פרוטוקולים/ועדת מדע/1227

ועדה למחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
2
22.12.1999

פרוטוקולים/ועדת מדע/1227
ירושלים, ל' באב, תש"ס
31 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
שהתקיימה ביום ד', י"ג בטבת התש"ס, 22 בדצמבר 1999, בשעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם

היערכות ישראל לבאג 2000 – "באג 2000, רגע לפני שעת השין"
ישיבה גנרלית של כלל הגורמים, דיווח סופי על היערכות מדינת ישראל

חברי הוועדה: ענת מאור – היו"ר
אליעזר כהן
מוחמד כנעאן

דני רוזן - מנכ"ל משרד התקשורת
חיים חביב - סמנכ"ל בכיר, אגף פיקוח, בזק ודואר
דרורית שטינמץ - מרכזת נושא באג 2000, משרד
ראש-הממשלה
גיא שלו - המטה להיערכות לשנת 2000, משרד
ראש-הממשלה
תא"ל (מיל) ארנון בן-עמי - ראש מל"ח, משרד הביטחון
תא"ל (מיל) אברהם בר-דוד- יועץ ראש מל"ח, משרד הביטחון
רס"ן יונה סצלסקי - רמ"ד 2000, משרד הביטחון
סא"ל יאיר פרנק -ראש ענף תכנון ובקרה בצה"ל, משרד
הביטחון
משה זעירא - משרד הביטחון
גנ"מ ער בן-דור - רמ"ח ביטחון, שירות בתי-הסוהר
סנ"צ שוקי זיסו - רמ"ד מבצעים, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ רחל מור - ראש פרוייקט 2000, המשרד לביטחון פנים
אורן אריאב - אחראי על יחידת המחשב, המשרד
לביטחון פנים
רפ"ק בני שטיינברג - מינהל טכנולוגיות, משטרת ישראל
רוז שוש שמשון - ראש תחום אסירים, מחלקת מערכות
מידע, שירות בתי הסוהר
דוד רגב - ראש אגף ניתוח מערכות מידע, אחראי
על באג 2000, משרד העבודה והרווחה
יונה קליפר - מנהל אגף מיכון, משרד העבודה
והרווחה
יהודה סרוסי - מנהל אגף ענ"א, שירות התעסוקה,
משרד העבודה והרווחה
יחזקאל אופיר - מרכז מידע במערך שעת חירום, משרד
העבודה והרווחה
רבקה מקובר - סגנית מנהל אגף חוקי עבודה, משרד
העבודה והרווחה
פיטר מגנוס - מפקח עבודה ראשי, משרד העבודה
והרווחה
ברום מרום - סמנכ"ל מערכות מידע, המוסד לביטוח
לאומי
ברכה גברא - מערכות מידע, המוסד לביטוח לאומי
פרופ' מרדכי בשארי - המדען הראשי, משרד המדע
אבי הר-אבן - מנהל סוכנות החלל, משרד המדע
מאיר ריבא - יועץ למשנה למנכ"ל משרד הבריאות
עמירם איידיקר - ראש אגף מחשוב, רשות הנמלים
והרכבות
דוד אורן - ראש אגף מידע ומחשוב, רשות שדות
התעופה
אוריאל רונד - מבקר רשות שדות התעופה
משה פסו - ראש מל"ח, משרד התחבורה
אפרת קילשטוק - מנהלת תחום תאגידים, משרד
התחבורה
יהושע שטרן - ראש צוות באג 2000, משרד התשתיות
זאב אדלמן - ראש תחום מחקרים במחשבים ותוכנה,
לשכת המדען הראשי, משרד התעשיה
והמסחר
רפי בן-חור - סמנכ"ל בכיר, אמרכלות, מינהל
ומשאבי אנוש, משרד התיירות
גדי אייזנרייך - יו"ר מינהלת באג 2000 ברשויות
המקומיות, משרד הפנים
עפרה פרנקל - ראש אגף מערכות מידע, המשרד
לאיכות הסביבה
עו"ד זוהר שקלים - הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות
הסביבה
עו"ד ליהי פלדמן - עוזרת למשנה ליועץ המשפטי לממשלה
סופיה מינץ - מנהלת מינהל למיכון ומערכות מידע,
משרד החינוך
נירה דובר - מנהלת פרוייקט 2000, משרד החינוך
אהוד גלב - אחראי על נושא המחשוב, משרד
החקלאות
רפי פלד - מנכ"ל חברת החשמל
צבי חרפק - מנהל אגף מערכות מידע ומחשבים,
חברת החשמל
דדי גולן - דובר חברת החשמל
יוסי אורנשטיין - מנהל יחידת פיקוד ובקרה, חברת
"מקורות"
דוד מנור - מנהל מערכות מידע, חברת "מקורות"
יאיר שור - מנהל תכנית שנת 2000, "בזק"
יואב אסטרייכר - הלשכה המשפטית, "בזק"
נתן הלפמן - חטיבה טכנולוגית, "בזק"
חנן קייבאן - עוזר למנכ"ל "בזק"
יעקב נחמני - ראש אגף מינהל, הטכניון
פרדי וידר - מנכ"ל איגוד הבנקים
דוד טוביאס - בנק לאומי
מיכאל ריזנפלד - בנק הפועלים
מיכאל כהן - בנק דיסקונט
שמעון בוקשפן - יועץ למדע ומחשוב ברשויות
המקומיות, מרכז השלטון המקומי
שוקי מאירי - סמנכ"ל החברה לאוטומציה, מרכז
השלטון המקומי
עו"ד נעם קדם - לשכת העצמאים

ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ


היערכות ישראל לבאג 2000 – "באג 2000 רגע לפני שעת השין" –
ישיבה גנרלית של כלל הגורמים – דיווח סופי על היערכות מדינת ישראל

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני
מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי.
אנחנו מקווים ומאמינים שבישיבה זו אנחנו עוסקים פעם אחרונה בנושא באג 2000. מטרת הישיבה, כשמה כן היא, לבדוק באיזו מידה המדינה כולה על מערכות הממשלתיות שלה, על המערכות הציבוריות של השלטון המקומי, ועל המערכות המקצועיות של כל הנוגעים בדבר שיושבים כאן, אכן מוכנה.

יש מספר דברים שאותם אני רוצה להדוף על הסף. יש כאלה שאומרים שזו מניפולציה של אלה שרוצים להרוויח מנושא הבאג ורוצים להתפרנס מכך. בשם כל המידע שצברנו - החל מהוועדה שהתחילה לפעול לפני בראשות אלכס לובוצקי, המשך בוועדה שבראשותי, שזו הישיבה השמינית שלה בנושא, והמשך בכל הידע המקצועי שלמעשה נצבר בידי הגופים העוסקים בדבר, - אני רוצה לקבוע שטוב שנערכנו. מיד יגיע דוח מבקר המדינה שיצא לפני מספר חודשים והתריע על חוסר היערכות שהייתה בתקופה של לפני כשנתיים.

הטיעון השני הוא נושא העלויות. אני רוצה לקבוע בוודאות מה שכבר ציינו לפני מספר פעמים בישיבות הוועדה שחלק גדול מההשקעות הוא בחזקת השקעה ולא הוצאה ובזבוז כספים וטוב שכך. טוב שלא עבדנו בשיטת הסמוך וצריך לזכור שלא אחת משקיעים עשרות אלפי שקלים על הצלת אדם יחיד, ובסוף גם לא מצליחים להציל את חייו אבל לא עושים חשבון של עלות תועלת כל כך ציני או כל כך לא בראייה יותר רחבה. לכן אני חושבת שעשו טוב הגורמים והארגונים השונים שכן נערכו לכך.

הטיעון השלישי אומר שאנחנו נכנסים לפאניקה ולהיסטריה. אני רוצה לחזור ולציין שהוועדה שבראשותי, כמו קודמי, החלטנו שלא ניפול לשאננות אבל גם לתבוע ממשרדי הממשלה ומהגורמים השונים להעביר מידע אמין שבאמת לא יעורר פחדים בלי אפשרות לתת תשובות. אני רוצה לציין בשמחה שלאחר בקשות והיערכויות יצאה חוברת ההסבר של משרד ראש-הממשלה. אני מקווה שכולם ראו אותה, את חוברת המדריך לשנת 2000 שיצאה בתפוצה לאזרחי המדינה, ונבקש לקבל מידע איך היא הופצה, איך האנשים יכולים לקבל אינפורמציה בנוסף למידע שמתפרסם בתקשורת שהוא בוודאי נגיש לכל אחד. נבקש לדעת האם זה מתפרסם גם באמצעי התקשורת האלקטרוניים, כפי שעושים במערכות בחירות, כאשר בסך הכל לאוכלוסיות גבוהות זו הנגישות הגבוהה ביותר. מכל מקום, הסברה אמינה והדרכה במקום חרדה ופאניקה.

אני רוצה להזכיר שהישיבה הזו נקבעה כדי לראות באיזה מצב אנחנו עומדים עשרה ימים לפני הכניסה לשנת 2000. אני מראש מודיעה שבשעה 10:15 יחליף אותי חבר הכנסת אליעזר כהן בניהול הישיבה כי באג 2000 יוצא יחד עם תקציב המדינה שכידוע הוא אירוע פוליטי מרכזי כל שנה במדינת ישראל. אני מקווה שהמשברים הפוליטיים במדינה יהיו תקינים כמו באג 2000, אבל מכל מקום אני צריכה להשתתף בישיבה דחופה בהקשר זה.

הייתי רוצה להתחיל עם נציג המשטרה, עליה הוטלה ההיערכות של היום עצמו.

הוטלה מכוח החוק.
אני ראש מדור מבצעים במטה הארצי ואני בעצם מרכז את עבודת המטה יותר בהיבט המבצעי של היערכות המשטרה לבאג 2000. צריך לזכור שבאג 2000 בא ביחד עם עוד מספר אירועים בעלי משמעות, מספר אירועים שמחייבים את היערכות המשטרה ואני מתייחס לתפילת יום ששי הרביעי של הרמדאן בהר הבית בבוקר, חגיגות הסילבסטר באותו לילה ובאג 2000. אלה הם שלושה אירועים שכל אירוע בפני עצמו מחייב היערכות נפרדת, אבל כאן הם מתחברים לנו באותו יום ביחד. אני לא מדבר על פגעי חורף במידה שיהיו, שגם להם יש משמעות.

אנחנו נערכנו בשני מישורים כאשר המישור האחד הוא המישור הטכנולוגי, שדרוג מערכות הטכנולוגיות של המשטרה, והמישור השני זה המישור המבצעי. אנשי הטכנולוגיה שלנו יוכלו להתייחס לנושא הטכנולוגי ולאחר מכן אני אמשיך בהיערכות המבצעית.

שודרגו והותאמו כל מערכות המידע, המחשוב,
הקשר והאלקטרוניקה של משטרת ישראל שמהוות בעצם את תשתית התפעול של כל מערך המשטרה. המערכות נבדקו, נוסו ותורגלו בצורה מערכתית במבצעים שהיו לנו.

אני מבקשת שכל אחד יציין מה נעשה והאם יש
חששות כלשהם או דברים שאתם צריכים לטפל בהם בשמונה ימים שנותרו.

מבחינת הטכנולוגיות כמובן נמשיך ונעשה בדיקות עד הרגע האחרון, אבל בעצם סיימנו את הבדיקות שהגדרנו כבדיקות קריטיות והן תורגלו. זה כולל את כל מערכות הקשר, הטלפונייה, המברקה, המערכת הפלילית, תאונות דרכים, רכב גנוב וכל שאר המערכות שבעצם מהוות תשתית טובה לעבודה תקינה ורצף פעילות של שאר הפעילויות המבצעיות.

ההיערכות מכוונת למתן שירות לאזרח.
בליל ה31- בדצמבר נהיה פרוסים עם כ6,400- שוטרים, כ5,000- מתנדבים, בכל רחבי הארץ ובכל נקודה, כאשר המטרה היא לתת אפשרות לכל אזרח להגיע לכל יחידת משטרה במידה והוא נדרש ולקבל את השירות.

אנחנו מבצעים זאת באמצעות שתי פעולות עיקריות: האחת, אנחנו פותחים באותו לילה את כל תחנות בסיסי המשטרה ובסיסי המשמר האזרחי שקיימים. כלומר, כל נקודה שקיימת בפועל תיפתח באותו לילה. השנייה, אנחנו פורסים את מירב הניידות, כ1,100- ניידות, הן בצירי התנועה, הן במקומות הבילוי – ואני מזכיר שמבחינתנו זה גם חגיגות סילבסטר – והן בערים ובשכונות. השדרוג של המערכות הטכנולוגיות בעצם נועד גם לאפשר תקינות של קווי 100 ואנחנו לא צופים שום בעיה בעניין הזה. במידה ובאזור מסוים – ואני מדבר נקודתית, לא כשל מערכתי – תהיה בעיה להגיע לקווי ה100-, תהיה ניידת שתסתובב באותו אזור או תחנת משטרה או תחנת משמר אזרחי ,לשם יוכלו להגיע ולקבל את הטיפול.

זה בגדול ברמה של ההיערכות. מילה אחת לגבי המשל"ט הארצי. אנחנו פותחים במטה הארצי שש זירות שבעצם אמורות לרכז את כלל המידע וכלל האירועים במידה ויהיו , כולל מרכז תקשורת בשיתוף עם גורמי התקשורת של באג 2000.

ענף התקשורת הוא היום ענף גדול כאשר נמצאים
בו חברת "בזק", החברות הסלולריות, המפעילים הבינלאומיים, רשות הדואר, הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה, חברות הכבלים ועוד מספר חברות יותר קטנות. הענף הזה ביצע בשנתיים האחרונות היערכות מאוד מאוד מקיפה, בעיקר קידום ושדרוג המערכות הטכניות, ובשנה האחרונה נעשה תהליך מאוד מאוד מקיף של בדיקות, של הכנת תרחישי כשל והיערכות לביצוע תרחישי הכשל, של תרגול ושל היערכות לליל המעבר ולימים שבעקבותיו, כי יכולות להתעורר בעיות שונות ומשונות גם בימים הראשונים אחרי ליל המעבר. בעצם נכנסים עכשיו לתהליך של הקפאת פעילות לקראת המעבר עצמו ולא לעשות פעולות בלתי חיוניות וזאת כדי להבטיח שהמערכות יהיו יציבות. לליל המעבר עצמו נערכים לאיוש במתכונת של זמן חירום מלא, של חדרי מצב, מתקנים, אנשים וכך הלאה.

מה מספר האנשים שלדעתך תהיו זקוקים לו
והאם הייתה בעיה בקבלת אישור לאיוש?

אנחנו זקוקים לכ4,000- איש. כרגע אין לנו
אישורי עבודה, אבל זה בסדר, נשב בבית, נתפלל ובמוצאי-שבת נבוא לראות מה קרה.

הוועדה קיבלה את המידע שאתם צריכים 4,000
איש ואין לכם אישורים.

היו לנו אישורים, קיבלנו אישורים, אבל לפני
שבוע קיבלנו מכתב שאין לנו אישורים ורוצים פירוט מדויק לגבי כל אחד מה4,000- איש מה הוא עושה ואיפה הוא נמצא. אין לנו שום יכולת לייצר פירוט מדויק בזמן הקצר שנשאר לנו ואם לא נקבל אישור, כפי שאמרתי, נשב בבית ונתפלל. זה יהיה יותר אפקטיבי.

אני מבקשת את תגובת נציג משרד העבודה
והרווחה על המידע החמור שכרגע אנחנו מקבלים בעניין אישורי העבודה.

הגברת שהייתה צריכה להופיע, אני רואה שהיא
איננה.

אני מבקשת אם כן לא להשיב. אני רוצה לומר
חד-משמעית שהוועדה רואה בחומרה בלתי רגילה את העובדה שמשרד העבודה והרווחה לא בא מוכן לסוגייה שהיום היא הכי חמורה. הוועדה פנתה בנושא הזה – ואחר-כך אני אבקש את תגובת משרד ראש-הממשלה בהקשר זה – וללא ספק לא נוכל לעבור לסדר היום. אני מבקשת עד סוף היום תשובה מוסמכת ממשרד העבודה והרווחה לגבי הטענה שהועלתה כאן מטעם משרד התקשורת לגבי הצורך ב4,000- אנשים.

אני מבקשת את תשובת נציג משרד ראש-הממשלה לעניין החמור הזה.

אני יכול רק להצטרף ולהדגיש את הבעיה כי
אנחנו בדיוק באותה סיטואציה. אנחנו לוחצים ומנסים לקבל את היתרי העבודה בשני מישורים: אחד, היתרי עבודה משרד העבודה, והשני, אישור הרבנות לגבי האנשים הדתיים שאמורים לעבוד באותו לילה.

עם כל הכבוד, אתה מייצג את משרד
ראש-הממשלה. אני לא חושבת שועדה בכנסת יכולה לקבל תשובה כזו שאתם באותה בעיה תשעה ימים לפני דבר שנערכים אליו לפני מספר חודשים. אני מבקשת לדעת מתי הוועדה תקבל מכם תשובה מוסמכת בעניין. לא מה הבעיה, כי את הבעיה אני מבינה עכשיו ואני רואה שהיא בהיקף בלתי יאומן.

אני רק יכול לצטט את מה שהיה בישיבה אצל
השר רמון.

מחר מתקיימת ישיבת ועדת שרים נוספת ואחד
הסעיפים הוא הנושא של היתרי עבודה. אני מקווה שמחר תהיה תשובה סופית והחלטית לגבי מה הולכים לעשות עם זה.

גם מה הולכים לעשות אם לא יהיו אישורים.

אנחנו מציינים באכזבה את העובדה שהיום אין
לנו תשובה מוסמכת וברורה ממשרד ראש-הממשלה בעניין. אם התשובה שנקבל לא תספק אותנו, אנחנו נקבע ביום שני בבוקר דיון דחוף של הוועדה כדי לקבל מידע על היערכות ואישורי עבודה לקראת באג 2000.

אנחנו בהיערכות מלאה לקראת זמן חירום,
בתקווה שהאישורים יהיו. אנחנו מודאגים מבעיות מקומיות, והבעיה העיקרית שלנו היא למנוע אפקט דומינו במערכת ושהבעיה תתפשט. אם תהיינה בעיות, ויכול להיות שיהיו, נרצה לבודד אותן כדי שנוכל לטפל בהן בלי שיפריעו למערכות אחרות.

כמה מלים על החשמל ואחרי כן על התשתיות.
החשמל הוא מצרך חיוני. זו מערכת ON LINE. זאת אומרת, לא מספיק שתשעים אחוז יעבוד, כי אם זה תשעים אחוז, הכל לא יעבוד. לכן לקחנו כהנחת מוצא שאנחנו חייבים לספק מאה אחוז פתרון, נערכנו בהתאם ואני חושב שאחרי שלוש שנים אנחנו שקטים ויודעים שחשמל יהיה. יכול להיות שיהיו תקלות זעירות במאפיינים של תקלות רגילות, אבל לא יהיו תקלות אסטרטגיות. כל התחנות, כל הטרנספורמציה, כל הקווים עובדים כבר כמה חודשים בגיל 2000. אנחנו לא חשים שתהיה איזושהי בעיה במעבר בתאריך הספציפי הזה כי היחידות בכלל לא יודעות מתי הוא יהיה כי הן עברו אותו מזמן.

אנחנו ערוכים בפקודת מבצע גדולה לליל המעבר. יעבדו כ1,600- איש בנוסף לעובדים הרגילים שעובדים עם אישורים בששי-שבת. אנחנו העברנו רשימות שמיות, העברנו בהתחלה רשימות גדולות יותר, ערכנו צמצום מירבי והשארנו את כל מי שלדעתנו חיוני כדי לא לסכן את המערכת. יש לנו עבודה מול משרד הדתות, אבל בכל מקרה אותם 1,600 איש יהיו בלילה ההוא ויעבדו, אלא אם נקבל מהממשלה הוראה אחרת.

הצמצום הוא מספיק אחראי או שהוא נעשה בלחץ
גורף מדי.

כל מה שאנחנו עושים הוא אחראי. אני כאחראי
על אספקת חשמל חושב שעם האנשים האלו אני יכול לייצר חשמל ולמנוע תקלות. אם הייתי חושב שצריך יותר, הייתי נותן יותר, אבל זה מה שאני חושב שצריך לעשות. אין לי עניין שיסתובבו בלילה ההוא אנשים שאין להם מה לעשות.

מעבר לחשמל, טיפלנו בלקוחות הגדולים. יש לנו אלפיים לקוחות גדולים שזה בעצם כל התעשייה הכבדה והלקוחות הגדולים במדינה, ומולם עשינו טיפול פרטני כדי להבטיח שגם הם תואמי 2000, הן מההיבט של העבודה מולנו והן מההיבט של העבודה מולם. זה בעצם מרחיב את מעגל המוכנות במידה רבה.

ביחד עם משרד ראש-הממשלה עשינו פעילות דומה מול העסקים הקטנים והבינוניים, הפצנו חוברות הדרכה לכ250- אלף עסקים.

לגבי ליל המבצע עצמו. מרכז השליטה שלנו עובד, תרחישי כשל מאחורינו. ליד כל מערכת רגישה יעמוד בן-אדם שמתודרך לדעת מה הוא עושה באופן עצמאי גם אם יש תרחישי כשל.

בשורה התחתונה, חברת החשמל מוכנה ואנחנו לא צופים בעיות.

לגבי מערך התשתיות. יש כאן את מערך התקשורת כאשר לדעתנו לאחר החשמל , מערך התקשורת הוא המערך הרגיש ביותר ואחריו המים. אנחנו שקטים בהיערכות. עבדנו במשך שנה באופן הדוק עם מערך התקשורת, כולל "בזק" והיחידות הסלולריות ולדעתנו תהיה תקשורת. אנחנו יודעים שיהיה מים, תהיה תחבורה, יהיה זיקוק, יהיה דלק. אנחנו שקטים מהיערכות המשטרה, וכשאני אומר אנחנו, אני מדבר על פורום התשתיות ולא על חברת החשמל. היו היסוסים סביב הזרמת דלק, אבל בדקנו את זה בשלושה תרגילים ויש יכולת הזרמה ידנית של דלק גם אם כל המחשבים לא יעבדו. כך שבשורה התחתונה תש"ן מוכנה תהיה הזרמת דלק. הייתה בעיה עם הרמזורים שנפלו קצת בין הכיסאות וגם את זה לקחנו לטיפולנו ואנחנו היום בתחושה שהרמזורים, טיפה יותר וטיפה פחות, יעבדו בצורה תקינה, בוודאי שכך זה יהיה במקומות המרכזיים.

במקומות שהרמזורים לא יעבדו באופן תקין,
האם המשטרה ערוכה לכך?

בהחלט. יש לנו פריסה נרחבת מאוד של ניידות
תנועה. בעצם כל אגף התנועה פרוס באותו לילה גם בצירים העירוניים וגם בצירים הבין-עירוניים. יש לנו הצבות כמעט בכל הצמתים המרכזיים, גם לבדיקת שכרות וגם לנפילת רמזורים.

מעבר לתשובה הזאת, ריכזנו תרחישי כשל
מערכתיים, ריכז את זה ראש מל"ח שיושב פה, ומעבר לתרחישי הכשל של כל חברה וארגון יש תרחישי כשל בין-ארגוניים או על-ארגוניים כאשר גובשו תרחישים ופתרונות, כולל תרגילים שנערכו. אי-עבודת הרמזורים זה אחד מתרחישי הכשל שאני מניח שלא יקרו.

היינו בקשר עם הפלשתינאים במספר קבוצות פקודות. הם מטפלים בזה, הם היו פתוחים אתנו, הם שמעו הרבה אצלנו. רוב המערכות הגדולות שלהם תלויות בנו. זאת אומרת, אם אנחנו נהיה מוכנים – הם יהיו מוכנים. זה נכון למים, זה נכון לתקשורת, זה נכון לחשמל, זה נכון לדלק. יש להם קצת בעיה במערכת הבנקים, אבל התחושה שלנו לפי הדברים שלהם – ולא בדקנו את זה - שהם נתנו תשובות לבנקים כי לכל הסניפים אצלם יש חברות או באירופה או בירדן. אנחנו לא צופים שיהיו איזה בעיות שהן אלא להפך, אנחנו חושבים שהרגענו אותם שמדינת ישראל לוקחת אותם בחשבון כצרכן שצריך לקבל שירות מלא כמו כל צרכן אחר.

הוכן המשל"ט הארצי ששוקי זיסו דיבר עליו. זה מערך מאוד יפה שבעצם פיתח מערך שליטה ארצי לנושאים אזרחיים גם בעתיד. הוא ערוך בצורה נכונה עם מרכז דיווח, עם מרכז מידע, עם חדר מצב לכל הגורמים.

אני רוצה לומר משהו בקשר לפאניקה. במשך שנה אנחנו מנסים כל הזמן לשחרר הרבה אינפורמציה כדי שאנשים יהיו רגועים. הדבר נכון במיוחד עכשיו כשהמשק מוכן וערוך בגדול וחבל שהתבטאויות לא זהירות יובילו לזה. לכן אני חושב שחשוב מאוד בתשעה ימים שנותרו לשחרר אינפורמציה לגבי רמת המוכנות כדי באמת לתת לאנשים תחושה שיישארו בבית והכל יהיה בסדר.

נציגת המשרד לאיכות הסביבה. אני רוצה להזכיר
שבישיבה האחרונה שקיימנו בנושא, לפני שלושה שבועות, שמענו שלאחר הטיפול נשארו שבעים מפעלים עם חומרים מסוכנים שלא הייתה תשובה לגביהם ואנחנו מבקשים להתעדכן ולדעת מה קורה היום ומה הן ההנחיות לקראת ה1- בינואר 2000.

כל המפעלים נבדקו על-ידי המשרד לאיכות
הסביבה, לגבי חלקם יצאו הנחיות לסגירת קווי ייצור או הדבר היותר משמעותי מבחינתנו, להפחתת כמויות חומרים מסוכנים באותם מפעלים. חלק גדול מאותם מפעלים לא מתכוונים לעבוד במהלך ששי-שבת אלא יחזרו לפעילות רק לקראת מוצאי-שבת או יום ראשון. היערכות המשרד מול אותם מפעלים היא לשים צוותים באותם אזורי סיכון שהמפעלים נמצאים שם, כדי להיערך למקרה שכל הבדיקות שלנו, כל ההנחיות שלנו וכל הדברים שעשינו מול אותם מפעלים לא עזרו ועלולים לקרות לנו אירועים. אנחנו שמים צוותים בשטח כדי לטפל ולהעריך את הנזקים שעלולים לקרות בימים הקריטיים.

ברשותך, אני רוצה להזכיר ולהדגיש מה נאמר
בישיבה לפני שלושה שבועות. העובדה שמפעל לא מופעל בשבת, לא פותרת את הבעיה של החומרים המסוכנים. לא הבנתי האם לגבי אותם שבעים מפעלים לא התקדם דבר, ושנית, באיזו מידה יש לכם פיקוח על הנושא של צמצום המאגרים של החומרים המסוכנים. שלישית, האם אפשר לקחת אחריות על סגירה יותר ממושכת ולא להפעיל את אותם מפעלים כבר במוצאי-שבת.

מתוך אותם שבעים מפעלים אותרו חמישה
מפעלים שעלולה להיות אתם בעיה. יצאו הנחיות, כולל בקרה, כולל בקרה חוזרת שתיעשה בשבוע הבא, לצמצום של החומרים באותם מפעלים. בשאר המפעלים אין בעיה גם של איכסון כיוון שמראש הורדנו את כמויות המלאים בהם.

באותם חמישה מפעלים, מה מידת הקשר ביניכם
לבין השלטון המקומי לבין האזרחים ליידוע?

לגבי יידוע האזרחים, זה תפקיד השלטון המקומי
ולא התפקיד שלנו.

האם השלטון המקומי קיבל ידיעה לגבי אותם
חמשת המפעלים? אני רוצה להדגיש שהוועדה דואגת גם לטובת האזרחים. אי-אפשר שבשם החסיון וזהירות היתר, האזרחים לא ידעו לשקול את טובתם הם. זו בעצם הייתה התביעה שהצגנו בזמנו.

צו סגירה וצו של צמצום חומרים יוצא עם
העתקים לרשויות המקומיות שמטפלות בו. אני מוכנה לחזור למשרד ולוודא שוב שאכן זה נעשה.

אנחנו מבקשים שהדבר ייעשה ואנחנו מבקשים
לקבל על זה דיווח עד יום שלישי בשבוע הבא. אני מדברת על חמשת המפעלים האלה ועל הקשר עם השלטון המקומי.

אני רוצה לעבור מהתעשייה הכללית לתעשייה הביטחונית. אני רוצה להזכיר שהנושא של כל התעשיות הביטחוניות והכור הוא לא באחריות הוועדה שלנו, אבל אני רוצה לשמוע האם אכן הדברים מכוסים.

משרד הביטחון סיים את ההיערכות שלו ואנחנו
לא צופים בעיות מיוחדות. נערכו תרגילים, תרחישים, הופצו פקודות היערכות ביחס ליום המעבר. אנחנו נקים שלושה חמ"לים במסגרת המשרד. ההתייחסות שלי כוללת דיווח ביחס לרפא"ל, התעשייה האווירית, תע"ש ומשרד הביטחון עצמו.

ברשותך, אני רוצה להדגיש שאנחנו לא נחרוג
מסמכותנו ולא נעסוק בנושא, אבל אנחנו תובעים שאכן ההיערכות המוחלטת בשם אותו חסיון וסודיות ששמורה לכם – ואנחנו מכבדים אותה – אכן תיעשה ואני מבקשת שהדברים יועברו באופן מאוד ברור
ושיבוצעו.

אני רוצה לברך את נציגי מועצת התלמידים שהצטרפו אלינו. אתם בעצם מצטרפים להיערכות לפני שעת השין לקראת באג 2000, ואם למישהו מכם תהיה שאלה או הערה, בבקשה.

אני מבקשת את נציגי השלטון המקומי ומשרד הפנים. אני רוצה להזכיר שאנחנו מדברים בנושא של היערכות ביישובים הקטנים והגדולים, יהודים וערבים, בצפון ובדרום.

אנחנו בדקנו את ששים הרשויות המקומיות
הגדולות בהן מתרכזת למעלה משמונים אחוז של אוכלוסיית המדינה. התמקדנו בצוותים שלנו פלוס אנשי מקצוע ובדקנו ששה נושאים – מים, ביוב, רמזורים, תקשורת, נושא של מוקד עירוני, הסברה והיערכות לתוכניות כשל.

צריך לציין שהרשויות המקומיות – אני אומר זאת בצורה ברורה – הרבה הרבה יותר מוכנות ממה שהן היו קודם לכן. עדיין לא כל הרשויות הן באותה רמה משום שיש מספר רשויות שהחלו יחסית מאוחר. אנחנו עוקבים אחריהן, אנחנו מקבלים דיווחים מהם לגבי השיפורים שהם עדיין צריכים לבצע והם מבצעים. היו מספר רשויות שמצאנו שהן התחילו מאוחר יחסית ואנחנו עוקבים אחר ההתקדמות שלהן. מבחינה זו נערך כנס נוסף של מנהלי מחלקות בתחילת החודש הזה וניתנו הנחיות לגבי מים, נערך כנס מיוחד של כל מפקדי הכבאות על-מנת לקבל פקודת מבצע לנושא היערכות לבאג 2000, ואנחנו ביקרנו באותן רשויות ועוקבים אחריהן. אני מקווה שתהיינה מעט מאוד תקלות.

אני רוצה שנהיה יותר ממוקדים. אני רוצה
להזכיר שבבדיקת מבקר המדינה נושא הרשויות המקומיות זכה לביקורת רבה ואני שמחה על ההתקדמות. שמענו על חמישה מפעלים מסוכנים ואני רוצה לשאול בכמה ערים מדובר. אנחנו דרשנו שיהיה קשר בין הקצבות משרד הפנים לבין אי-היערכות. השאלה השלישית, שאני בטוח שהיא גם בשם חבר הכנסת מוחמד כנעאן, מה המצב בערים הגדולות במגזר הערבי ומה המצב בישובים הקטנים כולם.

במסגרת הטיפול ברשויות המקומיות הערביות,
ביקרנו בתשע רשויות ערביות גדולות. בחלקן רמת המחשוב יחסית נמוכה ביותר לכן רמת הבעיות נמוכה יותר. באותן הרשויות המקומיות שביקרנו היו בהחלט היערכויות מרשימות, בחלקן לאור רמת המחשוב הנמוכה הייתה רמת בעיות נמוכה.

לגבי המועצות האזוריות אנחנו בקשר עם ועדת המחשוב של המועצות האזוריות, הפצנו להם חומר ושם יש היערכות מאוד מסודרת ומאוד יפה ומגובה בארגון המועצות האזוריות.

לגבי מרכז השלטון המקומי, יושב כאן נציג המרכז, הוא יוציא אחת לשבוע הנחיות לרשויות המקומיות. יש שאלות למוקדנים של הרשויות המקומיות על-מנת לתת מענה.

לגבי הרשויות הקטנות, בהחלט יכול להיות שתהיינה פה ושם תקלות מקומיות שתיפתרנה. המלצנו לכל הרשויות המקומיות לפתוח חדרי מצב וכולן תהיינה ערוכות בחדרי מצב בהתאם לשיקול הדעת של ראש הרשות וכדי שאם תהיינה בעיות, הן תענינה על-ידי השלטון המקומי.

מה בדבר המידע שפורסם בתקשורת ש33- רשויות
ממש לא ערוכות?

צריך לשאול את מי שפרסם. אני לא יודע מי
פרסם את זה ואני לא יודע מאיפה זה בא.

תמיד אומרים שהתקשורת אשמה.

אני לא אומר שהתקשורת אשמה, אבל אני לא
יודע מי פרסם. אם יעבירו לי את רשימת הרשויות, אני אוכל לבדוק.

לפי המידע שלך, מתוך ששים הרשויות הגדולות,
כמה רשויות לא ערוכות?

כארבע-חמש רשויות שאנחנו עוקבים אחר
ההתקדמות שלהן.

תודה. אני מבקש לקבל מידע עד יום שלישי הבא
לגבי אותן ארבע-חמש רשויות.

אני מייצג את משרד הבריאות.
אני אתחיל מהסוף. המשרד חושב שהוא מוכן ברמה כזאת שכמות התקלות שתהיינה כתוצאה מבאג 2000 לא תעלה על כמות התקלות שישנה בימי רגיעה.

כדי להגיע למצב הזה, המשרד עשה בשנתיים האחרונות פעולות מאוד רחבות החל מטיפול במלאי הציוד הממוחשב, מערכות מידע שלו, ועד לרענון וכתיבת נוהלי חירום חדשים. כתוצאה מזה אנחנו מכינים ופותחים בליל המעבר חדרי חירום בכל בתי-החולים הכלליים בארץ, גם של קופת-חולים וגם של משרד הבריאות, ואנחנו פותחים חדר מצב ארצי בתל-אביב שישלוט ויהיה בקשר עם כל חדרי המצב בכל בתי-החולים.

יש לנו מערכות קשר מעבר ל"בזק" – מערכות קשר רדיו, מערכות קשר מירס, מערכות נוספות שלא צריך לפרט כאן - כולל נציגות בחדר שליטה ארצי שנמצא בירושלים. כל העבודה שעשינו נעשתה בשיתוף פעולה עם קופת-חולים כללית שגם בבעלותה בתי-חולים ובבתי-החולים שלה נעשתה פעולה מאוד יפה. לפי הבנתנו אנחנו לא זקוקים לאישור משרד העבודה בנושא צוות נוסף לעבודה בשבתות. מוסדות הבריאות ממילא פועלים בשבת והחוק פוטר את מוסדות הבריאות בנושא זה, כך שלא פנינו למשרד העבודה ואנחנו נגייס צוות כך שיעבוד צוות מיוחד וגדול מהרגיל בליל שבת כדי לשמור על כל הציוד משובץ מחשב שהוא תומך חיים. למרות שאנחנו יודעים שהוא תקין, אם תהיה תקלה – נוכל לטפל בחולים.

משרד הבריאות אוטונומי מבחינת התפעול שלו בבתי-החולים בתקלות מערכתיות של חשמל ושל דלק ושל מים. לא שאנחנו צופים שם תקלה, אבל אם בכל-זאת תהיה שם תקלה, אנחנו יכולים לעבוד כשבוע לחלוטין בלי עזרה מבחוץ. אחר-כך אנחנו צריכים הזרמה של דלק, הזרמה של מים כך הלאה. הנושא היחידי שאין לנו פתרון עבורו ושהוא משמעותי זה מערכות הקשר, תקשורת "בזק". אנחנו יודעים ליצור קשר בין בתי-החולים לבין המרכז, אבל אין לנו פתרון לציבור, לא ברמת הציבור ובתי-החולים ולא ברמה של ציבור לשירותי מד"א. מד"א היא כמו כל אחד, יש לה טלפונים, אבל הציבור לא יכול להתקשר למד"א בטלפון רגיל. יהיו שם טלפונים נוספים, סלולריים, בכל מרכזי מד"א ויהיה פיזור של אמבולנסים בכל מוקדי ההתרחשויות בארץ כדי שאם יהיה צורך באמבולנס, יהיה אפשר לגשת אליו. גם אם האמבולנס ייסע משם, יהיה שם נציג של מד"א שישב במקום. פתרון אמיתי לבעיה של "בזק" אין לנו – לא שאני צופה בעיה ל"בזק", אבל רציתי שתבינו את הרקע.

בנושא הפאניקה לכאורה בציבור. במערכת הבריאות אין פאניקה לחלוטין ואני יכול להעיד על זה משתי התרחשויות שהיו. פרסמנו קובץ של שאלות ותשובות לציבור בעיתונים בעברית, באנגלית, בערבית, באמהרית, ברוסית וכך הלאה. מהקובץ הזה היו רק תגובות חיוביות בעיקר מאנשים שעוסקים במלאכה, אבל לא מהציבור. בנוסף לזה פתחנו בשבוע שעבר מוקד מידע לציבור והיו מעט פניות. במשך ארבע שעות שהמוקד פעל, היו אולי מאה טלפונים וגם מתוכם חלק מהפניות לא היו לנושא הספציפי של הבאג.

עלה כאן הנושא של הרשות הפלשתינאית. הרגשתי היא שבתחום הבריאות הרשות הפלשתינאית לא ערוכה היטב. זה לפחות מה שהם אומרים בעצמם. הם פנו אלינו כמה פעמים ואנחנו עזרנו להם במה שיכולנו לעזור, אבל הדעה שלהם על עצמם היא שהם לא ערוכים בתחום הזה היטב. אני לא יודע מה המשמעות של זה, אני לא יודע מה מסתתר מאחורי הטענה הזאת.

אם למשל תהיה פנייה בגלל חוסר היערכות
מרצועת עזה לבית-חולים ברזילי.

בתרגילים שעשינו תירגלנו התרחשויות כאלה של
פנייה וקליטה ממזרח ירושלים, למרות שמזרח ירושלים ערוכה היטב.

זה מובן מאליו.

גם מיהודה ושומרון וגם מעזה תירגלנו כאירועי
כשל שבאים ופונים להעביר חולים מבתי-חולים בעזה או מבתי-חולים מחברון ואנחנו בהחלט ערוכים לזה.

האם ההמלצה לאזרחים לא לצבור תרופה עומדת
בעינה?

הייתה המלצה לא להרחיק ציוד נוסף אלא הייתה
המלצה לבדוק ציוד נוסף. אני כבר דיווחתי בוועדת השרים שלא נבדוק את הציוד הנוסף למרות שעשינו בדיקה מסוימת בקופת-חולים כללית. בכל הבדיקות שעשינו, גם הראשונות וגם הנוספות, בקופת-חולים הכללית, לא מצאנו שום סתירה ביחס לדיווחים שקיבלנו.

לגבי צבירת תרופות. אנחנו חוזרים ואומרים שאין סיבה לצבור תרופות. יש מלאי תרופות גדול במדינה, יש מלאי תרופות גדול בבתי-החולים, יש מלאי תרופות גדול בבתי-המרקחת ואין שום סיבה לצבור מלאי תרופות נוסף.

האם אותן חברות שמספקות למשרד הבריאות
תמיכה טכנית בציוד מטופלות על-ידכם מבחינת היתרי עבודה בשבת?

לא. אנחנו לא מטפלים בהיתרי עבודה בשבת.
ביקשנו מהם להיות בכוננות במידה ונצטרך לטפל בציוד הרפואי משובץ מחשב בלילה ואחריו. את היתרי העבודה הם צריכים לבקש בעצמם והם לא ביקשו מאתנו עזרה. מה שהם ביקשו מאתנו זה הרבה כסף עבור הכוננות.

נשמע את נציגי הבנקים.

לשמחתי אין לי הרבה להוסיף על הדברים שכבר
נאמרו בתקופה האחרונה במסגרת ועדה נכבדה זו. היערכות הבנקים לבעיית שנת 2000 החלה לפני שלוש-ארבע שנים, העבודה הייתה מסודרת, הושקעו כל האמצעים, מקצועיים וחומריים, כדי לטפל בבעיה. כל התקופה האחרונה הוקדשה לביקורות חוזרות ונשנות. דעתם של כל אנשי המקצוע האחראים בבנקים נחה במובן הזה שהבעיה מטופלת. צריך לציין שבנק ישראל, שהוא הרשות המפקחת על הבנקים, פיקח על הנושא הזה, הוציא שורה של הנחיות במרוצת השנים ווידא שההנחיות האלה אכן מתקיימות לגבי אופן הטיפול בבעיה. נכון לעכשיו המערכת כולה סבורה שהנושא מטופל היטב.

אם מדברים על פאניקה וציפיות, אני יכול לומר שמה שקורה בשטח הוא יותר טוב מסקר, כי בעצם בשווקים הפיננסיים המערביים וגם אצלנו אין סימנים שהציבור עושה צעדים שהוא לא צריך לעשות. זאת אומרת, במקום לעשות סקר של 500 איש, יש לנו כאן סקר של ששה מיליון תושבים ושל כל מאות המיליונים בעולם שההתנהגות שלהם מצביעה ברגליים ואומרת שהם לא חושבים שצריכים לעשות דברים מיוחדים, וזה לפחות נכון ל21- בדצמבר.

נכון שהוועדה הקדישה שתי ישיבות למערכת
הבנקאית, אבל בכל-זאת יש לי שתי שאלות כי לא הכל היה בהסכמה.

אנחנו פנינו אליכם לשלוח באופן יזום הודעות לכל האזרחים על מצבם. אגב, זה מתבצע במדינה כמו הולנד שיש לה מספר כפול של תושבים מאשר בישראל. השאלה שלי היא האם יש בנקים שעשו זאת.

כן.

אתה אומר שהציבור עדיין לא הצביע ברגליים
מבחינת הגשת הדוחות. האם אתם ערוכים לרצון הציבור שירצה ביומיים-שלושה האחרונים כן לקבל מידע. אני רוצה לשבח ולומר שבחוברת שיצאה לציבור, משרד ראש-הממשלה בהחלט מדגיש את זכותו של האזרח לדרוש לקבל דוח מפורט של כל החשבונות שברשותו בכל עת. האם אתם ערוכים למצב הזה?

ודאי. לא אמרתי קודם שאין פניות של הציבור
לקבל דוחות, אבל אמרתי שהתנהגותו של הציבור בתחום הפיננסי מצביעה על רגיעה. אנחנו לא יוצאי דופן אלא זו תכונה של הציבור בכל העולם המערבי ולעניין הזה אנחנו חלק ממנו.

הבנקים החליטו כל אחד לעצמו איך הוא נוהג במקרה הזה. יש בנקים שהודיעו לציבור שיכול לבוא לקבל את הדוחות, יש בנקים שהודיעו הביתה או שההודעות מצויות בסניפים ומי שרוצה יכול עכשיו, בעוד חמש דקות או בעוד שעתיים ללכת למסוף ולהוציא תדפיס על מצב חשבונותיו. בזה אין חידוש אגב, זה מצב שקיים כל הזמן.

יש איזה בנק שהודיע לכל לקוחותיו לבוא ולקבל
דוחות?

יש בנקים שעושים זאת באופן יזום לפי החלטה
ספציפית שלהם. אין הנחיה גורפת של בנק ישראל לעניין הזה.

אנחנו עוברים לשמוע מה קורה בתחום המים.

אני מנהל מערכות מידע ב"מקורות". "מקורות"
סיימה את ההיערכות הפנימית של בדיקת התאמת שדרוג מערכות כבר בסוף יוני השנה, מעבר לסיפור הזה. התהליך לווה על-ידי בקרה חיצונית ובדקנו בחודשים האחרונים את כל אותם דברים שהבדיקה החיצונית ביקשה לבדוק מעל ומעבר למה שעשינו.

מבחינת המוכנות הפנימית של "מקורות", המוכנות היא מלאה ומתחילת אוקטובר אנחנו נמצאים בהקפאת מערכות על-מנת להיות בטוחים שכל מה שבדקנו ועשינו אכן יעבור את שנת 2000 בשלום.

המקרה השני בו אנחנו עוסקים בימים אלה זאת אפשרות של כשלים, הן פנימיים והן חיצוניים ואיך אנחנו מתגברים עליהם. בנושא הזה יש לנו מספר יתרונות. דבר ראשון, אנחנו נכנסים אל תוך שנת 2000 עם מאגרים מלאים כאשר לפחות ביום הראשון את מירב המים נספק בגרביטציה. זאת אומרת, אנחנו כמעט ולא זקוקים לשום דבר מבחוץ, כאשר גם לאחר מכן אנחנו מצוידים כמעט ב700- דיזל גנרטורים עם מאגרי דלק מקבילים ונוכל לספק מים במשך מספר שבועות כמעט עד חודש, תלוי באיזה מקום, כאשר ניתן קדימות למי שתייה. מי חקלאות ומי תעשייה יהיו בקדימות שנייה. אני רוצה לציין שאנחנו אחראים ברוב המקומות לספק מים עד שער הרשות המקומית ומעבר לזה אנחנו נעזור לאותן רשויות מקומיות אם וכאשר תהיינה בעיות.

אנחנו פרוסים בעשרה מוקדי שליטה ברחבי הארץ והפצנו לפני שבוע, חוברת לכל הצרכנים שלנו על-מנת שיהיו להם הטלפונים של אותם מרכזי שליטה.

אתם מספקים מים לכל התושבים?

לא לכל התושבים אלא לכל הצרכנים הישירים של
"מקורות", לכל הרשויות המקומיות אנחנו מספקים את המים.

רשות שדות התעופה.

רשות שדות התעופה נערכת כך כאשר למעשה
ההיערכות הרגילה הושלמה לפני מספר חודשים ובחצי שנה האחרונה נערכנו להיערכות החירום. אנחנו נערכים להיערכות חירום בשלושה מישורים:

האחד, במישור הבינלאומי וזה אומר מערכות הבקרה האווירית והקשר שלנו עם המדינות השכנות. יש הסכמים מאוד ברורים וחתומים עם ירדן, מצרים וקפריסין שאתן אנחנו קשורים במערכת בקרה אווירית. יש מוקד אזורי לטיפול בנושא בקרה אווירית שיושב בקהיר כאשר נציג שלנו ושל מינהל התעופה האזרחי כבר ביום שלישי בשבוע הבא יתייצבו שם ולמעשה מהווים את גורם התיאום. מבחינת הבטיחות כל המתקנים שלנו פתוחים, הכל עובד כרגיל. חברות התעופה, כמו שאנחנו יודעים, הזיזו את הטיסות שלהן כך שהחל משעה כמעט 10:00 בלילה ועד 4:00-5:00 בבוקר אין טיסות, אבל לפני ואחרי יהיו טיסות.

השני, בקטע של מדינת ישראל. אנחנו חלק מאותה היערכות לאומית כולל נציג שלנו שיושב במשטרת ישראל על-מנת להיות הגורם המתאם מול גופי התשתית. הנושא הזה גם תורגל ומועבר. אנחנו בעצם פותחים את היערכות החירום שלנו החל משעה 4:00 אחר-הצהרים ביום ששי ועד יום ראשון בערב שזה אחרי חזרה לפעילות בשיא. בהיערכות הפנימית שלנו בתוך רשות שדות התעופה, אנחנו ערוכים במתכונת חירום שזה אומר חדרי מצב בכל שדות התעופה – מסופי הגבול, מגדלי הפיקוח, יחידות הבקרה – כולל תגבור בדרג הניהולי, בדרג התפקודי ובדרג הטכני. למעשה אנחנו מתורגלים וערוכים לגמרי על-מנת לעבור.

אתה לא חושב שהרעה תבוא מלמעלה.

לא. עולם התעופה החליט שהחל משעה 8:00
בערב אנחנו נכנסים למערכת בקרה גם ידנית וגם ממוחשבת. כך שגם אם תהיה תקלה ממוחשבת, לא תהיה פגיעה בבטיחות או בביטחון.

נושא אישורי עבודה בשבת תקף גם לגבינו. היינו בוועדה, הכל לכאורה בוועדה היה בסדר, קיבלו את כל הנתונים שלנו, אבל פורמלית שום דבר.

אין לכם אישור לכל היערכות החירום בשבת.
לשכת ארגוני העצמאים. אני רוצה להזכיר שדנו בבעיה של ה150- אלף עצמאים קטנים והשאלה מה נעשה מאז ומה המצב.

עד כמה ששמענו על היערכות חברת החשמל
וכולנו מעריכים את מה שנעשה, היינו ממליצים באיזשהו מקום למי שלא חייב להפעיל את מערכות המחשוב שלו, עסקים קטנים שלא חייבים שמערכות המחשוב שלהם יעבדו בלילה של ה31-, כבר ב30- בדצמבר כשהולכים הביתה, לסגור את מערכות המחשוב, לסגור את השרתים אם אין אמצעי גיבוי. אם זה לא צריך לעבוד, שלא יעבוד.

לגבי סכסוכים שעלולים להתעורר כתוצאה מתקלות שעלולות לקרות בין עסקים במערכות עסקיות. יש לנו איזשהו חשש מכך שבתי-המשפט לא יוכלו לסייע בצורה טובה גם מבחינת העומס שקיים שם ממילא וגם מבחינת הפרספקטיבה המשפטית. אנחנו ממליצים על אמצעי בוררות ופישור אלטרנטיביים כמו המוסד הישראלי לבוררות עסקית או מוסדות אחרים כמו המרכז הישראלי לגישור וכולי.

זה הופץ בציבור?

הודעות נשלחו לאמצעי התקשורת.
אני מבקש להזכיר גם את ה29- בפברואר שנת 2000 שזה תאריך קטן שמסתתר אחרי התאריך של ה31- בדצמבר, וזה התאריך של השנה המעוברת. כאן אנחנו מדברים על הרבה מאוד מערכות מיושנות של ניהול חשבונות . 29 בפברואר אמור להיות יום שלישי, וכאשר יום שלישי הופך להיות ה1- במרץ במקום ה29- בפברואר, זה משליך על נתונים מספריים ועסקיים.

מי שאחראי על הטיפול בבאג שנת 2000 בארצות-הברית ברמה הפדרלית יצא בקריאה בשבוע שעבר להאקרים, קריאה ממש בלתי פורמלית, להאקרים ולפורצי המחשוב למיניהם להשתדל ולרדת מהתאריך של באג 2000, משנת 2000 בכלל, לעזוב אותה במנוחה כי יש מספיק בעיות גם כך. אני חושב שהוועדה יכולה גם היא לקרוא להאקרים באופן בלתי פורמלי לשחרר אותנו מהווירוסים. אנחנו נמצאים תחת איום של 35 וירוסים שכבר מסתובבים בהקשר של שנת 2000.

הוועדה קוראת להם, אבל לא רוצה לשתול להם
רעיונות.

רציתי לשאול את נציג משרד ראש-הממשלה.
דיברו כאן על חומרים מסוכנים. השאלה אם יש תיאום עם המדינות השכנות, אלה שיש אתן קשרים כמו מצרים, ירדן והרשות הפלשתינית בנושא הזה. כמדומני, אני לא בטוח, אבל חומרים מסוכנים ודברים כאלו משפיעים גם על השכנים ומהשכנים.

אני יודע שמתאם הפעולות בשטחים עובד צמוד
עם הרשות הפלשתינאית כאשר המדיניות היא לעזור בכל תחום שאנחנו מתבקשים. הם גם דיווחו על כל הפעילות שנעשתה מול הרשות הפלשתינאית, גם מהצד השני משבחים את אותו שיתוף פעולה. לא שמענו בעיות בתחום איכות הסביבה ברשות או שהם ביקשו סיוע ועזרה מאתנו ולא נתנו.

ומה קורה לגבי מדינות אחרות כמו ירדן ומצרים?

אני לא יודע לענות.

אני יכול להוסיף שבכנס של האו"מ שהתקיים
בקיץ, מצרים וירדן החרימו את ישראל ולא יצא לנו לשבת אתן, למרות שהיה לנו את כל הכלים לתת להם את מה שהן צריכות.

גב' מקובר, לא היית כאן כשעלה נושא היתרי
העבודה בשבת ואנחנו מבקשים לדעת מדוע קיבלנו אינפורמציה שבכל כך הרבה מקומות הנושא עוד לא הוסדר.

למשרד העבודה פנו עד לרגע זה כ75- גופים, בין
פרטיים, בין ציבוריים, בין ממשלתיים, לקבלת היתר. ברגע שהבקשה מגיעה, אנחנו שולחים את אנשי המקצוע לאבחון, הכוונה היא לבדיקה, לנחיצות ההיתר. היתר צריך לעמוד בקריטריונים של חוק שעות עבודה ומנוחה. אנחנו בודקים האם מספר האנשים הנדרש הוא אכן נדרש, אם צריך פחות או אם צריך יותר. לאחר הבדיקה הזאת אנחנו מקבלים את ההמלצה ומוציאים היתרים. נכון לרגע זה כמחצית הבקשות אובחנו. אני רוצה לומר שההמלצות להיתרים הם תמיד על דעת הצד השני. זאת אומרת, אין מצב נכון לרגע זה שצמצמנו בקשה וזה לא היה בהסכמת הגוף השני. אותן מחצית בקשות שאני מדברת עליהן כרגע נמצאים בשלב הדפסה ויציאה החוצה.

אני מבינה שיש פרסום בעיתון שמי שעדיין לא פנה, יכול לפנות. אנחנו נערכים גם למצב הזה שלא יהיה מצב שאחד שפנה לא נענה.

אני רוצה לומר שיש פשוט פער בלתי יאומן בין
חומרת המידע שהוועדה שמעה לפני כשעה לבין השקט שאת עונה בו. הוועדה שמעה שמשרד התקשורת פנה לגבי 4,000 עובדים ולא נענה.

אנחנו הגשנו למשרד העבודה בצורה מרוכזת את
הרשימה. קיבלנו היתרים שהייתה בהם מידה רבה של אמינות ובשלב יותר מאוחר נמסר לנו שההיתרים האלה בוטלו. נכון לרגע זה לי לא ידוע שניתנו היתרים חדשים, כמו שאמר כאן מנכ"ל המשרד.

לפני שלושה ימים קיבלתי טלפון מאותו גוף שהוא
לא יודע שאנחנו היינו באותה ועדה ב28- בנובמבר ולכאורה הכל היה בסדר. לפני שלושה ימים שאלו אותנו למה אנחנו לא ממלאים שאלון.

אנחנו פנינו עם מספר מאוד מצומצם של אנשים,
בסביבות ארבעים, גם מינהל טכנולוגיות וגם כוח אדם במשטרה, רק לגבי אזרחים וספקי חוץ שאנחנו זקוקים לסיוע הטכני שלהם ביום המעבר וגם להם טרם קיבלנו אישור כלשהו.

מרכז השלטון המקומי הגיש למשרד העבודה
רשימה מדויקת בפילוח של רשויות לפי מספר התושבים והגענו לסדר גודל של 2,900 עובדים נדרשים. קיבלנו את האישור ולאחר מכן הגיע מכתב שהאישור מבוטל כי האדם שנתן את האישור פרש לגמלאות ונתבקשנו להגיש את אותה רשימה כפי שנתבקש כל מוסד. נכון לרגע זה לא ידוע לנו על אישור נוסף.

לגבי ההיתרים ההמוניים שנתקבלו. בזמנו אלה
שפנו לפני מספר חודשים, זה שהיה ממונה על הנושא, הוציא היתרים שהיה כתוב בהם העסקת מספר מינימלי. היות והמחלקה המשפטית של משרד העבודה אמרה שלהיתר כזה אין משמעות, כי ההיתר צריך להיות לפי תפקיד, לכן הוצאנו מכתבים לכולם עוד לפני כמה שבועות שכל מי שמבקש היתר, ייתן לנו רשימת נחיצות. למעשה כולם חזרו אלינו בעניין הזה. השלטון המקומי לא חזר ונתלה באותו היתר, בוועדת השרים האחרונה נאמר לו בפירוש שהוא צריך לפנות בצורה המקובלת.

לגבי הנושא של הוועדה. הייתה ועדה בשיתוף עם הרבנות וכל הגורמים הממשלתיים. הייתה איזושהי כוונה בזמנו להגיע לאיזושהי הסכמה עם הרבנות לגבי נחיצות העניין. היות והנושא ברבנות נמשך ולא הגיע לשום מקום, משרד העבודה מבחינת ההיתרים לא כפוף לנושא הדתי בכלל, הוא צריך להוציא היתרים מתוקף חוק שעות עבודה ומנוחה ואין לזה שום קשר לנושא הרבנות. לכן, אנחנו נכנסנו לאבחונים מקצועיים וזה מה שעשינו עד לרגע זה. כשמישהו אומר שהוא לא קיבל, זאת אומרת שהנושא שלו עדיין באבחון.

גברת מקובר, האם את מודעת לכך שה1- בינואר
חל בעוד תשעה ימים?

כן. ההיתרים יינתנו עד יומיים-שלושה קודם
משום שאנחנו מטפלים בעשרות גורמים. זה שהוא לא קיבל את ההיתר, זה לא אומר שבעוד שעתיים הוא לא יקבל. הדברים כולם מטופלים ברמה הרצינית ביותר. היתרים לא חייבים לתת שבוע קודם. הוא ביקש, הוא יודע שהוא מטופל, הוא בקשר עם האנשים שמאבחנים את זה והוא אכן יקבל את ההיתר.

האם הצוות שמטפל בזה במשרד העבודה
והרווחה הוא צוות מורחב?

בהחלט כן.

אני מבקשת לקבל תשובה ממשרד
ראש-הממשלה. אני רוצה לקבוע שאני דוחה את היערכות משרד העבודה והרווחה. מהמידע שהוועדה שומעת כרגע, שמעריכים שיומיים-שלושה לפני באג 2000, שנערכים לו כבר במשך שלוש-ארבע שנים, יכול להספיק להיערכות מקצועית רצינית - הוועדה ממש מוחה על כך.

כשאני מדברת על יומיים-שלושה, אני מדברת על
המקרים החדשים.

אני רוצה לקבוע בחומרה. אני מבינה שמשרד
העבודה והרווחה מדווח לנו שהיה כשל באישורים שלו. בהתחלה הועבר אישור, לאחר מכן המשרד טען שהאישור שהועבר אל הגורמים המוסמכים לא עמד בקריטריונים של מינהל תקין. אני מבינה שהתהליך שמתבצע כעת לא עונה על הצרכים.

ראשית, אני מבקשת לשמוע ממשרד ראש-הממשלה מה בכוונתו לעשות בעניין. שנית, אני רוצה לחזור להצעתי שאני לא חושבת שהיא בעדיפות ראשונה, שאם לא תצליחו להיערך לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, מה שהיה עדיף שיהיה, האם בדקתם את ההיערכות המשפטית והמקצועית לפי חוק שעות תקנות חירום?

היועץ המשפטי במשרד ראש-הממשלה קיים
פורום של כל היועצים המשפטיים של כל משרדי הממשלה ואחת הסוגיות שעלתה הייתה באמת הנושא של היתרי עבודה בשבת. הם הגיעו לכך שאנחנו חייבים לקבל את אישור משרד העבודה והרווחה ואין שום דרך לעקוף את זה, גם לא בוועדת שרים אלא אם כן זה יעלה לממשלה.

מחר בישיבת ועדת השרים שמתקיימת אצל השר רמון אנחנו מקבלים דיווח מפורט של כל הגורמים שהגישו בקשות וכל גוף יאמר כמה היתרים הוא קיבל לעומת הבקשות שלו. אם הדבר לא יענה על הצרכים של הגופים, אנחנו נפעל בדרך אחרת. זה יעלה לרמת ממשלה ושם יקבלו החלטה מה לעשות עם זה.

משרד ראש-הממשלה לא רצה לקבל רק היתרים חוקיים אלא הוא רצה גם לנסות לקבוע פסקי הלכה לאנשים דתיים שיידרשו לעבוד בשבת. לכן ניסינו יחד עם כל הגופים להגיע לאיזשהו משהו ביחד, אבל זה לא כל כך עלה יפה ולכן החלטנו שנלך רק בדרך המקובלת של היתרי עבודה שמקובלים בחוק, וכך אנחנו עובדים.

אלוף במילואים גדעון שפר ישב מול כל גוף
שקשור לתשתית או לחירום במדינה כאשר הוא קיבל דיווח מפורט מאוד על היערכות כל גוף בשני היבטים – ההיבט הטכנולוגי והיבט תרחישי הכשל. למעשה אפשר להגיד שכל הגופים מוכנים והשלימו את כל המטלות שהוטלו עליהם.

הם השלימו עוד לפני שאתם התחלתם להיערך.
צריך לשבח את כל הגופים שהם אלה שהזעיקו את הממשלה להיערך.

זה נכון. זו עובדה שהם ערוכים וגם דיווחו על
מוכנותם עם אסמכתאות.
בוצעו שני תרגילים כי יש שני נושאים שחוצים את כל הגורמים וצריכים להיות מטופלים ברמה המרכזית לאומית. האחד זה השליטה, והשני זה הסברה. על ההסברה אני מניח שנקבל דיווח. לגבי השליטה בוצעו שני תרגילים מאוד מוצלחים במטה הארצי בירושלים, כאשר תורגלו למעשה שני היבטים: האחד, השעה הקריטית, שעת השין, ומה שנבדק גם זה מוכנות לאיום הראשון של הפעילות במשק, הווה אומר יום ראשון בבוקר. כשבעים אירועים הוזרמו וכל הגופים שהשתתפו בתרגיל, שזה בערך כל האנשים שנמצאים כאן, נתנו תשובות הולמות ומתאימות, אפשר להגיד שערוכים והשליטה עובדת כמו שצריך.

לגבי היתרי עבודה בשבת, אני לא ארחיב, דיברנו על זה מספיק. שלושה ימים לפני המועד, זה פשוט בדיחה וזה לא רציני.

אני מבקשת לדעת איך משרד ראש-הממשלה
מתכוון לגרום לכך שנקבל תשובה אמינה ולא רק לציין בתיאור שאני לא חולקת עליו שזה לא יכול להיות.

מחר בישיבה עם השר רמון נקבל את התשובה
הסופית.
אני רוצה לנצל את הפורום ולומר דבר שחלקכם כבר מבצע אותו וחשוב שכל הגופים ייערכו אליו. בחברת החשמל הם קוראים לזה התרעה מוקדמת מהמזרח. הרבה מהגופים עושים את זה, הולכים להיות קשובים כבר מיום ששי בצהרים למה שקורה במערכות הקשורות אליהם למה שקורה במזרח. לא כל הגופים עושים את זה ואנחנו מבקשים שכל גוף יקים פונקציה כזאת שאם דרך האינטרנט או כל דרך אחרת יעקוב אחר מה שנעשה שם וידווח על חריגים. מאוד חשוב שזה ייצא גם בכתוב, אבל חשוב שכל אחד ואחד מכם ייקח את זה בחשבון. למשל, רמזורים, יש מרכזות רמזורים דומות גם במזרח ואם יש בעיה, כדאי לדעת אותה שמונה שעות מראש.

תיקון קטן בנוגע לשלושה ימים קודם. משרד
העבודה והרווחה התחייב עד סוף שבוע זה לתת תשובות לכל המשרדים שהגישו כבר את הבקשות שלהם. גופים שטרם הגישו את הבקשות שלהם יקבלו רק במהלך שבוע לאחר מכן.

אני רוצה לסיים את הישיבה ולסכם אותה.
אני חושבת שהפער החיובי שעבר בין דוח המבקר שהונח על שולחן הוועדה ביוני 1999, לפני חצי שנה בלבד, שלמעשה התריע על התעלמות, אדישות, חוסר היערכות ברמות מאוד מאוד גבוהות, בין המצב הזה לבין העבודה המאוד אינטנסיבית שהגופים כולם השקיעו, כולל ועדת המדע ומשרד ראש-הממשלה, מדבר בעד עצמו ומאוד בחיוב.

אני חושבת שזאת אמירה אמינה לומר שמדינת ישראל ערוכה ברמה גבוהה וטובה, ואנחנו לא מעבירים מידע שווא. בסך הכל צריך לתת אמון במערכות גם בידיעה שיש דברים שיכולים לא לתפקד כשורה וצריך להתנהג אתם בצורה רצינית.

אני מזמינה את האזרחים והאזרחיות לעשות את מה שצריך. למשל, לבקש דוח מסודר מהבנק, לבדוק את הדברים, אבל גם לא להיכנס למאגרים, צבירות, מאגרים וכולי.

אני חושבת שמה שנותר מהיום ועד ההיערכות עצמה זה הנושא של יום התפקוד עצמו. התרגילים הסתיימו וצריך לסייע להתגבר על תקלות וכשלים ביום עצמו.

הנושא של המידע לציבור. אני מבקשת להמשיך במגמה החיובית כולל אמצעי התקשורת האלקטרוניים.

העבודה בשבת. אני רוצה לציין שהוועדה רואה בחומרה את העובדה שהיום, תשעה ימים לפני המועד, אין אישורים מסודרים לכל הגורמים המוסמכים שפנו ומדובר באלפי עובדים, וזה היה צריך להיעשות. תשובת משרד העבודה והרווחה לא מקובלת עלינו. אני גם לא מקבלת שטיפלו בזה בהתחלה בצורה לא מסודרת ואחר-כך שינו, למרות שטוב ששינו בעוד מועד.

אנחנו חושבים שצריכים לשמור על האיזון בין שמירת השבת שהוא חשוב לכולנו לבין המחויבות להיערך לפי אמות מידה מקצועיות וייחודיות. זה חייב להיעשות בלוח זמנים שייתן תשובות אמת ובמספרים שיוכלו להתמודד עם הנושא של באג 2000. זאת התביעה של הוועדה כלפי הממשלה ומשרד העבודה והרווחה.

בעניין לוח הזמנים. אני מקווה שכולם יקבלו תשובות טובות שיספקו את כל הצרכים ולא חלקם עד סוף שבוע זה, ולא, אנחנו מבקשים מועדת השרים להודיענו מה סוכם בישיבה, ואם יש צורך, זה יגיע לישיבת הממשלה ביום ראשון. הוועדה מבקשת מנציגכם פה שיאמר לנו ביום שישי בשעה 4:00 היכן הדברים עומדים.

אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15