פרוטוקולים/ועדת מדע/1043



פרוטוקולים/ועדת מדע/1043
ירושלים, כ"ב באב, תש"ס
23 באוגוסט, 2000




פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי
יום שלישי, כ"א באב התשנ"ט (3 באוגוסט 1999), שעה 10:15

ענת מאור - היו"ר
אליעזר כהן (מ"מ היו"ר)
מוחמד כנעאן
יעקב ליצמן
אופיר פינס-פז

חבר הכנסת מיכאל איתן
פרופ' אלכס לובוצקי - יו"ר ועדת המשנה בכנסת ה-14
דרורית שטינמץ - משרד ראש הממשלה, מרכזת נושא באג 2000
עמנואל ורהפטיג - משרד ראש הממשלה, מנהל היל"ה
אמיר עציוני - משרד ראש הממשלה, יועץ לענייני תקשוב ומידע בהיל"ה
אריה רסלר - משרד ראש הממשלה, יועץ בנושא באג 2000
יפעת רוה - משרד המשפטים, עוזרת ראשית מח' ייעוץ וחקיקה
עו"ד טנה שפניץ - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש
תא"ל במיל' אברהם בר-דוד משרד הביטחון, יועץ ראש מל"ח
אל"מ משה זעירא - משרד הביטחון, סגן ראש אגף מל"ן
עו"ד נטע דורפמן - משרד האוצר, הלשכה המשפטית
ד"ר בועז לב - משרד הבריאות, משנה למנכ"ל
מר מיכה בר-חנא - משרד הבריאות, מנהל המח' לרישום סרטן
מר מאיר ריבא - משרד הבריאות, יועץ למשנה למנכ"ל
גנ"מ ער בן-דוד - המשרד לביטחון פנים, רמ"ח ביטחון בשב"ס
רפ"ק רחל מור - המשרד לביטחון פנים, מענ"א
גנ"מ יהודה קליינברגר - המשרד לביטחון פנים, רמ"ח מערכות מידע בשב"ס
נירה דובר - משרד החינוך והתרבות, מנהלת פרוייקט 2000
סופיה מינץ - משרד החינוך והתרבות, מנהלת מינהל למיכון ומערכות מידע
אוריאל רונד - משרד התחבורה, מבקר רשות שדות התעופה
אריק שוורץ - משרד התחבורה, מנהל מערכות מידע
פרידה סופר - משרד המדע, סמנכ"ל
מר גדי אייזנרייך - משרד הפנים, יו"ר מינהלת באג 2000 - ברשויות המקומיות
עוזי אלמן - משרד הפנים, מינהלת באג 2000 ברשויות המקומיות
מוטי סלע - המשרד לאיכות הסביבה, ראש אגף רישוי עסקים
עפרה פרנקל - המשרד לאיכות הסביבה, ראש אגף מערכות מידע
מאיר בן-בסט - משרד התקשורת, אגף פיקוח בזק ודואר
עו"ד גבריאל מאיר - משרד התקשורת, הלשכה המשפטית
ד"ר אהוד גלב - משרד החקלאות, אחראי על נושא המחשוב
תניב רופא - משרד החקלאות, כלכלנית בלשכת המדען הראשי
אריק פישל - הכנסת, מנהל יחידת המחשוב
צבי חרפק - חברת החשמל, מנהל אגף מע' מידע ומחשבים
עו"ד נעמי אסיא - לשכת עורכי הדין, יו"ר ועדת מחקר ופיתוח
עו"ד עדי קידנר - לשכת עורכי הדין
שמעון בוקשפן - מרכז השלטון המקומי, יועץ למדע ומחשוב
שוקי מאירי - מרכז השלטון המקומי, סמנכ"ל החברה לאוטומציה
אבי הר-אבן - מנהל סוכנות החלל
אלי הכהן - עיתונאי ומומחה אינטרנט
יצחק שלדוב - חבר הנהלת לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים השונים
ויקטור רוזנטולר - לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים, במקצועות הטכנולוגיים
ד"ר יובל קרניאל - האוניברסיטה העברית, מרצה לדיני תקשורת

ענת לוי

אסתר מימון

א. היערכות ישראל לבאג 2000.
ב. היערכות ישראל לנושא באג 2000, הצעה לסדר היום של חבר הכנסת מיכאל איתן


א. היערכות ישראל לבאג 2000.
ב. היערכות ישראל לנושא באג 2000, הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת מיכאל איתן

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבתה של הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, בקרוב ועדת המדע, התרבות והספורט. יש לנו היום על סדר-היום שני נושאים: האחד, היערכות ישראל לבאג 2000, והשני, רומן וירטואלי באינטרנט. חברי הכנסת הנוכחים: חבר הכנסת אליעזר כהן וחבר הכנסת ליצמן. נמצא אתנו חבר הכנסת לשעבר פרופ' אלכס לובוצקי, שריכז את הנושא בוועדת המדע הקודמת, בוועדת משנה. ועדת המשנה קיימה כעשר ישיבות.

יכול להיות שאנשי חברת מקורות החליטו לעשות את שביתת המים היום כהדגמה לוועדה לגבי תסריטים שעלולים להיות ב-1 בינואר 2000 עם בעיית המים. בעיות נוספות שעלולות להיות: בעיית החשמל, בעיית הבטיחות, בעיית הביטחון, בעיית הבנקים. יולדות כבר מתקשרות לדעת אם אפשר ללדת, לא יודעים אם ימריאו מטוסים.

אנחו מצווים ואחראים על ההיערכות המקצועית הנדרשת, ולכן כבר הודעתי, על דעת חברי הוועדה, שהוועדה לא יוצאת לפגרה. תאריך 1 בינואר 2000 לא יידחה, ואנחנו לא יכולים רק ב-4 באוקטובר להתחיל לשבת.

המדע לא יכול לנוח.

לפחות באג 2000 לא יכול לנוח. אם כן, אנחנו נקיים ישיבות ונפעל לאורך כל הפגרה בנושא של באג 2000 או בנושאים דחופים אחרים שיהיו.

הדבר השני הוא היערכות הממשלה. למעשה אנחנו ועדת כנסת, ועדה מפקחת, ועדה ציבורית, אנחנו לא הרשות המבצעת. חובת הביצוע היא על הממשלה, על-פי החלטתה היא מ-1998, אלא ששיתוף הפעולה עם מנכ"ל משרד הממשלה דאז לא היה מספיק הדוק.

אנחנו מברכים את מנכ"ל משרד ראש הממשלה החדש, מר יוסי קוצ'יק, על קיום ישיבת ממשלה בנושא זה לפני שבוע וחצי, ישיבה ראשונה. בישיבה הבאה נארח את המנכ"ל עצמו, שכן הוועדה חייבת לקבל דיווח שוטף, ומהמנכ"ל. עם זאת, לא רצינו לחכות עד לגמר ההיערכות.

אני מבקשת מנציג משרד ראש הממשלה, מר אריה רסלר, שייתן לנו תקציר על ההיערכות.

אני רוצה לסיים את הפתיחה ולומר: אנחנו נשב עד 11:30, אני מתנצלת על האיחור הקל. אנחנו לא נשמע דוח על מה שהיה בכנסת הקודמת, לא כי הוא לא חשוב, זה פשוט נמצא בפרוטוקול. אנחנו נפתח בדיווח קצר, מקסימום עד 7 דקות, לגבי ההיערכות של הממשלה, מה קורה בכל ההיבטים. על כך יגיב פרופ' אלכס לובוצקי. לאור הנסיון שלך תגיד מהן ההמלצות שלך לוועדה ולמומחים במשרדים השונים, מה עלינו לעשות בחמישה החודשים שנותרו, מהיום ועד ל-1 בינואר 2000. אחרי כן הדיון יהיה פתוח למומחים ולאנשי תקשורת ולכל מי שמעוניין לשאול ולהגיב. תודה רבה.

מר אריה רסלר, בבקשה.

אני אסקור את הפעולות השוטפות שהתבצעו עד היום, ואני אדגיש גם את החידושים בנושא.

קודם כול, משרד ראש הממשלה מרכז את הדיווחים של כל משרדי הממשלה, על-פי החלטת הממשלה מאוגוסט 1998. המשרד מנסה על-פי הדיווחים למצוא את המקומות שהטיפול בבעיה הוזנח, או שיש להאיץ את הטיפול, מקומות שלא קיבלו אחריות מיניסטריאלית על גופים שנמצאים תחת אחריותם, נושאים שנפלו בין הכסאות, נושאים שמשותפים למספר משרדים ומאפשרים טיפול מרוכז, וכמובן כל מיני בעיות ספציפיות נקודתיות.

שיטת העבודה מבוססת על ניתוח החומר הקיים, הסקת מסקנות מיידיות, הפקת דוחות מצב ופניות למשרדים בהתאם. בקשה לפעולות מתקנות במידת הצורך, כולל פניות טלפוניות, אם צריך לברר דברים שוליים.

הוקמו ועדות ענפיות - הוקמה ועדה לתשתיות לאומיות, אשר בראשה עומד מנכ"ל חברת החשמל, מר רפי פלד, ובהשתתפות נציגי משרד התשתיות, מל"ח וגופי התשתיות השונות.

הוקמה ועדה לגופים פיננסיים בהשתתפות נציגי בנק ישראל, משרד האוצר, איגוד הבנקים, מל"ח, התאחדות המלונות ונציגי הבנקים הגדולים.

קיימת ועדה לרשויות המקומיות. זהו גוף מטה שמרכז את הטיפול ברשויות המקומיות בכלל, ולאור העובדה שיש הזנחה בטיפול ברשויות הבינוניות והקטנות, הגוף הזה עושה מאמצים ניכרים כדי להדביק את הפיגור, לפחות בנושאים הקריטיים.

קיימת ועדה לתחבורה, בהשתתפות נציגי משרד התחבורה, רשות שדות התעופה, רשות הנמלים והרכבות, אל-על, נתיבי-אילון, אגד, דן והמכון לתחבורה.

משרד ראש הממשלה מבצע פעולות של מידע והסברה, מנוהל אתר ממשלה באינטרנט בשיתוף היל"ה, באתר הזה קיים חומר מקצועי מפורט למי שמעוניין, וכמובן דיווח של המשרדים על ההיערכות שלהם לנושא באג 2000. האתר הזה יכול לשמש גם את המשתמשים שרוצים לדעת מה נעשה אצל השכנים שלהם, וכמובן אם יש צורך בידע מקצועי ספציפי, ניתן למצוא אותו באתר.

מתוכנן מסע הסברה לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי בית. כאשר אנחנו רואים בדחיפות מאוד גבוהה - - -

למתי מתוכנן מסע ההסברה הזה?

מסע ההסברה הזה, לעסקים קטנים ובינוניים, צריך לצאת כבר בימים אלה לדרך.

מתוכננת חוברת הסברה להפצה בעסקים הקטנים והבינוניים. אנחנו חושבים שעדיין יש לעסקים כאלה זמן להיערכות, לפחות בנושאים הקריטיים. בדרך כלל עסקים כאלה הם תלויי תוכנות מדף ומערכות משובצות מחשב פשוטות יחסית, וניתן בזמן הקצר הזה עדיין לעשות הרבה מאוד פעולות מתקנות שלא נעשו עד היום.

מתוכנן מסע הסברה למשקי בית, כאשר למסע ההסברה הזה תוכן חוברת להיערכות משק הבית לנושא באג 2000, על כל האספקטים של ההיערכות. אנחנו לא מדברים על כך שצריך לשדרג את המקרר או את מכונת הווידאו, אלא אנחנו מדברים על מצב של אפשרויות לכשלים מזעריים פה ושם, שמשק הבית צריך להיות ערוך להם.

למתי מתוכנן מסע ההסברה למשקי הבית ובאיזה היקף?

בתאריך מאוחר יותר, לקראת אוקטובר 1999. אנחנו לא חושבים שההכנות של משקי הבית הם הכנות ממושכות.

באיזה היקף? זה יגיע לכל משפחה בישראל?

התכנון הוא, שלכל משפחה בישראל תגיע חוברת מידע. כמובן, המסע הכללי בנושא הסברת באג 2000 ינוהל גם בכלי התקשורת. זה מסע שכבר החלו בהיערכות אליו הגופים התשתיתיים הגדולים, שעיקרו ההיערכות שלהם בנושא באג 2000 ודיווח על ההיערכות שלהם.

במשרד ראש הממשלה הוקמה ועדת-על, שהיא הוועדה שמרכזת את כל הוועדות האחרות, בהשתתפות פעילה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ועדת-העל הזאת תטפל באותן בעיות שלא באו לידי פתרונן בוועדות הגופיות השונות, שהזכרתי קודם לכן.

הוועדה הזאת, וגם הוועדות האחרות, יתחילו להתכנס, במקום אחת לשלושה חודשים, אחת לחודש.

המשרדים הונחו להעביר את התשובות שלהן למשרד ראש הממשלה בקצב של אחת לשבוע לפנייה. באופן כללי הדיווחים שלהם צריכים להיות לא רבעוניים, אלא חודשיים.

מר רסלר, לכאורה צריך לברך, במקום פעם בשלושה חודשים פעם בחודש, אבל אנחנו היום ב-3 באוגוסט. זאת אומרת, שמתכוונים לקיים ארבע ישיבות בלבד. זה מה שעולה מהדברים שלך כרגע.

הכוונה היא לקיים את שלוש הישיבות הראשונות אחת לחודש, ואחר כך להגביר את הקצב.

אחר כך נתייחס, אבל אני כבר רוצה לומר, שנראה לי פשוט תמוה, שבצרכים כאלה - ונשמע גם את חוות דעתו של פרופ' אלכס לובצקי - אתם מתכוונים חודש שלם לא להתכנס, ולא לעמוד עם יד על הדופק על הביצוע.

הפעילות שלנו לא ממתינה לכינוסי הוועדות. אנחנו מבצעים פעילות שוטפת לאור דיווחי המשרדים ולאור ממצאי הניתוח שלנו, ובאותו רגע שאנחנו צריכים לבצע פעולה, נעשית מיד פנייה למשרד. לכן ביקשנו שהתשובות של המשרדים, שעד היום ניתנו אחת לחודש וחצי, שהמשרדים ייתנו את התשובות שלהם מקסימום לאחר שבוע, כאשר אנחנו מצפים גם לקבל תשובות בעל-פה, ואנחנו ניגשים לגופים שיש איתם בעיות ומבררים נושאים ומאיצים טיפול במידת הצורך.

כך שאת פעולות הוועדות ניתן לראות כשיא של פעילות שוטפת, שנעשית לאורך כל הזמן. אם ניקח, לדוגמה, את הוועדה לנושא הרשויות המקומיות, הם מבצעים מעקב שוטף, משלוח מכתבים שוטף לרשויות, מעקב אחרי ההתקדמות באופן שוטף ויומיומי.

אני יכול להתחיל להעלות נושאים שעלו מאז ישיבת המדע האחרונה.

איפה נקודות האכילס בעיניך?

יש מספר נקודות. יש לנו תחושה לא טובה לגבי ההתקדמות בשע"מ, שזה הגוף שמבצע את העיבודים עבור מס-הכנסה ועבור המכס לעניין מסוים.

את זה הציבור ישמח לשמוע.

הציבור שמח, אבל צריך לדעת שמס הכנסה גם מחזיר החזרים שמגיעים לעצמאים, וגם הפעילות הזאת עלולה להתעכב.

המצב שם הוא כזה שדורש הכנסת תוכניות המשך. לא זכינו לשיתוף פעולה כמתבקש משע"מ. אנחנו פנינו למשרד האוצר לטפל בנושא.

מה עם הרשויות המקומיות?

ברשויות המקומיות יש תלונה של גוף המטה על כך שחלק מהרשויות לא עונה בזמן, או לא עונה בכלל. לדוגמה, אגודות מים שונות. בישיבה האחרונה של ועדת-העל שבמשרד ראש הממשלה הוחלט שתיעשה פנייה אישית לאנשים הנוגעים בדבר ברשויות המקומיות, או באגודות המים. הדרג הפונה יעלה, זאת אומרת, אם צריך יהיה לשלוח מכתב משר הפנים או ממנכ"ל משרד ראש הממשלה או ממנכ"ל משרד הפנים, זה יהיה הדרג הפונה, כדי להאיץ שם את התהליכים.
בדומה לעסקים קטנים או בינוניים יש אמונה שגם ברשויות הקטנות ניתן לעשות פעולות מתקנות, לפחות לגבי הנושאים הקריטיים, למשל, מים, ביוב, תאורה, רמזורים, תקשורת מקומית - אלה נושאים לא מסובכים ולא מורכבים במיוחד, כאשר ניתן להסתייע בנסיון של הרשויות הגדולות לצורך העניין, וניתן לעשות פעולות מתקנות בנושאים האלה עד שנת 2000.

תודה רבה. נחזור אליך אחר כך בהקשר לשאלות. פרופ' אלכס לובוצקי, קודם כול, אני רוצה להוקיר אותך על עבודתך, אומנם לא הייתי חברה בוועדה, אבל לאור הקריאה בפרוטוקול ראיתי את העבודה המסורה בתור רשות מפקחת. אנחנו רוצים להאזין לעצות לקראת ה-1 בינואר.

קודם כול, אני שמח שבחרת בנושא הזה כנושא ראשון ומשמעותי, מפני שאנחנו באמת נכנסים לתקופה הקריטית. במידה מסוימת פעילות ועדת המדע בנושא הזה, ובכלל של הממשלה, מאוד משתנה עכשיו, במידה מסוימת זו נקודת השינוי.

בשנה וחצי האחרונות אנחנו התמקדנו בעניין של "סור מרע", ועכשיו הגיע הזמן ל"עשה טוב". זאת אומרת, הסור מרע היה מבחינת נסיונות לתקן כמה שיותר מערכות בכמה שיותר מוסדות, משרדים וגופים, כאשר הדרך שבה הלכנו היתה לנסות בכל משרד ובכל מוסד ליצור מעגלי קריטיות: המערכות שהן קריטיות לפעולתה של המערכת, המערכות שחשובות אבל לא קריטיות והמערכות הפחות חשובות, ולהקפיד שהמערכות הקריטיות אכן יתוקנו עד הסוף, בלי לקחת סיכונים, שהן ככל האפשר יתוקנו.

יש מערכות שלגביהן, אני אומר במפורש, לא נורא ולא צריך להיכנס להיסטריה. הבאתי לכאן הרבה פעמים דוגמאות. אפשר לקחת גם איזו רמת סיכון. השתמשתי בדוגמה שאם המחשבים בבתי הספר של הילדים שלי לא יעבדו, גם אם זה ייקח כמה חודשים עד שיתקנו אותם, ויהיה מחסור בטכנאים, השמים לא ייפלו, אבל אם מכשירי הנשמה בבתי חולים לא יעבדו, העניין יהיה קריטי.

לתקן הכול זה בלתי אפשרי, גם מבחינת לוח-הזמנים וגם מבחינה תקציבית.

שוב, אני רוצה לחזור ולהדגיש, וחשוב שזה ייאמר ברמה הציבורית: איש לא יודע מה באמת רמת החומרה של הבעיה שאנחנו דנים בה. צריך להיזהר מהליכה לכל קיצוניות, לא לקיצוניות שמזלזלת בבעיה, כפי שזה קורה במספר מדינות, כולל במדינות מפותחות כמו צרפת, ששם יש התייחסות לבעיה כבעיה שולית, והם מתייחסים לעניין כהיסטריה אמריקנית, וגם לא ללכת אולי לקיצוניות האמריקנית, ששם קיימת רמה של היסטריה.

אנחנו יכולים להיות גאים בכך, ואני בהחלט גאה בכך שעבודת הוועדה תרמה לזה שמדינת ישראל דורגה על-ידי סקר של האו"ם בקבוצת המדינות המוכנות ביותר לבעיית באג 2000.

אנחנו רק במקום ה-12.

לא, זה דורג לפי קבוצות, כאשר לא היה דירוג פנימי בקבוצה. אנחנו אחת מתוך 12 מדינות.

בכל אופן, לפי המידע שהועבר אלי, הפער בהיערכות בינינו לבין אנגליה או ארצות-הברית הוא עדיין גדול מאוד.

לגבי ארצות-הברית אני חושב שיש לנו מספר יתרונות. בארצות-הברית המערכת הרבה יותר מבוזרת - לנו יש מספר יותר קטן של בתי חולים - וקשה להם מאוד לשלוט על כך. לנו יש נכס נוסף, ועליו אני רוצה לדבר, וזו העובדה שיש לנו מערכת של מל"ח, וברוב המדינות לא קיימת מערכת דומה. דווקא הבעיות הביטחוניות שלנו הן לעזר בנושא הזה, משום שיש לנו מערכת שתוכל לטפל בכשלים.

אני לא כל כך רוצה לדון עכשיו בעניין של "סור מרע", כי צריך לומר את האמת, לפחות במערכות הגדולות: מי שעד עכשיו לא עשה ולא התעורר, כבר לא יעשה, וגם פעולת הוועדה כבר לא תעזור לו.

כמובן צריך לדחוף עוד בנושאים שאפשר, ואלה: רשויות מקומיות קטנות ובינוניות, עסקים קטנים - הם עוד יכולים לעזור לעצמם.

עיקר העבודה היא העבודה הממשלתית. מיד לאחר הבחירות פניתי לאהוד ברק כדי להעמיד אותו על חומרת העניין, הוא אמר לי לדבר עם יוסי קוצ'יק, דיברתי עם קוצ'יק, ואני רוצה לשבח את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שלקח את העניין מאוד ברצינות. אני לא רוצה להתחשבן, אבל זה קצת שונה ממה שקרה בקדנציה הקודמת, דבר שגרם לכך שהוועדה נאלצה להיכנס לוואקום ולהשפיע.

מעניין אותי לשמוע מה בדיוק השוני. גם כאן יש פוליטיקה?

חבר הכנסת מיקי איתן חשב עד עכשיו שבמדע אין פוליטיקה.

חשבתי כך, אבל אני רואה שגם כאן יש. אני מבין שאתה צלצלת לאהוד ברק, וברק צלצל ליוסי קוצ'יק, ומיד השתנו סדרי בראשית, אז תספר לנו מה קרה. חוצפה כזאת.

ההערה נשמעה בפרופורציה, תוריד את המלים הנוספות.

גם אתה יודע שהיו לנו הרבה בעיות בנושא הזה, כאשר אולי זה לא הגון שאני אומר בנוכחותך, שבמידה מסוימת אתה מתנהג כמו הרב בבית הכנסת שצועק על אלה שבאים, למה אחרים לא באים. מבחינה מסוימת אתה היית היוצא מן הכלל בממשל הקודם.

אני גם לא רואה את יוסי קוצ'יק פה. כל הזמן אתה התרעמת על כך שמנכ"ל משרד ראש הממשלה לא מגיע, איפה הוא עכשיו? למה עכשיו אתה לא מתרעם?

חבר הכנסת איתן, ברשותך, אני מבקשת לאפשר לפרופ' לובוצקי להמשיך בסקירה.

עם כל הכבוד, זה לא נושא לפוליטיקה.

הערתך נשמעה. עכשיו אנחנו שומעים לגופו של עניין.

אני מתנצל, נמחק את זה, אני מבקש למחוק מהפרוטוקול, חבר הכנסת מיקי איתן, זה באמת כבר לא חשוב.

מה שחשוב עכשיו זה באמת לעבוד על תוכניות הכשל והכנה לנושא הזה. כאן יש לנו, מצד אחד, מזל, ומצד שני, בעיה. המזל הוא שהמועד נופל בליל שבת, מבחינה מסוימת זה טוב, משום שהמשק נמצא ברמת פעילות נמוכה יותר, וזה יקל בהרבה מאוד היבטים על הטיפול בבעיה. אבל קיימת הבעיה הדתית- הלכתית. לחלקה יש פתרונות, ואני חושב שלא תהיה בעיה בהקשר הזה לקבל מהרשויות המוסמכות היתרי עבודה בשבת, משום שבהחלט יש מצב אמיתי של חשש פיקוח נפש, וחשש פיקוח נפש מספיק כדי להפעיל מערכות מסויימות. אבל כפי שהרבה פעמים קורה במקומותינו, לא תמיד קל להבחין בין נושאים שהם אכן פיקוח נפש לבין נושאים אחרים, ואני צופה בעיות מסוימות בנושא הזה.

בעיה אחרת שאנחנו מצפים לה היא, שמאחר ואותו תאריך הוא תאריך משמעותי מאוד בעולם הנוצרי אנחנו צופים שיגיעו לכאן הרבה מאוד תיירים, או לפחות כך אנחנו חושבים. בשיחות שהיו לי בשבועות האחרונים עם מספר אנשים שחוקרים את נושא באג 2000 בארצות-הברית, יש להם סברה אחרת. הם טוענים שבגלל רמת המודעות הגבוהה שקיימת שם ורמת ההיסטריה, אנשים יחששו לצאת מהבתים למסעות, דבר שעלול לפגוע בתיירות הצפויה לישראל. לטענתם - לא בדקתי זאת, יכול להיות שגורמי תיירות יוכלו כבר לדווח על כך - היקף ההזמנות לטיולים לארץ לאותה תקופה היא לא כפי שהיה צפוי, אבל יכול להיות שמוקדם לקבוע.

בכל אופן, אם יהיו כאן במדינת ישראל מיליון איש נוספים על שישה מיליון תושבי מדינת ישראל, מטבע הדברים זה מטיל על המערכות עומס גבוה יותר.

זה תאריך רגיש, יכול להיות שכל משוגעי העולם עלולים להתכנס לכאן באותו תאריך. זה גם תאריך שיש בו חג מוסלמי. בקיצור, נופל עומס רב על המערכות באותם ימים. ולכן, הכנת תוכניות הכשל היא בהחלט מבצע מאוד משמעותי, ואני חושב שמשטרת ישראל, מל"ח, וכל הגופים המופקדים צריכים להיות במודעות גבוהה לנושא הזה.

(יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת ענת מאור, יצאה. תפס את מקומה בהיעדרה חבר הכנסת אליעזר כהן, כממלא מקום היושבת-ראש)

חבר הכנסת מיכאל איתן, ביקשנו למחוק מהפרוטוקול את ההערה.

אני מבקש שהיא תהיה בפרוטוקול. הישיבה הזאת מתקיימת לא מפני שפרופ' לובוצקי צלצל לאהוד ברק, ואהוד ברק אמר ליוסי קוצ'יק שצריך לנהל את הישיבה הזאת. היא מתכנסת מפני שהיו פניות שלי ליוסי קוצ'יק וראיתי שהוא לא מגיב, אז נאלצתי להגיש הצעה לסדר-היום, והכנסת התכנסה, והערתי את תשומת לב המליאה לכך שהנושא הזה היה בטיפול ופיקוח פרלמנטרי. ויפה עשתה חברת הכנסת ענת מאור, יושבת-ראש הוועדה, שבעקבות הדיון במליאה, והחלטת המליאה לכנס את הוועדה הזאת, היא כינסה את הוועדה.

מאוד מאוד חרה לי לשמוע, שכתוצאה מפעילות הוועדה ישראל נמצאת במדינות המצליחות ביותר, אבל הממשלה הקודמת לא עשתה כלום. הכול קרה מאז שהתחלפה הממשלה. אני מאוד כועס. נראה לי שבהחלט יש מקום להעביר ביקורת, וכשעושים אפשר תמיד למצוא פגמים, ואין לי ספק שהממשלה הקודמת היתה יכולה לעשות יותר, אבל לבוא ולהגיד היום: ההישגים הם בזכות הוועדה, ולהעביר ביקורת על הממשלה הקודמת, ועכשיו הכול בסדר, זו התפרעות לא במקומה.

נעבור הלאה. הנקודה המרכזית כרגע, כשאני יושב מול הפורום הזה, זה לא לתת הרצאות, כי האנשים שיושבים פה, כולם מכירים את התורה הזאת ועוסקים בה. כרגע אנחנו נמצאים בשלב שצריך לקבל דיווחים, כל אחד ידבר על הבעיות שלו מנקודת הראות שלו, ובגדול אני מקבל את הסטת עיקר הפעילות לנקודה של תוכניות ההמשך, כניסת מל"ח לתמונה ובדיקה מה צריך לעשות על מנת להיות מוכנים באותה נקודת זמן למקרים של כשל מערכות. אלה הדגשים שעליהם צריך לעבור.

נראה לי שעדיף כרגע שנקבל דיווחים מהגורמים המרכזיים. הייתי מציע גם לקבוע לעצמנו כאן בפורום הזה פגישה נוספת בפרק זמן של חודש מהיום ולשמור על איזה רצף, אלא אם יש דברים מיוחדים שאתם חושבים שאנחנו יכולים לעזור, או שאנחנו צריכים לעשות, בלחצים מסוימים על הרשות המבצעת. בסופו של דבר, הוועדה הזאת היא ועדה שהיא מעין ועדה מפקחת על פעולות הרשות המבצעת. אם אנחנו יכולים לעזור במשהו, אתם צריכים להסב את תשומת לבנו על-ידי דיווחים על בעיות שאתם נתקלים בהן.

אני רוצה מאוד להודות למר רסלר, היעץ החיצוני, שהוזמן ומייצג פה את הוועדה, שעושה בעצם מה שצריכה לעשות הוועדה הזאת, מה שהיא צריכה לעשות בכינוס כל הגורמים, צריכה לעשות הממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה. גם המנכ"ל הנוכחי כמו המנכ"ל הקודם, כנראה לא מתייצב לישיבות הוועדה. הם לא רואים בזה דברים כל כך קריטיים, אבל אני רואה פה את דרורית שטינמץ, שהיא המייצגת את המנכ"ל, ואני מקווה מאוד שנשמע ממנה איך מתבצעת פעולת המעקב של הוועדה הממשלתית מבחינת הדיווחים והתוכניות שלכם וכן הלאה.

פספסת את החלק הזה. מר אריה רסלר נתן סקירה מלאה על כל מה שנעשה מבחינת פעילות המשרד.

אריה רסלר מייצג את הצד המקצועי, את מייצגת את מנכ"ל משרד ראש הממשלה. המבנה של המעקב, כפי שאנחנו בנינו, היה של פיזור האחריות. מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא הכתובת שצריכה לקבל בעצם את האחריות לכל המשרדים הממשלתיים, ולהעיר למי שלא כל כך בסדר. השאלה היא אם אתם מרוצים והכול בסדר.

אכן, כך נעשה, אנחנו ממשיכים בדרך הזאת. נוסף לכך, כמו שאריה רסלר סיפר, הקמנו ועדת-על נוספת, שבעצם היא תעבוד על הבעיות המרכזיות במשק. מאחר שמנכ"ל משרד ראש הממשלה לא מתעסק אך ורק בבאג 2000, אז הגורמים האחרים שמבינים הרבה יותר ממנו בנושא, עזרו לו לקבל את ההחלטות ולהוביל את המשק למוכנות.

דרורית שטינמץ מרכזת את נושא באג 2000 במשרד ראש הממשלה למי שלא יודע. אני, למשל, לא ידעתי.

חבר הכנסת מיקי איתן, תודה רבה. חבר הכנסת איתן, יש תגובה לדבריך, ואחר כך נבקש מראש מל"ח, תא"ל במיל' אמנון בן-עמי לדבר אחריך.

חבר הכנסת מיכאל איתן, אם שמת לב היתה התפתחות במהלך השלוש שנים וחצי האחרונות בנושא של לקיחת האחריות המיניסטריאלית במובן הכולל שלה. בהתחלה היה נדמה לכל משרד שהוא מטפל רק בתחום שלו. משרד האוצר בשלב הראשון לא היה ברור לו לאיזה עומק נכנסים בנושא הזה, והנושא הזה הלך והתפתח עם הזמן, זה בתהליך הדרגתי. כרגע אנחנו אומרים למשרדים, שהאחריות שלהם היא לא רק על המשרד על עצמו, אלא גם על הגופים הסטטוטוריים, המפוקחים על-ידם, יותר מזה, גם על הגופים - - -

זה נאמר בהחלטת הממשלה ביולי 1998.

כבר ב-1996 זה נאמר.

לא. ב-1996 התייחסו רק לתוכניות מחשב לא משובצות, ולא לגופים המפוקחים. המלה "הגופים המפוקחים" מופיעה בהחלטה של 1998.

יש תהליך שהתפתח גם לגופים הפרטיים, שיש להם השלכות משקיות רחבות היקף, ושנמצאים בתחום הפעילות של אותו משרד. לדוגמה, משרד החקלאות - גופים חקלאיים; המשרד לאיכות הסביבה - בנושא של מפעלים עם פוטנציאל זיהומי. אנחנו שואפים לכך שמשרד התעשייה והמסחר יטפל גם ברשתות השיווק. בפעם האחרונה לא כל כך זכינו להיענות. כך שהתהליך כולל גם את הגופים הפרטיים שיש להם השלכה משקית רחבה.

תודה רבה. ארנון בן-עמי, בבקשה.

אני מבקש לשאול שאלה עד שהוא יגיע למיקרופון. ישנן שתי שיטות לטיפול בבאג 2000: האחת, טיפול מקומי, בודקים אם יש תקלה או לא. ויש טיפול הרבה יותר יסודי, שכולל את מה שיקרה ב-2001 ו-2002. האם בהתייחסות של הגופים השונים היתה בדיקה שהטיפול יהיה לכל האורך ולאו דווקא בינואר 2000?

יש סדרה שלמה של תאריכים שמועדים לפורענות, שמגיעים עד 2004 אפילו. הצ'ק ליסט הזה עומד לנגד עיניו של כל גוף וגוף שמתעסק בנושא הזה.

יש גופים שהסתבר מהשאלות שהם לא בדיוק טיפלו לכל האורך, אלא רק עשו פץ' ספציפי.

אתאר בקצרה מה עשינו עד היום ובעיקר ארחיב קצת את הדיבור על ההיערכות המל"חית מהתקופה הנוכחית למעשה עד ליום הבאג.

מל"ח היה שותף לכל הפעילויות שנעשו, כולל בוועדה הנוכחית, לאורך כל הדרך. ניצלנו בעצם את הנסיון שיש לנו במשך כל השנים לעזור בהגברת המודעות לנושא באג 2000, ואנחנו גם שילבנו בשנה הנוכחית את כל תרגילי מל"ח בסימן באג 2000 ברמת הרשויות המקומיות, דבר שבהחלט מגביר את המוכנות ואת ההיערכות שלהם לנושא, ובעיקר את המודעות.

נוסף לכך עסקנו במיפוי של כלל המשק, משולב עם מיפוי שנעשה במשרד ראש הממשלה כתוצאה מהדיווחים. אבל בעצם עסקנו במיפוי פרטני שלנו בכל הרשויות על מנת לאסוף חומר, כדי שנוכל להכין תרחישי כשל ארציים, היה והתוצאה תהיה תוצאה של כשל מערכתי.

אני מזכיר לכולם שמערך משק לשעת חירום אינו עוסק או אינו אחראי למוכנות ולמניעה של באג 2000, בעניין הזה עזרנו וסייענו, אבל האחריות מוטלת על כל משרדי הממשלה, כל אחד בתחום שלו, וכמובן על הרשויות המקומיות ועל החברות, כשמשרד ראש הממשלה כמובן מתאם ומרכז את כל הנושא על-פי החלטות הממשלה שהיו בעבר.

הייתם אמורים לקבל תקציב של 600,000 שקל.

את התקציב עדיין לא קיבלנו, אבל אני מריץ את המערכת, אני לא יכול לעצור אותה. אני מקווה שהדברים האלה ייפתרו בהקדם, וזו נקודה מאוד נכונה, כי כל ההיערכות שלנו, הספציפית, לטפל בתוצאות של באג 2000 לא תוכננה בתוכנית העבודה השנתית של מל"ח, ולכן דרשנו תוספת תקציב, ואני מקווה מאוד שמשרד ראש הממשלה ישיג את התקציב ויטפל בנושא הזה.

לגבי תוכנית הפעולה עד ליום הבאג. אנחנו מתכוונים לערוך כנס ב-29 באוגוסט, שיהיה כנס שיקיף את כלל הגופים שעוסקים בתחום באג 2000 במשק, כולל נציגים של רשויות מקומיות, שלטון מקומי, וכמובן כל הרשויות הייעודיות ומשרדי הממשלה. בכנס הזה מספר רשויות ייעודיות יציגו את תרחישי הכשל שלהן, ולאחר מכן נחלק חוברות, אנחנו בשלבי עיבוד סופי, שיכילו מספר תרחישי כשל שאנחנו חושבים שעלולים להיות, ובעיקר איך להתמודד איתם.

לאחר הכנס הזה ב-29 באוגוסט, אנחנו נקיים תרגיל מחשבת ב-12 באוקטובר, תרגיל של יום שלם, שבו ננתח שלושה תרחישי כשל מתוך כלל התרחישים שעיבדנו. נבצע בתרגיל הזה את שלושת תרחישי הכשל. בתרגיל הזה נבצע סיעור מוחות יחד עם הגורמים השונים, כולל כמובן משטרת ישראל ונציגים של הצבא, משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות.

התרחישים האלה כוללים סימולציות ממוחשבות.

הם כוללים סימולציות. אני לא מבצע סימולציות ממוחשבות, לא מצאנו את הצורך לבצע את זה. יש לנו מערכת שלמה של אנשים שעוסקים בחקר ביצועים וניתוח מערכות, שכרנו שירותים של חברה ואנשים שעוסקים בזה, כולל הבנה בתחום המחשוב והבנה בעיקר בתחום הניהולי-ארגוני, המערכתי.

אני מזכיר לכולם שאנחנו בעצם עוסקים בזה כבר הרבה מאוד חודשים. הנקודה היא שלא יכולנו בעצם להיכנס לעבודה אינטנסיבית לפני שהרשויות הייעודיות, או המערכות האחרות, סיימו לפחות חלק נכבד מהמוכנות שלהן, והכינו בעצמן, או הביאו לנו, תרחישי כשל שהם חושבים שעלולים לקרות.

למשל, אנחנו נעזרים רבות בחברת החשמל, שיצרה לעצמה תרחישי כשל, גם מקומיים וגם תרחישי כשל בינה לבין המערכות האחרות. ואנחנו לוקחים את כל החומר הזה, כולל תרחישי כשל ממשרד הבריאות וממשרדי ממשלה אחרים, אנחנו יושבים על זה עם צוות המשתתפים, ומוציאים מתוכן את תרחישי הכשל הארציים שנראים לנו הכי מאוזנים, אם ניתן לומר, כמו שהוגדר פה, לא קיצוניים מדי, מצד אחד, ולא מזלזלים ונוטים לקיצוניות השנייה, מצד שני.

זאת גם הערכת יסוד להכנת תרחישי הכשל, כשאנחנו לא מדברים על כשל טוטלי, מוחלט, קטסטרופלי וכן הלאה, אלא כמו בכל דבר בחיים אנחנו מאמינים שהאמת, בסופו של דבר, היא פחות או יותר באמצע, ואנחנו מנסים למצוא את תרחישי הכשל המאוזנים, הכי טובים שאפשר. כמובן, זה לא אומר בהכרח שאלה יהיו תרחישי הכשל, אבל זה בוודאי סמן ימני להיערכות כוללת של כלל המשק של מדינת ישראל.

חשבתם על תיאום ויצירת איזו בקרה עם יפן ואוסטרליה? כדאי לכם לשקול ליצור קשר מוקדם, ויכול להיות שכדאי לשלוח לשם אנשים שיהיו שם כדי לראות מה קורה שם, על מנת שתקבלו דיווח בגלל ההפרשים בשעות.

ראשית, אני יודע שיש מספר משרדי ממשלה שמתכוונים לשלוח אנשים לשם. אני לא זוכר אם חברת חשמל מתכננת לשלוח אנשים, אני לא בטוח.

אני מדבר על הכנה מוקדמת, על יצירת קשר עם הגורמים המקבילים שם, ולאחר מכן גם לשלוח מישהו על מנת לראות איך הם מגיבים בזמן אמת.

כמובן, גם את האפשרות הזאת אנחנו בוחנים, אני מניח שנבחן אותה ביתר אינטנסיביות בחודשים הקרובים. אני מזכיר לכולם שאנחנו נעזרים במידע וחומר שזורם אלינו, בעיקר דרך האינטרנט מחוץ למדינת ישראל.

האם יכול להיות מצב שיהיה אדם שלך שיישב שם, במל"ח של יפן ובמל"ח של אוסטרליה? האם אתה פונה אליהם, מתאם איתם, כן או לא?

אני לא יודע, נחשוב על העניין הזה. השאלה שנשאלת היא מה אני אספיק לעשות בהתראה של שמונה שעות בתרחישי הכשל במדינת ישראל, היה ונניח שקרה שם משהו. זו שאלה מעניינת בפני עצמה, לא ניכנס לזה, אבל זו בהחלט נקודה למחשבה, ואנחנו נחשוב גם בנושא הזה.

אני ממשיך. תרגיל המחשבת עצמו, אם בחצי היום האחרון אנחנו מנתחים את תרחישי הכשל, בחצי היום האחרון של אותו יום אנחנו מזמנים פורום נרחב יותר של הרבה יותר אנשים, ואנחנו מציגים את הפתרונות לאותם שלושת תרחישי הכשל. כך אנחנו בעצם מנצלים את ההזדמנות לאפשר לפורום רחב מאוד לשמוע פתרונות לתרחישי הכשל גם כתהליך למידה, ואחרי זה אפשר יהיה להעביר את החומר, כל אחד לארגון שלו.

לאחר מכן כמובן יהיה כנס הפקת לקחים, ובמקביל לכל המערכת הזאת של הכנת התרחישים, אנחנו נערכים בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל לפריסת חדרי מצב או חמ"לים במינון נמוך מאוד בכלל המדינה, שזה רשויות מקומיות ורשויות ייעודיות של מל"ח. צמודים ושותפים כמובן יחד עם משטרת ישראל שמקימה משל"ט ארצי, קודם כול, כמובן, לצרכים שלה, ובנוסף לזה יוכל לשמש המשל"ט של משטרת ישראל לתת גם תמונת מצב עדכנית, משולבת עם המערכת המל"חית, על מנת שאפשר יהיה לקבל החלטות, היה ונצטרך לקבל החלטות ברמה לאומית.

הדברים הנוספים שנצטרך לעשות עד אז הם כמובן המשך טיפול מול משרד ראש הממשלה וסיוע הדדי, אם זה בתחומי ההסברה ותרחישי כשל, כפי שאמרתי.

נוסף לזה אנחנו היום חושבים על עיבוד הצעה להחלטת ממשלה, שהיא גם חלק מתחום ההסברה, שתאפשר למעשה באופן רשמי לפרוס את מערך מל"ח במינון נמוך מאוד.

שוב, אני אומר מראש, הכוונה לעשות פריסה מינימליסטית, שתאפשר, במידה ויקרה משהו, לעלות מיד מדרגה או שתיים, במהירות מספקת, כדי לתת מענה, אבל בוודאי לא להיכנס לפריסה רחבה, שאיננו חושבים כרגע שהיא נכונה.

דבר נוסף שאני רוצה לחדד - הזכיר את זה חבר הכנסת לשעבר, פרופ' אלכס לובוצקי - הוא הנושא של המוכנות הכוללת של מדינת ישראל. צריך לזכור שיש לנו יתרון יחסי על הרבה מאוד מדינות, לא רק בנושא של מלאים אסטרטגיים, שיש למדינת ישראל כתוצאה מההיערכות המל"חית למלחמה כוללת, אלא גם בתוכניות חלופיות בכל התחומים כמעט. אנחנו נותנים תמיד את הדוגמה של חברת מקורות, שבמשך שנים רכשה מאות גנרטורים, על מנת לאפשר אספקת מים במידה ויהיו הפסקות חשמל.

היום יש דוגמה בולטת.

היום הגנרטורים עובדים, אבל האנשים לא קיימים.

תודה רבה. חבר הכנסת ליצמן רצה לשאול שאלה, אחריו - חבר הכנסת אופיר פינס, ואחרי זה אני מבקש מד"ר בועז לב לעלות את הנושא שלך.

הייתי רוצה לשאול את נציג משרד הבריאות, למשל, לגבי הנושא של היערכות בתי החולים והמחשוב. השאלה שלי היא, האם משרד הבריאות בודק כל בית חולים לגופו? אם, נניח, שמשרד הבריאות יגיע למסקנה שעלולה להיות בעיה באיזה בית חולים, אפילו סיכון קטן, האם יפורסם שבבית החולים הזה, בתאריך ה-1 בינואר, עלולה להיות בעיה, כדי שאנשים יידעו ולא יבואו לשם? אני מדבר גם לגבי בתי חולים וגם לגבי מרפאות קופת חולים, שבדרך כלל בשבת לא עובדים בהן, מגן דוד אדום, וכל מה שקשור לנושא הבריאות.

דבר שני. ה-1 בינואר יוצא בשבת, וברור שיש פיקוח נפש שדוחה שבת, ומה שאפשר להכין לפני שבת, בוודאי לא צריך להגיע לשבת ולא להגיע לפיקוח נפש. האם נתנו את הדעת על מניעת חילול השבת?

יש פה כמה כוחות עליונים, בהתחלה יהיה ליקוי חמה, אחרי זה תבוא השבת.

ברור לי שאם יחללו את השבת, יהיה ליקוי חמה.

לפי התסריטים הטובים, שאני מאוד מקווה שהם יתגשמו, אני מבין שהכול יהיה בסדר, ואנחנו נקום למילניום חדש, לאלף חדש, כמו שהיינו באלף הקודם. אבל בתסריטים הקטסטרופליים, כל אחד בתחומו, שיצייר מה עלול לקרות. זאת אומרת, מה עלול להתרחש רע מבחינתנו, מבחינת ביטחון, ניהול מדינה ובכל התחומים, כדי שנדע, ואולי אחרי זה רק נופתע לטובה.

חבר הכנסת אופיר פינס, פרופ' אלכס לובוצקי יענה לך אחר כך. ד"ר בועז לב, בבקשה.

קודם כול, מערכת הבריאות נמצאת בשלב מתקדם מאוד של הכנה, ואין ספק שהוועדה הזאת תרמה רבות מתחילתה - אני מציין את זה בכל פעם - להתקדמות מערכת הבריאות במוכנות שלה, המערכתית. אנחנו נמצאים בשלב מתקדם מאוד, שבו למעשה סרקנו וסקרנו את כלל הציוד במערכת הבריאות, פחות או יותר, וודאי וודאי את כל המכשור תומך החיים, המכשור שיש לו איזו נגיעה לחייהם של חולים במערכת הבריאות ושבשימוש בו אפשר לצפות גם לנזקים, והרחקנו לכת עד דברים שבאמת איננו יודעים אם הם בכלל קיימים, כולל קוצבים ממזרח אירופה, שאנחנו לא יודעים אם הם עובדים או לא על "ריל טיים". הרחקנו לכת בעניין הזה גם כן, כדי למצוא אלגוריטמים של טיפול בסוגייה הזאת.

בתי החולים כולם נמצאים בתהליך שלאחר סריקת הציוד, בתהליך שבו כל אחד מטפח ומפתח את הפק"ל המקומי שלו, לאחר שהוא קיבל פק"ל כללי שפותח על-ידי רשתות ייעודיות במערכת הבריאות. למעשה, עכשיו מפתחים כל אחד מהתחומים, אם זה בתשתיות אלקטרו-מכניות - מעליות, מכבסות - ומערכות תומכות אחרות בבתי החולים: מעבדות, מערכות מחשוב משובצות מחשב - כלומר, מכשירים תומכי חיים - טלפוניה ותקשורת, מערכות חלופיות בתחום הזה.

בכל אחד מהתחומים האלה יש שאלות ופתרונות שצריך לפרט. במקביל גם הקמנו צוותי עמיתים שהולכים מבית חולים לבית חולים ובודקים, על-פי אלגוריתם מאוד מסוים את המוכנות של כל אחד מבתי החולים. מערכת הבקרה הזאת תסתיים בסוף אוגוסט השנה, אנחנו נמצאים במהלכה, כאשר כל בית חולים קיבל גם הדרכה ומשוב איך לעשות את זה אם נמצא כשל באחד התחומים.

כל בית חולים גם נערך מבחינת מלאים של יכולת גנרציה של חשמל ומלאי מים ותרופות ורכש של דברים שעשויים להיות בכשל לקראת תחילת שנת 2000, בגלל כשל שניוני של ספקים ויצרנים של תרופות וחלפים, כך שגם בתחום הזה יש מודעות וגם היערכות לרכש ולאגירת מלאי. כמובן, אנחנו לא רוצים שתהיה פניקה, כי זה יכול בעצם להפיל מערכות.

כדי לגרום לתקשורת בין סגמנטים שונים במערכת, בין בתי חולים, שיכולים להיות בבעיה של כשל נקודתי, יוקם חמ"ל מרכזי של מערכת הבריאות באגף לשעת חירום, הוא יהיה מתואם עם החמ"ל של קופת חולים ויהיה במספר חלופות קשר עם בתי החולים, שבהם אנחנו צופים את הבעיה הפוטנציאלית העיקרית.

החמ"ל הזה התחיל בהיערכות. ב-9 בספטמבר יהיה תרגיל מערכתי של כלל מערכת הבריאות, ובו אנחנו נבדוק את המוכנות שלנו, כאשר נבדוק גם את המוכנות, לא רק בכל אחד מהתחומים של הארגון עצמו, אלא בתחומים הביןארגוניים, בעיות שיכולות ליפול, או סיוע הדדי בין בית חולים אחד למשנהו. כך שבאותה נקודה נגיע לאיזו הערכה של המוכנות של כלל המערכת, מעבר להיערכות הנקודתית של כל אחת מהמערכות האלה.

אם נצפה שעשויה להיות בעיה נקודתית של בית חולים כזה או אחר, אין ספק שאנחנו נודיע לציבור ונדאג שאותו בית חולים לא יהיה בקבלה לפני שהוא יהיה מוכן ויבטיח ששלום מאושפזיו יובטח.

אתה יכול להמשיך בקו הזה לשאלתו של חבר הכנסת פינס על קטסטרופה אפשרית.

בתוך הקומפנדיום הגדול הזה של חוקי מרפי למיניהם יש דבר אחד: SOMTHING ARE IMPOSSIBLE TO KNOW, BUT IT IS IMPOSSIBLE TO KNOW THIS THINGS. זאת אומרת, אנחנו באמת מנסים להיערך לכל סצנריו שעולה על דעתנו, ולתת לו איזה מענה ולבחון אותו, ולבחון גם מבחוץ אם נתנו מענה לתרחישים שלא חשבנו עליהם.

לא נוח לומר את זה, משום שכאן יש הסתכנות מסוימת, אבל במערכת הבריאות, בניגוד למערכות תשתיתיות ענקיות של חשמל או מים, במעכרת הבריאות חלק גדול הן מערכות נקודתיות של מכשיר כזה או אחר תומך חיים. למשל, אנחנו נמצאים בסיומו של תהליך שבו כל מכשיר, שאיננו תואם 2000, סומן על-ידי מדבקה אדומה, והמגמה שלנו גם כן שכל המדבקות האדומות לא יהיו בתוך מערכת הבריאות.

בקוצבי לב, למשל, אין דבר כזה.

בקוצבי לב אין בעיה.

בדקתם?

בוודאי, אחרת לא הייתי טורח ואומר כאן. קוצבי לב אינם עובדים על בסיס של מה שנקרא "ריל טיים", שעון זמן אמיתי, ואין בהם בעיה.

באותה נקודה קיצונית שבה חשבנו שאיננו יודעים, לא שאנחנו יודעים שיש בעיה, אלא שאיננו יודעים, הפנינו אותו ציבור לרופאים כדי שיבדקו ספציפית האם יש מה לעשות עם אותה קבוצת חולים, ואם לא תימצא תשובה, אז אולי אפילו יאשפזו אותם וישימו אותם על מוניטור שיהיה תואם שנת 2000 כדי לראות. אנחנו אפילו לא יודעים אם הבעיה הזאת קיימת.

כל זה לא בא לומר שלא יהיו תקלות במערכת. לא זה מה שאני אומר. קרוב לוודאי שיהיו תקלות במערכת, תקלות יש, דרך אגב, דבר יום ביומו. דווקא המוכנות היתרה לאותו יום, אולי, בעזרת השם, תפחית במידה מסוימת את התקלות היומיומיות שאנחנו צופים במערכת.

מה אתם מודאגים ממערכת המעליות ברמב"ם, היא לא עובדת כל יום, אז אולי באותו יום היא תעבוד.

אינני מקל בעניין הזה, אני רק אומר שאנחנו בסך הכל מנסים להיערך.

תודה רבה.

הבשורה הטובה, חבר הכנסת אופיר פינס, כך אומרים כל המומחים בעולם, שכנראה לא יהיו קטסטרופות גדולות, הבשורה הפחות טובה, שאף אחד מהם לא מוכן לחתום על זה. זה המצב.

אנחנו נשמע נציג אחד נוסף, את מר צבי חרפק מחברת החשמל.

בוקר טוב, אני רוצה להתחיל בברכה לוועדה הקודמת וליושב-ראש שלה על העבודה שעשו מאז דצמבר 1997, ולאחל לך ולוועדה הצלחה.

המשק כולו תלוי בנושא של החשמל תלות מלאה. זה בעצם הפך להיות המשאב היחיד כמעט, אולי אפשר להוסיף לזה גם את נושא התקשורת, שאין שום אפשרות בו להפסיק פעולה, לא לדקה ולא לחצי דקה, במעבר מדצמבר לינואר. בניגוד להרבה דברים אחרים שניתן לאגור אותם, את החשמל אי-אפשר לאגור, וחברת החשמל צריכה לתת את המשאב הזה.

התלות הזאת של בעצם כל המשק, והיותנו אי-מבודד מבחינה זו, אנחנו לא יכולים לקבל חשמל ממדינות שכנות וכן הלאה, מה שקיים באירופה המערבית ובארצות הברית, התלות הזאת, יחד עם האסטרטגיות של החשמל בחיים במדינה, גרמו לזה שהמודעות בחברה היתה גבוהה מאוד מההתחלה, ובשלוש השנים האחרונות בוצעה עבודה אדירה בכל קנה מידה, גם כספי, גם מבחינת אנשים וגם מבחינת המתודלוגיה שלפיה עבדנו.

עשרות אנשים במשרה מלאה עבדו על הנושא הזה במהלך השנתיים-שלוש האחרונות, וזה הרבה מעל ומעבר בהשוואה למקומות אחרים, גם בהשוואה לחברות חשמל אחרות.

הסטטוס הנוכחי - אנחנו סיימנו בעצם את כל שלבי הטיפול במוכנות שלנו בכל מה שקשור לתיקון דברים. כלומר, כל תהליך ההסבה, השדרוג, ההתאמה של המערכות, הבדיקות. בעניין הבדיקות יצאנו מתוך נקודת הנחה בסיסית של אי-אמון בהצהרות של הספקים, כלומר, גם ספקים שמצהירים שהמוצרים שלהם תואמי 2000, לא הסתפקנו בזה וביצענו בדיקות מקיפות של עשרות אלפי פריטים בחברה, ללא שום תלות בהצהרת הספקים, כך שאנחנו נמצאים היום בסיום של כל שלב הבדיקות, והן לא היו בדיקות מדגמיות, אלא בדיקות כוללות.

נותרו פה ושם כמה זנבות של דברים שמצאנו בהם בעיה, ואנחנו מתקנים אותם, אבל בעיקרון סיימנו את הכל.

עשינו מהלך די חדשני יחסית ומקורי והעברנו את מרבית יחידות הייצור שלנו לשנת 2000. את כל השעונים שבהם העברנו לשנת 2000, בהתחלה כניסוי, ואחרי שראינו שזה בסדר, השארנו אותם בעבודה בשנת 2000, והם פועלים כבר עם שעונים של 2000, והם יישארו כך במשך כל החודשים הקרובים, כלומר, אנחנו לא מחזירים את כל אותן יחידות ייצור חזרה לשעוני 1999, הן פועלות כבר בשנת 2000. במרבית יחידות הייצור של חברת החשמל עברו כבר בעצם את בעיית ה-2000. כשהן יגיעו ל-1 בינואר, המערכת לכאורה לא תדע שזה 1 בינואר 2000, מבחינתה זה יהיה מאי, יוני, יולי, כל אחת בזמנה שלה. הפעולה הזאת אפשרית במערכות מסוימות, היא איננה אפשרית בכל המערכות. באותן מערכות שזה אפשרי, ביצענו את זה. זה נקרא בשפה שלנו "גיול של המערכות" או "AGEING" באנגלית.
חצי השנה האחרונה מוקדשת ברובה להכנה של מה שנקרא "CONTINUE DISCIPLINING", ותרחישי כשל, תוכניות מגרה לכל תוכניות הכשל.

שאל חבר הכנסת פינס לגבי כל מיני מצבים. הכנו מעל 500 תרחישים שונים, מן הפשוטים ועד החמורים, כאשר לכל אחד יש תוכנית מדויקת, הן ברמה של כל תחנת כוח, או כל תחנת משנה, והן ברמה של השליטה על כלל המערכת כדי לעשות את זה. הפכנו את עצמנו ליחידה צבאית במובן של הכנת מבצע לליל המעבר. כלומר, יש היערכות כמו בפקודת מבצע, עם כל השלבים של פקודת מבצע. אנחנו מתרגלים גם את תרחישי הכשל וגם את פקודת המבצע הזאת.

האם ב-7 בספטמבר 1999 צפוי משהו בעייתי, והאם זה יהיה יום תרגול?

קודם כול, אנחנו מקדימים את התרגול הכלל חברתי ל-26 באוגוסט. ב-26 באוגוסט אנחנו מקיימים תרגיל, אחד לאחד בלילה, שמדמה בדיוק את הלילה של ליל המעבר מה-31 בדצמבר ל-1 בינואר.

תרגיל מל"ח ב-26?

ב-29 התרגיל של מל"ח.

התרגיל ב-26 באוגוסט הוא תרגיל נפרד של חברת החשמל. אנחנו מתואמים עם מל"ח לגבי התרגילים שלהם.

כאמור, ב-26 באוגוסט תרגיל כולל של כלל חברת חשמל, שמדמה אחד לאחד, עם הרבה הרבה תרחישים ואירועים, את כל מה שקורה. עד כאן לגבי חברת חשמל.

לגבי פורום התשתיות. ביוזמת מנכ"ל חברת חשמל הקמנו בפברואר השנה פורום של כל גופי התשתית של המשק וכל מה שאנחנו לפחות ראינו כגוף תשתיתי שפועל בזמן אמיתי, ויש צורך בתיאום בין אותם גופים בליל המעבר לגבי תרחישי כשל הדדיים, בעיות, העברת מידע וכן הלאה. הגוף הזה כולל קרוב ל20 גופים, שהם גם מתחום התשתיות, כמו בתי זיקוק, תשתיות נפט, מקורות, בזק, רשות שדות התעופה, רשות הנמלים, רכבת ישראל, אגד, וגם גורמים כמו מל"ח, משטרת ישראל, צה"ל, איגוד הבנקים, לשכות המסחר, איגוד התעשיינים - כל אותם גורמים שחשבנו שיש להם איזו שייכות, ושצריך בתיאום בין הדברים. הפורום הזה התכנס מספר פעמים מאז פברואר, הפורום הזה גם הקים מספר ועדות משנה שעשו עבודה, ואני רוצה לציין שלוש ועדות, שביצעו עבודה ספציפית.

ועדה אחת היתה אמורה לטפל בכל מה שקשור להקמת מוצב שליטה ארצי, שכל הנציגים יישבו בו בליל המעבר, והוא יהיה מודע לכל הבעיות מכל הגופים, יוכל להעביר מידע, ולהעביר לצורך קבלת החלטות את כל מה שקורה. הוחלט שהדבר הזה, וזה קיבל אישור ממנכ"ל משרד ראש הממשלה בשבוע שעבר, יהיה במשטרת ישראל, ושם יישבו כל הגופים. משטרת ישראל עושה פעילות רבה בהקמת אותו מוצב שליטה.

זה מתואם עם מל"ח?

זה מתואם עם מל"ח. זו החלטה של יוסי קוצ'יק.

תחום שני שהוקם בו צוות, הזכיר אותו גם ארנון בן-עמי, לגבי כל תרחישי הכשל ההדדיים בין הגופים השונים, כי כל גוף פועל בעצמו. צוות זה בודק איך חוסר מים משפיע על ייצור החשמל, או איך חוסר חשמל משפיע על מים - כל הדברים האלה יטופלו במסגרת אותו גוף, ויש מטריצה שלמה של תלויות ביןאותם גופים. הגוף הזה מבצע את העבודה שארנון בן-עמי תאר קודם.

לצוות השלישי יש חשיבות גבוהה ביותר בהיערכות בחמישה החודשים שנותרו לנו, והוא עוסק בכל מה שקשור למדיניות אחידה ומתואמת של הסברה לציבור. כאן צריך להגיע לאיזון מסוים בין הרצון שלנו, מצד אחד, לתדרך את הציבור כמה שיותר, ובין הסכנה לגרום לפניקה, מצד שני. מתוך כל מיני סימולציות שעשינו, הפניקה עלולה להיות יותר מסוכנת מחלק מאירועי הבאג.

בין השאר הייתי ממליץ לוועדה - אני יודע שעם תקשורת זה קצת קשה - לצאת בקריאה לכל אמצעי התקשורת שיינהגו קצת באחריות ברצון לפרסם כל הזמן כל מיני קטסטרופות, כי עצם הפרסום של הדברים האלה עלול לגרום למצב שאנחנו לא רוצים, מבחינה לאומית להגיע אליו, של אגירת תרופות, של אגירת מים, של אגירת מזון, וכל מיני דברים כאלה. בארצות-הברית ובבריטניה, לפחות לדידי, היתה קצת הגזמה בדברים האלה, וזה מצב שבהחלט לא בריא למשק, וכמובן, גם למשק הישראלי. אגירת כספים עלולה להיות בעייתית ולהשפיע על מערך הבנקאות.

הכנס הבא של אותו פורום תשתיות הוא ב-10 באוגוסט, בשבוע הבא.

נכחתי לפני כשלושה שבועות בוועידה של האו"ם יחד עם דרורית שטינמץ ממשרד ראש הממשלה, שדיברה קודם, ויחד עם מנכ"ל חברת חשמל, כנציגי המדינה בוועידה של האו"ם שעסקה בנושא איכות בשנת 2000. נכחו נציגים של למעלה מ170 מדינות. אפשר להגיד בצורה די ברורה, מעבר לכל אותם סקרים שהוזכרו קודם, שהמצב של הגורמים העיקריים במדינה הוא יחסית טוב מאוד, עדיין יש מה לעשות ויש מה לשפר, אבל, הן מבחינת המודעות והן מבחינת העשייה, מצבנו בהחלט טוב, ויש מה להתגאות בדרך שבה הלכה המדינה בנושאים האלה, עם כל אי-שביעות הרצון שלנו מכל מיני דברים מקומיים פה ושם.

תודה רבה. אחרון הדוברים לפני שאלות של חברי הכנסת, הוא נציג השלטון המקומי. מה קורה ברשויות המקומיות כולן?

הוקם צוות היגוי בראשות ראש מועצה ובהשתתפות כל הפונקציונרים ברשויות, אם זה מים, ביוב, חשמל וכן הלאה.

לקראת השבוע הבא אנחנו מתכננים להפיץ חוזר מטעם המרכז לשלטון מקומי עם הנחיות והוראות בהתאם למסקנות של הצוות.

עד כה התקיימו מספר ימי עיון וכנסים לראשי רשויות, מנכ"לים, גזברים ופונקציונרים נוספים.
החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי נערכת לכנס ארצי של מלמ"רים - מנהלי מערכות מידע - הכנס יתקיים בסביבות חודש ספטמבר.

אנחנו מתכננים להפיץ חוברת הסברה לציבור ולרשויות, כדוגמת חברת חשמל, שצירפו את הפרוספקט שלהם, כפרוספקט הסברתי, יחד עם חשבון החשמל האחרון. ברשותכם, אימצנו את הרעיון הזה ואנחנו כנראה נפיץ דוגמה לכל הרשויות המקומיות וגם לציבור התושבים, אותה נצרף להודעת ארנונה שתישלח בעוד כחודש.

כרגיל, אנחנו מצפים, כמו יתר המוסדות, לקבלת תקצוב ממשרד הפנים.

הוחלט על תקצוב?

אולי נציג משרד הפנים יענה. אנחנו הרשויות מצפות.

התקציב עבר.

יש לנו מגמה, במסגרת דיוני צוות ההיגוי, להנחות לא לקבל קהל ברשויות המקומיות בימים 2 ו-3 בינואר, כלומר, בימים ראשון ושני. עדיין לא הוחלט בעניין, אנחנו נקבל החלטה.

למה לא לקבל קהל?

עובדי העיריות יהיו במשרדים. אבל אולי, לדוגמה, תהיה בעיה במערך מחשוב הגבייה. זו המגמה, עדיין לא הוחלט.

אנחנו מתכננים, במסגרת איגוד ראשי מחלקות מים והביוב, לקיים כנס בימים 5 ו-6 בספטמבר, שבו נדגים תרחישי כשל בחמש רשויות מקומיות. כרגע אנחנו מכינים תוכניות כשל בשלוש רשויות מקומיות. נציע את זה במסגרת השלטון המקומי לכלל הרשויות המקומיות.

אם רשות מקומית לא מגיעה לכנס ולא נערכת, האם יש אמצעי אכיפה ובקרה?

אחד הדברים שאנחנו מנסים הוא, למנוע העברת תקציבים, שיהוו גורם לכך. לשם דוגמה, פנינו לכל הרשויות המקומיות, כשאני אומר אנחנו, זה משרד הפנים.

לפי המידע שיש לי, רשויות רבות עוד לא התחילו לעסוק בעניין בכלל.

מי אמר את זה? יש מישהו שיכול להגיד את זה ולהציג את זה?

ההיפך הוא הנכון. לדוגמה, פנינו יחד עם משרד הפנים לכל הרשויות המקומיות כדי לקבל כתובת של אדם שיהיה אחראי לבאג 2000.

מתי פניתם?

בחודשים האחרונים.

גברתי היושב-ראש, יש היום 263 אחראים בנושא באג 2000, מתוך 265 רשויות מקומיות.

הוועדה רושמת את זה בפניה בשמחה.

מתי הושלמה הרשימה?

הרשימה הזאת קיימת כבר מחודש מאי. נעשתה פנייה של מנכ"ל משרד הפנים, ובכל רשות מקומית מונה אחראי על באג 2000.

יש לנו כתובת בכל רשות מקומית.

חברי הכנסת, שאלות והערות בקצרה. חבר הכנסת פינס, בבקשה.

האם העובדה שכל העניין קורה בשישי-שבת תורמת להיערכות? האם זה טוב, האם זה רע? האם יש אחראי ברמה האסטרטגית הכוללת מטעם ממשלת ישראל על כל ההיערכות של באג 2000, של הממשלה והרשויות המצויות תחתה?

אני מבקשת תשובה מפרופ' אלכס לובוצקי.

בסופו של דבר, יש אחראי, והוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה. לגבי השאלה הקודמת, בנושא השבת. כבר אמרתי, יש לזה יתרון אחד גדול, המשק נמצא ברמת פעילות נמוכה יותר, ולכן זה מאוד מקל. יש לזה שני חסרונות: האחד, נושא השבת, שהוא רגיש מבחינה הלכתית, השני, העובדה שזה יום חג נוצרי ונופל באותו יום גם יום חג מוסלמי. החג הנוצרי משמעותי יותר, מפני שייתכן ויהיה גל גדול של תיירים שיעמיס על המערכות.

אני רוצה במיוחד להתייחס לשאלה הראשונה שלך לגבי תרחישי הקטסטרופות. מצד אחד, אני רוצה להודות לך על העלאת השאלה. מצד שני, לבקש ממך לא לשאול אותה פעם נוספת. יש כאן דבר משמעותי מאוד, אמר אותו צביקה חרפק, ואני רוצה לחדד את העניין הזה.

רבותי, אני רוצה להזהיר, העלאת כל תרחישי הקטסטרופה האפשריים, כמו, למשל, הידיעה בעיתון שעלול להיות שבין 700 ל-1,000 חולים ימותו בבתי החולים. מצד אחד, זה נכון, עלול גם להיות שבשבוע הבא ימותו 1,000 חולים בבתי החולים. אם תשאלו אותי מה ההסתברות, כן, זה עלול להיות. העלאת התרחישים הללו, במיוחד על-ידי מומחים או פסיבדו-מומחים היא מסוכנת, היא גורמת פניקה, בהלה ונזקים.

לא קשה להמחיש את זה בכמה דברים. אם בתחום הרפואה חולים יחשבו שמסוכן לבוא לניתוחים וידחו ניתוחים חיוניים זה עלול להיות מסוכן. אם כל עם ישראל יתחיל בשעה 10 בלילה באותו יום שישי לפתוח את הברזים כדי לאגור מים באמבטיה בבת-אחת זה עלול לגרום לבעיות, ולמחרת לא יקרה שום דבר.

באג 2000 זה לא וירוס. שמתי לב שאנשים חושבים שזה וירוס שמכה במחשבים, זה לא וירוס.

עצה אחרונה לחברת הכנסת ענת מאור. יש פיתוי פוליטי - אני מודה, זה עמד בפני בשנה וחצי האחרונות, כפוליטיקאי במיוחד בכנסת, שלא אחראי על התיקון, לבוא ולצעוק כמה יהיה חמור ונורא. משום, שאם זה לא יקרה, אתה יכול תמיד להגיד, בזכות הצעקות שלי לא קרה דבר, ואם זה יקרה, אתה יכול להגיד, אני הזהרתי. הרי בתור חבר כנסת אתה לא אחראי. לאזהרות המוגזמות הללו יש מחיר, גם כספי וזה עלול גם לגרום לנזקים. לכן, חשוב מאוד מאוד לשמור על המינון של האזהרה לציבור. זה נושא קריטי שצריך לעמוד גם בפני הוועדה, דרורית שטינמץ, לגבי הטון שמשדרים לציבור.

תודה רבה. אריה רסלר, תשובתך לדברים.

אני אנסה להיות קצת יותר קונקרטי. אני מסתכן, אבל בהחלט יכול להיות מצב שמערכות התשתית המרכזיות של מדינת ישראל יעבדו ללא כשל. בהחלט יכול להיות מצב כזה. הסיכוי הוא גבוה.

מערכות התשתית הן הקריטיות ביותר, אולם מערכות המידע הן יותר בעייתיות, משום ששם הבאג מפוזר לאורך ולרוחב של המערכות. אנחנו מדברים על מערכות אדירות היקף, עשרות מיליוני שורות מקור בכל גוף בינוני וגדול, ושם, עם כל המאמצים שעושים, לא מגלים את הכול, ונשארים באגים. את הבאגים המרכזיים מגלים בניסויים שעושים, כאשר המערכת נופלת יודעים שיש באג, ומתקנים. אבל יש באגים שמפוזרים בתוך התוכניות בנקודות שהן תקופתיות. גרטנר, שעשה סקר בנושא, גילה שבצעם רוב המבדקים עוברים על 25% מהקוד. כלומר, בהחלט ייתכנו באגים שוטפים לאורך שנת 2000. פה יתגלה באג ושם יתגלה באג, פה איזו מערכת תזייף קצת בחישוב הריבית, ושם יהיו זיופים בחישובי משכורת וכך הלאה, לאורך שנת 2000 כולה יהיה תיקון רצוף של באגים במערכות המידע.

תודה. אני רוצה לסכם את הישיבה בדברים הבאים: ראשית, הוועדה רושמת בפניה את הפעילות שנעשתה עד כה, גם על-ידי משרדי הממשלה השונים, גם עלידי ועדת המשנה בכנסת הקודמת בראשות פרופ' אלכס לובוצקי, ומציינת בסיפוק את העובדה שמנכ"ל משרד ראש הממשלה מרכז אישית את העבודה.

שנית, הוועדה לוקחת על עצמה לשמור על איזון, כפי שהתבקשנו. אנחנו בהחלט מקבלים את זה, בין מידת אחריות ותביעה לבין מניעת פניקה מוגזמת.

שלישית, לאור הדוח שקיבלנו עכשיו על היערכות משרד ראש הממשלה - חבר הכנסת איתן, תראה שאני מאוד לא פוליטית בעניין הזה - אני רוצה לציין, שאנחנו לא יכולים להגיד שיש היערכות מספקת לאור זה שנשארה תקופה של חמישה חודשים לפנינו. בשם הוועדה אני מציינת, שלא נקבל שכבר עכשיו עוברים לטפל בשלב הכשל, אנחנו תובעים לראות את סיום שלב ההיערכות.

אנחנו מציעים שלא יטפלו בשלב הכשל?

גם וגם, אני מיד אסביר לגבי לוח-זמנים.

מר אריה רסלר, הוועדה מבקשת לקבל דיווח עד סוף אוגוסט ממנכ"ל משרד ראש הממשלה על מצב שלב ההיערכות והמניעה בכל משרדי הממשלה, כולל התחומים שאתה העלית, נושא העסקים הקטנים.

נושא ההסברה - הבנו שחשוב שיהיה תיאום ושיתוף-פעולה בהסברה. אנחנו לא נפנה לתקשורת שלא להכניס לפניקה. אם יהיה מערך הסברתי חיובי, שייתן גם את המידע וגם את ההמלצות בצורה אמינה, הרי שגם העסקים וגם משרדי הממשלה וגם הציבור כולו יידעו איך לנהוג.

בתנאי שאמצעי התקשורת יעבדו.

נכון לעכשיו לא קיבלנו את תוכנית מערך ההסברה, רק הוסבר לנו על הוועדה המשותפת שהוקמה, ושמשרד ראש הממשלה מתכוון לטפל בנושא. אנחנו מבקשים לדעת בעניין.

שלא יישתמע מהדברים שלך דברים שונים, שיהיה ברור שעכשיו זה הזמן, וצריך לעבוד באינטנסיביות כדי לקדם את כל ההיערכות לתוכניות ההמשך, למקרה של כשל.

חבר הכנסת איתן, אני מקבלת, אבל יש שני שלבים. האחד, הוא ההיערכות המוקדמת והמונעת.

אין לנו הרבה זמן.

אני מבקשת במהלך אוגוסט, שמשרד ראש הממשלה יסכם את כל בדיקת הנושא, ושהוועדה תקבל עד סוף אוגוסט דיווח על השלב הזה, במקביל לדיווח על השלב של טיפול בכשלים וההיערכות ליום עצמו.

הוועדה רושמת בסיפוק את העובדה שיהיה תרגול בחברת החשמל. בשלטון המוניציפאלי, אם הבנתי נכון, זה לא תרגול אלא כנס. אנחנו פונים לכל הרשויות הנוספות שיעשו גם תרגולים.

נציג חברת החמשל, מר צבי חרפק, הוועדה תשמח לבוא לליל התרגול בחברת חשמל, ב-23 באוגוסט, כדי לעקוב מקרוב איך הדברים מתבצעים בטיפול עצמו. התרגול חשוב לכל הרשויות, לא לחכות רק לבדיקה תיאורטית, אלא לתרגולים.

הרשויות לא מסוגלות, הן לא בנויות לזה. מי שלא הכין את עצמו, כמו חברת חשמל, הוא לא יכול לבצע את מה שהם מבצעים. מתי התחלתם?

ב-1996.

הם מריצים את כל המערכות, או חלק מהמערכות, כאילו התאריך כבר חל. כדי להגיע למצב כזה, היה צריך להתחיל כבר לפני שנים. הרשויות המקומיות דיברו על מה שהן עשו, אבל זה עניין של כמה חודשים אחורה סך הכל.

חבר הכנסת איתן, הערתך נרשמת. אין ספק שטיב התרגול צריך להיות מותאם לכל תחום ולמידת ההיערכות בזמן שנותר בחמשת החודשים הקרובים. אנחנו נבקש לקבל דיווח גם על זה, תוך ידיעה שזה יהיה מותאם.

בכל אופן אני מתעקש. הרשויות המקומיות זה גוף בעל משמעות בכל ההיבטים של הנושא הזה. הן כן נמצאות בפיגור מסוים. אם לא יקרה כלום, יכול להיות שהן חסכו. אבל אם מסתכלים על מה שהיה צריך לעשות, ולוקחים את חברת חשמל או קופת חולים כאב טיפוס, אז הרשויות המקומיות נמצאות בפיגור גדול, לעומת מה שעשו בחברת חשמל.

לא צריך להזניח את העניין של הרשויות המקומיות. השאלה היא מה אנחנו חושבים שעדיין ניתן לעשות בצורה יותר קונקרטית מלהגיד: תעשו תרגול.

אני מקבלת את התיקון של חבר הכנסת איתן. אנחנו נסכם כך: אנחנו מבקשים, נוסף לדיווח ממשרד ראש הממשלה עד סוף אוגוסט, לקבל גם פירוט יתר מהשלטון המקומי על מידת ההיערכות ועל ההיערכות הנוספת הנדרשת.

אני מבקש שמנכ"ל משרד ראש הממשלה יגיע לכאן.

חבר הכנסת אופיר פינס, איחרת, הישיבה הבאה תהיה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הודעתי זאת בראשית הישיבה, הוא התחייב לכך, זה יתואם אתו.

אני רוצה להעיר הערת ביניים. השלטון המקומי לא נערך רק בחודשים האחרונים, השלטון המקומי כבר נערך קרוב לשלוש שנים, בחודשים האחרונים אנחנו נכנסים יותר לשלבי הביצוע.

תודה, ואנחנו מבקשים לקבל דיווח מכם בישיבת הבקרה הנוספת.

במסגרת ההיערכות של הפרט, אנחנו נשמע כמובן מהי אותה ערכת הסברה שתקבל כל משפחה. אם הבנתי נכון, זו היתה התחייבותכם.

אנחנו נזמין גם את מנהלי הבנקים לישיבה הבאה, כדי לראות את טיב היערכותם להבטחה של חסכונות, קופות גמל, הפנסיה של כל אזרח ואזרחית, יהיו הכשלים אשר יהיו במערך הבנקים.

סעיף אחרון. רשמנו בפנינו שגם ועדת המדע, התרבות והספורט לא יכולה לעשות שה-1 בינואר לא ייצא בשבת, לפיכך אנחנו מבקשים שאם נדרש שיוכרז שזה יום חירום, שלא יהיו שום עיכובים בהיערכות, בצעדי המניעה הנדרשים להיעשות בשבת. יש לנו את כל הכבוד גם לשבת היהודית, גם לחג הנוצרי וגם לחג המוסלמי.

אם נדרש שיום זה יוכרז כיום חירום, אני מבקשת שלא ניתקל בבעיות שאחר כך יפגעו ביכולת ההיערכות בנושא באג 2000. תודה רבה לכולם. הפסקה של חמש דקות, ואנחנו עוברים לנושא הבא: הרומן הווירטואלי באינטרנט.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45