פרוטוקולים/מעמד האישה/5609



2
הוועדה לקידום מעמד האישה – 16.7.2002

פרוטוקולים/מעמד האישה/5609
ירושלים, כ"ז באב, תשס"ב
5 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 214
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום ג', ז' באב התשס"ב, 16.7.2002, בשעה 09:05

ס ד ר ה י ו ם

ברכות ליושבת-ראש נעמ"ת הנכנסת, עו"ד טליה לבני

חברי הוועדה: היו"ר יעל דיין
זהבה גלאון

עו"ד טליה לבני, יו"ר נעמ"ת
יהודית אלימלך, יו"ר אגף ארגון מרחבי, נעמ"ת
עו"ד דפנה בוסתן, נעמ"ת
נגה בוטנסקי, נעמ"ת
נטי בורשטיין, נעמ"ת
רבקה בר-לב, נעמ"ת
לינה גולדברג, נעמ"ת
נטשה ילינסון, נעמ"ת
רות עמית, נעמ"ת
שרי שילון, נעמ"ת
רבקה שקד, אחראית על מעמד האישה, נציבות שירות המדינה
עו"ד מוריה בקשי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד שי סומך, משרד המשפטים
רונית לב-ארי, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
מרי חדייר, ראש תחום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישה
סימה טמיר, אמונה
עדה הרצברג, הדסה ישראל
עו"ד אלה גרא, מנכ"ל שדולת הנשים בישראל

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ


ברכות ליושבת-ראש נעמ"ת הנכנסת, עו"ד טליה לבני

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום
מעמד האישה.
הישיבה שלנו היום מתחלקת לשני חלקים כאשר בחלק הראשון הפותח נרצה לברך את עורכת-הדין טליה לבני על בחירתה לראשות נעמ"ת. עברנו תקופה של בחירות, של עימותים ואני בוודאי לא הייתי בצד הבוחר בטליה אלא במועמדת שלנו – ממנה נפרדנו לפני מספר שבועות –חדוה אלמוג שלא נבחרה בבחירות האלה. מיותר לציין את ההתייחסות שלנו לנעמ"ת עם כל התמיכה, האהבה וההזדהות שאפשר לחוש לארגון הנשים הגדול והמוביל. לכן עם צערי על עזיבתה של חדוה, הברכות שלי לטליה הן כנות.

אני מניחה שטליה תשכיל לשמור על ההישגים, להאדיר אותם ובעיקר לשמור על עצמאות נעמ"ת. בגופים גדולים יש נטייה שהחלק הנשי או שחלקים כלשהם שכאילו מייצגים סקטור – והנשים אינן סקטור – נספחים ומנוצלים, גם במובן הטוב וגם במובן הרע, ואנחנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות כסרח עודף. החשיבות של נעמ"ת היא בעצמאותה ואני מאמינה שטליה שנבחרה למזכ"ל נעמ"ת ושיש לה תפיסת עולם משלה תשמור על הקטע הזה שנראה לי הדבר החשוב ביותר. נעמ"ת היא חלק מההסתדרות אבל היא לא סרח עודף אלא זו תנועה עצמאית שאנחנו מקווים שתמשיך במאבקים שעומדים על הפרק.

חברת הכנסת זהבה גלאון נמצאת כאן בדרכה לישיבת ועדת חוץ וביטחון בהשתתפות הרמטכ"ל החדש. אני מצטערת מאוד שלא אוכל להשתתף בישיבה ההיא כי דווקא יש לי מה לומר לרמטכ"ל החדש בנושאי נשים בהם הוא לא הצטיין במיוחד. כל מה שאני מבקשת שימשיך את קודמו בנושאים של הגנה על נשים, שיפעל בנושא הטרדה מינית בצה"ל, נושאים שמופז עשה בהם מהפכה, ובנושא של מינויים שגם כאן מופז הצטיין. אני מוכנה למחוק את עברו של הרמטכ"ל החדש ולפתוח לו דף חדש בהמשך לפעילות של קודמו.

ברכות רבות. בעיני נעמ"ת הוא ארגון הנשים
הגדול ביותר במדינה ואני מאחלת לך המון הצלחה כי אני יודעת איזה קרבות קשים תצטרכי לנהל. אין ספק שנעשה את זה בשיתוף פעולה. כשאני רואה מי יושב סביב השולחן, אין לי ספק שכולנו נשתף פעולה.

בהצלחה.

על סדר היום של הכנסת עומד נושא שעולה
בוועדת כספים שאנחנו שלחנו לגביו הסתייגות.

זה נפתר.

זה נפתר כי הפעלנו לחצים מכל כיוון. בהינף
מקלדת הכניסו את גיל 65 כגיל פרישה אחיד לכולם לצורך הטבות זיכוי בקופות הגמל והפרשי הצמדה. אישה שכבר הוכרז עליה כזקנה בגיל ששים, אומרים לה שבחמש השנים הבאות היא לא תקבל את ההטבות, ולא שההטבות מפליגות כל כך כי הן באות אחרי 15 שנות חברות בקופת גמל. בנושא הזה אתמול עשינו מהומה קטנה מכל כיוון אפשרי וזה כנראה ייכנס כתיקון. לפי דעתי ברפורמה במס יש עוד כמה דברים שפוגעים בנו. לא יכולתי להצביע באופן גורף נגד כל הרפורמה, אבל לפחות להתייחס לדברים שנוגעים לנו.

נציבת המס לא הייתה חברה בוועדה. היה כדאי
שבכל ועדה ובכל מקום יהיה ייצוג נשים.

הדברים שקשורים בייצוג נשים מוסדרים ברמה
של חברות, בארגונים, באיגודים ובכל מקום שאיננו נבחר. בתחום הנבחרים יש לנו הצעות חוק.

צריך לדרוש החלטת ממשלה שכל ועדה שממונה
על-ידי הממשלה בכל תחום, יהיה בה ייצוג נשים. אנחנו יכולים לבקש ליזום החלטת ממשלה שבכל ועדה שמוקמת על-ידי הממשלה או על-ידי מי מהשרים, יהיה ייצוג של שלושים אחוזים נשים. בהיסח הדעת שוכחים אותנו. אני בטוחה שאם בוועדת רבינוביץ היו לפחות שלוש חברות, הנושא הזה לא היה מתקבל כפי שהוא.

ועדת רבינוביץ אמורה להיות תחת הכללים
שנקבעו. יש חוק שיווי זכויות שמחייב זאת.

אני יכולה לספר לך על החלטות ממשלה שונות
שלא מיושמות, כך שזו לא ההחלטה היחידה שלא מיושמת.

כאשר מוקמת הוועדה, מודיעים על הרכב ועדת
רבינוביץ, צריך לפנות ולדרוש ייצוג נשים.

אני מבקשת מטליה להציג את החברות שבאו
אתך משום שביניהן יש חברות ותיקות ויש חברות חדשות. אני אשמח לשמוע ממך כמה קווי יסוד.

בהמשך אני ארצה להרגיע אותך לגבי עצמאות
נעמ"ת.
אני נבחרתי בראש רשימה שמורכבת מקואליציה חברתית.

אני אציג את החברות לפי סדר הישיבה. גברת יהודית אלימלך, יושב-ראש אגף ארגון ומרחבים. עורכת-הדין דפנה בוסתן, היועצת המשפטית. גברת שרי שילון, נציגת מרצ. גברת נילי בורנשטיין, נציגת עם אחד. עורכת-הדין לייזה גולדברג, נציגת עם אחד. עורכת-הדין רות עמית, נציגת עם אחד. גברת נטשה ילינסון, נציגת ישראל בעלייה. גברת נגה בוטנסקי, חברת מזכירות עם אחד. גברת רבקה בר-לב, נציגת גשר.

מה התפקיד שלהן בנעמ"ת?

עוד לא הצגתי את המבנה הארגוני מאחר שעוד
לא סיימנו. אנחנו צריכים להציג את המבנה במשך עשרת הימים הקרובים. לפני שאני מחליטה על המבנה הארגוני שיוצג בפני המוסדות המוסמכים - בחרנו את המזכירות בשבוע שעבר, ואנחנו צריכים להציג את ההנהלה - רציתי קודם ללמוד תקופת מה ולדעת מה קיים ומהי תוכנית ההבראה.

מה עם הליכוד?

הליכוד הלך ברשימה ואנחנו נמצאים אתו
בדיונים.

אבל הוא באותה רשימה.

הוא היה אתנו באותה רשימה. כרגע הליכוד לא
נמצא כאן.

באופוזיציה נמצאות העבודה ו-חד"ש?

לא. חד"ש כנראה תהיה אתנו בקואליציה.

בהנהלה בשוטף יש נציגה ערבית?

במזכירות ישנה נציגה ערבית, נדיה חילו. ברגע
שתיכנס חד"ש, תהיה גם נציגה שלהם, כך שיהיו לנו שלוש חברות ערביות.

ברגע שיהיה לכם את ההרכב המלא של
המזכירות, של ההנהלה ואת הקווים המבניים, חשוב לנו מאוד לקבל את הרשימה. ברור שאין לנו שום השפעה על נעמ"ת שהוא גוף נבחר.

בוודאי שנביא את הרשימה ונציג את כל החברות
עם התפקידים. נביא לידיעת כולם את התחומים שכל אחת תעסוק בהם ואני מדברים גם על החלק הארגוני ובפרט בחלק התנועתי, מה שאני קוראת לו החלק התנועתי, כשפנינו כלפי ציבור הנשים במדינת ישראל.

נמצאת כאן מישהו שהיא מהצוות האישי שלך?

לא.

גם כאן נבקש לקבל את שמות הצוות כמו
הדוברת, מנהלת הלשכה וכולי. זה לטובת הקשר עם הוועדה שלנו.

בצוות האישי שלי נמצאות כאן שתי עורכות-דין,
גם לייזה וגם רות עמית.

כמו בפרקליטות, הנשים השתלטו על מקצוע
עריכת-הדין.

יש לזה סיבה. בהסכם הפרקליטים מכירים
בשעות נוספות בבית ואם היינו מצליחות להשיג את ההישג הזה לכלל הנשים בכל ההסכמים הקיבוציים, היה סיכוי שהנשים ישתלטו על מקצועות נוספים. בכל דבר שרואים תופעה, יש לה סיבה. גם כשרואים דבר מתגלגל, יודעים פחות או יותר לצפות לאן זה יגיע, כמו הנושא עליו נדון לאחר מכן. לגבי מורות למשל לא מכירים בעבודה במשרה מלאה לצורך כניסה או עדיפות למעונות ילדים, דבר שלדעתי אין לו סיבה.

יעל אמרה שחשוב לשמור על מעמד עצמאי של נעמ"ת ואני רוצה להתייחס לזה.

משום מה במערכת הבחירות הוצג כאילו המאבק היה בין נעמ"ת עצמאית לנעמ"ת אחרת שאיננה עצמאית. אני רוצה לומר דבר אחד שיהיה ברור. נעמ"ת מבחינה משפטית מאוגדת כעמותה, היא מוסד ציבורי מבחינת מטרותיו, וזאת גם על פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה וסעיף 46.

נעמ"ת אישיות משפטית נפרדת. חברות נעמ"ת הנן חברות ההסתדרות. ככזאת לנעמ"ת יש יתרון שלמרות היותה גוף עצמאי משפטי, היא יכולה להשתמש במנוף הציבורי של ההסתדרות כארגון עובדים יציג במדינת ישראל והיא יכולה לשים על סדר היום של ההסתדרות ולהיות שותפה גם במוסדות האגף לאיגוד מקצועי, גם בוועדה לתיאום וביצוע, גם בהנהגת ההסתדרות, גם כפי שאני היום שותפה במטה המאבק ומשום שאני כאן אני לא יכולה להיות כרגע בהנהגת ההסתדרות בנושא הזה.

לנעמ"ת יש יתרון כי היא יכולה להביא את דבר ציבור החברות שלה למסגרות של ההסכמים הציבוריים. נעמ"ת לא עסקה בזה שנים ואולי גם משום שלא עסקה וגם משום שהמיקוד לא היה דווקא על נושא האישה בעולם העבודה אלא נושאים חברתיים מאוד חשובים, נוצרו פערים מאוד קשים בתחום הזה.

אני אישית מאמינה שהדבר הראשון לעצמאותה של אישה וליכולתה לעמוד בכל המבחנים שמוצבים בפני נשים זו עצמאות כלכלית וחופש מחשבתי וזאת על-מנת להשיג חופש בחירה אישי בכל הצמתים, על-מנת שתוכלי להרגיש חופשייה ועצמאית, כי דבר ראשון את צריכה לדעת שתוכלי לפרנס את עצמך ואת ילדיך בכבוד.

אני מקווה שנוכל לחנך ולהביא את כל הנשים במדינה למצב כזה שהן תרגשנה את תחושת הביטחון הזה. זו תחושת ביטחון שאני חושבת שכל אחת מאתנו הרגישה ושנתנה לה את היכולת באמת גם להתקדם בקריירה וגם לעשות זאת לצד גידול ילדים.

החברה הישראלית, במקום להתאים את עצמה לשאיפה הזאת של הנשים של קריירה לצד גידול ילדים, הלכה בכיוונים אחרים וכאילו התעלמה משני התפקידים. את הסיבות לכך אני לא יודעת כרגע לנתח, אבל אני רואה תופעה חברתית של פגיעה - לצד ההישגים שהם באמת מרשימים בתופעה – תופעה של ניסיונות הולכים וגוברים של מדיניות האוצר לפגוע בנשים. גם הנושא הבא שיהיה בפנינו הוא רק אחת הדוגמאות לכך ואנחנו נוכל לפרט את זה יותר.

לכן היתרון של נעמ"ת היום מתמקד ביושב-ראש ההסתדרות שבא ואמר שהוא היום המנהיג החברתי שקיים במדינת ישראל שבאמת מעלה את כל ציבור העובדים, נאבק ומעלה את הדברים על סדר היום ברמה של ההסכמים ובמאבקים הציבוריים חברתיים. בקטע הזה עמיר פרץ התחייב באג'נדה משותפת אתי לשים את נושא קידום האישה בעולם העבודה בראש סדר היום של ההסתדרות ובראש סדר היום החברתי.

אני לא הייתי פוחדת משיתוף הפעולה או העזרה שנקבל מההסתדרות בכך שהנושאים שלנו גם יהיה להם מקום נכבד במסגרת ההסכמים הקיבוציים, אלא להפך, הייתי מאוד נהנית ומאוד שמחה. אני חושבת שזה חלק מהתפקיד שלנו כתנועת הנשים חברות ההסתדרות לדאוג לנשים בתחום הזה.

אני רוצה לומר משפט אחד לארגונים וחברות הארגונים. לי ברור שכמות היא כוח אבל כמות ללא מסגרת ארגונית מאבדת את הכוח. הנשים הן רוב במדינה ואילו היינו כולנו מאורגנות ביחד למאבקים משותפים, אני חושבת שבקטע הזה נוכל להוות - גם לוועדה וגם לחברות הכנסת, ובשיתוף חברות הכנסת – חזית מלוכדת שתוכל להשתמש גם בכלים ארגוניים שנמצאים בהסתדרות וגם במאבקים ציבוריים ואכן נוכל לקדם את הנושאים שלנו.

אני מקווה מאוד שכל הארגונים, כל ארגוני הנשים, נפעל במשותף לצורך המאבקים כי אני לא רואה הרבה חילוקי דעות ובוודאי לא בנושאים של קידום האישה, בנושאים של קידום שכר האישה ועצמאותה של האישה.

אולי אני מלאת תקוות, אבל אני מאוד מקווה שאכן ניצור את אותו מחנה משותף ונוכל להיאבק ביחד.

המחנה משותף עד נקודות שהוא לא משותף. לא
הייתי קוראת לזה אפילו פוליטי. בתפיסת עולמי ובתפיסת עולמם של חלק מהיושבות כאן, בוודאי נציגות מרצ ובוודאי נשים עם רקע של העבודה או חלק מהליכוד, אחת הבעיות המרכזיות היא לא נשים בעבודה כי נשים בעבודה הרבה פעמים זו תוצאה של מעמד האישה ולא הסיבה. מעמד האישה נקבע בפרמטרים חברתיים, מסורתיים וכן הלאה. אחד המאבקים כרוך בתפיסה של המעמד האישי של האישה ואי אפשר להתחמק מזה.

רצים באיזושהי מסגרת, כולל ממשלת ישראל היום, כאשר השותף המרכזי היא מפלגה חרדית שאצלה האישה איננה שווה, בתפיסת עולמה של המפלגה יש קדימות להלכה על החוק, בתפיסת עולמה היה רצוי להחליף את המערכת המשפטית או השופטת במערכת אחרת, והמאבק שלנו הוא מאבק יום יומי בנושאים של דיני אישות ומעמד האישה כאשר הוא מתבטא במה שאנחנו קוראים חירויות או זכויות יסוד ושוויון.

אני מציינת את זה כדי שלא נחיה באשליה. הבסיס לא-השוויון שאחר-כך מתבטא באישה בעבודה, האישה בספורט, האישה בתקציבים, האישה באוצר וכולי. האוצר הוא הכתובת הסופית ולא כתובת ההתחלה. כתובת ההתחלה היא באמת תפיסת השוויון של הנשים במדינת ישראל וזה לא קיים בחוקי יסוד. אסורים עלינו חוקי יסוד, אסור עלינו חוק יסוד זכויות בחברה, אסורים עלינו חוקי יסוד בהם נזכרת המילה שוויון, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו איננו מכיל שוויון בין המינים. אנחנו מאוד ערים לפניות שמופנות אלינו כאשר חלק גדול הן של נשים עובדות שמעוררות בעיות שונות כולל פיטורים בתקופת הריון. באיזשהו מקום הכל נובע מתפיסת עולם בסיסית של היעדר שוויון.

אני מבקשת להיות מודעים לזה בעיקר בקואליציה הנוכחית בהסתדרות. עמיר פרץ היה שותף בממשלה הזו וקיבל על עצמו את ההסכמים הקואליציוניים של היעדר חוקי יסוד והיעדר השוויון מבחינת הנשים. אנחנו מנסים לקדם דברים למרות המגבלות האלה ואני מקווה שנעמ"ת תהיה שותפה במאבק לשוויון בסיסי ולא הטבה שלא יחליטו על פרישה בגיל 65 במקום בגיל ששים ושייתנו לנשים פירורים לגבי חד-הוריות וכולי. עובדה שרוב הדברים לא נפתרו ורוב הדברים שקשורים בשוויונן של נשים בחברה הישראלית חוזרים על עצמם, בעיקר אם אנחנו מדברים על נשים עולות ועל הנושא של דיני אישות לגבי עולות חדשות, ספק יהודיות וכולי. הדברים האלה פוגעים קודם כל בנשים ואל תראו בהם איזה מעצור שאי-אפשר לעבור אותו.

האחדות שלנו בתביעת הזכויות שלנו ובתביעת השוויון שלנו צריכה לדלג על המשוכות האלה שלפעמים מוכתבות על-ידי הסכמים פוליטיים.

כמובן שאנחנו ניפגש במסגרת הוועדה בפורום יותר גדול כאשר יהיה לכן סדר יום, הנהלה ומזכירות. בכל שנה נעמ"ת הייתה מזמינה את הוועדה לישיבה בנעמ"ת במרכז בהשתתפות נושאות התפקידים ושם היינו יושבים כישיבת ועדת הכנסת. את זה אפשר לעשות גם בתקופת הפגרה הארוכה. נשמח להמשיך את המסורת הזו.

נמצאת כאן רונית לב-ארי, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה. כמובן שהרשות לקידום מעמד האישה היא זרוע נוספת של פעילות שעוסקת במעמד האישה וזו הזרוע הממשלתית או בתחום הרשות המבצעת. נוסיף לזה את היועצות ברשויות המקומיות שפועלות על-פי חוק שחוקקנו ואת הממונות על מעמד האישה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך. נמצאת כאן רבקה שקד, אחראית על קידום נשים בנציבות שירות המדינה.

ניסינו ליצור בחקיקה פריסה של הנושא הזה של מעמד האישה בכל הרשויות במובן הזה שיש חקיקה שהיא חקיקת יסוד, גם בלי שהיא תהיה חוק יסוד, שעוסקת בשוויון הנשים, בקידומן, מחייבת את צה"ל וכמובן את הגופים האזרחיים. עסקנו והצלחנו בנושאים כמו הקמת הרשות לקידום מעמד האישה, כמו מינוי ממונות על מעמד האישה, כמו הקמת האגף שהוא תוצרת של המאבק העיקש של רבקה בנציבות, כמו ייצוג הולם בחוקים שונים, והגענו עד הרשויות המקומיות כאשר על-פי חוק הן מחויבות במינוי יועצת למעמד האישה.

פניתי אתמול לראש-הממשלה בהנחה שהעניין מקורו בטעות. ברשות לקידום מעמד האישה מתחלפים עכשיו חברי הוועדה המייעצת וחברי המינהלת. מדובר בוועדה המייעצת של 35 אנשים בה יש 13 נציגי ארגונים. הבעיה היא לגבי המינהלת שהיא הגוף הביצועי בתוך הרשות כאשר נעמ"ת לא נזכרת כחברה בה אלא חברים בה רק ויצ"ו ואמונה חברות בה. בנושא הזה פניתי אתמול בכתב לראש-הממשלה כי אני רוצה להניח שזו טעות ולא כוונה. אני מקווה שעוד היום אני אקבל תשובה מראש-הממשלה שמקורו של העניין בטעות והדבר יבוא על תיקונו.

אני חושבת שהימצאותנו כאן מהווה נקודת מבט
חשובה מאוד בקשר בין עבודת נעמ"ת לעבודת הוועדה. אני חושבת שהחיבור הוא טבעי, הוא דינאמי והוא קיים. אני חושבת שנעמ"ת מביאה את השטח אל שולחן הוועדה. אנחנו רואים שאפשר להגיע לשיתוף פעולה בין נשים כך שהן שלא יהיו חלוקות על נושא מקומה של האישה בחברה אלא יפעלו ביחד.

לגבי סדרי העדיפויות, זה רק עניין של טקטיקה. אני חושבת שנעמ"ת צריכה לגייס את הנשים החזקות, אלה שכבר עובדות, לטובת הנושא. בנושא הזה אני רואה מקום לסולידריות בין הנשים ואסור לשכוח שכל אישה שהגיעה לאן שהגיעה, בטוחה שהיא הגיעה לשם רק בזכות עצמה ולא בגלל שארגוני נשים שונים סללו לה את הדרך ואת החקיקה להגיע לשם. ברור שהיא הגיעה רק בזכות עצמה וכמה מחברותיי הטובות נוהגות לומר שזה על אף ארגוני הנשים.

אני רוצה לברך מקרב לב את טליה. אני מרגישה
שטליה מביאה ניסיון מקצועי מאוד מאוד עשיר ואני בכלל אוהבת משפטניות לידי כי אני לא משפטנית והן משלימות משהו שלי חסר.

אני מצטרפת לדברים שאמרה נגה. כמי שתמכה בנעמ"ת, אני חושבת שזו מערכת אדירה מכל הבחינות. הקשר לוועדה בראשותה של חברת הכנסת יעל דיין הוא קשר יום יומי שעם הגיעה לכנסת הפכה לאשת מקצוע שמקדמת את הנושאים בצורה מאוד נמרצת.

כשאני הגעתי ב1983- לנעמ"ת, בניירת היה תמיד כתוב הסתדרות אבל לאט לאט זה ירד. כמי שהקימה את תנועת גברים נגד אלימות ובעד שוויון בשנת 1996 – תנועה שהיום נקראת התנועה לגבריות חדשה – אני רואה בחיבור המחודש יחד עם עמיר פרץ, יושב-ראש ההסתדרות החדשה, שהתבטא כמה פעמים בתחום זה, הזדמנות להפוך את הגברים לשותפים אמיתיים. ברמה האידיאולוגית אני לא רואה את הדברים כשונים. יושבות כאן נשים גרושות אבל ידוע שאישה שרוצה גט חושבת מספר פעמים האם היא תוכל לפרנס את עצמה ואת ילדיה כאשר לא פעם הנשים שוקלות את הגירושין רק בגלל השיקול הכלכלי. לכן ההיבט הכלכלי של עולם העבודה יביא לעצמאות.

אני מאוד מברכת וחושבת שיש כאן פתח לעבודה עם הגברים, דבר שיכול לתת לנו קפיצת מדרגה לקידום מעמד האישה ושוויון בין המינים.

אני מברכת את טליה לבני ומאחלת לך הרבה
הצלחה בתפקידך. מכאן אני מביעה תקווה ששיתוף הפעולה שקיים במספר תחומים בין שדולת הנשים לבין נעמ"ת ימשיך ויפרח כי אין כמו איגום משאבים. אם אנחנו הנשים לא נעשה את זה, זה לא יהיה. עם שיתופי פעולה פוריים אפשר גם להגיע רחוק יותר.

אני מטפלת בעיקר בנושא של נשים בעבודה ויש לי
מסורת ארוכה של שיתוף פעולה עם נעמ"ת באמצעות שתי יושבות-הראש הקודמות והמחלקה המשפטית ושיתוף הפעולה היה מאוד טוב.

אני מבקשת להעיר שני דברים, דווקא בגלל שאת אמרת שאת שמה דגש על נשים בעבודה. אני למדתי מהר שאי אפשר להפריד את הנושא של נשים בעבודה מנושא מעמד האישה באופן כללי כולל כל הבעיות של נשים, ולא אחזור על דברי היושבת-ראש. כל אישה שמגיעה לעבודה או שלא מגיעה לעבודה, יש לה את המטען שלה בנושא המעמד האישי, בנושא האלימות וכן הלאה. לכן לפחות מאז אני התחלתי בעבודה, אני עובדת על כל הנושאים. הדגש יכול להיות על נשים בעבודה, אבל יהיה חבל אם נעמ"ת תפסיק לעסוק בשלל הנושאים החברתיים בהם טיפלה, בעיקר ברמה המשפטית וברמת מניעת האלימות. אני חושבת שאלה דברים שרק יכולים לתמוך בנשים בעבודה.

בתפקידי אני חייבת לעבוד מול ההסתדרות ולדעתי עד היום אין שיתוף פעולה בנושא של מעמד האישה. אני מקווה שבקדנציה הזאת, ולאור ההדגשים שציינת, הדברים האלה ייעשו כי נכון להיום חלק גדול, אם לא כל, האיגודים המקצועיים, אלה שיש להם השפעה בשירות המדינה, מהווים את אחד המכשולים הגדולים ביותר לקידומן של נשים כי הם דואגים לכל החברים וכל החברים אלה בעיקר הגברים. כמעט כל התלונות שאני מקבלת לגבי אפליה במכרזים, מוגשות על-ידי האיגוד המקצועי וחלקן על-ידי נציגות האיגוד המקצועי.

אני מאחלת לך הצלחה, ובמיוחד בנושא הזה שהעליתי זה עתה.

היינו רוצים לראות שיתוף פעולה בין כל ארגוני
הנשים – נעמ"ת, ויצ"ו, שדולת הנשים. אצל יעל דיין מצאנו נושאים משותפים שכולנו יחד יכולנו לעבוד במטרה לקדם נשים בכל התחומים ואני מקווה שכך אכן יהיה בהמשך.

בכל נושא שנדון בכל ישיבה, אנחנו פונים
לארגונים הגדולים ובנושאים ספציפיים אנחנו פונים לארגונים נוספים. כשאני אומרת ארגונים גדולים, מדובר בנעמ"ת, ויצ"ו, שדולת הנשים ואמונה, גופים שתמיד הוזמנו לדיון בנושאים השונים וזה נעשה באמצעותכם.

אתם רואים את רשימת הנושאים וכאשר למשל הנושא הוא משפטי אתם שולחים את מי שיכול לייצג מבחינה משפטית. יש נושאי בריאות, יש נושאי ספורט נשי, יש נושאים שקשורים בעולות חדשות, יש כמובן הנושא הרחב מאוד של אלימות, יש נושאים שהם תקציביים ישירות וזה בעיקר לפני תקציב בחודש אוקטובר-נובמבר, יש שאלות שנוגעות לצה"ל, אתן מוזמנות גם לסיורים של הוועדה, בין אם הסיור מתקיים בפגייה בבית-חולים או במגרש כדורגל למשחק גמר נשים.

אנחנו לא מזמינים אישית, כך שלא יבואו אלינו בטענות על כך שהגורמים השונים לא הוזמנו. אתם מנתבים את ההזמנות למי שצריך. אנחנו מאוד מקווים שלנעמ"ת יהיה ייצוג בחלק גדול של הישיבות. בשעתו לשדולה הייתה גם לוביסטית בכנסת ואנחנו מאוד מבקשים שכאשר יש חוק שאנחנו מסכימים עליו – ולכל חוק יש בעיות, או בעיות עם ש"ס, או בעיות עם הממשלה או עם אחת המפלגות – ורוצים לקדם אותו, בבקשה לעשות את הלובי סביב ההצבעה בוועדה המתאימה. עד עכשיו זה נעשה אבל צריך להפיח בזה רוח מחודשת. כשם שיש לובי של כל דבר בעולם, אנחנו רוצים שכאשר עולה חוק שאנחנו מעונינים בו, לעבור את כל חברי הכנסת בנושא משום שאם אין כפייה מלמעלה, אפשר לשכנע את חברי הכנסת.

כל הארגונים יודעים שהיוזמות שלכם הם לא רק יוזמות חקיקה, שם אנחנו נמצאים בהרגל קבוע. יש יוזמות חקיקה שחלקן עוברות וחלקן נתקלות במכשולים. היוזמות הן גם לגבי נושאים. אנחנו מאוד קשובים לציבור – מקבלים פניות מהציבור - גם דרך הארגונים וגם ישירות. לדוגמה בקשר להומואים והלסביות – יש לנו ועדת משנה – שפונים אלינו, בכל נושא שמתעורר אצלם אנחנו מיד מקיימים ישיבה, גם בנושא אלימות וגם בנושאים כלליים. אם אתם רואים משהו שצריך להגיע לעין הציבורית וצריך להגיע לשולחן הזה, תעלו אותו. יכול להיות שעשרה נושאים יהיו הזויים ולא ראויים, אבל הנושא ה11- יהיה נושא שצריך לשים עליו את האצבע.

בנוסף לכך מתקיימות הפגישות השנתיות, ציון הימים השנתיים כמו יום האישה הבינלאומי שמתקיים בחודש מרץ שבו מתבקשת שותפות מוחלטת של כולם גם בנושאים וגם בביצוע, יום המאבק באלימות שמתקיים בנובמבר, יש לנו ימים בהם אנחנו משתלבים כמו זכויות אדם, זכויות הילד, יום הגאווה שמצוין בכנסת כל שנה. לדברים האלה אנחנו מתכוננים זמן רב מראש ומבקשים שותפות גם בייזום וגם בשוטף.

בדבריך התייחסת לסקטור שלם שיש לו השפעה
חזקה מאוד במדינת ישראל ואלה הם החרדים. למה לא נמצאים כאן נציגי ארגוני החרדים?

הם מוזמנים באופן קבוע. בין חברי הוועדה הזאת
יש שלושה חברי כנסת ממפלגת ש"ס. בנוסף להם יש חבר מהמפד"ל שאתמול הגיע להצלחה. השגנו דרך עבודתו של חבר הכנסת נחום לנגנטל הסכמה לכך שגרושות תהיינה זכאיות לחלק היחסי של הפנסיה לתקופת נישואיהן. אני אתן כדוגמה למשל את אימא שלי שהתגרשה אחרי שלושים ויותר של שנות נישואין ויצאה בהסדר חלקי כאשר אבי, שנישא בשנית, קיבל פנסיה מכובדת מאוד. אילו זה היה קורה היום, על חלקה בנישואין שהיה החלק הארי, היא הייתה זכאית לאותו חלק יחסי מהפנסיה.

דרך אגב, היום יש לנו ישיבה שרוב המוזמנים אליה הם חרדים ודתיים.

האמת היא שהארגונים הדתיים והחרדיים לא באים למרות שהם מוזמנים. הם באים בהמוניהם כולם כשיש דיון על הפלות, כשיש דיון על איזשהו דבר שמסכן אותם, אבל זו הפוליטיקה וזו הכנסת. אני לא יכולה לחייב אותם לבוא למרות שאני מאוד מחזרת אחריהם כדי שיהיו נוכחים.

בנושא הבריאות, בכל הנושאים של פריון, של ילודה, של חוקי עבודה שנוגעים לקטע הפריון אצל נשים, הם מאוד מאוד פעילים והם שותפים.

מה קורה לגבי חד-הוריות?

אצל החרדיות אין ארגון מייצג לחד-הוריות. אם
יש ארגונים, הם לא מגיעים אלינו. פה ושם יש גם ארגון של נשות עסקים חרדיות בבני-ברק וארגון זה הוא מאוד פעיל ואנחנו מאוד שמחים לשותפות אתו.

דיברתי על האישה בעולם העבודה והדגש הוא
מבחינת העדפה מתקנת של תופעות ותהליכים שהיו בשנים האחרונות עם היתרון היחסי של נעמ"ת. כמובן שיש לה את היתרון שלה לכשעצמה כארגון הנשים הגדול ביותר במדינה לקדם את כל הנושאים עליהם דיברה יעל דיין, ונעמ"ת לא מתכוונת לשבת בשקט אלא להפך. היא מתכוונת לפתח, להילחם, להוות גם מוקד ידע ומוקד כוח, ולהיאבק בשיתוף עם הארגונים.

אני מאוד מאוד שמחה על שיתוף הפעולה עם הוועדה לקידום מעמד האישה. אנחנו נהיה כאן ונהיה יוזמות ופעילות.

כשאני מדברת על עולם העבודה, זה לא רק קידומה של האישה בעבודה. כשאני מדברת על לרתום את עולם העבודה, אני עדה היום לתופעה שהממשלה בכל חוק הסדרים פוגעת לא רק בנשים אלא היא פוגעת בחלשים. לצערי אנחנו הנשים תמיד נמצאות בקטגוריה של חלשים, ובכל אוכלוסייה חלשה אנחנו תופסות מקום נכבד מדי לטעמי. התופעה הזו של פגיעה בחלשים היא תופעה חברתית כאשר בכל תוכנית של חוק הסדרים נוגסים בזכויות הנשים ואנחנו תמיד הראשונות להיפגע.

לכן אני הייתי רואה יותר כפרטנר את עולם העבודה, אולי ללא תלות בממשלה ואולי לנסות להוביל איזשהו כוח בניגוד למדיניות הממשלה או בלעדיה. לצערי אני לא רואה היום בממשלה פרטנר לקידום נשים אבל לעומת זאת אני יכולה בהחלט לראות את עולם העבודה כעולם שיכול להתגייס – דווקא עולם התעשיינים והמעסיקים, וגם המגזר הציבורי, אם נציבות שירות המדינה תיאות - לתהליכים חינוכיים.

בנושא של אלימות במשפחה, אני בהחלט חושבת שטוב שישנה החובה של המעסיק לאפשר לארגוני העובדים וארגוני הנשים לקיים פעולות הסברה להסברת החוק למניעת הטרדה מינית. זה ניתן - או בהסכמים קיבוציים או באמצעות חקיקה – לחייב את המעסיקים לקיים פעולות הסברה וסדנאות למניעת אלימות כנגד נשים, אלימות במשפחה וגם אלימות במקומות העבודה. זאת אומרת, עולם העבודה זה עולם שבו מבחינתי אנחנו נמצאים. זה לא רק המקום שמאפשר לנו להתקיים אלא אנחנו נמצאים בו הרבה מאוד שעות. זה עולם שאכפת לו.

אנחנו מדברים גם על האחוז הגדול שלא נמצא
במקומות עבודה.

אני מדברת על נשים שכירות בתוך ציבור של 2,3
מיליון שכירים במדינת ישראל. הייתי אומרת שמדובר במיליון ורבע נשים שכירות. בשוק העבודה הנשים מהוות 49 אחוזים ואני לא רואה מה אחוז הנשים בשוק המובטלים כי בטח שם האחוז גבוה יותר.

בכל אופן, זו דמות החברה. תמיד הייתה שותפות בקטע הזה. גם הקמת המעונות בזמנו והעובדה שהמעונות הוקמו על-ידי נעמ"ת ואפשרו לנשים לצאת לעבודה. המעונות מומנו בתחילת הדרך על ידי אותו מס אחיד ואני יכולה לומר שבזמנו היה קיים גם המס המקביל אבל המס המקביל בוטל, ומדובר בשמונה מיליארד שקלים שהיום נמצאים בשיפוי מעסיקים. צריך להחזיר את חלק מהתהליכים למה שאת ואני אולי נקרא מפא"י ההיסטורית אבל זו גם תפיסת העבודה ההיסטורית ותפיסת העבודה ההיסטורית הזו נמצאת היום דווקא בקואליציה החברתית שנמצאת בנעמ"ת ובהסתדרות. היא דאגה לחינוך לגיל הרך, היא דאגה גם לחינוך, והיא דאגה גם לבריאות כשהנושא הזה נמצא עכשיו בוועדת העבודה והרווחה שרוצה לסלק כל שריד של שיתוף בתחומים האלה.

הרוב בוועדת העבודה הוא חלק מהקואליציה
ההסתדרותית.

מי שמוביל את זה, אלה דווקא גורמים אחרים.
הייתי אומרת שזה חלק מהעבודה. מי שמוביל את אותה הצעה של חוק ההסדרים, של אותו חלק של הבריאות שאומר שארגון שהקים וייסד את כל קופות החולים יכול להיות מיוצג בשליש, אבל השאלה היא מדוע ומה קורה עם כל היתר.

אני חושבת שבהרבה נושאים חברתיים תמצאי את עצמך יותר קרובה לקואליציה ההסתדרותית מאשר למפלגה שבה את נמצאת. אני חושבת שתמצאי את עצמך יותר קרובה בדעותייך בנושא זה לעמיר פרץ ולעם אחד.

איפה צמח עמיר פרץ?

גם אני באתי משם.

אנחנו הגענו לישיבה על-מנת לקיים דיון בנושא
אחר.

אותם האנשים שנמצאים כאן עוברים לדיון הבא.
כפי שאת יודעת, הקשר בין הנושאים הוא מאוד הדוק ואלה לא שני דברים מעולמות אחרים. אם נרצה להגיע להישגים בנושא החד-הוריות שאת מייצגת, זה לא יקרה בלי השותפות בכל הנושאים האחרים. זה אמור גם לגבי השותפות שלכם בנושאים האחרים וגם לגבי ארגונים שלקחו על עצמם את קידום הנושא שלכם לא בנפרד מנושאים אחרים. אי-אפשר להפריד ומי שיפריד, ייפול בזה.

אני מברכת את טליה ליבני ומאחלת לך ולצוות
שלך שתצליחו.

אני רוצה להודות על הברכות, אני רוצה להבטיח
את שיתוף הפעולה ולהודות על שיתוף הפעולה מראש. אני מאוד מאוד מודה לך חברת הכנסת יעל דיין כיושבת-ראש הוועדה ואומרת ששיתוף הפעולה ימשיך ויתחזק.

תודה רבה.







הישיבה ננעלה בשעה 10:00