לוויינים, אופק 1 ואופק 2 ששוגרו בשנת 1968 והיה לי הכבוד לשגר אותם. אופק 3 ששוגר לפני כחמש שנים, אופק 4 שלצערנו השיגור שלו נכשל בינואר 1988, לווין גיאו-סטסיונרי, עמוס, שאנחנו מקווים שהתוכנית תתבצע ותצא לפועל לגבי הכבלים והלוויינות, ולווין עמוס ששוגר במאי 1996. כעת התעשייה האווירית התחילה לעבוד על לווין נוסף, לווין עמוס 2.

בנוסף לכך התעשייה האווירית מעורבת בפרוייקט אמריקאי רב-לאומי. מפעלים שלה, מפעל תמ"מ, הצליח באמצעות קשרים שיצרנו עם סוכנויות חלל אחרות להיכנס לפרוייקטים רב-לאומיים צרפתים ואמריקאים.

התעשייה בארץ יודעת לייצר מערכות שעומדות
בסביבת כדור הארץ, אבל סביבת החלל שונה באופן מהותי מסביבת כדור הארץ והיא כוללת אלמנטים שלא נמצאים בסביבת כדור הארץ והלוויינים צריכים לתפקד בה. זה כולל קרינה מיננת מסוגים שונים שגורמים לכשל של רכיבים אלקטרוניים בחלל, לשיבוש של פעולות המחשבים בלוויינים ולכשל של החומרים. זה כולל יו.וי. שכולנו יודעים שגורם לבליה של משטחים חיצוניים, זה כולל ואקום גבוה שגורם להתנדפות של חומרים וכתוצאה מכך תוצרי ההתנדפות יכולים לכסות מערכות אופטיות ולגרום לאיבוד פעולתם. זה כולל חמצן אטומי שהוא המרכיב העיקרי של האטמוספרה בגבהים בין 200 ל700- קילומטר. יש לנו לווין שנע במהירות מאוד מאוד גבוהה, מתנגש עם החמצן האטומי ולפנינו כאילו ריאקציה של חמצן אטומי עם משטחים בטמפרטורה של 50 אלף מעלות.

יש מטרואידים ושברי חלל שנעים במהירויות מאוד גבוהות ויכולים לנקב חורים בלוויינים ולגרום לכשל שלהם, ויש פלסמה שגורמת לטעינה שלהם ולהתפרקויות חשמליות שגם גורמים לכשל שלהם.

מישהו צריך לספק לתעשייה בארץ את היכולת לתפקד בסביבה כזאת לאורך זמן וללא תחזוקה. לפעמים זה לוקח אפילו כעשר שנים. עמוס למשל אמור לתפקד כעשר שנים.

לכן הקמנו בממ"ג סורק מוקד ידע לאומי בנושא של סביבת חלל. המוקד שלנו משרת את התעשייה הישראלית והוא שותף לכל אותם פרוייקטים ששמעתם עליהם ושתשמעו עליהם. אנחנו בעצם מהווים מכון תקנים ישראלי בנושא של סביבת חלל ואנחנו גם מקיימים שיתופי פעולה בינלאומיים למשל עם נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית כאשר אנחנו עומדים לשגר חומרים במשותף במעבורת החלל ולבחון את תפקודם בחלל. יש לנו שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופאית ועם סוכנות החלל הצרפתית אנחנו מפתחים גלאי קרינה שמיועדים להיות משוגרים על לוויינים ישראלים וצרפתים ולמפות את סביבת החלל, את סביבת הקרינה, כדי שנדע מה קורה באותם מסלולים שמעניינים אותנו.

אנחנו עוסקים בשני היבטים. מצד אחד היבטים של פרוייקטים. זאת אומרת, נותנים לפרוייקט המסוים את כל הגיבוי שהוא זקוק לו מהתחלת התכנון ועד לשיגור וגם אחורי השיגור. אנחנו מקבלים את המידע מהלווין ואנחנו מנסים לראות תקלות ואנומליות ולנתח אותן כדי לתת אינפורמציה יותר טובה איך לתקן או לשפר את ביצועי הלוויינים הבאים. אנחנו גם עושים מחקרי תשתית כאשר קודם כל אנחנו מקימים תשתית פיזית ותשתית חישובית כדי שנוכל לתת את התמיכה, וחוץ מזה אנחנו גם עושים מחקרים בחזית הידע בעולם כדי להבין את התופעות הבסיסיות שכרוכות בהתנהגות חומרים בחלל. בצורה כזאת קבוצה של כעשרה איש, כשהיא פי כמה וכמה יותר קטנה מקבוצות מקבילות בחו"ל, מסוגלת לתת לתעשייה הישראלית את כל התמיכה שדרושה לה בנושא של סביבת החלל.

אנחנו גם מנסים לקלוט חוקרות צעירות כדי שהן תהיינה הכוח המניע בעתיד של הפעילות כאשר ראש קבוצת החומרים שלנו כיום היא חוקרת ואני עומד לקלוט חוקרת כראש קבוצת האלקטרוניקה. כך שגם בקטע הזה אנחנו תורמים את תרומתנו.

האם יש פה העצמה או גם כפילויות, ביניכם לבין
הטכניון, האוניברסיטאות והמכונים?

אין כפילויות. אנחנו נותנים את השירות. יש לנו
תיאום ויש קשר הדוק בינינו לבין התעשייה, בינינו לבין הטכניון וכדומה.

הוא למעשה מכון תקנים ישראלי לנושא חלל.
קישרתי אותו עם מכון התקנים שלנו כי הם לא ידעו אחד על השני.

נתחיל עם זה שכל העובדים שלנו הן עובדות.
התבקשתי להציג קצת יישומים מסחריים של חברות בנושא חישה מרחוק. מה שאתם רואים כאן, זו דוגמה של עבודה שאנחנו עכשיו מנסים לעשות עם סנסור מוטס.

אני לא מציג כאן את כל היישומים אלא כאלה שהיו קשורים לפרוייקטים מסחריים.

היישומים זה כאשר חברות עסקיות בוחרות
לקחת תחומים מהמחקר ולפתח אותם לעניין כלכלי?

לא. היישומים כאן זה בעצם ניצול החלל או
לוויינים או סנסורים אחרים למטרות עבודה מסחריות, למטרות כסף.

בנושא תכנון חקלאי, עושים סוגי גידולים וכדומה. גיאולוגיה וחיפושי מחצבים. ניתור איכויות מים באגמים ובימים וכמובן פרוייקטים של תשתית כשהפעולה של שימוש בלוויינים או בסנסורים אחרים היא כרוכה בעלויות יחסית נמוכות, ושנית, האפשרות לעבוד במקומות שהם לא נגישים.

בשקף הזה אתם רואים תיאור של חלק מפרוייקט שנעשה לפני כמה שנים בניגריה, מיפוי של שימושי קרקע וסוגי קרקעות, שזה עוד פעם רקע לפרוייקט הנדסי, תכנון מים וכדומה. כל פרוייקט בחישה מרחוק, בדרך כלל כולל גם עבודת שדה.

פרוייקט אחר שהוא דווקא קרוב אלינו בנושא איכות הסביבה. מי שמזהה, זה מפרץ חיפה. כאן אנחנו רואים ניצול של סנסור שיושב על מטוס למיפוי איכות מים, במקרה זה חומר מרחף, צבעים כהים – ריכוזים גבוהים, צבעים יותר בהירים – ריכוזים יותר נמוכים. רואים יפה מאוד את ההשפעה של הקישון על כל מפרץ חיפה. למעלה אנחנו רואים את נחל הנעמן ויותר למעלה את עכו.

פרוייקט אקזוטי אחר בתחום גיאולוגיה – וזה הכל פרוייקטים שעשינו וגם קצת הרווחנו כסף – פרוייקט של חיפושי זהב בתימן. זה פרוייקט שנעשה עבור חברה קנדית. עוד פעם, עיבוד מיוחד של צילום לנסאפ בשילוב נתונים גיאופיזיים ואחרים. איפשרו לנו למפות ולהציג אזורים שכדאי לנו לעשות בהם בדיקות שדה, אבל לצערנו את בדיקות השדה עשתה החברה הקנדית.

פרוייקט שסיימנו בשנה שעברה, מיפוי שלושה אגני היקוות באתיופיה באזור אדיס-אבבה. עוד פעם, רקע לפרוייקט הנדסי של תכנון מים. אם נסתכל יותר מקרוב, זו דוגמה של אחד האזורים. שוב, אנליזה והפעם באמצעות לווין צרפתי, ולמעשה מהתוצאות היא המפה הזאת והיא בעצם שימושי קרקע כאשר כל צבע מייצג שימוש קרקע אחר, אם זאת צמחיה, חקלאות וכדומה.

כאן אתם רואים פרוייקט אחר עם לווין אמריקאי, הפעם עבור חברת חשמל. מיפוי מה שנקרא טמפרטורות של מי הקירור כאשר לפרוייקט הזה יש הרבה השלכות גם על חברת חשמל וכמובן על המשרד לאיכות הסביבה.

בשקף הזה אתם רואים את מה שאנחנו עומדים בפניו היום, שזה לוויינים עם רזולוציות של מטר.

בעתיד מסתבר שהחקלאי יקבל דוח שבועי או
דו-שבועי שבו יהיה כתוב מתי הוא צריך להשקות, באיזה אזור מתפתחת מחלה, אם יש לו יותר מדי מליחות או חנקן בקרקע והוא צריך להחליף את הגידול. על זה יש כל מיני מחקרים כאשר באוניברסיטת בר-אילן למשל עשו מחקר בנושא מליחות. באוסטרליה למשל לא מפתחים היום שדות ללא חוזה שיש עם חברת לוויינים שמראה כל הזמן מה שקורה.

היישום החקלאי למעשה היה אחד היישומים
שעליו קמה החישה מרחוק, כאשר האמריקאים עשו אנליזה על כמות החיטה ברוסיה. בגדול, מנצלים תכונות של ערוצים שונים בלווין כדי לנסות ולמפות סוגי גידולים וכדומה. מה שאני מראה כאן זו דוגמה קטנה מחבל הבשור. זה צילום שנעשה על-ידי שימוש בלווין אמריקאי שיש לו שבעה ערוצים בתחום הנראה עד האינפרא האדום הרחוק. מה שאנחנו רואים כאן זה בעצם מעוף ציפור - או אם אנחנו היינו טסים מעל הבשור – בצבעים טבעיים, ועל-ידי שילובים של ערוצים שונים אנחנו למעשה יכולים ישר לראות גידולים, סוגי גידולים כאשר הצבעים האדומים לגווניהם מייצגים פוטו סינתזה וכדומה. אפשר לעשות אנליזה אחרת שהיא הרטיבות בשטח. עוד פעם, צבעים כחולים מראים את כמות הרטיבות ואפשר לראות השקיה של שדות וכדומה.

לצערי, המדינה שלנו קטנה ויש יותר מדי לנדרוברים והאנשים מעדיפים ללכת ולראות את זה בעיניים מאשר לנצל צילומי לווין למטרות חקלאות.

התבקשתי על-ידי אבי הר-אבן להציג את תוכנית
הלימודים שלנו. אני חייב להדגיש שאנחנו מלמדים גם חישה מרחוק וגם ממ"ג ואני מוכרח להודיע כאן למרכז המחקר הגרעיני שממ"ג בסביבתנו זה מערכות מידע גיאוגרפי וזה כבר קופי רייטר.

אוניברסיטת חיפה היא למעשה האוניברסיטה האחרונה, החוג לגיאוגרפיה, שהצטרף לכל הנושא הזה מתוך הבנה, של האוניברסיטה, שהיום לא ניתן ללמד גיאוגרפיה או דברים שקשורים למדעי האדמה בלי חישה מרחוק ובלי הממ"ג. ההתחלה שלנו היא רק לפני ארבע שנים. אנחנו כבר היום עומדים עם משהו כמו תשעה קורסים, עם ששים-שבעים סטודנטים שלומדים בתואר ראשון ושני, מתוכם לפחות ארבעים לומדים לתואר שני כשעשרה מהם עושים כבר מחקרים עם תזה. כלומר, סטודנטים של מסלול א'. יש לנו ארבעה דוקטורנטים, מתוכם שניים לחישה מרחוק.

אני אציג כאן רק מעט עבודות. זאת למשל עבודה של עופר בארי, סטודנט לדוקטורט מקיבוץ יגור שעושה עבודה בנושא של מה שאנחנו קוראים חקלאות מדויקת. אנחנו משתמשים פה בצילומים ממטוסים, צילום ידני או ממצלמה טרמלית. זה עדיין לא טוב עבור סוכנות החלל, ואני מדגיש את זה, משום שלסוכנות החלל היה למשל כסף כדי לתת לשלושה מחקרים מתוך 19 הצעות שהוצעו בשנת 1999, כך שההצעה הזאת לא התקבלה כמו עוד 16 אחרות. הגענו כבר למצב שהשנה, בשנת 2000, לא טרחנו להגיש את זה אלא העדפנו להגיש את זה בשיתוף פעולה עם המרכז למיפוי ישראל ועם אוניברסיטה בגרמניה, במינכן, ל-JIF, לנסות להתקבל שם למרות ששם זה חמישים-ששים אחוז יותר טוב מאשר להגיש לסוכנות החלל משום שיש להם תקציב נמוך. נדמה לי שגם השנה זכו רק שלוש או ארבע הצעות מתוך אלו שהוגשו.

כאן אתם רואים דוגמה למה שעושה פה עופר כאשר הוא מנסה לקבוע את הקשר בין פרמטרים שונים ליבול שמתקבל. במקרה הזה מדובר בחלקות בוטנים בעכו, בתחנה של משרד החקלאות, שאנחנו פשוט מתלבשים עליהם. אתם רואים שהם עושים הרבה מאוד בדיקות. אנחנו למשל יכולים להגיד מהר מאוד שיש להם בעיות בהשקיה. הכוונה היא לא להיות חכמים ולהגיד כמה יבול יהיה אלא לעזור בניהול היום יומי.

עבודה שנייה זו עבודת מגיסטר על-ידי אביטל ברג והיא חוקרת כאן תופעות של סיווג. אנחנו מדברים כאן על ניסיון להוציא את היער מהעצים. כלומר, אנחנו עובדים ביחידות קטנות מאוד. זהו סיווג רגיל ואתם רואים צורה של סיווג רגיל. על זה אנחנו עושים עבודה טקסטוראלית. כלומר, אנחנו מזהים למשל מושבה כמו דניה או את המושבה הגרמנית או נווה שאנן, מחפשים את זה טקסטוראלית ויודעים להפיק מזה את צורות היישוב, כלומר גודל, צפיפות, אם זה פרבר וכולי. אפשר לראות מתאם יפה בין השכונות שאנחנו מקבלים.

דבר נוסף שהיא עושה זה אינדקסים למשל צורות התיישבות וכאן למשל יש שלוש דגימות ואפשר לראות שיש חתימה מסוימת לאיזשהו אינדקס שאנחנו בודקים והיא חוקרת למשל את הנושא של פיתוח.

את הדוגמה הזו עושה דוקטורט בשם באשיר חאג'-יחיא מכפר טייבה.

מה אחוז הערבים שלומדים לדוקטורנט במחלקות
שלכם?

יש דוקטורנט אחד. במגיסטר כרגע אין כאשר היה
אחד והוא פרש. מתוך הששים של GIS, נדמה שיש שבעה כאשר מתוכן יש שלוש בנות.

הרעיון הוא של זיהוי שינויים. אנחנו קשורים באופן הדוק לנושא של מיפוי. זה תצלום ישן שאנחנו מחפשים להשוות אותו לתצלום חדש. אם אני אניח אחד ליד השני, תוכלו לראות את ההבדלים. כל הרעיון שלנו בסופו של התהליך, וזאת עבודת הדוקטורט שלו, להגיע למצב שבו זה מזוהה אוטומטי ואתם רואים שהקווים האדומים אלה כבר קווים שעוברים בכלל למערכת אחרת של מיפוי ואתם רואים וקטור שכבר אומר מהו השינוי. לא רק שהיה שינוי אלא גם מהו השינוי.

יותר משאני שייך לאוניברסיטת בן-גוריון אני
שייך למכון לחקר המדבר בשדה בוקר בקמפוס שדה בוקר שהוא פקולטה לכל דבר באוניברסיטת בן-גוריון. גם השנה קיבלנו אישור להעניק תוארי מסטר ויש לנו גם סטודנטים שלנו בדומה למדרשת פיינברג. אנחנו היום ארבעה חוקרים בדרגת דוקטור ומעלה, כאשר אחת מהם היא אישה. יש לנו שמונה סטודנטים בדרגת מסטר ומעלה כאשר מתוכם שלוש נשים ופלשתינאי אחד. אני רוצה להדגיש שאנחנו בוחרים את הסטודנטים לפי ההישגים שלהם ולא לפי דת, גזע, מין וכל הדברים האחרים.

מטבע הדברים, מכיוון שאנחנו נמצאים במכון לחקר המדבר אנחנו עוסקים בעיקר בנושאים של אזורים צחיחים, תהליכי מידבור ושינוי אקלים. אנחנו מתרכזים במחקרים יזומים בנגב כדוגמת פיתוח אינדיקטורים לניתור בצורת כגון הבצורת שהייתה בשנה שעברה. כמובן, כל האינדיקטורים הם אינדיקטורים שאפשר ללמוד באמצעים של חישה מרחוק, נניח צמחיה בשילוש טמפרטורה על פני הקרקע. אנחנו מקיימים די הרבה מחקרים יזומים בארצות אחרות כמו במרכז אסיה, תורכניסטן, אוזבקיסטן, במונגוליה ובאפריקה.

יחד עם חוקרים מקומיים?

כמובן. תמיד יחד עם חוקרים מקומיים.
המחקרים האלה ממומנים או על-ידי ה-USAID, שזה גוף אמריקאי או על-ידי קרן המחקרים של השוק האירופאי במסגרת הרביעית ובמסגרת החמישית.

לארצות המתפתחות יש המון רצון כיוון שהחוקרים שם מרוויחים די הרבה כסף שהולך לכיסם מהמחקרים האלה ולכן יש להם הרבה רצון לשתף אתנו פעולה. מעט תועלת אפשר להפיק מהם, אבל כיוון שאנחנו עוסקים בחישה מרחוק, עבורנו זה לא כל כך חשוב.

בנוסף המעבדה לחישה מרחוק, בגלל המיקום הייחודי שלה בספר המדבר הישראלי, היא אבן שואבת למיקום מכשירים מסוימים של נאס"א, למשל, כמו סנפוטומטרים, של גרמניה, של מכון בשם מקס פלנט שהוא אחד המכונים הגבוהים ביותר בגרמניה למחקר, וגם בלגיה. שמים אצלנו מכשירים כדי לנתר גם את האטמוספרה, גם את האבק, גם את הארוסולים וכל הדברים שניתן לנתר. יש לנו די הרבה שיתוף פעולה עם הגורמים האלה.

בשנה הבאה, בסוף אוקטובר, נקיים כנס בינלאומי של ארצות הים התיכון בנושא מידבור ואנחנו מקווים גם לתמיכת הממשלה וגם לתמיכתה של סל"ה בנושא הזה. ארצות הים התיכון זה אנחנו והארצות השכנות.

אני אציג כאן מספר קצר מאוד של דוגמאות של
מחקרים שאנחנו מבצעים בנושא לחות קרקע ואיכות גופי מים במדינת ישראל. המחקרים האלה מבוצעים בשיתוף פעולה ביחד עם המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, מספר אנשים מהמחלקה לגיאו-פיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, המכון לחקר המדבר ועוד. אלה הם מחקרים שמתבצעים על-ידי קבוצת חוקרים בתחום הזה של לחות קרקע ואיכות גופי מים.

אנחנו משתמשים בעיקר במערכות מכ"ם כשהיתרון של מערכות מכ"ם מהחלל זה שזה לא תלוי במזג אוויר אלא זה פועל בכל תנאי מזג אוויר, רואה דרך העננים, רואה בחורף ובקיץ, וזה לא תלוי בשעה, כלומר, אפשר לעבוד ביום ובלילה ולאסוף נתונים. לדוגמה, התמונה החורפית הזאת מאזור אביבים כשאנחנו כאן מראים לחות קרקע.

דבר נוסף הוא מערכת מוטסת שפיתחנו לצורך ניתור לחות קרקע ואני מראה כאן דוגמה של אזור מאוד מצומצם, שדה חקלאי ליד אשלים בנגב, שמיפינו בו את לחות הקרקע. אחד הדברים המעניינים שאנחנו רואים כאן, זו העלייה בלחות הקרקע באזור הזה. כשחזרנו לשדה גילינו שם דליפה של מים, דליפה של ברז שטפטף. במערכות האלה אנחנו מסוגלים לנתר גם בזבוזי מים.

דוגמה נוספת היא מיפוי של תת הקרקע. בצד שמאל, זה התחום הנראה לעין, מה שאנחנו היינו רואים אם היינו טסים מעל האזור הזה. כאן רואים תחילה של ערוץ נחל. בצד ימין אנחנו רואים אפיק נחל קבור על-ידי דיונות והדבר הזה למשל מעניין מאוד את קרן קיימת לישראל שנוטעת עצים בנגב עבור חיילי גבעתי והיא מחפשת את המקומות בהם יש אפיקים קבורים, כיוון שיש שם סיכוי ללחות קרקע גבוהה.

מחקרים נוספים שהתחלנו לאחרונה זה ניתור איכות גופי מים ביחד עם פרופסור אנטולי גיטלסון ועם המכון לחקר ימים ואגמים, עם השלוחה שלהם בכינרת. כאן אני מראה לכם את מצב הים התיכון בחודש שעבר כפי שהוא נראה מהחלל, ואנחנו רואים כאן למשל ריכוז מאוד גבוה של כלורופיל שמראה על ערבול והזנה של נוטרלטים אל הים ושם יש עלייה באצות כאשר שינויים בתכולת האצות מעידים על שינויים באיכות המים. הפרוייקט הזה גם מתבצע בכינרת שזה גוף מים קטן בתוך שטח המדינה.

פרוייקט נוסף שמתבצע בימים אלה תוך שיתוף פעולה עם נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, וסוכנות החלל הגרמנית זה פרוייקט למיפוי טופוגרפי של כל כדור הארץ. אנחנו מבצעים את עבודת השדה והכיול באזור הנגב. הכוונה היא למפות את הטופוגרפיה מששים מעלות צפון עד ששים מעלות דרום, כלומר, כל שטחי היבשה המאוכלסים בכדור הארץ. ברגעים אלה ממש סטודנטים נמצאים בשדה ומציבים משיבי מכ"ם ומבצעים מדידות GPS, שאלה הן מדידות עם מערכות עיכול לווייניות כדי לדעת בדיוק איפה מכשירי הכיול נמצאים. יש פה שיתוף פעולה עם מערכת הביטחון בפרוייקט הזה.

כאן אתם יכולים לראות פרוייקט נוסף שגם הוא מתבצע עם סוכנות החלל האמריקאית. סוכנות החלל האמריקאית מובילה את תחום חקר החלל והפלנטות. יש לנו הסכם עם נאס"א שאנחנו מהווים ארכיון אזורי לכל המזרח התיכון של נתוני הפלנטות או כל הנתונים הפלנטריים שמתקבלים. אנחנו מקבלים את הנתונים האלה על גבי CD, על גבי מפות ועל גבי תצלומים. מדי שבוע אנחנו מקבלים כמה עשרות CD לעניין הזה וזה משמש למטרות חינוכיות ולמטרות הוראה, כמו גם למטרות מחקר. ההסכם הזה נחתם רק לאחרונה.

לסיכום. סוכנויות החלל בעולם משגרות כל הזמן לוויינים לחלל כדי לנתר את מצב כדור הארץ ואת מצב הפלנטות וללמוד על הפלנטות. בהשקעה לא מאוד גדולה אנחנו יכולים לקצור מהשקעה של הפדיון שהם השקיעו על-ידי השקעה קטנה כאן ולפתח את המחקר הזה. אני חושב שזה בזבוז שאנחנו לא נעשה את זה ונישאר מאחור, גם ברמה המחקרים וגם ברמה החינוכית.

התבקשתי לתת לכם סקירה על פרוייקט
האסטרונאוט שכרגע מתבצע במסגרת שיתוף פעולה. לפרוייקט קוראים 'מלידקס' וזה פרוייקט לחקר האבק מעל הים התיכון, והלוגו שאתם רואים כאן זה מה שהאסטרונאוט וגם אנחנו כנראה נצטרך לשאת עלינו. הוא משקף בעצם את מה שהניסוי הזה אמור לעשות, לפחות לגבי מדידות של אבק בים התיכון. אני קודם אסביר את הניסוי ואחר-כך אני אסביר את המוטיבציה.

הניסוי עצמו אמור להיות שימוש במעבורת כאשר האסטרונאוט שולט על שתי מצלמות, כאשר אחת מהן היא מאוד מתוחכמת עם ששה ערוצים, שאמורות להסתכל על סופות האבק בים התיכון. בו זמנית, מטוס מחקר אמור לטוס דרך אותן סופות אבק ולדגום את החלקיקים שבעצם מצלמים מלמעלה. כל המערכת הזו, כל הנתונים יועברו כמובן למדינת ישראל וגם לארצות-הברית והתקשורת תהיה תקשורת לוויינית בין כל התחנות. בנוסף לכך תהיינה סביב הים התיכון תחנות קרקע שגם הן תמדודנה את סופות האבק שעוברות באזור. יש כאן שקף שבעצם אומר בצורה קצת יותר מפורטת את מה אנחנו רוצים לעשות. יש לנו פה את תחנות הקרקע, מטוס המחקר שאנחנו רואים, ואת המעבורת שנמצאת למעלה.

חלק מהקבוצה שלנו יהיה בארצות-הברית כך שתוכל לשלוט ביחד עם אסטרונאוט במה שקור במעבורת. במקרה והאסטרונאוטים ישנים, הקבוצה שתהיה על הקרקע תוכל לשלוט בחלק מהמערכות. יש לנו פה מערכת של חיזוי מזג אוויר שתוכל להגיד לאסטרונאוטים ולמטוס לאיפה לטוס כדי לבצע את המדידות אותן אנחנו רוצים לבצע.

אני רוצה להראות לכם מה אנחנו רואים כיתרונות. כל הפרוייקט הזה הוא בשיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית ונאס"א בארצות-הברית. הפרוייקט עצמו אושר הן על-ידי נאס"א והן על-ידי סוכנות החלל והמממנים הם חיל האוויר, מערכת הביטחון, כיוון שהאסטרונאוטים שלנו הם אנשי חיל האוויר.

מה הייתה החשיבות לבחירת הנושא הזה?

למה אנחנו רוצים לעשות פרוייקט חללי כזה. כאן
מדובר על מעורבות פעילה בטכנולוגיית חלל ובניגוד לכל הדברים האחרים שאנחנו שומעים פה, פה מדובר על טכנולוגיית חלל כאשר המעבורת היא מאוישת. כלומר, פה יש התערבות של אסטרונאוטים דבר שדורש הן מבחינת הבטיחות והן מבחינת כל הפרמטרים האחרים רמה שהיא בכמה סדרי גודל יותר גבוהה מאשר בחלליות רגילות. זה חלק מהדבר שלשמו אני חושב שמדינת ישראל החליטה שחשוב לה לנצל את הידע שכבר נצבר בארצות-הברית כדי לקבל כאן את הערך המוסף.

בנוסף לכך מדובר פה על ניסוי מדעי בעל חשיבות לא רק למדינת ישראל ולקהילייה בארץ אלא גם לקהילייה הבינלאומית.

למה אנחנו רוצים למדוד אבק? אבק מדברי מבחינת הכמות שנפלטת לאטמוספרה היא הכמות הגדולה ביותר של החומר הטבעי שנפלט אל האטמוספרה. הדבר הזה משתרע על כל הפלנטה בעצם. הרוחות נושאות את האבק למרחקים עצומים, אפילו לאלפי קילומטרים. אנחנו מוצאים בארצות-הברית אבק שמגיע מסין, אנחנו מוצאים אבק במרכז ארצות-הברית שמגיע מסהרה. כלומר, הרוחות מסיעות את זה לכל מקום. אחד הדברים שאנחנו מדברים עליו הרבה היום זו השפעת השינויים באקלים כדור הארץ, השפעה של כל הפרמטרים, ביניהם אחד הפרמטרים שמשפיע הוא האבק. האבק משפיע בדרך שעד היום המדענים לא יכולים לאמוד בצורה יותר טובה. היום אנחנו כן יודעים על השפעת מה שנקרא גזי החממה ולגביהם אנחנו כן מבינים, אבל לגבי החלקיקים שבאוויר והשפעתם הישירה והבלתי ישירה, את זה אנחנו עדיין לא מבינים. המטרה במקרה הזה היא באמת לעזור בהבנה של השפעת האבק על האקלים, השפעת האבק על כמויות הגשם שנופלות במיוחד באזור שלנו ויש השפעה מאוד משמעותית, והשפעה של אינטראקציה למשל של זיהום עם חלקיקי אבק כאשר הדבר הזה משפיע בצורה משמעותית על כל התהליכים שקורים באטמוספרה.

למה אנחנו רוצים למדוד את זה דווקא מהחלל? כפי שראינו גם לגבי דברים אחרים, היתרון של החלל הוא שאנחנו יכולים לראות בסקאלה הרבה יותר רחבה. במקום לטוס עם מטוסים בהרבה מאוד מקומות ולנסות לעשות איזה מיצוע, על-ידי תמונה מהחלל אנחנו מקבלים בבת אחת מבט שהוא מיצוע יותר טוב של ההשפעה של אותו אבק על כל התהליכים.

אלה הדברים שאנחנו רוצים ויכולים לבצע על-ידי מעבורת למרות שכמובן שאפשר לבצע זאת גם על-ידי חללית שתטוס בחלל.

אנחנו יכולים לזהות את המקומות מהם האבק נפלט, דבר שכיום קשה מאוד לזהות. אחד הדברים החשובים ביותר הוא שאנחנו כן יכולים לזהות או לפחות לאמוד את כמויות האבק שנפלטות את האטמוספרה, דבר שמבחינתנו הוא בעל חשיבות עצומה אם אנחנו רוצים להבין איך האבק הזה בכלל ישפיע על האקלים של כדור הארץ ועל אקלים האזור שלנו.

מה הייחודי בניסוי שלנו? הניסוי התמקד באזור שלנו, זה אזור הים התיכון. בינתיים לא בוצעו ניסויים באזור שלנו. המדידות התבצעו עם מצלמות מאוד מתוחכמות וכמו שנאמר קודם התבצעה מדידה בו-זמנית על-ידי מטוס ועל-ידי לווין או על-ידי המעבורת, דבר שנותן לנו אפשרות לראות את המדידות שנעשות מהחלל. כיום, בארצות-הברית, יש שני לוויינים שמודדים אבק אבל הם מודדים בצורות שונות, בזמנים שונים ולא באותו מקום. כתוצאה מכך אין קואורלציה, אין קשר בין המדידות שמתבצעות וזו בעצם אחת הסיבות שנאס"א אישרה והסכימה והייתה שמחה שאנחנו נעשה ניסוי שיעזור בקואורלציה הזאת של שני הלוויינים האלה.

כיוון שאנחנו נטוס מעל הים התיכון ולא תמיד יש סיכוי במשך 16 יום לראות אבק, ויש סיכוי שלא יהיה אבק בדיוק באזור הזה, הרחבנו את אזור המטרה שלנו גם לאזור האוקיינוס האטלנטי. יש לנו מטרה נוספת שבמקרים שאנחנו נעבור מעל סופות רעמים, יש אורות מאוד מיוחדות שהתגלו לפני כעשר שנים ועד היום לא נחקרו מהחלל בכלל, ובמקרה הזה אנחנו נהיה הראשונים שנבצע מדידות מהסוג הזה.

מדובר בניסוי באוניברסיטת תל-אביב, ניסוי בתוך
התחום הכללי של מדע מן החלל, ואם יותר נדייק – אסטרונומים מן החלל, שזה ניסוי מאוד גדול ומאוד מתוחכם שכבר נמצא בשלבי פיתוח ובנייה במשך עשר שנים כאשר מטרתו היא לערוך תצפיות בתחום האולטרא סגול, כאשר הלווין במקרה הזה הוא לווין רוסי שמשמש פלטפורמה כדי להסתכל על דברים מן החלל. התחום הזה של אסטרונומיה מן החלל הוא אחד התחומים המתקדמים ביותר היום בעולם המדעי וההחלטה שנעשתה במדינת ישראל לעשות ניסוי אחד כזה, למיטב ידיעתי הוא האחד והיחידי שעליו הוחלט ושהוא יתבצע במשך עשר השנים האחרונות, וזה באמת הביא לבניית מכשור שבו מעורבת התעשייה המתקדמת, חברת אל-אופ, שלמעשה פיתחה את המכשיר. יש כאן טכנולוגיות חדשות והמכשיר הזה אמור להיות אחד הטובים מסוגו.

אני מוכרח להוסיף ולומר שלצערנו הרב הניסוי הזה מתעכב כבר כמה שנים בגלל בעיות כספיות מאוד חמורות ברוסיה. גם אנחנו וגם שש מדינות אחרות ששותפות לאותו מצפה, כולנו מחכים חסרי סבלנות לכך שהם סוף סוף יטיסו לנו – הם מספקים את המשגר ואת הלווין – אבל ברוסיה יש בעיות כספיות מאוד קשות שאנחנו לא יכולים לעזור בפתרונן.

אני מוכרח לציין שבאוניברסיטת תל-אביב מקבלים אנשים למחקר בשטח אסטרונומיה מן החלל על-פי ההצטיינות ולא על-פי המין.

לכל אלה שמציינים זאת, אני רוצה לומר שכאשר
אנחנו אומרים לקדם נשים, זה תמיד כי הן מצטיינות. אני רוצה לומר לכם שאם זה היה רק על-פי קריטריון האיכויות, לפי כל הסטנדרטים היו חמישים אחוז נשים בכל המקומות. כנ"ל לגבי ערביי ישראל. יש פה איזושהי הטעייה שמאוד חשוב להסביר אותה לא רק בוועדה לקידום מעמד האישה. כל עקרון ההעדפה המתקנת, וזה הוכח בכל מדינות אירופה ובארצות-הברית, בתחום המדע והפוליטיקה, הוא לא לקדם את הבינוניים אלא ליצור תנאים שיבטלו פערים חברתיים, סטריאוטיפיים בהשכלה, וליצור שוויון הזדמנויות ממשי. כשנגיע לזה, יהיו חמישים אחוז נשים גם אצלכם וגם בכל מקום. זה לא בשם הבינוניות אלא בשם השוואת נקודת המוצא והזינוק.

שתי הערות כלליות ואני חושב שהן צריכות לבוא
תחת הכותרת של אור מן הגויים ולא אור לגויים. אני חושב שאנחנו במדינת ישראל צריכים ללמוד מה נעשה במקומות אחרים ואנחנו בפירוש בתחום המדע מן החלל לא מראים לאף אחד ולעצמנו מה שצריך לעשות. מדובר על תחום שהוא בין התחומים המתקדמים ביותר בעולם. אין אף מדינה אחת בעולם המודרני שלא מפתחת בקנה מידה גדול – ואני מיד אומר סכומים – מדע מן החלל. כולן מבינות ובכל מקום מבינים שהדבר הזה הוא חיזוק לטכנולוגיה, הוא אתגר לבני נוער שילמדו מדע וטכנולוגיה ואחר-כך יעבדו בכל מיני דברים למשל בתעשיות ההיי-טק. זה שטח של המאה ה21- ואי-אפשר את המאה ה21-, ואפילו לא את העשור הראשון במאה ה21-, לעשות בלי מדע מן החלל. השטח הזה הולך להיות בכותרות.

זו הערה מאוד חשובה. אני מבקשת שתעביר לנו
בכתב את הנתונים כי את הכל אני ארצה להעביר אחר-כך במרוכז לאוצר.

נהוג לחשוב שמדינת ישראל לא יכולה לתמוך
בדברים האלה. באירופה משקיעים רק למדע מן החלל בערך דולר לנפש ובארצות-הברית שני דולר לנפש. זה מוקדש רק למדע מן החלל. אם רוצים לעשות את התחום הזה של מדע מהחלל, מדינת ישראל צריכה להחליט, אנחנו שם במחיר הזה – את המחיר לא אנחנו קובעים – או אנחנו לא שם.

הייתה ועדה בראשותו של עוזיה גליל והיא
המליצה על חמישה מיליון דולר לשנה לחקר החלל, למחקרים ופעולות אלה. התקציב לפני מספר שנים היה שני מיליון והתקציב השנה הוא 700 אלף דולר. מתן וילנאי עומד לטפל בזה.

בואו נעשה את החשבון נכון. אני מדבר רק על מדע
מן החלל. זה מייצג אולי עשרה אחוז מפעילות החלל בארצות-הברית ובאירופה מבחינה כספית.

לבקשתו של אבי הר-אבן אני אדבר על בעיות. יש
בעיות הרבה יותר חמורות במדע הטהור. כל הדברים היפים שאנחנו שמענו פה – חישה מרחוק, אסטרונומיה מהחלל – התחילו ממדע טהור. לצערנו הרב במדינת ישראל אין תמיכה בכלל במדע טהור, חוץ מהאקדמיה הישראלית למדעים שהיא בעצם מחלקת את הכסף באופן כללי ולא באופן מדויק. לסל"ה אין כסף, אין פרוטה אחת בשביל זה, משרד המדע לא תומך גם הוא במדע טהור, כך שאם אנחנו נדחה את הדברים האלה, נמשיך לשמוע כל השנים על עבודות עם גרמניה, עבודות עם אמריקה, עבודות עם צרפת, עבודות עם קזחסטאן, אבל תמיד נהיה מסכנים וסמוכים על שולחנם של אחרים.

אנחנו עורכים חקר רעידות אדמה מהחלל וכאן

GPS וטכנולוגיית רדאר כאשר בעזרת זה אנחנו מודדים תזוזות על פני כדור הארץ ברמת דיוק של מילימטרים וכאן אנחנו יכולים למדוד את התנודות משני הצדדים ולראות מה קורה בין רעידות אדמה ובזמן רעידות אדמה. במחקרים האלה אנחנו נעזרים במוסדות שונים בארץ כמו המרכז למיפוי ישראל, המכון הגיאולוגי וכן יש לנו שיתוף עם אוניברסיטת קליפורניה בארצות-הברית. אנחנו יכולים לעשות מפת סיכונים סיסמיים ולהיערך טוב יותר למה שקורה לקראת רעידות אדמה כי אנחנו נמצאים באזור שהוא בסיכון רב. אני חושב שבעזרת הטכנולוגיה הזאת אנחנו לומדים הרבה על הנושא הזה.

התחלנו לעסוק בנושא רעידות אדמה ואנחנו עוד
נמשיך כאשר חלק מזה יהיה עם ועדת הפנים של הכנסת.

אני נציג חברת WIS שזו חברה פרטית בינלאומית
שפועלת עם חברת בת שנמצאת בישראל ומנסה להיכנס לתחום החלל המסחרי. המטרה העסקית של החברה שלנו היא אספקת שירותי מידע מהחלל מסחריים סביב כל העולם.

אני מניח שכל המשתתפים כאן יודעים על הלוויינים שסיפקו שירותי צילום מסחריים כמו ספורט ולנסאפ שעבדו בתחום רזולוציות די מוגבל עם טווח של בין עשרה לעשרים מטרים, והם שירותי חלק מסוים של האוכלוסייה בעולם, כולל אוכלוסייה מדעית כמו שראינו דוגמאות של השימושים שלהם כאן היום. במקביל התפתחה אוכלוסייה שתמיד הרגישה שהיא צריכה צילומים ברזולוציות גבוהות בסביבות מטר עד שלושה מטרים ואלה הם הצרכים שסופקו תמיד על-ידי צילום אווירי. צילום אווירי היה תמיד מאוד יקר וצילום לווייני בתחומים האלה היה תמיד מוגבל בגלל בעיות ביטחוניות. לפני כחמש שנים הממשל בארצות-הברית ובמקביל ממשלים ברוב מדינות אירופה וגם בישראל הרשו לחברות מסחריות להיכנס לתחום רזולוציות עד מטר אחד ואכן נכנסו שלוש-ארבע חברות אמריקאיות והחברה שלנו גם היא מנסה להיכנס. אנחנו מנסים להיכנס לתחום הזה ולפרוס בחלל עד שמונה לוויינים, שני דורות של לוויינים, דור נוכחי ודור עתידי. הלוויינים מבוססים על טכנולוגיה שפותחה בתעשייה האווירית בנושא לוויינות ותחנות קרקע ולאור הפעילות של סוכנות החלל הישראלית וההסכמים שהיא חתמה עם הרוסים למשל, אפשר לומר שאנחנו מתכננים לשגר את הלוויינים שלנו, לפחות את שלושת הראשונים עליהם חתמנו את החוזה, עם המשגר הרוסי.

שמעתי על כך שהרוסים מעבירים לנו תמונות
מהחלל ורציתי לשאול אולי זול יותר לקנות תמונות.

יש כאן שני דברים שונים. מה שהופיע בעיתון זה
לגבי פגישה שהייתה לי לפני שבוע וחצי. לרוסים יש ארכיון גדול מאוד של כל העולם והם מוכנים למכור לנו וכנראה גם לסביבה הקרובה והרחוקה תמונות של ישראל ברזולוציה של מטר, שניים עד שלושים מטרים. מר לוין מציין שהחברה הזו לוקחת ורסיה מאוזרחת של אופק והולכת להיות חברה מסחרית ויש לה טכנולוגיה טובה. יש להם כבר הסכמים עם חברות בכל העולם וזה עסק מסחרי טהור.

בפרוייקט דוד מדובר על לווין קטן שמקיף את
כדור הארץ, נמצא בגובה של 600 קילומטרים ומצלם את כדור הארץ ב12- צבעים שונים ברזולוציה של חמישה מטרים. זאת אומרת, הוא רואה דברים בגודל של חמישה מטרים. הפרוייקט הזה התחיל כתוצאה מפעילות של סל"ה יחד עם סוכנות החלל הגרמנית.

אנחנו מקווים שתמיכת סל"ה תימשך ושיהיה להם את התקציב כדי לעזור לתעשייה בנושא של תשתית בסיסית. שנית, אנחנו מקווים שסל"ה תצטרף לסוכנות החלל האירופאית והיה חשוב שהוועדה תמליץ על כך כי בכך נקדם את כל נושא החלל בארץ.

סוכנות החלל אס"ה זו סוכנות ששותפות בה 15
מדינות וכדי שנתקבל אליה צריכים לקרות שני דברים: ראשית, שכל 15 המדינות יסכימו פה אחד, שנית, צריך לשלם מיליוני דולרים כדמי כניסה. אנחנו מקיימים מגעים אבל אני לא חושב שבשנה הקרובה נוכל להצטרף.

הייתי ממליץ שהוועדה תצא מירושלים ותגיע
לתעשייה ותראה באמת את הפעילות המדעית שנעשית בשטח.

הבאתי לכאן דגם של אותו משגר רוסי, סטארט 1,
שהוא מבוסס על סיבים בליסטיים והוא משוגר ממכל תעבורה ושיגור, נוסע במכונית למקום השיגור כמו טילים בליסטיים אמיתיים, אבל היום זה משגר לוויינים. המשגר עצמו, סטארט 1, מוצב לפני השיגור ומוזרק לאוויר על-ידי מנוע גז ואז מוצת מנוע ראשון וכולי. המשגר הוא ארבע שלבי עם שלב אחרון להזרקה מאוד מאוד מדויקת.

למה דווקא משגרים רוסיים? למשגרים הרוסיים יש שתי תכונות מאוד אטרקטיביות בשוק המסחרי והן אמינות ומחיר. היום המשגרים הרוסיים הם המשגרים הכי אמינים בעולם ומחיר המשגרים האלה, המשגרים הקטנים – ואנחנו מדברים על לוויינים קטנים שלנו - הוא מאוד אטרקטיבי. משגרים ללוויינים קטנים במערב עולים עשרים מיליון דולר ומעלה ומאוד קשה לחברות המסחריות לעמוד בסכום כזה.

אני רוצה להודות לכל אלה שהציגו את הנושא
ואני חושבת שזה היה רעיון מאוד מוצלח לקיים את הישיבה בנושא זה. אנחנו מברכים אתכם, את אלה שעוסקים במחקר הטהור, במחקר היישומי של החלל ובניסיון המאוד חשוב לקשר בין כל נושא החלל וסל"ה לבין הנושא המסחרי, עסקי, כלכלי שזו בהחלט סוגייה מאוד חשובה.

לפני שחברי הכנסת יוכלו להתבטא, אני רוצה לסכם סיכום ביניים את הישיבה.

אני מבקשת ממנהלת הוועדה ענת לוי, שזו גם הזדמנות להודות לה ולתחקירנים שלנו שמלווים אותנו, למחות על כך שנציג משרד האוצר לא הגיע לישיבה ולפנות לפי הנוהל המקובל אל יושב-ראש הכנסת. אנחנו מבקשים את תגובת האוצר כי הרי אין ספק שהכל לא נעשה בחלל ריק אלא בחלל התקציבי.

במקביל, הוועדה מגבה את המלצות ועדת עוזיה גליל ופונה לשר המדע לעשות ככל שהוא יכול בתקופה המיידית של השנה הקרובה ובוודאי לקראת שנת 2001, כך שתקציב המדע בכלל יגדל ובתוכו תקציב החלל.

כשחבר הכנסת נודלמן היה יושב-ראש הוועדה בכנסת הקודמת הוא יזם את רעיון יום המדע, כי יש לנו בעיה של מעמד המדע בכלל במדינה. אני חושבת שהביטוי נכון, שאנחנו צריכים ללמוד מן הגויים. ב14- במרץ נקיים פה לראשונה את יום המדע בכנסת. נתחיל את היום בישיבה רחבה של הוועדה עם שר המדע, תתקיים תערוכה ואירוע כלשהו במליאה. הרעיון הוא לשים את נושא המדע ביתר שאת על המפה למען תקציב 2001. זאת אומרת, אנחנו בעצם נרצה לתבוע שינוי סדרי עדיפויות וחשיבה. מדינת ישראל צריכה לזכור שלקראת האלף השלישי לא מספיק לתת מחמאות אלא לתרגם את זה לשפה של מדיניות ושל תקציב.

אני חושבת, שהייתה הסכמה על חשיבות קידום הנשים, עם המחלוקות ועם העקיצות, ואני מברכת על מה ששמעתי. אני פונה לכולם להיות ערניים ולקדם נשים במחקר, בחינוך, בהצגת הדברים. בטוח שזה יוסיף גם למדע מבחינת ניצול יתר של משאבי הון אנושי. כנ"ל לגבי אוכלוסיית ערביי ישראל. צריך להרחיב ולהעמיק את ניצול הפוטנציאל בכיוון הזה.

בדקות קצובות שכל אחד קיבל להציג את הנושא,
אני למדתי הרבה והייתי אומר שנפתח אפיק נוסף, מציאות חדשה, עד כמה אפשר לנצל את התחום החדש הזה. ברור לי שהבעיה המרכזית – וכאן אנחנו כן יכולים לתרום תרומה מרכזית – היא תודעה ומודעות לפוטנציאל הקיים בתחום מחקר החלל.

אני חושב שהתרגום של חוסר המודעות וחוסר התודעה, זה התקציב שאתם מקבלים כי אחרת אי-אפשר. צריך לקחת את ההתרשמות שלנו, איך שאני התרשמתי, ולהעביר את זה לציבור הרחב. זאת אומרת, אי-אפשר להסתיר מהציבור הרחב במה מדובר ואז אני חושב שהמצב לא ייראה כך.

אני רוצה לברך את כתבת "הארץ" שיושבת אתנו
במשך כל הישיבה ואני חושבת שההערה שלך מאוד טובה.

אני אומר עוד דבר שאני לא יודע איך תקבלו
אותו, אבל אני אומר אותו. יש צורך לפתח תודעה מדעית לא מיליטריסטית ואני חושב שזו שאלה מרכזית שנוגעת לכל אלה שיושבים כאן ולכל אלה שצריכים להיות הציבור אליו פונים.

בשבוע שעבר כשדיברתי על האטום השתמשתי בנתון אחד ואמרתי שבמדינות העולם היום יש תודעה שצריך לשמור את החלל למחקר מדעי. לא לעשות מיליטריזציה של החלל. 138 מדינות בנובמבר האחרון הצביעו באו"מ בעד ושתי מדינות – ארצות-הברית וישראל – הצביעו נגד. אני חושב שזה לא עניין שלי שאני רגיש לנושא האטום אלא זה עניין שלנו כולנו שצריכים להיות רגישים לעניין הזה.

אני בטוח שפיתוח טכנולוגיות בחלל וגם מחקרים
מדעיים בחלל פותחים אופק רחב לשימוש מחקרי. אני יודע שיש אצלנו בעיות עם איכות הסביבה ועד היום אין מפה שאומרת איזה זיהום יש ובאיזה מקום. בלי מפה אי-אפשר לבנות תוכנית כדי למנוע את כל הדברים האלה. שמעתי שבחקלאות יש שימוש, יש שימוש אולי גיאולוגיה, בחיפוש חומרים מסוימים ואני חושב שהוועדה צריכה לתמוך בזה שמשרד האוצר יבין שאלה הם לא משחקים אלא כאן מדובר בחסכון בכסף. אם אנחנו בודקים חלק בארץ, אולי זה אותו כסף, אבל כאן אנחנו מקבלים תמונה על כל הארץ ואפשר לקבל תוצאות מאוד חשובות. אני חושב שזה נושא מאוד חשוב. אני לא מדבר על פיתוח חלל שזה אומר פיתוח טכנולוגיות חדשות שאנחנו אפילו לא יודעים איך זה יהיה. כמדען אני אומר הנושא הוא נושא מאוד מעניין ועם עתיד מאוד רחב.

אנחנו עוברים לתחום המרתק של החינוך לקראת
החלל.

ממצאים למחקרים שנערכו בתחילת שנות ה80-
לימדו אותנו שהישגי ילדים בגילאי בית-הספר היסודי וחטיבות הביניים בנושא החלל היו מאוד לא מחמיאים בהשוואה לעמיתיהם בעולם. הממצאים היו מאכזבים אבל מאוד לא מפתיעים כי נושא החלל לא היה כלול בתוכניות הלימודים עד לפני כשלוש שנים.

אני מחזיקה את תוכניות הלימודים החדשות שפורסמו במהלך שלושת השנים האחרונות. נושא החלל הוא אחד הנושאים המרכזיים לצד ששה נושאים מרכזיים נוספים ורק כדי להדגיש את המעמד, נושאים אחרים כמו חומרים, אנרגיה ואינטראקציה, מערכות טכנולוגיות, מידע ותקשורת, תופעות, מבנים ותהליכים ביצועיים חיים, מערכות אקולוגיות וכדור הארץ והיקום.

בהזדמנות זו תודה לפרופסור חגי נצר שהוא גם יושב-ראש ועדת המקצוע בהתנדבות כמובן בבית-הספר היסודי.

להכניס נושא חדש זה מאוד לא פשוט ולא תמיד יש שעות הוראה במערכת.

באיזה גילאים מדובר?

התוכניות החדשות הן מגיל גן הילדים ועד סוף
י"ב באופן ספיראלי.
לבוא עם נושאים חדשים בבית-הספר היסודי, בחטיבות הביניים, זה מאוד לא פשוט מבחינת שעות ההוראה, מבחינת הכשרת המורים וכולי, לכן מצאנו את עצמנו מתעניינים באיזשהו פרוייקט שגם ניסינו להבזיק לאיזשהו ערך מוסף שיעבוד גם על שיפור עמדות התלמידים כלפי מקצועות המדע והטכנולוגיה מכל אותן סיבות שהוזכרו כאן בהרחבה עד היום. תוכניות הלימודים הן תוכניות חובה לכלל ילדי ישראל במערכת החינוך בכל המגזרים ובכל הזרמים.

לפרוייקט עצמו לא יכולנו לבחור אלא שלושה בתי-ספר, ובגלל שדיברנו על ערך מוסף של שיפור עמדות בחרנו דווקא ילדי חטיבות ביניים. הפרוייקט כפי שהוזכר נערך בשיתוף עם הטכניון, עם ספייס מארצות-הברית. תודה לכולם.

אנחנו עוברים אל הילדים. נתחיל עם אורט מוצקין, נמשיך בקלעי גבעתיים ולאחר מכן מגדים כרמיאל.

אני מייצגת את קריית החינוך אורט מוצקין.
בניסוי שבחרנו יש כמה נקודות שהן מאוד חשובות. רצינו לבחון ניסוי שישלב גם כימיה וגם פני כדור הארץ. ניסוי שלא בוצע בחלל ושתוצאותיו יהיו מפתיעות. רצינו לבחון שהאסטרונאוט לא יעבוד קשה מדי ובנושא של הכימיה רצינו משהו צבעוני. אם כבר צבעוני, אז אולי בצבעי דגל מדינת ישראל, כחול לבן. הניסוי שבחרנו הוא קידום מוצקים בתמיסה.

מהניסוי בחלל אנחנו מצפים לקבל תוצאות שלא ניתן לקבלן על פני כדור הארץ. אנו משוכנעים כי ביצוע הניסוי בחלל יפתור לנו תעלומות.

מתי יתקיים הניסוי עצמו?

בדצמבר 2000.

תודה רבה. אנחנו מודים על צורת ההצגה היפה
והמרשימה. ושנית, גם אם תצמצמו את היעדים הכל כך רחבים ששמתם לכם וחלקם יוגשמו, זה יהיה יפה מאוד.

אני מבית-ספר קלעי בגבעתיים. לא חשבתי שאני
אצטרך להסביר על הניסוי אלא יותר מה מטרות הניסוי כלפי הילדים, כלפינו, ומה למדנו. כעקרון הניסוי הזה היה משהו מאוד מפתיע ואני חושבת שזה תרם לנו. בבית-הספר יש לנו גם מגמת אסטרונומיה, כך שמי שהיה במגמה הזאת, חלקם עזר לנו והשתתף בניסוי שהיה מאוד מעניין. למדנו המון דברים, שמענו המון הרצאות ועברנו חוגים רבים. אני חושבת שזה טוב שעושים דברים כאלה כי אני לא חושבת שילדים יוכלו אי פעם לחשוב על זה או להשתתף בפרוייקט כזה.

הניסוי שלנו הוא בנושא פיזיקה ובחרנו לעשות ניסוי במשחק מנהלים. הייתה לנו מטוטלת שחשבנו שנחבר אותה למוט, שני כדורים שיוצאים ממוט אחד, שברגע שהם מתנגשים בכדור הארץ, הם חוזרים בחזרה. במיקרו גרביטציה לכדור לא הייתה שום סיבה לחזור ולכן הוא המשיך לנוע בתנועה מעגלית.

הניסוי השני הוא שני כדורים עם מסות שונות, גם כן עם מוט קשיח מאותו גובה כשהם ייפגשו בנקודה אחת ושוב יעשו סיבוב שלם. בגלל שזה מסות שונות, הם ייפגשו במקומות שונים. את הנושא הזה הצגנו בטכניון והוא היה מאוד יפה.

חשוב לציין שרצינו לשחזר את הניסוי הזה
ולהוסיף שדה מגנטי משתנה בצורת סינוס ואז כאילו זה ייצור סביבה קיוטית שזה מדע חדש יחסית, משנות ה70-. רצינו להדגיש את זה יותר.

אני מבית-ספר אורט מגדים בכרמיאל. חקרנו את
הצמחים וגילינו שלצמחים יש תגובה לגרביטציה. הגבעול צומח נגד כוח המשיכה והשורש עם כוח המשיכה. בדקנו את הנושא וגילינו שזה בעצם מושפע מהורמונים – להורמון קוראים אוקסין – אבל ההורמון לא בא לבד ולצמחים יש אברי חישה שנמצאים בתוך השורשים, כאשר שם יש תאים מיוחדים שיש להם עמיל פלסטידו, שזה סטטוליטים. חשבנו שבמיקרו גרביטציה זה יכול להוות תוצאות מאוד מפתיעות כי זה נושא חדש יחסית למה שהוצג כאן.

הניסוי שלנו הוא לא ניסוי של דקה או של כמה דקות אלא ניסוי שיימשך כל ה16- ימים.

אנחנו מבקשים מהאסטרונאוט שבזמן מסוים בעזרת תמיסה מסוימת הוא יקבע את אותם תאים וכשהמעבורת תגיע לארץ אנחנו נבדוק את פיזור העמילנים, איך הם מפוזרים, ואנחנו משערים שמה שיקרה הוא שנראה שהעמילנים לא נוגעים באחד מדפנות התא וכך לא גורמים לצמח לגדול בצורה סדירה.

זה נושא חדש יחסית ואנחנו מקווים לראות את התוצאות.

חשוב לציין שהניסוי מתבצע בו-זמנית בחלל ועל
הקרקע. מאחר שייבחר רק ניסוי אחד, כל התלמידים מבתי-הספר האחרים ישתתפו באותו ניסוי כסטליטים.

איזה מעקב יהיה אחרי הניסויים בחללית עצמה?

יש צילומים בתוך תאים. יהיו שם שלושה תאים
מיוחדים לצורך הרישום. יהיה צילום ותיעוד.

איחולי הצלחה לכל הקבוצה ולכל בתי-הספר
ואנחנו מבקשים אחרי דצמבר לקבל את התוצאות של הניסויים שלכם. זה בהחלט יעניין אותנו מאוד.

בוועדת המדע, ביוזמת יושבת-ראש הוועדה,
נתקלנו בכמה הפתעות מרעישות וכפי שחברי הכנסת מח'ול ונודלמן אמרו, אנחנו נפעמים לפגוש את הביו-טכנולוגיה הישראלית. הביו-טכנולוגיה שלנו, אני לא יודע כמה מכם קרובים אליה, רצה קדימה בצורה מדהימה. עכשיו אנחנו שומעים על העניין הזה של החלל. אני טייס כל חיי ולא הייתי מודע כמה אנשי חלל עוסקים במקצועות החלל וגם אני למדתי היום הרבה מאוד דברים חדשים שכן מיישמים, אפילו שידעתי על כמה תחומים שקרובים לחיל האוויר.

קיים רעב עצום ויכולת עצומה שאינם מנוצלים וזה לא רק בזבוז משאבים אלא זה בזבוז מכל הכיוונים ואת הדוגמה המצוינת לכך הראו לנו התלמידים. הם מתעסקים בזה ותראו מה קורה. הפער הזה מוכרח להיסגר וזה תמיד מגיע לתקציב וצריך לשנות את היחס, את המודעות ואת קנה המידה.

אני רוצה להודות לכולם. לצערי הזמן היה מאוד
מאוד קצר כי על כל נושא כזה אפשר לתת הרצאה של לפחות חצי שעה. אחרי שתנוחו מההרצאות האלה, אני עומד לקיים יום עיון שלם ואני מקווה להיענות מלאה. כמובן שאזמין ליום זה גם את חברי הוועדה וכל מי שתרצו כדי שישתתפו וישמעו.

אני רוצה לסכם את הישיבה. ראשית, הזמן תמיד
מוגבל ובכל-זאת אני מצטרפת לעמיתי ואומרת שאכן למדנו הרבה. ישבו כאן ארבעה חברי כנסת במשך רוב הישיבה וביחס להשתתפות בוועדות כנסת, זו בהחלט השתתפות יפה ואני אומרת את זה באחריות רבה, ואני כאן כבר שנה שמינית. הנושא הוא חשוב, מעניין ומרתק.

לא אחזור על דברים שאמרתי קודם ואני חושבת שגם מר שאמרו חברי הכנסת נודלמן וכהן זה מאוד נכון בעניין שהחובה שלנו היא לסגור את הפער בין העשייה והיזמות שלכם שנעשית למרות הקשיים לבין היעדר השקעה ותקציבים. אנחנו נעשה את זה. זו המחויבות ואנחנו נעשה את זה. במקביל אני מזמינה גם אתכם לכתוב אל ראש-הממשלה. יש לנו ראש-ממשלה חדש ויש שרים חדשים וצריך לערב גם אותם בנושא ולעשות זאת כל פעם מחדש.

אני חושבת שמה שאמר חבר הכנסת מח'ול בנושא התקשורת והידוע של מה שכן נעשה הוא חלק מהיכולת להביא את התקציבים ולשים את הנושא בסדר היום הציבורי.

בנוסף לברכות לכתבת עיתון "הארץ", כפי שאמרתי, אני יודעת שאתם ערניים לזה אבל אתם מוכרחים לוודא ולדאוג להגיע לתקשורת. לצערי הרב הרייטינג מכתיב דפוסים שמה שטוב ומה שאטרקטיבי לא נחשב. אני רוצה להפנות את הזרקורים של כולם לחשוב איך להפיץ ולפרסם את העשייה המאוד חשובה שאתם עושים והיא בהחלט גם אטרקטיבית.

אחת הבעיות היא שכשהילדים גדלים, הם לא
הולכים ללמוד את התחומים האלה.

אנחנו עובדים על שכבת חטיבת ביניים ואנחנו
רוצים להרחיב את זה.

צריך לדאוג שהסקרנות שלהם תישאר גם אחר-כך
כשהם יוכלו אלינו ולמלא את התפקיד שלנו.

אני רוצה להוסיף לסיכום הישיבה גם את הערתו
של חבר הכנסת מח'ול לגבי, אני רוצה לקרוא לזה, מדע החלל של השלום בתקווה שאנחנו באמת נעבור מחברת מלחמה לחברת שלום. אני לא עוסקת כאן בפוליטיקה עם כל המחלוקות. אני אומרת שאם זה יקרה פוליטית, אין לי ספק שאז זו נישה מאוד חשובה לשינוי סדר היום גם הציבורי פוליטי שלא נדון בו כרגע. הקמתי שדולה של מעבר ישראל לחברת שלום. אין לי ספק שבתעשייה לעשות הסבה ולהציע רעיונות ופרוייקטים איך להסב את התעשייה הצבאית ואת המשאבים הענקיים שמופנים אליה – ויש לנו אבטלה ותהליכים - אל תעשיית חלל או תעשיית מדע בכלל, זה כיוון מחשבה מאוד חשוב מבחינה כלכלית טהורה, שלא לדבר על האלמנטים התרבותיים והחברתיים החשובים.

לגבי הסיורים שהוצעו כאן. אנחנו במפורש ועדה שאוהבת לראות את הדברים. היינו גם בחברת אינטל, היינו בחברת החשמל, היינו במכון הגיאולוגי ואנחנו תמיד יוצאים נשכרים מזה. כמובן אנחנו מוגבלים בלוח הזמנים, אבל אפשר להעביר למנהלת הוועדה רעיונות לסיורים כאלה ונכניס לסדר היום של סיור אחד לחודש.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:20