הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן

2
הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
3.11.1999
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
יום רביעי, כ"ד בחשון התש"ס (3 בנובמבר 1999), שעה 9:00

שירותי אינטרנט באמצעות כבלים, לוויין וטלפוניה לכלל האוכלוסייה ולפריפריה
בפרט - בהשתתפות מנכ"ל משרד התקשורת.

חברי הוועדה: ענת מאור - היו"ר
אליעזר כהן
מיכאל איתן

דניאל רוזן - מנכ"ל משרד התקשורת
רפי הוידה - מדען ראשי, משרד התקשורת
זאב רז - סמנכ"ל בכיר לשידורים רבי ערוצים,
משרד התקשורת
עו"ד יזהר טל - יועץ משפטי, משרד התקשורת
עו"ד דינה נידובצקי - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
עו"ד הילה שמיר - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
מיכאל הואש - יועץ בכיר לשר התקשורת
מיכל פלד - עוזרת שר התקשורת
צביקה האוזר - יו"ר המועצה לשידורי כבלים
סא"ל דני אמר - רע"נ תקשורת מערכות באגם מבצעים,
משרד הביטחון
אילן פלד - מנהל תכנית מגנט בלשכת המדען הראשי,
משרד התעשייה והמסחר
שלומי גרבר - מנהל מחלקת האינטרנט בתק"ם
בועז שני - מנכ"ל נ.ס.ר להתיישבות בע"מ
עופר שוחט - מנהל מחלקת מיחשוב בתק"ם
ניר חבקין יצחק - ראש מועצת רמת-ישי
רון נחמן - ראש מועצת אריאל
נתן קוסקס - גזבר המועצה האזורית מנשה
הרצל עוזר - סמנכ"ל שיווק,
בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
יוני ספיר - מנהל אגף תקשוב,
בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
מיכל רפאלי-כדורי - סמנכ"ל רגולציה בחברת YES - DBS שירותי
לוויין בע"מ
דניאל אלקיים - מנהל שירותים אינטראקטיביים בחברת YES -
DBS שירותי לוויין בע"מ
אייל יניב - מנכ"ל מת"ב אינטרנט
נועם הנגבי - סמנכ"ל מחשוב בחברת ערוצי זהב
מארק גזית - סמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברת נטוויז'ן
איתן קונדה - מנהל חברת ספייסנט וורקר בע"מ
יוסי קנירש - מנכ"ל חברת אפטק
ראובן סגן-כהן - סמנכ"ל חברת יורוקום תקשורת
יאיר יוספי - חברת מוטורולה
דוב וינר - הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי
אמיר עציוני - איגוד האינטרנט הישראלי
גלית אבישי - מנכ"ל הרשות לצרכנות, ההסתדרות
עו"ד יהודה לנדא - לשכת עורכי הדין
ג'ודי סיגל - הג'ורסלם פוסט
ליאת שרביט - המועצה לשידורי כבלים

ענת לוי

תמר מרימוביץ
שירותי אינטרנט באמצעות כבלים, לוויין וטלפוניה לכלל האוכלוסיה ולפריפריה בפרט -
בהשתתפות מנכ"ל משרד התקשורת

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה, ואני רוצה לפתוח בהתנצלות, אבל חלק מההתנצלות תהיה גם הסבר. אנחנו דנים היום באינטרנט בפריפריה, וגם בבעיית האינטרנט והלוויין. אבל הפריפריה כנראה נשכחת מן העין לא רק בענייני אינטרנט, אלא גם בענייני כבישים, הדרום הוא חצי מנותק מבירת ישראל. אני אומרת את זה בכאב ובטענה. העובדה שמצומת נחשון לצומת לטרון כבר שלוש שנים לא גומרים לסלול את השישה קילומטר זה פשוט חלק מהבעייתיות, ועל כך פנינו כל הנציגים מאזור הדרום ופנינו לשר התחבורה החדש, יצחק מרדכי, שיש לו הבטחות מפורשות שהנושא סוף סוף יקודם. אני מספרת את הסיפור הזה לא רק כהתנצלות, אלא כדי לעבור לנושא הבא.

אדוני מנכ"ל המשרד, אנחנו מברכים אותך. אני רוצה להזכיר שהתחלנו לדבר על הסוגייה הזאת בישיבה לפני כחודשיים שהשתתפת בה. עלו אז שני נושאים. בנוסף למכלול הדברים בנושא האינטרנט, עלה נושא האינטרנט והחינוך. יישמנו גם את הפנייה שלך וגם את הפנייה של רבים מאיתנו להעלות את כל סוגיית האינטרנט והחינוך בפני שר החינוך והתרבות. הוא אישית התערב לטובת הדבר, וכבר נקבעה פגישה לגבי יישום הנושא. אני רק רוצה להדגיש מראש שלענף החינוך יהיו גם תביעות למשרד התקשורת בעניין התעריפים לבתי ספר שאכן ייכנסו לכל נושא האינטרנט, החינוך אליו, היישומים שלו וכו'.

הדבר השני שהעלינו כבר אז היה עניין הכבלים והאינטרנט בפריפריה. אני רוצה להזכיר שיש סוגייה נוספת שלא נדון בה היום, אבל היא כבר תהיה על שולחן מי שיעסוק בנושא הספורט, ואנחנו מקווים שזאת תהיה הוועדה שלנו. מדובר בכל נושא בעיית הכבלים ושידורי הספורט, שזוכה להרבה כותרות. חשוב לנו מאד נושא הכדורגל והספורט, אבל לא פחות גם נושא האינטרנט וחינוך למדע.

גם בנושא האינטרנט יש דברים שהועלו לאורך שנים. כשאנחנו אומרים פריפריה, אנחנו מתכוונים לארבעה סוגי אוכלוסיות: אנחנו מתכוונים לעיירות הפיתוח, מתכוונים לחיילי צה"ל באשר הם שהם לא במרכז הארץ - לא בקרייה וגם לא בין גדרה לחדרה במוצבים השונים - מתכוונים להתיישבות העובדת - קיבוצים, מושבים, שפרוסים על פני המדינה כולה - וליישובים הערביים.

הנושא השני שנדון בו היום הוא כל ההקשר של הכבלים והלוויין והטלפוניה, ואחר כך אאפשר לחבר הכנסת איתן לפתוח בנושא הזה. אני מבקשת שנתחיל לגבי הפריפריה. אני מבקשת להציג את הדברים בין חמש לשבע דקות. אז נשמע את תשובת המנכ"ל, ויהיה דיון פתוח לכולם.

אני לא נציג המרכז השלטון המקומי, אבל אני ראש מועצה קטנה שהיא באמת בפריפריה וצמודה לעיר גדולה כמו חיפה. יש סובלים מכל הסיפור שאנחנו בשוליים: הכבלים הגיעו אלינו יחסית מאוחר, גם אמצעים נוספים, שלא נדבר כבר על לוויין. אצלנו לפחות ברמת ישי משקיעים הרבה מאד בנושא של אינטרנט במחשבים במערכות בית הספר, אבל עדיין לגבי מרחקי הקווים, מעבר לסיבים אופטיים ודברים אחרים - אנחנו תמיד גם בפאזה אחת מאחור.

אני חושב שדווקא ההתייחסות לפריפריה בפרט בכל הסיפור של החיבור יכולה לעזור ליישובים קטנים, שהרבה פעמים נשכחים מאחור.

ראשית, חילקנו חומר שצריך שתעברו עליו, ורק אגיד מילה לדובר שלפניי שאמר שהם תמיד אחרונים; אז יש עוד אחריך, אלינו הכבלים עוד לא הגיעו.


אנחנו רוצים להדליק פה נורת אזהרה גדולה מאד על כל נושא הפריפריה בהקשר לא רק של שידור כזה או אחר, אלא התייחסות לדעתי של משרד התקשורת לפריפריה. כמעט עשר שנים אחרי שחברות הכבלים קיבלו את הזיכיון, נוצר מצב שהוא ממש אבסורדי. חברות הכבלים לא עמדו בתנאי הזיכיון שלהן, על זה אין עוררין לאף אחד.

דוח שהממשלה אימצה - הוא דוח פלד - שבו כתוב על הפרדה בין הולכה לתוכן, בכלל נשכח, והיום חברות הכבלים מנהלות משא ומתן לא רק על התוכן, אלא כדי להמשיך לקבל שירותים נוספים לתוך מרכזי האוכלוסין שבהם כבר מזמן הן החזירו את ההשקעה שלהם, בעוד שלפריפריה הן בכלל לא מתכוונות להגיע. ואם להגיע, רק למקומות שנוחים.

מה אתה מציע?

מייד גם אציע. גם צירפתי לכאן ניירות שבהם גם יש המלצות מה אני מציע. נכון להיום, כדי לפתוח את שוק התקשורת לתחרות גם בנושא הטלוויזיה וגם בנושא שוק התקשורת ושיחות פנימיות, חייבים להתחיל מהפריפריה. חייבים להתנות את פתיחת שוק התקשורת לתחרות קודם כל מהפריפריה.

רק לאחר שהחברות ישוו את תנאי התשתיות של הפריפריה למרכז הארץ, אז אפשר יהיה להרחיב יותר. אתן כמה דוגמאות: היום למשל הלוויין, שהוא המילה האחרונה לפתיחת שוק התקשורת בנושא תחרות הטלוויזיה הרב ערוצית, נציגיו אומרים: מכיוון שנתנו לנו 250,000 בתי אב, לא נתחיל בפריפריה, קודם ניקח את מרכז העיר ואחרי זה אולי נעבור לשם.

זה טבעי.

אני לא עוסק בטבעיות, אני עוסק במה שקשור בפריפריה.

אני נציגת הלוויין, וזה פשוט לא מדויק. אני אשמח לענות על זה.

ישבתי עם מנכ"ל ה-DBS, והוא אמר לי בפירוש שהוא יתחיל בתוך העיר, ודרך אגב הוא כבר התחיל.

הוא התחיל בבניינים משותפים, כולל בדימונה.

שיכנעת אותנו. חברי הכנסת מודעים לבעיה. יותר כדאי שנחשוב עכשיו מה אפשר לעשות כדי לכפות את ההחלטות של הכנסת ואת מה שאנחנו שומעים כאן פעם אחר פעם בדבר ההתחייבויות שלא מומשו. עזוב עכשיו את הטכנולוגיה החדשה, זה טבעי שיתחילו מהמרכז.

קיבלתי את ההערה. אקרא את ההמלצות שלנו לחברי הוועדה: אנו קוראים ודורשים מהוועדה לתבוע מהממשלה ומשר התקשורת לדאוג לאכוף את מדיניות והחלטות הממשלה, הכנסת והמשרד עצמו.

1. למנוע מתן רשיונות להספקת שירותים נוספים והארכת זיכיונות לחברות הכבלים, עד
ביצוע ועמידה מלאה בתנאי הזיכיון הקיימים, לפיכך הם חייבים להתקין כבלים בכל
יישוב ובית בישראל. לא להתנות חיבור יישוב בזה שכולם יתחברו, אלא גם אם אחד
רוצה.

2. פתיחת שוק התקשורת לתחרות תבוצע רק לאחר שתנאי הזיכיון יבטיחו תחרות מלאה ואמיתית בכל חלקי המדינה, כולל פריפריה.

3. יש לדאוג לכך שתחילת התחרות בשוק התקשורת תתבצע ביישובי הפריפריה, ורק לאחר
מכן, לאחר עמידה בתנאים, לאפשר לחברות לפנות לקהל נוסף.

אין היום בעצם מגבלות טכנולוגיות להספקת שירותים רחבי פס בפריפריה. לא צריך להניח סיבים אופטיים כדי לתת ליישוב מסויים FRAME RELAY. אפשר לתת לו FRAME RELAY לווייני. למה זה לא מבוצע?

אני נציג ארגון המועצות האזוריות. אני מצטער שלא חילקתי את החומר לפני, זאת פעם ראשונה שאני כאן. בחומר שאני מחלק לכם, אני מתייחס לנושא ההזדמנויות שיש באינטרנט לבעיות שונות בתחום הפריפריה: נושא המרחקים בין היישובים, המרחקים ממרכזים עירוניים והמרחקים אל הרשות המקומית עצמה.

ההצעה שלנו כארגון המועצות האזוריות ואגף מחשוב היא להקים איזושהי ועדת היגוי עליונה לכל נושא האינטרנט והפריפריה שתכלול את נציגי הרשויות, התושבים, המוסדות הקיימים בתחום המועצות האזוריות או התאגידים האזוריים.

ועדה למה?

ועדת היגוי לנושא האינטרנט, כולל מערכות תקשור קהילתיות בפריפריה.

תאמין לי שלא צריך ועדה, רק שדניאל רוזן יתן אישור להפעיל את הטכנולוגיה הקיימת עכשיו. לא צריך שום ועדות.

התייחסנו לטכנולוגיה בסקירה, אבל לא כבעיה אלא כדבר שצריך לממש אותו בשלב כזה או אחר, והעדיפו להתעסק ממש בביצוע של מימוש הטכנולוגיה. אנחנו רואים באינטרנט כלי עבודה בנושא יצירת קשר עם התושב, צמצום המרחקים הפיסיים על ידי נגישות לשירותים ומאגרי מידע, ואפילו למערכות תשלומים. ההצעה שלנו בגדול היא להקים ועדת היגוי משותפת.

אבל ברשותך, אני ממש מסכימה עם חבר הכנסת איתן. לא נסחרר את המשרד עכשיו בהקמת ועדות וועדות. מה הן התביעות מהמשרד? האם אתם תובעים אותם לאורך שנה-שנתיים? מה מומש ומה לא?

אמרתי שאין לנו תביעות מעבר לתביעות שהוצגו פה, אלא לראות באינטרנט חלון הזדמנויות שיכול לשרת אותנו כרשות מוניציפלית וגם את התושבים, ולענות לנו על הרבה בעיות וצרכים שקיימים היום, בגלל בעיות מרחק ועלויות של שינוע מידע ובגלל בעיות מרחק. אצלנו המידע משונע היום ברכבים ועל לוחות מודעות. היה אפשר לחסוך את זה, למשל: באמצעות האינטרנט.

בצבא עובדים באינטרנט ב-STAND ALONE, לא מחברים אותו לשום דבר מבחינת שיקולים של הבטחת מידע. לגבי מוצבים במרחב פיקוד צפון, נכון להיום בחלק מהמיקומים יש קליטה מקומית של טלוויזיה. לגבי קליטה מלוויינים, נגדיר מפתח בצבא איזה מקומות ייכללו.

האם חברת הכבלים רוצה להשיב לפני שיענה מנכ"ל המשרד?

אני לא מחברת הכבלים, אלא אני הסמנכ"לית של DBS הידועה כחברת YES. אני רוצה לענות קודם כל לבועז שני.

אם כך, קודם כל אאפשר לחברת הכבלים לענות.

התייחסות קצרה לנושא של התכניות לגבי הפריפריה. מת"ב היום פרוסה ב91%- מבתי האב בישראל. הפריפריה כאן נאמרת כמקשה אחת, יש חלקים בפריפריה שכן הגיעו אליהם, יש שמגיעים אליהם פחות.

זהו, אנחנו מדברים על אלה שהגיעו אליהם פחות.

אנחנו מדברים על 9% מבתי האב בישראל. לגבי אלה, אנחנו כעת בבדיקה של כל הטכנולוגיות. נאמר כאן שיש טכנולוגיות, אפשר להגיע. אנחנו בודקים את הטכנולוגיות האלה, ואנחנו מתכוונים להשקעות בסדרי גודל של עשרות מיליוני דולרים כדי להגיע לכולם.

מה שאמרתי בישיבה הקודמת ולפני קודמת ולפני קודמת זה נכון גם לעכשיו. את זה אנחנו שומעים כל פעם, את אותו משפט כל פעם.

אנחנו מבקשים שני דברים: ראשית, נתונים - כמה מחוברים וכמה לא מחוברים; שנית - לוח זמנים.

91% מבתי האב בישראל מחוברים היום.

אלה שמחוברים לא הנושא שלנו. תגיד לנו מתי ה9%- האלה יהיו מחוברים.

אין לי תשובה לשאלה הזאת.

אחרי כל כך הרבה שנים, תגיד לנו האם אתם מחוייבים או לא מחוייבים לפי דעתכם, או שאתם מתנערים מההתחייבות?

אני חושב שאתה לא מקשיב למה שאני אומר. אני אומר שאנחנו היום בודקים טכנולוגיות ואפשרויות.

לא, אני שואל שאלה פשוטה. בואו נתחיל מהנקודה הראשונה - האם אתם מודים שהתחייבתם לחבר את כל היישובים ואת כל התושבים במדינת ישראל לכבלים? התחייבתם או לא? אתם מכירים בהתחייבות הזאת?

מה שאנחנו עושים - -

לא מה שאתם עושים. אני מתחיל מנקודת ההתחייבות. קיבלתם זיכיון. אני שואל שאלה פשוטה בעברית, האם אתם מודים שביום שקיבלתם את הזיכיון, גם קיבלתם על עצמכם התחייבות לחבר את כל בתי האב בישראל לכבלים?

הרי מה שיש בזיכיון הוא ברור.

אני שואל אותך.

אני לא יודע.

אז תגיד שאתה לא יודע, זאת גם תשובה. צריכים להביא מישהו שיודע. אני לא באתי כדי לשמוע מה שמעניין אותך. אני רוצה לשמוע את הדברים שנוגעים לעניין שלנו. אני לא מעוניין לשמוע על 91% שמחוברים וכמה אתם נהדרים. יש לנו בעיה של 9% ואתה לא נותן לנו תשובה בסיסית. האם אתם בכלל מתחייבים? האם אתם רוצים? זה שאתם בודקים זה לא לעניין.

תאמין לי שזאת בושה. חבל על הזמן שאתה בא הנה, חבל על הזמן שאנחנו יושבים פה. אתה יודע כמה עולה כל דקה וכמה כסף מקבלים האנשים האלה, כולל אני? זה פשוט פספוס של כל הנושא. אתה בא לישיבה, אתה צריך לייצג את עמדת הכבלים, אתה יודע שיש בעיה ושיש ויכוח, ואני לא מסוגל לקבל ממך תשובה האם אתם רואים את עצמכם מחוייבים לעשות את זה, כן או לא. אתה מספר לי על 91%.

אני לא באתי לספר לך על 91%. אני מאד מתפלא על ההתפרצות ועל ההתנפלות הזאת עליי.

סליחה, אני יושבת ראש הוועדה, ואני מגינה על השאלה. אני מבקשת את תשובתך ושלא תנזוף בחברי הכנסת. אני מצטערת, בלי נזיפות על חברי הכנסת. אני מחכה לתשובה.

אין לי תשובה לשאלה הספציפית הזאת.

אבל זה הדיון של היום.

אבל כל השאר לא מעניין. הוא אומר שאין לו תשובה.

אני אציג את עצמי. אני מנכ"ל של חברת מת"ב אינטרנט. אחריותי תחום האינטרנט. באתי לדבר על האינטרנט, אלא אם כן לא זה נושא הישיבה. כל מה שאני יכול להגיד זה מה שאמרתי בנושא התכניות.

אתה אומר שאתה רוצה שאתה רוצה שיספקו אינטרנט וכבלים בלי שאנשים יהיו מחוברים לכבלים.

מר אייל יניב, אני מבינה שהמנהל שאחראי לתת את התשובה לא פה.

מי שיכול להגיד בדיוק את התכניות המפורטות לא נמצא פה.

אז תודה, אין מה להמשיך עכשיו באינפורמציה, כי זה הדיון. הדיון היה מאד ברור לפי ההזמנה. אני מבקשת שתעביר לחברה בשמנו, מה הפנייה המדויקת, רק על זה הדיון. אנחנו מבקשים לקבל את התשובה בכתב מדוע 9% לא מחוברים אחרי חמש-שש שנים, ומה התכנית לחבר אותם?

אפשר בכל זאת להעיר לנושא האינטרנט כמו שנאמר פה וכמו שאחרים העירו בהמשך לדברים שנאמרו כאן?

זה הנושא, ועל זה אין לך תשובה.

אני רוצה לחדד את העניין. מר אייל יניב אומר ששמו אותו להיות אחראי בחברות הכבלים בנושא האינטרנט. עכשיו הוא אומר: יש בעיה בפריפריה? אני אספק להם. זה מה שהוא רוצה להסביר, שהוא יכול לספק אינטרנט לפריפריה, גם אם יהיו מחוברים וגם אם לא.

מר אייל יניב, אני מבקשת עכשיו לא להמשיך את הדברים. גברת מיכל רפאלי-כדורי, ואני מקווה שלא תהיה אותה התנגשות בעניין הזה. אני מקווה שזה מובן מה אנחנו מצפים לשמוע מכם.

קודם כל, אני מבקשת להבהיר שהלוויין גם בשידוריו וגם בשירותים הנוספים שהוא יתן בעתיד יהיה שוויוני גם לפריפריה וגם למרכז. זאת אחת הסיבות שלפחות בגינו משרד התקשורת שינה את חוק הבזק והוציא את הרשיון.

אכן קיבלנו חלון טירינג. המגמה במשרד התקשורת היום היא לבטל את חלון הטירינג. חלון הטירינג הוא לא ממש רלוונטי לדיון שלנו.

בכל מקרה, התחלנו בפרוייקט של חיבור בתים משותפים על חשבון הלוויין. 45 מיליון דולר אנחנו משקיעים כרגע בחיבור בתים משותפים. לא מדובר במכירה, לא מדובר בשיווק, מדובר בהכנת התשתית. בתים משותפים בדימונה, במצפה רמון, בקריית שמונה, ברמת השרון. לצורך העניין, הפריפריה והמרכז הן אותו דבר. מדובר בבתים משותפים.

שיש בהם כבר כבלים.

לא בהכרח. במקום שיש בתים משותפים בכל הארץ בפריסה ארצית. בתים וילות ובתים בודדים, או בתים שיותר מאפיינים את הפריפריה, לצורך העניין: בתים בצהלה כמו בשדות ים אנחנו לא מחברים כרגע. אנחנו לא מתחילים לשדר, וחיבור של בית משותף הוא עניין שלוקח רגע בהחלטה של בעל הבית. זאת צורה עבודה אחרת, זה לא קשור לפריפריה. זה קשור להבחנה בין בית פרטי לבין בית משותף שבו שמים צלחת אחת על הגג.


אגב, אני שמחה לספר לחברי הוועדה שהצלחות שאנחנו מתקינים הן בגודל מטר, עוד פחות ממה שאנחנו מחויבים ברשיון שלנו. זאת תהיה צלחת אחת בבית משותף על הבית, מטעמים אסתטיים, מטעמים של איכות הסביבה, וכמובן מטעמים של התקנה יותר נוחה. זאת הסיבה שעדיין לא התקינו בקיבוצים, אבל גם לא התקינו בצהלה.

בהבדל אחד, שבצהלה יש כבלים ובשדות ים אין.

אם נציג התק"ם רוצה דווקא למשוך אותי בלשוני, אספר לו שקיבלנו עכשיו הרבה מאד תלונות, ואתה יודע שאני הרבה שנים מנסה לעזור, עוד בתקופת חברת הכנסת עדנה סולודר, עם חיבור הקיבוצים, והכבלים לא הסכימו לחבר את הקיבוצים לא ב34- דולר, לא ב17- דולר ולא ב10- דולר.

באיזו שנה זה היה?

חבר הכנסת איתן, בין השנים 1993 ל1998- אני נחשפתי לזה בתוקף תפקידי.

אבל עדנה כבר לא היתה חברת כנסת.

נכון, היא באה למשרד התקשורת מתפקידה בתק"ם. חברות הכבלים סירבו לחבר את הקיבוצים בכל התעריפים שציינתי, ועכשיו אני מבקשת שמנכ"ל משרד התקשורת אולי יקשיב לקריאה שלנו. הקיבוצים מתחברים ב-DUMPING שעושות חברות הכבלים: שבעה דולר, שישה דולר. בשקט בשקט מחברים חלק מהקיבוצים. אני יודעת את זה מידיעה אישית, וזה מוסמך מאד. הקיבוצים ביקשו ממני לא להעביר את הרשימות שלהם, כי הם רוצים להתחבר בשישה דולר סוף סוף. הם רק תורמים בזה לגמירתה של התחרות. מי שמתחבר היום לכבלים בשישה דולר במקום לחכות שתהיה תחרות, תורם לזה שתיהרס התחרות.

אני לא זוכרת שגם משרד התקשורת וגם הממונה על ההגבלים העסקיים פנו לחברות הכבלים ואמרו להם להפסיק את ה-DUMPING הזה שהוא לא חוקי כשמדובר במונופול.

פתחת במשהו אחד, והדיבורים התייחסו למשהו אחר. ברשותך, אעבור על מספר נקודות. קודם כל, בכלל בנושא שירותי תקשורת ופתיחת שוק התקשורת לתחרות, פרט לנושא של הכבלים - שמייד אתייחס אליו - אני לא חושב שיש מקום לאיזושהי תלונה של יישובי הפריפריה, עיירות פיתוח, התיישבות עובדת, יישובים ערביים, מחנות צה"ל וכך הלאה. אני מוכרח לומר שחברת בזק נותנת בכל המקומות האלה שירותים מצויינים, הן מבחינת איכות, הן מבחינת רמה והן מבחינת תעריפים שלא נופלים מהשירותים במרכז תל אביב.

כמעט בכל המקומות.

בכל המקומות, ויש מקומות שהיא אפילו עולה עליהם מכל מיני סיבות עם פריסה מאד מודרנית של מערכת, והיא גם מחדשת את המערכת לפרקים, וגם ביהודה ושומרון בפריסה מאד מאד יפה של חברת בזק. אני חושב שצריך לציין שזה קיים ולא להתעלם מזה.

החברות הסלולריות נותנות שירותים מאד מאד יפים בפריפריה. הן גם עושות מאמץ לתת קשר לתושבים, כל שלוש החברות הסלולריות. ספקי האינטרנט מאד מתגאים בזה שהם פורסים נקודות גישה בכל מקום בארץ, ובמקום שיש "חור", הן כבר יודעות מתי הן ישלימו את זה. אני לא רוצה לדבר בשם כולן, אבל אני חושב שזה הכיוון הכללי של כולן. הרי מה שאני אומר לא טריוויאלי - זה לא נהיה מעצמו. מדובר בהרבה אנשים שמשקיעים הרבה עבודה והרבה כסף - אבל זה קיים.

אני נפגש באופן מתמיד עם כל הגופים ורואה שהדברים מסתדרים ופותר בעיות כאלה ואחרות שישנן, ויש בעיות כאלה ואחרות. אני לא רוצה להגיד שהכל חלק, גם בלב תל-אביב לא הכל חלק, אבל בסך הכל השירותים האלה קיימים בפריפריה לא פחות מאשר בתל-אביב. ולא רק זה, בתהליכים שנעשו בסיוע הכנסת למשל, היתה ירידת תעריפים בעיקר בתעריפי חברת בזק בפריפריה. ביטלנו את התעריפים הבין עירוניים, בעיקר בטלפוניה, ולאט לאט הם ירדו בצורה דרמטית. כל מיני דברים שקשורים למרחק הצטמצמו עם הזמן, וזה מאד קירב את הפריפריה למרכז הארץ, גם מבחינת תעריפים. המגמה הזאת, לדעתי, תמשיך בדברים נוספים שנביא לפני הכנסת.

יש לנו בעיה עם חברות הכבלים. יש מחלוקת עמוקה בין חברות הכבלים לבין משרד התקשורת, מועצת הכבלים, בנושא חובת חיבור הפריפריה. משרד התקשורת הקים ועדת חריגים, ועדת החריגים החליטה מה שהחליטה. בשנה הקודמת משרד התקשורת חשב שהדרך הנכונה לעשות הליך ולא להיכנס לוויכוחים משפטיים אין סופיים היא ליצור תחרות. ואכן נעשתה החקיקה המתאימה בכנסת, גם במסגרת חוק ההסדרים. עדיין מתווכחים אם הוא טוב או רע, אז כנראה שהוא טוב. היתה בו תמיכה בפריפריה, אחרת אני לא חושב שזה היה עובר.

חוק ההסדרים עבר, ניתן רשיון לחברת DBS. חברת DBS היא במאמצי פריסה לתת שירות בקרוב, ומיכל רפאלי-כדורי הסבירה איפה הם עומדים. זה כמובן עשה מייד את שלו, וחברות הכבלים החלו בפריסה בפריפריה בקצב מאד מאד רציני. אני אכן שמח על כך. זה רק מוכיח שהתיאוריה היתה נכונה.

השר החדש החליט לא להסתפק בזה ולנקוט בצעדים, ואכן ב12- באוקטובר פנינו לחברות הכבלים, דרשנו מהן להשלים את כל הפריסה. היה להן כנראה אישור של ועדת החריגים עד סוף שנת 2000, ודרשנו מהם להגיש לנו תכנית תוך מספר שבועות. הם עוד לא הגישו, זה בדיוק בתקופה שאנחנו צריכים להגיש את התכניות. עד כמה שאני מבין מחברות הכבלים, כולן יגישו את התכניות. נשאר לנו לראות מה יהיה כתוב בתכניות האלה, ואם הן יענו על דרישותינו, והיכן שיש להן קשיים כאלה או אחרים, האם ועדת החריגים - בראשותו של יורם ברסלע - תאשר או לא תאשר.

עד מתי חברות הכבלים יידרשו להגיש את התשובות שלהן?

הן נדרשו תוך חודש מהמכתב שלנו. פנינו אליהן ב12- באוקטובר, והן צריכות להגיש את זה עד ל12- בנובמבר. עותק המכתב שלנו גם בפניכם.

אני קודם כל מברכת על כך, ואני מבקשת לעדכן את הוועדה - לא צריך לקיים ישיבה על כך - על התשובות שהתקבלו מחברות הכבלים ועל המשך הטיפול של המשרד.

אומר עוד כמה משפטים, שאולי יהוו פתיחה לקטע הבא של הדיון. אנחנו נמצאים בערב פתיחת השוק הפנים ארצי לתחרות. אם אתם זוכרים על פי חוק ההסדרים של שנה שעברה, הבלעדיות של חברת בזק בוטלה בתוקף מהאחד ביוני השנה. אלא שבינתיים התפרקה הממשלה והשר החדש בתהליך הלימוד שלו, לפני שהוא מוציא את כל התקנות הרלוונטיות, והוא עושה תהליך לימוד ורביזיה כדי לראות שמקובלת עליו כל עבודת המטה שנעשתה במשך השנים.

מי מלמד אותו?

אני חושב שהשר עשה מאמץ אדיר להיפגש עם כל מי שרוצה להגיד לו משהו: צרכנים וכך הלאה. אני חושב שהוא קיים מאות פגישות עם אנשים כדי ללמוד את דעתם. הוא ערך ביקורים בהרבה מקומות, שמע הרבה מאד דעות.

עם נציגי הפריפריה הוא עוד לא נפגש, הוא ייפגש רק בתשיעי בחודש אחרי מאמצים גדולים.

יש איזה לוחות זמנים לסיום הלימודים והתחלת העבודה, או שזה גם דבר גמיש עדיין? אני לא אומר את זה בביקורת, אלא לשם קבלת מידע.

אבל חבר הכנסת איתן, עם כל הכבוד, גם בזמן תהליך הלימוד נעשים דברים. כרגע גם דווחנו על עשייה.

יש כאן עניין אחר. המנכ"ל אומר שיש כאן עניין של קבלת החלטה להתניע את המהלך בפאזה חדשה עם הממשל החדש, וזה לגיטימי ומקובל עליי, ואין לי שום ביקורת על זה. רק הייתי רוצה - להערכה אישית שלי - לדעת אם יש איזשהו לוח זמנים, נגיד שהוא צריך ללמוד חצי שנה, שנה, או שנתיים, או שאין כל הערכה.

לדעתי, אנחנו ממש בערב ההחלטות, לא מדובר פה בחצי שנה או שנה. מדובר פה, לדעתי, בהליכים של שבועות.

בשורה טובה.

השר הציג את זה בכמה הזדמנויות פומביות, אני לא מחדש פה.


בסוגייה שעליה דנים, הבעיה העיקרית שלנו היא איך פותחים שוק תקשורת לתחרות, תוך הבטחת שירות אוניברסלי, למה הכוונה? איך פותחים שוק תקשורת לתחרות, כשהתחרות היא לא רק בצהלה, בלב תל-אביב ובסביון, ופירות התחרות מגיעים לפריפריה, ליישוב ערבי, לקיבוץ, להתנחלות או לעיירת פיתוח? וכל מי שנכנס לסופרמרקט בירוחם, יגלה שם פחות שפע מאשר סופרמרקט בצפון תל-אביב, לא צריך להיות כלכלן דגול בשביל דבר כזה. זאת הבעיה.

עיבדנו כללים ותהליכים בשיתוף הציבור בכמה שלבים, שאנחנו מאמינים שהם אכן ישיגו את המטרה הזאת. כשתהיה תחרות, הפריפריה תיהנה מפירות התחרות כבר בשלביה הראשונים של התחרות, ומצד שני, מחסומי הכניסה למתחרים לא יהיו גדולים מדי. אם בזק מורידה תעריפים בלב תל-אביב, היא גם מורידה תעריפים בירוחם באותו תעריף, וכך הלאה וכך הלאה.

או הפוך, בירוחם על חשבון תל-אביב.

היא לא יכולה, כי זה אותו שירות ואותו תעריף. יש עוד מערכת כללים שלא אעלה פה, כי היא קצת מורכבת, אבל היא נועדה להבטיח לא רק תחרות הוגנת, אלא שהתחרות גם תגיע לפריפריה.

אני מקווה שהפקנו לקח מהדברים הטובים שעשינו, כמו: השירותים של בזק היום או חברות הסלולר שאכן מגיעות לכל מקום בארץ, והפקנו לקח מכך שהכבלים לא מגיעים לכל מקום בארץ, ושהפתרונות שיש לנו הם אכן טובים. אין תעודת ביטוח, אבל אני מקווה שהם טובים ויעמדו במבחן בסוגייה הזאת.

תודה רבה. אני מבקשת את ההתייחסות עוד לנושא הפריפריה, נסכם את הנושא הזה, ואז נעבור לחלק השני.

אותה שאלה ששאלתי את נציג חברת הכבלים אני שואל את משרד התקשורת. האם עמדת משרד התקשורת שחברות הכבלים היו מחוייבות לחבר את כל יישובי הפריפריה בלוח זמנים שכבר חלף? ראשית, מה עמדת המשרד? הם חייבים או לא? שנית, אם הם חייבים - מה המשרד יעשה על מנת שהם יבצעו את ההתחייבויות שלהם?

הפריפריות באמת מקופחות בכל מה שנוגע לשירותי טלוויזיה בכבלים. הן אינן מקופחות לחלוטין בכל מה שקשור לשירותי טלפון והן אינן מקופחות לחלוטין בכל מה שקשור לאינטרנט, כי היום מספקים אינטרנט דרך טלפון, ולכל תושב בכל מקום יש אינטרנט. זה גם בקווים רגילים וגם בקווי תקשורת רחבי סרט. אם הכבלים באמת רוצים להגיע לפריפריה, שיבושם להם. לא צריך לתת להם פרס שיספקו שם אינטרנט.

כשתושב תל-אביב מתקשר לאינטרנט, הוא מתקשר בשיחה אחת לתוך האזור שלו. כשתושב גרופית צריך להתקשר לאינטרנט, הוא צריך לעשות שיחה מקומית לבאר-שבע, ומבאר-שבע הוא מתחבר. האם שניהם יקבלו בסוף החודש אותו חשבון על אותה כמות שירותי אינטרנט?

לא.

אז למה אתה אומר שזה אותו דבר?

כי זאת בכלל לא בעיה של בזק. ספקי האינטרנט קובעים איפה יהיו להם מרכזיות, וככל שיפרסו יותר מרכזיות - -

אין אינטרנט, הם מתקשרים דרך בזק, רק בזק נט, עזוב את חברות האינטרנט.

לגבי בזק התשובה היא חיובית.

חברות האינטרנט קובעות אם השיחה תהיה בין עירונית או מקומית, הן קובעות. כל מי שמתקשר לבזק נט - תמיד השיחה מקומית. אנחנו מציעים לכל חברות האינטרנט, וחלקן כבר לקחו, את התשתית של בזק, וכל מי שלקח, כל השיחות שלו ב100%- הן מקומיות דרך שירות 136.

אני מבינה שדרך הכבלים בכל מקרה האינטרנט הרבה יותר זול.

לא, מכיוון שגם מעבר לכל השירותים שאתם מכירים, אנחנו פורסים ממש בחודשים הקרובים שירותי ADSL. הם יהיו לפני הכבלים.

שמעתי על זה לפני - -

יש שירות ADSL שיהיה פרוס לפני הכבלים ויתחיל לפני הכבלים.

כמה הוא יעלה?

הוא יעלה בקירוב עשרה דולר, ושלא ישלו אתכם שהכבלים בלי פעימות מונה, גם ה-ADSL בלי פעימות מונה, והוא יהיה פתוח כל הזמן, ולכל מי שיהיה ADSL יהיה מחובר ON LINE כל הזמן.

מתי זה יהיה?

בשבועות הקרובים.

אני רוצה לומר עוד שני משפטים לנושא מחירי בזק שעולים פה, וגם עלו במכתב שהפצתם. מחירי בזק היום הם בין המחירים הנמוכים ביותר בעולם. ציטטתם פה את המכון ללימודים אסטרטגיים. כדאי למכון ללימודים אסטרטגיים ללמוד איך לעשות אסטרטגיה. לקחו את מחירי בזק, טעו בקצת, הכפילו את המחיר פי עשר, ואחרי שהכפילו אותו פי עשר, ישראל היא המדינה ה33- ברשימה של 50 מדינות.

בוא תזכיר מה המחיר החדש של בזק, 2.5 דולר לעשרים שעות שידור, שש דולר לחשבון חודשי.

הרי הוויכוח הוא לא פרטי בין שניכם, אנחנו לא עוקבים.

אני מסכים שלא צריך להיכנס לפרטים.

לא, הפרטים האלה חשובים.

פרסמו מחיר שאומר בזק 25 דולר וספקי אינטרנט 25 דולר, סך הכל 50 דולר, ו50- דולר זה מאד גבוה. מה העובדות? האינטרנט באמת 25 דולר, ובזק 2.5 דולר. כשאתה עושה את זה, קודם כל אתה רואה שבבזק זה 2.5 דולר, וישראל יורדת פתאום מהמקום ה33- למקום החמישי-שישי. אנחנו מאד זולים יחסית לעולם.

בוא תסביר 2.5 דולר לכמה שעות.

אני מוכן להראות פה את הנתונים.

אנחנו מבקשים את זה בכתב.

בואו נעשה סדר. אם נתחיל כעת לקיים דיון על מחירים, זה אמנם דיון ראוי - -

ציינתי רק את הנושא של המחיר, מכיוון שהתייחסו אליו ומכיוון שצוטט פה משהו לא נכון שעדיין לא תוקן ויתוקן.

החל מהאחד במרץ - אני מקווה, אם זה יעבור את כל התהליכים - במסגרת שינוי מבנה התעריפים של בזק, שינוי המבנה יהיה כזה שבסך הכל יקל עוד יותר על הפריפריות ויגרום לתעריפים הבין עירוניים להיות יותר זולים, כך שבסך הכל התעריפים לגבי הפריפריות עתידים לרדת.

אני רוצה להתייחס גם לנושאים שחברי הרצל עוזר העלה וגם למה שהעלה דניאל רוזן. אני חושב שיש פה גם איזושהי בשורה שמשרד התקשורת יעזור לנו, ואנחנו באמת רואים שמשרד התקשורת מנסה לעזור לקדם את נושא התחרות.

קודם כל, גם רמת ישי וגם התק"ם הם הלקוחות שלנו, זאת אומרת: אנחנו מכירים אישית את הנושא. אנחנו נלחמים יחד איתם את מלחמתם, ויש לנו פתרונות. הפתרונות מתבססים על כך שחלק מהאינטרנט אפשר להביא במהירות גבוהה בצורה אלחוטית.

ברשיון של ספקי אינטרנט שנכתב לפני כחמש שנים - עוד לפני הרבה מאד קדנציות של הרבה מאד ממשלות - יש שם סעיף שאומר שאסור לספק אינטרנט באמצעים אלחוטיים בישראל לספקי אינטרנט. אנחנו נפנה למשרד התקשורת לבטל את הסעיף הזה, כי אם נבטל אותו, נוכל לפתור בעיות של רמת ישי. אנחנו מדברים על הספקת אינטרנט רחב פס באמצעים אלחוטיים לרמת ישי, גם אם חברות הכבלים לא יגיעו. אני יכול לתת דוגמה של בית ספר שדה או סדרה של בתי ספר שדה, שנמצאים בנגב.

האם אתם מתכוונים לפנות, או שכבר פניתם למשרד התקשורת? איפה זה עומד?

נפנה ממש בשבוע הקרוב, ואני גם אעדכן את הוועדה.

מדובר על דו כיווני או על חד כיווני?

אנחנו מדברים על דו כיווני חד משמעית. אבל נכון להיום - והזכירו פה את חברת ספייסנט - חברת נטוויז'ן מאד מקפידה בניגוד לספקי אינטרנט אחרים, ויש לנו הוכחות, לפעול לפי הרשיון ולא לשים צלחות לוויין ולא לשים תקשורת אלחוטית.

אביא דוגמה של בתי ספר שדה בנגב, שבזק לא הגיעה אליהם ובאמצעים אלחוטיים בנינו שם איזשהו פתרון שמאפשר לנו לעשות את זה, וסיפקנו להם אינטרנט. אפשר לספר את סיפור הרשות הפלסטינית שבזק לא הגיעה לשם, ובאמצעים אלחוטיים סיפקנו לשם אינטרנט, ולמזלנו, משרד התקשורת לא ביקש מאיתנו לנתק במקרה הזה.

דרך אגב, בזק אולי מגיעה לכל מקום, אבל לא תמיד בזמן שאותם לקוחות רוצים. היום אנחנו נמצאים בדיון מול בזק לגבי עבודה שצריך לעשות אותה, כשזמן ביצוע הוא שמונה חודשים.

זה ייפתר.

אני גם לא בא לבקר, אני אומר שבדרך כלל אנחנו מקבלים עזרה. אבל זה סעיף אחד מבין הרבה מאד סעיפים שנמצאים ברשיון שלנו. אנחנו גם לא מבינים למה הוא נכתב מראש, כי הוא לא הפריע בטכנולוגיות הישנות.

הוא עובד גם במקומות אחרים בעולם.

חד משמעית זה עובד במקומות אחרים בעולם.

למה אתם פונים רק עכשיו אם אתה אומר שהחוק הוא בן חמש שנים?

אני יכול לספר פה ליד שולחן הוועדה שחיפשנו עורך דין שינסה להבין למה במקום נכתב הסעיף הזה.

כן, אבל חמש שנים לא מצאו עורך דין?

אני מרכז פרוייקט של חברות קיבוצים לאינטרנט שלא דרך הטלפון, אלא על ידי ניצול התשתית הקיימת. קיבלנו מבזק שיתוף פעולה מאד רחב מבזק, ועל זה אני מודה. ישנה במשרד התקשורת ועדה שנקראת ועדת חריגים, שמותר לה להרשות לבזק לא לחבר קיבוץ או לא לחבר קו כי זה נורא יקר.

אותה ועדת חריגים הוקמה - ודניאל רוזן הזכיר אותה - גם לגבי הכבלים. מותר לשחרר אותה מחיבור. אני חושב שהוועדה הזאת צריכה לתבוע לבטל את ועדת החריגים. זה נכון שזה נורא יקר להגיע למקום מסויים, אבל יקר להם אז הם מוותרים עליו.

השאלה אם חברות הכבלים מחוייבות לעשות את זה.

לא, כי הן פועלות בוועדת החריגים.

זאת המחלוקת על פירוש החוק.

לגבי ועדת החריגים, יש לי שני קיבוצים מעל 12 חודש שלא חוברו עדיין. זה עבר את ועדת החריגים, זה בידיעת משרד התקשורת.

אולי אפשר לקבל נתונים? עד היום, באיזה מקרים ועדת החריגים פטרה את הכבלים מלחבר?

הכבלים עוד לא הגיעו אליי, אני מדבר על בזק.

אז תן לנו את רשימת היישובים או מקרים. תן לנו נתון, כדי שנדע על מה אנחנו מדברים.

אני מבקשת להיענות לפנייה של חבר הכנסת איתן לקבל בכתב בהמשך את שני הדברים, גם מבחינת בזק מה אישרה ועדת החריגים וגם מבחינת הכבלים.

למי צריך להעביר את זה?

אליי, ואני אפיץ את זה לכל חברי הוועדה.

אני אתן תשובה, אבל יש פה בעיה. ועדת החריגים מאפשרת להם לדחות בעשרה חודשים, זהו.

גם את זה.

את זה צריך לתת דניאל רוזן.

יש קיבוצים שעברו כבר מעל ומעבר את כל הנושא הזה.

לדעתי, המלצת הוועדה צריכה לבטל את ועדת החריגים, לראות מה קורה כשלא מבצעים, וכשקיימת ועדת החריגים מה עושים.

כל דבר נוסף שנותנים לחברות, אם זאת חברת הבזק ואם אלה חברות הכבלים, צריך לעבוד בשיטת המקל והגזר. נתנו משהו בפריפריה? יכולים לתת במרכז. ADSL לא יעבוד בגרופית, ADSL יעבוד בצהלה וברמת-אביב ג'.

טעות, הוא יעבוד בכל נקודה.

אני מחברת ספייסנט שמארק גזית הזכיר, ולנו יש בעיה עם משרד התקשורת. הקמנו מיזם מאד מעניין, שנובע משיתוף פעולה עם חברה בריטית שקוראים לה איזינט, שנותנת אינטרנט לווייני מהיר של עד מגה לשנייה, שניתן להתקין אותה בכל מקום, לרבות בפריפריה בלי שום בעיה, ופנו אלינו הרבה.

הגשנו בקשה מסודרת למשרד התקשורת לרשיון, ולפני שבועיים, אחרי שהשקענו סכומים גבוהים מאד בהקמה, קיבלנו ממשרד התקשורת מן מכתב לקוני להפסיק את פעילותנו. לא ברור למה, ואם מדובר על פתיחת שוק לתחרות, בוודאי לא מדובר רק על תחרות בין חברת הכבלים לבין בזק, שלא יהיה מונופול אחד נגד המונופול השני. זאת בעיה קשה.

קיימות בעיות רבות בתחום: קודם כל, חוסר חיבור של הפריפריה, וראינו את זה במקרה של הכבלים. אני חושבת שכן ניתן ללמוד מהניסיון הזה. המחירים הגבוהים מאד שקיימים היום בשוק, לא מאפשרים לכל אדם להתחבר לאינטרנט. זה מאד יקר יחסית למדינות אחרות בעולם.

לדעתי, צריך לחייב את הכבלים לתת שירותי אינטרנט בלי לחייב אותם גם להתחבר לכבלים. ניתן להפריד בין שני השירותים גם בכבלים.

צריך לתת להם פרס?

לא לחייב להתחבר רק בשניהם.

אני רוצה לענות פה על כמה נושאים שעלו. לפי הזיכיון של חברות הכבלים, אין חובה לחבר את כל בתי האב. יש מנגנון שמאפשר לחברות הכבלים שלא לחבר בתי אב, אותה ועדת חריגים. נכון שהוגשה הרשימה ויש רשימה שלמה של יישובים שחברות הכבלים לא חיברו.

מר הנגבי, אני מוכרחה לקטוע אותך. זאת בדיוק המחלוקת. כשהמחוקק חוקק את זה, הוא התכוון חריג ליישוב על איזה הר, כמו: בית ג'ן. האם אתם עדיין חושבים שהפירוש מרחיק הלכת שאפילו אם אתם מנתקים 9% מן האוכלוסייה, יכול לעמוד במבחן ובביקורת?

אז אני רוצה לענות לך.

לא, כי אתה מתחיל את הדיון כאילו אנחנו נמצאים בשנת 1993.

נשאלה שאלה ישירה, אז אענה תשובה ישירה. קודם כל, יש אפשרות שלא נחבר, ויהיה לזה אישור של משרד התקשורת - אז קודם כל התשובה היא כן. נכון שיש ויכוח לגבי חלק מן היישובים. אני חייב להגיד שערוצי זהב לא נמצאים ב91%- אלא כמעט ב98%- מבתי האב. אנחנו כרגע נמצאים בתנופת פיתוח מאד רחבה. חיברנו הרבה מאד יישובים באזור בית שאן לאחרונה.

האם זה בגלל מה שמיכל רפאלי-כדורי אמרה?

אנחנו נמצאים כרגע בתנופת פיתוח באזור הדרום, והנושאים הולכים ומתקדמים. יש דיון בינינו ובין משרד התקשורת, והוא לא הסתיים. אני חושב שהנושא הזה ייפתר.

אני רוצה גם לדבר על יכולות. בחברות הכבלים יש יכולות לתת אינטרנט מהיר, לפחות לערוצי זהב, בפריפריה בצורה מיידית. לא ADSL ולא עוד שנתיים, אלא מחר בבוקר. יש לנו כל מיני טכנולוגיות שתומכות בזה בצורה מאד יפה, שמאפשרת גם לשחקנים, כמו: נטוויז'ן וחברות אחרות "לנסוע" על התשתיות שלנו בצורה משותפת. אני מציע שזה פשוט יאושר.

אני מבקש להעלות שני נושאים. הראשון, לגבי אינטרנט. יורוקום בין היתר בעלת אינטרנט זהב, שהיא נותן שירותי אינטרנט הגדול ביותר בארץ.

אני ממש לא מסכים עם זה.

הבעיה היום של ספקי השירות של האינטרנט - ואני מבדיל בין ספקי התשתית של האינטרנט, ולצורך זה הכבלים הם ספקי תשתית עתידיים של מערכות אינטרנט - היא שיש היום מערכת של ספקי תשתיות שיוצרות צווארי בקבוק בגישה גם לפריפריה וגם לא לפריפריה. למה אני מתכוון? ספקי התשתיות, הכבלים - אני לא מתייחס כרגע לבזק - כולן שותפות כרגע במיזמים כאלה ואחרים של שירותי אינטרנט, זאת אומרת: הם בעלים של ספקי שירותי אינטרנט.

זה לא נכון, אנחנו לא.

יש בנטוויז'ן, נדמה לי.

לא, אין לנו.

זה אצל נאמן.

לא, זה לא נכון.

אתה יודע שזה נכון. לכן יש כאן בעיה שלא הועלתה לדיון, וזאת האפשרות שספקי האינטרנט של כולם כרגע - לאו דווקא שלנו - לגשת ישירות ללקוח במחירים - לא רק בגישה נכונה ומהירה - שהם מחירים תחרותיים, כאשר אני נתון כספק אינטרנט לבעלויות של רשתות גישה של אחרים שהם מתחרים בפוטנציה, או לא בפוטנציה, בי. זאת אומרת, יש להפריד - ואני פונה כרגע למשרד התקשורת, דנו בנושא הזה - בין ההולכה לתוכן.

במסגרת התחרות הצפויה להיפתח - ואני מאד מקווה שהיא באמת תיפתח בקרוב - חברת יורוקום עומדת להציע במסגרת התחרות מול בזק ומול הכבלים, מערכות שיגיעו לפריפריה מבחינת הגישה באלחוט מהר יותר מאשר כל גישה אחרת, גם של הכבלים, וזאת במסגרת של בין תשעה חודשים עד לשנה מיום קבלת הרשיון, כל השירותים כולל טלפוניה.

אני רוצה להמשיך פה את הנקודה שהועלתה פה על ידי מארק גזית ועל ידי איתן קונדה, שהיא קצת נבלעה בדברים. הנושא של שידורי אינטרנט בלוויין משום מה הוא כרוך לחלוטין בנושא של שידורי טלוויזיה רב ערוצית, ולא כך הוא. האפשרות לשדר שידורי אינטרנט לווייני זה משהו שמתנהל פה כבר כמה שנים. יש לי מכתב של חברה שכבר חיברה ב1997- אינטרנט לווייני ליישובי הפריפריה, ומשרד התקשורת הורה לה לחדול מהפעילות שלה.

אותו סעיף שמארק גזית מדבר עליו, אוסר על ספקי אינטרנט ישראלים להשתמש בשירותים האלה, אבל הוא לא אוסר על ספקים זרים. וכשאיתן קונדה הציג פה את דבריו, הוא שכח לספר שהוא גם עקף את האיסורים האלה והלך לספק אנגלי כדי שישדר לישראל, מה שכמובן מאד מייקר את העלויות.

זה לא משדר לישראל, זה נקלט.

אם באמת התעריפים של בזק הם כל כך זולים - ופה מדובר על שירותים אוניברסליים - אני לא מבין מה הנקודה שממנה כל כך חוששים.

התחושה שלנו היא שתהליך הדה רגולציה שעובר שוק התקשורת הוא איטי מדי. יש כאן אמצעים תקשורתיים שכולם מדברים עליהם, שמחר בבוקר אפשר לעשות כל מיני דברים, או אפילו באחד במרץ כמו שמר עוזר אמר.

יושבת פה מערכת ביורוקרטית שעוצרת את התקדמות האוכלוסייה. האוכלוסייה פה עומדת אל מול מחסום ביורוקרטי. המקום של הוועדה הוא לקרוא לרגולטור לעשות סוף לדה רגולציה.

אני מאיגוד האינטרנט הישראלי. אני גם כן בכובע אחר ממונה על הסקר חברת המידע של הנציגות האירופית. מטרת הסקר לכסות את ההתפתחויות שקיימות בארץ בכל הכרוך בקומוניקציה, בשירותים וכדומה. יש אתר זמין שאני מזמין אתכם לבקר בו שהוא ESIS.ORG.IL.

אנחנו עורכים את הסקר מתחילת השנה, והתוצאות התקבלו מאד מאד יפה, כיוון שהנציגות האירופית עוקבת אחרי התהליכים גם באזור הים התיכון וגם במרכז אירופה. יש הערכה רבה מאד על התהליך שהתפתח בארץ, התהליך של דה רגולציה וליברליזציה. זהו תהליך שקול שגם מנסה לשמור על האינטרסים הלאומיים.

אני חושב שהטענה של מר ראובן סגן-כהן היא מוקד הדיון. נראה לי שיש פה המון נושאים שאפשר להגיד שהם אפילו שולייים, ושמתלבשים על הנושא המרכזי. הנושא המרכזי הוא אם באמת יהיה לנו עוד מונופול או אם תהיה תחרות. בעצם ספקי תוכן אין, כיוון שתוך שנה אין הבדלה בין אינטרנט לבין טלוויזיה דו כיוונית לבין שירותי טלפוניה, תוך שנה-שנה וחצי הכל אותו דבר. השאלה אם באמת תהיה תחרות בשירותי תוכן ולא יהיה איזה סבסוד צולב על ידי בעלות של גורמים בעלי התשתית. כיוון שאם יהיה סבסוד כזה, הדבר יהיה בלתי אפשרי, אנחנו נחנוק את ההתפתחות התרבותית בארץ.

ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שאין לאוכלוסייה אינטרנט מהיר באיזושהי צורה שהיא. אנחנו חושבים את עצמנו תמיד לאיזושהי מעצמת אינטרנט, וזה פשוט לא נכון. האוכלוסייה סובלת. כעת לא חשוב מה יהיה הפתרון. אני מצטרף לקריאה מקודם, הפתרון חייב להיות מאד מהיר. הטכנולוגיה קיימת היום.

100%, כולנו יודעים את זה. אתם מדברים אל המשוכנעים כאן בדברים האלה.

עובדה שזה לא כך.

כי דניאל רוזן צריך לתת על זה את התשובות, מלבד הוויכוחים הפנימיים ביניכם, כשכמובן כל טכנולוגיה היא אינטרס כלכלי כזה או אחר, אבל בגדול המשפט הזה שנאמר על ידי נציג לשכת עורכי הדין משקף את המציאות. אני חושב שכולנו מכירים אותה, ודניאל רוזן צריך להסביר לנו מדוע אנחנו במצב הזה, וזה לא חדש מהיום.

יש לנו חומת ברלין.

זאת חומת רוזן, לא חומת ברלין.

הישיבה במקורה נועדה להמשך דיון האינטרנט בפריפריה. הרי כבר הוחלט על תחרות, ואני לא בעד הפרטות גורפות מדי ולא בעד לשכוח עובדים בזמן הפרטות. אין ספק שנושא התחרות במתן שירותים, כמו: בבזק ובאינטרנט, הוא חיובי. גם אליבא דאלה שלא רואים בהפרטה אליל, התחרות הזו היא חיובית ביותר. לכן התחברו שני הדברים, ואני מבקשת ממנכ"ל המשרד להתייחס לשתי הרמות, לא חשוב לי באיזה סדר.

ברמה העקרונית הכללית, על אותה תחרות שהוחלט עליה, על פי פניית רבים מהנוכחים, איך מיישמים אותה בלוח זמנים סביר? בסופו של דבר, איך גורמים שהתחרות לא תהיה בין שני מונופולים שונים, אלא תחרות כפי שרוח המחוקק ורוח הדברים החליטה עליהם, והעיקר - הצרכים המודרניים. זאת הסוגייה העקרונית. בעניין הזה אני בכל זאת רוצה להגן על משרד התקשורת. משרד התקשורת לא התחיל לפני כמה חודשים, אז בכל זאת השר לומד.

השאלה השנייה היא בנושא הפריפריה. אדוני המנכ"ל, אין ספק שהתחרות מסייעת גם בפריפריה, ועל כך אנחנו מברכים. בכל זאת, אני מתייחסת לדברים ששמענו מערוצי זהב ולזלזול הבוטה שמת"ב ותבל בכלל לא פה. מדוע אתם נותנים להם מטרייה - אין לי ביטוי יותר מתון מזה - לניצול לרעה של רוח החוק? אני רוצה להיות מפורשת, כשהמחוקק החליט על חריגים, התשובה שלך: כן, זאת זכותנו, היא תשובה כמעט בלתי חוקית בעליל. אני אומרת את זה באחריות.

עכשיו אני פונה למנכ"ל, כי זה האינטרס של חברות הכבלים. מדוע אתם נותנים מטרייה לפירוש בלתי סביר? הרי בחוקי ישראל קיימת המילה סביר, במידה סבירה ולפי הנדרש. אתם נותנים מטרייה לדבר בלתי סביר שמקפח 9%, וזה אגב היום 9%. מדובר על ערביי ישראל, קיבוצים, מושבים, חיילים במוצבים, בשם פירוש אומלל של החוק.

ועדת החריגים מהווה ניצול לרעה. האם אני שומעת שאחרי שוועדת החריגים מחליטה זה עוד לא מיושם? האם מדיניות חדשה של משרד התקשורת, אין משמעותה להפסיק עם הבלון הנפוח הזה שמתמשך שנים?

שמחנו לשמוע שמשרד התקשורת פנה שוב לחברת הכבלים ב12- באוקטובר ושתוך חודש תהיינה תשובות. אני בכל זאת מצטרפת לשאלתו של חבר הכנסת איתן, מה לוח הזמנים אם התשובות יתמהמהו ואם התשובות תהיינה לא מספקות ויתחילו להחזיר אתכם לאחור לאותו מסלול בלתי סביר שבעוד שנה ובעוד שנתיים נשמע את אותן תשובות?

לפני כמה שבועות דנו בוועדה הזאת על טילי החץ, וכמעט שנורו כאן טילים בחדר הזה, בעניין הקרינה. אני לא מדבר על חד כיוונית, אלא על דו כיוונית ועל צלחות, אני מבין שיש בעיית קרינה.

רק ברשתות, בקולטות אין קרינה.

אתייחס לנקודה הזאת. קודם כל, אני רוצה לומר ברשותכם שהנושאים של פתיחת שוק התקשורת לתחרות נידונו בהרחבה בוועדת הכלכלה של הכנסת וגם בוועדת הכספים בכמה הזדמנויות. לא התבקשתי אף פעם לפרוס בפני הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי את תהליך עבודת המטה המאד יסודי - אגב בשקיפות מלאה בשיתוף הציבור - לפיתוח כללים ושיקולים.

אנחנו נקים ועדת משנה לנושא האינטרנט.

אני לא יודע כמה ועדות כנסת עוסקות באותו דבר, אבל זאת לא אחריות שלי.

אבל אנחנו לא עושים כפילויות.

מאחר שאחר כך גם אהיה יושב ראש ועדת הכלכלה - אם ההסכמים יתקיימו - אתה תדבר לאותו גורם.

אין בעיה, אני אומר שאני מוכן לעשות את זה, אלא רק אומר שזה קיים.

התשובה היא כפולה, ראשית נקים ועדת משנה בסוף הישיבה הזאת. שנית, חבר הכנסת איתן יישב בשיתוף עם ועדת הכלכלה. תפקיד הוועדה הזאת להאיץ ולא לעשות כפילויות. לא נקים ביורוקרטיה נוספת.

לא אמרתי את זה כביקורת, רק להזכיר שזה נידון בכנסת בהרחבה.

כי זה נושא חשוב.

בוודאי.

אני רוצה לשאול עוד שאלה על נושא העלויות.

אני אענה על זה. לפעמים אני מרגיש לא נוח, כי אני לא חושב שיש משרד ממשלתי אחר שבשנים האחרונות עשה יותר שינויים מבניים בשוק לפתיחת תחרות. התוצאות מוכחות בשטח. אז אולי כדאי למתן קצת את הביקורת נגד המשרד, למרות שיש עוד מקום לעשות בהחלט.

לשאלה הספציפית של חבר הכנסת איתן, אנחנו אימצנו את החלטת ועדת החריגים בכפוף לאותו מנגנון של פטורים, ולכן דרשנו מהם לבצע את זה.

יש מסמך כתוב?

זה המסמך הכתוב. דוקטור יזהר טל בוודאי ישמח להשלים פרטים נוספים.

וזה הועבר בצורה ברורה לכל חברות הכבלים?

זה עותק מהמכתב. יש לנו בעיה במשרד התקשורת. אנחנו הרי פועלים על פי סמכויותינו בחוק, אנחנו לא חוליגנים. כולם עושים את מה שהרגולטור מבקש, והסנקציה היחידה שיש לנו כלפי מפעיל שלא עומד בחובותיו בחוק, זה לשלול לו את הרשיון. אני לא חושב שזה ריאלי לשלול רשיון.

אז למה דנים בהארכת הזיכיון לחברות הכבלים? לא צריך להאריך להם את הזיכיון.

אני לא חושב שהדרך היא להפעיל סנקציה של שלילת רשיון מחצי מיליון מנויים, בגלל שלא חיברו מישהו שגר בראש איזה הר קרח לצורך העניין.

סליחה, זה לא מישהו שעל הר קרח.

לכן חיפשנו סנקציה פרקטית וכואבת, והסנקציה הפרקטית והכואבת שמצאנו היא עיצומים כספיים. לא חיבר תושב בכפר ערבי, ישלם כך וכך דולר כל יום עד שירוץ לחבר. זו סנקציה מאד פשוטה ומאד פרקטית. הסנקציה הזאת מונחת על שולחן הכנסת, ואם הכנסת תאשר את השינוי בחוק הבזק, שהוא במקרה חוק ההסדרים של השנה, הרי הסנקציה תפעל מתחילת השנה הבאה.

הסנקציה הזאת תפתור הרבה מאד בעיות של פריפריה. לכן אשמח מאד אם חברי הכנסת יתמכו באותו סעיף בחוק ההסדרים של העיצומים הכספיים של התיקון בחוק הבזק.

זאת הנקודה הכי מרכזית. ראשית, הכבלים עומדים עכשיו בפני פנייה להארכת הזיכיון. עם כל הכבוד, אתה אומר שהחוק מקנה לך אפשרות לשלול את הרשיון שלהם, אבל זה גורף מדי. אנחנו לא אומרים לעשות את זה מהיום למחר תוך דקה. אבל זה שמונה שנים שגם אתה אומר שהפירוש של החוק לא תקין. מדוע עכשיו, במשא ומתן על הארכת הזיכיון, לא מופעלת אותה סנקציה?

אני לא יודע על איזה משא ומתן את מדברת. בתקופת הרשיון של הכבלים - הזיכיון הראשון פג בשנת 2002. אחר כך יש תקופת הארכה, והזיכיון האחרון פג בשנת 2005. יש עוד זמן עד שנת 2002. אני מניח שהשר הרלוונטי יקבל את ההחלטה על הארכת הזיכיון סמוך למועד הארכת הזיכיון או כמה שנים קודם.

אבל אני חושב שהתחרות מצד אחד, אכיפת ועדת החריגים מצד שני, והעיצומים הכספיים יתנו כלים טובים מאד לטפל בבעיה הזאת. אני רוצה לקוות שעד סוף שנת 2000 היא תיעלם. איך אומרים? תקווה זה לא מספיק, אבל זה לגבי הקטע הראשון.

עד סוף שנת 2000.

אני מעריך, אני מדבר על השילוב של כל הדברים יחד, אבל אם הכנסת למשל לא תחוקק עיצומים, תהיה לי בעיה, כי זה כלי חשוב.

נאמר פה שהם יכולים היום להטיל סנקציה, וגם הם הטילו פעם אחת סנקציה של קנס כספי.

אין לנו סנקציה. אני לא רוצה לומר אם חוק ההסדרים מוצלח או לא, אבל הקטע של חוק הבזק נראה לי מוצלח, והוא כולל עוד משהו חשוב לפריפריה, והוא כמה נושאים הכרוכים בתעריפי בזק. בעיקר הוא כולל את האופציה שבזק תציע חבילות תעריפים - היא נותנת לציבור בחירה בין חבילות תעריפים, והיום לפי החוק זה לא אפשרי - וזה יאפשר לחברת בזק להציע חבילות תעריפים ייחודיות לגולשי אינטרנט, שהן יותר מתאימות לגולשי אינטרנט, לפי בחירת הגולשים כמובן. זה דבר לדעתי מאד חשוב, גם זה בחוק ההסדרים.

אני רוצה להזכיר שאנחנו מתכננים יחד עם חברת בזק - הבטחנו לוועדת הכספים בדיון קודם, והביצוע קצת התעכב בגלל באג 2000, אבל את זה אומר בוועדת הכספים - לעשות שינוי בתעריפי חברת בזק, מעבר מפעימות מונה שאף אחד לא מבין מה זה, לחיוב לפי זמן, כדי שאנשים יידעו בדיוק כמה הם משלמים. במסגרת זה נכלול את אותן חבילות מיוחדות לגולשי אינטרנט.

ביטול תעריף השיחות האזוריות. למרות שראשון לציון ותל-אביב הן אותו אזור חיוג 03, יש תעריפים שונים. אנחנו רוצים שכל שיחה בתוך אזור חיוג תהיה מקומית. זה מאד חשוב לפריפריה. אני מקווה מאד שכאשר נגיש זאת לוועדת הכספים בסוף ינואר במטרה להפעיל את זה באחד במרץ, שהיא תאשר לנו את זה, ושהתיקון הזה יבוא בחוק ההסדרים. זה גם תיקון מאד מאד חשוב בסוגייה הזאת של הפריפריה.

היום אגב נדמה לי שיש מקומות בודדים בארץ שלא מגיעים ל-POP של מפעיל אינטרנט בחיוג מקומי.

POP אזורי.

POP מקומי. אולי יש מקומות בודדים בארץ שזה לא כך.

איך זה יכול להיות?

לא, יש היום 12 אזורים שאין שם POP של אף ספק אינטרנט, אבל מצד שני, לא קיבלנו שיתוף פעולה של בזק לפתרון הבעיה, ודווקא במקרה הזה מי שעזר לנו זה משרד התקשורת עם התעריפים החדשים.

הבעיה הזאת בכל אופן תיפתר בפברואר-מרץ עם שינוי התעריפים.

אני רוצה לשאול בעניין התעריפים, האם כבר התייחסנו לנושא תעריפים מיוחדים בנושא החינוך?

עוד לא גמרנו את הנקודה הזאת. אני מבקש את רשות הדיבור אחרי שדניאל רוזן יסיים את הצגת הדברים שלו.

אנחנו בהחלט מתכוונים לצאת במכרז כדי לשנות את השימוש בתדרים. אני לא חושב שהמפעילים החדשים שיוכלו להתחרות בבזק או בכבלים, מתכוונים לחפור את כל המדינה.

אבל מדברים על תדרים חופשיים, על תדרים שלא צריך רשיון עבורם.

אנחנו מתכוונים לצאת במכרז לרשת גישה אלחוטית. עשינו תכנית תדרים להעמיד מאות מגהרצים לרשות כל מפעיל. יש לנו תדרים לארבעה מפעילים. כמה שבועות אחרי פרסום התקנות - אני מקווה שזה יהיה בקרוב - על ידי שר התקשורת, נצא במכרז כזה. בוודאי קראתם בעיתונות שהחברה שראובן סגן-כהן עומד בראשה מתכוונת לגשת למכרז, אבל יש חברות נוספות. תהיה תחרות. מכיוון שאין לנו תדרים לתת לכולם, יהיה מכרז ומי שיביא יותר כסף, יקבל רשיון להשתמש בתדרים. להערכתנו, יהיו כארבעה זוכים במכרזים האלה.

אין ספק שיש פה מספיק תדרים וגופים לבנות רשתות שיוכלו להתחרות בכבוד בכבלים ובבזק. הטכנולוגיה קיימת, התדרים קיימים, ואני מאחל הצלחה למתחרים בסוגייה הזאת. אם זה יהיה כדאי להם כלכלית או לא - ובאמת יבואו פה גופים עתירי הון וישקיעו בגדול, כי מדובר פה בכסף גדול ובהשקעות של מאות מיליוני דולרים - אני מקווה שהכללים אשר קבענו יעשו את האיזון הנכון לכל הצדדים, ואכן יופיעו גופים רציניים שישקיעו בארץ בתחום הזה. לדוגמה, הנפקת פרטנר בוודאי מעידה על האטרקטיביות של שוק התקשורת הישראלי וההשקעות בארץ.


לגבי ההערה הספציפית של חברת ספייסנט, מדובר פה בגוף שפועל ללא רשיון תוך הפרת החוק, ואני לא הייתי רוצה להוסיף בפורום הזה דבר לנקודה הזאת.

למה? להגיד: בניגוד לחוק, אני לא רוצה לדבר, זאת בדיוק שיטה לא לברר דברים. מה קרה פה? זאת שיטה מקובלת של השלטון לדכא את האזרחים.

חבר הכנסת איתן באמת זכאי לתשובה. פה לא מדובר על איזה תקנות אידיוטיות, כמו שאתה קורא להן. מדובר פה בחוק הבזק, שקובע שמי שנותן שירותי בזק - -

מתי נכתב החוק הזה?

תרשה לי להשלים משפט. החוק הוא משנת 1982.

בשנת 1982 קבע המחוקק, ועכשיו אנחנו צריכים לחיות מהחוק הזה, ואת אומרת שזה לא אידיוטי.

חוק הבזק קובע שמי שנותן שירותי בזק ללא רשיון מבצע לא רק דבר אסור, אלא מבצע עבירה פלילית. אם חבר הכנסת איתן מציע לנו לעשות איזשהו משטר של רגולציה, כשאין רגולציה, אין צורך ברשיונות, איש הישר בעיניו יעשה, אנחנו לא שותפים לגישה הזאת. אנחנו גם לא סבורים שמישהו כאן היה מתקדם כך במשהו. לכן, חברה כמו ספייסנט רוצה לתת שירותי בזק, תואיל ותגיש בקשה לרשיון.

מר איתן קונדה, אם תגיש, הוא יתן לך? הוא לא יתן לך. חבל על הזמן. זאת תשובה נהדרת להראות איפה אנחנו עומדים, אטימות, רשעות וזדון של ביורוקרטיה.

חבר הכנסת איתן, אני מבקשת ממך לחזור בך מביטויים כאלה.

לא רוצה לחזור, אני עומד מאחוריהם.

הוועדה כן תפעל לפי החוקים המחייבים. מי שרוצה לשנות את החוק, יוזמת החקיקה שמורה לו. העניין הזה הוא מפורש וחד משמעי. אני לא אאפשר ויכוח בין חברי הוועדה ובין אנשים על חוק שהוא קיים. מי שרוצה לשנות את החוק, יש הליך והוא מחייב, הוא לא דיון. אפשר לשנות כל חוק על פי כל יוזמה או של הממשלה או של חברי כנסת. לא יכול להיות דיון בוועדה שיתקוף משרד על פירוש או על רצון לשנות חוק בלי לשנות את החוק. אני לא מסכימה עכשיו להתחיל ויכוח בעניין הזה.

זה ויכוח על לב העניין, על אינטרנט לפריפריה. אולי את לא מבינה על מה את מדברת כאן.

אני מבינה טוב מאד. המנכ"ל יסיים את דבריו, ואחר כך תקבל זכות דיבור. היועץ המשפטי נתן הבהרה בעניין של החוק.

חוק משנת 1982.

ברשותכם, תפקידי כמנכ"ל משרד ממשלתי הוא לבצע את החוק, ולא לחלק ציונים על חוק, עם כל הכבוד.

אני בהחלט משוכנע באופן אישי, ואני חושב שכל אנשי המשרד משוכנעים, על החיוניות של פתיחת שוק התקשורת לתחרות ועל החשיבות לעשות זאת ומהר. אני בהחלט מקבל את ההערה של נציג לשכת עורכי הדין, שחל פה עיכוב בתהליך. אכן חל עיכוב, כי רצינו לפתוח את השוק לתחרות בינואר שנה שעברה, אבל מה לעשות, הכנסת לא אישרה את השינוי בחוק, וזה נדחה, ואי אפשר להתעלם מזה. בתפקידנו אנחנו רשות מבצעת, ולא רשות מחוקקת.

איפה זה עומד היום בחקיקה?

אמרתי קודם, באחד ביוני בוטלה הבלעדיות של בזק בחוק ההסדרים הקודם, ואני מקווה שהשר בשבועות הקרובים יוציא את התקנות הרלוונטיות, ונצא לדרך. זאת היתה התשובה לשאלה הקודמת.

השנה הוספנו כמה דברים נוספים בחוק ההסדרים, שצריך לעשות כדי להבטיח תחרות הוגנת, לפתור כמה בעיות פריפריה ועוד כמה דברים שנראים לנו חיוניים בקטע הזה. אני מאד מקווה שנצליח לפתוח את השוק לתחרות כמתוכנן, כי לדעתי אנחנו בהחלט בפיגור. צריך לזכור שבאירופה זה נפתח בינואר 1998, ובסופו של דבר, אנחנו בפיגור מסויים בארץ, אם כי חלקים גדולים מאד של השוק נפתחו לתחרות, אבל הקטע של התקשורת הפנים ארצית עוד לא נפתח, ואנחנו עוסקים בפתיחתו. אני מאד מאד ממליץ לא להיתפס ליוזמות של אינטרסנטים מונופוליטסיים, קבוצת לחץ, ובשם התחרות לעכב עוד יותר את הפתיחה לתחרות.

אחד הכללים החשובים בפתיחה לתחרות זה מה שקוראים באנגלית OPEN NETWORK PROVISION, והכוונה היא שכל ספק שירות ערך מוסף יוכל לקבל את השירותים של כל בעל רשיון כללי, זאת אומרת: אם הכבלים שמים כבל מודם במכשירים עם תקשורת מהירה ללקוחות שלהם, או אם בזק שם ADSL עם תקשורת מהירה ללקוחותיו, שגוף כמו נטוויז'ן או כמו אינטרנט זהב או כל שם אחר, יוכל להגיע לכל לקוח; ושלא בגלל שחברת תבל היא בעלים של נטוויז'ן היא לא תאפשר לאינטרנט זהב להגיע ללקוחות, או כל מיני דברים מהסוג הזה.

גם כן שהלקוח יוכל להשתייך לאחד מספקי האינטרנט.

זה כלי מאד מאד חשוב כדי לאפשר תחרות הוגנת. אני מוכרח לומר שהכלי הזה OPEN NETWORK PROVISION הוא עכשיו בארצות הברית במחלוקת בין גופים שונים. יש כאלה שאומרים שזה נכון ויש האומרים שזה לא נכון, ויש עדיין מחלוקת. גם פה בחוק ההסדרים יש כמה דברים שנועדו לאפשר את זה, ואני מקווה שאכן זה יעבור.

אנחנו לא מגבילים טכנולוגית אם מישהו רוצה להשתמש בכבלים, אם מישהו רוצה לשים סיב אופטי, אם מישהו רוצה להשתתף במכרז תדרי LMDS ולזכות בתדרי LMDS או אם מישהו רוצה לשים לוויין. מפעיל פנים ארצי יוכל לקבל רשיון, ולהערכתי יש לפחות אחד שמתכוון לעשות את זה.

אבל השאלה שלי היתה לגבי משהו שמותר היום לכל אזרח, וזה תדר חופשי.

אני חושב שהתדר החופשי לא נועד למטרה הזו.

רציתי לענות לנושא של בטיחות קרינה. גם זה נידון בוועדות האחרות של הכנסת בהרחבה, בעיקר סביב נושא הסלולר. אני לא רופא, אני מהנדס, ויש בוודאי היבטים שאני לא יכול להיכנס אליהם. אני רק יכול לומר שבעיקר מאז המצאת הרדיו והטלוויזיה, הציבור חשוף לקרינה. עוצמות הקרינה, לדוגמה, בשידור רדיו וטלוויזיה הן גבוהות. הן פחות או יותר באותם תדרים כמו הסלולרי, והן בעוצמות הרבה יותר גבוהות מהשידורים הסלולריים בדרך כלל.

יש מחקרים מאד מאד מקיפים על השלכותיהם על הציבור, בעיקר במערב אירופה. אני לא מכיר מחקרים שמראים איזושהי השלכה בריאותית של הדברים האלה.

לגבי התדרים היותר גבוהים שבהם משתמשים בתקשורת לוויינים או - LMDSמדובר באפקטים קצת שונים מאשר בתדרים הנמוכים, כמו: בסלולר ובשידור רדיו וטלוויזיה.

בגלל הכיווניות?

לא, בגלל האפקטים המגוונים של התדר הם שונים. אבל פה מדובר בתחום שהאנטנות הן מאד מאד כיווניות. כנ"ל באנטנות לוויינים, גם אם אנטנת לוויינים על גג של בית משדרת, מתחתיה הקרינה היא זניחה לחלוטין. ההספקים שבהם מדברים לכל השידורים האלה הם מאד מאד נמוכים.

הרבה פחות מהסלולרי.

כמובן שיש תקנים של המשרד לאיכות הסביבה. המשרד האחראי על זה הוא המשרד לאיכות הסביבה מתוקף פקודת הרוקחים, אבל בפרקטיקה הבעיה היא כנראה מאד מאד מצומצמת.

אני רוצה להודות למנכ"ל על הדברים שקיבלנו לגביהם תשובות ועל המחוייבות לנקוט במהלכים במהלך החודשים הקרובים. אנחנו גם ביחד נעקוב אחר הדברים עם ועדת הכלכלה. אנחנו נעקוב גם לגבי עניין הפריפריה והכבלים, ובהמשך אחר האינטרנט, בטווח של שלושה-ארבעה חודשים הקרובים, לא בעוד שנה-שנתיים.

אנחנו לא פותחים את הדיון מחדש. עכשיו אפשר להעיר הערות ובקשות למשרד התקשורת להמשך.

אני רוצה להתמקד בנקודה מרכזית אחת. ראשית, אני חושב שנקודת המוצא - היו לי עם דניאל רוזן שיחות בעבר - של משרד התקשורת ושל דניאל רוזן באופן אישי היא מוטעית לחלוטין. ואני לא רוצה לדבר על כך שדניאל רוזן הוא קידמה למה שהיה קודם, כי אני זוכר יפה מאד שעמדתי מול - אני לא רוצה להגיד את שמו - גורם בכיר ממשרד התקשורת שאמר לי: לך הביתה, האינטרנט זאת תופעה חולפת, אל תתלהב, זה רק מוצא חן בעיניך, זה לא יהיה, זה ייעלם. אני כבר למוד סבל בעניין הזה.

אחר כך הגיע דניאל רוזן. גם עבר קצת זמן בינתיים. דרך אגב, זאת לא חכמה להגיד שבתחום התקשורת הצלחנו כי יש צמיחה. צמיחה תהיה גם אם לא נעשה דבר. ענף התקשורת צומח מעצמו. השאלה אם אנחנו צומחים ביחס לארצות הברית, מתקדמים בקצב של ארצות הברית ושומרים על פער זהה או שהם מתקדמים הרבה יותר מאיתנו והפער גדל. חכמה גדולה להגיד שהעץ גדל? יורד גשם והעץ גדל.

הם מתקדמים יותר כי הם קונים אותנו.

כמה חודשים אחרי שדניאל רוזן התמנה, אמרתי לו שהאינטרנט זאת תופעה שהיא לא רק קשורה בתחום התקשורת, אלא זה עניין כלכלי עצום למדינת ישראל, זה עניין חברתי וזה עניין של קידמה. אנחנו מוכרחים כנושא חדש לטפח אותו ולתת שירות כדי שהתופעה הזאת תתקדם, ולא להגיד שמאחר שיש כללים וחוקים וכו', האינטרנט יצטרך לגדול לפי הכללים הקיימים, או שלפי חוקים משנת 1982 נביא לצמיחת האינטרנט.

יש תחרות, והתחרות זה הכלי הכי טוב בתפיסה הכלכלית של היום לעודד דברים, תהיה תחרות והמחירים יירדו ממילא. אמרתי לו שתהיה תחרות בתנאי שהוא ייתן לתחרות להתקיים. מה שקורה בפועל זה שאנחנו כמחוקקים, עומדים כאן מול רשות מבצעת שמורחת אותנו. הוא אומר לי: יש חוק. משנת 1982, אדוני היועץ המשפטי הנכבד, כמה פעמים משרד התקשורת פנה לכנסת וביקש לשנות את החוקים?

הוא שונה לפחות 20 פעם.

זאת אומרת שיוזמות חקיקה לא באות בהכרח מכאן. כשאתם רואים צורך, תשנו ותבואו ותגידו שהחוק לא מתאים ושצריך להתאים את החוק.

בגלל זה אנחנו עושים זאת.

מוכרחים להתאים את החוקים ולתת לעניין הזה לצמוח, ולא להגיד לנו: נעכב, כי זה החוק.

אבל אף אחד לא אמר את זה.

עכשיו אני אסביר לך על מה מדבר החוק שהם רוצים למנוע. את דואגת לפריפריות? הרי הם - או האחרים - יכולים לומר לכל אדם שגר בכל מקום במדינת ישראל: תשים על הבית צלחת קטנה, אל תעשה יותר כלום. איזה חוק, איזו מדינה, איזו דמוקרטיה יכולים לומר לאדם: אנחנו שוללים ממך את הזכות לשים צלחת 60 סנטימטר על יד החלון? מה ההגיון? זאת עריצות, וזה פותר לך את הבעיה.

איך את מייצגת את הפריפריה? בדיון הזה את מונעת לחצים ודחיפות - וגם לעצמנו כמחוקקים - כשיש מצב במדינת ישראל שהלוויין משדר ממילא, ודרכו אפשר לקבל את הכל. זה לא מזיק לאף אחד וזה לא מפריע לאף אחד. אומרים: נשים צלחת ונקלוט בכל מקום במדינה, לא בעוד שנה, לא בעוד שנתיים, לא בעוד עשר שנים - ולא צריך להשקיע גרוש - מחר בבוקר.

דניאל רוזן, אתה אומר שצריך חוק. האם תתנגד לכך - ודרך אגב, זה לא עניין של חוק - -

אמרתי לך שהתשובה היא כן.

אתם לא תתנגדו לחקיקה כזאת?

הוא ענה לך.

אנשים פונים לנציגי בזק, והם עונים להם: אנחנו לא יכולים להתקין לכם FRAME RELAY. יש להם אפשרות לקבל את זה מצלחת. תנו לפחות לאלה. גם אתה יכולים וגם אתם לא נותנים. אלה עיוותים נוראיים ואיומים.

קודם כל, אני רוצה להיות קצת אופטימי לעניין הפריפריה. לדעתי, הפריפריה - ואני אומר את זה בזהירות - זה די עניין שמאחורינו. מאחורינו אמנם לא בפיסיקה עכשיו, אבל זה בטווח של חודשים לא רבים יעבור משתי סיבות עיקריות: אחת - לראשונה מזה עשר שנים יש אינטרס כלכלי מובהק לחברות הכבלים לפרוס רשתות בפריפריה גם כדי לקבל עוד מנויים וגם כדי לחסום את המתחרה הלוויין.

גם מפני שהם גמרו את העבודה במרכז.

לא, הם גמרו ממזמן. בחודשים האחרונים יש פעולה אינטנסיבית של חיבור עשרות יישובים.

מעבר לכך, על הפרק עומדים נושאים מהותיים לעניין עתיד חברות הכבלים. מדובר על הארכת זיכיונות ומדובר על מתן היתרים לשירותי פלאפוניה ואינטרנט. רק אתמול דובר על מיזוג. אלה הם צמתים שמסתכלים על חובות של בעל רשיון, ושואלים אותו: מה עשית עד עכשיו, מה אתה צריך להשלים? אבקש להשלים עד שעוברים לצד השני. שלושת הצמתים האלה יפתרו, לדעתי, את עניין הפריפריה. צריך לשאול פה שאלה אחת שלא נשאלה, כמה עולה לחבר את כל הפריפריה. דניאל רוזן, יש לך הערכה? זה 50 מיליון דולר?

אני לא רוצה לומר מספרים, אבל אלה סכומים שנראים כל כך מצחיקים בהשוואה לכל הכסף שרץ בענף הזה.

זאת אומרת שאם שאלת הפריפריה היא זניחה, זה ייפתר. שוק התקשורת מתחלק לשלושה רבדים. בתשתיות יש תחרות ותהיה תחרות בין מעטים. זאת תחרות בעיקר בין הבזק לכבלים שהם המפעילים הדומיננטיים, ואני מקווה שבשלב הבא יהיה לנו לוויין כתשתית, אם זאת חברת DBS ואם אלה מן מפעילים נותני שירותים. לוויין כתשתית ותדרים LMDS כתשתית, ומתחת לשכבת התשתיות יש נותני השירותים שזה היום ה-ISP ומתחתם נותני התכנים. אגב, היום יש כבר איזושהי סימביוזה בין ה-ISP ספקי השירות והתכנים, אבל זה לאו דווקא אותו דבר.

צריך לקיים דיון ציבורי בשני דברים: אחד - כיצד מבטיחים לכל נותני השירותים למיניהם לתת את שירותיהם על כל התשתיות? אם זה לוויין, אם זה בזק, אם כבלים - התשתיות האלה חייבות להיות פתוחות.

שניים - צריך לאפשר לכל חברות התוכן, שזאת עוד שכבה, ושם צריכה להיות תחרות בין רבים. שם צריך להיות פלורליזם, שם צריך להיות גיוון, ולאפשר גישה ושימוש בכל התשתיות המעטות האלה.

צריך לשאול את השאלה הציבורית - ועל זה לא מתקיים דיון בארץ, וחבל - מה המשמעות של שליטה של בעלי התשתיות בתוך ספקי השירות וספקי התכנים, ומה המשמעות של בעלי התשתיות גם אם יהיו ספקי שירות ותכנים. האם זה יאפשר פתיחת שוק? האם זה יפריע לשכבות התחתונות שצפויות להיות שכבות שמרובות שחקנים ומרובות תחרות?

זה הדיון הציבורי שצריך להיות. צריך לשאול האם בזק צריכה להיכנס לתחום ספק השירות, להיות ISP - כן או לא? אני לא רוצה להגיד באיזה תנאים. האם הכבלים צריכים להיכנס לזה? יכול להיות שצריך לתת יתרון אגב התשתיות החדשות ללוויין ול-LMDS וכן לאפשר להם כניסה לדברים האלה, אבל על זה צריך להתקיים הדיון. רבותיי, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו תוך מספר שנים עם תשתיות מאד מפותחות ותכנים מאד מאד מצומצמים, נשלטים על ידי גורמים מעטים במשק, וזו הסכנה האמיתית ועל זה צריך להתקיים הדיון הציבורי.

היבט חשוב ביותר.

אני רוצה לחדד את הדברים שאמר חבר הכנסת איתן. חברת DBS בניגוד לחברות הכבלים לא קיבלה זיכיון, אלא קיבלה רשיון ולא קיבלה בלעדיות, והחוק מאפשר לתת רשיונות בעקרון ללא הגבלה. אנחנו לא דרשנו שיגבילו את זה. יתכבדו אותן חברות שרוצות לשים צלחות לוויין על הבתים, יעמדו בתור, ייקחו רשיון, ישלמו 60 מיליון שקל כמו שאנחנו שילמנו.

מה פתאום? עזבי את החברות, מה את מגבילה אותי?

יש הבדל בין אזרח לבין בעל רשיון.

מיכל רפאלי-כדורי, אתם קיבלתם רשיון לטלוויזיה.

לא יכול להיות שאחד יעמוד בתור, ישלם, יחפשו בכל מילה בנספחים שלו, יגררו אותו הלוך ושוב כדי לאשר כל מילה בנספחים שלו, ומישהו אחר לא יצטרך לעבור את התהליך הזה.

כי אתם משדרים טלוויזיה, זה ההבדל.

גם אינטרנט.

לא, יש הבדל. את משדרת מישראל מלוויין ישראלי. אנחנו בכלל לא משדרים, חברה בריטית משדרת. זה לא רגולטורי בכלל. אני לא משדר טלוויזיה, לא תוכן ישראלי, שום דבר.

אבל אתה מתחרה בכאלה שקיבלו רשיונות.

יכול להיות, אז מה אם אני מתחרה?

אני לא משפטן גדול, דניאל רוזן, אבל כולם מצטטים פה את הנייר שנכתב ב12- באוקטובר. אבל יש מסמך מהתאריך 19 בינואר שמדבר בדיוק על אותם דברים, ורק אקריא משפט אחד ממנו: "חובה על בעל הזיכיון לחבר כל מבקש או מינוי בכוח מבלי להתנות את חיבורו בחיבור מבקשים או מנויים בכוח אחרים". זה נכתב על ידי ועדת יורם ברסלע. למה להשאיר את ועדת החריגים?

אי אפשר לעשות את זה. בחוזה כתוב שיש חריגים. ברגע שתבטל, כאילו הפרת את החוזה.

רציתי להציג לוועדה פרוייקט שעשינו באריאל. בבארי השתתפנו בפרוייקט SMART CITY של אריאל וב-EUROMED. CONFERENCE הרצינו על התכנית שלנו. אנחנו עובדים בטכנולוגיה של אלחוט. אנחנו לא עובדים לא בכבלים ולא בבזק, ואנחנו בפריפריה. השקעתי בתכנית הזאת מיליון דולר מתרומות מארצות הברית עם כל מערכת החינוך שלנו שאין כמוה בארץ, והאיחוד האירופי הכיר בה כפרוייקט מצטיין.

אנחנו מפגרים אחרי אירופה, אנחנו מפגרים אחרי ארצות הברית. כולם מדברים פה על ההשקעות, אם חברה זו השקיעה X מיליונים או מאות מיליונים ברכישת הזיכיונות. קחו את העיתונים מהיום, תראו את המיזוגים, תראו את האיחודים, תראו איך משתלטים על שוק התקשורת, ובסוף מי משלם? אנחנו, האזרח.

אנחנו רוצים לקבל שירות כמו באמריקה וכמו באירופה. באיטליה חושבים איך פותרים את הבעיות של התעסוקה של הפריפריה - וזה הנושא, כתוב OPPORTUNITIES FOR EUROPEAN PERIPHERAL AREAS . אם אני נוסע לרוסיה ורואה את הדברים האלה או לסקנדינביה, וכולנו נמצאים באותה בעיה, אני שומע בדיון הזה שכל אחד רוצה לחטוף את כבשת הרש.

מה קרה כאן? זה אמצעי לפתח את החיים במדינת ישראל. זה לא אמצעי לקחת את הנכסים של המדינה ולהשאיר אותם בכיסים של איש זה או אחר בחברה זו או אחרת, ואני אומר את זה כראש עיר, כמי שישב גם בוועדה של הסלולרים.

חברת הכנסת מאור, אני קורא לך, אין זמן לדיון, גם לא באתי לתת הרצאה. יש למרכז לשלטון מקומי ועדה על כל נושא התקשורת.

הם הוזמנו לפה.

אנחנו נוכל לתת לכם את הפרספקטיבה שלנו לגבי מה שהמחוקקים צריכים לעשות בבית המחוקקים.

נמאס לנו מהשליטה גם של הכבלים וגם של הבזק וגם של כל אלה שמסתובבים סביב לזה. חייבים לפתוח את הנושא של האלחוט. האלחוט יעשה את התחרות האמיתית.

או הלוויין.

זה אותו דבר.

נאמרו כלפינו דברים, ואני חייב לענות עליהם. אני לא רוצה שיהיה רושם מוטעה לגבי החברה שלנו.

אני מצטערת, אני מבקשת לסיים ולסכם כך. ראשית, אני חושבת שהועלו פה גם הרבה מאד מצוקות ובעיות, אבל גם דברים שהתקדמו וגם התחייבויות שניתנו לגבי הטווח הקצר והבינוני. אני בכל זאת מציעה לכל מי שנכנס לחדר הזה לא להישאר בנקודת הפתיחה שלו, בשביל זה מקיימים ישיבה, וגם הושמעו דברים.

הוועדה רושמת לפניה, לאור המידע שקיבלנו מהמשרד, שהיא מתחייבת וגם פועלת לקדם שני דברים.

והוועדה תיזום שינוי חקיקה בחוק הבזק? אנחנו נעשה את מה שמוטל עלינו.

אחרי שאגמור את הסיכום, תעיר הערות. אחד - זה נושא הפריפריה. אני מביעה מחאה גדולה על כך שקיפוח הפריפריה נמשך יותר מדי שנים. עכשיו יש לנו התחייבות לקדם את הנושא, אז בבקשה לא לחזור עכשיו לעניין ועדת חריגים וכו'. שניים - המשרד מתחייב עכשיו לאכוף את הפירוש המחמיר שחברות הכבלים כן חייבות לחבר כל יישוב, והוועדה מבקשת לקבל על כך עדכון של התקדמות הדברים באחד למרץ 2000. יש לכם ארבעה חודשים. אתם מבקשים מהם לקבל תשובות בנובמבר, ואנחנו מבקשים לקבל דיווח מה התקדם, תוך מחוייבות שעד סוף שנת 2000 הנושא לגמרי יירד מסדר היום.

יש כאן בעיה עם יהודה ושומרון, כי החוק הישראלי לא חל.

אז בבקשה תעביר לנו אחר כך טיוטה מיוחדת.

אני אעביר לך את זה, כי הם שודדים אותנו.

אני רוצה להדגיש שלמרות המחלוקת הפוליטית - והיא ידועה - גם על עצם קיום המדיניות שהיתה עד כה וגם על הדרך לשלום, האזרחים שיושבים בשם כל ממשלות ישראל בתוך הגדה המערבית או רצועת עזה הם באחריותנו, ואנחנו כמובן ניתן לזה תשומת לב.

שניים - לגבי התחרותיות ולגבי קידום הדברים. קודם כל, זה ברור לוועדה שכל נושא האינטרנט ופיתוחו הוא חלק מהתשתית הכלכלית, הטכנולוגית, החינוכית והתרבותית. שמענו על דברים שמקדמים את תחום התחרות, כולל הנושא האלחוטי שהועלה פה.

שלוש - הוועדה מחוייבת לומר את המובן מאליו, לפעול לפי החוק. אם יש רצון לשנות את החוק, כולל חוק בזק, חבר הכנסת איתן מייד נקיים ועדת משנה - -

אנחנו נשנה את החוק.

זה מה שאני מציע.

המשרד לא חייב לתת תשובה מייד כן או לא. נכתוב את הצעת החוק, יהיה עליה גם דיון ציבורי ונבדוק את הדברים. עד שהחוק לא משונה - אני אומרת את המובן מאליו - זה ברור שמשרד התקשורת והוועדה וכולנו מצווים לפעול לפי החוק.

ארבע - התחרות צריכה לתת את היתרונות המרביים בלי בעלי אינטרסנטים וכו', ואני לא אציין פה מי זה.

חמש - אני חושבת שמה שהועלה על ידי צביקה האוזר מחייב את הוועדה ואת המשרד לדיון ציבורי על ההקשרים בין התשתיות בין נותני השירותים ובין התוכן שבסופו של דבר הציבור כולו בעצם יהיה חשוף אליו, יגיע אליו וכו'. אנחנו יודעים שבכל הדברים הטובים יש גם את החסרונות והבעייתיות, אז אני מבקשת גם על זה לקיים דיון.

אנחנו נחליט מה הציבור יידע.

לא מה הציבור יידע.

תקום עוד פעם ועדה והיא תחליט מה הציבור יידע, אבל זה לא יעזור, כי הציבור יקבל את זה במקומות אחרים. היום כבר הדברים האלה מתמוטטים.

עכשיו אני פונה לחברי הכנסת. אני רוצה בהזדמנות לאשר את הקמת ועדת המשנה לנושא האינטרנט. בראש הוועדה אני מציעה על פי פניית חבר הכנסת איתן ובהסכמתי, שיעמוד חבר הכנסת איתן. כללי העבודה ונהלי העבודה, כפי שסוכמו בינינו: חבר הכנסת איתן כמו תמיד בוועדת משנה יגיש את הרעיונות ואת ההצעות, ואנחנו נגבש יחד את דפוס העבודה של ועדת המשנה, מה יהיה בוועדת המשנה ומה יהיה במליאת הוועדה.

אני רואה בכך בהחלט תנופה ואפשרות לפתח, כמובן עם מחלוקות שהן לגיטימיות. כפי שנאמר, מוטב לעצור סוסים דוהרים מאשר לבעוט באתונות אצילים. אני בהחלט מקבלת את זה.

בעניין הזה, חברי הכנסת בלבד, אנחנו צריכים לאשר את ועדת המשנה ואת היושב ראש בהצבעה. מי לאישור הקמת ועדת משנה בנושא האינטרנט, שיעמוד בראשה חבר הכנסת איתן?

הצבעה
בעד - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה להקים ועדת משנה בנושא האינטרנט שיעמוד בראש חבר הכנסת מיכאל איתן התקבלה.

ברוב של שלושה ללא מתנגדים וללא נמנעים הנושא אושר פה אחד. אני רוצה להודות לכל הבאים ולנציגי משרד התקשורת.

תודה רבה, אני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05