הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן

2
הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
9.11.1999
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
יום שלישי, ל' בחשון התש"ס (9 בנובמבר 1999), שעה 11:00

חברי הוועדה: ענת מאור - היו"ר
אליעזר כהן - מ"מ היו"ר
מוחמד כנעאן

ד"ר אפרים אסכולאי - יו"ר הוועדה הבין משרדית לחומרים מסוכנים
ופגעי טבע, הוועדה לאנרגיה אטומית,
משרד ראש-הממשלה
אלוף במיל' גדעון שפר - מרכז המטה להיערכות לשנת 2000,
משרד ראש-הממשלה
דרורית שטיינמץ - מרכזת נושא באג 2000 במשרד ראש הממשלה
יצחק גורן - סמנכ"ל בכיר לחומרים מסוכנים ומניעת מפגעים,
המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר ישראל ברזילי - ראש אגף חומרים מסוכנים,
המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר מוטי סלע - ראש אגף רישוי עסקים והממונה על באג 2000,
המשרד לאיכות הסביבה
אריק בר-שדה - מנהל מחוז דרום, המשרד לאיכות הסביבה
רוברט ראובן - מנהל מחוז חיפה, המשרד לאיכות הסביבה
גדי אייזנרייך - יו"ר מינהלת באג 2000 ברשויות המקומיות,
משרד הפנים
אשר גרנר - מרכז רישוי עסקים, משרד הפנים
תא"ל במיל' אברהם בר-דוד - יועץ ראש משק לשעת חירום, משרד הביטחון
סנ"צ יגאל שבתאי - פיקוד העורף במשטרה, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק רם ענבר - קצין חומרים מסוכנים, המשרד לביטחון פנים
שמעון ליאור - ממונה כיבוי אש ובטיחות בנמלים,
משרד התחבורה
אברהם ארביב - מנהל אגף מחקר ופיתוח, משרד התשתיות
ד"ר איתן זילביגר - מנכ"ל החברה לשירותי איכות הסביבה
(רמת חובב)
גדעון אפלבאום - המשנה למנכ"ל כרמל אולפינים בע"מ
ד"ר אלעזר ברק - סמנכ"ל הנדסה בטיחות ואבטחת איכות
בתעשייה הצבאית
עמי אלכסנדרון - סמנכ"ל טכני בחיפה כימיקלים
בני פטר - סמנכ"ל תפעול בחיפה כימיקלים
אלי כרמוש - תחום אקולוגיה בחיפה כימיקלים
יואל גולדווסר - סמנכ"ל מפעלי ים המלח
גדי מנדלסון - מ"מ סמנכ"ל טכני בבתי הזיקוק לנפט בחיפה
ליאור הלפרין - סגן ראש אגף מבצעים ומחשוב בחברת פי גלילות
גדי לדני - ראש מטה פרוייקט 2000, חברת החשמל
שמעון בוקשפן - יועץ למדע ומחשוב ברשויות המקומיות,
מרכז השלטון המקומי
עידית הוד - רפרנטית לאיכות הסביבה,
מרכז השלטון המקומי
פרופ' יונה אמיתי - נשיא האגודה הישראלית לטוקסיקולוגיה
עופר בנדב - מנכ"ל גרינפיס
ציפי רון - "חיים וסביבה"

אבישי גוטדינר

ענת לוי

תמר מרימוביץ

היערכות ישראל לבאג 2000 - היערכות מפעלים בעלי חומרים מסוכנים למעבר לשנת
2000.
היערכות ישראל לבאג 2000 - היערכות מפעלים בעלי חומרים מסוכנים למעבר לשנת 2000

אני פותח את הישיבה. "ההתפתחות התעשייתית בארץ והשימוש ההולך וגדל בטכנולוגיות מתקדמות הביאו להגברת השימוש בחומרים מסוכנים ורעילים בתהליכי ייצור שונים או במוצרים מוגמרים. כמויות גדולות של חומרים מסוכנים נמצאות במפעלים, מתקנים ומחסנים, ומהווים סכנה לריכוזי אוכלוסייה הסמוכים להם, במקרים של אירועים חריגים."

מטרת המסמך - נייר רקע; "המסמך יציג התייחסות לנושא" - וזאת העילה המרכזית לדיון - "תקלות פוטנציאליות הקשורות בשימוש בחומרים המסוכנים בשילוב עם המעבר לשנת 2000". הכוונה להיערכות המפעלים לקראת באג 2000 והסכנות הטמונות בחוסר מוכנות.

השאלה המרחפת בחדר היא האם יש איזושהי חוסר מוכנות. אני רוצה להגיד את דעתי האישית במשפט אחד. הייתי בשש-שבע ישיבות באולמות שונים בכנסת, שבהן השתתפו נציגי הבנקים וחברת חשמל וכל מיני גורמים ציבוריים. ההתרשמות האישית שלי היא שאנחנו לא יותר מדי מוכנים, אבל אנחנו בהחלט מוכנים לבאג 2000, אבל זאת התרשמות אישית שלי לגמרי.

עד שהיושבת ראש תגיע, אבקש ממר יצחק גורן לפתוח. אחריך ימשיכו דוקטור אפרים אסכולאי, גדעון שפר, גדי אייזנרייך ותת אלוף במילואים אברהם בר-דוד.

קודם כל, בחדר נוכחים עוד אנשים במשרד שעוסקים בזה יום יום, והם: דוקטור מוטי סלע, דוקטור ישראל ברזילי ראש אגף חומרים מסוכנים, אריק בר-שדה מנהל מחוז דרום שבתחום שלו שניים או שלושה אזורי תעשייה כימית גדולה מאד, ומר רוברט ראובן מנהל מחוז חיפה, מפרץ חיפה.

המשרד לאיכות הסביבה נערך לבאג 2000 בשלושה מישורים. מישור אחד זה מישור ההיערכות הפנימית של המשרד, כאשר כאן קבענו לעצמנו הנחת יסוד שהגרוע מכל יקרה, למרות שכמו שאתה אומר, גם אנחנו מעריכים שבסך הכל יש היערכות במפעלים. העובדה שזה שישי-שבת מקלה על הבעיה. אנחנו נערכים כאילו אין תקשורת ואין חשמל ופורסים צוותים בכל אזורי הסיכון למשך יום שישי בלילה, שבת, מוצאי שבת ויום ראשון. כל צוות כזה יודע לזהות אירוע, לגשת אליו, לטפל בו באופן עצמאי במסגרת המטלות שמוטלות על המשרד לאיכות הסביבה, ובמידת הצורך גם לנסות להגיע לגורמי עבודה נוספים.

אנחנו מקיימים ימי עיון, ביקורות ובדיקות במפעלים כדי לאתר את המפעלים הבעייתיים, לאתר את המוכנות ולתאם את הפעילות באותו סוף שבוע. רק לדוגמה, אריק בר-שדה ביום ראשון האחרון קיים יום עיון עם התעשייה. הגיעו לשם נציגים של כ60- מפעלים כימיים גדולים. חלק מהם הציגו את היערכותם, ונקבע שם הצורך לתאם את דרכי ההתקשרות וההימצאות של הצוותים שלנו מול צוותי התגובה הרחבים של המפעלים. כנ"ל רוברט ראובן עשה במחוז חיפה ובמחוז צפון.

לגבי המפעלים עצמם שזה המישור השני, הוצאנו בתחילת הדרך שאלונים ל800- מפעלים. מתוך ה800-, 400 הגדרנו בהמשך כמפעלים שאנחנו צריכים להוציא להם תנאים מיוחדים שמחייבים את המפעלים להיערך בהיערכות חירום בסוף השבוע של הבאג. מתוך 400 המפעלים האלה לא קיבלנו תשובות מספקות בערך מכ70- מפעלים נכון להיום. אותם 70 מפעלים ייכנסו לרשימה שאנחנו מגדירים אותה כרשימה שחורה, כלומר: כל המנהלים של המפעלים האלה יזומנו לשימועים, כפי שהנהלים מחייבים אותנו. אני מניח שבמהלך השימועים מהמפעלים, חלק יתנו תשובות שיספקו אותנו וחלק לא, ואז נצטרך לנקוט בצעד האחרון שלנו, שזה הוצאת צווי סגירה בדרך כזו או אחרת.

בין ה70- מפעלים שקיבלנו תשובות לא מספקות או לא קיבלנו בכלל תשובות יש רשויות ממלכתיות. אני לא אנקוט היום בשמות שלהן, כיוון שאם זה בסדר, חבל בשלב הזה להגיע למצב של ויכוח מיותר, אבל אם זה לא בסדר אנחנו נדע אחרי השימוע ונפעל בעניין הזה. אנחנו מרגישים שחלק מהתשובות שקיבלנו מנוסחות על ידי עורכי דין, אבל אז התשובות האלה לא מספקות אותנו, ואנחנו דורשים תשובות שתהיינה תשובות של שטח.

מתוך ה400- מפעלים שהוצאנו להם היתרי רעלים, אנחנו בודקים פיסית בעזרת הצוותים שלנו הרבה מפעלים. זה השבוע השני שאנחנו עובדים עם אנשי חברת סיב"ם. עד היום בדקנו במשך שבועיים 25 מפעלים. זו בדיקה נוספת על שלנו, והתשובות שאנחנו מקבלים הן - כמו שאומר המומחה למחשבים שעובד איתנו - יותר מאשר סבירות, תשובות טובות, זאת אומרת: שהאיכות היא בהחלט סבירה וטובה.

לפני שיושבת הראש תדבר, יש לי שאלה. האם אתם משאירים לאותם מפעלים שהם בסימן שאלה מספיק זמן לתיקון?

אנחנו נזמן לשימוע תוך שבוע עד עשרה ימים, וישאר להם חודש וחצי עד ההיערכות. אבל כנראה יהיה מספר בודד של מפעלים, שגם אם נקבל מהם תשובות סבירות, מאחר שזה סוף שבוע, כנראה שנשקול להוציא להם צווים.

אתם מציינים את הדברים שהם צריכים לתקן?

כן, במקומות שלא קיבלנו תשובה מספקת, הם צריכים לומר למה הם מתחמקים מתשובה אמיתית, מי בדק, איזו חברה בדקה, על פי איזו פרוצדורה בדקו את ההיערכות, האם התקנים פועלים או לא פועלים.

ישנן מספר מערכות שעוסקות בחומרים מסוכנים ודלקים ובכל נושא השינוע של החומרים המסוכנים. מאחר שמדובר בשישי-שבת, אני מניח שביום שישי כמעט אין שינוע, אבל בכל מקרה, נהיה בתיאום עם משרד התחבורה ועם מינהל הדלק במשרד התשתיות ועם משטרת ישראל. עם משטרת ישראל סיכמנו שמשרד התחבורה יוציא הנחיה לכל חברות התובלה שהן לא תשנענה חומרים מסוכנים באותו סוף שבוע ותחילת שבוע, אלא רק לאחר שיקבלו אישור בזמן אמיתי מהמטה המשותף של כל המערכות שעוסק בבאג 2000 בירושלים.

יש במטה הזה נציג של המשרד לאיכות הסביבה, נציג של משרד התחבורה, נציג של משרד התשתיות ושל משטרת ישראל. חברה שתרצה להוציא שינוע, תצטרך להתקשר לקבל אישור, וזה כדי למנוע מצב שאם אכן תהיה קריסה של מערכות בקרה ושליטה, לא ייכנסו סיכונים מיותרים.

כנ"ל אנחנו מתכוונים לעשות לגבי הזרמת הדלקים. אני מקווה שנצליח להסביר את זה, אבל הזרמת הדלקים תהיה רק בזמן השעות הבודדות סביב חצות של המעבר ל2000- ביום שישי בלילה.

הפסקת הזרמה.

הצינור יהיה מלא, אבל השסתומים יהיו סגורים כדי לא ליצור מצב של יציאות מתוך השסתום.

תרגלנו את המערכות שלנו במסגרת התרגולים שמשטרת ישראל ערכה ותערוך. ערכנו יום עיון לצוותים שלנו, כולל תרחישים. תרגלנו תרחישים, מקרים ותגובות בשבוע שעבר. אנחנו מתכוונים לעשות עוד פעילויות ברמה הזו ברמת המחוזות וברמה הארצית.

אנחנו לא מטפלים ולא טיפלנו בכל נושא המפעלים המסוכנים של מערכת הביטחון. זה לא בתחום שלנו, ואני מבקש להדגיש את זה.

ברשותכם, נתחיל לשמוע קודם מה קורה בשטח ואחר כך נשמע את התשובות. לא נשמע סקירה אחרי סקירה שהכל תקין, דבר שאנחנו מאד מברכים עליו ושהוא חשוב. הישיבה זומנה גם על פי מידע שהגיע אלינו מחיפה. אני רוצה לבקש דווקא מהנציגים של מפעל חיפה כימיקלים לשמוע מה קורה אצלכם ואיך אתם נערכים ברמת המפעל.

למעשה התחלנו להתכונן לבאג 2000 בשנת 1997. עברנו מאז הרבה מאד צעדים, כשהיום אנחנו מוכנים ב100%- לכל הנושא הזה. באותו יום בערב שבת נעשה חפ"ק עם כל האנשים הבכירים במפעל. בזמן הזה נהיה מקושרים לחפ"ק בבתי זיקוק ולאנשי מפתח גם בחברת חשמל וגם בבזק - יש לנו כל מספרי הטלפון העיקריים - ונענה לכל בעיה שתהיה.

למעשה, מבחינת תכנית יש לנו אנשי מחשבים ואנשי ייצור. ראשית, יש מתקנים של מוצרים שונים, שיכול להיות בהם סיכון מסויים. שנית, מבחינת מערכות המחשוב, בדקנו מה קורה עם כל אירוע כשל של כל מערכת ומה התגובות שצריכות להיות. זה מוכן לכל אירוע. יש לנו תיק לכל אירוע שיכול להיות.

בנושא האמוניה יש לנו אחסונים במפעל ויש לנו אחסון גדול במסוף. לגבי כמות, למעשה, הסיכון לא קיים. יחד עם זאת, מאחר שהיתה הנחיה שאנחנו צריכים להקטין כמויות, התכנון הוא שנהיה בכמות פחות מחצי של המאגר שבמסוף, למרות שאין בו סיכון בנושא הזה.

יש לנו במפעל שלושה מאגרים, כששניים מהם משותקים, ובמעבר היחיד שישנו, נחזיק משהו כמו 25% מהכמות. נוכל להסתדר עם זה בלי בעיות.

אתם רוצים לומר לוועדה שלפי מצב ההיערכות שלכם ולפי הבנתכם אפשר להיות, ככל שיכולים, ברמת בטיחות סבירה.

בהחלט. אמרו שמנהלים יהיו במפעל באותו ערב, ואנחנו עושים מעבר לזה. מנכ"לים לא עוזרים הרבה. כל הסמנכ"לים הטכניים יהיו במקום, כולל מנהלי המתקנים.

בהקשר הזה אני רוצה לציין שבמחוז חיפה ישנם אפיונים מיוחדים. זה לא מספיק שחיפה כימיקלים מוכנה. במחוז חיפה יש 500 קילומטר צנרת של חומרים מסוכנים ודלקים. מחיפה כימיקלים מוזרמים דלקים וחומרים מסוכנים למפעלים אחרים. צריך לבדוק שגם המפעלים הקולטים וגם המפעלים המזרימים יהיו ערוכים בהתאם להיערכות של חיפה כימיקלים.

הבעיה הזאת היא בעיה אופיינית למחוז חיפה, במיוחד מפני שישנם הרבה מאד מפעלים, שיש בהם אלפי גלאים, חיישנים, בקרים מפוקדי מחשב, וחייבים לבדוק את כל הגלאים האלה לפני ולפנים.

אולי ברשותך, אם תוכל לדבר בכל זאת בפחות שפת רמזים. ראשית, מי הם אותם מפעלים שאתה אומר שלא מתכוננים? שנית, מי מופקד שזה ייעשה עד סוף דצמבר?

הסמנכ"ל ציין ששלחנו לכל המפעלים במחוז דרישות ותנאים להיתר רעלים. קיבלנו תשובות מרוב רובם, מלבד שניים שהוזמנו לשימוע. בדקנו בשבוע שעבר והשבוע באמצעות חברת סיב"ם את המפעלים הגדולים שיש ביניהם קשר של הזרמות. את אותם מפעלים שאינם עומדים בדרישות ובתנאים נזמין בשבוע הבא לשימוע, ואם נמצא שהם עדיין לא ערוכים, נצטרך להוציא להם צווי סגירה.

אחד מהם נמצא פה?

חיפה כימיקלים אחראית על הצנרת של האמוניה, והוא דיווח על הצנרת הזו. יש צנרת נוספת מחיפה לעכו, שזה מפעל כרמל אולפינים והתשובות שלו מספקות אותנו. התשובות של פרוטרום מספקות אותנו. לגבי דור, שיש לו צינור גז, כנ"ל - מספקות אותנו התשובות. לגבי בתי הזיקוק , יגידו פה.

אנחנו התחלנו להתכונן לבאג 2000 בשנת 1998, כאשר אימצנו את הפרוצדורה של חברת "של" וחברת BP. הן הוציאו פרוצדורה שלדעתנו היתה טובה, של סריקה פרטנית של כל מכשיר ומכשיר, כאשר עשינו סימולציה לחלק מהמערכות על מערכות דומות. זאת אומרת, בנינו מערכות דמה של כל הרכיבים העיקריים ובדקנו אותן על כל התאריכים, כאשר היתה לנו הזדמנות השנה הזאת גם במפעל ששייך לבתי הזיקוק וגם בבית הזיקוק באשדוד - שהציוד שלהם כמעט זהה לחלוטין לציוד של בית הזיקוק בחיפה - כששני המפעלים היו סגורים, לבצע סימולציה של אחד לאחד של שינויי תאריכים לפי הפרוצדורה.

נתקלנו במספר בעיות קטנות, פתרנו אותן, ובמקומות שלא הצלחנו לפתור את הבעיות, החלפנו ציוד אם צריך, אבל זה היה ממש זניח. ערכנו הרבה מאד תרחישים לאירועי חירום ונערכנו בהתאם. רכשנו בעיקר ציוד קשר, גנרטור למשאבת מים שחסרה לנו. אנחנו בקשר גם עם חברת חשמל וגם עם מקורות. עם בזק לא, אבל אנחנו די ערוכים מבחינת התקשורת. יש לנו שלוש-ארבע מערכות חליפיות.

בבית הזיקוק בחיפה יש מצב קצת שונה ממפעלים אחרים. יש לנו תחנת כוח עצמאית שמספקת מעל ל50%- מהצריכה של המתקנים. אנחנו מרגישים שהמתקנים שיושבים עליה בטוחים לגמרי. מתקנים שלא יושבים על הרשת, ושאנחנו חוששים שיהיו בהם בעיות חיצוניות, נעביר אותם באותו לילה למספר שעות - לא נסגור את המתקנים - למצב בטוח, כך שאפילו אם תהיה הפסקת חשמל לא ייגרם נזק. מבחינת ההיערכות שלנו, באותו לילה יהיו במפעל חיפה 180 אנשים מעבר למשמרת הרגילה, כולל המנכ"ל.

נפסיק באותו לילה הזרמות של מוצרים. בהזרמת גלם אנחנו רוצים להמשיך. זה קו יחסית קצר, מהטרמינל בקריית חיים אלינו, כאשר הטרמינל מגובה במערכות חירום, לפי מיטב שפיטתנו.

הבעיה שחברות הדלק עדיין לא ערוכות.

על סמך מה אתה אומר שחברות הדלק לא ערוכות?

על סמך זה שהוא לא יודע שהן ערוכות, או על סמך בדיקה בשטח שאולי לא הגיעה אליכם.

מן הראוי שיגיד מה לא ערוך ומה לא מוכן, ושלא יגיד איזושהי אמירה כללית.

קיבלנו תשובות. התשובות לא מספקות. עכשיו אנחנו בודקים את זה עם חברות הדלק אצלנו במחוז.

חברות הדלק הפרטיות.

לאזרח חיפה זה לא חשוב אם זאת חברת דלק פרטית או לא.

האם מדובר בחברות דלק פרטיות או בכלל?

גדעון שפר, אני מבינה שאתה נציגו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ברשותכם, בכל זאת הוועדה הזאת היא ועדת כנסת שתפקידה לפקח. אנחנו לא מסדר מפקד, שעושים לו הצגה שמביאים את כל המפעלים שמוכנים, ובתאריך 2 בינואר נשאל מה קרה. אני מתחילה לחוש את האווירה הזאת.

אני רוצה לציין שהוועדה לא שמה את עצמה מעל לממשלה, נהפוך הוא. אני חושבת שהממשלה בחודשים האחרונים נכנסה להילוך גבוה. אני מברכת על כך שהמשרד לאיכות הסביבה מטפל. ובכל זאת, תפקידנו להיות בטוחים שהדברים אכן מתקדמים בקצב הראוי, כי דבר אחד בטוח, שהאחד בינואר יהיה באחד בינואר.

אנחנו קודם כל קיבלנו מידע שלא מרוצים מ70- מפעלים, גם לשיטתכם. אני רוצה לדעת אם אחד מתוך ה70- מפעלים האלה נמצא פה.

לא זימנו את הישיבה הזאת.

אני רוצה לקבל תשובות מה תהיה רמת הפיקוח ורמת המידע הציבורי, אם בעוד שבועיים יסתבר שהתשובות של חלק גדול מתוך 70 מפעלים אלה עדיין לא מספקות אחרי השימוע. האם המשרד ייתן אזהרה לאזורים מסויימים וליישובים מסויימים שבהם למרות הפסקת העבודה יש סיכון מסויים?

אני רוצה לדעת מה התסריט לגבי מפעלים שלא נערכו לאחר חידוש העבודה, זאת אומרת: גם אם משביתים את העבודה יותר זמן, מהי מידת הסיכון ומה מידת ההיערכות ליום הפעלה מחודש של המפעל? אני מבקשת לקבל תשובות על השאלות האלה. בכל זאת, תפקיד הוועדה לדעת, בין אם עכשיו ובין אם בהמשך, מי הם אותם 70 מפעלים, מה קורה איתם וכו'.

חבר הכנסת כנעאן, אתה רצית להוסיף משהו?

מר רוברט ראובן רצה לדבר. רוצים רק שנשמע את הדברים הטובים?

אני רוצה להבהיר מה שנאמר פה, כדי שהדברים יהיו ברורים. רוברט ראובן לא התכוון לחברות "דלק", "סונול", "פז". כפי שאמרתי בסקירה, אלה גופים ממלכתיים שאנחנו עדיין לא קיבלנו תשובות מספקות, וזה פורסם בתקשורת, תש"ן ועוד חברה. צריך עדיין לבדוק את זה. אמרתי את זה קודם בלי לציין שמות, כי אני לא רוצה בשלב הזה שנתונים שעלולים להסתבר כלא מספקים ולא נכונים, יפורסמו. עדיין לא קיבלנו את כל התשובות, ולזה הוא התכוון.

אני רוצה להעלות שאלות. גורן הזכיר שהסמכות של המשרד לאיכות הסביבה לא תופסת לגבי משרד הביטחון. הייתי מאד רוצה לשמוע מה קורה מבחינת משרד הביטחון. אם מדברים על משרד הביטחון, האם היתה איזושהי התייחסות ספציפית לנחל שורק ולדימונה, מעבר למפעלים כימיים?

אחד הדברים שנכתב בדוח מבקר המדינה שפורסם לא מזמן הוא שיש רשויות מקומיות שלא יודעות בדיוק איזה מפעלים נמצאים בתחומן, גם אם האינפורמציה נמצאת לפעמים במשרד לאיכות הסביבה. מה יש באותם מפעלים, שלגביהם אין תמונה שלמה לרשויות המקומיות? האם יש איזושהי דרך לפקח עליהם?

מיוני 1998 אנחנו מתמודדים עם הנושא הזה. הוקמה מינהלת פרוייקט בראשות שני מנהלי אגפים: מנהל אגף פרוייקטים ומנהל אגף מערכות מידע ומחשוב, כדי לנסות לבדוק ולברר את הבעיה. בשלב ראשון אותרו מרכיבים עם סימני שאלה. אותרו כ4,500- מרכיבים, אם זה מחשבים, תכנות, בקרים וכו'. בנושא הזה פנינו ליצרנים לברר מה מותאם לשנת 2000. מחלקם קיבלנו תשובות מספקות. לגבי מה שלא קיבלנו תשובות מספקות, טיפלנו בעצמנו.

עשינו שדרוג של מחשבים. התאמנו תכנות למקרה הזה. במפעל אחד אפילו עשינו סימולציה כשהעברנו את התאריך ל31- בדצמבר, ולשמחתנו לא קרה דבר.

זאת רק סימולציה, או שנעשתה העברה של כל המחשבים?

לא, חיכינו שתעבור השעה 12:00 בלילה ויגיע האחד בינואר. יום שלם המפעל הזה עסק במטרה הזאת.

אנחנו הבהרנו כל הזמן שההמלצה היא לעשות שינוי מוקדם של כל התאריכים ולא רק סימולציה.

שינינו את התאריך, וזאת הסימולציה שעשינו.

אנחנו מקווים שאנחנו מוכנים לקראת היום עצמו. יש לנו תחנת כוח עצמאית, שמספקת כ80%- מהייצור שלנו. לקראת ליל ה31- בדצמבר החלטנו להתנתק מחברת חשמל. אנחנו מצמצמים את הייצור אצלנו, כשאנחנו נסתמך רק על תחנת הכוח שלנו. גם שם אנחנו לא מנצלים את כל עומס התחנה, כדי שיהיה לנו גם עודף CAPACITY במידת הצורך. מקווים ששם לא יהיה כשל. במידה ששם יהיה כשל, אנחנו מקווים שלפחות בחברת חשמל לא יהיה כשל, אבל אנחנו בונים על התחנה שלנו. בדקנו אותה, ועשינו שם ניתוח של כשלים אפשריים. אנחנו מאמינים שתחנת הכוח שלנו תעמוד בזה ותעבור את זה.

מפעל המגנזיום הוא מפעל שחייב לעבוד 24 שעות. המפעל הזה צורך חשמל. ההנחה היא שאנחנו נספק לו את כמות החשמל. במידה שלא נוכל, אני מאמין שנוכל לקבל מהרשת. לקראת התאריך הזה רכשנו שני גנרטורים גדולים מאד של 1.4 מגה בייט ושל 2 מגה בייט למטרות האלה. כך שאם הכל קורס, לפחות נוכל לתת תאורה במערכות החירום. אם תחנת הכוח שלנו קורסת ואם חברת חשמל קורסת, הגנרטורים שלנו - ונדמה לי שהגנרטורים האלה הם בקנה מידה ענקי - יספקו, לפחות כדי שנוכל להתגבר על התקלה הזאת.

ניסיתם אותם?

כן, ניסינו אותם. ב15- בנובמבר אנחנו עומדים להשבית במכוון מפעלים כדי לראות אם הם "נכנסים" אוטומטית. אפילו אם הם לא "נכנסים" אוטומטית, אנחנו "נכניס" אותם. הם "נכנסים" לבד, אבל אנחנו רוצים לבדוק שהם "ייכנסו" אוטומטית. ב15- בנובמבר משביתים את תחנת הכוח ואת מפעל המגנזיום, כדי לראות שזה "נכנס".

בליל ה31- בדצמבר אנחנו מתכוונים להעסיק צוות גדול מאד. אנחנו מקווים לטוב. אגב, עשינו מספר תרחישי כשל.

דבר ראשון אני רוצה להגיד בפתח הדברים עקב מכתב שקיבלנו מכם, שאנחנו אחראים אך ורק לדלקים ולתזקיקים. אתם שאלנו אותנו לגבי חברות גז. בהרצליה הן "יושבות" אצלנו בחצר, אבל הן שייכות לחברות אחרות. מה שמשותף לנו ולחברות הגז בהרצליה זה הביטחון והכבאות. אלה חברות עצמאיות נפרדות, ואנחנו אחראים אך ורק לתזקיקים.

מבחינת ההיערכות של פי גלילות, נערכנו בשני מישורים: ראשית - סריקה של כל המערכות ושדרוג והחלפה במקומות שצריך, כשהכל מוכן היום; שנית - הכנו תרחישי כשל. כולם נעזרו פה בחברת סיב"ם, וגם אנחנו השתמשנו בעזרה של חברת סיב"ם. הוכן תיק תרחישי כשל גדול מאד. כל מסוף הוכן בנפרד, ויש תיק של כלל החברה. כל מסוף תורגל בנפרד לכל תרחישי הכשל האפשריים, ואחרי שתורגלו כל ארבעת מסופי פי גלילות, תורגל גם תרגיל של כלל החברה. כל זה תורגל בהצלחה.

בליל המילניום יהיה חמ"ל בפי גלילות, כשהחמ"ל כולל גם אנשי מטה - המשרד לאיכות הסביבה ביקש שנעביר לו מידע לגבי אנשי הקשר והעברנו לו - ומעבר לזה יהיו אנשים בשטח. ביום שבת ביקשנו אישור עבודה לאנשים. אין כוונה לעבוד בשבת, רק לבדוק את המערכות שכולן עובדות. אנחנו ערוכים היום, אחרי תרחישי הכשל וההכנות שלנו, לעבודה מלאה ידנית של כל פי גלילות.

זה כולל גם את פי גלילות בירושלים?

כולל פי גלילות ירושלים.

והצנרת?

אני מדבר על מתקני פי גלילות.

שזה כולל צנרת?

הצנרת הפנימית של פי גלילות ערוכה. אין שום בעיה, אם צריך לפתוח מגוף, פותחים מגוף ידנית. אם המגוף לא נפתח בהפעלה חשמלית, שולחים אדם ופותחים אותו ידנית.

אני ממליץ לוועדה לשמוע על ההשלמה של הצנרות שמתחברות לפי גלילות מחברת תש"ן.

יצחק גורן, כשאתה אומר שאנחנו צריכים לשאול את חברת תש"ן, אתה חושב שיש דברים בגו?

כן, לכן אמרנו בהתחלה חברות שנבדקות כעת. אני יודע שכעת תש"ן נערכת פעם נוספת, כי ההיערכות הקודמת שהיתה לא היתה מספקת. כעת הם נערכים פעם נוספת. זה מה שאני יודע, ואנחנו בודקים את הנושא הזה.

הוועדה רושמת בפניה שזה מחייב בדיקה נוספת.

אני מבקשת להתחיל בתשובות. השאלה הראשונה היתה לגבי ההיערכות של התעשייה הצבאית והביטחונית.

אני יכול לדבר רק על התעשייה הצבאית, כי התעשייה הביטחונית היא לא אנחנו. אצלנו הטיפול בהיערכות לנושא החלה בחלק מן הנושאים לפני יותר משנתיים ובחלק לפני שנתיים. לא אעבור על כל הפעילויות שנעשו אצלנו, כיוון שחלקן לא נוגעות לסיכונים הבטיחותיים או האקולוגיים. כל הנושא של היערכות לשנת 2000 בנושא עיבוד נתונים אוטומטי וכדומה הוא אמנם מאד חשוב לחברה, אבל הוא לא ישפיע על איכות הסביבה.

צריך לזכור שלתעשייה הצבאית יש מפעלים מפוזרים בכל הארץ, מקריית שמונה ועד רמת בקע. כל אחד מהמפעלים, בנושאים שקשורים למערכי ייצור המכונות, מתקנים, בקרים, שירותים וכדומה, נדרש קודם כל לעשות סריקה של כל המערכות על מנת לזהות מערכות משובצות מחשב או שמשולבות בהן תכנות. כל אחד מאלה נבדק, החל מפנייה לספקים המקוריים עד בדיקות עצמיות ועד פנייה לחברות חיצוניות. כולם נדרשו לאתר באיזה מהם יש בעיה של תאימות או חוסר תאימות, ולגביהן נעשו פעולות החל מהחלפה, שדרוג או וידוא, ולכולם יצא בסופו של דבר וידוא שהן אכן תקינות ועובדות כהלכה. למעשה, למעט שתיים-שלוש נקודות שצריכות להיפתר בסוף החודש הזה, גמרנו את כל השלבים והמערכים האלה.

דרך אגב, הפעולה נעשתה בשתי שכבות. שכבה ראשונה זה תאימות לשנת 2000, כי ישנם מתקנים שיכול להיות שלא יעבדו באחד בינואר 2000, אלא יעבדו ב3- בינואר 2000 או ב5- ביוני 2001, כי אצלנו לא כל המתקנים עובדים בו זמנית. וידאנו שכולם תואמים את שנת 2000 ויהיו כשירים ולא יצרו לנו בעיות בכל עת שייכנסו לעבודה.


השכבה השנייה היתה הבעיה של מעבר המילניום, זאת התקופה של מעבר בין ה31- לדצמבר וכניסה לראשית המילניום הבא, שבה מעבר לתאימות של כל אחת ואחת מהמערכות - אם היא מפוקחת או מפוקדת מחשב בפרט - לשנת 2000, יש לנו גם בעיות אקסטרנליות, כמו: אספקות סדירות של חשמל, מים ותקשורת, שיכולות להשפיע על הדברים האלה. לכן, מעבר לסריקה הראשונה שנעשתה לגבי כל המתקנים לגבי עצם תאימותם והמערכות שלהם לשנת 2000, נעשתה סריקה נוספת לגבי המתקנים שהם יהיו בשירות בעת מעבר למילניום.

נקבעה קודם כל רשימה של מתקנים שלא יעבדו בכדי לא להיות תלויים באספקות חיצוניות. קיימים אצלנו למשל גנרטורי חירום שיספקו חשמל לנושא הזה עם יכולת מעבר אוטומטית לפעולה, כדי שלא יהיו תלויים באספקה חיצונית, אגירת מים לכיבוי אש וכדומה, ודלק במאגרים שמספיקים בחלק מהמקרים אפילו לשבוע ימים. נערכה גם כמובן רשימה סופית של מתקנים שלא יופעלו באותה עת.

ואחר כך כשהם יתחילו לפעול מחדש?

כשהם ייכנסו לפעולה, הם ייכנסו אחד אחד תוך כדי בקרה. הבעיה היא שמבחינת תאימות לשנת 2000, כולם תואמים לשנת 2000. גם לאור בדיקות לא מצאנו אחרי התיקונים והעדכונים מערכות שיכול להיות בהן כשל כתוצאה מזה שהן לא תואמות לשנת 2000.

נתנו דגש מיוחד למתקנים ולתהליכים שבהם בגלל אופי הפעילות שלנו - לא כל הפעילות שלנו היא כזו, אבל אותן הפעילויות של יציאה מבקרה או משליטה - יכולות להיות תוצאות שיש להן השלכות בטיחותיות או אקולוגיות, בין אם אינטימיות ובין אם על הסביבה, ולכן נעשתה היערכות מיוחדת; ולגבי המתקנים שגם יש כוונה להפעיל אותם במעבר המילניום ביקשנו SECOND OPINION מעבר לדעה שלנו, של חברות חיצוניות.

מעבר לכך, אנחנו מקיימים קבוצת פקודות בנושא הזה מעת לעת, כשכל המפעלים משתתפים ויש הצגת נתונים למנכ"ל בכדי לתת לזה את הנושא של מודעות, חשיבות ותשומת לב ניהולית. עד ה30- בנובמבר תצא גם פקודת מבצע לעצם מעבר המילניום ומתוכנן אצלנו חדר מצב.

לפי הערכתך, התעשייה הצבאית על כל מפעליה בכל רחבי הארץ מוכנה?

אמרתי שאנחנו מוכנים, וניסיתי להסביר על סמך מה אני אומר את זה.

הרשויות המקומיות מיודעות בכל מקום?

מאחר שקלטתי באיזושהי שיחת טלפון שהיתה לי עם מנכ"ל עיריית הרצליה שהם אולי לא יודעים או שהם טוענים שהם לא יודעים, דרך הדובר שלנו אמורה לצאת בימים הקרובים הודעה לציבור דרך העיתונות בנושא הזה.

אני מעבירה את רשות הדיבור לדוקטור אפרים אסכולאי לגבי התעשיות הביטחוניות.

אני יכול לדבר או על התחומים שנבחנו על ידי המשרד לאיכות הסביבה, או על הוועדה לאנרגיה אטומית, אבל על התעשיות הביטחוניות אני לא יכול לפרט מעבר למה שפורט. ועדה בין משרדית לא עוסקת בתעשיות הביטחוניות. על זה ידבר האלוף במילואים שפר.

3אני יכול לדבר על הוועדה לאנרגיה אטומית. הוועדה לאנרגיה אטומית בשנת 1998 פתחה פרוייקטים בשני המרכזים שלה על מנת להתכונן לקראת העברת המילניום. בכל מרכז היה ראש פרוייקט. המערכות הממוחשבות והמערכות האדמיניסטרטיביות נבחנו. נעשתה עבודה מאד גדולה, שנבחנה הן פנימית במרכזים, הן על ידי האגף לבטיחות ורישוי, והן על ידי הוועדה הציבורית לבטיחות גרעינית.

לאחר מכן, ולקראת הבאג הקטן שהיה ב9.9.1999-, נערך תרגול בהיקף מלא, כולל העברות השעונים וכל הדברים מסוג זה, ונמצא שהמצב תקין. עכשיו אנחנו מתכוננים לקראת העברת המילניום. יש לנו במרכזים ובמטה אותם חפ"קים, ואנחנו מקווים וסמוכים ובטוחים שהכל יעבור בשלום.
3

אני עכשיו מבקשת מיצחק גורן שיתחיל להשיב על השאלות. השאלה הראשונה היתה מה לוח הזמנים של השימוע ומה קורה עם מפעלים שלא היו מוכנים. באיזו מידה נתתם את דעתכם לבעיית רענון המפעלים, אחרי שסוגרים אותם שלושה ימים, שבוע וכו'? באיזו מידה השלטון המקומי מיודע?

אני רוצה גם להוסיף שאלה לגבי העסקים הקטנים. חלק גדול מן הבעיה שדווחנו בישיבות הקודמות של הוועדה זה לא המפעלים הגדולים והמאורגנים, אלא העסקים הקטנים. האם יש לכם ב3קרה על עסקים קטנים מסוכנים, ובאיזה מידה הפיקוח עליהם?

האם יש כאלה שרוצים להוסיף שאלות?

עלה כאן עוד קודם הנושא של ריכוזי מפעלים בעלי סיכון ליד ריכוזי אוכלוסייה גדולים. הוזכר כאן מפרץ חיפה. לא הוזכר אזור אשדוד. לא הוזכרה המועצה התעשייתית רמת חובב ובאר שבע. הייתי מבקשת לדעת על ההיערכות ספציפית ליד ריכוזי האוכלוסייה הגדולים, ומה האמצעים שננקטים לא רק כדי שהדברים יטופלו במפעלים, אלא אם גם עוברת איזושהי אינפורמציה לרשויות המקומיות ולאוכלוסייה שם, כדי שיהיו ערוכים לתרחיש כזה או אחר? אני חושבת שזה הדבר שמטריד אותנו מאד, מעבר לשאלות שעלו כאן.

אני אחזור על חלק מהדברים, כי נתתי תשובות לחלק מהנושאים. אתחיל דווקא מנושא הפרסום לציבור. אני לא בטוח שהמשרד לאיכות הסביבה אחראי על הפרסום.

לא, על זה אנחנו נשמע מגדעון שפר.

לגבי ההיערכות במפרץ חיפה, אשדוד, פתח-תקווה, רמת חובב ואזור באר-שבע, כל אזור שיש בו תעשייה ותעשייה כימית, וכל אזור שיש בו צנרת דלקים ומתקני גז הוא אזור שנבדק על ידינו לצורך הנושא הזה, ולכן נמצאים פה בעיקר המחוזות היותר כבדים בהיבט הזה. 400 המפעלים האלה הם המפעלים בכל המישורים ובכל האזורים האלה. חלק מהמפעלים שנבדקו מתוך ה400- האלה וששלחנו להם היתרים הם גם מפעלים קטנים שהם יותר בתחום הזה של הסיכונים, למשל: בריכות שחייה שיש שם כלור, או מפעלי ציפוי מתכות קטנים שיש בהם חומרים מסוכנים.

בריכות שחייה זה חלק מה400-?

לא, יש מפעלים קטנים שבדקנו אותם. בדקנו את בריכות השחייה שיש בהן כלור. דרך אגב, במשך שנת עבודה רגילה, יותר נפגעים מחומרים מסוכנים בבריכות שחייה מאשר ממפעלים.

שימוע הוא תהליך שאנחנו מקיימים אותו בצורה שיטתית על פי נהלים. בגמר השימוע, אם מנהל המחוז שמקיים את השימוע מחליט שהתשובות כמעט מספקות ושצריך לתת למפעל זמן להכין את עצמו לתת תשובות יותר טובות ולסגור את הנושא הזה בלי סגירה, נותנים לו את הזמן. אם לא - בעקבות השימוע אנחנו בדרך כלל פותחים בחקירה ומגישים תביעה משפטית. במקרה הזה אנחנו נוציא צווי סגירה, או תנאים בהיתרי רעלים, שמחייבים את המפעל לא לפעול בתקופת המעבר.

לגבי הכנסה לפעולה של מפעלים, אני שוב רוצה להגיד שהכנסת המפעלים לפעולה חזרה ממוצאי שבת או יום ראשון-יום שני היא האחריות של המפעלים, אבל נתנו הנחיות לאותם המפעלים שבמצב הזה הם צריכים לחזור לפעילות בהדרגה, בצורה מכאנית. מעלים סוויץ' סוויץ' לבדוק שאכן לא בבת אחת מפעילים את המערכות וכל העסק קורס, אלא הולכים בצורה מסודרת.

כל דבר הוא באחריות המשרד, אבל אתם המשרד המפקח. השאלה היא אם בזמן השימוע ובזמן הליך הבדיקות יש גם מעקב אחרי הסוגייה הקריטית הזאת. הסגירה לא פותרת דבר.

זה תנאי בהיתר רעלים. אנחנו פרוסים בפועל באותם אזורי סיכון, ולפעמים אנחנו פורסים יותר מאשר צוות אחד, אם אזור הסיכון הוא יותר גדול, למשל: למרות שמפרץ חיפה הוא אזור תעשייה אחד, אנחנו פורסים שם יותר מאשר צוות אחד, וגם באשדוד אנחנו פורסים שני צוותים.

נציג גרינפיס שאל אודות הקשר בינינו ובין הרשויות המקומיות. דוקטור ישראל ברזילי יענה, ואם יצטרכו אני אשלים.

עכשיו כתבתי תשובה בקשר לדוח. הדוח בהחלט חשף דברים נכונים של אי העברת מידע חלקי בין רשויות מקומיות והמשרד לאיכות הסביבה. כל הדברים האלה תוקנו עוד הרבה לפני פרסום דוח מבקר המדינה. הדברים היום מתנהלים בצורה כזאת שבכל המחוזות - גם אלה שהוזכרו בדוח וגם אלה שלא הוזכרו בדוח - ישנה העברת מידע וישנו שיתוף של היחידות הסביבתיות ואיגודי הערים, שהם בפירוש משתלטים בעבודת הפיקוח והאכיפה על המפעלים בכל הקשור לחומרים מסוכנים. מבחינה זו, אני חושב שהדוח הזה חשף את הדברים. הדוח הזה היום כבר הרבה פחות רלוונטי.

אני רוצה לחדד את זה בהקשר למעבר לבאג 2000, כי בהקשר הזה גם הערת את ההערה הזו. היחידות הסביבתיות באזורי הסיכון משולבות במערך שלנו, למשל: איגוד ערים אשדוד הוא חלק מהמערך שלנו וגם יושב במוקד העירוני.

האם יש פה נציג השלטון המקומי, או ממשרד הפנים שיכול לאשר? כי זו התקדמות רבה מאז.

זה אכן כך, הרשויות המקומיות נתבקשו לפנות לכל המפעלים האלה לוודא שאכן הם נערכו. אנחנו עכשיו מסיירים ברשויות המקומיות הגדולות. אכן יש רשויות שפעלו לפני שהגענו אליהן. אנחנו פונים אל היחידות הסביבתיות האלה ומוודאים איתן שאכן נעשו פניות אל המפעלים. לא כל המפעלים הם מפעלים גדולים, יש מפעלים שלא עונים לרשויות המקומיות. אבל הם לא עונים, מה לעשות?

רגע, אבל מה עושים אז?

רשות מקומית יכולה להוציא צו סגירה. יש ראשי רשויות שמתכוונים להוציא צווי סגירה. אני לא יכול להגיד לך שכולם עושים את זה, יהיו כאלה שבוודאי יעשו את זה. אני לא יכול להגיד לך, כי אני לא עוקב ברמת המפעל הבודד.

בנוסף לזה, באזור אשדוד נעשה תרגיל מנהלים בנושא קשר, והיחידה הסביבתית השתתפה בתרגיל הזה, כולל הנמל, כולל בתי הזיקוק. איתן יש שיתוף פעולה בין כל הגורמים האלה לצורך הקמת חדר מצב של הרשות המקומית, על מנת שחס וחלילה אם יהיו אירועים מן הסוג הזה יהיה שיתוף פעולה.

על התרגיל באשדוד כבר שמענו בישיבה הקודמת, ואני מברכת על כך. אבל אני מבקשת לקבל מידע לגבי אותן רשויות שלא ענו להן. מה הצעדים שננקטו? אני רוצה לנצל את ההזמנות הזאת לשאול אל נציג משרד הפנים מה מידת הקשר שלכם עם הרשויות בכלל, ואחר כך בין השלטון המקומי לבין המפעלים. וגם באותו הקשר, מה התקדם לגבי השאלה ששאלנו לגבי הרשויות הערביות הגדולות שבהן יש גם מפעלים?

בעקבות החלטת ועדת שרים, אנחנו מבקרים עם צוותים שלנו ברשויות המקומיות ובודקים את רמת ההיערכות שלהן בעיקר בנושא התשתית, מים, ביוב, רמזורים. אנחנו מפנים את תשומת לבם לתקופת המעבר, להיערכות לכשל גם בנושאים של מערכות משובצות מחשב, ואנחנו עושים את זה כרגע בסדר גודל של 60-50 רשויות שבהן מתרכזת למעלה מ80%- מאוכלוסיית המדינה.

לגבי שאר הרשויות, אנחנו ממשיכים לעקוב באמצעות המחוזות שלנו. ביקשנו מהמחוזות שלנו לוודא שהם אכן נערכים. אנחנו מקבלים מהם כל הזמן דיווחים נוספים. יש כאלה שלא דיווחו, ואנחנו חוזרים ופונים אליהם על מנת לבקש דיווחים. אנחנו מסייעים למי שצריך לסייע לו.

ראשית, אני מברכת על ההתקדמות שחלה. אנחנו מבקשים להמשיך בזה. נשארו שבעה שבועות בלבד. שנית, לא הבנתי האם נושא המפעלים עם החומרים המסוכנים זה חלק מקריטריון הבדיקה בכל מקרה.

בהחלט כן. אנחנו פונים לרשות המקומית, יושבים עם מנכ"ל או גזבר הרשות המקומית ומעבירים דוח. ואם הרשות המקומית לא פנתה, אנחנו מוציאים גם מכתב מסכם שאומר: אנחנו מפנים את תשומת לבכם להפנות מכתב לכל אותם מפעלים בתוקף היותכם שלטון.

אם אין שאלות נוספות, אבקש מגדעון שפר פחות או יותר להשיב ולסכם, כאשר שתי נקודות נרשמות לנו: האחת - זאת מערכת הביטחון שעליה אנחנו מבקשים לקבל מידע, ולמרות שזה לא תחת הוועדה שלנו, אנחנו רוצים לדעת אם הדברים נעשים; השנייה - לגבי מידת ההסברה לציבור בכלל ובנקודה הזאת בפרט.

הגיע רגע של אמת, אולי צריך לחשוב איך לשתף את הציבור בעניין.

אנחנו לא נתחיל עכשיו לחשוב.

לא, אני מתכוונת שבאותם אזורים שהם מאד רגישים ושיש בהם ריכוזים גדולים של אוכלוסייה ליצור את המודעות ואת המוכנות בצורה נכונה, ולא בצורה שאם חס וחלילה קורה משהו, אנחנו נמצאים באובדן שליטה.

התכוונו שלא עכשיו צריך לחשוב על זה.

אתן דוגמה. יש שכונות מגורים שנושקות לאזורי תעשייה, שיש בהם חומרים מסוכנים, שכונות עתירות אוכלוסייה, שלא שמעו בכלל על הנושא.

לצערנו, יש מוכנות שוטפת וטיפול שוטף בחומרים מסוכנים, וגם המשרד לאיכות הסביבה עם צוותיו, עם משטרת ישראל ורשויות מקומיות מטפלים כל יום באי אלו אירועי חומרים מסוכנים. כך שרמת המוכנות הטבעית לטיפול באירוע היא במצב יחסית טוב מעצם המוכנות הטבעית של מדינת ישראל למקרי חירום.

החלק השני זה התהליך שעשה המשרד לאיכות הסביבה במיפוי המפעלים, ויש כ2,000- מפעלים שבהם יש החל מאחסון של חומרים מסוכנים ועד מפעלים גדולים שבהם יש תהליך ייצור משולב בחומרים. גם כאן נעשה מיפוי משני - היכן יש ריכוזי מפעלים? היכן יש ריכוזי אוכלוסייה? לפי זה בסוף הגדירו איזה מפעלים וכמה, צריך לבדוק פרטנית, כדי שהשאלה ששואלת נציגת החברה להגנת הטבע תקבל תשובה. זה אומר שבאותם מוקדי סיכון עם מוקדי חומרים נעשית הבדיקה הפרטנית העמוקה.

מעבר לכך, המשרד לאיכות הסביבה מכין את 200 האנשים שלו עם הרשויות המקומיות למקרה שכולל אישורי עבודה בשבת למי שיידרש.

האם בסוגייה זו יש בעיות?

לא כל הביקורות שלהם באותם מוקדי סיכון כבר הושלמו. הם צריכים להשלים את זה עד אחרון המפעלים, כאשר יש שתי רשויות שלהן יש סמכות לסגור או להביא לצווי סגירה.

לא, שאלתי לגבי אישורי עבודה ייחודיים לרגל המילניום.

זה בתהליך. היום אנחנו יושבים אצל הרבנים הראשיים כדי לטפל בסוגייה ההלכתית, לתת לאנשים חובשי כיפה אישור לעבוד בשבת. החלק השני של אישורי העבודה נמצא אצל שר העבודה, וזה תהליך מקביל. בסך הכל יש לנו ריכוז של כל הבקשות כמה אנשים הולכים לעבוד בליל המילניום.

כמה זה?

סביב 8,000.

אני רוצה להזכיר שעם כל החשיבות של קדושת השבת, והיא באמת חשובה לכולנו מעבר לכל מחלוקת פוליטית, לא יעלה על הדעת - הביטוי לא על הדעת הוא לא טוב, כי מה שאומרים שלא יעלה על הדעת, הוא עולה על הדעת - שאיזשהו צורך אמיתי לא ימומש. נשמח מאד שזה יהיה בדרך התקינה והמקובלת של אישורי עבודה, אבל אם לא, אנחנו פונים למנכ"ל לשקול שזה יהיה על פי צו תקנות שעת חירום, למרות שאני מאד לא אוהבת תקנות בכלל. אבל אם נדרש, לפחות נפעיל את זה במקרה אמיתי.

אני מעריך שאף אחד במשרד העבודה לא לא יאשר עבודה למי שצריך, זאת אומרת: זה לא יהיה המצב להבנתי.

זה חשוב לשמוע. אנחנו מבקשים על זה מידע.

הפקודה הנוספת שעליה צריך עוד להשלים המשרד לאיכות המשרד את הסוגייה היא מה ההגדרה של כוננות צוותים במפעלים. בחלק מהמפעלים יושבים כוננים במפעלים עצמם בליל המילניום, ובחלק באיזה שהן רמות קריאה שונות מהבית, כשגם זה צריך להיות מסוכם על ידי המשרד לאיכות הסביבה. אז אנחנו נדע את הסטטוס הסופי.

צווי הסגירה זה תהליך משפטי לא פשוט, שצריך להכין אותו מספיק מוקדם כדי להפעיל אותו לקראת יום הבאג. אנחנו גם נודיע איזושהי הודעה לאותם המפעלים עם איום על סגירה אמיתית, תהליך משפטי לא פשוט.

כוננות ומוכנות של המפעלים של משרד הביטחון ושל צה"ל - אני לא קורא לזה מפעלים, אבל חומרים מסוכנים למיניהם גם בצה"ל - היא מלאה, זאת אומרת: ההיערכות של מפעלי משרד הביטחון וההיערכות של צה"ל לנושא חומרים מסוכנים הושלמה. אפשר לקבל אותה כנתון.


לגבי ההסברה לציבור. יצאנו עם מדיניות הסברה מאד ברורה, שאומרת שהציבור צריך לדעת. רצוי שיידע, ואם תעלה שאלה מאזור פתח-תקווה שמאוכלס באזור תעשייה קרוב לאזור מגורים ויש בו עירוב של אנשים ומפעלים, מידת המודעות של הרשות בפתח-תקווה ושל המשרד לאיכות הסביבה לנושא הזה שם תהיה יותר גבוהה. ככל שהציבור ילחץ את הרשויות: נא תגידו לנו מה קורה, זה רק יעזור, כי הרשות היא בעלת הסמכות כלפי המפעל. לכן אני לא רוצה שנסתיר שיש חומרים מסוכנים. אני חושב שיודעים. האם נכון לצאת בהסברה שאומרת "שימו לב כל המפעלים"? אנחנו לא יכולים לעשות את זה, כי זה עוד לא הושלם.

אני לא יכול לצאת בהודעה מרגיעה בשלב זה, כי אני לא יודע אם אוכל לעמוד מאחוריה. אחת הבעיות היותר גדולות בתחום באג 2000 זה מידע אמין ולא מידע סתם, ולכן כל עוד זה לא הושלם, אני לא יכול לומר בוודאות שכרגע המוכנות היא מלאה. אבל להבנתי, עד ליל המילניום רמת המוכנות שלנו לנושא באג 2000 לחומרים מסוכנים תהיה גבוהה.

בכל זאת אני מבקשת לדעת לגבי המידע לציבור גם בנוגע לחומרים מסוכנים וגם מידע כללי. מה המכניזם שהחלטתם לעשות סופית לגבי המידע הכללי? החוברת שקיבלנו באמת מאד מבורכת. אני רואה בעיתונות מדורי פרסום ולא מידע ציבורי. באיזה עיתוי אתם מתכוונים לצאת עם מידע ציבורי ממלכתי?

מעכשיו יוצאים עד סוף השנה ברצף.

באיזה אמצעים? בתקשורת האלקטרונית? בעיתונות?

לא בתקשורת האלקטרונית, זאת אומרת: בטלוויזיה לא, אלא בראיונות מובנים שעליהם יש דרישה טבעית של הערוצים השונים בסוגיות שנוגעות לבאג 2000, ובעיקר בתקשורת הכתובה בחמש השפות המדוברות בהודעות. הולכים להיכנס דפים נלווים לשני העיתונים הגדולים: "ידיעות אחרונות" ו"מעריב".

באיזה מועד?

אני משער שזה יקרה בתחילת דצמבר. אנחנו צריכים לעשות את זה מספיק קרוב, כדי שזה יהיה רלוונטי לאזרח. וכמובן בכל אמצעי השידור למיניהם הלא טלוויזיוניים אנחנו בקצב יחסית גבוה של הודעות החל מתחילת שבוע הבא.

לגבי יום המעבר עצמו, ה31- בדצמבר בלילה, אני רוצה להגיד לכם שאני עדיין מודאג. אני לא שמעתי אם יש פה איזושהי התייחסות של פיקוד העורף להיערכות חירום.

כי זה לא נושא הישיבה היום.

אם יכול לקרות משהו והמשרד לאיכות הסביבה טוען שמדובר על בדיקת האפשרויות במקרה הגרוע ביותר - -

ביקשתי ממך לקטוע את דבריך, כי הנושא הזה נידון בישיבה אחרת ויש היערכות שם למצב חירום.

דנו בזה בנפרד בישיבה גדולה מאד.

ויש היערכות לחירום במשטרת ישראל.

לא ראיתי פה את כל הנושא של הוצאת צווים לסגור מפעלים. זה הוזכר לפני זה, אבל ברגע שסגרנו אותם כאילו הוצאנו אותם מהמשחק לאותו לילה. אחר כך מתכננים להחזיר אותם. הצו הוא רק לאותו לילה.

מי אמר שהצו הוא רק לאותו לילה? הצו הוא עד שהם מתקנים את הליקויים.

אבל איך משלבים אותם? אם הבאג קיים, הוא קיים גם אחר כך.

זאת נקודה מאד חשובה. הדגשנו אותה פעמיים-שלוש, ואני אחזור על זה גם בסיכום.

ראשית, אני רוצה לברך את המשרד לאיכות הסביבה ואת הממשלה על ההתקדמות בהיערכות. אני בהחלט מוצאת שמחודש לחודש אנחנו מדווחים על ההתקדמות שחלה. עם זאת, אנחנו עומדים תשעה שבועות לפני המועד עצמו ו70- מפעלים טרם ענו. אנחנו יודעים שההליך גם של התראה וגם של יישום הסגירה הוא תהליך שלוקח זמן. לכן אני מבקשת שתוך שלושה שבועות נקבל מידע - לא נכנס ישיבה חדשה - על התקדמות הדברים. האם יש חורים במערכת שצריך לטפל בהם ביתר שאת בדרכים שלא חשבו מראש על מנת להגדיל, להבטיח ולהיות אחראים לביטחונם המרבי של האזרחים, ובמיוחד בריכוזים בערים הגדולות? בדרך כלל, התעשייה הגדולה והמסוכנת היא סמוכה לערים גדולות.

הוועדה ללא ספק מגבה את הגישה שאנחנו היום רוצים דבר אחד, שיהיו צווי סגירה ולא צווי חקירה, זה היעד.

אני רוצה להדגיש את עניין ההסברה. אי אפשר לתת גלולות הרגעה, וגם אנחנו לא ניתן גיבוי לגלולות ההרגעה. צריך להעביר מידע אמין, אבל לדאוג שהמצב יהיה בטיחותי ואז להעביר מידע אמין.


אני חושבת ששיתוף הפעולה בין המשרד לאיכות הסביבה לבין הרשויות המקומיות לגבי אותם מפעלים שהם לא המפעלים הגדולים - אלא הקטנים ומידת הסיכון שבהם והאיום אחר כך על אזרחים ואזרחיות היא לא קטנה - חייב להיות הרבה יותר הדוק. גדעון שפר, אני מבקשת מכם כמשרד מתאם וגם מהמשרד לאיכות הסביבה עם השלטון המקומי - וגם מנציגי השלטון המקומי ומשרד הפנים - לראות בנקודה הזאת אחת הנקודות המרכזיות ביותר.

אני מבקשת לדעת מה קורה אם ראש עיר לא מספיק ער לכך. האם יש לו כלים ואינפורמציה איך הוא מוציא את צווי הסגירה ומונע את החקירה לאחר מכן? זאת נקודה שנראית לי דרושה הבהרת יתר.

אני רוצה להזכיר את דברי מבקר המדינה. טוב שהדוח יצא, טוב שהוא מהווה התראה לכולנו. את טפיחות השכם נשאיר לכולנו ל2- בינואר, בתקווה שבאמת נעשה הלאה את כל הנדרש ואת כל המצופה. עד כאן לסיכום הישיבה הזו.

אני רוצה לעדכן שבשבוע הבא - אנחנו לא עוסקים רק בבאג 2000 - סוכנות החלל הזמינה אותנו למצפה רמון בשעה 4:00 לפנות בוקר. מי שצעיר ברוחו וחוויות טבע עוד מסעירות אותו, מוזמן לשמור אתנו על קשר.

תודה רבה לכולם, אני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30