פרוטוקולים/מעמד האישה/3252




2
ועדת

פרוטוקולים/מדע/3252
ירושלים, כ"ג בסיון, תשס"א
14 ביוני, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 9
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
שהתקיימה ביום ב', כ"ה בתשרי התש"ס, 5 באוקטובר 1999, בשעה 12:30

ס ד ר ה י ו ם
היערכות ישראל לבאג 2000

חברי הוועדה: ענת מאור – היו"ר
מיכאל איתן
ויקטור בריילובסקי
מוחמד כנעאן
יעקב ליצמן
עסאם מחו'ל

יושב ראש הכנסת אברהם בורג
אריק פישל הכנסת
אלוף (מיל) גדעון שפר מרכז המטה להיערכות לשנת 2000, משרד ראש
הממשלה
דוד גולן דובר צוות ההסברה הלאומי
ודובר חברת החשמל, משרד ראש הממשלה
דרורית שטינמץ מרכזת נושא באג 2000, משרד ראש הממשלה
אלי גוטליב לשכת הפרסום הממשלתית
דפנה זקוביץ הרמן לשכת הפרסום הממשלתית
אורית לב לשכת הפרסום הממשלתית
נתן מאיר לשכת הפרסום הממשלתית
תא"ל (מיל)
ארנון בן עמי ראש מל"ח, משרד הביטחון
תא"ל (מיל)
אברהם בר דור יועץ ראש מל"ח, משרד הביטחון
משה זעירא סגן ראש אגף מל"ח, משרד הביטחון
יהודית לוין ראש צוות ניתוח מערכות – משרד הביטחון
עו"ד ליהי פלדמן עוזרת למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד
המשפטים
הילית הכהן משרד המשפטים
יצחק כהן סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר
יצחק קליין משנה לחשב הכללי, משרד האוצר
עו"ד מיכה עקביה הלשכה המשפטית, משרד האוצר
אורה שובע גינדין סמנכ"ל למינהל, משרד התשתיות
יהושע שטרן משרד התשתיות
פרופ' מרדכי בשארי המדען הראשי, משרד המדע
עמנואל ורהפטיג משרד המדע
סנ"צ גלעד פלד אגף תכנון, המשרד לבטחון לאומי
מיכל בר טוב עוזרת באגף הממונה על באג
2000, המשרד לאיכות הסביבה
גדי אייזנרייך יו"ר מינהלת באג 2000 ברשויות
המקומיות, משרד הפנים
עוזי הלמן עוזר יו"ר מינהלת באג 2000,
משרד הפנים
מאיר ריבא יועץ למשנה למנכ"ל, משרד הבריאות
נירה דובר מנהלת פרוייקט 2000,
משרד החינוך והתרבות
יוחנן לוי המשנה למנכ"ל, משרד התעשיה והמסחר
לאה לויט מנהלת מערכות מידע,
משרד התעשיה והמסחר
דגנית שטייניג סמנכ"ל הרשות לעסקים קטנים,
משרד התעשיה והמסחר
זאב אדלמן ראש תחום מחקרים במחשבים
ותוכנה בלשכת המדען הראשי,
משרד התעשיה והמסחר
חיים חביב סמנכ"ל בכיר באגף פיקוח בזק
ודואר, משרד התקשורת
רפי הוידה המדען הראשי, משרד התקשורת
יעקב מורשת סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה,
משרד התחבורה
איילת אביבי עוזר סמנכ"ל בכיר לתכנון
וכלכלה, משרד התחבורה
רחל זמשטייגמן האגף לשירותי מידע, משרד התחבורה
ד"ר מוני בן בסט המדען הראשי, משרד החקלאות
צבי חרפק מנהל אגף מערכות מידע ומחשבים,
חברת החשמל
עו"ד עדי קידנר לשכת עורכי הדין
שמואל ריפמן יו"ר מרכז המועצות האזוריות בישראל
מנשה דוד יו"ר ועדת המיחשוב, מרכז
המועצות האזוריות בישראל
שמעון בוקשפן יועץ למדע ומיחשוב ברשויות
המקומיות, מרכז השלטון המקומי
אלי הכהן עיתונאי ומומחה אינטרנט
מהנדס יעקב חי יו"ר לשכת המהנדסים, האדריכלים
והאקדמאים במקצועות הטכלוגיים בישראל
מהנדס ויקטור
רוזנטולר מ"מ יו"ר אגודת מהנדסי תוכנה,
לשכת מהנדסים, אדריכלים ואקדמאים
אילן נקר יועץ לנושאי באג 2000 בכנסת
מטעם חברת קונתכל
משה מיכאלי רכז באג 2000 בכנסת
מטעם חברת קונתכל

ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ

היערכות ישראל לבאג 2000

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי.

אני מתנצלת מאוד בפני חברי הכנסת, בפני כל המשתתפים והמוזמנים הנכבדים והמכובדים שלנו על האיחור. האיחור נובע מכך שמשעה 9:00 בבוקר היושב ראש, ובמקרה גם אני, השתתפנו בדיון גדול שהתקיים על התרבות בישראל, אחר כך התקיים דיון גדול על חוקה לישראל וזה עתה דו"ח מבקר המדינה לוועדת הביקורת. כחלק מהדמוקרטיה מוכרחים לכסות את כל הדברים.

לגבי סדר היום. הישיבה היא בת שני חלקים כאשר החלק הראשון יהיה היערכות הכנסת לבאג 2000. אני רוצה להודות לחבר הכנסת יעקב ליצמן שהיה זה שהעלה את הנושא על סדר יומה של הכנסת ואני גם אתן לך את ההזדמנות להציג את הנושא. אנחנו תובעים מכל משרדי הממשלה היערכות לקראת באג 2000 ואנחנו אמורים קודם כל לשמש דוגמה מבית.

החלק השני של הדיון יהיה על היערכות הממשלה ואני אתייחס לכך.

כפי שאמרה היושבת ראש, הדבר הראשון שצריך לראות הוא שאנחנו בסדר וזה לפני שאנחנו מבקשים ממישהו אחר.לכן הבדיקה צריכה להיעשות אצלנו בבית ובתום לב. שאלתי האם אנחנו בכנסת ערוכים לנושא.

פנייתו של יושב ראש הכנסת הועברה ליושב ראש הכנסת. אני מבינה שכבר נערך תרגיל בנושא ומודה על החומר שקיבלנו.

גברתי היושבת ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, כל שאר האורחים ואורחינו הצעירים שנמצאים כאן, כולכם ברוכים הבאים.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת ליצמן על הזרקור שהוא מבקש להטיל או מטיל ברגע זה בעקבות הצעתו לסדר יום בנושא היערכות הכנסת לבאג 2000. התהליך התחיל הרבה לפני הפנייה משום שהמערכות כאן הן מערכות שאמורות להיות מוכנות והתחילו את הפעולה הזאת עוד לפני שאתה ואני נבחרנו לכנסת הנוכחית. אני חושב שבאמת מן הראוי שדברים ידווחו לוועדה מה עוד שבוועדה הזאת יש מספיק חכמה קולקטיבית ונסיון פרטי של אנשים והדברים אשר ידווחו כאן, יכול להיות שיעלו הצעות והערות נכונות לגופו של ענין. זה בדיוק סוג הישיבה הטובה וקונסטרוקטיבית שעוסקת ברצון לעשות טוב ולא בהכרח לבקר כדרכנו. אנחנו רוצים שיהיה לנו טוב.

אני מבקש לציין את הדברים בקצרה לפחות מנקודת מבטי, את הדברים שנוגעים בתקופה מאז אני נכנסתי לתפקיד ולאחר מכן משה מיכאלי יציג את ההיערכות השלמה שלנו באמצעות מצגת, תציג את כל המערכת ואיפה היא נמצאת. אני מניח שחלק מהמספרים כבר השתנו לפחות לגבי תאימות לשנת 2000 וכו' וכי גם בזה יש תגובות.

זה מעודכן.

אני רוצה להציג כמה דברים בקונספציה. אני מבקש לומר – בעקבות פתיחת היושבת ראש לגבי סדר היום המטורף שקורה כאן – שאני אציג את הדברים ובשלב מסויים אני אאלץ לעזוב. במידה ותהיינה שאלות נוספות שנוגעות לאחריותי כיושב ראש הכנסת בקשר למערכת שכאן, אני אשמח לבוא לישיבה נוספת. אם תהיה שאלה אופרטיבית או שאלה אחרת, אני אשמח להיות זמין לרשותה של הוועדה.

אחת השאלות ששאלתי את עצמי כאשר נכנסתי לתפקיד היתה לגבי היערכות הכנסת לקראת באג 2000. אני רוצה בקשר הזה לציין שני דברים שיהיו ברקע הדברים: ראשית, המבנה של מערכת המיחשוב של הכנסת – ואתם תראו את זה כאן מוצג מיד – אין כאן איזו שהיא מערכת מונוליטית אחת שהיא המערכת היחידה שעובדת. יש את המערכות הפנימיות ואת המערכות החיצוניות, מערכות שהן בשליטתנו, מערכות שהן במימשקים עם מערכות אחרות ויש כאן עולם שלם שלא כולו הייתי אומר הוא בשליטתנו. רק כדי לסבר את עינינו ואת אוזנינו, לצורך הענין יכול להיות שנהיה ערוכים במאה אחוזים עם מערכת האבטחה שלנו, אבל אם חברת חשמל תיפול בצורה כזאת או אחרת ופתאום לא יהיה לנו חשמל לתאורת הגדר שלנו, אז פתאום אמורה להיכנס מערכת אחרת פנימית שלנו, מערכת הגנרטורים, אבל הנפילה הבאגית בנושא הזה התחילה במקום אחר. זאת אומרת, צריך להבין איפה מתחיל הדומינו אפקט. צריך להבחין בחשיבה שלנו בין דברים שהם כולם בתוקף האחריות שלנו והם בשליטתנו המלאה לבין דברים שאנחנו צריכים לנסות ולצפות מה יקרה כאשר מערכות אחרות יגיבו וההנחה שלנו היא שהמערכת האחרות תגבנה פחות טוב ואנחנו צריכים להיות ערוכים לתסריט הרע ביותר.

הדבר השני הוא שהכנסת בסופו של דבר – להוציא כמה מערכות שמשה יגע בהן ואני לא רוצה יותר מדי להיכנס לפרטים של העבודה הטובה שנעשתה כאן - איננה סביבה היי-טקית, ובהקשר הזה תהיה הנפילה הגדולה ביותר אשר תהיה, לא בטוח שפצצת אטום - שלא קיימת, אבל נגיד שהיתה קיימת - תצא פתאום לדרך באופן חופשי או איזה מן תקלות מן הסוג הזה. במקרה הכי גרוע תהיה בעיה של איות בפרוטוקול דברי ימי הכנסת. אולי אני קצת מגזים בדברים, אבל בואו לא נשכח שהסוגייה שבה אנחנו מדברים היא אופרציה מערכתית שלפעמים נוגעת לדברים שלא בהכרח הם פרלמנטריים – האם זאת המעלית או העם זאת התאורה בתוך הבנין או התאורה מסביב, שאלה הם לא בהכרח דברים שנוגעים לאיזו שהיא נפילה שאין ממנה חזרה.

שני הדברים האלה, בואו נזכור אותם ברקע הדברים.

הוצאתי מספר הנחיות לקראת בדיקת באג 2000 שלנו, כאשר בין ראש השנה ליום כיפור אנחנו קיימנו דיון בנושא הזה וגם ניסוי של המערכות בכנסת. אני יכול לציין שהניסוי עבר בהצלחה ואת הפרטים אנחנו נשמע יותר מאוחר. הסיכום של אותה ישיבה היה סיכום גם נקודתי לגבי כמה תחומים וגם תהליכי לגבי מה צריך לקרות מעתה ועד הייתי אומר לקראת סוף השבוע הראשון של ינואר, מתוך הנחה שאם הרע ביותר יקרה, יקח כמה ימים גם לקומם מערכות, יקח כמה ימים להגיב לחלק מן הדברים. אנחנו צריכים להיות ערוכים גם בנושא הזה.

אני רוצה לציין כמה נושאים של החלטות שעלו באותה ישיבה וקיבלנו אותם כמדיניות.

אני אומר את הדברים לא לפי איזה שהוא סדר כרונולוגי אלא זה משקף את סדר הדיון שעלה בעקבות המצגת ולכן אני אציג את הנושאים לא לפי איזה שהוא סדר חשיבות. יהיה צמצום מסויים של פעילות הכנסת בסביבות השבוע של באג 2000. לאמור, אני אתחיל עם דיוני התקציב. לכנסת יש בעיה כי ב-31 בדצמבר אנחנו מקיימים את דיוני התקציב. דיוני הכנסת אמורים להסתיים ביום חמישי בלילה, ביום שישי בלילה, בין יום שישי לשבת, נכנס באג 2000 לתוקף, ושבת היא מאוד מוקדמת, היא בסביבות השעה 14:00-15:00 אחר הצהריים. פירושו של דבר שבין תום דיוני המליאה על התקציב לבין כניסת השבת אנחנו צריכים להוריד את כל המערכות שלנו ולהקים אותן מחדש ולהפעיל אותן מחדש ביום ראשון או שני או במוצאי שבת, ומיד אני אגע בזמנים המדוייקים.

כתוצאה מכך הפנייה שלי תיעשה - כבר באתי בדברים, אבל זה לא היה פורמלי – גם ליושב ראש הקואליציה וגם למרכז האופוזיציה, שאנחנו נשתדל לסיים את דיוני התקציב עד חצות של יום חמישי בלילה כדי לא להגיע למצב שאנחנו מושכים בגלל פוליטיקה כזאת או אחרת או בגלל תוכן הדיונים.

באג 2000 זה חלק מכוחות האופוזיציה השנה.

או הקואליציה. אני לא רוצה שמצד אחד ייקלעו עובדים או אנחנו לחילול שבת, אין כאן דבר שהוא פיקוח נפש שמצריך חילול שבת, ומצד שני שלא תהיה פגיעה במערכות שלנו בצורה שאחרי כן נצטער עליה.

סביב המערכת הזאת של פעולת הכנסת שעדיין איננה קשורה לנושאים המיחשוביים, ביום ראשון ושני, ה-2 וה-3 בינואר בשבוע שלאחר מכן, נצמצם את פעילות המלאה ולא תהיה פעילות מליאה במובן של כמה שעות ארוכות אלא כמה נושאים כדי שאם חלילה נפלו מערכות וצריך לעבוד בבנין וצריך לעשות עוד דברים, נוכל לעשות זאת. אני רוצה להזכיר לכם למשל את ישיבת המליאה בפגרה שלא היה לנו מיזוג וכמה קשה היה לשבת בתוך הבנין, המליאה תתקיים, שלא יהיה מצב שאנחנו מפסיקים את עבודת הכנסת, אבל אנחנו נגביל אותה ונרחיב אותה בהדרגה בהתאם למה שקרה, אלא אם כן לא קרה כלום ואנחנו יכולים לרוץ בפריסה מלאה.

כמובן שסביב ימי חמישי-שישי יהיה תגבור של המשמר כי זיכרו שאם תפגענה גם מערכות אבטחה, מערכות בטיחות, אנחנו צריכים לעבור למערכת ידנית או אנושית או אישית כדי להיות נוכחים שם כדי שמישהו לא ינצל את הפירצה בגדר, תרתי משמע בהקשר הזה. כמובן שהכנסת תהיה יותר מצומצמת בביקורי מבקרים ביום ראשון וביום שני של ה-2 וה-3 בינואר שנת 2000.

יש גם הוראות לחביר הכנסת כמו הקפדת על נעילת חדרי חברי הכנסת וחדרים נוספים במסגרת של אבטחה שתהפוך להיות אבטחה פיזית כי חלק מהאבטחה הלוגית תהיה למטה, כי אנחנו מורידים את המערכות שלנו. חסימת הכניסה לרמת המחשבים האישיים הלוקליים של חברי הכנסת במידה והם נמצאים בחדרים, וזאת כדי ליצור מצב שנחסמים דברים ושמישהו לא יוכל להיכנס ולנבור בתוך מחשביהם של חברי הכנסת. כל סוגיית פיענוח הפרוטוקול, הדפוס וכו' וכו' תענה לאותם קריטריונים שהגדרתי קודם לגבי דיוני המליאה. נסיים את זה עם תום דיוני המליאה ונחזור לפיענוח של הפרוטוקולים רק אחרי שסיימנו את שנת 1999.

הורדת כל המחשבים - כאן אני כבר מגיע לסוגיות יותר מקצועיות – של הכנסת שירדו למטה לאחר גיבוי נוסף של השרתים ובסיסי הנתונים. יש לנו גיבוי רגיל בסוף שבוע של השרתים ובסיסי הנתונים, וייעשה עוד גיבוי נוסף. כלומר, יהיה גיבוי על גיבוי. אנחנו בודקים את האפשרות האם הסרט הנוסף לא יישמר אולי אפילו במסגרת הבנין, אבל זה ענין של אבטחת מידע ולא ענין של המידע עצמו.

תאורת הגדר. בגלל הנסיבות החיצוניות שתיארתי קודם, תאורת הגדר תחובר לגנרטור אותו הדבר לגבי גדר הביטחון שלנו.

לגבי הבנין עצמו. הבנין ייסגר לחלוטין גם בפני אנשי המשמר משום שאין תאורה בבנין, אין מעליות בבנין וזה כ די שלא יקרה מצב של נזק לגוף או נזק למישהו בתוך המערכת. הבנין יהיה סגור לחלוטין ויאובטח באיזו שהיא צורה שלא כאן המקום לפרט אותה. מכל מקום, המעליות תנותקנה וכך גם מערכות אחרות שתלויות חשמל או תלויות מיחשוב זואת כדי לא ל יצור איזה שהוא מצב של מלכודת למישהו או סכנה לגוף או לנפש.

אנחנו מקימים חדר מצב יחד עם שולחן עזרה ביחידת המחשב של הכנסת. מיד בצאת השבת יגיע לבנין, חוץ ממני ואנשי המיחשוב הנוגעים בדבר, גם צוותי בנין, גם הצוותים של באג 2000 שלנו. כל הצוות הזה יהיה נוכח כאן במוצאי שבת כדי להתחיל לבדוק את המערכות, ואחת אחת לבדוק את אפשרות הקימום מחדש שלהן. כל אחת מהמערכות אשר תקומם מחדש תדווח לחדר המצב עם רשימה של צ'ק ליסט מסויים שאנחנו קובעים אותו לגבי כל יחידה ויחידה, וזאת כדי לבדוק נקודה אחרי נקודה עד אחרון המתגים בבנין נבדקת שעובדת ולא הושפעה ולא משפיעה על מערכות אחרות.

זה מביא אותי לנושא הבא ובכך אני אסיים. אחת הבעיות החומרתיות שלנו היא סוגיית המאחזר – ואני לא רוצה להיכנס להגדרת מאחזר - שהוא הלב של מערך האיחזור שלנו. אנחנו צריכים עד אמצע אוקטובר לקבל החלטה בענין המאחזר, גם לגבי דבר שאני מבקש לא לפרט אותו כ אן. לגבי אתר האינטרנט שבו – אין שום בעיה והוא הליבה שלו, אבל יש דבר יותר חשוב ואותו אני לא רוצה לפרט וזה מערך המיחשוב הנפרד של אבטחת המידע של ועדת החוץ והביטחון. מרגע שהמאחזר שלנו יהיה מאחזר שהוא תומך פתרונות של באג 2000, בתוך הבנין לגבי הדברים הקרטיים שמעניינים אותנו, יש לנו פתרונות ועד אמצע אוקטובר נקבל איזו שהיא החלטה כדי שנהיה מוכנים בזמן בנושא הזה.

אני מקווה שעד ה-15 באוקטובר נעמוד בזמנים. עד ה-15 באוקטובר תסתיים הכנת ערכת הפעולה ומה שנקרא פקודת המבצע לגבי באג 2000 וזה עד הרמה היסודית ביותר, כמו שאמרתי המתג האחרון בתוך הבנין. בסוף אוקטובר ייערך פה יום עיון לכל הגורמים שיהיו מעורבים ביום המעבר, במעבר מ-31 בינואר או משנת 1999 לשנת 2000, ביחידות השונות כולל הטמעת ההיערכות בתוך היחידות. זה לא מספיק שנגיד ליחידה שהיא צריכה לעשות 1, 2, 3, אלא אנחנו צריכים לקבוע גם בתוך פקודת המבצע שהם במשמר צריכים לכנס את כל האנשים ואני רוצה לדעת מי יהיו במשמרת באותו לילה ולתת את התדרוך המיוחד לאנשים באותה משמרת. כך יהיה בכל יחידה ויחידה.

הנקודה האחרונה בנושא הזה היא שעד ה-15 באוקטובר כל המערכות שהגדרנו אותן כמערכות קריטיות או מערכות אדומות – כמו למשל תקשורת הנתונים שלנו, שזה צומת מאוד מסובך מבחינת ההיערכות לנושא הזה - כל המערכות האלה יעברו לתאימות מלאה לסוגיית באג 2000.

ערכנו ניסוי – ומשה יתן כאן את הפירוט – ואת המערכות שעניינו אותנו כמו למשל מערכות המיחשוב שנוגעות לכניסת אורחים, שנוגעות להפעלת מערכות איחזור מידע אחרות, הפעלנו אותם כבר על מודליטי של שנת 2000. התאריך היה 17 בינואר 2000 ובתאריך זה המערכות עבדו לגמרי. זאת אומרת, בארבעה מספרים שהשניים האחרונים הם אפס אפס, המערכת עבדה. בדקנו אותה בנסיון לעשות די-באגינג מכל מיני כיוונים, והמערכת עבדה.

אני מניח שישנם עוד דברים שניתן בהקשר הזה להוסיף. בהקשר הזה לא כל המוסיף גורע אלא כל המרבה הרי זה משובח. כל מה שתוכלו להוסיף לנו נשמע וננסה להפנים ולהטמיע כדי לעבור את השבוע הזה בשלום.

הערה קצרה ליושב ראש הכנסת. כל הסקירה שלך היתה מאוד מאלפת אבל אולי לא צריך קהל כל כך גדול בשבילה כי זה בכל אופן ענין פנימי של הכנסת, כי אנחנו כאן מדברים במקרו ולא במיקרו. בהיבט של המקרו, מאחר שכנסת היא דוגמה ונגיד שזה חתך של מוסד שמכין את עצמו ונותן איזו שהיא דוגמה. מה שלא מצא חן בעיני זאת ההערה שגם הכנסת לא תעבוד בשבוע של ה-1 בינואר. אם אין ברירה ואתם לא מוכנים לקחת אפילו סיכון, השאיפה צריכה להיות, המסר צריך להיות שהכנסת תעבוד כהלכה ואנחנו נדאג שהמערכות ישרתו אותה כמו שצריך. אם אתם מגיעים לרמת סיכון שאתם אומרים שאין ברירה ולא הצלחנו להכין כהלכה ולכן אנחנו צריכים לדאוג שהכנסת לא תעבוד, שנדע שלא עשינו את מה שצריך ואנחנו נוקטים באפשרות השנייה הטובה. אם אפשר לחשוב שפילוסופיה שלי ולהגיד שאולי אנחנו מספיק בטוחים, ולא לצאת בהצהרה שנעבוד אחרת בשבוע של ה-1 בינואר.

אני רוצה לענות לזה בשנתי רמות. הרמה הראשונה היא לא בוויכוח הפילוסופי, השיווקי הפילוסופי בהקשר הזה, אלא במובן של מה שנקרא מקדמי בטחון. אני מעדיף להניח הנחה שסדר היום יהיה מצומצם ולא יקרה כלום ואני ארחיב אותו ואז הכנסת באופרציה מלאה, מאשר לקבוע סדר יום רחב ואני אצטרך לבטל דברים. זו באמת סוגייה אם אתה מתחיל לספור מהתחלה או מההתחלה לסוף.

זו שאלה של המסר שיוצא החוצה. זה מסר לכל עם ישראל שב-1 בינואר יהיה חופש וכולם יעבדו רק שש שעות.

ההנחה שלי היא שבאזור ה-1 בדצמבר שנה זו, לאחר הנסיון, ההיערכות וההטמעה, אנחנו נגיע כבר לבדיקה האחרונה, אני אוכל לדעת נכון אם אנחנו עוברים את זה ללא תקלה ועוברים לפילוסופיה הזאת, או עוברים את זה עם תקלה ומתכוננים לגרוע ביותר. השאיפה היא כמובן תמיד שהכנסת במובן הזה תהיה עמוד האש ההולך לפני המחנה ואני מקבל את הגישה הזאת.

המחשבים עליהם דובר, האם זה כולל את המחשבים האישיים של חברי הכנסת בבנין?

אמרתי שנמצא את הדרך לעשות את האבטחה. נדמה לי שרוב המחשבים האישיים שאנחנו סיפקנו בבנין, הם מחשבים שמוכנים מרגע קנייתם לבאג 2000, הם לא המחשבים הישנים מהדור לפני שהיה מוכן, אבל אנחנו נעשה ונוסיף טוב על טוב. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו לא יוכלו בגלל הירידה של המערכות להיכנס לך ולחטט לך בתוך קווי המחשב ובתוך הדברים שרצית לאחסן לך. זה חלק מההטמעה שתוטמע עד לרמת חבר הכנסת והעוזר הפרלמנטרי.

אני חושב שלא צריך להיכנס יותר מדי ללחץ. כל הדברים שהם חדישים, כל דבר אפשר לתקן אותו. אם הייתם חושבים על זה קצת לפני כן, לא הייתם נכנסים עכשיו לפאניקה.

לגבי שנת 2000, העם היהודי התחיל לחשוב עליה כבר לפני 2000 שנה ולא הפסיק לחשוב עליה באופן מאוד אינטנסיבי כולל הגורמים ליישומה. לגבי באג 2000, דווקא מה ששמעת כאן, דווקא בעיני כך הדברים נראים, זה מעיד על כך שהמערכת ערוכה מזה הרבה מאוד זמן ואנחנו מציגים עכשיו את ההיערכות שלנו. זה לא שברגע האחרון נזכרנו. עכשיו, לקראת הישורת האחרונה, ביקשה ועדת המדע של הכנסת, כדבריו של חבר הכנסת איתן, להציב מודל לשאר הגופים הציבוריים בישראל, איך צריך להיערך. במובן הזה אם מספיק גופים ייערכו כמונו, אז באמת לא צריך להילחץ מבאג 2000 ונמתין לבאג 3000.

הרי עברנו אלף אחד. אם עברנו אלף אחד, היינו צריכים לחשוב על האלף השני.

אני אמליץ לך על שני דברים. הדבר האחד הוא לא להשתמש בשנה הזאת במחשבים מהאלף הקודם, והדבר השני, לקרוא את ספרו של א.ב. יהושע, "מסע אל סוף האלף".

תודה רבה, אני נפרד מכם.

תודה רבה ליושב ראש.

אנחנו ועדת כנסת ולא אנשי מקצוע ולכן נבקש לקבל כאן בקצרה את המצגת שהוכנה.

אני עובד כאן ביחידת המחשב כבר מספר שנים בכל מיני נושאים וכרגע אני מרכז את נושא באג 2000. אני עובד מטעם חברת קונתכל ועוד מעט במסגרת המצגת אני אסביר מי מעורב בכל הנושא הזה של הטיפול בבאג 2000. אם רוצים לשאול שאלות, אפשר להפסיק אותי באמצע ולשאול. אני גם נתבקשתי לא להסביר מה זה באג 2000 מתוך הנחה שכבר כולם יודעים מה זה ולכן אין צורך בהסבר. אני גם פחות או יותר יכול לומר לכם שהיושב ראש כבר עבר על רוב הדברים ותימצת אותם.

מה שאני רוצה לדבר עליו היום זה קודם כל איך אנחנו בכנסת נערכנו לנושא הזה של שנת 2000 ואיך הכנסת מתקשרת לשנת 2000. כלומר, מה בבאג 2000 משפיע או יכול להשפיע על עבודת הכנסת. אני אומר מעט מכל דבר על שלבי העבודה, איך עובדים, איך מתכוננים לבאג 2000, קצת מספרים וכמויות, ומה הפעילויות של שנת 2000. למעשה על הפעילויות המתוכננות שאנחנו מתכננים לעשות עד שנת 2000 ובאותו יום – יום לפני או יום אחרי - היושב ראש כבר דיבר.

הדבר הראשון שאנחנו רואים כמימשק של באג 2000 בכנסת זה היישומים האפליקטיביים, התכניות שנכתבו כאן לצורך עבודתה השוטפת של הכנסת. מה שיש כאן זה דוגמאות כמו ניהול המסמכים של הכנסת, מערכת של נתוני אח"מים. יש לנו מספר מערכות כאלה, למעלה מעשרים מערכות ש נכתבו כאן בכנסת ובכל אחד מהם יכול או עלול להיות נושא של באג 2000 וצריכים לטפל בו.

נושא נוסף הוא כמובן תשתיות ותוכנות המדף. כלומר, ב נושא זה יש את כל התוכנות שאנחנו מכירים ושיש לנו אותן בחלקן גם בבית, כמו אופיס, והתשתיות המקומיות כאן, כל מיני תוכנות שאנחנו משתמשים בהן, או התקשורת או המחשבים האישיים וכדומה. גם באלה יכולות להיות בעיות של באג 2000.

הנושא השלישי בו יכולות להיות בעיות של באג 2000 אלא מערכות משובצות מחשב. בדוגמה כאן יש את המרכזיה שלנו, גדר אלקטרונית, מיזוג אוויר, המעליות וישנן עוד דוגמאות רבות אחרות פה בכנסת של מערכות משובצות מחשב. כלומר, אחת מהשתיים: או שהן מבוקרות על ידי מחשב, או שיושב איזה שהוא צ'יפ או משהו עם מוטיב של מחשב שהוא מפקח עליהן ומבקר אותן וצריך לדאוג לברר ולוודא שהם ימשיכו לעבוד בשנת 2000.

הנושא האחרון שלא תלוי בנו ולכן הוא מופיע רק בשקף הזה ולא יופיע אחר כך, אבל אנחנו צריכים להיערך גם אליו, זה הנושא של גורמים חיצוניים וזה מקרה של כשל, כמו שהיושב ראש הזכיר קודם, כשל במערכות חיצוניות כמו בחברת החשמל, ב"בזק", מים וכדומה.

בכל אופן אנחנו כאן בכנסת נערכנו לטפל בשלושת הנושאים הראשונים כאשר בעצם מי שמשתתף בטיפול בבאג 2000 אלה הן חברות שעבדו כבר קודם במשך מספר שנים בכנסת בצורה זו או אחרת – חברת "קונתכל" וחברת "פורסופט" ובנוסף לזה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הבנא"ם ועם כל הגורמים שקשורים בעיקר בנושא של בקרה של מערכות משובצות מחשב שרק על מנת להכיר אותם ולדעת מה הן ואיזה מערכות נמצאות פה בכנסת אנחנו צריכים עזרה רבה בנושא הזה. כמובן גם עם יחידת המחשב של ה כנסת. בנוסף לזה כל הזמן שיתוף פעולה עם ספקים חיצוניים. כלומר, במסגרת הבדיקה צריך לשלוח מדי פעם - בהתחלה באופן קבוע לכל הספקים החיצוניים של המערכות – ולשאול אותם אם המערכת שלהם תואמת או לא תואמת, ואם היא לא תואמת מה צריך לעשות כדי שתהיה תואמת וכדומה. יש לקבל מהם תשובות, לרכז אותן ובהתאם לזה לקבל החלטות.

האפליקציות שנכתבו במיוחד כאן לכנסת, ויושבים בכנסת ולא במקומות אחרים. מה שעשינו בהתחלה זה מיפוי, כלומר רשמנו מה הן כל התוכנות שעובדות כאן בכנסת ועברנו על כולן. אחר כך בנינו איזו שהיא תכנית עבודה כיצד לגשת אליהן, איך לבדוק, מה לבדוק ובאיזה סדר קדימויות. עשינו בדיקה של כל אותן מערכות כאשר השיטה עליה הוחלט כאן בכנסת בנושא ההסבה, כפי שאנחנו יודעים יש את הבעיה של ארבע ספרות וכדומה, מה שהוחלט כאן בעקרון ברוב המערכות להרחיב את כל השדות בנושא של בסיסי הנתונים ובנושאים שהם קריטיים, שיכולים להשפיע אחר כך על תפקוד האפליקציה, להרחיב אותם לארבע ספרות. העקרון המנחה החשוב שהיה לנו כאן, ובכנסת זה אולי נושא ייחודי, שההסבה נעשתה בצורה כזאת שהתכניות יהיו מוכנות לשנת 2000 מבחינת באג 2000 לא מבחינת באגים אחרים. כלומר, ברגע שמתחילים לעבור על אפליקציות, על תכניות, מוצאים בהם עוד הרבה באגים נוספים, מוצאים עוד בעיות. אנחנו לא התכוונו וכמעט לא נכנסנו לנושא של בעיות אחרות שמתגלות.

את העבודה התחלנו לפני כעשרה חודשים ואנחנו עדיין עובדים. כ-85% מהמערכות בכנסת כבר נחשבות תואמות שנת 2000, ישנן מספר מערכות שנחשבות תואמות חלקית או שאנחנו עובדים על זה שהן יהיו תואמות מלאות, או שאנחנו יודעים שבאותו יום של שנת 2000 צריך יהיה להעביר להן את התאריך במחשב והן יעבדו כמו שצריך. הכל בהתאם לתשובות שקיבלנו מהספקים או בהתאם לידע שלנו. ישנן מספר מערכות שהן עדיין לא תואמות ויכול להיות שעל חלקן בכלל נוותר, אבל כמובן הכל תלוי בהשקעה שצריך להשקיע. הכנסת כרגע עוברת לתכנית חדשות, הכנסת כותבת אפליקציה חדשה לגמרי בכל נושא המיחשוב ולכן יש כמובן את השאלה עד כמה אנחנו משקיעים כדי שזה יעבוד כאשר בעוד חצי שנה תהיה לנו אפליקציה חדשה לגמרי.

הפעילויות שנשארו לנו עד שנת 2000, למעשה היושב ראש כבר אמר אותן. אנחנו מכינים את כל המסמכים שנדרשים ונהיה מוכנים אם ירצה השם לשנת 2000 כמו שצריך.

תשובה לחבר הכנסת איתן. הכנסת לא תפחית את הפעילות שלה מפני שאנחנו חוששים שהמערכת לא תהיה מוכנה. אנחנו עשינו ניסוי ואנחנו בדקנו. נכון שאי אפשר לבדוק את כל עשרות המערכות ביום הניסוי, אבל בהחלט אני יכול להגיד שאנחנו בטוחים עד כמה שניתן להיות בטוחים מבחינתנו שהמערכות יעבדו כמו שצריך. אם תהיה מערכת קטנה אחת או שתיים שלא יתפקדו, תמיד אפשר עדיין לתקן אותה, אבל כדאי שבסופו של דבר, כדי להיות מוכנים למקרה של איזה שהם כשלים, אולי לקבוע מראש שהכסת תעבוד בפחות פעילות, מה עוד שהכנסת מסיימת ב-31 בדצמבר פעילות נרחבת.

אני לא מבין למה מודיעים כבר היום על כך?

אנחנו מודעים היום שאנחנו נערכים לזה.

תודה רבה. אנחנו סיימנו את החלק הראשון שדיבר על הכנסת, אבל כפי שצויין זה חלון הראווה העצמי, אבל לא זה האג'נדה המרכזית של המדינה כולה.

אני רוצה להתייעץ עם חברי הכנסת. חבר הכנסת איתן העיר והפעם מאוד בצדק לגבי היעדרותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי קוצ'יק. את ההודעה קיבלנו הבוקר. אני מסרתי על דעתי ועל דעת הוועדה שלא ההתנצלות ולא ההסבר מתקבלים. אני רואה זאת בחומרה רבה שמנכ"ל משרד ראש הממשלה בפעם הקודמת הוזמן לישיבת הוועדה בכנסת – זה היה דיון על התקציב – ולא הגיע. אי אפשר שהדבר יחזור על עצמו פעם שנייה גם כאשר מדובר ברפורמה כזאת. אני רוצה לעדכן את חברי הוועדה ולומר שהדיון היום הוא דיון על הרפורמה במשרדי הממשלה וזה יכתיב לנו אחר כך את הדיון בכנסת על העברת הסמכויות בתחום התרבות והספורט מוועדת החינוך אלינו. הנושא פורסם בעיתון "הארץ" ובבוקר התעוררה מהומה סביב זה. על פי ההסדר של הוועדה המסדרת, שגם חבר הכנסת איתן היה שותף לה ויושב ראש הקואליציה, אנחנו עומדים על התחייבותה שוועדת הכנסת תאשר ותביא למליאה את נושא העברת הסמכויות מוועדת החינוך אל ועדת המדע.

אל תכניסי אותי לענין, כי אני לא יודע על זה כלום.

נכון להיום אנחנו הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי.

כמי שניסח את כתב הסמכות של הוועדה הזאת, אז כבר היתה לנו בעיה אם אלה הן סמכויות מקבילות לסמכויות של ועדת החינוך. ישבנו ומצאנו ניסוחים.

בקדנציה הקודמת.

כן. יש כאן בעיה עקרונית. האם כתוצאה מכך שממשלה מסויימת מחליטה להעביר חלק מסמכויות הביצוע ממשרד החינוך למשרד המדע, אם כתוצאה מזה הכנסת צריכה לשנות את התקנון שלה ולשנות סמכויות של ועדות. זאת שאלה עקרונית ואני לא בטוח שהתשובה היא חיובית.

זה נושא הדיון. זה גם הוסכם על דעת הוועדה המסדרת. זה יידון בשולחן ועדת הכנסת. אני מייצגת את הוועדה ואני גם מאמינה שזה יוסדר והכל יהיה בסדר. רק רציתי לעדכן את חברי הוועדה.

אני חושב שאת אופטימית. פעם ראשונה אני שומע על זה, אבל אני מנסה לחשוב מה יגיד יושב ראש ועדת החינוך.

חבר הכנסת אורלב יושב ראש ועדת החינוך והוא מתנגד.

באותה נימה של התלהבות הוא אמר אל תדאגו, זה יישאר אצלנו.

כרגע ועדת החינוך נקראת ועדת החינוך, התרבות והספורט וזה על פי המשרד. אגב, המחלוקת בממשלה היא לא על הנושא הזה. שר החינוך, הרפורמה התקבלה על דעתו מתוך הערכת החינוך. הוא אמר שהחינוך הוא עולם ומלואו כל כך גדול, שמקובל עליו שצריך לעשות גם את התרבות והספורט. כפי שכולנו יודעים הדיון הוא האם הכנסת צריכה לעשות את הרפורמה בהמשך לרפורמה שמבצעת הממשלה פלוס ההסכמים הקואליציוניים.

את אומרת שאנחנו נקבל כרטיסים למשחקי גמר גביע בקרוב.

אנחנו ננהג לפי חוות דעת מבקר המדינה. אם זה יעמוד במינהל תקין, נעשה זאת.

אני רוצה להדגיש שלמרות שהדיון היום בממשלה הוא מאוד חשוב, וכמובן שלנו יש אינטרס שהסמכויות יעברו אלינו, אני רואה בחומרה רבה את העובדה שמנכ"ל משרד ראש הממשלה לא נמצא כאן היום למרות מה שסוכם איתו והתחייבותו לבוא, שכן הממשלה לא יכולה לעבוד בקצב מהיר לא בנושא השלום, לא בנושא הרפורמה ולא בנושא הרחבת הממשלה מעבר למחלוקות ולפגוע בדמוקרטיה של הכנסת. הממשלה לא יכולה לקדם דברים בלי להופיע ובלי להיות מעורבת בחיי הכנסת. כולנו מופקדים על זה, קואליציה ואופוזיציה כאחד. מדובר כאן בכבודה של הכנסת ומחוייבות שלהם להופיע.

אני רוצה לומר שהמנכ"ל פנה אלי היום בשעה 12:00. אני הודעתי לו שאני אתנצל בפני כל הנוכחים, אני מוחה על זה ואני אפזר את הישיבה. פניית המנכ"ל היא למנות את אלוף במילואים גדעון שפר אליו יש לנו את כל ההערכה ואני חושבת שזה גם מינוי מתאים. בכל זאת פנייתו אלינו היתה, תוך התנצלות. אנחנו כבר לא נסכים לקבוע מועד לישיבה, אלא הוא יזמין אותנו ואנחנו נבוא אליו לשמוע.

אני מציעה שאנחנו בכל זאת נשמע גם את העדכון וגם נאפשר לכל המוזמנים המכובדים להשמיע את דבריהם והערותיהם.

אני אנעל את הישיבה אלא עם חברי הכנסת נתייעץ ונקבל לפחות את ההחלטה המשותפת. אני לא רוצה לשמוע את עמדת המשרד עכשיו שלא דרך מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אולי נאפשר למוזמנים ולחברי הכנסת להעיר הערות או לשאול שאלות, אבל את התשובה נשמע רק ממנכ"ל משרד ראש הממשלה בנוכחות חברי הוועדה.

אני חושב שצריך לחלק את הסוגייה הזאת לשלושה חלקים.

דבר ראשון, יש כאן הענין החוקי. את מדברת על כבוד הכנסת, אבל זה לא ענין של כבוד. יש חוק והחוק קבוע שכאשר ועדת כנסת מזמנת עובד מדינה, הוא חייב להופיע. הדרך היחידה שבה הוא לא מופיע היא כאשר השר הממונה עליו אומר שהוא מבקש להופיע במקומו ואומר שאותו פקיד לא יופיע אלא השר עצמו יופיע. יש חוק וכולם חייבים לכבד את החוק. אם רוצים לשנות את החוק, ישנו את החוק. הוא כפוף לחוק כמו שאנחנו כפופים לחוק, כמו כל אחד, והוא חייב לציית להוראות החוק. זה סיפור אחד, פרשה אחת שלא קשורה בהכרח לוועדת המדע. היא לא קשורה לנושא שאנחנו דנים בו אלא היא קשורה לנושא אחר.

לגבי הנושא שאנחנו דנים בו, צריך עכשיו להבין מה הפונקציה של המנכ"ל ואני מחלק את זה לשניים. לפעמים יש מצב שאני יודע שמנכ"ל במשרד מסויים שולח את הפקיד אבל בעצם הוא בסוף מחליט לבד והוא קובע לבד וסתם חבל על הזמן לדבר עם הפקיד. יש מצבים הפוכים שהמנכ"ל בא ואני אומר שחבל לדבר עם המנכ"ל כי בסוף הוא יעשה מה שהפקיד יגיד לו. אני חושב שהדוגמה של מה שאנחנו עושים היום זו הדוגמה השניה דווקא. כלומר, לא בגלל שהוא יותר חכם או פחות חכם, נדמה לי שאיך שהוא קבע לעצמו את סדר היום שלו הוא לא יושב ומתעסק בנושא של באג 2000. הוא לקח כמה אנשים, ביקש מהם לקחת את הנושא והוא מלמעלה יראה. אם אנחנו כוועדה רוצים להתייחס לגופו של ענין, אז מה אני צריך אותו פה בכלל? הוא לא יודע יותר מהאנשים שלו שיושבים כאן. אז הוא שלח, אז נקבל אותם. נשמע מה שיש להם להגיד. יש כאן קהל כזה גדול ובגלל העלבון שלנו בטח לא נגיד לאנשים שעכשיו ילכו. אני בטוח שגם הם יודעים שהמנכ"ל לא יוסיף להם שום דבר מהבחינה המקצועית במקרה הזה.

לכן אני מציע כן לקיים את הישיבה כהילכתה ולטפל בענין הזה במישורים האחרים.

אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת איתן אבל אני מוסיף שלדעתי זה דבר חמור מאוד שמהווה יחס מעליב לוועדה ולכל האנשים שהוזמנו לכאן, מה עוד שזאת לא הפעם הראשונה. הוועדה נתנה לו הזדמנות ולדעתי זו הפעם השלישית שהוא לא מגיע לכאן. אני הוזמנתי לישיבה ובהזמנה כתוב שיוסי קוצ'יק מנכ"ל משרד ראש הממשלה יופיע בפני הוועדה והוא לא הופיע כי פשוט אין לו זמן. לדעתי זה מעליב מאוד וחמור מאוד עם כל הכבוד לאנשים שהוא שלח אותם. אני לא מתכוון להעליב אף אחד, מישהו שבמקומו בא להסביר את המדיניות. כשהוועדה רצתה לשמוע את הדברים של יוסי קוצ'יק, היא התכוונה לזה ולא התכוונה לשמוע את האחרים כי את האחרים היא בעצמה יכולה לזמן בלי שיהיה כתוב שמנכ"ל משרד ראש הממשלה יופיע כאן.

אני מסכים עם דבריו של חבר הכנסת איתן, שאולי יכול להיות שכאן נשמע דברים יותר חכמים ועדכניים לנושא, אבל אני לא מתייחס לוועדה הזאת בלבד ולא מתייחס לשאלה הזאת בלבד. ישנה תופעה שגדלה וזה שבכל ישיבה שאתה יושב – גם בוועדת הפנים וגם בוועדה אחרת – אותם אנשים שהיו מוזמנים והיו אמורים בתוקף תפקידם להיות, אינם. אני חושב שהגיע הזמן לנקוט איזה שהוא צעד ולכן אני נוטה לקבל את הצעת יושב ראש הוועדה בענין הזה ולפזר את הישיבה. זה לא נוגע רק לישיבה הזאת ולא רק לנושא הזה אלא בכלל.

בדרך כלל אנחנו אומרים את אותם הדברים ואני מסכים עם שני אלמנטים. מאוד מעניין לשמוע את מר שפר אבל באותו זמן אנחנו צריכים לתת איזו שהיא תגובה לעובדה שמר קוצ'יק לא בא וזה לא קורה בפעם הראשונה.

ההחלטה המתגבשת היא להבטיח שמר קוצ'יק יהיה ולשמוע את מר שפר.

תודה על הסיכום. ה סיכום הוא כזה: על דעת כל הוועדה - זה כבר לא על דעתי כיושב ראש – אנחנו מביעים מחאה. אני מקבלת שזה מינהל לא תקין ולא רק כבודה של הכנסת. אני אפנה גם ליושב ראש הכנסת לטפל בנושא ההופעה בוועדה כאן וגם בוועדות אחרות. מעמדה וכבודה של הכנסת זה לא ענין פורמלי אלא זה ענין מהותי של דמוקרטיה. יושבים איתנו כאן תלמידים מישיבה תיכונית ליד מכון לב בירושלים וחברי מועצת הנוער העירונית בנתניה, והם צריכים לדעת שזה חלק מהפרק הדמוקרטי, שהרשות המבצעת כפופה לבית המחוקקים ולפיקוח.

החלק השני של הסיכום. בגלל הנושא של באג 2000 אנחנו נקיים עכשיו את הדיון, גם נשמע דו"ח וגם נאפשר לגורמים המוזמנים לשמוע את תגובות חברי הכנסת.

אני רוצה להזכיר מה חברי הכנסת העלו בישיבות הקודמות כי אנחנו כבר בעצם שמענו פעמיים דיווח מנציגי משרד ראש הממשלה, כך שלא צריך להתחיל מההתחלה. אנחנו רוצים תשובות מכאן ואילך. הרב דברים קודמו. אני רוצה גם להזכיר את הדיווח ששמענו מנציגי חברת החשמל על כל ההיערכות והתרגיל שכבר דווח עליו. אני רוצה לעדכן את חברי הוועדה שהייתי בתרגיל היערכות של משרד הבריאות שהתקיים ביום שביתת בתי החולים. זה היה ב-9 בספטמבר 1999 וניסו לבדוק את הבאג הקטן. בשבוע הבא יתקיים תרגיל של מל"ח וחברי הוועדה שרוצים להצטרף יחד איתי, מוזמנים. אם כן, הרבה דברים קודמו ואנחנו לא רוצים לשמוע על מה שאנחנו כבר יודעים, למרות שהוא חשוב.

אני חושב שמה שעלה כאן זה היה הנושא של הפנייה לציבור.

נכון. הנקודה הראשונה היא נושא המידע לציבור. אנחנו קיבלנו התחייבות מהמשרד ואנחנו רוצים לשמוע מה כבר בוצע. יכול להיות שבגלל החגים עוד לא בוצע דבר, אבל החגים הסתיימו. מה ההליך, מה המסגרת, מה המתכונת. האם באמת נכתב לכל בית אב, האם הודע דרך התקשורת, דרך העיתונות? אנחנו רוצים לשמוע מה נעשה בענין הזה. אני רוצה גם להזכיר שהמשרד התחייב לשתף אנשי חברה ומקצוע בענין.

הדבר השני עליו התחייבתם הוא בנושא העסקים הקטנים כאשר נושא החברות הגדולות והתשתיות כבר טופל.

נושא נוסף הוא נושא השלטון המקומי ובמיוחד במגזר הערבי אבל לא רק. אנחנו מבקשים לדעת מה קודם מאז הישיבה הקודמת בענין הזה.

דיברנו על יציאת משלחת לאוסטרליה כדי ללמוד כל יום במשך שמונה שעות. האם הוחלט במשרדכם לשלוח אנשים על מנת שנוכל לקבל תשובות?

ראינו שבתוך התשתיות נושא הביוב לא נכנס באותו פורום תשתיות. אנחנו רוצים לשמוע מה טופל ומה קודם בנושא הביוב.

קיבלנו עידכון שבנושא איכות הסביבה יש בעיה של מפעלים זיהומיים וטרם קיבלנו על כך תשובות מספקות.

בנושא תמ"ס. הודגש לנו שלא מספיק רק מל"ח אלא צריך גם לערב את משרד התעשיה והמסחר.

אני רוצה להוסיף נושא נוסף ששמעתי שמדובר בארצות הברית והוא באיזו מידה אתם חשבתם או אתם ערוכים לנושא של גיוס מתנדבים אזרחיים אם תהיינה תקלות. מה שנקרא, איכות הקהילה. אי אפשר שרק הממשלה תקיח על עצמה את הנושא. האם במקרה של תקלות יהיה מוקד טלפוני לשאלות הציבור, התנדבות קהילתית, היערכות של תנועות נוער, של אזרחים שמוכנים להתנדב?

אלה הן השאלות. אם חברי כנסת רוצים להוסיף, בבקשה.

אני אפתח בהתנצלות בשמו של יוסי קוצ'יק. אני יודע שהוא התכוון להיות כאן כי עד אתמול את כל התכנית שלו תיאמנו וסיכמנו.

הדרך לכנסת רצופה כוונות טובות.

אני מבקש להתנצל בשמו.

אני רוצה שתעביר לו את עמדת כל חברי הוועדה.

אני אעביר לו.

יושב ראש הוועדה, חברי כנסת נכבדים, אני אתאר בקצרה את הפעולות שעשינו בהמשך לתהליכים, ואכן אנחנו לא מתחילים מאיזו שהיא נקודת התחלה אלא בהחלט מצויים בתהליך יחסית ארוך ועמוק ויש לנו כמה מסרים. אני אתן את הדגשים לפי הנקודות שאת שאלת ובהם אני ארחיב ואעמיק.

המשרדים השונים והגופים ממשיכים לדווח ואנחנו מתייחסים לדיווחים שלהם פרטנית ומהם מוציאים נקודות שצריך לטפל בהן. בסך הכל התחושה שלנו היא שברוב המשרדים נעשתה היערכות טובה מאוד, בחלקם פחות מודגשת, ברור שבחלק מהמקומות יש תהליך שהתחיל מאוחר מדי, אבל ניתן לסגור את רוב הפערים.

למשל, איפה אתם רואים את המקומות שבהם התחילו מאוחר מדי?

הבעיות העיקריות שהיום אנחנו יודעים לזהות שהן נקודתית יכולות לייצר בעיה זה בעיקר בתחומי הרשויות המקומיות והמוכנות הפרטנית שלהן. אנחנו כממשלה לא יכולים להנחות מדוייק רשות כזו או אחרת שתעשה בדיוק כך וכך, וכל רשות התחילה בזמנה. כמובן שגם עוצמת הבעיה מותנית ברשות, בגודל שלה, במיקום שלה, כמה רמזורים או כבישים או צירים מרכזיים עוברים דרכה ומה יעבוד או לא יעבוד באותה רשות. ברור שהראיה הלאומית שמכילה בתוכה את הרשויות, של הדברים המרכזיים שהם חשמל, מים, תקשורת, ביוב, רפואה, די מנותקים ממה עשתה הרשות או לא והמוכנות שלהם בראיה הלאומית היא הרבה יותר גבוהה מאשר פרטנית ברשויות מסויימות.

כמובן גם ברשויות נתנו לכך דגש גבוה יותר בשבועות האחרונות והיו שני כנסים כששים רשויות שמרכיבות כ-75% מהאוכלוסיה. זאת אומרת, לא קראנו לכל 260-270 הרשויות שיש, אלא התמקדנו ברשויות שמכילות את עיקר האוכלוסיה וגם בתוכן צריך לעשות פרוט של רשויות מורכבות ובעייתיות וכאלה שהן פחות. התמונה בינונית. היא לא תמונה שאנחנו יכולים להיות רגועים, אבל יש עוד מספיק זמן לתקן את רוב הדברים. אחת הבעיות העיקריות שלנו היא באמת לדעת מה קורה ברשויות.

האם יש קשר תקציבי בין אי-היערכות לבין העברה תקציבית?

יש כאן נציג של משרד הפנים והוא יוכל להתייחס לזה כי יש לו את האחריות על התקציב שהוא מעביר בעיקר לנושאי פיתוח.

יכול להיות שיש קשר כזה, בהחלט יכול להיות. כרגע הרשויות הדרוזיות שובתות ויכול להיות שלא תתבצע שום פעולה.

היו ישובים ערביים באותם שני כנסים שהיו בשבועות האחרונים.

זה היה בעיקר לפי גודל?

בעיקר לפי גודל ולפי השפעה.

בעיקר לפי גודל ולפי השפעה.

היו רשויות מקומיות ערביות, אום-אל-פחם היתה, נצרת היתה, טירה, טייבה ושפרעם. ברשויות המקומיות הערביות הגדולות יש היערכות טובה ואין בעיה אקוטית של דברים שאנחנו רואים אותם. בחלק מהרשויות הקטנות האחרות יש פחות מודעות ואנחנו מנסים לעזור להם, מקיימים ימי עיון, יוצאים לשטח, מזמינים אותם למחוזות שלנו לשבת איתם ולהדריך אותם ולאחר מכן אנחנו מסייעים להם בתקציבים למי שמגיש לנו בקשה.

ב-15 בספטמבר התכנסה ועדת השרים לענייני תיאום מינהל וביקורת המדינה בראשותו של השר חיים רמון ואני אקרא כמה מההחלטות שלה שחלקן גם נוגע לרשויות:

"משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי יקימו צוותים אשר ייפגשו ברשויות המקומיות עם הגורמים המובילים את הנושא ויעמדו על מצבם היערכותם". זה בעצם מכוון את משרד הפנים להיכנס לתוך הרשויות ולדרוש את התשובות כי בחלק מהרשויות, בעצם אי התגובה שלהם אנחנו לא יודעים אם הם מוכנים או לא.

לא הבנתי מדוע לא שר הפנים מרכז.

השר רמון הוא יושב ראש ועדת השרים לענייני תיאום, מינהל וביקורת המדינה.

זאת אומרת, זה בהמשך לדו"ח מבקר המדינה.

כן.

החלטה אחרת מדברת על משרד הבריאות שבה הוא מנחה את משרד ה בריאות להגדיל את מספר הבדיקות המדגמיות שהם עשו לסוגי המכשירים השונים בבתי החולים.

הנחיה נוספת למשרד התיירות, להקים גוף אשר יבחן את ההשפעות השליליות שעלולות להיות לבאג על נושא התיירות. צריך לזכור שהתאריך הזה משלב בתוכו איזו שהיא עלייה במספר התיירים שישהו כאן לרגל חג המולד, עם דגש על ירושלים ונצרת.

אנחנו מתואמים במידה מסויימת עם הרשות הפלסטינית לגבי שלושה תחומים עיקריים שהם חשמל, מים ותקשורת. אנחנו מציעים להם עזרה וסיוע. כמובן שאנחנו לא יכולים להשפיע אצלם, אבל אלה הם שלושה תחומים שיש להם קשר לנושא באג 2000.

ממתי הקשר עם הרשות הפלסטינית בענין?

הקשר עם הרשות הפלסטינית הוא מזה כמה חודשים. הם מינו אצלם אחראים לנושא ובשבועות הקרובות יש מפגשים בשלושת התחומים האלה, כי הם תחומים יחסית רגישים.

אני מבינה שהמעבר הבטוח שנפתח היום, יהיה גם מעבר בטוח לאלף הבא.

כולנו מקווים.

משרד המסחר והתעשיה יפעל במסגרת אחריותו המינסטריאלית להעלאת המודעות לבעיה בקרב עסקים קטנים ובינוניים. יש כאן דוגמה של חוברת שהופקה באדיבותה של חברת החשמל ביחד עם שאר הגופים שבעצם תופץ במסגרת עיתונים גדולים.

האם חברי הוועדה קיבלו את החוברת?

הן היום בהדפסה.

החוברת מודפסת בימים אלה ולכן אין לי חוברת גמורה. לקחתי מהגרפיקאי בדפוס ואפשר להעביר ולראות אותה.

אנחנו מתחייבים להעביר במהלך השבוע את החוברת עצמה.

זאת חוברת לעסקים הקטנים?

לעסקים קטנים. היא תופץ בכ-200 אלף עותקים.

כל מי שירצה אותה, יוכל לקבל אותה.

זה יהיה גם באינטרנט?

זה ישנו גם באינטרנט.

אושרה תכנית הסברה שהוצגה באותה ועדה בראשותו של השר חיים רמון כאשר התכנית אושרה ובעצם יש עכשיו תהליך שתיכף אני ארחיב בראשי פרקים ואומר מה אנחנו בעצם מתכוונים לעשות איך ומתי.

נעשתה פנייה לכל המנהלים הכלליים במשרדי הממשלה לקבל רשימת עובדים חיוניים לעבודה בימי המעבר. צריך לזכור שזה ליל שבת ונדרשים אישורי עבודה. זה לא רק שנדרשים אישורי עבודה שהם בסמכות משרד העבודה, אלא יש פה גם שאלות הילכתיות ולכן נעשתה גם פנייה אל הרבנים הראשיים כדי שבהיבטים הילכתיים יאפשרו לאנשים שהם מאמינים ונדרשים לפעול באותם ימים להיות פעילים בהקשרים שיידרשו מהם בנושא המוכנות לבאג 2000.

זה דיון פוליטי מאוד רציני. אני מבקשת להזכיר מכתב שאני הוצאתי למנכ"ל משרד ראש הממשלה. אם הפניות ממשרדי הממשלה יענו לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, כן ייטב. ולא, אני רוצה להזכיר ולבקש שלא נחזור על פרשת המשחן. לכולנו יקרה השבת וכבודה, אבל עם זאת מדינת ישראל בצדק תמיד שמרה על איזון בין השבת לבין הצרכים.

השבת מאוד מקלה עלינו.

נכון. היא מאוד מקלה מבחינה זאת של היערכות, אבל מצד שני אני מדברת על כוח האדם שיזדקקו לו בכל המשרדים ובכל הסקטורים כדי שיעבוד. אם זה יפעל בצורה תקינה דרך חוק שעות עבודה ומנוחה, בבקשה. אם לא, פנייתי להכריז על ה-1 בינואר 2000 כיום שפועל לפי תקנות שעת חירום. את התקנות היו צריכים לבטל בכלל, אבל כל עוד הן קיימות, שלפחות יהיה בהן שימוש בצורה מושכלת ושלא יופעלו נגד שובתים ולא נגד זכויות אדם ואזרח.

ההנחה שלנו אומרת שלהפעיל את תקנות החירום ולתת בעצם אישור גורף, זאת לא כוונת המחוקק. אנחנו מתכוונים לתת אישורים פרטניים יותר כדי שלא ייעשה שימוש לא נכון באישור העבודה בשבת ואנחנו רוצים לתחם את זה.

אנחנו נבקש לקבל אינפורמציה בהמשך על מצב ההיערכות מבחינת הפניות וההיענויות.

וההחלטות. תקבלו.

האם החוברת הזאת מתורגמת גם לשפות אחרות?

בנושא ההסברה אנחנו נעשה הסברה בארבע או חמש שפות – בעברית, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאמהרית. זאת אומרת, ההסברה שלנו תהיה לרוב האוכלוסיה.

זאת הסברה לכלל הציבור או לעסקים?

ההסברה היא לכלל הציבור. החוברת היא לעסקים קטנים ויצאה רק בעברית.

כדאי שהיא תצא לפחות גם בערבית.

אנחנו חיים בתוך מסגרת תקציבית, אבל הבקשה נרשמה.

אתמול והיום נשלחו מכתבים למשרדים השונים וגם לרשויות שבהם בעצם אנחנו מפיצים את מדיניות ההסברה כי אנחנו מניחים שההסברה לא תהיה ריכוזית. זאת אומרת, מעבר להסברה הריכוזית הרי כל גוף יסביר את עצמו וכל אחד יפרסם את מה הוא רוצה. אנחנו לא יכולים לשלוט בחברה איקס שרוצה להודיע בעצמה שהיא תעשה כך וכך. לכן המדיניות של ההסברה היא הדבר החשוב ומיד אני אומר איך עושים.

מעבר לכל התהליך הזה אנחנו הקמנו חדר מצב לאומי במשטרת ישראל שבעצם בתוכו יושבים כל המשרדים והגופים הרלוונטיים. החדר הזה אמור לטפל במשברים במידה ויהיו. הוא יוכל לקבל החלטות, כולל החלטות על מתן עדיפות בהתאם למה שיתפתח. זה ליום האירוע. לעצמנו אני אומר כמה דברים:

הדבר האחד הוא לגבי יום האירוע. נכון שאתה מזהה במערכות מחשב גדולות את המעבר, האם הוא עבר חלק או לא, אבל צריך לדעת שלסוגיית באג 2000 יהיו גלים שיופיעו לאחר יום האירוע עצמו, בעיקר במערכות משובצות שלא בהכרח יזוהו ביום הראשון. צריך לדעת שאנחנו אומרים שהיום הוא יום המעבר, אבל אירועי באג 2000 לא מסתיימים עכשיו והם יכולים להופיע בעוד חודש בתלושי שכר. לכן כל סוגיית באג 2000, זה לא משהו שנגמר ביום שבת שאחר כך.

הדבר השני. אותו יום, יום שישי, הוא היום הרביעי לרמדאן שהוא חג קדוש ומיוחד לעולם האיסלמי ולכן צפוייה באותו יום, ביום שישי, עלייה לרגל גדולה יחסית להר הבית. כמובן באותו יום שישי יתקיימו גם חגיגות הסילבסטר. בהיבטים של מורכבותו של היום, הוא יותר מורכב מאשר רק באג 2000 ואנחנו אמורים להחיל בסך הכל את כל התמונה כולה ולא רק להתמקד בבאג כי מסביבו יש עוד כמה דברים. כמובן זה חורף והתנהגות חורף היא בלתי ידועה, ואנחנו מקווים שיהיה חורף גשום.

לענין חדר המצב, אני רוצה להביע את נכונותי האישית ואני בטוחה גם של חברי הוועדה. אם אתם זקוקים לסיוע כלשהו או מידע שחברי הוועדה כחברי כנסת יתנו, אנחנו לרשותכם.

בשמחה רבה. בראש הצוות בחדר המצב ישב אישית השר רמון, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואני. מדיניות ההסברה. המסרים העיקריים שאנחנו עוסקים בהם זה הפחתת הדאגות של הציבור בתחומים רלוונטיים למניעת חרדה ובהלה מיותרת.

אנחנו יודעים שבחלק מהגופים יש התכוננות מאוד טובה, בחלק פחותה ובחלק גם אין. השאלה היא לא איך הם מתכוננים אלא כיצד הם משפיעים על הציבור. אנחנו יודעים שהציבור חרד לסוגיות של מים, חשמל, תקשורת במדיה פחותה - יש לנו סקרים שנותנים את הנתונים ממה הציבור מודאג – וסוגיות של פגיעה אישית בתחומי הכסף, הבנקים, השכר, דברים שקשורים לפרט. אני יכול לומר ששלושת התחומים האלה מכוסים היטב – גם הבנקים, גם התחומים האישים וגם כמובן החשמל, המים ודברים שהפרט דואג להם. שואלים אותנו כל הזמן האם נכון ליצור אגירה, ואנחנו עונים שבתחזית כפי שאנחנו רואים אותה לא נכון לעשות כך. בכל מקרה, עד ליום הבאג עוד יש לנו מספיק זמן למצוא נקודות שהן יכולות להיות בעייתיות ועליהן לתת אינפורמציה לציבור.

אני כבר רוצה להתייחס להערכתך על הבנקים. בישיבה הקודמת מצאנו שהתשובה של הבנקים לא מספקת. גם ממעקב בתקשורת השתכנעתי בכך עוד יותר. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שבשבוע הבא ביום שלישי בשעה 12:30 תהיה פה ישיבה עם איגוד הבנקים ועם מנהלי בנקים כדי לעמוד בדיוק לא רק על מידת ההיערכות שלהם אלא על מידת המחוייבות שלהם במקרה שכן תהיה תקלה זו או אחרת ומה מידת המחוייבות שלהם כלפי כל האזרחים. לפיכך אנחנו מבקשים גם את משרד ראש הממשלה וגם את חברי הכנסת לבוא ובאמת לראות אם אכן התשובה מספקת אותנו והאם האמירה לציבור שהוא יכול להיות רגוע, אגן יש מאחוריה משהו. אני עדיין לא השתכנעתי.

אני אשמח אם הנושא הזה ייבדק לעומקו ודרך הוועדה תצא התמונה שלמה מצבנו בעולם הבנקאות. זה רק יכול לעזור.

זה פתח להסברה כולה. על מנת שהציבור לא ייכנס לפאניקה, הוא צריך לקבל הסברה אמינה.

העברת מידע יזום, אמין, באופן שוטף ועדכני על ההתקדמות.

אם זה צריך לעשות לפני שמרגיעים.

אין פאניקה. השימוש במונח פאניקה מייצר חלק מהפאניקה. הציבור שלנו, גם במתקפת הטילים שהיתה לפני פרק זמן לא ארוך, כשאמרו שהציבור בפאניקה, כששאלו את השאלות האמיתיות ועשו את הסקרים האמיתיים, הציבור שלנו הוא ציבור מבוגר, הוא לא בקלות נכס לפאניקה וכלן גם אין סיבה בבאג 2000 להיכנס לפאניקה. אם ניצור פאניקה מיותרת, יהיו מרוויחים ממנה ואלה הם כאלה שלא צריכים להרוויח.

אנחנו שמענו שהיו בדיקות של מערכות גדולות כמו מערכת הבריאות, מערכת החשמל וכו'. רצוי לעשות בדיקה של כמה מערכות ביחד כדי לראות איזו אינטראקציה יש בין המערכות, בגלל שאינטראקציה זה חלק מאוד חשוב של באג 2000. השאלה היא האם יש תכנית מן הסוג הזה.

לא רק שיש אלא שהוקם פורום מיוחד שנקרא פורום התשתיות בראשותו של מנכ"ל חברת החשמל, מר רפי פלד. הפורום הזה עובד זמן ארוך מאוד והוא מרכז בתוכו את כל האינטגרציה שנדרשת בין חשמל, מים, תקשורת, תחבורה, רמזורים. בכל ההשפעות העיקריות, יש שני משפיעים עיקריים, חשמל ותקשורת. הגורמים העיקריים, האינטגרציה ביניהם נעשתה בצורה מאוד מעמיקה כולל משחקי הדמייה, כולל העברת חברת החשמל לשנת 2000 בפועל. זאת אומרת, המערכות העיקריות המייצרות חשמל, המובילות חשמל, עובדות בשנת 2000, כך שהמעבר לגביהן כבר לא קיים. הצפי הוא שאם יהיה כשל, הוא כשל נקודתי מקומי שיש לו צוותים שיכולים לטפל בו.

הדרכה והנחיית הגופים השונים והציבור באשר לעשה ואל תעשה היא מאוד לא פשוטה. אנחנו לא מתכוונים לצאת באיזה שהוא מסע שאומר תעשה ככה או אל תעשה כך, אלא אנחנו נותנים לטבע לנהוג נכון ואנחנו נספק את המידע.

כמובן הנושא שהיושבת ראש העלתה, אמינות בהסברה. אסור לנו לומר משהו שהוא לא נכון ולכן כל הדברים שאנחנו נדווח עליהם יהיו כמיטב יכולתנו אמינים ומלאים.

איך תיעשה בפועל האינפורמציה לציבור? דרך אמצעי התקשורת?

יש תכנית מפורטת שמשלבת את רוב אמצעי התקשורת. אמצעי התקשורת היחיד שאנחנו לא עושים בו שימוש מכוון הוא הטלוויזיה כי הם פשוט מאוד יקרים, אבל אנחנו עושים שימוש בכל האמצעים האחרים, החל מפרסום לעסקים הקטנים שאנחנו נפרסם, פרסום לציבור החל מאוקטובר. בשבוע הבא מתוכננת מסיבת עיתונאים עם השר רמון ומנכ"ל המשרד, שבעצם פותחת את מסע ההסברה. הגדרנו שאנחנו נפתח את מסע ההסברה הלאומי החל ממחצית אוקטובר וזה יוצא בשבוע הבא. מכאן והלאה יש תכנית מסודרת שנבנתה ואם תרצו אפשר יהיה לפרט בפרטי פרטים כולל מתי. זה יהיה רציף החל מאוקטובר ועד ליום הבאג עצמו, כאשר המסר העיקרי הוא שמדינת ישראל נערכת, לא צפויות תקלות חמורות וכדאי שתהיה היערכות לשיבושים מקומיים שאותם אולי לא נוכל לזהות או לצפות. המסר הזה הוא נכון. זאת אומרת, ברמה הלאומית של המערכות העיקריות, המוכנות היא כזאת שאנחנו לא צופים כשל שיגרור אחריו אפקט דומינו ויוביל בצורה גורפת עד כדי יצירת בעיה. בכל מקרה אנחנו נערכים כדי לתת מענה גם למצב חמור מהצפוי.

הממשלה יושבת עם האצבע על הדופק – זו הגדרה יחסית ברורה והיא גם נכונה. העברת מידע להיערכות ומוכנות השירותים החיוניים תהיה שוטפת. חברות התשתית העיקריות ערוכות. אין צפי לשיבושים ויש צוותים לפתרון של בעיות אם וכאשר יהיו.

אם אתם רוצים פירוט נוסף, יש לנו כאן חוברת שלמה שנותנת פירוט בתתי-שורות של איך עושים את מסע ההסברה, איזה חוברות מפיקים, איזה מודעות וכו'. אני חושב שזה מיותר לעשות את זה בהרכב הזה, אבל אם תרצו להעמיק, החוברת כאן.

אני בטוחה שיעבירו את החוברת לכל חברי הכנסת שיוכלו להעיר הערות במידה שיהיו להם.

אין בעיה להפיץ את זה לכולם.

בבקשה להעביר למנהלת הוועדה והיא תעביר לחברי הכנסת.

כאמור, אין בעיה להפיץ לכולם ואני חושב שיש שם את התשובות ברמה הפרטנית כפי שאתם דורשים.

היו עוד כמה שאלות ששאלת ואני רוצה להשיב עליהן בכותרות.

משלחת לאוסטרליה. לא נדרשת משלחת, אבל אנחנו אכן חוברים בגופים העיקריים – שהם גופי התשתיות וגופי התקשורת – למדינות שבהן תופעת הבאג מתחילה קודם ואנחנו מקבלים את האינפורמציה אלינו ורואים איך זה משפיע. לא כל דבר דומה, אבל אנחנו מחוברים ורואים מה התופעות שקורות כדי לנסות לראות כיצד זה משליך עלינו.

תחום איכות הסביבה. אנחנו עשינו עבודה פרטנית עם המשרד לאיכות הסביבה שבה מצאנו שיש כאלפיים מפעלים – אני לא קורא להם זיהומיים כי זו הגדרה כבדה וגורפת – שיש להם חומרים שאם קורה משהו, זה יכול להיות לא נעים. מתוכם יש 800 שבהם מידת הסיכון יכולה להיות יותר גבוהה אם הם לא מטפלים. בעצם מה שקרה בחודשים האחרונים הוא שהמשרד לאיכות הסביבה התמקד באותם מפעלים עיקריים ועברו מפעל מפעל – עוד לא סיימו את כל המפעלים – ונבדקת רמת המוכנות עד כדי הוצאת צווי סגירה למי שלא יהיה מוכן, וזה בסמכות של שני גופים: גם המשרד לאיכות הסביבה וגם הרשות המקומית. לשני הגופים האלה יש סמכות כלפי המפעל עד כדי צו סגירה אם הוא לא יהיה מוכן לסוגיית באג 2000.

אני מבקשת לרשום בענין הזה שהוועדה מבקשת לקבל עדכון בעוד כחודש שיאמר מה הבדיקה הפרטנית העלתה ומה המימצאים באותם מפעלים.

הרשות המקומית היא הכתובת לפניות הציבור בבעיות שונות שיתרחשו?

ודאי. טלפון 106 כפי שאנחנו קוראים לו, שהוא בעצם מחבר כל אזרח לרשות המקומית שלו, הוא יהיה חלק ממוקדי המידע. אנחנו החלטנו שלא יקום מרכז מידע אחד שיתן תשובות כי אין יכולת לרכז במקום אחד את כל התשובות המקצועיות. אם אזרח פונה בנושא בנקים למרכז מידע, לא ידעו לתת לו תשובות טובות. לכן כל גוף יקים מרכז מידע. מה שאנחנו נעשה, אנחנו מפיצים לכלל הציבור את רשימת מרכזי המידע לכל נושא. זה יופץ דרך מסע הפרסום שלנו ובעצם כל מי שתהיה לו שאלה ספציפית, יידע לאן להתקשר.

מרכזי 106, 101, 103, 102, בזמן הבאג יעבדו ברוב המקומות. זאת אומרת, רשויות קטנות שלא רוצות להפעיל מרכז באותו יום, לא תחוייבנה כי כנראה לא צריך, אבל ברשויות הגדולות יותר, גם ה-106 יעבוד בליל ששי-שבת.

אני רוצה להודות לך על הסקירה. אם קודם הבענו את המחאה, צריך גם להביע את ההערכה ואני חושבת שהרבה מאוד מעל הסוגיות שחברי הוועדה העלו קיבלנו תשובה. תוך כדי הדיווח ביקשנו אחרי מה אנחנו מבקשים לעקוב, במיוחד אחר תכנית ההסברה שעוד לא הצלחנו לראות, ואני מקווה שהדברים יתקדמו ושהתקלות תהיינה רק מקומיות.

אני רוצה לשאול לגבי קטע מסויים שלא הוזכר כאן, אלא הוזכר על ידי יושב ראש הכנסת. האם עומדת השאלה איך לא יקרה משהו מסוג מה שקרה ביפן לאחרונה? האם יש טיפול מיוחד? אני חושב שאם יש סכנה אמיתית שיכול להיות כשל טוטאלי?

כמובן שהבדיקה של באג 2000 במפעלים בטחוניים רגישים שיש בהם סיכון מיוחד נעשתה לעומקה ואני יכול לומר פה באחריות מלאה ששני הכורים, כורי המחקר, הכורים האטומיים, נבדקו ולא נצפה שסוגיית באג 2000 תיצור איזה שהוא כשל באחד מהמקומות האלה. אתה שואל האם מה שקה ביפן יכול לקרות כאן, אבל זה לא קשור לבאג 2000. לא עניתי על השאלה הזאת אלא עניתי בהקשר של באג 2000. השאלה צריכה להיות מופנית למערכת הבטחון ועל זה אני לא יודע לענות לך כי אני לא יודע בדיוק מה קרה שם.

השאלה היא מאוד חשובה וכל ישיבה אנחנו שואלים אותה. מבחינה פרלמנטרית האחריות היא על ועדת החוץ והביטחון ולא על הוועדה שלנו. הפיקוח על היערכות לקראת באג 2000 על גורמי הביטחון, הצבא והתעשיות. אין ספק שהענין הזה הוא קריטי.

לגבי תופעת הקרינה והסכנות. יש לנו מחר בשעה 9:00 בבוקר ישיבה על פרוייקט חץ שמתכוונים להקים עכשיו באזור של מועצה אזורית מנשה וזאת חרף התנגדותם הנחרצת של התושבים. אין ספק שהתקלה המאוד קריטית קרתה ביפן היא חלק מהדיון שנקיים מחר.

תוספת קטנה לגבי החוברת לעסקים קטנים. מאוד התלבטנו כיצד נכסה ונשלח לכל בעלי העסקים הקטנים, מה עוד שיש גם בעיה עם הגדרת עסק קטן. אנחנו נשלח את החוברת לכ-150 אלף בדיוור ישיר ועוד לכ-50 אלף באמצעות האיגודים השונים, לשכות המסחר וכו'. בחשבונות החשמל שכולם מקבלים באוקטובר-נובמבר יש פנייה שלנו שאנחנו מוכנים לשנת 2000 ובתוך חוברת ההסבר לגבי באג 2000 יש פנייה לבעלי העסקים הקטנים שבמידה שמי מהם לא קיבל את החוברת, יפנה ל-103 של שחברת החשמל ואז הוא יקבל את החוברת. כלומר, על ידי כך נכסה את כל העסקים הקטנים.

אלוף במילואים שפר, רציתי לשאול אות ולבקש את התייחסותם לדו"ח הסנט האמריקאי שפורסם לפני שבועיים-שלושה והוא צופה כשל בנושא התקשורת הסוללרית בישראל, והוא מדגיש את ה נושא הזה והוא מדבר גם על תקשורת בכלל, קרי ה"בזק". מה קורה נכון להיום בסוגיות האלה?

יש לך את הדו"ח?

הדו"ח הזה פורסם על ידי הסנט ואפשר לראות את כולו באתר האינטרנט.

במקרה התקיים אתמול בערב אחד הדיונים השגרתיים אצלי והיה גם נציג משרד התקשורת. משרד התקשורת הציג את מוכנותו כאשר דובר גם במשרד התקשורת וגם ב"בזק" על פניו נראה שההיערכות של "בזק" שהיא המרכיב העיקרי בתשתית היא מאוד טובה. לדבריו של משרד התקשורת, בלי שירדתי לעומק, כל חברות התקשורת, כחמש או שש חברות עיקריות שעליהן מונחת עיקר התקשורת, מוכנות.

האם יהיה כשל סלולרי כן או לא? אני לא יכול לענות לך ולהתחייב שלא, אבל לטענת החברות לא צפוי כשל כזה. כל חברה תרגלה בכשלי באג 2000 הצפויים או הלא צפויים, ולכן אני יכול לומר שאחרי תרגול, ההערכה היא שלא יהיה כשל.

בכל אופן, פניית הוועדה היא לבדוק. איך נוצר הפער בין אותו דו"ח שלא ראיתי אותו לבין התרגול. הפנייה היא שהנושא ייבדק.

אם אפשר בשם הוועדה לבקש ממר שפר שיבדוק את הנושא הזה.

בדיוק מה שאני מבקשת, שלאור האינפורמציה הזאת הנושא ייבדק שנית.

הנושא ייבדק שנית אל מול הדו"ח של הסנט האמריקאי.

אני מלשכת עורכי הדין. אחת הסוגיות שהעלינו בוועדות הראשונות, עוד בזמנו של חבר הכנסת לובוצקי, היה הנושא של הניסוי של כל ה נושא של הוצאות באג 2000. הייתי רוצה לקשר את זה דווקא בנושא של עסקים קטנים.

אחד הדברים שהתלבטנו, איך יראו את ההוצאות האלה, כתיקון או כהשבחה, כאשר מבחינת מס הכנסה יש לזה משמעות כספית מאוד רחבה, מאחר ואז ההוצאות של באג 2000 מתחלקות בעצם לכמה שנים במקום לאותה שנה. מס הכנסה בזמנו הוזמן כמה פעמים לוועדה וכל פעם הם אמרו לנו שעקרונית הם מוכנים שיראו את זה כתיקון ולא כהשבחה, אבל עד היום פורמלית אין כל הצהרה שלהם בענין הזה. לדעתי במידה ומס הכנסה כן יתן הצהרה שזה יהיה כתיקון, אפשר להשתמש בזה כתמריץ להרבה מאוד עסקים קטנים ולנצל את הענין הזה כדי להחליף ציוד או לקנות ציוד כי עסקים קטנים ברובם, ההתאמה שלהם זה החלפת ציוד כי אף אחד לא יעסוק שם בהחלפת צ'יפים. אני חושב שאם מס הכנסה ייצא בהצהרה שיראו את כל הנושא של עסקים קטנים כתיקון ולא כהשבחה, יהיה בזה דווקא תמריץ כן לגרום לאותם עסקים לפעול להחלפת הציוד.

אנחנו מבקשים שהנושא ייבדק ושהוועדה תקבל תשובה על כך.

אני רוצה לציין ולהדגיש שאנחנו בהחלט רוצים לכבד הצעות השקעות. אנחנו מאוד רוצים למנוע – כחלק ממניעת הפאניקה – מצב בו עורכי-דין יעשו שימוש לא מושכל עקב חששות ובעיות של אנשים. אני רוצה להעביר את הדברים באופן פורמלי אל לשכת עורכי הדין. אני מקווה שדברי הובנו ואני עומדת מאחוריהם.

הדברים הובנו, אבל הבעיה ש-95% מעורכי הדין לא יודעים מה זה באג 2000.

הייתי רוצה להוסיף בקשר לעסקים הקטנים. בעקבות החלטת ועדת השרים מחודש ספטמבר, משרד התעשיה והמסחר החליט לצאת במסע הסברה ספציפי לנושא עסקים קטנים. זה יבוא בנוסף למסע הסברה כללי שנעשה על ידי משרד ראש הממשלה וחברת החשמל. בעצם אנחנו ערוכים ונמצאים עכשיו במחצית המבצע הזה. כנראה שלקראת אמצע אוקטובר נתחיל אותו ונמשיך אותו במהלך שבועיים.

אני מקווה שאתם עובדים בתיאום כדי שלא תיווצר כאן כפילות.

כן.

אנחנו באים להזהיר את העסק הקטן כאשר אתם באים להרגיע אותו ואת כלל הציבור בפרסומת שלכם.

אנחנו מרגיעים את הציבור ואתה צריך להזהיר את העסק הקטן ולומר לו שכדאי לו להיות מוכן כי הוא ייפגע. העסק הקטן לא ייפגע במדינה אלא הוא יפגע בעצמו.

זה ברור. זוהי האסטרטגיה שהוכנה. אם אתם רוצים לקבל פרטים, אני יכול למסור לכם, כיוון שהיא כבר הוכנה ובעצם מתכוונים לקבל את פרטי הפרסום כבר בימים הקרובים ולהתחיל את המבצע באמצע אוקטובר.

תודה. תעביר בבקשה למנהלת הוועדה עותקים.

לפי הנתונים שלנו מעט מאוד עסקים, החליפו תוכנה להנהלת חשבונות שלהם או עשו לה שידרוג. מה שיקרה הוא שבחודשים האחרונים יווצר לחץ אדיר על אותן החברות שיצטרכו לבצע את זה ויהיה חוסר כוח אדם שיוכל לטפל בזה. אז יכולה להיות קריסה של אותם עסקים קטנים בגלל הנושא של הנהלת חשבונות. רצוי שגם לנושא הזה תהיה איזו שהיא התייחסות, גם של מס הכנסה וגם של משרדי ממשלה. כמובן שצריכה להיעשות הסברה בנושא הזה וכבר אתמול היה צריך להתחיל בזה.

נאמר כאן שהרשויות המקומיות תהיינה מוכנות, אבל אני רוצה לומר שבמועצות האזוריות זה לא כמו שנאמר וכי המצב הרבה יותר טוב. אנחנו השקענו הרבה אנרגיה, זמן, מחשבה ובסיוע של גדי אייזנרייך גם כסף. יש לנו במועצות האזוריות יתרון וזה בגלל פתרונות. יש בעיות בנושא של גנרטורים. המצב אצלנו הרבה יותר טוב מאשר אצל העיריות. אם המועצות האזוריות יבצעו את מה שאנחנו הכנו עבורן בחוברת הזאת, לא תהיה שום בעיה למועצות האזוריות לעבור לאלף הבא בקלות.

עוד נקודה אחת מנקודת מבטו של הצרכן ואני חושב שהנושא הזה הוא מאוד חשוב. דווקא משום שמערכת ההסברה נפתחה מאוחר, הדבר הזה מטבע הדברים יוליך לעומס על חברות, דבר שהוזכר כאן כרגע, חברות שנותנות שירות. חברות שנותנות שירות לדעתי לא יעמדו בלחץ. כלומר, בחודשים נובמבר ודצמבר תהיה הצפה והתנפלות, תהיה האמרת מחירים, יכול להיות שהשירות שיינתן לא יהיה שירות מספיק טוב ומנקודת המבט הזאת יכול להיות של משרד מסחר ותעשיה יש איזו שהיא משימה מאוד לא פשוטה שהיא לפקח על שירות טוב ואיכותי בתקופה של לחץ.

ברצוני להתייחס לדבריו של חבר הכנסת איתן שנאמרו בתחילת הדיון בקשר למה שיוצא מכנסת ישראל למדינה עצמה. דיברו כאן הרבה על ההסברה שנעשית באמצעות פרוספקטים ודרך האינטרנט, לא להיכנס לפאניקה וכו', אבל אם מדברים כאן על מצב חירום, היה כאן איזה דיבור באוויר על השוואה בין הפאניקה בזמן מלחמת המפרץ וזה אומר שמכאן עלול לצאת שאנחנו בישראל כן פוחדים והפרוספקטים ניתנים סתם ככה.

אני רוצה לסכם את הדיון והשאלה הזאת תהיה בדיוק בפתח הסיכום.

אני חושבת שכולנו מוכרחים לשמור על האיזון והמינון הנכון בין לא להרגיע יותר מדי לבין לבלום חרדת יתר. אין לי ספק ששם המשחק הוא בדיוק האיזון הנכון.

אני מסכימה שאנחנו לא רוצים להכניס את המדינה לשבוע היערכות ואני מקווה שיושב ראש הכנסת גם ישים לב לדברים ולפנייתנו. עם זאת, פנייתי אל הממשלה – ואני רוצה לברך על הצעדים שנעשו – שבתוך ההסברה לציבור יושם דגש רב על הכותרת שרשומה אצלכם: מילוי ואקום המידע במידע מוסמך ומניעת בהלה. על מנת שהאנשים יקבלו באמת פרופורציות ויכולת לכלכל נכון את מעשיהם, חייבים לתת מידע לשאלות שהציבור שואל, למשל האם לאגור או לא וכו'. זה אמור גם לגבי נושא התרופות. נתתי כדוגמה גם את נושא הבנקים.

זו תשובתי לך וזו תשובה לכולנו. אני רוצה לברך על התשובות שכבר קיבלנו.

אנחנו נמשיך לעקוב גם אחרי השאלות שהועלו פה וגם אחרי התפתחות הדברים. אני חושבת שגם הממשלה, גם הוועדה, גם פורום התשתיות, השלטון המקומי והאחרים עשו צעד גדול. אני רוצה לצטט את מבקר המדינה שאמר לאחר הישיבה הקודמת שאילו ה"כניסה למהלך שלישי ורביעי" שנעשתה בישיבה הקודמת היתה נעשית חצי שנה קודם, דו"ח המבקר היה נראה אחרת.

עם זאת, לא בשאננות ולא בהרגעה שאין לה מקום, אנחנו נמשיך את הטיפול.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:25