פרוטוקולים/מעמד האישה/5648



הוועדה לקידום מעמד האישה -2-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/מעמד האישה/5648
ירושלים, כ"ח באב, תשס"ב
6 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 210

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
‏יום שלישי, כ"ט בתמוז התשס"ב (‏9 ביולי, 2002), שעה 13:30

1. הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 40) (הטרדה מינית כעבירה צבאית), התשס"ב-2002 (של חבר הכנסת מוסי רז).

חברי הוועדה: יעל דיין - היו"ר
ענת מאור

חה"כ מוסי רז
סא"ל רוני פנחס - פרקליטות, ייעוץ וחקיקה, משרד הבטחון
עו"ד רבקה שקד - הממונה על קידום נשים ושילובן, נציבות שירות המדינה
עו"ד מיכל ברון - נעמ"ת
הלית כהן - מתמחה, שדולת הנשים בישראל
ולה קצבורג - הדסה ישראל

הלית ברק-מגידו

דנה גורדון

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 40) (הטרדה מינית כעבירה צבאית), התשס"ב-2002

אני פותחת את ישיבת הוועדה. בראשית הדיון אני מבקשת לחזור על הברכות, שכבר ניתנו כמה פעמים, לעו"ד הלית ברק-מגידו על נישואיה.

אני מצטרפת לברכות.

על סדר יומנו הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 40) (הטרדה מינית כעבירה צבאית), התשס"ב-2002 של חבר הכנסת מוסי רז, שמוגשת לקריאה שניה ושלישית.

סעיף 1 - תיקון סעיף 136

"בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, בסעיף 136(ב), אחרי פסקה (1א) יבוא:

"(1ב) חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;"."

אנחנו דנו בהצעת החוק הזאת אחרי הקריאה הטרומית והיא עברה קריאה ראשונה, כמדומני ללא כל מתנגדים. האם רבים תמכו בהצעת החוק?

אני כבר לא זוכר. נדמה לי ש-16 חברי הכנסת הצביעו בעד הצעת החוק. בדרך כלל הצעות החוק שלי עוברות ברוב של 16 מול אפס מתנגדים, או נופלות בהצבעה של 15 תומכים מול 30 מתנגדים. הצעת החוק שלפנינו עברה מהר והדיון כלל לא היה סוער. כמובן שכל מי שדיבר, תמך.

הצעת החוק עברה קריאה ראשונה. אנחנו מברכים על הצעת החוק הזאת, שלמעשה באה לפתור לקונה, שאותו סוג עבירה נדון בשתי מערכות שפיטה שונות ונקבעו סנקציות שונות. במקום לעשות התאמות של שני הדברים אנחנו פשוט לוקחים את החוק הקיים, החוק למניעת הטרדה מינית, ומכניסים אותו למסגרת חוק השיפוט הצבאי.

אין טעם להכביר מלים על חשיבות העניין. תודתנו למציע. אנחנו חושבים שהתיקון ראוי.

אני מצטרפת לשתי הברכות, הן למציע החוק והן לעו"ד הלית ברק-מגידו על נישואיה. אני חושבת שנשיג פה שיא בפשטות החוק ובמהירות אישורו.

גם אנשי ש"ס וחבר הכנסת גפני הבינו כבר שכדאי להעביר חוקים אלינו כי הם זוכים לתשומת לב מרוכזת ומהירה ובאורח פלא לא מתעכבים אלא מגיעים ממש להשלמת חקיקה.

לא הייתי בישיבה הראשונה בעניין הזה. אני פחות או יותר יודעת את התשובה אבל בכל זאת אני חייבת לשאול. מלבד עצם ההגדרה, שהיא מאוד חשובה, האם זה ישפיע בדבר מה על אופן הטיפול והדיון בעבירת הטרדה מינית בדין המשמעתי בצבא? אני מבינה שזה עדיין יידון בפני דן יחיד, שאינו חייב להיות משפטן.

הוא חייב להיות משפטן או אדם שקיבל הכשרה מסוימת.

זה לא אומר שיש לו התמחות בעבירה הספציפית הזאת.

אני מקווה שאין לו התמחות בעבירה הספציפית הזאת.

אני מתכוונת להתמחות משפטית.

בישיבה הראשונה שקיימנו אחרי הקריאה הטרומית שאלנו את השאלות הללו.

כבר באפריל 2001 סיפרו לנו ששינו את הפקודות.

אני קוראת מהנייר: "דין משמעתי בגין מעשה המהווה הטרדה מינית ייעשה על-ידי קצין שיפוט בדרגת אל"מ לפחות, בעל הכשרה משפטית או שעבר הכשרה מיוחדת אשר קבע הפרקליט הצבאי הראשי לשיפוט בעניינים אלו".

הוועדה מבקשת לדעת מה כוללת ההכשרה המיוחדת שהפצ"ר ינקוט בה. האם אתם עושים את זה בצורה מסודרת? לא די להעביר נייר הדרכה רגע לפני המשפט.

לא עושים את זה לפני המשפט. עורכים הכשרה לאלופי-משנה מסוימים בכל פיקוד, או בכל חיל ובכל אגף ששופט את הקצינים והחיילים שלו. ההכשרה נעשית לא אד-הוק שתי דקות לפני המשפט אלא ניתנת הכשרה מסודרת, על מנת שיהיו אלופי-משנה ספציפיים שיוכלו לדון בעניין הטרדות מיניות.

כולל תחיקה? זה מאוד משמעותי.

אני לא יודע לאיזו רזולוציה מגיעים כי לא הייתי שותף להכשרות האלה.

זה הכשרה שנמשכת שעה, או שבוע, או חודש?

לא שבוע, אבל גם לא שעה. ההכשרה נמשכת בדרך כלל יום שלם, ובה דנים איתם על הרגישויות, על ניואנסים מסוימים. בסך הכל משפט הוא משפט אבל שמים דגש על כבוד למתלוננת ואני מניח שמבהירים את אופן שמיעת העדות, מי צריך להיות נוכח וכדומה. לא הייתי בהכשרה כזאת ואני לא יכול להעיד באופן ישיר.

מתי התקנות האלה הוצאו?

זה החוזר שהוצא לפני שנה, באפריל 2001. היום זה כבר על סף עיגון בפקודת מטכ"ל, נדרשת עוד חתימה אחת. פועלים לפי החוזר הזה.

לפני כשנה נשפט תת-אלוף אצל אדם, שאני מאחל לו הצלחה, שמכהן מהיום כרמטכ"ל. האם גם המשפט ההוא נוהל על-פי החוזר שציינת?

אז בעצם נאמר שזה נורמטיבי לנשק חיילות.

לא התייחסתי לשאלה הזאת, למקרה שהתברר בחודש ספטמבר 2002. לא חשבתי עליו. ומה עם שנה שעברה, שאז נשפט תת-אלוף יאיר נווה אצל האלוף דאז משה (בוגי) יעלון? האם אותו משפט נערך על סמך חוזר הפרקליט הצבאי הראשי?

אני לא בסנגוריה ולא בתביעה, אז אני לא יודעת ספציפית מה אירע באותו מקרה. אני יודע שהפקודה הזאת חלה ושמתנהגים על-פיה. אני יודע שנערכות הכשרות. לא מתקיים דין משמעתי בנושא הזה בפני מי שאינו מוסמך. אם פיקוד מסוים מעורר בעיות ולא מקצה אנשים מתאימים להתמחות בנושא אז בהוראה מלמעלה לוקחים מספר אנשים מהפיקוד ומעבירים להם את ההכשרה הזאת. למזלנו אין כל-כך הרבה מקרים, כלומר לא צריך להכשיר מאות אנשים. בכל חיל ובכל אגף מספר אנשים מקבלים את ההכשרה הזאת, ואני מקווה שהיא הכשרה מועילה. אם תהיו מעוניינים לקבל פירוט, אבקש לקבל את סדר היום שלפיו הם לומדים ואוודא מי מעביר להם את ההכשרות. יש אצלנו גורם שאחראי על הכשרות, בפיקוח משפטי.

אני מציעה שהמידע הזה יועבר למנהלת הוועדה.

השינוי כאן הוא שמפסיקה לחול עבירה של "התנהגות בלתי הולמת", שהיא משהו ערטילאי, ובמקומה עוברים להגדרת עבירה מדויקת, שיש לה שם ושמופיעה בספר החוקים, בנושא הטרדה מינית.

אני מבקשת לחדד בנושא ההכשרה. אין מחלוקת על הצורך בתיקון החוק הזה. זה דבר שהיה צריך לעשות כבר במקור. אין אלא לברך את המחוקקים על שהעניין טופל.

אני מכירה את המורכבות של דיונים משמעתיים בנושא הטרדה מינית. אני מכירה את מורכבות ההתפתחות של החשיבה, גם ברמה הנורמטיבית וגם ברמה המשפטית, ואת המורכבות ההתאמה של הדין המשמעתי לנושא של עבירת מין, כי הטרדה מינית היא עבירת מין.

אצלנו בשירות המדינה נאלצנו לעשות התאמות. למשל: עילום שם של המתלוננת, אפשרות ליווי שלה על-ידי מישהי מהאגף שלי, או קצינת ח"ן למשל, או מישהו ממרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, כדי שהיא לא תהיה לבדה בהליך הזה. גם בנושאים של פרוצדורה, של אופן חקירה ושל ניסוח כתבי טענות נדרשו התאמות. למשל ניתנה הנחיה שהשם שלה יהיה רק בראשי תיבות ונעשו כל מיני תיקונים מהסוג הזה. מערכת הדין המשמעתית בכלל לא בנויה לזה.

מעבר לזה, יש את העניינים הנורמטיביים. המקרה שחבר הכנסת רז הזכיר, למשל קביעה נורמטיבית שאפשר לנשק חיילות בנשיקות שנקראות "אבהיות" בניגוד לרצונן - זה דבר שלא יכול היה לעמוד במבחן משפטי.

השאלה היא האם בהכשרה שלכם, של משפטנים או כמו משפטנים, מדגישים את הדברים האלה. זה נושא שהוא מאוד דינמי ומתפתח. צריך לשנות פה המון דברים בחשיבה, הן המשפטית, הן הנורמטיבית והן המערכתית.

אגב, האם יש כבר הרשעה דומה במערכת האזרחית על מקרה כזה?

בוודאי, על נשיקות וחיבוקים. זה בהחלט יכול להיחשב כמעשה מגונה, ואנשים הורשעו. עמוס ברוכין הורשע על מעשים מגונים ועל "נשיקות אבהיות".

בסופו של דבר גם בצבא נשיקות וחיבוקים לא מקובלים.

אנחנו נבקש לראות, לפחות בראשי פרקים, את חומר ההדרכה. כמו כן, נבקש לוודא שהפריסה היא נכונה, כלומר שבכל חיל או בכל פיקוד יהיה מי שמוסמך. שלא יבואו ויגידו: אצלנו בפיקוד או אצלנו בחיל לא קורים דברים כאלה ולכן לא צריך להכשיר מראש אדם, אלא שתהיה פריסה מתאימה של אנשים שהוכשרו לכך.

אני מבקשת שהדרכה שאתם נותנים תכלול את ההוראות המתבקשות לגבי משפטים מעין אלה. שיהיה ברור שההוראות שקיימות בחוק הכללי חלות גם כאן מבלי שנחוקק את זה, לגבי סוג חקירה, חיסיון וכדומה.


לפי דעתי ראוי שתפרסמו חומר פנימי שלכם ושהדברים האלה לא יהיו נתונים לגחמות של "אוי, שכחתי להזכיר את זה", אלא שזה יהיה, כדרכו של הצבא, מעוגן בנייר ושאתם תיקחו אחריות על כך שהדברים האלה באמת מועברים הלאה.

מאוד חשוב שיהיה ליווי למתלוננת כדי שהיא לא תהיה לבד במשפט.

ביקשנו גם מכם, גם מהנציבות וגם מהצבא - מהצבא עדיין לא קיבלנו (היתה בעיה אישית כי גברת חני פרי העבירה למישהו אחר). אני מבקשת שבאופן דחוף ביותר תעשו דבר שכבר הושגה עליו הסכמה ותתאימו את חוק זכויות נפגעי עבירה לדין הצבאי. מה שגברת רבקה שקד הציעה, לגבי ליווי המתלוננת וכדומה, כבר קיים בחוק. עכשיו הנחנו את זה והדבר חל גם על עובדי מדינה. פנינו לצה"ל ואמרו לנו שלצבא אין בעיה להתאים עצמו לחוק הזה. היתה בעניין זה התכתבות עניפה והעניין הוסכם. אני מחכה לקבל את הנוסח.

אנחנו בעיצומה של עבודה מואצת להתאמת חוק זכויות נפגעי עבירה להליכים הצבאיים. במסגרת הדין המשמעתי גם בלעדי חוק הזה, למיטב ידיעתי, נעשית כעת פעולה ביוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים) לעניין דרך הטיפול בתלונה. אני לא יודע מי מלווה בכל שלב ושלב אבל יש פיקוח ויש ליווי, לפחות בחלק מהשלבים, על מנת שמי שמגיש את התלונה ירגיש שהוא לא לבד. חייבים להסביר להם את הזכויות שלהם ואת דרכי הפעולה. זה נעשה באופן מסודר למדי, למיטב ידיעתי.

יש פקודה שלמעשה מהווה תקנון בתוך הצבא לעניין מניעת הטרדה מינית, שלמרות שהיא תוקננה מחדש בשנת 2000 עכשיו מתאימים פעם נוספת את שינוי המונחים, כי ח"ן הפך ליוהל"ן. בעקבות הניסיון המשפטי מנסים עכשיו להתאים את זה בצורה קצת יותר חדשנית, למרות שהפקודה עצמה היא חדשה. במסגרת הזאת גם הוטמעו ההוראות לעניין השיפוט, החובה שזה יהיה אלוף-משנה בעל הכשרה. כל הקריטריונים האלה מופיעים בפקודה באופן מסודר.

אני מבקשת להעביר אלינו את החומרים האלה. אנחנו נמצא זמן לקיים ישיבה רק לעניין הזה ולראות איך פועל הליווי של המתלוננות בצבא.

לעניין הליווי אני מציע לשאול גם את היוהל"ן, שהיא האחראית על קביעת המידע בנושאים האלה.

אנחנו התאמנו את המערכת עוד לפני החוק. יש רק עוד כמה כשלים קטנים. תמיד טוב שזה יהיה מגובה בחוק המתאים.

תמיד מישהו יכול לקום ולהגיד שהחוק לא חל עליו, שהוא לא קרא את זה בשום מקום.

בצבא יש גם עניין, שפחות רלוונטי לעובדי מדינה ולשירות הציבורי, של ניגוד אינטרסים בין המערכת השופטת לבין המתלוננת ולבין האשמים. זה מחייב זמן לצורך הפנמה ופסיקות שיקבעו את הנורמה. כל העניין של הקורלציה בין התרומה העצומה שמישהו תרם לביטחון לבין הקניית הזכות להטריד, או בכלל העובדה שמציינים את זה כגורם מקל ---

זה נכון גם בחברה האזרחית.

בצבא נתקלנו בפסיקות שבהן זה היה דבר מאוד מרכזי, שבסופו של דבר לא הצליח. הביאו עדי אופי ברמה הכי גבוהה, ברמת אלופים וברמת שרים, על תרומתו של אדם לביטחון. אי אפשר להגיד שזה לא משפיע על השפיטה. עדות האופי לא העידה שהאיש הוא בסדר והוא נאמן, שהוא לא התכוון והוא באמת אבהי באופיו אלא נאמר שהוא למשל המציא את ה"חץ" ולכן אנחנו נותנים לו כאן זיכוי בדברים שאינם נעימים לנו.

עדות אופי באשר להכרות עם הנאשם מופיעה בשלב הטיעונים לעונש ואינה קשורה להכרעת הדין. אני לא מדבר מידיעה אישית כי אני לא שפטתי אבל מבחינת הפרקליטות הצבאית זה ברור. כאשר אומרים על מישהו שהוא טוב או לא טוב, זה לא קשור למקרה עצמו. על המקרה עצמו יכול להעיד רק מי שנכח ורק מי שיש לו ידיעה על המקרה.

הא בהא תליא.

מנסים להשפיע גם על הכרעת הדין, בעיקר כשאתה מדבר על קצין שקיבל הכשרה של יום.

עד אופי אמור להעיד לאחר הכרעת הדין. אני יכול לברר את הטענה שלכם, אם הוועדה מבקשת.

מטיבה של מערכת ששופטת את עצמה, שיש סקלה מסוימת של נאמנויות ושל נורמות, שהן לא כמו מחוץ למערכת, של סלחנות מופרזת או של החמרה מופרזת. ראינו גם הבחנה בין דרגות שונות, שלא מתייחסים אל קצין גבוה כמו שמתייחסים אל רס"ר, כשהעבירה היא אותה עבירה. פה בניגוד לאזרחות אנחנו לא מוצאים יחס שונה ליהודים וערבים אבל כאן עניין הדרגות משחק.

אני מנעמ"ת. קודם כל, אנחנו מברכים על הצעת החוק. אנחנו חושבים שצריך לקרוא לילד בשמו בעניינים האלה.

מאז הבג"ץ של דנה מועד אנחנו מנהלים שיח עם הצבא על שינויים נוספים של התאמת הדין המשמעתי לעבירות של הטרדה מינית. חלק מהדברים מתוקנים דרך פקודות, כמו נושא ההכשרה, למרות שזה עדיין לא מספיק, הצורך בפסק דין מנומק, ניהול של פרוטוקולים וכדומה. אנחנו שואפים שזה יהיה דומה ככל האפשר למשפט באזרחות.

יש עוד שני דברים מאוד חשובים לתיקון בחקיקה, בחוק השיפוט הצבאי:

1) להחמיר עונשים בדרגות הגבוהות. העונשים שניתנים לסגני-אלוף ומעלה בעבירות כאלה בבית-הדין המשמעתי הם עונשים בלתי מתאימים.

2) ערעור בזיכוי - גם זה נראה לנו מאוד חשוב. הפגיעה האישית כשהיה זיכוי, לפעמים מחמת הספק ולפעמים מחמת דבר אחר, היא פגיעה קשה, כי המתלוננת יוצאת כביכול לא דוברת אמת או משובשת בצורה כלשהי. האפשרות לערער במקרה של זיכוי היא מאוד חיונית.

בעניין רמת העונשים שמושתים על קצינים בכירים, מסגן-אלוף ומעלה: מעשית אנחנו לא נגיד לקצין שיפוט איזה עונש להטיל. אפשר להדגיש את החשיבות. נכון שיש היום מגבלה בחוק, שעל סגן-אלוף ומעלה אי אפשר להטיל מחבוש. את זה אנחנו הולכים לבטל, יש לנו טיוטת חוק שביום ראשון צפויה להידון בוועדת השרים. המגבלה הזאת תבוטל ככל שזה תלוי בנו, כלומר לא תהיה הבחנה לעניין יכולת הענישה בין סגן-אלוף לבין טוראי, שניהם יוכלו ללכת למחבוש על אותן עבירות. בזה אנחנו מסכימים לחלוטין.

היום יש בעיה בדין המשמעתי, שרק גורם אחד יכול לערור - הנידון בדין המשמעתי, כמובן רק אם הוא הורשע. התיקון שאנחנו נביא ביום ראשון הקרוב, וכבר עבר את משרד המשפטים, כולל גם אפשרות הגשת ערר על-ידי הפרקליט הצבאי לאחר שבדק את הנושא ואם הוא חושב שיש מקום לערעור, כמו בכל ערכאה פלילית רגילה. לא מגישים ערעור באופן אוטומטי. הוא יהיה זכאי להגיש ערעור למפקדו של קצין השיפוט, בדיוק כמו שהנאשם יכול לערור. הערעור הוא על הכרעת הדין ולא על העונש. ברגע שיש זיכוי, זה ייבחן על-ידי הפרקליט. אלה מקרים לא כל-כך נפוצים. הפרקליט יבחן את זה בצורה רצינית ואם הוא יראה שאין לזיכוי על מה לסמוך או שיש מקום להגיש ערעור - ויש לו את ההכשרה המקצועית כי הוא זה שגם מורה על הגשת ערעורים לבית-דין צבאי - הוא יתייעץ עם התובע הצבאי הראשי ואז תהיה לו, ככל שזה תלוי בנו - אנחנו מקדמים את זה מהר ככל האפשר - אפשרות להגיד ערר.

זה מתייחס לכל הדין המשמעתי?

לדין משמעתי שנעשה על סמך הוראת פרקליט. אם חייל איחר לבסיס ומפקד שפט אותו וזיכה אותו, הפרקליט לא יגיש ערר.

סלח לי, הפרקליטות יכולה לשקול.

בכל מקרה של הטרדה מינית זה דין משמעתי שנערך על סמך הוראת פרקליט, ולכן ההוראה הזאת תהיה ישימה לכל המקרים האלה, בין היתר.

בעניין הטרדה מינית: האם הוועדה תקיים דיון מעקב? אני רוצה לשאול האם הגיעו אלינו הצעות לשינויים בחוק המקורי? כמו כן, האם יש ירידה במספר התלונות בשנה האחרונה?

האמת היא שאין כמעט תלונות.

נאמר לי שבהתחלה היו תלונות אך לאחרונה יש ירידה.

ממה שאנחנו יכולים לאתר, זה נדון בבתי-דין משמעתיים. החוק מאפשר שיפוט פנימי בכל מקום.

האם הגיעו אלינו הצעות לתיקון, למשל בקשה שתהיה אפשרות לגישור לפני שיפוט פנימי?

פרופ' רות בן-ישראל ופרופ' פרנסיס רדאי הבטיחו להעביר לנו כמה הצעות. כל זה נשאר באוויר. אנשים מאוד מתעצלים בעניין תיקון חוקים, אבל השולחן פתוח לכל הצעה. ברור שצריכים תיקונים.

ברור שצריך, לפחות לאור הפניות שמגיעות אלינו לקו הפתוח. לדוגמה, קיימת אפשרות שהמעביד לא ינקוט כל צעד גם אם המסקנה היא שהיתה הטרדה מינית. לנו לפחות זה נראה לא ראוי, שלמעביד יש אופציה לא לנקוט בשום צעד כנגד המטריד על אף המסקנה שהיתה הטרדה מינית.

איפה זה כתוב?

יש לו אופציה. זאת אחת האופציות לפי התקנות.

אחת האופציות היא לא להפריד ביניהם בינתיים אבל המעביד לא פטור מלעשות הליך.

הכוונה שלי לא היתה להליך, אלא בתום ההליך אחת האופציות היא לא לנקוט בכל צעד.

עצם הבירור הוא כבר הליך.

אבל הוא לא חייב לעשות כלום גם אם התברר שאכן היתה הטרדה.

יש סקלה של הטרדות.

במקרים רבים מציעים למתלוננת הצעות שהיא לא יכולה לסרב להן. אומרים לה: נכון, באמת היה כאן משהו לא תקין, נזפנו בו, ועכשיו את תעברי קיבינימט. זה קורה פעמים רבות.

מציעים לה לעבור והוא ישאר בתפקידו.

אני מוכרחה לציין, ממידע שהגיע אלי, שיש גם מצבים הפוכים. לעתים המתלוננת מעדיפה לסגור את העניין בבירור אחד ובגלל החובה ללכת לבירור משמעתי היא נמנעת מלהתלונן.

במקרים מסויימים לא מגישים תלונה למשטרה ומעדיפים להשאיר את זה בתוך מקום העבודה, ומקום העבודה מטפל, ומטפל כראוי. יש גם כאלה.

כרגע אמרת שלא טוב שמקום העבודה סוגר את זה בלי נקיטת צעדים. עצם הבירור הוא כבר נקיטת צעד מאוד חשוב.

פרופ' רות בן-ישראל כתבה מאמר על המשפטיזציה של ההליך הזה. מצד אחר, אתה לא יכול לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. במקומות רבים בדין המשמעתי יש משפטיזציה.

השאלה היא מה הטיפול, האם מכניסים הערה לתיק האישי או עושים משהו כדי להוקיע. שזה לא יגמר בכך שעשו הליך בירור, שבו מצאו שהיתה הטרדה מינית, אלא שמעבר לכך תהיה הוקעה כלשהי החוצה. ללא הוקעה, יש פה טעם לפגם.

בירור זה הרבה מאוד. האם לממונה יש סמכות להחליט האם ייערך בירור או משפטיזציה?

זה תלוי במערכת המשמעתית אצל אותו מעביד. יש שונוּת עצומה בין מעביד אחד למשנהו. פרופ' רות בן-ישראל התריסה על כך כי באוניברסיטת תל-אביב התחילו דיונים משמעתיים כבדים, אנשים הביאו עורכי-דין מעולים והמתלוננות הותשו. לדידה היא היתה מוכנה לברר, לשפוט, להחליט ולעשות איזה הליך פנימי, אבל איפה יש עוד אחראיות כמו פרופ' רות בן-ישראל? אין דבר כזה. אחראית רגילה לא מסוגלת, וגם אינה מעוניינת, לקחת על עצמה תפקיד כזה.


אסור לשכוח שלנילונים יש זכויות. זה עבירת משמעת. לקחנו על עצמנו להטמיע את זה לתוך הדין המשמעתי, כדי שכל מעביד יבין שזה שחיתות, כמו כל שחיתות אחרת, אבל מצד שני יש לנילונים זכויות ואנחנו לא יכולים לקחת את זה מהם. יש להם זכות לנסות לנקות את שמם ולמצות את כל ההליך המשפטי. אצלנו בבית-הדין למשמעת זה הליך מאוד משפטי, וכנראה שגם באוניברסיטת תל-אביב זה כך, ואז המתלוננות מותשות. מה אפשר לעשות?

איזה כלים יש לממונות האלה לערוך את הבירור?

אנחנו מבקשים להצביע על החוק לקריאה שניה ושלישית.

הצבעה על הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 40) (הטרדה מינית כעבירה צבאית),
התשס"ב-2002 (של חבר הכנסת מוסי רז)

בעד - 2
אין מתנגדים
אין נמנעים
הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק תועלה ביום שני לדיון במליאת הכנסת.

תודה. אני כנראה לא אהיה ביום שני, אבל אל תחכו לי. אני אמור לצאת ל-29 ימי מילואים.

חברת הכנסת ענת מאור, את רוצה שנרשום לך הסתייגות לצורך דיבור? הוועדה תעלה 3 הצעות חוק לדיון במליאה ואני מעוניינת לקדם אותן בתור. לפיכך אם אומר שזה בלי הסתייגויות, זה אולי יקל עלי לתפוס מקום טוב, כי יש עומס עצום.

אני מוכנה שתרשמו לי הסתייגות לצורך דיבור, ואני מוכנה גם לוותר אם זה יקל עליך.

כאשר תדעו מתי זה יעלה, תעדכנו אותי, אבל אל תחכו לי.

בכל אופן, חבר הכנסת רז, אנחנו נוציא הודעה משותפת, בשמך ובשם הוועדה כאשר החוק יעבור.

אני מברכת על הצעת החוק ומשבחת את המציע על שיתוף הפעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:10