הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן

2
הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
31.8.99
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
שהתקיימה ביום שלישי, י"ט באלול התשנ"ט (31 באוגוסט 1999), שעה 10:00

היערכות ישראל לבאג 2000.

חברי הוועדה: ענת מאור - היו"ר
מיכאל איתן
יעקב ליצמן
עסאם מח'ול

גלעד דואק - עוזר מנכ"ל משרד ראש הממשלה
אמיר עציוני - יועץ לענייני תיקשוב ומידע בהיל"ה, משרד ראש הממשלה
אריה רסלר - יועץ בנושא באג 2000 במשרד ראש הממשלה
דרורית שטינמץ - מרכזת בנושא באג 2000 במשרד ראש הממשלה
יצחק קליין - סגן החשב הכללי, משרד האוצר
עו"ד נטע דורפמן - הלשכה המשפטית, משרד האוצר
עו"ד מיכל עקביה - הלשכה המשפטית, משרד האוצר
יצחק כהן - משרד האוצר
ארנון בן-עמי - ראש מל"ח, משרד הביטחון
אל"מ יעקב נגל - רמ"ח תוכן במפא"ת, משרד הביטחון
זעירא יעקב - משרד הביטחון
מאיר ריבא - יועץ למשנה למנכ"ל, משרד הבריאות
ברכה רגב - מדענית ראשית, משרד הבריאות
גדי אייזנרייך - יו"ר מינהלת באג 2000 ברשויות המקומיות, משרד הפנים
עוזי הלמן - עוזר יו"ר מינהלת באג 2000, משרד הפנים
אורה שובע גינדין - סמנכ"ל למינהל, משרד התשתיות
אברהם ארביב - מנהל אגף מחקר ופיתוח, משרד התשתיות
עו"ד טנה שפניץ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
פרופ' מרדכי בשארי- מנכ"ל משרד המדע
פרידה סופר - סמנכ"ל, משרד המדע
אבי הר-אבן - ראש אגף חלל, משרד המדע
תנ"צ אורי אנגלהרד- ראש מינהל טכנולוגיות, המשרד לביטחון פנים
עדנה גביש - משרד הבינוי והשיכון
יעקב מורשת - סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, משרד התחבורה
סופיה מינץ - מנהלת מינהל למיכון ומערכות מידע, משרד החינוך והתרבות ד"ר אורנה ברגרזון - לשכת המדען הראשי, המשרד לאיכות הסביבה
עדנה פריס - יחידת המחשב, ההסתדרות
צבי חרפק - מנהל אגף מערכות מידע ומחשבים, חברת החשמל
עו"ד גבריאל כהן - לשכת עורכי הדין
עו"ד עדי קידנר - לשכת עורכי הדין
שוקי מאירי - סמנכ"ל החברה לאוטומציה, מרכז השלטון המקומי
שמעון בוקשפן - יועץ למדע ומיחשוב ברשויות המקומיות,מרכז שלטון מקומי בועז שני - מנכ"ל נ.ס.ר להתיישבות בע"מ
אלי הכהן -עיתונאי ומומחה אינטרנט
תמר פלני - יועצת עצמאית לפרוייקטים קהילתיים
דוד אסינג - כתב "קול ישראל" באנגלית

ענת לוי

סיגל גורדון



היערכות ישראל לבאג 2000

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה שמוקדשת לנושא היערכות המדינה לבאג 2000.

בפתח הישיבה ברצוני ליידע כי הישיבה היתה אמורה להתקיים בנוכחות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי קוצ'יק, והבוקר קיבלנו הודעה, שנבצר ממנו להגיע בשל ישיבה דחופה עם ראש הממשלה שנקבעה לשעה עשר ורבע, ולאחר מכן עם שר העבודה והרווחה. מסרתי לו ואני מוסרת גם לכם, שאני מבינה את הלחצים, אבל יחד עם זאת, איננו יכולים לוותר ואיננו מוכנים שלא לשמוע את הדיווח הישיר והעדכון מפי מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הוא התחייב לעשות כן ואנחנו ניידע על מועד לישיבה בנוכחותו בהקדם.

לא נבטל את הישיבה הנוכחית, נשמע מנציגי משרד ראש הממשלה תשובות בענין ההתחייבויות לפני חודש.

ברשותכם, לפני שנדון בנושא עצמו, אני רוצה לעדכן את חברי הוועדה בענין עבודת הוועדה. ראשית, לגבי העברת הסמכויות: הממשלה תסיים בהקדם את העברת הסמכויות במשרדים. פנינו לייעוץ המשפטי בכנסת על מנת להכין את הניסוח המדויק שעומד על העברת הסמכויות מוועדת החינוך והתרבות אל הוועדה שלנו בנושא תרבות וספורט. יושב ראש ועדת הכנסת הבטיח שיקיים את הישיבה עוד במהלך הפגרה, מייד כאשר הנושא יוסדר בממשלה. ברגע שזה יעבור בוועדת הכנסת, הדבר יונח על שולחן הכנסת ולאחר מכן הוועדה שלנו תיקרא: ועדת המדע התרבות והספורט.

שנית, בישיבה בנושא האינטרנט, מרבית הדוברים הזעיקו אותנו שהנושא העיקרי הוא: היערכות לשימוש רציונלי ומושכל של האינטרנט. איש לא מתכוון להפחית בחשיבותו, נהפוך הוא כל נושא המדע, הקידמה, התרבות, האופקים, חשובים מאוד, אבל צריכים להיות מודעים לסכנות ולצרוך אותו באופן נכון על ידי תוכנית חינוכית במערכת החינוך. מנהלת הוועדה העבירה בשמי מכתב לשר החינוך והתרבות ונקבעה איתו ישיבה ל- 10 בנובמבר.

הוועדה העבירה פניה למשרד התקשורת, למשרד החינוך וליושב ראש ועדת הכספים בענין הנחות לשימוש באינטרנט לבתי ספר. אין לנו תשובה עדיין בענין.

לגבי סיורים הקשורים לבאג 2000, ביקרנו בחברת החשמל, חבר הכנסת מח'ול, חבר הכנסת מוחמד כנעאן ואנוכי היינו עדים לתרגיל שערכה חברת החשמל. הסיור היה חשוב ומענין. מכאן אנחנו מגיעים למסקנה שנלווה עוד הרבה תרגילים. חברי הוועדה הוזמנו לתרגיל הבא במשרד הבריאות, בתאריך 9 בספטמבר, בשעה 13:00. אני מזמינה את חברי להשתתף בתרגיל על מנת לבדוק כיצד מערך הבריאות נערך לקראת המעבר לשנת 2000.

היערכות ישראל לבאג 2000. אני רוצה להזכיר, אנחנו לא נשמע דיווח כללי אלא אנחנו מבקשים להיות מדווחים איך התקדמו העניינים מהתאריך 3 באוגוסט. בזמנו הפנינו שאלות עיקריות אל משרד ראש הממשלה ולא קיבלנו תשובות.

1. בנושא השלטון המקומי. אני מבקשת לקבל דיווח גם ממשרד ראש הממשלה וגם מנציגי מרכז השלטון המקומי שנמצאים פה, אנחנו מבקשים לדעת מה התקדם בנושא השלטון המקומי.

2. המידע לציבור. דיווחתם שאתם מתכוונים לתת רמה זו או אחרת של דיווח בין אם לכל בית אב ובין אם בדרך התקשורת. מה נעשה בענין?

3. העסקים הקטנים.




4. מהי תשובתכם בנוגע להמלצתנו, שתהיה משלחת לאוסטרליה או לכל מדינה אחרת שנמצאת 8-10 שעות לפנינו למען העברת מידע בקו חם. מהם הלקחים וכיצד מתקשרים כאשר באג אלפיים פוגע באמצעי התקשורת?

אני שומעת שמייקרוסופט מתכוונת ליידע את 200 אלף הצרכנים שלהם. האם יש חברות נוספות המיידעות את הציבור?

מה עם ההיערכות של הכנסת עצמה? דיברנו על כך בישיבה שהתקיימה בענין משרד מבקר המדינה. בינתיים מתברר שמשרד מבקר המדינה לא ערוך לבעיית באג 2000.

אני מציעה שלא ניכנס לביקורת על המבקר. עם זאת, היינו ערים לכך, הועברה אליי פניה בכתב, מדוע דוח המבקר יצא כל כך מאוחר. אני רוצה להזכיר שהיתה ביקורת ביניים לקראת עבודת הדוח. אני חושבת שהם נכנסו להילוך גבוה יותר כתוצאה מהדיונים ומהדוח. אם כך, נברך על העשייה ולא נהפוך למבקרי המבקר.

אני רוצה להתנצל על אי הגעתו של מנכ"ל ראש הממשלה, הוא נקרא לדיון דחוף אצל ראש הממשלה בנושא התקציב. עד אתמול בשעות המאוחרות של הלילה עבדנו על הכנת החומר בצורה מסודרת בכל הקשור לדיווחים שנדרשנו אליהם בוועדה המשותפת של ביקורת המדינה וועדת המדע.

אני רוצה להתייחס לאותן נקודות הלא מקצועיות לגבי ההיערכות, בעיקר בנושא ההסברה. התקיימה ישיבה של ועדת העל לפני כשבוע וחצי, ב- 24 באוגוסט, במסגרתה קיבל משרד ראש הממשלה את האחריות לרכז את כל נושא ההסברה לשני גורמים עיקריים: העסקים הקטנים והבינוניים. לצורך הענין, אנחנו נערכים ממש בימים אלה להוצאת חוברת לאותם עסקים בשיתוף פעולה עם חברת החשמל ואני מקווה שהחוברת תופץ לאחר החגים ותגיע בדיוור ישיר אל אותם עסקים קטנים.

ראשית, בכמה עסקים מדובר? שנית, אנחנו לא מבינים מה משמעות המילה: מקווה?

כרגע אנחנו עורכים את החוברת. שלב הביצוע יהיה לאחר החגים. מדובר ב- 150 אלף עסקים קטנים. כמו כן, במסגרת ההסברתית, אנחנו נערכים לקמפיין רחב לציבור הרחב שבמסגרתו אנחנו עדיין בוחנים את הדרכים הנכונות במסגרת התקציב שיאושר להפצת המידע הרלוונטי והנכון ביותר לציבור ובעיתוי הנכון ביותר.

אין לנו עדיין מידע כיצד יהיה הקמפיין, באיזה אמצעי תקשורת, באיזה עיתוי?

אני יכול לדווח שבמסגרת הוועדה הוחלט על הקמת פורום הסברה.

זאת שמענו בישיבה הקודמת. אני רוצה להדגיש, את התאריך 1 בינואר אי אפשר לדחות.

כפי שאמרתי, במהלך החודש הקרוב הדברים יהיו ברורים יותר, הדברים נעשים בימים אלה. ההסברה מתוכננת לצאת לפועל בסוף החודש, לאחר החגים.

לגבי היערכות הרשויות המקומית, אנחנו עדיין לא מסופקים מההיערכות של הרשויות המקומיות. היתה ועדה ענפית שהתקיימה ב- 22 באוגוסט של הרשויות המקומיות אשר במסגרתה דווח על ההיערכות או אי ההיערכות המושלמת של הרשויות המקומיות. מנכ"ל משרד ראש הממשלה ביקש פעם נוספת להאיץ את הנושא הזה. דיברתי בענין הזה עם מנכ"ל משרד הפנים וגם עם גדי אייזנרייך, האחראי בנושא במשרד הפנים. נשקלת האפשרות להקפיא תקציבים לרשויות מקומיות שלא ידביקו את קצב ההיערכות הנדרש.

חשוב לזכור, לגבי התשתיות העיקריות, קרי, חשמל, מים, טלפון, אנחנו מקבלים התרשמות חיובית מאוד כי קיימת היערכות טובה ואין צפי לקשיים משמעותיים ביום הבאג. קיים המשך טיפול שוטף מול כל הגורמים הרלוונטיים על ידי דיווחים. מר רסלר עוזר לנו בקבלת הדיווחים.

צריך לזכור שקיבלנו מצב נתון לא טוב ואנחנו מנסים להדביק את הקצב בצורה משמעותית עד ל- 1.1.2000, היום שאותו לא ניתן לשנות.

בבדיקה שערך משרד הפנים, התרשמנו שהבעיה לא מתרכזת ברשויות הקטנות והבינוניות אלא ברשויות הגדולות. לכן, ההחלטה שלנו לשים דגש על הרשויות הגדולות מכיוון שברשויות הקטנות רמת האוטומציה אינה גבוהה. חלקן מהרשויות מקבלות אספקת מים ישירה ממקורות בפרט שרמת ההיערכות של מקורות היא טובה מאוד.

החלטנו לשים דגש על הרשויות הבינוניות והגדולות מכיוון שרמת הדיווחים שלהן אינה מספקת. יחד עם מטה משרד הפנים הוחלט לזמן את הרשויות הגדולות שכוללות 70% מהאוכלוסייה ולקבל דיווח ישיר מהרשות המקומית מהאנשים שעוסקים בנושא. נתגבר על בעיית אי הדיווח ונוכל לקבל תמונת מצב מקיפה יותר על מרבית הרשויות המקומיות.

אנחנו ממשיכים לקבל דיווח מהמשרדים באופן שוטף, אנחנו מנתחים את הדיווחים הללו ובהתאם לכך מפנים הערות למשרדים השונים לתיקונים בהתאם.

יחד עם זאת, נערכת פעילות אינטנסיבית של הוועדות, ועדת התשתיות בראשות רפי פלד, ועדת הרשויות המקומיות בראשות גבי אייזנרייך, ועדת התחבורה בראשות מר מורשת.

בנושא התשתיות, הבנו שהצוות האחראי על התשתיות אינו עוסק בנושא הביוב. מה התקדם בענין הזה שהועלה בזמנו בחריפות?

שנית, בסיור שערכנו בחברת החשמל עלתה שאלה בענין הדלק, מי אחראי בנושא תשתיות הדלק והסכנות הטמונות בכך?

נושא הדלק הוא באחריות פורום התשתיות, כמו כן, נושא הביוב באחריות משרד התשתיות, אבל מכיוון שהרשויות המקומיות עוסקות גם בביוב, הנחנו אותם לעסוק גם בנושא הביוב ובהתאם לכך הוצאנו הנחיות. לא הצלחנו ליצור קשר עם הממונה על הנושא בנציבות המים, ננסה ליצור עמו קשר על מנת לבדוק אם יש להם מידע בנושא היערכות שלהם לקראת באג 2000.

אני מבקשת שלישיבה הבאה יגיעו נציגי משרד התשתיות, נציג נציבות המים, נציגי משרד הפנים, נציג משרד ראש הממשלה, ואני מבקשת לקבל עדכון מה קורה בנושא ההיערכות בתחום הביוב.

נשמע גם את יוסי קוצ'יק?

כן.

אני שמח מאוד שאת נוכחת לדעת שלא צריך לעשות פוליטיקה מכל דבר. בממשלה הקודמת כאשר המנכ"ל לא הגיע את התרעמת על כך מאוד והבטחת לנו שהפעם הוא יגיע.

חבר הכנסת איתן, בראשית הישיבה ציינתי כי אני רואה זאת בצורה מאוד לא חיובית שמנכ"ל משרד ראש הממשלה לא נמצא איתנו. שנית, הבוקר הוא התקשר ונתן הסברים לכך. שלישית, הוא התחייב לבוא והוא אכן יבוא. רביעית, זאת הפעם הראשונה שהוא לא הגיע.

זאת לא הפעם הראשונה, אבל האמת היא שהוא לא כל כך חיוני, אם אריה רסלר נמצא כאן - זה בסדר, הוא לא יוסיף יותר ממה שאריה יכול לספר לנו.

למרות ההערות שלך, הוא חיוני מאוד והוא גם יגיע.

חבר הכנסת מיכאל איתן, אני עד לכך שהמנכ"ל ישב על הנושא הזה עד לשעות המאוחרות של הלילה.

אני לא אומר שהוא לא דן בענין, אני רק אמרתי שהוא לא יגיע כמו שקודמו לא הגיע. כל הנסיונות לתאר כאן שחל כאן שינוי והממשלה הקודמת לא היתה בסדר בתחום הזה ורק הממשלה הנוכחית התחילה לעשות שינויים ומפנה, זה פשוט טיוח ושקר, עשיית פוליטיקה שלא במקום. לא הייתי נזקק לכך אילולא היו מנסים לתאר זאת בצורה זאת. חבל לתת גיבוי לדברים כאלה. בואו נהיה ענייניים, מדובר בבעיית באג 2000, מדובר בענין מקצועי, ענין שאפשר לעשות אותו בלי פוליטיקה.

אני רוצה להעלות מספר נושאים חשובים שעלו בוועדת העל שכינס מנכ"ל משרד ראש הממשלה. פרט לנושא התשתיות הקשורות לרשויות המקומיות שדווח על ידי גלעד דואק הועלה גם הנושא של המשרד לאיכות הסביבה והיערכותו לטיפול בגופים בעלי פוטנציאל זיהומי. המשרד הזה קיבל על עצמו את האחריות המיניסטריאלית שהתבקש לקבל בזמנו ממשרד ראש הממשלה ונערך לנושא בהתאם. המשרד מכין שאלון שימלא אותו בנוכחות נציגיו במפעלים השונים. המשרד הודיע שכמאתיים איש יעסקו סביב הנושא של מילוי השאלון וקבלת מצב היערכות של המפעלים השונים. כמו כן הוא התבקש להכין גם תוכניות המשך למקרה שמפעלים אחרים לא יהיו מוכנים. הוא הבטיח שידווח על כך בישיבה הבאה.

משרד התמ"ס לא קיבל על עצמו את האחריות המיניסטריאלית המתבקשת ולא לקח על עצמו את הטיפול ברשתות השיווק.

אנחנו לא מסתפקים בכך שנושא מל"ח ייתן כיסוי בנושא המזון, אנחנו חושבים שבאמצעים פשוטים מאוד ניתן להכין את רשתות השיווק לאספקה שוטפת עם הפרעות מינימליות. זה כרוך בעבודה מינימלית בלבד. אנחנו עומדים על כך שמשרד התמ"ס יקח על עצמו את הטיפול בנושא וזה יעלה בדרגים הבכירים ביותר.

בנק ישראל - קיבלנו דיווח שהבנקים עדיין לא קיבלו החלטה, הם שוקלים את האפשרות להוציא יתרות מודפסות ללקוחות. אנחנו מתמרצים את בנק ישראל לבצע את המהלכים הדרושים בכדי שתתקבל החלטה כזאת.

מדוע?

הבנקים טוענים שהציבור יכול לקבל את היתרות באמצעות המכשירים השונים.

אני לא מבין מדוע צריך לנקוט במהלך כזה. אם הבנק אומר שיהיה בסדר, מי אתה שתגיד שלא יהיה בסדר ותגרום לו להוציא הוצאה כספית נוספת?

אנחנו חושבים שצריך להרגיע את הציבור.

על חשבון מי אתה מרגיע את הציבור, על חשבונך או על חשבון הציבור?

על חשבון הבנקים.

בסופו של דבר הציבור ישלם את ההוצאות הללו.

אני רוצה להעביר בפניכם מידע, הצעה שהעליתי בפני חלק ממנהלי הבנקים - נקיים על כך ישיבה עם פתיחת המושב - שלא די שהבנקים יוציאו תדפיס, הם צריכים לחתום לכל אזרח שמעונין בכך, שהם יכבדו את כל מה שיש לו בבנק, תהיינה אשר תהיינה התקלות.

אני לא מבין למה צריך להלחיץ את הציבור.

עלול להיות מצב שבנקים יאמרו שהכל נמחק והם לא מכבדים התחייבויות. חבר הכנסת איתן, אני מציעה שנשמור זאת לישיבה עם מנהלי הבנקים ונבדוק כיצד מבטיחים שבכל סיטואציה אפשרית אם תהיינה תקלות, האזרחים לא יצאו מופסדים בעקבות החסכונות.

על פי מיטב הבנתי, הבעיה המרכזית היא בענין המזומנים, כך אני קורא. לא צריך להפחיד את הציבור שהחסכונות יכולים ללכת לאיבוד. חסכונות לא ילכו לאיבוד. אנשים עלולים לחשוב שב- 1 בינואר הם עלולים להפסיד את החסכונות והם מסוגלים להוציא את הכסף. אתם תצרו בהלה ובעקבות כך החוסכים יוציאו את חסכונותיהם.

או הפוך, אם יהיה להם ביטחון שהבנקים יכבדו בכל מקרה, הם לא יוציאו את הכסף.

בשביל מה אנחנו עושים זאת, מה ההיגיון בכך? אני רוצה שיקום מומחה אחד שיאמר שיש סכנה שאדם שיש לו תוכנית חסכון לאחר ה- 1 בינואר הוא לא יוכל לקבל את כספו. שיקום מומחה אחד ויאמר זאת, למה הפוליטיקאים צריכים להגיד דבר כזה?

שאלת תם, מדוע שלא יחייבו את הבנקים לתת מסמך משפטי מחייב שהם ישאו בכל תוצאה?

מי אמר שהם לא מחויבים? מה פתאום ב- 1 בינואר, למה לא ב- 20 בפברואר? לבנק יש חובה כלפי המפקידים והחובה הזאת מנוהלת על ידי חוק ועל ידי המפקח על הבנקים ועל ידי בנק ישראל. לא קרה שום דבר חדש שצריך להפחיד את הציבור. יהיה אסון אם הציבור יגיע למסקנה שעלול להתרחש דבר כלשהו וכולם ירוצו לבנקים. החובה של הבנק כלפי האזרח היא לא רק ב- 1 בינואר.

חבר הכנסת איתן, זאת הדילמה ועל כך נדון בישיבה מיוחדת.

אני רוצה להדגיש, שאנחנו בטוחים שרמת ההיערכות של הבנקים מצוינת, אין לנו ספק בכך. אין לנו גם ספק שהבנקים לוקחים גיבוי לפני יום המעבר. גם כאנשי מקצוע אנחנו יודעים שניתן להשתמש בגיבויים הללו כך שלא יקרה מצב שלמישהו ייעלם הכסף. העלנו את הנקודות הללו בגלל חששות לא רציונאליות של הציבור.

נושא היערכות משרד הבריאות עלה גם בוועדת העל. על פי הדיווחים, ההיערכות של משרד הבריאות טובה למדי. עלתה השאלה לגבי הנושא של הסתמכות בציוד חיוני על הצהרות יצרנים. אנשי משרד הבריאות נתבקשו לדווח בוועדת העל הבאה, מה הנימוקים לגישה הזאת ואיזה מבדקים מדגמיים נעשו על הציוד.

בענין משרד הבריאות, ברצוני להזכיר שעל כך דנו בהרחבה בישיבה הקודמת והשתכנענו מדברי ד"ר לב על מידת ההיערכות. שאלנו שאלה שנותרה ללא תשובה ואני מבקשת לקבל על כך תשובה ממשרד הבריאות בנושא של הצורך בחלוקת תרופות לתקופה של חודש או חודשיים במיוחד לחולים כרוניים וקשישים התלויים באופן שוטף באספקה סדירה של תרופות.

הם דיווחו בישיבה האחרונה שמבחינת מלאי התרופות הם ערוכים ומוכנים.

איך ציבור הצרכנים יידע על כך? האם זה יחולק מראש?

משרד הבריאות יוציא הנחיות בענין.

אני חושב שהדבר מיותר מכיוון שעל ידי כך יוצרים פניקה.

אין תוכנית לחלוקה מוקדמת, יש תוכנית להגדלת מלאי בבתי החולים ובבתי המרקחת מעבר לסטנדרט שהוא ממילא כולל מלאי של מספר חודשים ולכן לא צריכה להיות בעיה בנושא.

כאזרחית שמלווה את הוועדה הזאת למעלה מחצי שנה, ברצוני לנסות לעורר כאן את הציבור או הנציגים לתופעה שכדאי שכולם יתנו על כך את הדעת. תחום ההתמחות שלי הוא פרוייקטים קהילתיים ואני עוסקת בפן הקהילתי והכנת הציבור לקראת באג 2000. אנחנו נמצאים במצב מוזר מאוד, מרוב באגומניה רוב האנשים מתעסקים במחשבים, ומצד שני, מל"ח יכנס לפעולה רק כאשר כל המערכות תקרוסנה. באמצע נמצא ציבור רחב מאוד של המשפחות שלנו, החברה, הקהילה, בתוך החברה יש גם את החוליות החלשות, נכים, קשישים, חד הוריים וכו', עד לרגע זה אין שום התייחסות לציבור. הואקום הזה לא ישאר הרבה זמן. מי שעובד היום עם הציבור ומדבר על באג 2000 יודע שהאזרחים מסתובבים עם הרבה סימני שאלה.

בואו לא ניצור פאניקה, יש לי חדשות בשבילכם, אנשים שואלים, מתכננים ומתייעצים מה לעשות עם הכסף. אין סודות, האינטרנט פתוח, המדיה חוגגת בנושא, יש כתבות אינסופיות וכותרות שעושות הרבה פרסומת ורייטינג ממאות חולים ומאות פצועים. אנחנו פשוט לא מטפלים בציבור הרחב והכל יתפוצץ לנו בפנים.

מה יתפוצץ לנו בפנים בדיוק, מה יהיה?

הבעיה היא לא בעיה של מחשבים. התחילו לדבר בנושא הבנקים, הציבור שואל, האם בטוח שהכסף יישאר בבנק? עוד כמה שמועות, זה לא חשוב איפה הן תתחלנה, אנשים יפנו לבנקים וימשכו את הכסף. כל ההיערכות של הבנקים לא תהיה שווה אם האנשים ימשכו את הפקדונות.

דוגמה נוספת, התנפלות על סופרמרקט. חלק מהאנשים כבר אוגרים מזון אבל הם עדיין מתביישים לספר על כך. הם חוששים מההיערכות של הסופר עם קופה רושמת, ברגע שינקו את המדפים, כל מערך האספקה והמלאי לא יעמוד במבחן.

הציבור מבוהל ואינו יודע מה לעשות. הפתרון שאני מציעה הוא להקים מינהלת. חוברת אחת לא תספיק וחלק מהציבור הגדול לא קרא את הספר. יש צורך במערך דינמי, להקים מינהלת שתהיה בקשר עם הציבור ובכל כמה ימים יתווסף חומר למדיה על פי הצרכים של הציבור ועל פי ההיערכות. אותו מרכז צריך להיות גם מרכז מידע שיקלוט משוב מהתושבים על מנת לראות מה מטריד את התושבים ובכדי לתת מענה רחב לציבור. אותה מינהלת צריכה להיות מוכנה לעזור לכל הרשויות.

לא ייתכן שמשרד הבריאות יוציא חוברת, חברת חשמל תוציא חוברת והבנקים יוציאו חוברת.

למה לא?

רוב הציבור לא קורא זאת.

המינהלת צריכה להיות מורכבת מאנשים מתחום מדעי החברה. אין לי שום דבר נגד אנשי המחשבים, אני נשואה לאחד מהם, אבל מרוב מחשבים לא רואים את הפרט, את הגורם האנושי. כדאי להיות כמו המדינות המתקדמות והמתמודדות עם באג 2000. במינהלת צריכים להיות פסיכולוגים על מנת שלא תיווצר פאניקה. החברה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה מבחינה בטחונית שאנשים יתחילו לרוץ ולהסתובב באפילה.

בין המומחים ידוע שהחשש הוא לא מכשל של באג 2000 אלא מהתגובה של החברה ושל הציבור הגדול שלא מוכן. כדאי שנתחיל לשים תשומת לב לציבור כי הציבור תוסס.

אפשר לקבל את ההצעה של גברת פלני, לצרף לצוות שעובד עם משרד ראש הממשלה גם את האספקט הזה. בזמנו דיברנו על כך שיהיה מסע הסברה לציבור, נכון דרורית? מה קורה עם מסע ההסברה לציבור?

הם דיווחו על כך שזה נמצא בהליך הכנה וזה אמור לצאת לאחר החגים. אני גם מציעה לאמץ את ההצעה של תמר פלני, להיעזר בידע, להקים צוותים של אנשים מתחום מדעי החברה, פסיכולוגים וכדומה.

במסע ההסברה יש למנוע תופעות של בהלה המונית, כלומר, שאנשים יוכלו להיערך בצורה מפוכחת ולא להגיע להיסטריה. את זה יש לעצב בתשומת לב בהתחשב במה שנאמר כאן.

לדעתי צריך לנצל עיתוי כמו למשל החופשה המרוכזת ב- 26 לספטמבר של משרדי הממשלה ומרכז השלטון המקומי. משרד האוצר משבית את כל המערכות שלו בין ה- 26 ל- 30 לספטמבר. החשב הכללי הוציא הוראה שלא ייצא תשלום מהמדינה בתאריך הזה. אנחנו לוקחים את כל המערכות, הופכים את השעונים, מאיצים את התאריך ועושים ניסוי על כל המערכות. לדעתי זהו ניצול טוב של נסיון. משרד האוצר עושה זאת, משרד החינוך עשה יומיים כאלה, מי שלא עשה זאת עד היום זה חמור וכדאי לנצל את העיתוי הזה, יש זמן של שלושה חודשים לתיקונים.

אני רוצה לדווח לכם, שכאשר דיברתי עם אחותי שחיה בקנדה, הנושא של באג 2000 עלה. קנדה נחשבת לאחת הארצות המתקדמות ביותר בטיפול בנושא. משרדי הממשלה שולחים מכתבי מידע לכל אזרח, מיידעים אותו על בעיות העלולות להתרחש ומה הפתרון לבעיה. המשטרה ביטלה את כל החופשות שאמורות היו להתקיים חודש לפני וחודש אחרי מכיוון שהם נכנסים לכוננות ספיגה. זה המצב בקנדה.

לפני העדכון בענין חברת חשמל, ברשותך אני רוצה להתייחס לנושא שהעלתה תמר פלני. יש לי את העונג להשתתף בחודשים האחרונים כמעט בכל הפורומים שנערכים בנושא הזה. מרבית הדיונים שמתקיימים בכל המקומות הם בנושא הזה, חלקם בצוותים מצומצמים וסגורים וחלקם נרחבים יותר. לא עוסקים כבר בכלל בנושאים טכניים של אנשי מחשבים, אלא עוסקים בכל הקשור בתרחישי כשל, בפרט בתפירה בין גופים ובכל הנושא ההסברתי. אלה הנושאים העיקריים שעומדים היום על סדר היום.

אני רוצה להדגיש, כבר בישיבה הראשונה אמרנו שצריך להעביר מידע וכאשר המידע הוא אמין - הציבור מאמין. לכן לחצנו וביקשנו לבקש תשובות של חוברות ההסברה, בהיקף, בתפוצה. זאת התביעה שלנו.

על פי מיטב הבנתי, המידע שהועבר עד היום היה אמין ופתוח. הוקמו מספר צוותים היושבים בישיבות עבודה. בצוותים האלה נמצאים אנשי מדעי החברה, גם פסיכולוגים וגם אנשי הסברה. נקודת המבט ברוב המקרים, מה נכון לעשות מבחינת הציבור, זאת נקודת המבט שממנה מתחילים.

היום מדברים כל הזמן על תיאום בין הגופים. זאת אומרת שקו ההסברה יהיה אחיד. גם אם כל ארגון וכל חברה ייצאו עם שלהם, יהיו עדיין מסרי על כלליים שהם אמינים ונכונים ותחת אותם מסרי על כל אחד מהגופים יוציא גם את הדוברות שלו ואת ההסברה שלו אבל הדברים יהיו מתואמים.

קמפיין ההסברה המתכונן מתוכנן ברמה התקשורתית הכוללת, טלוויזיה, רדיו, עיתונים וכנסים, ויש דילמות מתי להתחיל ובאיזה עוצמה.

לגבי קנדה, יש הרבה דברים שאפשר ללמוד ממנה, אבל אנחנו לא חושבים שצריך ללמוד את החמרת היתר שנקטו בקנדה, ארצות הברית ובריטניה. שם עשו החמרות יתר וכל תופעות ההגירה בולטות מאוד. אם נצא בפרסומים רחבים כמו למשל הדוגמה שנתן האדון הנכבד, שהחופשות במשטרה ובצבא בוטלו לגמרי - ברור מה האזרח הפשוט יבין מהדברים.

מה לגבי התרגיל שנערך בחברת חשמל? מה הלקחים שהופקו?

כפי שדיווחנו כבר בעבר, סיימנו את ההיערכות וחברת חשמל מוכנה לקראת באג 2000. עשינו מספר רב של תרגילים, אומנם התרגיל ביום חמישי קיבל הד תקשורתי גדול אבל הוא היה אחרון בסדרה של תרגילים. עשינו 25 תרגילים עד התרגיל שהיה ביום חמישי. התרגילים שעשינו היו תרגילים משני סוגים. סוג אחד של תרגילים: תרגילים שבודקים את התאימות של המערכות. כלומר, זאת הזזה של שעונים קדימה לשנת 2000 ומשחק שלם במשך ימים או שבועות עם אירועים של שנת 2000 שאכן כל השדרוגים, ההסבות והבדיקות עברו בסדר. עשינו מספר רב של תרגילים בכל הרמות.


הסוג השני של התרגילים שערכנו הוא לבדיקת תרחיש כשל על מנת לבדוק איך אנחנו יודעים לפעול. עשינו למעלה מ- 500 תרחישי כשל על מנת לבדוק איך החברה פועלת כאשר מתחיל כשל בנושא מסוים. כשלים שניתחנו הם גם כשלים חיצוניים כמו תלות שלנו בתקשורת, במים, במימן וכדומה. בדקנו גם כשלים פנימיים בתוך החברה, כשל בתחנות כוח, תחנות משנה, מערך החלוקה, מערך התקשורת הפנימי וכדומה. התרגיל האחרון שהיה ביום חמישי היה תרגיל מן הסוג השני, בדיקה של תרחישי כשל, במהלך שש שעות התרגיל הזרמנו כ- 170 ארועי כשל שונים בתחומים שונים החל מהתחום ברמת הכנת הכוח הבודדת והמשך בתחומים אינטגרטיביים כלליים ברמה של כלל החברה. מול אותם כשלים עבד צוות גדול של החברה ותרגל כיצד הוא פועל למרות הכשל. כשאני אומר צוות של החברה הכוונה היא ל- 2,500 איש שיישמו את התרגיל.

מה ההערכה, האם התרגיל תורם?

צבי חרפק?

בוודאי, הוא תורם בכמה כיוונים. ראשית, אנחנו בודקים את תרחישי הכשל עצמם, שקודם רק חיברנו אותם בישיבה סביב שולחן. תרחישי הכשל בעקבות התרגילים תוקנו. דבר שני שתוקן בעקבות התרגילים, הכנו פקודת מבצע, פקודת המבצע שהיא ההיערכות שלנו לאותו ליל מעבר עודכנה גם היא בעקבות התרגילים. כלומר, למדנו דברים נוספים שצריכים לשפר באותה פקודה. זה בעיקר התרומה של התרגיל.

הערה נוספת שקשורה לדיונים שנערכו אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אחד הנושאים שעלה שם והוא מצריך עוד עבודה רבה, נושא הרמזורים. מנכ"ל החברה יזם פעילות התנדבותית שלנו על מנת לכנס את כל הגורמים בנושא הזה ולנסות לדחוף ולקדם את כל מה שעוד אפשר וניתן לעשות בנושא הרמזורים על מנת להימנע ממצבי כשל שיכולים להיות קשורים בענין הזה ביום המעבר.

ראשית, בנושא ההסברה, המסר היום בכל הכנסים שמבוצעים ולא רק על ידי מל"ח הוא מסר שלוקח בחשבון את התנהגות הציבור ומנסה לא לגרום ללחץ מיותר ולפאניקה מיותרת בציבור. במסגרת המשך הסיוע של מל"ח וההיערכות, ביצענו כנס תרחישים, הצגנו ששה תרחישי כשל ארציים, אנחנו מדברים על תרחישי כשל אפשריים שהסבירות להם לא רבה, סבירות נמוכה אבל בהחלט אפשרית. אנחנו לא מדברים על תרחישי כשל קטסטרופליים שהמשמעות שלהם להקים מדינת ישראל נוספת, תחליף למדינת ישראל הקיימת.

הנחת יסוד נוספת, התרחישים האלה חובקים מספר רשויות יהודיות ומספר תחומים ארציים.

דבר נוסף, התרחישים מטפלים בעיקר בתחום הסיוע לאזרח או קיום השירותים החיוניים לאזרח ולא בתחומים כלכליים שיכולים להשפיע על הפסדים של חברות. כמובן הם כוללים תאום ואינטגרציה בין המערכות השונות.

אפשר לקבל דוגמה לתרחיש?

דוגמה למן תרחיש כזה: בצפון הארץ הפסקת חשמל מלווה בבעיות מים, מלווה בבעיות תקשורת, בעיות תחבורה וכו', אלה סוגי התרחישים. אנחנו רואים בתרחישים האלה מנוף נוסף לתרגול כלל המערכת במדינת ישראל למצבי חירום בכלל ולא רק לבאג 2000. אנחנו "מנצלים" את הנושא של באג 2000 על מנת להעלות בסדרי גודל את ההיערכות של כלל החברות במשק, כולל הרשויות המקומיות, כולל משרדי הממשלה לחירום בכלל.


אנחנו מדגישים, שהתרחישים האלה באים לתרגל את המערכת בכל הרמות וכך אנחנו רואים זאת כתרגול. אין ספק שהסבירות של התרחישים האלה היא נמוכה, אבל חייבים לעשות אותם בצורה הזאת אחרת אי אפשר לתרגל את המערכות.

כמה תרגולים מתוכננים מהיום ועד ל- 1 בינואר?

הזמנו פורום של 250 איש לכנס הזה וחילקנו כ- 250 חוברות הכוללות בתוכן את ששה התרחישים. אני חוזר ואומר, החוברות האלה זה לא ראה וקדש, מעבר להן אפשר להרחיב לעשרות תרחישים, הדוגמה היוצאת מן הכלל היא חברת חשמל שעשתה מאות תרחישים חיצוניים ופנימיים.

איך יהיה התרגול מכאן ואילך?

ראשית, כל מערכת בפני עצמה ממשיכה לעסוק בתרגילי כשל שלה. ב- 12 באוקטובר אנחנו נערכים בכפר המכביה לבצע משחק מחשבת או סיור מוחות שבו נדון בשלושה תרחישים מתוך ששה תרחישים שחילקנו בשלושה חדרים נפרדים עם אותן רשויות רלוונטיות. נבצע ניתוח של אותם תרחישים ומתן פתרונות אפשריים לאותם תרחישים. זה חלקו הראשון של התרגיל שיתבצע בפורום מצומצם יחסית של אותן רשויות שיצטרכו לעסוק בפתרון לשלושת התרחישים. אחר הצהרים אנחנו נרחיב את הפורום לפורום רחב מאוד שישמע על הפתרונות של התרחישים ומזה יוכלו ללמוד ולקחת לעצמם, להפיק לקחים וליישם זאת בהמשך.

באותו פורום ועל פי המלצה, נוסיף גם את הנדבך של נושא ההסברה כדי שנוכל לבחון מתן תשובות בתחום ההסברה לאותם תרחישים, וזה כחלק מההיערכות של כל פורום ההסברה. התרחישים האלה יאפשרו היבט נוסף, להראות לציבור תשובות אפשריות בהתאם לכשלים שיכולים להיות.

למרכז השלטון המקומי יש שתי מסגרות על, האחת - מרכז שלטון מקומי, השניה - משרד הפנים. למעשה, אנחנו עובדים יחד, "בראש אחד", כאשר חברת הבת, קרי, חברת המחשבים, החברה לאוטומציה, מתייחסת לנושא בעיקר של מערכות מידע.

בישיבה קודמת דיווחתי על הפעילות של הוועדה שהוקמה. הנהלת מרכז השלטון המקומי בישיבתה מיום 19 באוגוסט, קיבלה דיווח על המלצות הוועדה, אישרה אותן והמליצה בפני כל הרשויות המקומיות.

מתי, באיזה כנס, מה מידת היישום והביצוע, ומי עושה את המעקב?

במסגרת אותה ועדת היגוי הקיימת אנחנו מתחילים לעקוב אחר הביצוע כאשר אנחנו נעזרים במשרד הפנים על מנת לשמור על קשר ישיר עם הרשויות המקומיות.

אני רוצה להמשיך עם הדיווחים שדיווחנו בשתי הישיבות הקודמות, אנחנו ממשיכים במעקב אחר הבקרה והתקצוב של הרשויות המקומיות בנושא באג 2000. במסגרת הפעילות שלנו אנחנו מתמקדים בעיקר בנושא מערכות תשתית: מים, ביוב, רמזורים וכו'.

בנושא מים, ב- 5 לחודש אנחנו מקיימים במשותף עם המרכז לשלטון מקומי יום דיון מיוחד למנהלי מחלקות מים וביוב לנושא באג 2000. היום הזה יתמקד בבעיות הייחודיות של מים וביוב, כשלים, תוצאות, השלכות והיערכות. אני מקווה שבמהלך היום הזה יועבר המסר של נושא המים והביוב. שימת דגש מיוחדת בכמה מקומות קריטיים כגון, הכינרת, טבריה, אילת ואתרים רגישים בנושא המים.

עד היום הקצנו 20 מיליון שקל ל- 80 רשויות מקומיות. בנוסף לזה הקצנו עוד 16 מיליון שקל היתרי אשראי לרשויות מקומיות נוספות. בבדיקה נמצאים עוד פרוייקטים בסדר גודל של כמה עשרות מיליוני שקלים.

במהלך ספטמבר אנחנו מתכוונים לערוך שני ימי עיון נוספים בשני מחוזות, במחוז הדרום ובמחוז המרכז. בנוסף לכך, החברה לאוטומציה מארגנת יום עיון נוסף.

במהלך יוני הוצאנו דיווח לרשויות המקומיות. בימים אלה ביקשנו בקשה לדיווח נוסף, הפניה יצאה לרשות המקומית, ראש הרשות, הגזבר והאחראי על באג 2000. הודענו בצורה חד משמעית, רשות מקומית שלא תדווח, יעוכבו לה מענקים ולא יאושרו הלוואות. כל זה מתווסף למכתב שהוציא שר הפנים אל כל ראשי הרשויות.

בנוסף לכך, ביקשנו מכל הממונים על המחוזות להזמין אליהם את כל הרשויות המקומיות ולמלא שאלון אצלם במחוזות, והכוונה היא שעד מחצית ספטמבר הפעולה הנ"ל תסתיים.

ביחד עם משרד ראש הממשלה אנחנו מתכוונים לקיים מפגש ל- 40-50 רשויות מקומיות גדולות והן תצטרכנה לדווח לנו על היערכותן בנושא התשתית.

מה לגבי תרגולים ברשויות המקומיות, ובפרט לגבי תרגול חירום בכלל?

התקיים תרגיל כשל בעיריית באר שבע עם 15 תסריטים מסוגים שונים, יש לנו כבר מסקנות מהתרגיל הזה ועוד נעביר מסקנות לכל מי שצריך. אנחנו מתכוונים להפיץ את המסקנות לכל הרשויות במהלך אוקטובר.

תרגיל נוסף מתקיים בעיריית אשדוד. היה תרגיל התנעה בעיריית חדרה ויתקיים תרגיל נוסף בחדרה. הכוונה היא, לנסות לעשות ככל שניתן, לזמן את כל הרשויות המקומיות שנמצאות בסמוך לאותם תרגילים על מנת שיפיקו לקחים.

התרגיל בעיריית אשדוד יתקיים ב- 14 באוקטובר. רשויות מקומיות מהאזור תוזמנה.

בנוסף לזאת, יש עדיין 50 רשויות מקומיות שסייענו להן והן וטרם דיווחו לנו. אין זה אומר, שרשויות מקומיות שלא מדווחות - לא עושות. לא בהכרח.

לגבי הרשויות המקומיות הערביות - חלק גדול מהרשויות המקומיות הערביות מבצע. רמת המודעות נמוכה יחסית, אנחנו משתדלים לסייע ככל שניתן. יחד עם זאת, ישנן רשויות שאנחנו מסיירים ומבקרים שם ויחד מקיימים דיון בענין.

סייענו ל- 20 רשויות והכוונה להגיע עד תום השנה ל- 50-60 רשויות מרכזיות, ממגוון שונה של רשויות ולהעביר את המסרים שלנו.

באיזה מידה יש קשר עם המועצות האזוריות ועם הקיבוצים?

במועצות האזוריות קיימת ועדת מחשוב של המועצות האזוריות המייצגת 53 מועצות אזוריות. אחת לחודש אנחנו יושבים עם הוועדה הזאת, ובמסגרת אותה ועדה תקצבנו שני מודלים של תוכניות כשל בשתי מועצות, האחת - מועצה גדולה עמק חפר, המועצה השניה נמצאת בסמוך למפעלים רגישים באזור חיפה והיא מועצה אזורית זבולון. את התוכניות הללו אנחנו מתכוונים ליישם בכל המועצות האזוריות.

אני מבקשת לקבל על כך דיווח בישיבה הבאה.

אני מקווה שנוכל לדווח בישיבה הבאה על תוכניות הכשל הללו. תוכניות אלה תיושמנה בכל המועצות האזוריות. בנוסף לזה, אנחנו מנחים את כל הרשויות המקומיות להכין תוכניות כשל במסגרת השאלון שהפצנו. אנחנו גם אוספים מידע בנושא היערכות לכשלים.

בסיור שערכנו במטה יהודה גילינו כמה נושאים והפננו את תשומת לב הוועדות החקלאיות של המועצות האזוריות בענין: 1. רפתות. 2. לולים מבוקרים. 3. בריכות דגים. 4. מפעלים מזהמים שנמצאים גם בקיבוצים. יושב ראש ארגון המועצות האזוריות הפיץ את כל החומר לכל ראשי המועצות האזוריות.

מערכות המידע בשלטון המקומי יעבדו גם בהנחה של תסריטי כשל די חמורים מסוג של הפסקות חשמל בחלקי הארץ או קריסה של מחשבים בחלק מהרשויות.

מה כולל הביטוי מערכות מידע?

מערכות המידע המרכזיות כוללות דוחות חניה, תלושי ארנונה, רישום לחינוך, הנהלת חשבונות, תלושי שכר וכדומה. לא מדובר ברמזורים, על כך אתייחס אם יהיה זמן.

הכנו תסריטי כשל, הזמנו ציוד רזרבי מהספקים, אנחנו משתמשים בפריסה הארצית שלנו, כלומר במאה מחשבים מרכזיים ברשויות המקומיות כדי לעשות גיבוי הדדי. אם יהיה חשמל - מערכות המידע יעבדו.

בהתייחס לדבריו של איציק כהן, מספר רשויות מקומיות יערכו ניסוי כולל, ישביתו את הרשות ויעשו ניסוי כולל של מערכות המידע ברשות. למרות כל הנסיונות שעשינו במעבדה שלנו, סביר להניח שנמצא מקום לשיפורים.

לגבי מחשבים מרכזיים, כ- 3% מהרשויות המקומיות טרם שידרגו את הציוד שלהם, בעיקר רשויות שיש להן בעיות כלכליות.

ב- 14 בספטמבר אנחנו עורכים כנס למנהלי מערכות מידע.

מה זאת אומרת: לא שידרגו את הציוד?

רשויות שיש להן מחשבים ישנים שלא יעברו את שנת 2000, הן קיבלו איום חמור - - -

שוקי, תעביר לי את השמות.

למה הוא צריך להעביר לך את השמות? למה תופעה כזאת צריכה לעלות בישיבה כזאת, למה לא מטפלים בה? הרי כבר מאוחר להתחיל לטפל בזה. אם אתם יודעים, למה לא טיפלתם? שם בטוח יהיה כשל מערכת.

בדיווח הראשון שנתנו למנכ"ל משרד הפנים כ- 25% מהרשויות היו במצב הזה. בדיווח הראשון שמסרתי למשרד ראש הממשלה בממשלה הקודמת היו 15% והיום ירדנו ל- 3%. כלומר, יש תהליך מדורג ואנחנו לא מטאטאים זאת מתחת לשטיח.

אני רוצה להבין, בתוך ה- 3% נמצאות גם רשויות גדולות?

לא. מדובר בדרך כלל ברשויות קטנות ועניות.

תן דוגמה של מערכת כזאת. מה ההוצאה הכספית הכרוכה בשדרוג?

כמה עשרות אלפי דולרים בודדים ברשות, לפעמים מדובר באלפי דולרים.

זאת כנראה בעיה של סדר העדיפות ברשות ולא בעיה של התקציב המרכזי. אם הרשות היתה רואה זאת כדבר חשוב היא היתה מצליחה לגייס את הסכום.

אני רוצה להצטרף לדברים של גדי אייזנרייך, שבעצם הרשויות המקומיות מוכנות, אבל יש רשויות שנמצאות בשוליים. עם 3% עדיין אפשר להתמודד.

ב- 14 בספטמבר אנחנו עורכים כנס למנהלי מערכות מידע. דיברתי על גיבוי הדדי, שזה אומר, שכבר באוקטובר אנחנו מתחילים לקחת גיבויים ראשונים על מנת לשמור אותם אצלנו, כך שאם תהיה קריסה או הצפה של ביוב אנחנו נוכל להפעיל את המערכות אצלנו במרכז. אנחנו רוצים להאמין שמערכות המידע מוכנות.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמר תת אלוף ארנון בן עמי, מרכז השלטון המקומי החליט, שתוכניות הכשל יוכנו במסגרת מנגנון המל"ח הקיים. ועדת המל"ח המקומית, בעצם ראש הרשות הוא יושב ראש ועדת מל"ח מקומית, מוזמנים למודלים של תוכניות הכשל שהוזכרו כאן. כאשר אנחנו מתחילים להפיץ את המודלים של תוכניות הכשל ולמלא אותם בתוכן של כל רשות מקומית, מטה מל"ח מוזמן ומשתתף בעיצוב תוכניות הכשל.

המטרה למעשה היא, בואו נעשה הכל על מנת שלא תיווצר פאניקה. ועל כן, אילו לדוגמה, כל הבנקים היו מתחייבים כלפי בנק ישראל, שבנק ישראל ייצא בקריאה לציבור שהוא לוקח את האחריות על עצמו, הציבור יהיה שקט. או למשל, למה לאגור מצרכים ולהכניס אנשים לפאניקה? למה שמשרד התמ"ס לא יעשה באותו מסלול להבטיח את הדבר הזה שייעשה ממחסני החירום אם חס וחלילה יצטרכו את אותם מצרכים?

שמענו שחברת החשמל ערכה תרגולים והיא מוכנה, ואני מתרשם מאוד ממה שקראתי לאחרונה. אבל, מה קורה עם מערכות שנושקות לאותן מערכות של חברת החשמל? הרי היא איננה מערכת אחת. החשש שלי הוא, שמערכת אחת משפיעה על רעותה. אינני יודע למשל מה יקרה אם הטורבינות תעבודנה אבל כל מערכת הרמזורים לא יעבדו? מה יקרה חלילה אם מערכות פשוטות לא תעבודנה? אנחנו לא יודעים מה תהייה השפעתן. אפשר להתגבר על נושא אחד או על מקרים בודדים גם אם יהיה כשל.

יושבת ראש הוועדה אמרה שהוועדה מבקרת בתרגילים, לכן כאן המקום להזמין אתכם לתרגיל של משטרת ישראל בתאריך 7-8 לחודש. התרגיל יכלול את משל"ט, מרכז מידע, חדר מצב של האזרחים, חברת חשמל וכו'. התרגיל יהיה מענין ואתם מוזמנים.

תודה על ההזמנה, נתאם זאת עם מנהלת הוועדה, נעשה את המאמצים להגיע למרות ההתראה הקצרה.

במסגרת תרחישי הכשל, יש בעיות בתשתית, חשמל, מים וכו', יש אלטרנטיבות אחרות. רק בתשתית אחת עלול להיות צוואר בקבוק וזה בנושא התקשורת. מרבית התקשורת החליפית וזאת שמחליפה את החליפית, כולן נשענות על אותה תשתית. נכחתי בתרגיל שערך מל"ח כאשר כל אחד מהארגונים הציג את התסריטים. כולם מדברים על הישענות על תקשורת חליפית, אבל היא נשענת על אותה תשתית של בזק. עלול להיווצר מצב שבו הדברים הגדולים יעבדו, אבל התקשורת תיצור צוואר בקבוק.

למשרד האוצר יש פתרונות יצירתיים, כמה כדאי להשקיע בכך? אולי נשמע פעם אחת, מה האוצר מציע להוסיף?

האוצר מביא לשינויים מבניים והקטנת המונופול כמובן. אני פשוט נדהמתי עד כמה לא ערים לעובדה כאשר מדברים על תשתית סוללארית שעדיין נשענת על תשתית שצריך לקחת בחשבון.

בראיה הכוללת גם של משרד ראש הממשלה ודאי של המשק לשעת חירום, אנחנו מודעים בנושא התקשורת, שכל הבסיס נשען על תשתית בזק. בזק עושה מאמצים גדולים, אנחנו מקווים שכל ההכנות והניסויים על המרכזיות והתשתיות יסתיימו בקרוב. בכל מקרה, ישנן מערכות חלופיות כמעט מלאות או לחלוטין מלאות. בחברת חשמל יש מערכת תקשורת עצמאית לחלוטין שאינה קשורה לבזק. בחברת המים התארגנו לענין הזה. משטרת ישראל נערכת גם לענין.

אני רוצה לשאול את אריה רסלר, מה אתה יודע על מה שקורה בבזק?

אנחנו מקבלים אינפורמציה טובה למדי לגבי גופי התקשורת. אני רוצה לדווח כאן שכל גופי התקשורת עשו מבדקים מול בזק.

לא כולם. כל מערכות המחשב המודרניות היום נשענות על התקשורת ואם התקשורת לא תעבוד, הכל יקרוס. הרי גם היום, אחת ליום יש איזה תקלת תקשורת שלא מאפשרת לעבוד עם המערכות.

כל גופי התקשורת בדקו את עצמם מול בזק בנוסף למבדקים העצמיים.

אני רוצה לסכם את הישיבה: 1. אנחנו רושמים בפנינו את מחויבותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועומדים על כך שיופיע בפני הוועדה להמשך עדכון.

2. אין לי ספק שמכונת ההכנה עלתה הילוך. יותר ויותר מערכות נכנסו למהלך גבוה של הכנה.

3. לגבי התרגולים, אני שמחה לשמוע שמערך התרגולים גדל. ראשית, אנחנו מבקשים להמשיך ולהפיץ את רעיון התרגולים. שנית, ברשותך אריה רסלר, אנחנו מבקשים לקבל לוח של כל התרגולים הידועים לכם. אני פונה לכל הגורמים, נשמח לקבל הזמנה לתרגולים במועד מוקדם יותר, ננסה ללוות ולעקוב אחר התרגולים.

4. מערך ההסברה - אני רוצה לחזור על תביעת הוועדה, לקבל דיווח, כפי שאתם מגדירים אותו, שהוא בין החשובים ביותר. אי אפשר לדבר על תרחישים בלבד. למעשה, אנחנו נמצאים ארבעה חודשים בלבד לקראת ה- 1 בינואר. לכן, אני מבקשת שסעיף ההסברה יהיה סעיף מרכזי בדיווח של מנכ"ל המשרד. שנית, לשלב את ההיבט המקצועי ביחד עם ההיבט החברתי והקהילתי. שלישית, אני מבקשת שלישיבה הבאה יגיעו אנשים מתחום החברה שעוסקים בנושא. אנחנו רוצים לשמוע גם את אנשי החברה, איך הם מגיבים בענין ההסברה. אני מציעה שלא להכין את הציבור למצב של אפס אחוז תקלות. אני מסתמכת על דברי המבקר, לטפוח על השכם רק ב- 2 בינואר. הרי חלק מהתקלות הן הכרחיות, ולכן צריך למנוע את הפאניקה במצב שתהיינה תקלות בגודל סביר.

הועלתה כאן פניה שלציבור יהיו תחנות של טלפונים פתוחים. כלומר, מי שמעונין יוכל לקבל אינפורמציה ומידע בנוסף להסברה.

אני מברכת מאוד על התרגיל הכללי של היערכות מחשבים ב- 26 בספטמבר של משרד האוצר. שאלתי היא, האם אפשר להוסיף לזה לא רק את משרדי הממשלה ונציבות שירות המדינה אלא למשל גם את העסקים הקטנים?

משרד החינוך ערך תרגיל שעבר בהצלחה. בעקבות זאת, נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר מתכוונים גם לערוך תרגילים. חשוב לציין, לא ידוע לי שיש כוונה לערוך תרגילים בין משרדי ממשלה.

אם כך, אנחנו פונים למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה לבדוק אפשרות, כיצד נערכים ומתרגלים את כל המערכת הממשלתית והאם ניתן להרחיב זאת למערכת הציבורית?


אני רוצה לציין את ההתקדמות של השלטון המקומי, יש בהחלט התקדמות מהישיבה הקודמת. אנחנו מבקשים המשך דיווח לאחר הטיפול ברשויות שלא שיתפו פעולה.

בנושא התקשורת, אני מבקשת העמקה במידע. אי אפשר להיכנס לתחרות של בזק, אבל בכל זאת, נושא התשתיות לא קיבל תשובה מספקת בנושא התקשורת ועל כן אני מבקשת לבדוק זאת פעם נוספת.

אני מודה לכולם, שתהיה שנה טובה, הישיבה נעולה.







הישיבה ננעלה בשעה 11:45.