פרוטוקולים/מעמד האישה/6279



3
הוועדה לקידום מעמד האישה
24.12.02

פרוטוקולים/מעמד האישה/6279
ירושלים, ב' ב אדר א, תשס"ג
4 בפברואר, 2003

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי



פרוטוקול מס' 239
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, י"ט שבט התשס"ג (24 בדצמבר 2002), שעה: 10:30

מועמדות לכנסת ה-16 – תגבור הכוח הנשי

חברי הוועדה: יעל דיין – היו"ר

קולט אביטל
זהבה גלאון
נעמי חזן
ענת מאור
אורית נוקד
מרינה סולודקין
דליה רבין-פילוסוף
נחמה רונן

שרת החינוך, לימור לבנת

רונית לב ארי מנהלת, הרשות לקידום מעמד האישה

עו"ד רבקה שקד הממונה על קידום מעמד האישה,
נציבות שירות המדינה

תא"ל סוזי יוגב יוהל"נ (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים),
משרד הביטחון

סנ"צ נורית זיו ראש מדור אלמ"ב, המשרד לביטחון פנים

רינה ברטל יו"ר, שדולת הנשים בישראל
אלה גרא מנכ"לית, שדולת הנשים בישראל

מיכל כפרי יועצת למעמד האישה, משרד החינוך

שרה שילון נעמ"ת

סימי מור יו"ר ויצ"ו ירושלים

מיכל יודין מ"מ יו"ר, כ"ן – כוח נשי
עו"ד אתי פלפל כ"ן – כוח נשי


רות רזניק יו"ר, ל"א – לחימה באלימות נגד נשים
רותי גלעדי ל"א – לחימה באלימות נגד נשים

לאה אהרונוב יו"ר, מועצת ארגוני נשים
נחמה חסון חברת נשיאות, מועצת ארגוני נשים

אתי אבוטבול הפורום הארצי למשפחות חד הוריות

עו"ד דוחי סאלם יועצת משפטית, מועצת נשים דיר חנא

אירית רוזנבלום "משפחה חדשה"

חנה בית-הלחמי פרלמנט הנשים
ענבל גולדברג פרלמנט הנשים

דינה אבקסיס מר"צ
רותי אגמון עם אחד
טובה אילן העבודה – מימד
דרורה ברעם חרות
ג'והיינה חוסיין בל"ד
ענבל גבריאלי הליכוד
ג'ודי דון ההתיישבות – להבה
נטע דוברין העבודה
הילה דורון עלה ירוק
בתיה זקס צומת
זהבה זרחי צומת
אסתרינה טרטמן האיחוד הלאומי
גבי לסקי מר"צ
אתי לבני שינוי
ד"ר לאה נס הליכוד
מינה פנטון מפד"ל
יפה פרץ מפד"ל
תגריד שביטה חד"ש
בת שבע שטראוכלר ליכוד


תלמידי בית הספר "אשל הנשיא"

דנה גורדון

דרורה רשף







מועמדות לכנסת ה-16 – תגבור הכוח הנשי

בוקר טוב. אני מבקשת לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. אני רוצה לומר שתי מילים ביחס לסדר הישיבה.

הישיבה נועדה כדי להשמיע ולשמוע ממועמדות מכל המפלגות. אנחנו לא בוחנים את תוצאות הבחירות ולפיכך אני לא רוצה להפריד בין מועמדות במקומות ריאליים או לא ריאליים. אנחנו הזמנו את המועמדות מכל המפלגות. דרך אגב, יש כאן גם ארגונים שאנחנו עובדים אתם כל השנים, ארגוני נשים וארגוני זכויות אדם. כמובן שהוזמנו כל חברות הכנסת המכהנות. אני רוצה לציין שחברות הכנסת המכהנות וחברות הכנסת שלא נבחרו ולא מועמדות במפלגות עכשיו, נמצאות כאן. שרת החינוך לימור לבנת תצטרף אלינו, יש חלק מחברות כנסת מכהנות שהתנצלו ולא יוכלו להשתתף אתנו היום, כולל השרה ציפי לבני. סגנית השר נעמי בלומנטל תצטרף אלינו. השרה לשעבר דליה איציק תצטרף אלינו.

אני רוצה להביא לידיעתכם רוטינה לא נעימה שהוועדה הזו מקיימת ולצערי זה לעתים די דחופות. כל אימת שיש רצח של אישה על ידי בן-זוגה, אנחנו מקיימים ישיבת חירום. גם מודיעים על זה במליאה וגם הוועדה לקידום מעמד האישה מציינת את זה. אני מזמינה לכל ועדה דיווח או עורכת ישיבות מיוחדות לצורך דיווח וזה אחד הנושאים שאנחנו כמובן עוקבים, עוקבים אחריו בצער, מתוך כוונה להקטין את הנגע ולהקטין, כמובן, את המספר השנתי, שלצערנו עדיין גבוה ביותר. לכן, כמו ישיבות אחרות, אנחנו נפתח את הישיבה בדיווח של המשטרה על הרצח האחרון.

אני התכוונתי לדבר על הרצח לפני האחרון ובינתיים קרה האחרון.

נכון. התכוונתי אתמול לפנות אליכם, כדי לדבר על רצח, שבו מטפלת נרצחה וישישה נרצחה וזה נכנס לקטגוריה של רצח אישה על ידי בן-זוגה. אני אבקש מנורית זיו, שהיא אשת הקשר שלנו במשרד לביטחון פנים, לדווח לנו על הרצח הזה ואחר כך אנחנו ניגש לסדר היום שלנו.

לגבי הרצח האחרון, מדובר על זוג שנמצא מעט מאד זמן בארץ ולא היה לו שום קשר, לא עם משטרה ולא עם גורמי רווחה ולמעשה הפעם הראשונה שנודע עליהם זה לאחר אירוע הרצח. הם היו בערך שלושה חודשים בארץ. זה מה שאנחנו יודעים והחקירה היא חקירה, מה שידוע ידוע, אבל קשר עם גורמים כאלה ואחרים – לא היה.

לגבי האירוע הקודם, של מתתוב, לפני שאני אומר מה אירע בדיוק – כי זה גם פורסם בעיתונים וגם יודעים, שהיא נרצחה שלא במקום שהיא גרה בו אלא בקיבוץ – מה שקרה זה שהוגשה תלונה אחת ויחידה במשטרה ב 16 ביוני 2000. התלונה היתה חמורה ודיברה על מספר תקיפות שאירעו בשנה שלפני יוני 2000. נעשתה הערכת מסוכנות שבעקבותיה הוחלט להגיש כתב אישום ובקשה למאסר עד תום ההליכים ואכן, יומיים לאחר מכן, הוגש כתב אישום ונתבקש מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.

חרף בקשת המשטרה והתביעה, בית המשפט שחרר את הנאשם לחלופת מעצר, קבע שיתגורר בבאר שבע, נאסר עליו להיכנס לעיר נתיבות וליצור כל קשר, הן עם המנוחה והן עם בתה שהיתה אתה במשטרה.

כעבור שלושה חודשים התקיים דיון, הנאשם הודה במרבית כתב האישום – בפרט מסוים הוא לא הודה – והורשע בכתב האישום. הוא נשלח למתן תסקיר על ידי שירות המבחן. לקראת הישיבה של ה-20 בדצמבר 2000, ב-17 בדצמבר, הוגש התסקיר שהמליץ על גישה טיפולית, על מבחן של שנה, על שילוב הנאשם בקבוצת גברים האמורה להיפתח בקרוב, שירות לתועלת הציבור של 300 שעות ומאסר על תנאי. מתברר מתוך התסקיר כי בשיחה עם האישה התברר, כי כבר למחרת הצו הוא הורשה לחזור הביתה. מה שהתרשמו מהשיחה ממנה זה שיש שיפור גדול, יש הבנה, יש לה את הכוחות וכולי, אני לא רוצה לפרט.

חרף העובדה שהתסקיר היה חיובי וממליץ, הרי שבישיבה מיום 20 בדצמבר 2000, התובע עמד על כך שהנאשם יישלח למאסר בפועל ויקבל מאסר מותנה. אשת הנאשם עלתה והעידה בפני בית המשפט כי הנאשם השתנה, אינה פוחדת כמו פעם והיא יודעת מה צריך לעשות אם יקרה משהו. לאור הדברים היתה איזושהי הסכמה, במקום מאסר בפועל, על עבודות שירות. עבודות שירות הן תחליף למאסר בפועל ושירות לתועלת הציבור אינו תחליף למאסר בפועל. בית המשפט מסכים בעיקרון עם התובע, אך יחד עם זאת אומר כי התרשם יותר מדברי המתלוננת מאשר מהתסקיר ושולח אותו לתסקיר נוסף ומשלים שיינתן כעבור חצי שנה, כדי לבדוק אם במהלך חצי השנה יש שיתוף פעולה ואם דברים אכן הולכים כסדרם בין בני הזוג, כפי שנרשם בתסקיר הראשון של שירות המבחן.

ב-21 ביוני 2001 הוגש תסקיר, לפיו הנאשם שיתף פעולה והגיע לשיחות. חוזרים על ההמלצה של מאסר על תנאי, הם אומרים, שירות לתועלת הציבור של 300 שעות ומבחן למשך שנה והם מצהירים שהם יהיו בקשר עם האישה במשך השנה, שבה הנאשם יהיה במבחן. ב- 25 בספטמבר 2001 ניתן גזר הדין: פיקוח למשך שנה, עבודות של שירות לתועלת הציבור למשך 300 שעות – לא עבודות שירות לפחות, כפי שביקשה התביעה, ולא עונש מותנה. יש לזה הסבר חוקי שזה לא הפורום להסביר אותו, אבל זה מה שקרה.

מה-21 בספטמבר 2001 עד ה-21 בספטמבר 2002 הוא היה אמור להיות בפיקוח. אני לא יודעת אם יש פה נציגים של שירות המבחן, אני לא יודעת מה היתה מידת שיתוף הפעולה שלו, את זה הם צריכים לומר. בכל אופן, מה שברור הוא שגם המשטרה וגם התביעה עשו פה מה שהם נדרשו לעשות, הוגש כתב אישום מיידי, הוגשה בקשה מיידית למעצר עד תום ההליכים, היתה דרישה למאסר בפועל, התוצאה – כפי שהבאתי בפני הוועדה הזאת, לא בפעם הראשונה – זה מה שקרה, אלו העובדות.

זה כמעט תסריט ידוע מראש. הוא אמר שהוא השתנה וגם היא אמרה שהוא השתנה והיא לא פוחדת כמו שפחדה ושהוא יהיה נחמד - - -

נעשה תסקיר ועוד תסקיר.

ואיזה השתנה ואיזה היא לא פוחדת. זה כל כך ידוע לכולנו, גם לך. אנחנו הרי מכירים את הדברים האלה. הוא הרי לא משתנה.

הביקורת מופנית אלי?

לא, חס ושלום.

אז אני לא רוצה להגיב. אני רק מביאה את העובדות.

את נציגת המשטרה, לכן אנחנו אומרים.

אנחנו כואבות את התוצאות יחד אתך.

זה, מבחינה עובדתית, מה שקרה. בשבעה בדצמבר 2002 היא נרצחה, כפי שידוע היא הלכה לאיזשהו קורס. הוא חשד בה - - -

היא הלכה לקורס של העצמת מנהיגות נשית בקיבוץ רוחמה.

והוא הגיע לשם, ביקש לדבר אתה, היא סירבה, הוא ביקש שמיכה להתכסות, היא יצאה אליו ואירע הרצח. מסתבר מעדותה של הבת, שבאמת בשנה האחרונה היו תקיפות, איומים וכולי. למעשה, השנה שעליה מדובר היא השנה שהוא היה אמור להיות בשירות המבחן, לכן אני לא יודעת מה קרה בזמן שהיה בשירות מבחן תחת פיקוח, האם אכן דיברו אתה, האם הוא היה בקשר עם שירותי המבחן – זה כבר היה לאחר גזר הדין – האם נעשה מעקב, אני לא יודעת. את זה צריך לשאול את גורמי שירות המבחן.

חברת הכנסת גלאון ביקשה לשאול, רק שאלות נקודתיות לפני שאנחנו ממשיכים בסדר היום.

אני מבקשת את רשותך לא לשאול, אלא לבקש להוציא מכאן קריאה למערכת בתי המשפט. כל פעם מחדש אנחנו עדים לכך שבתי המשפט עושים פלסתר את כוונת המחוקק. אני רוצה להזכיר לפורום הזה שחברת הכנסת דיין ואני העברנו חוק שמחייב חובת מאסר בפועל. גם אם זה היה טרם כניסת החוק וגם אחרי כניסת החוק, אנחנו רואים שעדיין השופטים לא הפנימו שצריך להטיל, בהתאם להוראת המחוקק, חובת מאסר בפועל על גברים אלימים. אני חושבת שזאת ההזדמנות, כשיש כאן מקבץ כזה גדול של נשים – חברות כנסת בהווה ולעתיד ונציגות של ארגוני נשים – להפנות מכאן קריאה לבתי המשפט, שיבינו אחת ולתמיד שדמן של נשים אינו הפקר וצריך להכניס את הגברים האלה אל הכלא בדיוק כפי שקבע המחוקק.

אני מבקשת מכל אחת להציג את שמה וגם, מהמועמדות, את המפלגה.

למשפחת מתתוב היו ילדים. עניין האפוטרופסות. מי האטפוטרופוס עכשיו של הילדים במשפחת מתתוב?

אני לא יודעת.

לא עשינו את זה היום, כי הישיבה לא היתה מיועדת לכך, אבל בדרך כלל אנחנו מזמינים את גורמי הרווחה במקום ואז אנחנו מקבלים גם דיווח על המצב הסוציאלי.

יש בת אחת שהיא יותר מבוגרת והבנות הקטנות – זה לא עיסוק שלנו ואני לא יודעת.

מה שמטריד, כמובן, מעבר לטרגדיה עצמה, זה התסריט הבאמת כמעט ידוע מראש ואני מצטרפת גם לדברים של חברת הכנסת זהבה גלאון ואולי הנושא הבא שלנו, יעל, שבגינו ההתכנסות המיוחדת הזאת כאן היום, באמת מעיד על כך שבנושאים הללו אנחנו עובדות בשיתוף פעולה ללא חלוקה למפלגות ולכן כל כך חשובה העבודה המשותפת – אנחנו ודאי נדבר על זה עוד מעט – ואני בהחלט מצטרפת לדברים של זהבה גלאון.

התחושה היא כאן מאד קשה, דווקא מתוך התיאור של מצב, של תמונה, שסופה היה כמעט ידוע מראש, כאשר כל הגורמים לא נתנו מספיק את דעתם ו"קנו" את הסיפורים האלה, ש"יהיה בסדר", הוא השתנה, היא לא כל כך מפחדת, הוא ילך לקורסים והוא ילך לשיחות ופה ושם. לא שאני אומרת שזה לא עוזר, זה חשוב ויש מקרים שבהם זה אכן בר תועלת, אבל לא היתה כאן התמקדות מספיקה. צריך יהיה באמת לבדוק בהמשך מה היתה השתלשלות הטיפול של הגורמים, גם של בתי המשפט, גם של המערכת המשטרתית. משום שבסופו של דבר כל פעם שוב נקראת משטרה, שוב יש בעיה, שוב יוצאים, שוב שולחים. גם המערכת המשפטית כאן מוכרחה לתת את דעתה. אנחנו נצטרך, לדעתי, בקדנציה הבאה, בצורה יותר מובהקת – אנחנו עשינו את זה, לדעתי, כל הזמן. לא משתמעת מזה שום ביקורת על מה שנעשה עד עכשיו , להפך: נעשתה עבודה אדירה, אבל עדיין עובדה היא שהדברים האלה קורים ושהמערכת המשפטית לא נותנת את דעתה. הקריאה הזאת והזעקה הזאת של חברת הכנסת גלאון, בוודאי באה בשם כולנו כאן ואנחנו כולנו באותה תחושה מאד מאד קשה, נוכח המקרה הנורא הזה שהוא פשוט בלתי נתפס.

אין ספק שכששומעים כל פעם את הנתונים אנחנו יכולים מהר מאד להיכנס ממש לייאוש על כך שפועלים ועובדים עשר שנים והמצב עדיין קשה, אבל אני רוצה דווקא לומר למשטרה, לגורמים האחראיים ולכל ארגוני הנשים: אם לא היינו פועלות, המצב היה הרבה יותר גרוע ואין לי ספק שהמאמץ המשותף חוסך חיי נשים. יש לי שלוש שאלות: אחת, האם מצב המלחמה והאלימות הכללית משפיעים על יתר אלימות כלפי נשים, שנית: האם המצב הכלכלי גרם להגברת האלימות במשפחה והשאלה השלישית: הנושא של הטרדה מאיימת. אם אני לא טועה, החוק הזה היה יכול לסייע במקרה של האישה שנרצחה בדם קר ברוחמה. האם המשטרה עושה שימוש בחוק המאד חשוב שקידמנו.

אני אבקש מנורית לענות רק על השאלה האחרונה, כי השאלות הראשונות נדונו בהרחבה ביום המאבק באלימות שהיה לא מזמן. זה היה הנושא על סדר היום, ביטחון בחוץ וביטחון מבית. אני מבקשת, מאחר ואנחנו רוצים להתקדם עם הנושא על סדר היום, לענות רק לשאלה הספציפית למשטרה.

החוק הוא חוק אזרחי ולמרות זאת אנחנו מגישים כתבי אישום על הטרדה מאיימת – כאשר יש תלונה, כמובן – משתמשים בכל סעיפי החוק, כפי שאת יודעת: חוק הגנת הפרטיות, איומים, השגת גבול וכולי. אם יש תלונה. הרי מה קרה? ניתן גזר דין, ניתן תסקיר, הוא היה בטיפול של שנה והיא לא באה להתלונן. בשנה הזאת לא היו שום תלונות. לכן, לכל אורך ציר הטיפול בתיק הזה, אני חושבת שמעבר למה שעשתה המשטרה – שהיא מיד עצרה, מיד הגישה כתב אישום, ביקשה מעצר עד תום ההליכים, טענה למאסר בפועל – אנחנו יותר מזה, במסגרת החוק, לא יכולים לעשות שום דבר.

תודה רבה. שאלה ספציפית.

אני מועמדת בל"ד. אני רוצה להציג בעיה שקיימת במגזר הערבי. במגזר הערבי מה שקורה זה שתמיד מוציאים את הבעל לכמה חודשים החוצה, האישה נשארת בלחץ של המשפחה המורחבת שהיא גרה יחד אתה. אחרי זה הוא חוזר וכל המשפחה עומדת כנגדה: למה היא הכניסה אותו לבית סוהר. לדעתי צריך לחשוב על זה בכיוון אחר, במגזר הערבי ואולי זה טוב גם למגזר היהודי. אולי צריך ללכת לכיוון של חקיקת חוק לחייב גבר אלים בטיפול ואז לא יהיה עונש לאישה, שהיא גם מוכה וגם מוציאים אותה למקלט או שמוציאים את הבעל והיא נשארת בלחץ של המשפחה המורחבת. אני ממש מבקשת שנחשוב על זה בכובד ראש.

האיחוד לאומי, אני יושבת ראש פורום הנשים של האיחוד הלאומי. אני שמחה לשמוע את ההערה של החברה שדיברה כרגע. אני יצאתי בקריאה שקוממה מאד את חברת הכנסת יעל דיין, לסגור את המקלטים לנשים מוכות. אני חושבת שכל אישה שנוכחת כאן לא מעלה בדעתה שאני, כאישה, מחפשת סגירה של מקלט. זו שורה תחתונה, זה סופו של תהליך ארוך שלא ייפתר בן-יום, אחת הדרכים שהעלינו בנושא הזה כדי שנגיע למטרה הסופית, זה פשוט שלא נזדקק למקלטים האלה מכוח הטיפול ואחת הדרכים זה נושא של טיפול כפייתי לגבר המכה. תודה.

הלוואי שלא נזדקק ואז לא נצטרך יותר להגיע למקלטים. אני חושבת שאפשר להגיע לקונצנזוס.

סליחה, הנושא היום איננו אלימות כלפי נשים, שזה נושא שבערך כל החברות שיושבות כאן, גם מהארגונים וגם החברות המכהנות, עשו דוקטורט עליו מכל כיוון אפשרי. לצערי, זה לחם חוקנו היומי. נמצאת לפני כולם החוברת האחרונה – משך השנים היו הרבה כאלה – של הוועדה לקידום מעמד האישה, עם החוקים הרלוונטיים ואין חובה של שיעורי בית, אבל חלק גדול מהשאלות שנשאלות כאן אפשר למצוא שם. כמובן, כל הדברים האלה נידונו בהרחבה ולעומק, עם מחקרים ועם כל מה שיכול לתת גיבוי לדרך כזו או אחרת, כולל טיפול בגברים אלימים, כולל סיורים בשטח, כולל שיקום בבתי הסוהר, מערכת המשפט וחקיקה שלנו משך כל השנים, שמנסה לתת מענה לנושא. אז אנחנו לא נדון בזה היום ואני מודה מאד לנורית על הדיווח.

אני ביקשתי - בסוף זה לא הסתייע ואני רק אזכיר את זה – ב-18 לחודש נהרגה בפיגוע רב"ט קרן יעקובי. זו הלוחמת הראשונה שנהרגה, בחברון. הוועדה הזו עוסקת יום ולילה בנושא של לוחמות בצה"ל. נמצאת אתנו סוזי יוגב, שהיא יועצת הרמטכ"ל למעמד האישה (יוהל"נ). אנחנו עוקבים אחרי הנושא של נשים לוחמות בצה"ל ומאחר והכנסת היתה כבר בהתפזרות בימים האלה, אני רק רוצה להזכיר את רב"ט קרן יעקובי. המשפחה ביקשה וגם צה"ל ביקש שלא נקבל דיווח מפורט וגם לא נעסוק, אבל חובתי כיו"ר ועדה, כמובן, להזכיר את זה, כי זה עורר דיון בין הורים ובין נשים לגבי ההכוונה הזו לנשים בתפקידי לחימה, אשר חשופות לפיגועים כמו שקרה כאן, לא כמו אזרחיות שחשופות לפיגועים כל הזמן, אלא בתפקיד. הנושא עלה לדיון מחודש. כמובן שהמסקנה שלנו נשארה אותה מסקנה שוויונית שהגענו אליה ואשר בעקבותיה צה"ל גם קידם נשים וגם פתח את כל התחומים לנשים, כולל תחומי הלחימה.

אני מסתכלת על חברת הכנסת נעמי חזן שזה חוק שלה, פלוס חוק של הוועדה לשיווי זכויות לנשים בצה"ל. היום הודיעו שנכנסת אישה נוספת לקורס טיס, שהיא אחות של הנווטת וכן הלאה. אז אנחנו גאים מאד.

אני עוברת לנושא המרכזי שעל סדר יומנו ואני רוצה קודם כל להציג את הוועדה: זו ועדת כנסת סטטוטורית שעוסקת בכל הנושאים של מעמד האישה. שלא כמו ועדות כנסת אחרות, הוועדה פועלת מול כל המשרדים, כל הארגונים, כל ציבור הנשים בארץ. זו לא ועדה שעוסקת במיעוט, אלא מול 51% של האוכלוסייה. יש ועדות שעובדות מול משרד. ועדת חוץ וביטחון, ועדת כספים, ועדת חינוך – יש להן תואם ברשות המבצעת. אנחנו מול כל העולם ויחד עם כל העולם.

הוועדה הזו הוקמה – בקדנציה הראשונה שלי – כשיצחק רבין היה ראש הממשלה וחלק מהיושבות כאן, כולנו נכנסנו לכנסת באותו זמן ואני קוראת לזה: המהפך הפמיניסטי של הנשים בישראל, בשנת 1992. כי בפעם הראשונה ובבת אחת נכנסה קבוצה שאמנם הגדירה את עצמה כנכנסת מכל מיני מפלגות, אבל התיק הנשי, מעמד האישה, מהווה אצלה דגל שמתכוונים לטפל בו. כי עד אז – וגם אחר כך פה ושם – שמענו: אני הולכת לכנסת, אבל לא על הקו, ה"טיקט", הנשי. גם אלה שטענו כך מצאו את עצמן די מהר מחויבות לכרטיס הביקור הנשי. אולי משום המצוקות, אולי משום ההפליה, אולי משום שלא הגענו עדיין לשוויון. אם ללכת לפי הסדר, ענת מאור, נעמי חזן, אני ולימור לבנת היינו מהראשונות ויש נוספות משנת 1992 שאינן נמצאות כאן.

יושבת ראש הוועדה נקבעת כמו יושבי ראש של ועדות אחרות, תוך כדי משא ומתן בסיעות. היו כאן הקלות, אולי, בגלל היבט אישי שלי, משום שבזיהוי המוחלט שלי עם הנושא, בדרך כלל לא היה ויכוח. עשינו את זה פעם פעמיים ברוטציה, אבל לא משנה: קואליציה-אופוזיציה. אני נוטה לחשוב שגם בכנסת הבאה, אם אני אהיה חברת כנסת מטעם מר"צ, לא יהיה ויכוח האם מגיעה לי או למר"צ ראשות הוועדה. כלומר: יש הזדהויות. דוגמה קלאסית – ואני מצטערת שהיא לא אתנו היום – תמר גוז'נסקי, שבלי שום מכסה למפלגה שהיא ייצגה, קיבלה את ראשות הוועדה לקידום זכויות הילד, כי זה היה ברור שאדם שזה מפעל החיים שלו – וזה לא מתוגמל בדיוק, כפי שאתם יודעים, על ידי בוחרינו, אבל – אדם שמפעל החיים שלו הוא נושא מסוים והקידום שלו הוא עקבי ומורגש ובעל הישגים, אז ברור שגם הכנסת, למרות המבנה המפלגתי, מקדישה לזה את החשיבות.

דנה גורדון, מזה שנים, היא מנהלת הוועדה. היא עובדת כנסת ומנהלת הוועדה. יחד אתה יש צוות שכולל את אריאלה, שנמצאת כאן ואיילת שנמצאת בחדר הוועדה וזה הצוות הנאמן והמסור שעובד אתנו משך השנים. הן עצמן הפכו להיות מין זרוע או "מיני-ועדה" ואני לא חושבת שבנושא הזה אפשר, באמת, לעסוק ביומיום, בלי מחויבות והזדהות, גם רגשית וגם עקרונית.

אני אומר בשיא הקיצור במה הוועדה עוסקת. אל תסתכלו על זה כעל סמינריון פמיניסטי וגם לא כהדרכה מתנשאת, אלא באמת: אני מאד מאד מקווה שכל המועמדות, מכל המפלגות, תיקחנה את האתגר הזה כי למרות ההישגים יש עוד דרך ארוכה מאד, ארוכה מאד לנשים ואני מקווה – וזו אולי תקווה מבוססת – שלא תהיה אישה חברת כנסת בקדנציות הבאות, שלא תיקח את המחויבות הזו על עצמה בצורה מוחלטת, גם על ידי חברות בוועדה וגם על ידי שותפות בנושאים שעולים על הפרק.

צריך לקוות, יעל, שלא כל חברות הכנסת יהיו בוועדה כי יהיו כל כך הרבה שלא יהיה מקום בוועדה.

זה נכון. אבל הוועדה שלנו שונה מאחרות, כי לכל ישיבת ועדה אנחנו מזמינים לא רק את חברי וחברות הוועדה – כי כמובן יש חברי ועדה מש"ס, כי בש"ס אין נשים ומאד חשוב שיהיו חברים גברים בוועדה – אלא גם את כל חברות הכנסת, כמובן.

במקום לומר דברים אבסטרקטיים אני רוצה לזרוק רק כמה מקרים שהשבוע התבקשנו לטפל בהם ודרך אגב – הציבור ופניות הציבור הם לא בדיוק בעניין של ערב בחירות. לא מפסיקים להכות נשים ונשים ממשיכות להיות במצוקות שלהן וכמובן שהדלת שלנו ממשיכה להיות פתוחה לפניות ציבור ולא עושים הפסקה לצורך בחירות.

בשבוע הזה, ממש בימים האחרונים, קיבלנו בקשה להתייחסות שלי ושל הוועדה לקבוצה של נשים בנות 40 עד 50 שעוסקות בזנות - זה הוקע על ידי עיתון "הד הקריות" כי זה היה באזור שלו – כי אין להן אוכל לתת לילדים. באותו הקשר, נשים חד הוריות הציעו איברים שלהם למכירה – ואני לא עושה כאן דמגוגיה. אלה דברים בדוקים. נפגשתי אישית עם אנשים אלה ואלה כדי לראות במה מדובר – משום שהן ברחוב, חסרות דיור וחסרות אפשרות לגידול הילדים. אני נותנת את הדברים שהם כותרות, אבל כמובן שמאחורי כל דבר כזה יש ציבור גדול מאד שהוא לא בכותרות, אבל נמצא במצב של מצוקה.

אנחנו קיבלנו שאילתה מגננות ששואלות מה לעשות כשילד בגן מקבל ארוחה ולוקח חלק ממנה לתת לאמא כי הוא אומר שאמא שלו רעבה. האם הן יכולות לבקש מהאם עצמה שתבוא ותצטרף לילדים - כי יש שם אוכל, זה לא במשורה – כדי שהילד לא ירגיש אשם על כך שהוא אוכל ואמא שלו רעבה בבית.

אני רוצה לציין במישור אחר לגמרי: אתמול היתה פסיקת בג"ץ בנושא שטיפלנו. יושבת כאן גם אירית רוזנבלום מ"משפחה חדשה". בג"ץ פסל, או לא קיבל, עתירה של אישה רווקה לאשר לה פונדקאות. האישה היא כרותת רחם, היא לא יכולה להרות בעצמה, הצליחו לשאוב ממנה ביציות, היא הפרתה אותן – מאחר ואין לה בן זוג - על ידי תרומת זרע. זה הגיע לבג"ץ, משום שלפי חוק הפונדקאות, שלא כמו חוק הפריה חוץ גופית, היא איננה יכולה לעשות שימוש בפונדקאות ובית המשפט כאן יצר אפליה בין אישה רווקה שיש לה רחם, שאז היא יכולה ליהנות ממימון של הפריה חוץ גופית - - -

לא בית המשפט. המחוקק.

סליחה, סליחה. הרי אני יודעת על מה אני מדברת. היא היתה יכולה לקבל תרומת זרע לו היה לה רחם וגם רווקה זכאית להפריה חוץ גופית. הפונדקאות לא מאפשרת לאישה שזקוקה לפונדקאות כלום, אלא אם יש בן זוג שאיננו אנונימי. זה לא חייב להיות בעלה, בהכרח, אם כי גם זה מסובך. יש שם כר פעולה רחב מאד. אנחנו טיפלנו – הוועדה מטפלת כבר מזה הכנסת השניה -בנושאי הפריה חוץ גופית ובכוונה חילקתי כאן חוק שמתעכב ומתעכב והוא חשוב, כי דרך הבג"ץ הזה אנחנו רוצים להזכיר שיש כ-3500 נשים שמחכות לתרומת ביציות. אין חוק שנוגד אבל אין חוק שמקודם, זה אחד הדברים הכואבים ביותר.

אתמול ושלשום קיבלנו עוד פניה או שתים של נשים שפוטרו בזמן הריון והן פנו גם לערכאות – זה אחד הנושאים שהכי בטיפול, יחד עם משרד העבודה והרווחה, לא תמיד בשיתוף אתם. הייתי מגדירה את זה היום ממש מכת מדינה. יש חוק נגד פיטורים בהריון ואנחנו מקבלים פניות אינספור בכל מיני תירוצים למה פיטרו, למרות שהאישה בהריון נהגה לפי מה שמתבקש בחוק.

יש הצעת חוק שלי בנושא.

היו פניות השבוע – את הזכרת כאן את המגזר הערבי – יש פניה קשה מאד של אח שפונה בשם אחותו שנשואה עם ילדים והלחץ של המשפחה המורחבת, כפי שאת אומרת, גדול. אלימות בלתי פוסקת, תלונות למשטרה – הפניתי את זה לנורית – והיא מרגישה שהיא בסכנת חיים מיידית. הפחד להתלונן חזק אצלה יותר מאשר אצל חלק מהנשים ולכן אחיה פנה בשמה.

אני יכולה להזמין את כולכן לקלסרים המתפוצצים בחדר אצלי. כל אחד מהם מהווה תעודת עניות לכולנו, מצד אחד, על שהדברים האלה לא נפתרו ומצד שני – איזשהן קבלות על הדברים שבכל זאת אנחנו מהווים להם כתובת והם נפתרים, באחוז כזה או אחר.

בגדול, הוועדה עוסקת בייצוג וקידום נשים. נמצאת כאן עורכת דין רבקה שקד, אחראית בנציבות שירות המדינה על קידום נשים ומעמד האישה. שוב – כל דבר שאני אומרת: "עוסקים" – זה גם בחקיקה נרחבת, גם באכיפת החוק, גם בקשר עם ארגונים ויישומים של החוק. אנחנו עוסקים בנושא האלימות ויש לנו הרבה שותפות כאן בחדר – כל ארגוני הנשים שכאן, בחדר והארגונים הספציפיים: ארגון המקלטים והעומדות בראש מקלטים, פורום יושבי ראש המקלטים וכמובן, מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית ועוד. אני לא אחזור על הרשימה כי היא ארוכה, אבל אני אומר שהוועדה הזו מאגדת בקשר ישיר ובפעולה יומיומית את כל הארגונים שעוסקים באלימות כלפי נשים וכדי שלא יהיו אי הבנות: יש גם אלימות של נשים כלפי גברים. כל פעם שאני אומרת נשים זה משום האחוז המכריע של נשים כקורבן. זה לא אומר שאנחנו לא מטפלים בפניות של גברים. אותו דבר לגבי חד-הוריות. כמובן שהמספר הגדול הוא מספר של נשים, יש גם גברים שנמצאים במצוקה והם אבות למשפחות חד-הוריות, גם בהם כמובן הטיפול הוא אינטנסיבי.

אנחנו עוסקים, כפי שנאמר כאן, בקשר ישיר עם צה"ל, עם המשטרה, בכל ההיבטים של הנושא ואני אבקש אחר כך מסוזי לומר כמה מילים על זה. אנחנו עוסקים בנושא שנראה צדדי – ספורט נשים. למעשה עזרנו להקים את ליגת הכדורגל לנשים וכמובן – כדורסל, כדורעף נשים וכל הדברים הקבוצתיים.

יש עכשיו את הצהרת הספורט.

כן. יש עניין של תקציבים, של מועצת ההימורים, של הקצבה שווה על פי חוק שלא מסתייעת מתקציבים ממשלתיים או ממלכתיים לארגוני ספורט נשים, יש נושא של שידור משחקים ושידור אירועי ספורט, שעסקנו בו בשעתו.

יש לנו, כמובן, טיפול נרחב בגמלאיות, גם בהיבטים של הגיל השלישי, של בעיות של גיל מעבר – תכף אני אגע בבריאות – וגם בנושא של גמלאות, פנסיה וכן הלאה. הנושא הגדול שעל סדר היום הוא הנושא הכלכלי, כלכלה ועבודה. ענת מאור עמדה בראש ועדת משנה לנושא הזה. דרך אגב, חוסנייה ג'בארה שמתנצלת על כך שהיא איננה כאן היום, עמדה בראש ועדת משנה לנושא הערבי. נחמה רונן, חברת הכנסת, עומדת עדיין בראש ועדת משנה גם חינוך, גם ספורט וגם בריאות. יש לנו טיפול בעולות מכל הכיוונים. נשים עולות נתונות בדרכים שונות גם לאלימות, גם קשיי קליטה, גם בעיות שנובעות מעצם היותן עולות ויש בזה טיפול מתמשך ונפרד.

הזכרתי עבודה וכלכלה, אני לא ארחיב על זה, אבל כמובן ששם נמצא המפתח הגדול: פערי שכר, אבטלת נשים, עוני של נשים, קידום של נשים בתוך מקומות העבודה, האישה השכירה. אולי החוק הכי חשוב שאנחנו מעבירים לכנסת הבאה בתקווה, זה עניין של זיכוי או ניכוי של הוצאות טיפול בילדים בגיל הרך. זה נמשך הרבה זמן.

15 שנה של מאבק שנכשל, בינתיים.

היסטורית, היסטורית. מאז קום המדינה.

מזה שלושים שנה מנסים להעביר את זה ללא הצלחה.

אין כנסת שלא ניסו להעביר את זה בה.

נושאי בריאות, כמובן, ברור מאליו: מחלות אופייניות לנשים. בין אם זה סרטן השד, אוסטיופורוזיס, הפרעות אכילה שהרוב בהן הן נשים. דליה רבין-פילוסוף עמדה בראש הובלה של חלק מהנושאים האלה לפני שהתמנתה לסגנית שר. ודאי לא הזכרתי חלק גדול.

אני רוצה לציין כאן לגבי מפלגות שיש בהן ייצוג מאזורים אחרים שאנחנו בקשר אתם. למשל - נשים ביש"ע - לגבי המצוקות והבעיות המיוחדות להן והוועדה נפגשה אתן מספר פעמים. גם לגבי מיגון, גם לגבי ילדים, גם לגבי רגשות ולחצים שלהן. נפגשנו אתן מספר פעמים ואנחנו מהוות להן כתובת, כמו שבשעתו, כשהיו התקפות הקטיושות בגליל, נפגשנו עם נשים מקו העימות בצפון ומקריית שמונה, כדי לראות אם יש באמת איזשהו ערך נוסף או מוסף לנשים שנמצאות בתוך החרדות האלה.

זה אמור להעלות בצורה משמעותית את האלימות נגד נשים, החדר האטום.

כן. זה נכון.

ודאי. כמו סופי שבוע.

אולי אני עוד אומר, שאנחנו מציינים מספר פעמים בשנה נושאים בהעמקה, מלבד דו"חות שאנחנו מקבלים כל הזמן וחלק מהסקרים והמחקרים מוגשים לנו ונידונים יחד אתנו על ידי הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה. נמצאת כאן מנהלת הרשות, רונית לב-ארי. אנחנו עוסקים בנושאים לעומק ולכן, חברת הכנסת מאור, הזכרתי: הנושא של עוני ואלימות, עוני ובריאותן של נשים, הנושא של ביטחון כללי וביטחון מבית - - -

בשאלתי מצאתי לנכון להדגיש את מה שאת אומרת.

אנחנו נכנסים לעומקם של הדברים, כאשר יש באמת דברים כבדים שמבחינה חברתית, פשוט אף אחד אחר לא דן בהם, מלבד סביב השולחן הזה.

אני מתנצלת שהארכתי, אבל זה כדי לתת לכם סקירה על קצה המזלג ובתקווה שבנושא הזה, חוצה הקווים הפוליטיים, תהיה שותפות גם בכנסת הבאה בין כל המפלגות. אני מאחלת, כמובן, לכל המועמדות, שהן תהיינה חברות כנסת וגם אלה שלא, אז לפחות שתמשכנה במסגרות שלהן לעסוק בנושאים האלה שמועלים כאן היום.

בבקשה, שרת החינוך לימור לבנת.

תודה רבה, יעל. אני רוצה כמה דברים להעלות כאן בישיבה המיוחדת הזאת ואני מסתכלת מסביב, יש כאן חברות בכנסת הנוכחית – שיש בה 17 חברות כנסת. זה מספר שמעולם לא היה בכנסת ישראל ואנחנו בהחלט יכולות להשתבח במספר גדול יותר מאשר אי פעם, אם כי עדיין הוא מספר לא גבוה, כמובן. אני מקווה מאד שבכנסת הבאה תהיינה יותר נשים. מסתמן, אגב, סיכוי, שתהיינה יותר נשים בכנסת הבאה וזו עדות לכך שהמאבק, המודעות והפעילות שנעשית על ידי הוועדה הזאת מקדמת משהו. הפעילות נעשית גם, כמובן, על ידי כל הארגונים שעוסקים בנושאים הללו. אנחנו נעזרים רבות בארגונים בלתי ממשלתיים שפעילים בנושאים האלה ושהנציגים שלהם והנציגות שלהם נמצאים כאן. זו עדות לכך שהפעילות הזאת עובדת, היא עוזרת. יש שכר לעמל הזה, גם אם השכר הזה איטי קצת ולוקח שנים והתהליך הוא לא תהליך מהיר. ידענו מלכתחילה שהתהליך הוא לא תהליך מהיר ושצריך להשקיע השקעה אדירה של מאמץ עצום ושיתוף פעולה עצום, כדי שבסופו של דבר נוכל לקבל תוצאות, שגם אם הן איטיות הן מגיעות.

לפני עשר שנים, כששתינו נבחרנו לכנסת, הכנסת של שנת 1992 חוללה שינוי עצום בכל הנושא של הגישה למעמד האישה, לזכויות נשים ולפמיניזם. בעניין הזה אני חושבת שכולנו חייבות תודה לשדולה שעסקה בנושא הזה. כמעט כולנו, נדמה לי, היינו פעילות בשדולה ונפגשנו בשדולה - - -

השדולה זו שדולת הנשים ויושבות כאן נירה ברטל ואלה גרא.

כן. כמעט כולנו, כל חברות הכנסת שנבחרו לכנסת בשנת 1992 לראשונה, היו פעילות קודם בשדולה.

אנחנו משתמשות בזה היום, כשאנחנו מדברות עם נשים אחרות.

מאד חשוב. אני חושבת שהמודל הזה, אגב, רינה, מאד נכון גם לגבי הכנסת הנוכחית שעומדת להיבחר, אם כי לוחות הזמנים הם כאן מאד מאד קצרים. כיוון שיהיו ככל הנראה חברות כנסת חדשות לא מעטות, נכון מאד כאן המודל הזה. לכן היוזמה הזאת של יעל ולכן עזבתי את כל העיסוקים שלי ובאתי לכאן הבוקר, כי אני חושבת שהיוזמה של יעל היא מאד נכונה ומאד מבורכת. חבל שלא הגיעו יותר מועמדות חדשות, אבל יש כאן כאלה שהגיעו וטוב שכך.

אני גם חייבת להגיד כאן מילה אישית-פוליטית. לא פוליטית ברמת הוויכוח, להפך: אנחנו כאן בסימן של אי-ויכוח, של אחדות ושל שיתוף פעולה שכל כך יוצא דופן וחשוב, בעיני. משך הרבה מאד שנים, למעשה עד לפני עשר שנים, עד בחירות 1992, הפמיניזם והמאבק למען זכויות נשים היו נחלת השמאל. הימין בעצם לא נטל בו חלק ונחשב כמי שלא עוסק בנושאים הללו. גם חברות כנסת שהיו, בשעתו, בליכוד, לא עסקו בנושאים הללו וחשבו שנושא זכויות נשים, מעמד האישה, הפמיניזם – יעל אמרה את זה קודם – נחשב כמעט מילה גסה או לא תקין מבחינת הימין הפוליטי במדינת ישראל.

אני חושבת שנעשתה כאן פריצת דרך מאד מאד משמעותית. היום, אני חושבת שבכלל אין שאלה בעניין הזה, אבל זה לא היה כך עד לפני עשר שנים. זה השתנה באופן מאד משמעותי.

זה ההישג הגדול ביותר של התנועה הפמיניסטית במדינת ישראל, שהפכה את הפמיניזם לנחלת הכלל.

נעמי, אני מקבלת, אבל אני רוצה לומר כאן עוד מילה בעניין הזה. גם לגבי יעל, גם לגבי נעמי ולגבי עוד חברות כנסת: לא פעם הן ספגו לא מעט מהשמאל ואפילו היו ויכוחים בתוך הגורמים הפמיניסטיים, האם זה נכון לשתף אתנו פעולה, כי בענייני השלום אנחנו חושבים אחרת – אנחנו, אגב, לא חושבים אחרת בענייני השלום. אנחנו נורא רוצים שלום - - -

אבל יש פער גדול, אדיר, איך לעשות את זה.

יעל עמדה על כך שצריך כאן לעשות - ואני חושבת שעשית בעניין הזה, את וגם נעמי והיו עוד - מהלך מאד אמיץ מבחינת המילייה שלכן, מבחינת הצד הפוליטי שלכן. לבוא ולומר: כן, אנחנו נשתף פעולה, נעבוד בשיתוף פעולה, משום שהנושא הפמיניסטי הוא בנפשנו. אנחנו לא התחייבנו להסכים על כל דבר, אבל כשמסכימים, מסכימים. שיתוף הפעולה הזה הוליד, באמת, דברים יוצאים מן הכלל ונפלאים.

דווקא בגלל שהבית הזה, הכנסת הזאת, ידעו ויידעו עוד מחלוקות רבות מאד, כמעט בכל נושא, אני חושבת שהעובדה שהשכלנו לעבוד ביחד בשיתוף פעולה עם כל המפלגות חשובה מאד וזה בכלל לא משנה אם זו יעל, נעמי, ענת, זהבה או תמר גוז'נסקי, חוסנייה או כל אחת אחרת. אין כל קשר. עבדנו ואנחנו נעבוד בהמשך בשיתוף פעולה מאד מאד הדוק כדי להגיע למקסימום ההישגים וישנם הישגים.

אני רוצה עוד שני משפטים, ברשותכן: אחד, אני עומדת היום בראש ועדת שרים חדשה, ועדת שרים לקידום מעמד האישה. היא הוקמה רק לפני כמה חודשים. עסקנו בוועדה גם בענייני סחר בנשים, שזהבה גלאון עסקה בהם רבות וגם בעניין ייצוג הולם. ההצעה המקורית היתה של ארגון כ"ן של מיכל יודין, אבל אנחנו עסקנו גם בנושא של תגמול ותמרוץ שיתנו ייצוג לנשים. לא הענשת מפלגות שאין בהן ייצוג לנשים, אלא של תגמול ותמרוץ לאלה שכן. לצערנו, בגלל לוח הזמנים הקצר של הבחירות, לא הספקנו לעגן את הנושא הזה ונצטרך להמשיך בו בכנסת הבאה, לקראת הבחירות הבאות.

לימור, זו הדרך היחידה שמר"צ תוכל להתעשר.

אוקי, אבל לא הספקנו להעביר את כל התהליכים וכולי.

בתוקף התפקיד שלי כשרת חינוך, אני רואה בנושא של קידום נשים חשיבות אדירה. לא רק שמיניתי מנכ"לית, אלא גם תפקידים בכירים אחרים במשרד, כמעט כולם של נשים. החדשים, אני מתכוונת. אני מאד גאה בזה, אני חושבת שזה תהליך מאד מאד חשוב.

נשים לא אוהבות נשים, הן לא מפרגנות לנשים. זה לא נכון. אלה דברי הלעזה. לפעמים, פוליטיקאים לא אוהבים פוליטיקאים אחרים, זה לא משנה אם נשים או גברים, שיתפסו את מקומם.

אבל מספרית, נשים לא בוחרות בנשים. . . סטטיסטית.

נכון, נכון.

אני לא מקבלת את זה. אני פשוט לא מקבלת את זה, עמדתי שונה ולא נפתח את זה כרגע.

נמצאת כאן מיכל כפרי, שאני רוצה לומר לה תודה על כך שהיא מסייעת לי לאורך שנים ארוכות כיועצת שלי למעמד האישה. גם במשרד החינוך זה תפקידה. הקמנו במשרד החינוך ממונה בתקן מלא, שלא היתה קודם, לשוויון הזדמנויות ב. . ., חילקנו את התפקיד של היחידה, אנחנו מפעילים שורה של תוכניות, אנחנו פועלים בתוך ספרי הלימוד כדי לבער סטריאוטיפים מגדריים מתוך ספרי הלימוד. אנחנו מפעילים היום תוכנית בלמעלה משלושים בתי ספר – בשנה שעברה זה היה ב-13 בתי ספר – "נערות מובילות שינוי" ביחד עם שדולת הנשים, תוכנית להעצמת מנהיגות נשים של נערות ואני יכולה להמשיך ולהמשיך, יש עוד שורה ארוכה של פעילויות, אבל אני לא אלאה אתכם. מבחינתי, זה אחד משישה דגלים ששמתי על סדר יומו של משרד החינוך כשנכנסתי לתפקיד וזה מקבל משקל שווה לכל יתר הדגלים ששמתי על סדר היום בצורה הברורה ביותר.

אני מאמינה שאנחנו נמשיך גם בכנסת הבאה לשתף פעולה ואני חושבת שליעל דיין יש תרומה ייחודית אדירה, אישית, של מפעל חיים ממש, בנושא של קידום מעמד האישה באמצעות הוועדה, שהפכה ממש לפרוייקט חיים אצל יעל. אני, בעניין, הזה, רוצה – ואני בטוחה שזה בשם כולם ובשם רבות שלא נמצאות כאן – להכיר לך תודה מיוחדת. אני לא יודעת אם את תהיי בכנסת הבאה. אני מאד רוצה שתהיי בכנסת הבאה, אבל את במקום די רחוק במר"צ, מכדי שאני ארצה בזה באמת. יש לי בעיה. יש פה דיסוננס.

תוכיחי שנשים מצביעות לנשים.

במפלגת העבודה הייתי מספר 42. אז עוד יותר לא היית רוצה שאני אהיה בכנסת.

בשני המקרים. אני רק אומרת שאני פה ממש חיה בדיסוננס, כי אני בבעיה אמיתית.

דיסוננס אפשר לפתור בפשרה.

אני חושבת שהתרומה הייחודית שלך היא כל כך חשובה, שבאמת ברמה הזאת וברמה האישית, אחרי שיתוף פעולה מאד מאד הדוק של עשור, לאורך כל השנים האלה, אני מאד הייתי רוצה שתמשיכי את העבודה הזאת. ברמה הפוליטית, כמובן, זה אחרת. לכן אני לוקחת לעצמי את ההזדמנות הזאת כדי להודות לך מקרב לב. אני חושבת שבפעילות שלך, בעבודה שלך, הבאת לשינוי דרמטי בסדר היום בשורה ארוכה של נושאים הנוגעים למעמד האישה ולולא ההובלה האישית שלך, אני בטוחה שכל הפעילות של כולנו ביחד היתה פחות אפקטיבית. היינו יכולים להשיג פחות אלמלא התרומה האישית שלך, הפעילות האישית שלך, המסירות שלך לעניין הזה והדחיפה האישית שלך. אני באמת אומרת את זה בהתרגשות: אני מודה לך מכל הלב ואני בטוחה שתמשיכי לעשות עוד עבודה – בכל מסגרת. אני לא יודעת באיזו מסגרת ובאיזה אופן – אני בטוחה שתמשיכי בזה גם לעתיד לבוא.

כדי להיות שרה בממשלה לא צריך להיות חברת כנסת.

נכון, למשל. אני אציע את זה לראש הממשלה.

אני בטוחה שתמשיכי בפעילות המבורכת הזאת.

אני מאד מודה, מאד מודה.

אני מבקשת לדעת איזה בית ספר נמצא אתנו היום.

"אשל הנשיא". אני מתנצלת, אני מוכרחה לצאת.

אנחנו מברכות. נוהג בכנסת שבתי ספר וארגונים שונים של צעירים – יש המחוקק הצעיר, הפלמנטר הצעיר, הדמוקרט הצעיר – מבקרים בוועדות.

חבל שאת לא יושבת אתנו, כי יש לי הערה קצרצרה.

אני ממש מתנצלת.

לא, לא. את כל ההערות לגבי ניהול הישיבה, מי נכנס, מי יוצא, כמה זמן – אני מבקשת. חבל על הזמן של כולנו. אני מברכת את תלמידי "אשל הנשיא", שזה בית ספר מוכר לכולנו, על נוכחותם. אני מקווה שתפיקו מזה גם תועלת.

אפשר לשאול שאלה?

לא כרגע.

זה די מופנה גם ללימור לבנת והיא יוצאת.

שרת החינוך עוזבת. אם היא נוגעת לעניין עצמו ובשיא הקיצור – כן.

בשיא הקיצור. קודם כל, תודה שאפשרת לי לשאול. שמי עומר סבן, אני מבית ספר "אשל הנשיא". שאלה די מציקה לי, כי אני רואה שמתקיים כאן דיון במטרה לקדם את מעמד הנשים ודי מציק לי כשאני מסתכל פה ורואה שזה נחמד, אבל עם כל הכבוד על כל הרצון הטוב להירתם למלחמה הזאת, אני שם לב שמשתתפות בדיון רק נשים. אני מאמין שזו איזושהי מלחמה נגד אפליה ואני לא מבין איך נלחמים באפליה על ידי אפליה.

תודה רבה, תודה לשאלתך. בוועדה לקידום מעמד האישה יש היום שמונה גברים ושבע נשים. כמו כל ועדה היא מונה 15 חברים, כל הגברים בוועדה הוזמנו לישיבה הזו. ביניהם חבר כנסת מש"ס, חבר כנסת מהמפד"ל, חברי כנסת גברים ממפלגות אחרות. אין כפיה לאף אחד, לא לנשים ולא לגברים, לבוא לישיבות ועדה.

למשל, אני באה עכשיו מישיבה של ועדת חוץ וביטחון. גם שם יש 17 חברים פלוס מספר כזה ממלאי מקום. היינו ארבע נשים ושלושה גברים פלוס יושב ראש ולא קמו הגברים ושאלו: למה יש כאן כל כך הרבה נשים? כולם מוזמנים ומי שבוחר לבוא או לא לבוא, זה עניינו. זו בכל אופן לא מסגרת חובה.

הוזמנו גם גברים מארגונים. אם השולחן הזה נראה לך כאפליה לטובת נשים, זה משום שהנשים הרגישו את המחויבות והרצון לבוא ולהשתתף.

עומר, אני רוצה דווקא להודות לך על השאלה. מפני שאתה הרי לא יודע את כל מה שיעל אמרה עכשיו, שיש גם גברים חברי ועדה והם, אגב, מופיעים לחלק מהישיבות. הם לא באו היום.

אתה צודק והנושא הזה צריך להיות נחלת כולם. לשמחתנו, יש בכנסת גברים – לא הרבה, אגב, אבל יש בכנסת כמה חברי כנסת – שמעורבים בפעילות הזאת ורואים בה חשיבות. אנחנו מחכים לך, מתוך כך שאתה מתעניין בעניין, שתגדל, תהיה חבר כנסת – לא חשוב מאיזו מפלגה – ותעזור לנו.

אבל צריך שיהיה גם חינוך הבנים בנושא.

יש גם חינוך הבנים בעניין הזה. אנחנו לא נפתח את זה עכשיו. תודה.

אני מבקשת עכשיו שלוש דקות לכל אחת מחברות הכנסת הפורשות. בבקשה, דליה רבין-פילוסוף.

אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר, אני למעשה רוצה להצטרף לכמעט כל מה שנאמר על ידי השרה לימור לבנת ולפתוח בברכה חמה לך, יעל. אני חושבת שאת הפכת ממש למותג בעניין הזה ואם מדברים על קידום מעמד האישה במדינת ישראל, אז שמך מזוהה לחלוטין עם הנושא. יצא לי לעבוד אתך צמוד, לא הרבה זמן אבל מספיק אינטנסיבי בשביל לראות את הרצינות, את היסודיות, את ההתייחסות הבלתי מתפשרת בנושאים שקשורים במעמד האישה. אני חושבת שאני דוגמה לחברת כנסת שלא רצה על "טיקט" נשי. טעיתי אפילו להגיד בקמפיין הבחירות שאני לא פמיניסטית ושלמתי על כך ביוקר, אבל מיד כאשר מצטרפים, הבעיות צפות ואין ספק שהנשים מתבקשות לטפל בנושאים.

רציתי גם להגיד שהשכלת, יעל, לחבר את כל הארגונים מכל הקשת הפוליטית, מכל התחומים ומכל הסקטורים והם הפכו לחלק מפעילות הוועדה וראו בה כתובת ובית וללא ספק הדברים האלה השאירו את חותמם במציאות הישראלית ובשינויים שחלו בעשר השנים האחרונות, זמן קיום הוועדה.

בתחום של בריאות וחינוך שאני, כמו שאמרת, הייתי בו בהתחלה יושבת ראש של ועדת משנה, אני חושבת שעשינו הרבה, אם כי לא הצלחנו לקבע בצורה חד משמעית את הבלעדיות של עיסוק הוועדה בתחום של בריאות נשים ואני חושבת שזה אחד היעדים של הוועדה לכנסת הבאה:
צריך או להעביר שינוי בתקנון או לנסות להעביר בוועדת הכנסת החלטה – מה שלצערי לא הצלחנו - שתחום של בריאות נשים צריך להיות בטיפולה של הוועדה לקידום מעמד האישה. ראינו מה יכולנו ומה עשינו בתחום הזה, בתחום של סרטן השד, של סל התרופות, של טיפול בנושא הפרעות אכילה שעסקתי בו באינטנסיביות וזה נושא שבשלב זה ניסינו ולא ממש הצלחנו בו בשל מאבקים עם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

מעבר לכך אני גם חושבת שצריך לציין מעל הכל: היינו "קאדר" מאד רציני של חברות כנסת, עבדנו פה ברצינות בכל הנושאים – לא רק בנושאי קידום מעמד האישה – וההצלחות הן ללא ספק פרי של שיתוף הפעולה מקיר לקיר. באמת, לא חצץ בינינו שום חיץ פוליטי. עבדנו יחד כל הנשים, מכל המפלגות, במסגרת הוועדה ובמסגרת הוועדות האחרות של הכנסת ואני חושבת שהנושא הזה צריך להיות דוגמה לפעילות פרלמנטרית לחברות הכנסת שמתמודדות עכשיו. אני מאחלת להן שתכנסנה לכנסת הבאה ושיהיו שיתוף פעולה והרבה פתיחות ושיורדו המחסומים הפוליטיים, כי הנושאים של נשים והנושאים של חברה משותפים לכולנו וטיפול בהם של כולנו ביחד, ללא ספק יש לו משמעות מעל הכל.

תודה. אני מברכת את חברותי הפורשות ענת מאור, נחמה רונן ותמר גוז'נסקי, שאיננה כאן ואני מברכת את כולכן שתצליחו. תודה רבה.

תודה רבה לדליה.

אני לא יודעת אם יש כאן נציגה של "קלף", אם הגיעה בסופו של דבר.

קארין. היא פה.

היתה ויצאה. פשוט רציתי לציין שוועדת משנה נוספת שפועלת, היא לא רק לנשים. זו ועדת משנה לזכויות הומוסקסואלים ולסביות והיתה כאן נציגה שלהם ואם היא תחזור היא תציג את הנושא. זה, כמובן, אחד הנושאים שככלל זכו לקידום גדול מאד בכנסות האחרונות. עוד נושא במחלוקת שהובלנו היה נושא הפורנוגרפיה, דרך אגב. כדאי לזכור את זה, שנושא שהתפצלנו עליו בין חברות הכנסת היה נושא הפורנוגרפיה והחוק בהקשר זה.

חברת הכנסת נחמה רונן, בבקשה.

יעל, אני באמת מצטרפת לברכות ואני חושבת שפה אני מבטאת איזושהי דעה של כל חברות הכנסת והיטיבה להגיד את זה השרה לימור לבנת. למרות זאת יש צורך שלי ושל חברתי דליה רבין - ואני מניחה שגם של כל אחת שתתבטא פה מחברות הכנסת - לבוא ולייחד לך את התרומה שלך. כי באמת, אלו לא מילות חנופה. יש לך את הקבלות ואת מקבלת אותן מהציבור, את לא צריכה לקבל אותן מאתנו. זה איזשהו סמל שאפשר להראות לחברות הכנסת החדשות, אלה שייכנסו לבית הזה: חברת כנסת שלקחה נושא שפשוט לא היה פה על סדר יומה של הכנסת ולא רק שלא היה על סדר יומה, אלא שהציבור כולו התייחס אליו בצורה די לגלגנית, די מבזה. כל הנושא של פמיניזם היה מעין בושה. כמה נשים אמרו בגאון: אני פמיניסטית, לפני עשר שנים או יותר?

העבודה שאת הובלת פה, יעל, בשיתוף פעולה של חברות הכנסת ובשיתוף פעולה של חברי הכנסת שבמהלך השנים הצליחו גם הם לראות את עצמם מחויבים, באמת ראויה לכל ציון ולכל שבח.

אני נכנסתי לכנסת לפני כשנה וחצי ובאתי עם דגל שהיה, בעיני, מאד חשוב ואני מתכוונת להמשיך בו, בנושא של איכות הסביבה. יחד עם זאת, בוועדה, כשיעל בקשה ממני להוביל את ועדת המשנה בנושא קידום נשים בספורט ובנושא בריאות האישה אחרי שדליה רבין עברה להיות סגנית שר הביטחון, כל כולי נכנסתי לעניין הזה ובשיתוף פעולה עם דנה, מנהלת הוועדה ועם יעל הצלחנו לעשות דברים. זה לא שרק מדברים, רק מתווכחים ורק מעלים לסדר היום. זה נכון וזה חשוב, אבל הצלחנו לעשות דברים.

בנושא של קידום נשים בספורט בהחלט היו הישגים, היו תוצאות. אני, באופן אישי, מצטערת שאני לא יכולה להמשיך בזה משום שכבר היינו בשלב מאד מתקדם מול מועצת ההימורים כדי לגרום להם, פשוט בצורה כוחנית, להסב יותר תקציבים לטובת קידום נשים בספורט. מה שקורה שם זה באמת ברמה שערורייתית. זו מועצה עם תקציבים של עשרות או מאות מיליוני שקלים, שבעיקר הולכת לפי הגחמות של החברים, הגברים שיושבים בה ולא לפי המקומות שאליהם צריך לנתב את התקציבים. יוצא שנשים או בנות או ילדות מאד נפגעות בענפי ספורט כי אין להן תקציב ואין להן תמיכה. כבר היינו מאד קרובים לעשות שם שינוי ואני מאד מקווה שתהיה מישהי מחברות הכנסת הוותיקות או החדשות שתוביל את זה.

גם בנושא של בריאות האישה, בנושא האוסטיופורוזיס. זה שהצלחנו גם לגרום לסל להרחיב את נושא התרופה וגם לקופות החולים לא להעדיף תרופה מסוימת או להעדיף את התרופה שטובה לכל חולה, היה בהחלט מאבק לא קל, שנמשך מעל שנה וגם בו הצלחנו.

לכן הוועדה חשובה מאין כמותה ומאד חשוב שלכל חברת כנסת, מעבר לנושאים שהיא מטפלת בהם וחושבת שהם חשובים ושבעקבותיהם היא נבחרה – או שלא בעקבותיהם היא נבחרה, זה לא חשוב – תהיה מחויבות קולקטיבית לנושאים האלה ולרעיונות האלה של הפמיניזם וקידום מעמד האישה. אני בהחלט רואה את זה כחוויה אישית וככבוד להיות חלק מהוועדה הזאת ולהיות חלק מההישגים שלה ואני רוצה להודות לך, יעל, באופן אישי.

תודה רבה. חברת הכנסת ענת מאור. אני גם מאד רוצה שנגיע כולנו לסבב של הצגת המועמדות, שכל אחת מהן תגיד מיהי, תציג את עצמה, מאיזה מפלגה היא, איזה מקום במפלגה. לכן, את הסבב הזה של חברות כנסת אנחנו נעשה קצר. ענת, בבקשה, אחריה קולט, אחריה זהבה.

קודם כל, אני יושבת פה בהחלט בהתרגשות ואני חושבת ששותפות לזה כל הנשים, חברותי חברות הכנסת וכל הציבור הרחב מאד. לסיים 11 שנות פעילות זה הרבה מאד התרגשויות, אבל אני חושבת שהאירוע הזה הוא אחד משלושה או ארבעה נושאים שמאד חשובים לי, כמו זה של השלום וכמו הנושא החברתי ועל כך תודה על ההזדמנות הזו, החשובה ומאד מרגשת וטובה.

אני רוצה להתחיל בחצי הכוס המלאה כי אני חושבת שעשינו הרבה ומקוצר הזמן אני אציין חמישה הישגים בלבד ואחר כך אעבור גם על חצי הכוס הריקה.

אני חושבת שצדק כל מי שאמר שבעצם עשינו את ההישג של פריצת הדרך לעשור פמיניסטי. במעט דברים אתה שותף במהפכה חברתית. פרופסור אביעד קליינברגר אמר: מדינות נבחנות באלף השלישי, אם הן השכילו לקדם נשים או לא. לשמחתי, בזכות כל היושבות פה ובזכות הרבה מאד נשים בהמון תחומים, אנחנו על המפה בנושא קידום הנשים במדינת ישראל ולנו, לחברות הכנסת, זו זכות אדירה להיות שותפות בהובלת המהפך הזה.

השכלנו לדעת שאסור לעסוק רק בנושאים נשיים בלי עוד נושא. כל אחת מאתנו טיפלה גם בנושא נשים וגם בנושאים כמו שלום, חברה או חינוך. זה אחד מהמסרים המאד חשובים. אנחנו לא באיזשהו גטו, אנחנו חלק מהחברה וחברה לא תשכיל לקדם נשים ונשים שלא תשכלנה לקדם את החברה כולה הן לא פוליטיקאיות ראויות ונכונות בתפיסה.

הדגשנו מההתחלה שנשים זה קידום נשים קודם כל. כל ראשי הממשלה, שדבר ראשון הולכים לבקר במקלט לנשים מוכות – מה שמאד חשוב – ורוצים להיות פטרנליסטיים ורוצים להגן עלינו – תודה. קודם כל, נא לדאוג לקדם נשים לחזית העשייה. החזית הכלכלית, האקדמית וזה יהיה המודל לבנות שלנו ולאזרחיות במדינה ואז, במקביל, גם להגן על נשים.

היתה לי הזכות לעמוד בראש ועדת משנה לקידום נשים בכלכלה ולא זה המקום לסקור את כל העשייה, ששותפות לה הרבה מאד מומחיות והרבה מאד נשים. אני רק רוצה לומר שבשבוע האחרון של הכנסת עבר, לדוגמה, חוק המכרזים – עשינו אותו ממש ביום האחרון – שהוא דוגמה למאבק של עשר שנים ומעתה, קידום נשים בעסקים דרך המכרזים, מה שיש בארצות הברית משנת 1965, יש סיכוי שייעשה פה. באותה עת שאני מדברת על קידום נשים בעבודה, מאד חשוב לזכור גם את הנשים במתפרות, גם את אלה שמשתכרות שכר מינימום וגם את אלה מערביות ישראל שאין להן בכלל אפשרות לצאת לעבודה. זה היה כיוון שתמיד זכרנו: כל עולה וכל אישה ואישה בפריפריה. זה מסר: מצד אחד נשים מתקדמות, מנהלות, בתעשייה וכולי ומצד שני אלה שהסדר החברתי הכי מכה בהן.

ההתמקדות בנושא הבטחת הייצוג, כולל המהפכה בחקיקה בישראל בשנת 1993. זה היה כיוון מאד נכון ועוד רבה הדרך לקדם אותו.

נושא האלימות נגד נשים. יושבת פה רות רזניק וכמובן שאני אזכיר אחר כך את רונית לב ארי. זו דוגמה לנושא שיעל טיפלה בו באמת בעקשנות וזה על סדר היום, זה מרוץ למרחקים ארוכים וזה ללא ספק הישג מאד גדול, כולל גילוי עריות, תקיפת נערות והסחר נגד נשים – דברים מאד חשובים.

עכשיו, ברשותכם, אני מוכרחה לחזור אל חצי הכוס הריקה ולחלוק קצת על אווירת השותפות. אני מצטערת לומר: אני אישית מסיימת בתחושה אישית מאד טובה וגם הקריירה האקדמית מאד קורצת לי, אבל גם בדאגה שאני רוצה לשתף אתכן בה: אנחנו נכנסנו לשבע השנים הרזות בנושאי נשים. לא חשוב מה עשינו ואיזה דו"ח אנחנו מגישות. מה שחשוב זה מה קורה עם כל אישה במדינה: יותר נשים עניות, יותר נשים מובטלות ואם לא יהיה שינוי, אין לנו תקווה, לנשים. אני רוצה להגיד את זה מאד חזק: קידום נשים זו מדיניות. זו לא רק מעשייה שלנו. לכן, אני חושבת שהאסטרטגיה של שיתוף פעולה משמאל ומימין היא מאד נכונה, אבל אסור שהיא תהיה מסווה לאותה אחדות שמורידה את חילוקי הדעות, שהם אמיתיים.

אני בקיצור אגיד את ארבע הנקודות: אחת, אני רוצה להדגיש: לא בגלל שאני ממר"צ, אבל חברה שבה המיליטריזם והכוחנות יעלו, מעמד הנשים בה ירד. הגנרלים וה- - - של הגברים חוזרים ושולטים בנו. נשים צמחו גם בישראל, בתקופת רבין זכרונו לברכה, כי זה הלך יחד עם השלום.

לא, לא. זה לא לעניין.

אני אומרת את דעתי ואני לא אסוג ממנה.

את חורגת. גם בזמן.

דבר שני זה נושא הכלכלה. אני רוצה לומר שהנושא של צמצום הפערים הכלכליים והחברתיים זה פשוט סם חיים. אם תהיה אבטלה גלויה – ברכות ל"אשל הנשיא" אנחנו מאד שמחים.

אנחנו פשוט חייבים לצאת. תודה רבה.

תודה, תודה לכם.

מאה אחוז. ענת, סיכום.

אם נהיה חברה דרוויניסטית ולא סולידרית שההפרטה תהיה בה אליל ולא העזרה ההדדית זה יפגע בנו ואם זכויות אדם נפגעות אז נשים הן הראשונות להיפגע באותן זכויות אדם. לכן אני מציעה שניאבק על כך שלא נהיה בשנות רזון אלא בשנות שגשוג.

אני רוצה לסיים בתודות. אנחנו לא היינו עושות את זה בלי מטריה רחבה שהיתה לנו. אז באמת, התודה הראשונה היא לחברותי, חברות הכנסת. אני חושבת שהעבודה היתה נהדרת ביחד. יעל, בהחלט בהובלתך. אני רק לא רוצה להצטרף לפרידה כי אני רוצה שתבחרי כחברת כנסת ותהיי בפנים כמקום 12 של מר"צ.

אני כבר מתכננת את ישיבת הוועדה בשמונה במרץ, ביום האישה הבינלאומי.

בדיוק וראי בי שותפה מבחוץ להמשיך את כל המעשה.

הדבר השני זה תודות לאלה שייצגו את הרשות המבצעת. אני חושבת שגם רונית לב ארי – ובכלל הקמת הרשות, שזה גם נעשה בעשור האחרון – וגם רבקה שקד עם הנציבות שגם זה פרי מאבקים- - - בלי הגברות שממונות ויחד עם זה גם המשטרה והצבא, לא היינו מגיעות לאן שהגענו. סוזי, זה פשוט היה תענוג, גם אתך, גם עם אורית אדטו לפנייך וגם עם נורית זיו. פשוט היתה עשייה מצוינת עם הרשות המבצעת.

אני רוצה מאד להודות לכל ה N.G.O. ואני אגיד רק את הארגונים הראשיים: בלי נעמ"ת, אמונה, ויצ"ו, שדולת הנשים וארגונים אחרים, היינו הרבה פחות חזקות. אני רוצה לומר שבלי השותפות של האקדמיה – אגב, יש פה פרופסוריות, יעל? היום הנושא נלמד באוניברסיטאות והבנות שלנו יוצאות עשירות בידע ובתרבות. הסופרות, האמניות, הן חלק אדיר מהמהפכה שקורית.

אני רוצה להודות להרבה נשים בשטח, שהן פשוט העורף שלנו ומעודדות אותנו ותומכות בנו ומלוות אותנו וזה דבר מאד מרגש במפגשים בכל מקום.

לבסוף, יעל הודתה ואני רוצה לומר: דנה, בלעדייך, אני חושבת שהתפוקה שלנו היתה חצי. דנה גורדון, כמו רבות ממנהלות הוועדות היא פה סמל ודוגמה של עבודה מקצועית ואיכותית. לצערי, עורכת דין הלית ברק, היועצת המשפטית, איננה פה, אבל אריאלה יושבת פה וצוות הוועדה. תרומתכן אדירה ותודתי לכן מאד גדולה, תודה רבה.

ענת קיבלה זמן חריג, אבל עכשיו ממש מספר מילים. קודם כל, חברות הכנסת, תאפשרו בבקשה לעתידיות להציג את עצמן. אז שני משפטים, בבקשה.

אני רוצה, באמת, במילים מאד מצומצמות להצטרף לכל הברכות וכל התודות ליעל, על הובלת נושא במשך עשר שנים בצורה שקשה לתאר איזו מהפכה הוא חולל. ההובלה היתה לא רק בפריצת דרך אלא בשינויי עמדות וגם ובעיקר בחקיקה ובמעשים. אני יכולה רק להגיד ביושר ובכנות שכל מה שנאמר כאן, לא רק שאני מצטרפת אליו, אלא שאני רוצה להוסיף שני דברים: האחד הוא שהערכתי נתונה לך לא רק בגלל העבודה ולא רק בגלל היסודיות, אלא גם בגלל אומץ הלב. זו תכונה שאני אישית מאד מעריכה ואני חושבת שבהרבה דברים את נתת לנו דוגמה. את לא רק פרצת דרך, את הלכת רחוק גם כשדברים היו מאד לא פופולריים וגם כששילמת על זה מחירים ועל זה נתונה לך כל הערצתי. כדי לשכנע ביושר שלי בעניין הזה אני גם רוצה להגיד, שלמרות שאני במפלגת העבודה אני רוצה לאחל לך ולנו שאת תמשיכי להוביל את הוועדה הזו מכל הלב.

אני רוצה להוסיף רק מילות ברכה קצרות לכל מי שאני מקווה שתצטרף לכנסת הבאה ולהבטיח שלא רק שכולנו נעבוד בוועדה הזאת ונמשיך במחויבות, אלא גם כל מי שירצה לקבל מאתנו כחברות כנסת קצת עזרה, קצת סיוע, קצת הדרכה בתחילת הדרך פה, אני חושבת שנעמוד לרשותכן ותודה רבה על הכל, יעל.

יעל, אנחנו לא נפרדות.

לא. זה קצת מביך אותי, כי זה כמעט כמו הספדים פה, אבל אני יודעת שזה מכל הלב.

כל הברכות על המחויבות, על הנחישות, על המקום שהגענו אליו. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו פה. אני חושבת שבזכותך – גם המחשבה שצריך לקיים כאן ישיבה היום. אפילו זה. כל הימים הקשים שכל אחת מאתנו נמצאת בהם בימי בחירות וגם הסיטואציה האישית שלך, המחויבות הבלתי מתפשרת, עד הסוף. הייתי אומרת - - - גם למועמדות שפורשות וגם למועמדות החדשות שתצטרפנה ועל הדבר הזה מגיע יישר כוח גדול.

אני מתחילה בתודות ובברכות ואחר כך עוד מילה אחת. קודם כל, אני מצטערת שהשרה לימור לבנת איננה כאן. אני חושבת שמוכרחים להגיד מילה טובה. אני לא במפלגה שלה, אז אני יכולה לפרגן לה מכל הלב על מחויבות, כפי שהיא תיארה. הדבר הזה שבלי קשר לאיזו מפלגה אנחנו שייכות, יש המחויבות הבלתי מתפשרת לענייני נשים, לקידום נשים, להגנה על נשים וגם העמידה שלה בראש ועדת שרים לענייני נשים, אני חושבת שצריך להיות דוגמה לכל אחת מאתנו בתפקידים הבאים שלנו, למי שמאתנו שתהיה שרה, למי שתהיה חברת כנסת. אני חושבת שהדבר הזה באמת ראוי לכל ברכה.

ברכה נוספת לחברותי, חברות הכנסת הפורשות. אני מודה שאני, באופן אישי, מאד אצטער. החדשות שתצטרפנה תראינה שנוצרים כאן יחסי עבודה. אנחנו יכולות לריב במליאה או בוועדות. זה נראה מריבות על דברים שהם באמת ברומו של עולם, אבל ברמה האישית נוצרות שותפויות, ידידויות וחברויות ולי באופן אישי צר על הליכתן, חלק מבחירה, חלק מבחירת הבוחר, אבל אלה הם החיים, לצערי.

אני רוצה לברך מאד מאד את חברות הכנסת הנכנסות. אני משוכנעת שאנחנו נשתף פעולה בהרבה תחומים, אבל קודם כל בתחום הזה שלשמו נתכנסנו כאן היום וזו המחויבות לענייני נשים. אני רוצה לומר שאני לא מאמינה שיש דבר כזה אישה – אמרה את זה קודם דליה רבין במובלע – שאומרת שהיא לא רצה על תקן של אישה או על מחויבות לענייני נשים. אין דבר כזה. אישה שאין לה מחויבות לאג'נדה הפמיניסטית אין לה מה לחפש אצלנו. וגם אם היא באה ככה היא לא יוצאת ככה. כולנו מחויבות לענייני נשים, כולנו. אני חושבת שחברת הכנסת מאור אמרה את זה בצורה כל כך נכונה: קודם כל מחויבות לקידומן של נשים וזה משליך גם על הגנתן של נשים. נשים שמחויבות לקידומן של נשים מחויבות אחר כך לכל הפעילות בשורת התחומים שפרשו כאן להגנתן של נשים.

אני רוצה לסיים ולומר שבכל התחומים ובכל היריעה שנפרשה כאן בפרישה כל כך רחבה, אני רוצה רק לשמש קול, במילה אחת, לאותן נשים שאין מי שישמש להן קול, שהגיעו לכאן ברובן הגדול מארצות חבר העמים לשעבר ונסחרות לצורכי זנות. כשאנחנו מדברים על כל המאבקים החשובים שהועלו כאן, אני רוצה שבהזדמנות זאת נזכור את הצורך החשוב להגנתן ולמלחמת חורמה למאבק הבלתי מתפשר כנגד סוחרים וסרסורים בגופן של אותן נשים. תודה.

תודה רבה. נעמי ואחר כך תסיים את הסבב הזה אורית ומיד אחר כך אנחנו נעבור למועמדות.

ארבע נקודות ואני אעשה את זה מאד בקצרה: קודם כל, צהרים טובים. אתן כבר יושבות מהבוקר, אבל זו הוועדה למעמד האישה.

– אני לא אצטרף להספדים. יעל תהיה פה, יהיה קשה מאד לקבל רשות דיבור אצלה, אז אני אהיה חייבת לנצל. אני רוצה רק לומר תודה מקרב לב לחברות הכנסת הפורשות – יש שם אחד שלא הוזכר מספיק בבוקר הזה ואני אזכיר אותו, זו תמר גוז'נסקי. אני רוצה להגיד לכם: זו פרלמנטרית מעולה, שלדעתי לא ידעה כנסת ישראל מיום הקמתה וחבל לי מאד שהיא לא נמצאת כאן היום כדי שנוכל להגיד לה תודה.

זהבה גלאון אמרה ואני רוצה לחזק. מי שחושבת שהיא תיכנס לכנסת ולא תיהפך לפמיניסטית פשוט טועה. הציבור הישראלי כופה על נבחרות ציבור עיסוק בנושאי נשים וקידום נשים ועדיף, במקום הכפייה, לקבל את זה באהבה, בחדווה וביצירתיות.

לשבת בכנסת זה לא לשבת, זה לעשות ולחברות הכנסת לדורותיהן בכנסת ישראל יש דבר אחד חשוב לזכותן: שהן עובדות הרבה יותר מהגברים. אז תתכוננו לעבודה ולעשייה כי זה המקום שיש תמורה עבור עבודה – רואים הישגים – וזו בעצם הסיבה שאנחנו נמצאות כאן. אז מי שלא רוצה לעבוד, אין לה כל כך הרבה מה לעשות כאן.

כל אחד באה עם השקפת עולם משלה, שקשורה למפלגה זו או אחרת. דובר הרבה על פרגון בין נשים. אגב, הרבה יותר קל לפרגן לאישה ממפלגה אחרת, מטעמים ברורים. הפמיניזם הוא חלק מתפיסת עולם, מתפיסת עולמה של כל אחת מאתנו, בצורה שונה, אבל אמיתית. לכן, אי אפשר לנתק את הטיפול בזכויות האישה מטיפול בזכויות אדם, ביטחון, כלכלה, זוגיות וחד הוריות. אני מאד מבקשת מכולנו - אלה שפה לרענן את החשיבה ואלה שנכנסות לחשוב – איך משלבים את תפיסת העולם הנשית והפמיניסטית עם תפיסת העולם הפוליטית כי הבית הזה הוא בית פוליטי וקידום נשים הוא פועל יוצא מקידום תפיסות עולם מתקדמות. תודה רבה, בהצלחה לכולן.

תודה רבה. אורית נוקד.

אני נכנסתי לכנסת רק לפני שלושה חודשים וחצי, בתקופת הפגרה ואני מוכרחה לציין ששתי הוועדות שעבדו היו הוועדה של יעל – שהשתדלתי להגיע לכל הפגישות שלה- וועדת הכספים בה אני חברה. יעל, אני גם כן חושבת שאין כאן הספדים. אני כמעט משוכנעת שאנחנו נזכה לראות אותך בכנסת הבאה ואני אומרת את זה - - -

מה זה כמעט בטוחה? תצביעי בשבילה אז תבטיחי את מקומה. זה פשוט.

מה שאני יכולה לומר לך יעל, זה שהיה מאד מרגש לשמוע כאן את הדברים של כולם. הזדהיתי עם כל מה שנאמר. עוד לפני שנכנסתי לכנסת ישבתי לי בבית וצפיתי, כמו כולם, בתקשורת וראיתי אותך נלחמת. את זאת שלחמת על הדברים ביושר, בנחישות ובאמת אני חושבת שכמעט כל ההישגים הם רק שלך, את רואה כמה שהאולם הזה מלא ואני בטוחה שאת תהיי פה.

אני רוצה לומר שדרך הישיבה הזאת בוועדה גם אני התחברתי לחלק מהנושאים והבעיות והיתה לי אפילו ההזדמנות להכיר את רות רזניק ורותי, להיות אצלן ולראות את המקלט. אחר כך זה היה כל כך טבעי, כשהייתי בדיון בוועדת הכספים כאשר אישרו את חוק ההסדרים לקראת דיוני התקציב, שהגשתי הסתייגות שבה ביקשתי שיהיה פטור מארנונה למקלטים לנשים מוכות, למעונות יום, למעונות לנערות במצוקה ולילדים בסיכון. עמדו שם חברי כנסת מכל המפלגות ולא יכלו להתנגד לזה וזה עבר.

זה הדבר היחיד הטוב בתקציב 2003.

כן, כן. ואני אומרת לך, יעל: אני פשוט נותנת לך את הזכות הזו משום שהמודעות באה מכאן. אני חושבת שאנחנו, כנשים, הערך המוסף שלנו זה הפרגמטיות לחבר מהר את הדברים.

יושבות פה ענת וזהבה – אני פשוט גאה כשאני שומעת אתכן. הדברים עכשיו נראים אחרת. חברות הכנסת הן חרוצות, יודעות להביע יפה מאד את עמדותיהן ואני משוכנעת שכולנו ביחד נוכל לעשות הרבה דברים טובים, לא רק בתחום הנשים. אני רוצה לאחל לכן המון המון הצלחה.

תודה רבה.

נתחיל לפי סדר הישיבה. קודם כל מועמדות ואחר כך הארגונים. בבקשה.

אני דרורה ברעם מבית אל, מועמדת מספר 8 ברשימת חירות לכנסת. במצע שלנו, באמת, לצערי הרב – אני נכנסתי באיחור – אין משהו על זכויות האישה. ידוע לי שחבר הכנסת קליינר תמיד מדבר ביום האישה. אם אני אבחר, בעזרת השם, אני אטפל בנושא זכויות האישה. אני אטפל בעיקר בזכויות של חד הוריות כי אני חד הורית ואני מאד מודעת למצב הקשה של חד הוריות בארץ.

למועמדת הבאה, בבקשה. טובה אילן.

אני חברה במימד, מקום שני במימד, 27 ברשימת העבודה-מימד. אני כבר שנים רבות בתוך התחום הפמיניסטי, אבל משהו שלא כל כך הודגש: יש ארבעה דפים, אני לא אצטט את ארבעת הדפים מתוך המצע שלנו, כי זה ייקח זמן, אבל התחום הזה של מה שנקרא תרבות ישראל או מורשת ישראל או מה שתרצו, או העולם ההלכתי, בנושא האישה הוא תחום מאד בעייתי. אני עובדת בנושא זה גם היום, אני מתכוונת להמשיך. זה נוגע למעמד האישי, מסורבות גט, כל הנושאים האלה. לדעתי, גם נושא האלימות והאלימות במשפחה, המסורת יכולה לתרום. לדעתי, היום היא תורמת בכיוון הפוך, כלומר: תורמת בצורה מסוימת לאיזשהו מעמד לא שוויוני בתוך המשפחה, אבל לא רק בתוך המשפחה, אלא גם בנושא של הכאת נשים, התחום ההלכתי.

אני בטוחה שיש פה הרבה מאד עבודה, נעשית פה הרבה מאד עבודה ואני מקווה שאוכל להוסיף עוד.

תודה ובהצלחה.

שמי רותי אגמון וכבוד הוא לי לייצג את עם אחד. הגעתי לעם אחד לאחר שהות של עשרים שנה בארצות הברית. יצאתי כנערה כצעירה וחזרתי עם משפחה. אני במקום העשירי אמנם, הפעילות הפוליטית שלי בעם אחד מאד מצומצמת והבחירות תפסו אותי עדיין לא מוכנה להיאבק. את רובכן פה ראיתי דרך הטלוויזיה ובמיוחד כשישבתי בארצות הברית הבנתי שבמדינת ישראל נאבקים למען זכויות האישה, מעמד האישה.

אני רוצה להגיד לכן שאתן לא נופלות ואנחנו לא מאחורי הנשים בארצות הברית. זה נכון שיש מה לעשות. כשאני נוכחת כאן, אחד הדברים שהציקו לי – ואני חייבת לומר כאן, שהרי תחילת הדרך זה כבוד, שוויון ובעצם אני רואה בעזיבת מספר החברות חוסר כבוד לכל הנשים שנמצאות כאן. אז אם אנחנו מדברים על שוויון, כבוד, זכויות, אני חושבת שתחילת הדרך צריכה להיעשות בכבוד אחת אל השניה, שמכאן זה ייצא כלפי הציבור הרחב.

אני קודם כל מודה על כל מה שנעשה ואני מקווה שאהיה חלק מכל העשייה הנהדרת הזאת.

תודה רבה. אני רוצה לציין שבעם אחד מספר שתיים היא אישה, כדאי לציין את זה. אילנה כהן שעמדה בראש איגוד האחיות. אורה נמיר היא מספר חמש. אם הדוברות יכולות לציין לגבי מפלגותיהן באיזה מיקום הן ואם יש נשים אחרות, זה רצוי.

נטע, בבקשה.

שמי נטע דוברין, אני בת 27, מכהנת כחברת מועצת העיר חיפה בארבע השנים האחרונות. נבחרתי ברשימה של מפלגת העבודה על משבצת הצעירים, אני ממוקמת במקום ה-32 ואני מאמינה שעוד חודש ניפגש פה. אני מכהנת כעת כיושבת ראש המטה הצעיר הארצי של מפלגת העבודה.

אני חייבת להגיד לך משהו, יעל: אני מאד מאד מצטערת על כך שעזבת את מפלגת העבודה.

זה ממש לא הפורום. תגידי לי אחר כך.

לא, אני רוצה להגיד את זה פה. אני חושבת, בקצרה מאד, שמפלגת העבודה הפסידה הרבה.

מקובל עלי, אבל בואי, נטע, את יכולה לומר לנו משהו על המחויבות שלך? כי יש בינינו חילוקי דעות על העניין הפמיניסטי.

קודם כל אני פמיניסטית. אני נוהגת לומר על עצמי שאני לא משייכת את עצמי לפמיניזם "המתבכיין", אם יש דבר כזה, כי אני חושבת שחובת ההוכחה מוטלת על הנשים לא פחות משהיא מוטלת על החברה ואם נשים לא יתמודדו, קודם כל, על כל המשרות, בכל המכרזים ובמפלגות – וזה לא דבר קל להתמודד, לאישה לא קל להתמודד – הן לא יוכלו לבוא בטענות על קיפוח ואפליה בחברה. הן יצטרכו קודם כל לבוא בטענות אל עצמן. זו גישתי, בגלל זה אני מתמודדת. נשים שנמצאות לידי אני חושבת שהן צריכות להתמודד וזאת הדרך היחידה בה נוכל לשנות את המספרים. רק להתמודד. אחר כך כל השאר יבוא.

ולבחור נשים.

תודה רבה ואני מאחלת לך גם אישית הצלחה רבה.

בבקשה.

אני ממפלגת עלה ירוק ואני ממוקמת במקום השלישי ברשימה, שזאת אולי ההוכחה הטובה ביותר שאכן נשים יכולות להגיע למקומות גבוהים – נבחרתי בבחירות דמוקרטיות – יש לנו עוד ארבע נשים שנמצאות בעשירייה הראשונה, שחלקן שייכות גם למגזר ההומו-לסבי ואנחנו מאד גאים בזה. אני מאד גאה להיות כאן ובטוחה שאנחנו ניפגש כאן, למרות שיש פה כמה סקפטים.

שני מנדטים כבר יש.

שני מנדטים כבר יש והשלישי בדרך, מה שנקרא. אז אם יבחרו נשים, כמו הקריאה פה, אז אני גם אהיה כאן ותודה רבה.

לעלה ירוק יש התייחסות ספציפית?

יש התייחסות מאד ספציפית לכל נושא מעמד האישה, החל מנושא זכויות הפרט – אלה דברים שאנחנו מדברים עליהם במצע שלנו – במיוחד זכויות של הומו-לסביים. נושא של מעמד האישה קיבל התייחסות מאד רצינית במצע וזה בהחלט היה חלק נכבד מהאג'נדה שאנחנו מתמודדים עליה.

ביקשתי גם ממפלגת העבודה וממפלגות אחרות, שאם יש להן מצע למעמד האישה להביא את זה היום, אבל אפשר גם בימים הקרובים להביא את זה לוועדה, כי אנחנו רוצים לכנס את כל המצעים למעמד האישה של המפלגות השונות.

בבקשה.

שלום, שמי ג'ודי דון, אני בעבר הייתי בפורום המשפחות החד-הוריות במשך שש שנים והיום אני במפלגת להבה במקום שני. אני רוצה קודם כל להודות ליעל דיין ולענת מאור, על מה שעשו ולנעמי חזן, במיוחד, שליוותה את הפורום של המשפחות החד-הוריות במשך שנים והקימה לובי. אנחנו הוצאנו חוברות בביטוח לאומי כדי להביא את המודעות לבעיות של החד-הורית לציבור, כדי שיהיה קל לקרוא את כל הבעיות של החד-הוריות.

אני נמצאת פה – ואני מקווה להיות בפנים, בכנסת – אנחנו דוגלים בשוויון הזדמנויות, במפלגה. אנחנו רוצים שתהיה לנו הזדמנות לקבל שווה בשווה. אם מדברים פמיניזם – יש פער בשכר, 40% בין שכר של גבר לשכר של אישה וזה פער די גדול כשאישה צריכה גם לפרנס וגם להרגיש שווה. המפלגה שלנו גם מבטאת את העניין של האבטלה ונפגעי הבנקים. אנחנו יודעים יפה מאד שלא רק חד-הוריות, גם דו-הורים, נפגעים בבנקים וזה אחד הדברים שאנחנו גם רוצים לציין ועבודה – למצוא עבודה ולהכשיר למקומות עבודה בצורה נאותה, עם כבוד. ולא להמשיך עם הקיצוצים.

ותאמרי גם שאתם "ריצ'רץ'" – גבר אישה, גבר אישה.

אנחנו גבר-אישה, גבר-אישה במפלגה ודחפו אותי ואמרו לי שאני מתאימה.

היה צריך שזה יהיה הפוך: אישה-גבר, אישה-גבר.

זה נכון.

דינה.

שמי דינה אבקסיס ואני חברת מר"צ, התמודדתי ברשימה של מר"צ. האמת היא שחלק מהתפיסה שלי וכמו שאני מגדירה את עצמי - אני שמחה שבמר"צ יש שריונים לנשים, לערבים, בפנל יש גם לשכונות ורבות הנשים שרצו אצלנו. אני חושבת ש-23 נשים העזו ורצו בפאנל ובסיבוב השני 12 או 13 נשים התמודדו על המקומות הריאלים יותר ואני חושבת שזה מתוך אומץ. אני אומרת אומץ כי זה לא להתמודד, להתמודד ולהתמודד – שזה חלק שני נכון – החלק הראשון הוא להעיז. הרבה נשים לא מעיזות לרוץ. אני חושבת שמפלגה כמו מר"צ שהפכה כבר למסורת את שריון הנשים – ואצלנו במפלגה כבר הפנימו את הנושא הזה, בפעם שעברה גם לא הקפיצו בכלל אצלנו – אני חושבת שזה מה שמעודד נשים לרוץ. זה חלק מהעניין.

אז אני שמחה שנשים רבות רצו אצלנו ובגלל שריונים ובגלל איחוד מפלגות, זזתי וזזתי והגעתי למקום העשרים ואחת ואני מאד אופטימית. חלק מהתזוזה שלי שהוא, מבחינתי, באמת, בשמחה – וזה שוב, לנטע - אני שמחה שיעל דיין עזבה את מפלגת העבודה והיא אתנו ואצלנו ואני חושבת שזה מקום הרבה יותר טבעי.

אגב, אני בכל מקרה ממשיכה להיות שותפה לעבודת הכנסת כי אני עוזרת פרלמנטרית של חברת הכנסת זהבה גלאון. אז האמת היא שללא העידוד, החיזוק והתמיכה אני לא בטוחה שהייתי רצה. לא רצתי בעבר חוץ, כמובן, מתפקידים שונים בהנהלת מר"צ, אבל לכנסת – זה נראה לי רחוק וזה בהחלט בעידודה של חברת הכנסת זהבה גלאון.

אני גם אקח את ההזדמנות, מאחר וקארין מקלף איננה כאן ואגיד: גם אני מודה מאד ליעל דיין על כל הפעילות שנעשתה ותמשיך להיעשות בעניין של הקהילה ההומו-לסבית. אני לסבית והשתתפתי בהרבה כנסים, אירועים ומאבקים של הקהילה ואין לי ספק שיעל היא מספר אחת מבחינת הקהל הרחב הזה וכמובן, בקהלים אחרים. שוב תודה ואני אשמח, כמובן. אני ממשיכה להיות בכנסת בכל מקרה.

תודה רבה.

שמי זהבה זרחי, אני מקום שלישי בצומת החוזרת.

צומת המתחדשת.

אנחנו שתי נשים בחמישייה הראשונה, אם זה ריאלי אנחנו עוד לא יודעות, אבל נקווה. המצע שלנו הוא כמו כולן, מלא שוויון הזדמנויות. אני הייתי רוצה לדבר דווקא על שוויון החובות של הנשים, שגם הוא נמצא במצע שלנו ואני מפנה את האמירה שלי אלייך, סוזי, יוהל"נ, לגבי שיבוץ נשים במילואים. אני מבצעת כבר תשע שנים מילואים באופן סדיר מעל שבעה ימים בשנה. מספר חמש, בתיה, שהיא גם עורכת דין, מבצעת מילואים. אני חושבת שאפשר לשבץ נשים מהרבה יותר מגזרים בצבא. הווי אומר: רופאים – אני מדריכת רופאים בטראומה יחד עם פרופסור אבי ריבקינד במילואים – בהחלט אפשר לשבץ רופאות ליום מילואים כמו כל רופא שמגיע ולאפשר לרופאים להיות במחלקה. כנ"ל לגבי כל המגזרים הפרא- רפואיים ואפשר להרחיב את המגזר הזה מעבר למה שקיים היום. כמובן, לא בתפקידי לחימה, אבל אפשר לעשות הרבה מאד עבודה בתחום הזה. תודה.

שמי יפה פרץ, אני התחלתי את הקריירה שלי אצל רבקה שקד כממונה על מעמד האישה בתפקידי בבית החולים רמב"ם כעוזרת מנהל בית החולים, משם פרצתי דרך במועצת עיריית חיפה כאישה ראשונה מהמפד"ל בקדנציה הזו. קידמתי את נושא שריון נשים במפד"ל, שעבר בהצלחה במרכז שלושה ימים לפני ההתמודדות שלנו. כמובן, הייתי מחויבת לנושא והתמודדתי. הגעתי כאישה השלישית מטעם הנשים כשזו פעם ראשונה שאני מתמודדת – האחרות התמודדו כבר כמה פעמים –אני מספר 12 מכל הרשימה כך שאנחנו שלוש נשים ב-12 הראשונות, אני מאחלת לכל מי שתגיע בהצלחה ובכלל בהצלחה למפד"ל.

אני חברת מועצת עיריית ירושלים, יושבת ראש המועצה לקידום מעמד האישה בירושלים, הייתי יושבת ראש אמונה בירושלים. היום אני אהיה על תקן מי שהחליטה 48 שעות לפני הבחירות להיכנס למרוץ. מדובר במפד"ל. הגעתי מבחינת הנשים למקום הרביעי.

המהלך הפוליטי שלי התחיל בקפיצה למים עמוקים כשהחלטנו לצאת כסיעה נפרדת במועצת עיריית ירושלים. יהודית היבנר היתה במקום ראשון, אני הייתי אז במקום שני.

ואני הייתי היועצת שלכן.

אני רוצה לומר לכן, יעל, כפי שדיברו על היופי של הקדנציה שלך, שחברו אתך יחדיו מכל המגזרים ומכל הצדדים של ההיבטים הפוליטיים, במרוץ שלנו לעיריית ירושלים כסיעה נפרדת, האהדה והתמיכה – ואני רואה גם את רינה בצד הזה ועוד כמה נשים נפלאות ונעמי – אנחנו זכינו אז לחיבוק יעיל. כשאני אומרת חיבוק זה לא רק העניין של החום. זו היתה הכוונה ועצות נכונות והרגשנו שהעידוד הוא עידוד אמת. אפילו אם לא הצביעו לנו כמפלגה – שימו לב, הרי יש בעיה, אנחנו מבינות אותה – זה היה דה-פקטור מאד חשוב.

לגבי המפד"ל אני רוצה לומר לכן: ברור שהסיכוי שלנו להיכנס אינו מצוי, אבל עצם ההחלטה הזאת – ודיברנו כאן על מפלגות שהיו לארג' במיקום נשים. לארג' במיקום נשים כשאין כל כך סיכוי ואנחנו כולנו יודעות איפה הסיכוי, החוכמה היא אכן לעגן במקום שיש לו סיכוי.

באופן אישי אני רוצה לומר דבר כדי לחזק אחרות: בריצה האחרונה המוניציפלית הצלחנו לשריין מקום שלישי לאישה, שימו לב. אחרי שהיינו סיעה מובילה עוד עשו לנו טובה. אנחנו לא מלקקות דבש ואני אומרת את זה כשיעור, אבל לא להרפות. אני נכנסתי בהפרש של כשתי נקודות ממספר שתיים. זה היה שריון, אבל האתגר היה להוכיח שאין צורך בשריון ואת זה אני רוצה לחזק.

אחד הדברים החשובים – ואני מצטרפת לידידתי היושבת לידי בנושא של הגברים – אני התחלתי ליזום שבכל התחומים בהם יש קבוצות של גברים, בין אם זה וראייטי ובין אם אלה כוללים של גברים, אני לוקחת קבוצות גברים שמתקבצות ולא משנה סביב איזה נושא ומכניסה כמוטיב מחייב איקס הרצאות ומפגשים עם הנושא. אנחנו צריכות ליזום את זה. אני ישבתי, למשל, מול דיינים – הדיין אברהם שרמן, למשל – שניאותו ואכן יש מקומות שיש להם את זה בצורה מובנית ואת זה אני פשוט רוצה לתת.

מילה אחרונה לוועדה שאם ירצה השם תכהני בה בקדנציה הבאה: בדרך כלל היו הרבה מקרים שהיינו צריכות לכבות שריפות וגם שמענו בתחילת הדיון היום נושאים כאובים. אני חושבת שהוועדה תיקח לה איקס דברים, שתיים שלוש משימות, שכולם יירתמו לסייע לה כדי לממש אותן, אם זה חוקים ואם זה נושאים אחרים. תודה.

תודה רבה. אני מקווה שבכל פורום זה כולל גם את בתי הדין. שנוכל להישפט, מבחינת הייצוג, שתהיה גם אישה.

גם זה יהיה.

הכל יהיה. אנחנו, אצה לנו הדרך בדברים האלה. כן, בבקשה.

לי קוראים חוסיין ג'והיינה ואני עד לפני שעתיים הייתי מועמדת, מספר 11 במפלגת בל"ד. הורדתי את מועמדותי לצערי הרב, לא מרצון מלא שלי, אלא מסיבה אחת, שאני מכהנת כעובדת מדינה בכירה והיתה לי בעיה בהמשך העבודה ולכן בחרתי קודם בטובה האישית. אם אני לא אוכל להיטיב לעצמי, לא אוכל להיטיב לנשים אחרות.

בכל זאת, אני נאבקת לגבי נקודה במצע שלנו שמדברת על מעמדה של האישה. בל"ד, בנקודה השמינית של המצע שלה, כתבה שתפעל לקידום מעמד האישה בחברה, להשגת שוויון מלא בין נשים וגברים בכל תחומי החיים ולמיגור כל תופעות האלימות נגד נשים במשפחה ובחברה.

יש לציין שיש 16 נשים במפלגת בל"ד, כאשר מכהנת במקום הרביעי חברה שלי ובמקומי, במקום ה-11, תיכנס מישהי שהיתה במקום ה-13. אם הבחורה שלנו תהיה בפנים, אנחנו נפעל יחד עם הוועדה שכולנו אסירות תודה לה ולפעילות שלה ונקווה לקדם, במיוחד, את מעמדן של הנשים הערביות כדי להגיע לשוויוניות עם הנשים היהודיות.

אני מתמודדת מטעם חד"ש. אני במקום החמישי ברשימה המשותפת חד"ש פלוס תע"ל ולפחות הסקרים אומרים שזה מקום ריאלי, אז אני מקווה וכמעט בטוחה שניפגש. אני מטירה, אני מצהירה ומודה שאני פמיניסטית מוצהרת מאז מועצת התלמידים בתיכון ואני חברה בשורה ארוכה של ארגונים – M.G.O. - גם ישראלים וגם בינלאומיים. נושא קידום האישה וההזדמנויות הוא נושא שעסקה בו מי שהוזכרה כל הזמן בתקופה האחרונה – תמר גוז'נסקי – והיא משאירה לי ירושה מאד מאד כבדה.

לוועדה הזאת הגעתי כמה פעמים מטעם הארגונים שעבדתי בהם. במצע שלנו, מיותר להזכיר, הנושא של שוויון הזדמנויות וקידום מעמד האישה הוא נושא מאד בולט. יש בו חמש נקודות מאד מובהקות – אני לא אלאה אתכם ולא אתחיל לקרוא אותן, אבל – אחד הדברים שחשוב מאד בעיני זה לחוקק חוק יסוד של שוויון נשים וכמובן, ליישם את ההעדפה המתקנת שאמנם קיימת, אבל לא מיושמת כמו שצריך וגם שוויון הזדמנויות בעבודה, שעדיין נשאר בגדר סיסמא ולא ממש מיושם. שמעתי על חוק המכרזים שאני לא יודעת מה התוכן שלו. אני אדאג לקרוא אותו כי אני יודעת שזאת הדרך להפלות אותנו, כל המכרזים האלה. יש לי ניסיון אישי בזה.

אני שוב אומרת שיש לי מחויבות מאד גדולה גם לפמיניזם וגם לקידום, בכלל, של כל האוכלוסיות החלשות, כולל האוכלוסייה הערבית, הפריפריה וכלל החברה.

שמי אסתרינה טרטמן, מקום תשיעי באיחוד הלאומי. אני קודם כל מברכת את הרעיון של כינוס הפורום הזה. זה רעיון מבורך ועצם העובדה שלמרות שאני לחוצה מאד בלוח הזמנים טרחתי - שלא כמו שאר חברותי שלא נשארו כאן – להישאר כאן, זה חלק מהבעת הכבוד וההערכה שלי לפורום שהתכנס כאן ועל כך תודה, יעל. תודה לחברות.

אני אישית חברה שנים רבות בארגוני נשים, בשדולת הנשים בישראל, פעילה בנעמ"ת, בהנהלת נעמ"ת, מכוח הרקע הפורמלי שלי אני חברה בוועדת הכספים של נעמ"ת ויושבת ראש ועדת התקציב של נעמ"ת ישראל. אני מכירה את נושא הנשים מקרוב. אני בעצמי אם חד הורית, פמיניסטית מוצהרת, אבל לשני הכיוונים. כבר אמרו כאן נשים לפני, ביניהן זהבה מצומת – היא ציינה את נושא התרומה של הנשים, לא רק את נושא הקבלה של הנשים, בקטע השוויוני - כן, אנחנו צריכות ללחום כדי להביא את הנשים למעמד שוויוני במדינת ישראל, אבל גם לתת. אישית, אני רב סרן במילואים. לא באתי מתחום הרפואה - - -

עברת אותי, אני רק סרן.

באתי מהצנחנים, אני צנחנית. אני עושה שירות מילואים פעיל, גויסתי בצו שמונה במבצע חומת מגן, יחד עם שני ילדי לבשנו מדים - בני משרת בבית ג'אלה, בתי השתחררה בימים אלה, שירתה בבית אל - עשינו שירות מילואים פעיל ביחד ואני פמיניסטית גאה.

במפלגה שלנו יש הכרה מלאה בשוויון של הנשים. אני עצמי יושבת ראש פורום נשים וכל מילה מיותרת, שלא לגזול זמן מחברותי הבאות. אני מברכת את החברות היוצאות, מברכת את החברות הממשיכות ומברכת את החברות שתכנסנה. ביחד כנשים, חוצה מפלגות, בלי חומות פוליטיות, נצליח. תודה.

איזה מספר את, אסתרינה?

תשע. שמונה מבחינה אלקטורלית יש לנו כבר היום, אני התשיעית.

כמה נשים יש?

במפלגה שלנו, בחמישה עשר המקומות הראשונים משובצות שני נשים. זה לא מספיק, בפעם הבאה תהיינה יותר.

ואת הראשונה מביניהן.

אני הראשונה.

תודה רבה, שיהיה לך בהצלחה.

תודה רבה.

אני מועמדת מספר חמש מטעם צומת החדשה וכפי שראינו אנחנו שתיים בחמישיה הפותחת. במצע המפלגה יש התייחסות למעמד האישה – כמובן, מדובר בשוויון בין מינים וקידום מעמד האישה וגם נתרום בתחום הזה של אלימות נגד נשים.

השרה לבנת דברה על זה שבדרך כלל הימין מזוהה פחות עם הנושאים החברתיים-פמיניסטיים וזו הזדמנות, באמת, למי שלא מכיר את צומת החדשה להגיד שמדובר במפלגה שהיא אמנם בצד ימין של המפה הפוליטית בתחומים המדיניים, אבל בתחומים החברתיים אנחנו, אפשר להגיד, שמאלניים, אם יש כזה דבר. מתוקף הדברים האלה אפשר להגיד שמעמד האישה הוא מאד חשוב ואנחנו נפעל במידת האפשר לעניין הזה.

באופן אישי, בתור עורכת דין, אני מכירה הרבה מאד פרצות בחוק לעניין הגנה על נשים ואני חושבת שיש הרבה מאד עבודה שאפשר לעשות כדי לתת, באמת, הגנה טובה יותר, אם זה בתחום מעמד האישה, שוויון הזדמנויות במקום העבודה, להאריך את חופשת הלידה, למשל. גם בצבא – הייתי בצבא שנים רבות ויש מה לעשות גם בתחום הזה. גם בנושא של מיסוי, הכרה בהוצאות של נשים לטיפול בילדים – זה דבר אלמנטרי.

עשר שנות מאבק מאחורינו. שתצלח דרכך לעתיד.

לא ברור עד היום מדוע אי אפשר להעביר את הדבר הזה. לא ברור לי.

כי אין כוח פוליטי לנשים.

אז הגיע הזמן, באמת. גם הנושא של משק בית. נוכל כך גם בעקיפין לתקוף את הנושא של עובדים זרים. כלומר: ברגע שאני אוכל להכיר בעוזרת הבית שלי כהוצאה מוכרת, אני אדאג לזה שגם העוזרת בית שלי תהיה ישראלית ואני אכן אוכל לקבל ממנה קבלות.

יש הרבה נושאים, אפשר להמשיך ולדון. רציתי רק להעביר את המסר שצומת אכן תומכת בעניין של קידום מעמד האישה ואנחנו, אם ניכנס לכנסת, נפעל כמובן בתחום הזה של הנושאים הנשיים.

שמי אתי לבני אני מקום 12 בשינוי ואני מקווה שזה ריאלי. לפני כמה ימים אפילו הייתי כמעט באמצע, כי נתנו לנו כבר 14 מנדטים, עכשיו אנחנו חזרה ב-12.

בנושא מעמד האישה אני חושבת שכל המהות של שינוי, שמדברת בעיקר על מדינה חילונית ועל הפרדת הדת מהמדינה, פותר חלק גדול מהבעיות שנשים נתקלות בהן. בנישואין, בגרושין, בהחזקת ילדים. ברגע שיהיו נישואים אזרחיים כל הנושאים האלה, שנשים נתקלות בהם בבתי הדין הרבניים, יפתרו מאליהם. אפילו בעניין השחיתויות - ושינוי באמת מתייצבת היום במקום הראשון מבחינת אמון הציבור – שחיתויות פוגעות בנשים. כי מה הן השחיתויות? זה כסף וכוח וכל מיני חבורות שמאחוריהן עומדים אנשים בלתי מזוהים וזה פוגע בנשים, אלא אם כן זה אחד מבני משפחתן.

במצע שלנו אנחנו מדברים על שוויון לנשים, אנחנו מדברים על קידום נשים לעמדות ציבור, עמדות פוליטיות. יש לנו שלוש נשים ברשימה, ב-12 הראשונים וזה ללא העדפה מתקנת, ללא שריון. טומי לפיד, שהוא הראשון ברשימה, מחויב לנושא הזה ומדבר על זה בכל הזדמנות.

אני רוצה להצטרף לברכות ליעל דיין שאני מכירה אותה גם מחוץ לכנסת והיא יפה דורשת ויפה מקיימת. תודה.

אני מודה לאתי. מי אמר כאן שעד תקופה מסוימת לא היה פמיניזם בימין? לימור אמרה. עכשיו שינוי מצטרפת לפמיניזם בימין.

אנחנו במרכז. לא להתבלבל.

כן. גם העבודה. אתם בחברה טובה.

אני הצטערתי - משום שחלק גדול מהנשים בכל זאת מרוכזות בעבודה ומר"צ ואולי חלק גם במפלגה ערבית – הצטערתי על אמירה שבכלל פוסלת מישהו, בוודאי שפוסלים את העבודה, מר"צ וקולות ערבים. זה נראה לי משהו שאני אדבר עליו אתך אישית, אבל נראה לי משהו עם סימן שאלה גדול.

אני רוצה לומר עוד מילה אחת, שיהודית נאות שלנו, חברת הכנסת במקום השלישי, אינה מזוהה עם הנושא הפמיניסטי, היא מדברת על זה. יחד עם זאת, כשאני פותחת פה את החוברת אני רואה שהיא עשתה הרבה מאד דברים במסגרת קידום מעמד האישה.

היא עשתה הרבה מאד דברים ואנחנו עובדים אתה קרוב מאד.

אז אני רואה שיש פה חינוך מחדש. אותי לא צריך לחנך, אבל אני בכל אופן רואה שזה עובד גם כאן.

בסדר. אני רוצה להתנצל בפני כל מי שלא דיברה. נמצאות כאן נשים מאד כבודות, מאד מרכזיות, במדינת ישראל בנושאים שלנו והן האזינו בסבלנות. בבקשה, אלה.

אין לי מה לומר, רק ברכות. אני מנכ"ל השדולה לנשים בישראל. אנחנו זוכות לשיתוף פעולה יוצא מן הכלל מהוועדה הזו ואנחנו שמחות, כל פעם שאנחנו פה, לצפות בעשייה המבורכת הזו. תודה רבה.

עורכת דין רבקה שקד, בבקשה להציג את עצמך.

הממונה על קידום נשים בשירות המדינה. אני צריכה מאד להיזהר לא להגיד שום דבר שיש בו שמץ של פניה פוליטית.

לא, מה פתאום.

לכן אני לא אדבר על העתיד, אני אדבר רק על מה שאנחנו יודעים בוודאות, שענת מאור פורשת. אמרתי גם בישיבה שהיתה לנו בוועדת המשנה, אבל שם היו פחות אנשים, אז אני בכיף עושה את זה גם עכשיו: ענת, עבדנו יחדיו בנושא של קידום נשים בעבודה ובכלכלה לתקופה מאד ארוכה, כי אני בעניין הזה מזה שנים ואני חושבת שאת היית מבינה מאד גדולה בכל הנושא הזה של נשים בכלל ונשים בעבודה בפרט ושהיית ידידת אמת לעובדות המדינה ועזרת לי לטפל בהרבה נושאים שהיו על סדר היום שלנו והכל ברמה מקצועית שמכבדת את הכנסת ואותך באופן אישי. זה היה פשוט תענוג ותודה על הכל. המון איחולי הצלחה ממני ואני חושבת שזה לפחות מעוד שמונים ממונות על מעמד האישה ועובדות המדינה שעזרת להן רבות. תודה רבה, ענת.

תודה לרבקה. רונית לב-ארי, בבקשה.

אני אעשה את זה מאד קצר. אני מצטרפת, כמובן, לכל הדברים החמים שנאמרו על חברת הכנסת יעל דיין, יושבת ראש הוועדה. אני חושבת שהדברים, באמת, נאמרו ונאמרו בצורה הכי אמיתית ואני מצטרפת אליהם. אני מאחלת לפורשות, לענת, המון הצלחה. היה לי כיף לעבוד גם עם יעל, גם עם ענת – אני אומרת פה שמות פרטיים - אנחנו נמשיך לעבוד ביחד, תודה לחברות הכנסת זהבה, כמובן ונעמי חזן.

אני רוצה לברך את המועמדות החדשות ולומר שעל כולנו לחזק את הסולידריות הנשית. זה נשמע פשוט, זה נשמע מובן מאליו ויושבת פה מיכל יודין שהנושא הזה הוא בנפשה, יחד עם השדולה, מובילות את הנושא של נשים בוחרות נשים. אני חושבת שאם לא נחזק את הנושא הזה, נזדקק לשריונים, נזדקק לכל מיני מהלכים נחותים, כי לצערנו אין ברירה. בעניין הרבה יש הרבה מאד מה לעשות.

תראו, אני לא הזכרתי שמות של נשים שהתנצלו, אבל מאחר וכאן היתה מועמדת של מר"צ אני חייבת לומר שגם מיכל שוחט – שהיא מספר 13 ברשימה - וגם נגיסט שהיא – אני מקווה שהיא לא לוקחת את זה אישית – האישה האתיופית הראשונה ואישה פשוט לברך ולשבח ואני מקווה שהיא תגיע לבית הזה, התנצלו שהן לא יכולות לבוא. עוד מועמדת של מר"צ היתה כאן והלכה, גבי לסקי.

אני רוצה לציין שממפלגת העבודה התנצלו ח"כיות מכהנות, גם סופה לנדבר וגם דליה איציק ומועמדות אחרות או לא רצו או לא יכלו לבוא.

יש לי כאן התנצלויות גם מהמפד"ל וגם ממפלגות אחרות, מי שלא הגיעה. מהליכוד, כפי שראיתם, היתה כאן והלכה – לפני שהגענו אליה – ענבל גבריאלי. אני רוצה לציין שמלבד שלוש המכהנות נבחרו למקום 11 גילה גמליאל, 18 רוחמה אברהם, 31 ענבל גבריאלי שהיתה כאן, 36 לאה נס ו-41 פנינה רוזנבלום. אם דיברנו על הימין זה תגבור רציני, אני לא יודעת כמה מנדטים יתקבלו, אבל אנחנו בכל אופן רואים תגבור. גם שיטת השריונים היה בה משהו שמניב תוצרת של מועמדות מהעבודה. אני פה אקס עבודה, אולי את רוצה להגיד משהו על הרשימה, על מספר הנשים ברשימה? את היחידה כאן מהעבודה, טובה.

כן.

יעל, ברשותך, אני חייבת לצאת. רק מילה אחת אני רוצה לומר. אני חושבת שלאורך כל פעילותך ובוודאי בשנה או בשנתיים האחרונות, מאז שאני בתפקידי, נושאים שקשורים לצבא, לנשים בצבא ההגנה לישראל, עמדו על סדר היום של הוועדה ואין לי ספק שהתמורות שחלו בשירות לנשים הן במידה רבה מאד קטליזטור לפעילות שלכן.

אני חושבת שיושבות כאן ארבע פרלמנטריות אמיתיות, שעושות עבודה נפלאה בתחום הזה ויצוין שללא התיקונים לחוקים הרלוונטיים: חוק שירות ביטחון, חקיקת החוק להטרדה מינית, התיקון בחוק להטרדה מינית שאומר שאפשר להכניס לחוק השיפוט הצבאי סעיף שדן בהטרדה מינית כעבירה, אין לי ספק שלא היו מתקיימים בתאוצה שבה הם קרו בשנתיים האחרונות לולא הפעילות הזאת.

לך, באופן אישי, אני יכולה לומר, שכקצינה בכירה בצבא, עוד הרבה לפני שקודמתי לתפקידי כקצינת ח"ן ראשית ואחר כך כיוהל"נ, לאורך כל שנותי אני זוכרת אותך כפרלמנטרית שמופיעה בט"ו בשבט, ביום ההולדת של הכנסת, מציגה ערכים דמוקרטיים, מציגה היבטים שקשורים לשוויון וכבוד האדם באשר הוא אדם ובוודאי כבוד האישה. בתפקידך כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה הקפדת מאד לשמור בקשר עם השטח, לשמור על קשר עם החיילת, לשמור על קשר עם הלוחמת, לשמור על קשר עם מפקדים. זה ראוי, זה חשוב מאד, נותן פרספקטיבה אחרת, לא רק לדון בזה ברמה התיאורטית. אני חושבת שכל השורה הראשונה שיושבת פה היתה שותפה מלאה לביקורים האלה. אני יודעת שבאופן אישי ריגשת מאד את הטייסת שקיבלה את המילה החמה ממך באופן אישי ואת - - - ששובצה בתפקיד פורץ דרך וקיבלה את הברכות האישיות שלך ואפילו ראש המטה הכללי, כך שידעו גם לפרגן לארגון, לצה"ל ולפועלו וזה בהחלט כבוד גדול לבית הזה.

אז אני רוצה לחזק אתכן, לאחל הרבה מאד הצלחה לכל מי שמשתלבת ומצטרפת. מפאת קוצר הזמן לא אוכל, זהבה מצומת, לפרט, אבל אני יכולה להגיד לך שבעקבות התיקון לחוק שירות ביטחון היום השירות של נשים במילואים הוא עובדה. כל הקצינות עושות מילואים ושלושים אחוז מכלל המשתחררות מצה"ל. אלה מסות כבדות משקל ואין לי ספק שאלה שינויים מאד מאד משמעותיים.

אז בהצלחה. אנחנו חייבים לרוץ, כי יש לנו ישיבה אחרת, של הרשות לקידום מעמד האישה. יישר כוח.

תודה רבה בפן האישי. יותר מזה אני לא יכולה לומר.

תודה רבה.

אבל את יכולה לעשות.

אני אשתדל.

אנחנו בסוף הסבב. בבקשה.

שמי חנה בית-הלחמי, אני וענבל גולדברג שנמצאת כאן שליחות של פרלמנט הנשים, שמתכנס ביום שלישי השבוע בבית אריאלה – כולן מוזמנות – לישיבה בנושא הבחירות ונשים בפוליטיקה. אנחנו גם נציגות של הפעילות הפמיניסטית המאד עניפה באינטרנט, שהיא פעילות לוביסטית, שבעצם תומכת בהרבה מהפעילויות שהוועדה הזאת עשתה, בין אם הוועדה מודעת לזה ובין אם לא ואני מזמינה את כולכן להיכנס לאתר "הדרך למעלה" ולכל הפעילויות שאנחנו עושות באינטרנט כדי לקחת בזה חלק.

תודה רבה. רות רזניק.

אני מייסדת ומנכ"ל של עמותת ל"א – לחימה באלימות נגד נשים שמפעילה שלושה מקלטים לנשים מוכות ומתכננת עוד כל מיני פעילויות חשובות, אבל אני כאן גם כנציגה האותנטית הבלעדית, לצערי, של התנועה הפמיניסטית שקמה בשנת 1971. אני יכולה להגיד שהחלום שלנו – ולכן גם פעמיים עמדתי בראש מפלגות נשים – היה להקים את הוועדה למעמד האישה ולשמחתי הרבה כבר עשר שנים, גם לימור לבנת בעבר, אבל בעיקר את, יעל, הקמת והובלת את הוועדה הזו בכיוון הנכון, בדרך של אחווה נשית, של שיתוף אמיתי של נשים ועדיין הדרך עוד רבה לפנינו.

הלוואי שתכנסנה וביחד עם החברות הנוכחות תוכלנה לפעול לקידום נשים, מפני שיש עוד דרך ארוכה לפנינו.

שמי שרה שילון, מנעמ"ת, אני מתנצלת בשמה של טליה לבני, שלא הצליחה לבוא כי היא חולה. כמובן שאנחנו רוצות להדגיש את חשיבות הסולידריות ושיתוף הפעולה של כל הגופים, החוץ-פרלמנטריים והפרלמנטריים בכל הנושא של קידום מעמד האישה. לדחוף את הנשים – אמרו כאן רבות, כולן – לעמדות כוח ולעמדות של החלטות, זה ברור. כי הנה אתן, הפאנל הזה שיושב כאן, אתן נמצאות בעמדות הכוח ובעמדות החלטות ובזכותכן, זכות כולנו פה כי כוחנו באחדותנו, אנחנו מגיעות להישגים.

העניין הוא שאני חושבת ששכחו שלנשים יש, באמת, ערך מוסף והכוונה שלנו לקדם נשים היא מכיוון שאנחנו רוצות לשפר את חיינו: חברה, ביטחון, כלכלה. מסתבר, לאור כל המחקרים, שנשים מודעות יותר לבעיות האלה. אבקש, אם אוכל, להעיר את תשומת לבכן לכך שעיתון טיים מגזין בחר השנה בשלוש נשים כנשות השנה ושלושתן חשפו שערוריות בקנה מידה אמריקאי, לא קטן. שלושתן היו בעמדות כוח בארגונים שלהן. מכיוון שהיו בעמדות כוח הן גם ידעו מה מתרחש. לנו הנשים יש אומץ ויש גם איכויות, יושר וכוונה לשפר את חיינו.

כך שהוועדה למעמד האישה וכל הארגונים שמצטרפים למאבק לקידום מעמד האישה, יביאו את מדינת ישראל למקום טוב יותר, או הכי טוב שיש.

אני מעמותת כ"ן, כוח נשי בישראל לקידום נשים בפוליטיקה. אנחנו עוסקות רק בקידום נשים בפוליטיקה. חבל לי שהרבה מן המתמודדות כבר הלכו, כי שני דברים לי אליכן: שדולת הנשים, נעמ"ת, אמונה, ויצ"ו, כ"ן, החלטנו: אנחנו יוצאים בפרסום לקראת הבחירות. גם לדאוג לכך שיותר נשים ימונו לממשלה, יותר נשים ימונו לוועדות הכנסת – חוץ וביטחון, חינוך וכולי וכאן אנחנו צריכות את התמיכות של כולן ובאמת חבל לי שלא היתה לי את ההזדמנות, יעל, לומר את זה.

אתן תעשו מה שאני עשיתי ואולי אפילו עוד לפני הבחירות – בוודאי אחרי הבחירות – ארגון כמו שלכן צריך לארגן, להזמין את כל המועמדות, לדבר אתן ישירות - - -

לכן רציתי את הפניה הזאת. בנוסף - באמת חבל כי אני פונה לאלה שכאן – תעבירו אלינו קורות חיים – אני אתן את הכתובת.

את יכולה לפנות דרך הוועדה.

יש את כל הרשימות אצלכן?

יש את כל הרשימות.

קורות חיים עם תמונה, כי אנחנו, באתר שלנו, פתחנו דף שמפרסם את הנשים שמתמודדות מכל המפלגות. זה אמצעי פרסום שלא יעלה לכם וסך הכל זו חשיפה. אני מקווה שהאתר הזה שלנו ילך ויתרחב.

אנחנו לקראת בחירות לרשויות המקומיות. ואותך אני צריכה מיד אחרי הבחירות ואת כל חברות הכנסת, להירתם אתנו, להתחיל לפעול לרשויות המקומיות. אין לנו זמן.

אני מתנצלת, אני צריכה לרוץ לנהל ישיבה. נשמח לעשות עבודה משותפת, דלתי פתוחה ואשמח לארח אתכן ולשתף פעולה.

רונית, מילה אישית: כשעזבתי את מפלגת העבודה, יום לפני זה אמרו לי: תשמעי, את אמנם מקום 42 לכנסת וקשה להגיד שזה ריאלי, אבל זה לא נורא כי יש הרבה פעילויות שהמפלגה יכולה לקדם ולתת לך במסגרת הדברים שהם מפעל חיים, במסגרת המפלגה ומחוץ לכנסת. ושאלתי: מה, למשל? אז בין הדברים שהציעו לי – והייתי צריכה להבהיר שכאן לוקחים תפקיד ממישהו שעושה אותו טוב מאד – אמרו: למשל, אם מצנע יהיה ראש ממשלה, את תוכלי להיות היועצת שלו. אפילו לא ידעו שיש רשות וכן הלאה. אמרו: הוא בוודאי ימנה אותך ליועצת למעמד האישה.

אז - אל תקחי את זה כפגיעה בך, זה תפקיד סופר חשוב אני לא ראיתי את זה כפגיעה – ואני אומרת להם: א' נקווה שמצנע יהיה ראש ממשלה, אבל התפקיד הזה תפוס על ידי מישהי וממש לא הייתי רוצה להחליף את מי שמכהנת בו. אז תדעי לך שאת בתפקיד-על של מעמד האישה בתפיסה של מפלגת העבודה מחוץ לכנסת.

בכל מקרה אני רואה בך שותפה הלאה, לא משנה איפה את תהיי.

ממש לא משנה.

יעל, יכלו להציע לך גם להיות שרה למעמד האישה. הנושא הזה לא צריך לרדת מראש דאגותינו.

כן.

האחרונה, בבקשה.

אני יושבת ראש ויצ"ו ירושלים. אני, קודם כל, מברכת על ההישג של 17 נשים בכנסת. אני השתתפתי בחלק מישיבות הוועדה לאורך השנה ואני מאד מעריכה את פועלה. אני חושבת שהוועדה הזאת מאד חשובה וכולנו תומכות בעשייה שלה.

אני מודה ליעל דיין אישית ולכל חברות הכנסת היוצאות על שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך, גם עם הארגון שלנו וגם עם ארגוני הנשים האחרים ואני בטוחה גם בהמשך שיתוף הפעולה בכל מקום שתמצאנה בו, כי זה בדמנו.

אני מאחלת בהצלחה לממשיכות וגם לנכנסות ואני רוצה רק לספר בשתי מילים על בית ספר למנהיגות פוליטית לנשים שוויצ"ו ירושלים וויצ"ו בכלל מקיימים.

אנחנו מכירות אותו כולנו ושותפות לזה.

השנה אנחנו פונות לקהל הנשים ביישובים ובקיבוצים, כדי להכניס גם אותן לפוליטיקה. תודה רבה.

אני מהפורום הארצי למשפחות חד-הוריות. אנחנו מאד מצטערים שאת עוזבת, יעל.

אמרתם שלא תצביעו למפלגות גדולות, אז מיד עזבתי, למפלגה שתהיה גדולה.

אני, קודם כל, בלתי מפלגתית. לוועדה לקידום מעמד האישה ולמשפחות החד-הוריות את ונעמי חזן הן הבולדוזר שהניע את כל המכונה הזאת כמו שצריך ומעבר למה שצריך ועל זה תודות.

אני רוצה להסביר שבראש 95% מהמשפחות החד-הוריות עומדת אישה ואנחנו מבקשים מהוועדה הזאת, אם אפשר, לקדם את מעמדה של האישה, על כל המשתמע מזה, כמו מזונות עד גיל 21 כי הילד, כשהוא הולך לצבא, לא גומר להיות ילד. יש גם חוק מענק לימודים שנפסק בגיל 14 ואז הילד לא יכול להמשיך לתיכון, אז הוא נופל - כמו שציינו פה אנשי המשטרה - לפשע, אלימות וסמים וההידרדרות מגיל 14 לדברים האלה הכי קלה. עם כל ההרצאות שעושים היום בבתי ספר על "לא לסמים" – מצד אחד הם אומרים לא לסמים, מצד שני הם אומרים להם לכו לסמים. זה כל כך משווע הדבר הזה, שמצד אחד לא נותנים להם להמשיך ללמוד ומצד שני אומרים להם אל תקחו סמים אבל לכו לסמים, שם המקום שלכם. זה העצוב שבעניין ועל זה אני בוכה יום ולילה, כי אני לא רוצה שהבת שלי תגיע ממצב של תריס פתוח למצב של תריס חשוך.

הייתי מאד מאד מבקשת מחברות הכנסת שתכהנה בוועדה: אנחנו מוציאים בפורום כתב אמנה, כמו שאתן יודעות, יעל ונעמי שחתומות עליו וגם ענת – מצטערים שאת עוזבת, מתוקה שלנו. ותמר. זה באמת נתן לנו המון כוח פיסי ונפשי להמשיך לפעול - אם חברות הכנסת המכהנות תסכמנה לחתום, אנחנו נשלח את האמנה ותחתומנה והחדשות, אם הן ירצו הן יתנו לנו את הכתובת – הייתי מאד מבקשת שיתנו לנו – ונשלח להן והן יחתמו, על מנת שימשיכו את המפעל הזה. תודה רבה.

ברצון. תודה רבה.

אחרונה חביבה, רינה.

אני יושבת ראש שדולת הנשים בישראל וכיוון שכולם מצפים ללכת, אני רק אומר משפט אחד: אני חושבת שהעבודה שהוועדה עשתה בראשותך, יעל, במשך עשר שנים, היא עבודה מאד סיזיפית, היא עבודה מאד קשה. יש כאן קבוצה מסוימת של נשים בחדר הזה שיודעות שעל אומץ משלמים מחירים. אני חושבת שאי אפשר היה לעשות את זה אחרת, יש רק דרך אחת לפרוץ דלת ודרך והיא בהרבה אומץ והרבה תעוזה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לכל חברות הכנסת שנמצאות כאן על שיתוף פעולה עם השדולה במשך כל השנים. שיתוף פעולה זה לא צד אחד שמשתף פעולה עם צד שני, אלא זה כששני הצדדים משתפים פעולה לאורך כל הדרך.

את דברי האישיים אני אומר לך בנפרד. בכל זאת, דברים אישיים לחברות שנמצאות כאן, לנעמי, לענת, זהבה קצת יותר צעירה בקטע הזה מבחינתי: אתן הייתן "מנטוריות", שלושתכן, לקבוצות גדולות של נשים בארץ ואני לא בטוחה שאתן יודעות עד כמה הסיוע שלכן והמודלים שלכן כלפינו היו חשובים. אני לא מאמינה שהיינו יכולות לשבת כאן היום בוועדה הזו, אני לא מאמינה שהיינו יכולות להגיע למקום שאליו הגענו. אני חוזרת אל הדברים שאמרה לימור, שחלק גדול מחברות הכנסת היתה להן זיקה לשדולה ושם הן גם היו שותפות וקיבלו את ההעצמה שלהן. התפקיד שלנו היום – אנחנו, אלה שיושבות בצד הזה של השולחן – זה להמשיך ולהיות חונכות לנשים צעירות וחדשות שרוצות להיכנס למעגל הזה. אין דרכי קיצור. אין. לא המציאו את השיטה של דרך הקיצור. הדרך היא ארוכה, אבל היא הדרך הנכונה. והרבה תודה.

תודה. כן, משפט אחד.

למרות שאת אמרת לא לדבר על הנושא של המלחמה אני, כנציגה גם של הנכים, גם של החד-הוריות וגם בכלל, אני רוצה לומר פה במקום הזה: אנחנו כן חרדים למצב שקורה היום במדינה, כי אנחנו כנכים לא יכולים לרדת, לא למקלטים ולא להיערך ולא לארגן את עצמנו למצב הנוכחי וגם כחד-הוריות ובכלל, להיערך ולארגן ולקניות, גם כך בקושי המצב הכלכלי הוא מאד מואט וקשה. כך שאני רוצה לומר במקום הזה שאנחנו כן חרדים.

ללא ספק. מה שאמרתי זה שהדיון הזה נעשה בצורה יסודית והסתכלנו בכל היבט שרק אפשר כדי לעזור ולהיערך ולא מחוסר רצון לדון בזה.

תודה רבה לכולן ולהתראות.

12:15.