פרוטוקולים/מעמד האישה/4855



2
הוועדה לקידום מעמד האישה
12.03.2002

פרוטוקולים/מעמד האישה/4855
ירושלים, כ"ז בניסן, תשס"ב
9 באפריל, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 185

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, כ"ח באדר התשס"ב (12 במרץ 2002), שעה 13:00

יום האישה הבינלאומי 2002, בנושא: "מעמד האישה בקהילה".

חברי הוועדה: יעל דיין - היו"ר
קולט אביטל
זהבה גלאון
נעמי חזן
מרינה סולודקין
דליה רבין פילוסוף
נחמה רונן

רונית לב-ארי - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
בת שבע שטראוכלר- ממונה על תחום רשויות מקומיות, מ. רה"מ
ד"ר רחל אדטו - יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה
חנה חקאק - יועצת עיריית נתניה
יהודית קידרון - יועצת עיריית הוד השרון
חנה יאול - יועצת ראש עיריית פתח תקוה
הילה בן-ענת - יועצת לקידום מעמד האישה באלפי מנשה
לוי ורדה - יועצת לק. מעמד האישה, מ.א. דרום השרון
אתי אטיאס - יועצת ראש העיר לק. מעמד האישה, אשדוד
סוזאן בראון - מנכ"לית נשות הדסה-ישראל
קרן גל-און לכנו - ע. יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
מיכל יודין - כ"ן – כח נשי, עמותה לק. מנהיגות נשים
מיכל כפרי-ירדני - יועצת שרת החינוך
דלית שור אוסלקה- חברה בעמותת כ"ן
חני קלנר - עמותת כ"ן
פיט כרמלה - חברת מועצה, תל מונד
רונית בן חורין - יועצת מועצה אזורית אל-בטוף
ורדה הרשקוביץ - יועצת ראש המועצה, מ.א. גולן
נלי פלוצקר - יחידה לקידום מעמד האישה, משרד העבודה
יפה כהן - יועצת לק. מעמד האישה, קרית מלאכי
חיה רוזנפלד - יועצת לקידום מעמד האישה, עיריית ירושלים
נירית כנה - יועצת לקידום מעמד האישה, מ.א. נחל שורק
אורנה אלימלך - יועצת לקידום מעמד האישה, מ.א. מרחבים
פאולה קנטור - יועצת לקידום מעמד האישה, מ.א. עזתה
יפה לוי - יועצת לקידום מעמד האישה, מ.א. נתיבות
טרז מריזן - יועצת רה"ע לקידום מעמד האישה, טבריה
חוסיין גוביינה - יו"ר המועצה דיר חנא
אדריאנה באומל - הרשות לקידום מעמד האישה, משרד רה"מ
יפעת שרגיאן
רחל אספיר - יו"ר ועד העובדים, ביטוח לאומי
סוהה נוג'ידאת - יו"ר המועצה העליונה לק. הנשים הערביות



אתי גונן - סגנית ומ"מ ראש מועצה, מ.מ. מיתר
נעמה גדאוו - יועצת ראש העיר לענייני נשים
ד"ר אילה גליקסברג- מנהלת מועצת הנשים העירונית, גבעתיים
חילו נדיה - יועצת מעמד האישה מכרז השלטון המקומי
גלית כהן אלמקיס- עו"ס ויועצת לקידום מעמד האישה, בני עי"ש
אורנה מגר - יועצת ראש העיר למעמד האישה, מודיעין
מסארנה סלנה - עו"ס ויועצת לק. מעמד האישה, טייבה
סלימה בשארה - עו"ס ויועצת לק. מעמד האישה, טירה
אלה גבו - מנכ"ל שדולת הנשים בישראל
ינה בריטל - יו"ר שדולת הנשים בישראל
מיכל בורוכוב - יועצת ראש המועצה לענייני נשים, מ.א. גזר
ד"ר רונית קרק - אוניברסיטת בר-אילן
שוש צורי - יועצת לקידום מעמד האישה, רמת חובב
ד"ר חנה קטן - "אמונה"
עדנה קריבוי - יועצת לקידום מעמד האישה, עיריית ב"ש
רינה בר טל - יו"ר שדולת הנשים בישראל
כרמלה פייט

דנה גורדון






יום האישה הבינלאומי 2002, בנושא: "מעמד האישה בקהילה"

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. ישיבת הוועדה היום מתקיימת באיחור של כמה ימים, אבל כפי שאתן בוודאי יודעות, יום האישה שפעם היה רק יום, הפך להיות שבוע האישה. בינתיים אני מקבלת הזמנות בנושא לכל החודש, כלומר התפרסנו על תקופה ארוכה, וטוב שכך. יחד עם זאת, בוודאי מיותר לומר לכל מי שיושבת כאן שבשבילנו יום האישה, המאבק על זכויות נשים, הקידום של נשים, ההגנה על נשים, זה לא עניין ליום בשנה.

אנחנו עוסקים בנושא הזה כל הימים וכל הלילות ללא הרף. הנושא הזה הוא נושא שחלקכן פועלות למענו מאז שהחוק חוקק והפכתן לשותפות מלאות ואפילו ליותר משותפות. אנחנו עובדים מהבית הזה גם בחקיקה, גם בהגנה על זכויות, גם בקידום, גם בדעת קהל ותקשורת, כדי להביא את הדברים האלה גם לידיעת הציבור ובעיקר כדי שתהיה עשייה. אתן הזרוע הארוכה שלנו במובן הטוב ביותר של המילה, משום שאתן נמצאות בכל מקום ברמת הקהילה, מה שנקרא רמת השטח. אין בכלל להשוות את מה שאתן עושות למה שאני עושה כאן, ככל יכולתי, או חברת הכנסת חזן או חברות וחברים אחרים או נשים שעובדות במשרדי הממשלה. בסופו של דבר, כל אחת מכן היא הנציגה של ציבור הנשים ובידיה לקדם ולעצור, לעכב או להאיץ. אני אומרת את הדברים האלה עם כל ההערכה לכן וכל החשיבות שיש למינוי שלכן כיועצות בשלטון המקומי.

אנחנו נעסוק היום בכמה נושאים, אבל בעיקר חשוב לנו לשמוע אתכן. זה דבר שהוא עדיין בצעדיו הראשונים ואני מקבלת הרבה מאוד סימני שאלה – אם לעשות ככה או אחרת – ויש שמבקשים תבניות של פעולה. אני רוצה להגיד שהתבנית לא תהיה אף פעם סופית - כל אחת כפי יכולתה, כל אחת לפי המחשבה שלה, כל אחת לפי הקהילה שבה היא פועלת. הדלת שלי, כמו דלתות אחרות כאן, פתוחה לתת ייעוץ והדרכה, אבל אנחנו מצפות מכן גם להדריך אותנו. חוק זה חוק והוא נמצא על הנייר, אבל כל מילוי התוכן של החוק נעשה על ידכן. אמרתי לכמה חברות שפנו אליי שברצון, ואני מניחה שגם חברות כנסת אחרות, נגיע לכנסים אזוריים או לפעילות אזורית או מרכזית.

במאמר מוסגר, ומאוד חשוב, אני רוצה להתנצל בפני נעמה גיזאווי, שבאופן שממש לא צריך להיות בבית הזה, עצרו אותה בכניסה לכנסת תוך זה שמאפשרים כניסת אחרים. במילים פשוטות אפשר לומר שטרטרו אותה משום שהיא ערבייה. יחד עם ד"ר טיבי הגשתי תלונה לקצין הכנסת. את מוזמנת שלי, את אחות שלי והבית הזה הוא הבית שלך. אני מתנצלת ומקווה שלא יהיו מקרים כאלה בעתיד.

אנחנו כאן במסגרת שהיא לחלוטין א-פוליטית, במובן של מפלגות, אבל כל אחת מאיתנו פועלת במסגרות הפוליטיות שלה וזו תהיה קצת התעלמות להגיד שנתעלם מהזמנים המיוחדים שאנחנו שרויים בהם. אנחנו נמצאים בזמנים מאוד קשים, מבחינתי לא נעלמה התקווה, אבל כל אחת בתחומה צריכה לשים את כל כובד משקלה כדי לקדם משהו. יש תנועות של נשים למען השלום. חברת הכנסת נעמי חזן ואני שותפות פעילות בתנועות האלה, כמו בדיאלוג עם נשים פלסטיניות, כמו בדיאלוגים פנימיים. אני אומרת את זה, משום שיש סביב השולחן הזה גם נשים ערביות וגם נשים יהודיות, שבוודאי המצוקה נוגעת לכולן והיעד המשותף שלנו דוחה כרגע את כל הנושאים של נשים לשוליים, ומבחינתי ללא הצדקה.

אומרים לי שקודם כל ביטחון ורק אחר כך מעמד האישה, קודם כל ביטחון אחר כך שוויון, קודם כל ביטחון וקודם כל נתמודד עם הבעיות החיצוניות ואחר כך נעסוק בבעיות פנים. אומרים את זה גם לגבי נושאים שהם נושאים יום-יומיים, שמופקדים עליהם משרדים גדולים עם תקציבים גדולים. כשאומרים לי במשרד העבודה והרווחה או במשרד הבריאות שקודם כל ביטחון ואחר כך יהיה לנו זמן לדברים אחרים, אני רוצה לומר חד משמעי שמעמד האישה לא יכול להיות מושם באיזה שהם סדרי עדיפויות, אלא בראש סדרי עדיפויות. זה בכלל לא דבר שניתן לדחייה, כי הוא נמצא בידיים של כל אחד מאיתנו, בידי כל רשות מקומית ובידי כל משרד ממשלתי.



כשעוסקים באפליה, לא יכול להיות אליבי או תירוץ של ביטחון. כשאין לנו תקציבים לדברים הבסיסיים, מסתבר שהתקציבים כן קיימים לדברים אחרים ולכן זה לא עניין של ביטחון.

אנחנו רואים שינויים לטובה גם במשרד החינוך, גם בחלק מהפעילות של המשרד לביטחון פנים בכל הקשור לאלימות, וכמובן בפעילות של הרשות לקידום מעמד האישה.

אני מבקשת ממנהלת הרשות לקידום מעמד האישה לומר את דבריה.

אני רוצה לברך את חברת הכנסת יעל דיין, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ואת כל חברות וחברי הוועדה – יש חברי ועדה ואנחנו חייבות שיהיו לנו פרטנרים שיושבים ברובם בעמדות מפתח.

אני מבקשת לתת לחברת הכנסת יעל דיין את האוגדן, שבו יש שמות של 176 יועצות שהתמנו ברשויות המקומיות. אני רוצה להודות לצוות הרשות, בת-שבע שטראוכלר, אדריאנה באומל, חנה מור-יוסף ויפעת שרגיאן, שעשו עבודה לאורך כל השנה בנושא הזה. אנחנו מאוד גאות ברשימת היועצות – יהודיות, ערביות, דרוזיות, בדואיות, חילוניות, דתיות – מגוון עצום של נשים. הפעילות נעשית בשיתוף מרכז השלטון המקומי.

חברת הכנסת יעל דיין קידמה את החוק לקידום מעמד האישה יחד עם חברת הכנסת נעמי בלומנטל. אני רוצה לברך על החוק החשוב הזה, שבעצם חייב כל ראש רשות למנות יועצת לקידום מעמד האישה. יש היום 90 רשויות שעדיין לא מינו יועצת ולכן גם עשינו את האוגדן הזה יחסית בפשטות – מגיע לכן כריכה הרבה יותר מהודרת – עשינו את זה זמני, כי יש 90 חלונות ריקים. בחלונות האלה יש מקום ליועצות ב-90 רשויות שעדיין לא מינו. יצאתי בקריאה לשר הפנים, מר אלי ישי, למנות יועצות, כי זו סמכותו על פי חוק. בפגישה שהיתה לי אתמול אצל סגן שר הפנים, מר מרדכי מרדכי, הוא החליט להוציא חוזר מנכ"ל לרשויות שעדיין לא מינו, כצעד נוסף לפני הפעלת סמכותו של השר. יש פה התייחסות מאוד רצינית גם של משרד הפנים ולפי דבריו של מנכ"ל משרד הפנים תהיה גם התגייסות לקדם את פעילותן של היועצות ברשויות המקומיות, בעיקר ברמה התקציבית. אני מאוד מקווה שלמרות שהחוק לא מחייב תקציב, ויש ראשי רשויות שמקציבים, משרד הפנים ייתן יד. בפגישה שהיתה לי אתמול היתה לי תחושה מאוד טובה שיש אכן מודעות ורצון לסייע לעבודת היועצות ברשויות המקומיות, בשיתוף פעולה של כל הגורמים העוסקים בנושא מועצות נשים.

בתחילת השבוע הקדיש ראש הממשלה, למרות התקופה הקשה, חלק מישיבת הממשלה לנושא של קידום מעמד האישה. השרה לימור לבנת, שהיא יושבת ראש ועדת השרים לקידום מעמד האישה – ועדה חדשה שהוקמה לאחרונה – נתנה סקירה על הוועדה ועל מה שקורה במשרד החינוך. היתה התייחסות מכובדת ואני הרשיתי לעצמי להגיד לראש הממשלה שהייתי מבינה אם היו מחליטים שאי אפשר, לאור המצב שאנחנו נמצאים בו, להקדיש זמן לזה, אבל הוא בכל זאת מצא לנכון להקדיש לזה. ראש הממשלה יהיה היום במליאת הכנסת ויישא דברים בנושא.

אני רוצה לברך את חברות הכנסת, שלכל אחת יש את הנושא המיוחד שלה. אני רוצה לברך את היועצות שעושות עבודה נהדרת. חלקן נמצאות בקורס מאוד אינטנסיבי שעורכת הרשות, ואני מאוד מקווה שבקרוב נפתח מחזור נוסף לחברות שנמצאות בהמתנה. אני רוצה לברך גם את משרד העבודה והרווחה שנמצא אתנו בקשר יום-יומי וכן את חברות הוועדה המייעצת של הרשות.

יש לנו עכשיו משלחת באו"ם. חברת הכנסת דיין, אני חושבת שכדאי לבדוק באו"ם אם אפשר לשנות את התאריך, משום שהחברות המרכזיות שנמצאות במשלחת לא יכולות להיות אתנו ביום האישה.

זה תאריך בינלאומי וזה יום חג גם באו"ם וגם בכנסת.

סגנית מנהלת הרשות מרכזת את המשלחת באו"ם. למרות התקופה הקשה המשלחת עושה עבודה חשובה.

אני מאחלת לכולנו, לכל החברות, הצלחה והישגים. מבחינתי, כמנהלת רשות, אני מבטיחה שאנחנו נמשיך לגבות ולסייע ככל שניתן.

תודה רבה על האוגדן. אנחנו מקווים שהמקומות הריקים יתמלאו. קיבלתי פנייה אישית מאישה בדואית שהיתה מועמדת ובמקומה מינו אישה יהודיה לתפקיד יועצת למעמד האישה ברשות מקומית של יישוב בדואי. זה היה נוהג פסול של ש"ס עם הוועדות הקרואות. כמי שעוסקת בדבר אני יודעת על מה אני מדברת, ולכן אני מאוד מבקשת להתחשב בתרבות של הקהילה, להתחשב בשפה המדוברת בקהילה. בקהילה שיש בה אחוז גבוה מאוד של יוצאי ברית המועצות לשעבר, צריך לדאוג שמי שתעמוד במערכת המייעצת לראש הרשות תהיה דוברת רוסית ותבין את הרקע החברתי. כך גם לגבי קהילות אחרות, בוודאי לגבי יישוב ערבי. יש בלי סוף מועמדות טובות מאוד - בדואיות, ערביות או דרוזיות - לתפקיד הזה. כל הכוונה של החקיקה הזאת היתה שמתוך הקהילה תצא אישה שעוסקת בנושאים של מעמד האישה והיא תיתן את הייעוץ לראש הרשות, שבדרך כלל לא נותן את מירב זמנו לנושאים של מעמד האישה או לקידום נשים. אני מבקשת מאוד להקפיד על הדברים האלה, כי אנחנו מתכוונים ללכת קדימה ולא שחס וחלילה תהיה רגרסיה במינויים האלה.

אני מאוד מתנצלת שאני אצטרך לעזוב מהר, כי אני מארחת כנס של נשות "הדסה" ומתן פרסים לנשים מצטיינות. למדתי דבר אחד שאי אפשר להיות בשני מקומות בו זמנית, ואת הידע הנלמד הזה אני רוצה להעביר לכל היועצות.

אני רוצה לברך את כולכן. אני חושבת שאתן עושות עבודה חשובה שקשה לתאר אותה במילים, ואני רוצה להסביר גם למה. אתן בעצם העיניים, הפה, הידיים והעשייה של חלק ניכר מהחקיקה שאנחנו עושות ועושים כאן בכנסת. לולא העבודה שלכן הרבה ממה שנעשה כאן היה נשאר במגירות ומעלה אבק. אני יודעת שבעיית האכיפה היא אולי הבעיה המרכזית היום לגבי קידום מעמד האישה במדינת ישראל ולכן אני מיחסת חשיבות ממדרגה ראשונה ולכן יש לי גם הערכה מלאה לכל העבודה שלכן.

כפי שאמרה חברת הכנסת יעל דיין, הדלתות שלנו פתוחות והטלפונים עובדים. אם יש דרך כלשהי שבה נוכל לעזור ולתת גיבוי, נשמח לעשות זאת.

ברכות לכולנו ביום אישה.

אני מבקשת מד"ר רחל אדטו, שהיא יושבת ראש המועצה הלאומית לבריאות האישה, לומר את דבריה.

כאשר הוזמנתי על ידי חברת הכנסת יעל דיין להשתתף בישיבה הזאת, אמרתי שאני מבקשת שיקצו לי כמה דקות לדבר. הסיבה לכך היא כי אני רואה את נושא מעמד האישה ובריאות האישה כרוכים זה בזה, בלי הצורך להבדיל בין השניים.



בחמש-שש השנים האחרונות עברנו כברת דרך ארוכה בכל מה שקשור לנושא בריאות האישה בארץ. התחלנו בזה בכל מיני קבוצות שפעלו בנושא הזה והפכנו את זה לנושא מובן בקרב הציבור. כשאני אומרת היום בריאות האישה, לא שואלים אותי מה זה בריאות האישה, למה בריאות האישה וכו', בעוד שלפני כשש שנים היו שואלים למה בריאות האישה ולא בריאות הגבר ומה המשמעות של בריאות האישה בכלל.

לפני שש שנים התחלנו בקידום הנושא, לפחות במסגרת משרד הבריאות, כאשר שר הבריאות דאז רצה לכונן במשרדו תפקיד של יועצת לנושא בריאות האישה, כדי לקדם את הפרוייקט. במקביל, חברת הכנסת יעל דיין כללה במסגרת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת נושאים שהוגדרו כנושאים של בריאות האישה ופעלה במסגרת הזאת. במקביל, איגודים שונים, כגון מועצת ארגוני נשים, שדולת הנשים, האגודה לקידום בריאות האישה, נעמ"ת ואחרים, הכינו גם הם פרוייקטים שקשורים לבריאות האישה. ראינו שמתוך כל הארגונים השונים, התנועות השונות והכיוונים השונים, הנושא הפך להיות נושא שמוביל היום בכל מיני מקומות. הראיה, דבר שקרה בשבוע האחרון, שאנחנו, כמועצה לאומית לבריאות האישה, הצלחנו לקבוע שבוע שלם לבריאות האישה. זה התחיל לפני שבוע כיום בריאות לאישה החרדית, זה נמשך ביום בריאות לנשים בדואיות, יום בריאות בכלא נוה תרצה, אתמול היתה צעדה של מתנ"סים שהסתיימה בכנסת בחתימה על אמנה לבריאות האישה. היה כנס מדעי וכן יש עוד יום בריאות בצפון הארץ לנשים ערביות. לא כולם יודעים על הדבר הזה, כי זה לא הופיע באף מקום בתקשורת – לא בכתבות בנושאי בריאות, לא בטלוויזיה ולא בעיתונים. ניסינו לעניין את התקשורת בזה, אבל הם לא מצאו לנכון להגיע.

המוטו שלנו הוא לא לדבר על מחלות, אלא לומר שיש דברים שהם ייחודיים לנשים. יש דברים שניתן למנוע בשינוי סגנון חיים, ולכן היתה צעדה ולכן אנחנו מדברים על תזונה ופעילות גופנית ומודעות לדברים שונים שאופייניים לנשים.

לפני כמה זמן השתתפתי בהרצאה בקורס ליועצות לקידום מעמד האישה. גברת בת שבע שטראוכלר אמרה אז שהיא חושבת שהנושא הזה ייכנס במסגרת התפקיד של היועצות לקידום מעמד האישה בכל הרשויות המקומיות, כחלק מהמטלות שמוטלות על היועצות. אני מבקשת שיהיה שיתוף פעולה בין משרד הבריאות, בין הרשות למעמד האישה במסגרת משרד ראש הממשלה וביניכן כיועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות.

אני רוצה לסיים את דבריי בנושא האמנה. בסוף הצעדה שהיתה אתמול החתמנו על אמנה למען קידום בריאות הנשים בישראל. החתימה היא של חברי הכנסת והשרים. באמנה ציינו שמי שחותם מטה מקבל עליו את הזכות והחובה לעשות למען קידום בריאות נשים בישראל. הסיומת של האמנה אומרת: "אנו מתחייבים כי בהיותנו נאמנים לרעיון, נשמש שגרירים של רצון טוב לקידום נושא בריאות האישה ונפעל למענו בתחום עיסוקנו ונפעל למען בריאות הנשים בישראל, לשיפור חייהן, למען שוויון ההזדמנויות, למניעת אלימות ולקידום המחקר והפצת ידע בכל נושא שיתרום לבריאות האישה. אמנה זו נחתמה קבל עם ועדה בירושלים בירת ישראל בחודש אדר תשס"ב."

אחרי שנחתים היום את אשת הנשיא ונחתים את ראש הממשלה והשרים, נפיץ את זה בצורה של פוסטר. אני מבקשת מחברת הכנסת יעל דיין לחתום על האמנה.

בדברים שלכן אני מבקשת שתתייחסו גם לדברים של ד"ר אדטו. אני רוצה לציין שהניסיון שלי במועצת נשים מוגבל לתל-אביב. בשעתו, גברת בת שבע שטראוכלר היתה היועצת בתל-אביב ואני מוכרחה להגיד שעשינו עבודה שהיא מעל ומעבר בנושא של בריאות נשים, כמובן שזה היה בשיתוף ראש העיר, המתנ"סים ובתי החולים העירוניים. היה שבוע שהוקדש לסרטן השד, היו פעילויות בשכונות בנושא בריאות, בעיקר בקרב אוכלוסיות שלא תמיד מגיעות בעצמן למקום מרכזי. אני חייבת לומר שנשים נענות כאשר מזמינים אותן לבדיקות, בין אם זה בנושא סרטן, תזונה בזמן היריון, הפרעות אכילה ונושאים אינטימיים שקשורים בהיריון או במחלות מין. לאישה יותר נוח לבוא למסגרת מצומצמת שהיא זמינה לה. לכן ביקשתי מד"ר רחל אדטו לדבר על הנושא הזה.



לגבי תקציבים ייחודיים ולגבי הקשר ביניכן לבין ראש הרשות - בדרך כלל, מה שלא תיקחו, לא ייתנו לכן. ראשי הרשויות – ערבים, יהודים, דתיים או חילוניים – הם חלק ממערכת שהולכת לבחירות וביום הבחירות חמישים אחוז מהאוכלוסיה שתבוא להצביע בעדם או בעד מישהו אחר בקלפי, תהיינה נשים. חייבים להסביר את זה לראשי הרשויות ולומר: אדוני הנכבד, אתה צריך אותי לפחות כמו שאני צריכה אותך ותדע לך שיש שכר. אנחנו רואים אצל ראשי ערים שפעלו עם מועצות נשים, שרטנו וקיטרו ואחר כך בקצב מטורף, בעיקר בתל-אביב, קיימו אירועים לנשים, ונפל על ראש העיר הר של קרדיטים על דבר שלא בהכרח הוא עשה ולא בהכרח הוא תקצב. אני בעצם רוצה לומר לכן שתרגשנה חזקות, כי אתן נותנות לא פחות ממה שאתן מקבלות. זה אולי ייקח כמה חודשים, אבל ראשי הרשויות ירגישו את זה מהר מאוד.

יש לנו מודל, שאני מקווה שיגדיל את עצמו, של נתניה והרצליה, שבהן יש ראש עיר אישה, שמפעילות את כל הנושא של מעמד האישה ושל מועצת נשים, בצורה שתביא אולי גם את הגברים לבחור בנשים כראשי רשויות בבחירות הבאות. אנחנו רואים רווח נוסף לכל האוכלוסיה מהעובדה שבראש הרשות עומדת אישה.

אני מבקשת מאורנה מגר ממודיעין לומר את דברה.

אני מכהנת כיועצת ראש העיר מודיעין וגם מנהלת מחלקה לפיתוח משאבים בעיריית מודיעין.

אני רוצה להדגיש שתי נקודות שקשורות אליי: המקום שבו אני גרה והחיבור של זה לתפקיד של יועצת לקידום מעמד האישה. הגעתי למודיעין לפני ארבע וחצי שנים, כשמודיעין מנתה בסך הכל 4,000 תושבים. היום, אחרי חמש שנים לקיום העיר, מודיעין מונה כ-34 אלף תושבים, כשהנתון הזה משתנה כל יום. זאת כדי לסבר את האוזן ולהסביר את קצב הגידול של העיר ואיך זה משפיע גם עלינו.

על הרקע הזה של עיר בצמיחה מתמדת, בהיקפים שהם חסרי תקדים, כאשר כל קיץ אנחנו קולטים עוד כעשרת אלפים תושבים, לפעילות שלנו כרשות מקומית וגם לפעילות שלי כיועצת ראש העיר למעמד האישה, יש משמעות מיוחדת. יש נתונים מאוד מיוחדים כיוון שיש לנו שני אלמנטים מרכזיים באפיון האוכלוסיה בעיר: 1. קצב ההגירה הזה יוצר לנו מרקם של אוכלוסיה שנמצאת כל הזמן בדינמיקה של תהליכי הסתגלות בעיר. 2. כתוצאה מהמעבר הזה של משפחות צעירות למודיעין, נוצר מצב שנשים רבות נמצאות בעיר במצב של חוסר מענה תעסוקתי, מכיוון שהן מוותרות על מקומות עבודה רחוקים, בגלל המרחק, הנסיעות, הילדים הקטנים וכו'. נוצר מצב שיש לנו אחוז לא מבוטל של נשים צעירות, משכילות, שבעצם אין להן לא מענה תעסוקתי ולא איזשהו פתרון תרבותי-קהילתי ברמה מתקדמת, כי העיר עדיין בשלבי בנייה.

על הרקע הזה בעצם מתחילה מעורבות שלי, קודם כל כאישה, כפעילה קהילתית בכל מה שקשור בפעילות הוולונטרית ובעיקר בתחום הפעילות המקצועית שלי. את הנושא הזה של קידום נשים העליתי על סדר היום הציבורי כבר לפני שלוש שנים, כשיצרתי תשתית והקמתי פורום אזורי של מודיעין וכל יישובי הסביבה – מכבים, רעות, שילת, כפר רות, לפיד – שמאגד בתוכו נשים מקשת רחבה של עיסוקים, כשהאג'נדה המרכזית של הפורום הזה הדגישה בעיקר פעילויות להעצמת נשים במגזרים שונים, כמו נשות עסקים, נשים שכירות, נשים מובטלות, כאלה שרוצות להסב קריירה. פיתחנו מערך של שירותי הכוונה, ייעוץ, הדרכה, במגמה לבסס תשתית למרכז פיתוח לנשים. בנינו מודל ששווק ברמה הארצית.

מה שהזין את הפעילות שלנו היה בעיקר המוטיבציה שלנו, הרצון וההתנדבות. את הדחיפה המשמעותית לכל הפעילות הזאת, בתודעה של הרשות ושל הציבור, קיבלנו בעיקר כשחוקק החוק שמחייב למנות יועצת לראשי ערים. אז מוניתי על ידי ראש העיר לתפקידי זה. למרות שזה נעשה בהתנדבות – וזו בעיה במישור אחר – עצם התפקיד הזה, בהגדרה שלו, קידם בצורה מאוד ניכרת ומאוד משמעותית את כל מה שקשור בהשפעה והעשייה שהזכרתי קודם.



הביטוי לזה ניתן קודם כל ברמה התקציבית. תקן כזה פירושו סעיף תקציבי שאפשר לעמוד עליו בהצעת התקציב העירונית. מהרגע שקיבלתי את המינוי, באישור מועצת העיר, היתה גושפנקא חוקית ומשמעותית על פי חוק לייעד סעיף מוגדר לתקציב של קידום נשים, מה שמשדרג באופן מאוד משמעותי את הפעילות, את ההיקפים שלה ואת האיכויות שלה.

אני לא רוצה לפרט את הפעילות, מכיוון שכל מה שקשור לקידום נשים, משותף לכולנו וכולנו עושות ברמה המקומית, כשגווני הפעילות בוודאי משתנים לפי האוכלוסיה ולפי המאפיינים שלה. מי שהנושא של קידום נשים נמצא בעצמותיה פועלת בעצם בכל קונסטלציה – בהתנדבות, עם תקציב או בלי תקציב. אני רוצה להדגיש שהמינוי עצמו נושא בחובו אמירה שהיא הרבה יותר משמעותית ברמה המקצועית והציבורית. אני רוצה להדגיש את הקורס מטעם הרשות לקידום מעמד האישה שאנחנו משתתפות בו. הקורס הזה נותן לנו כלים ברמת הידע, המיומנויות, היזמות, הארגון ובעיקר ברמת הרשות. ה-by product המשמעותי יותר של הקורס הזה זה דווקא שיתוף הפעולה והפרגון שלנו כנשים מובילות בתחומן יחד עם הגורמים המערכתיים שמלווים אותנו. שיתוף הפעולה הזה נותן משנה תוקף ליכולת שלנו ברמה המקומית לאגם משאבים – גם ברמה של ההון האנושי וגם ברמה הכספית – ולהעצים את הפעילות שלנו.

אני רוצה לציין שבחודשים האחרונים, מאז המינוי שלי, הפרספקטיבה העירונית שלנו בנושא של צורכי נשים בכלל היא הרבה יותר מערכתית. מבחינתי זה הישג עצמי וזה בעצם החידוש. במדיניות של הרשות המקומית אנחנו כבר לא מכבים שריפות ומתעסקים בפרוייקטים נקודתיים שמצליחים לעשות משהו בנושא של קידום נשים, אלא החשיבה היא חשיבה גלובלית, מערכתית. אני לפחות בונה תוכנית רב מערכתית ורב שנתית, שתיתן בעצם מענה בכל האספקטים שכרוכים בקידום המגדרי, החל מלחולל מודעות ברמת ההסברה, כמו ניסוח האמנה למניעת אלימות במשפחה שעשינו במודיעין, פורומים שונים של נשים יוזמות בכל מיני תחומים וכלה בפעילויות שהן יותר נקודתיות, טיפוליות שנותנות מענה גם לצרכים מיוחדים כמו של נשים חד הוריות, נשים עולות וכד'.

השבוע העריכו אותנו במסגרת מרכז השלטון המקומי כנשים פורצות דרך. אני חושב שכבר פרצנו את הדרך ועכשיו התפקיד שלנו לסלול אותה גם לאחרות. ההצלחה שלנו היא הצלחה של כולכן יחד.

אני מאוד מודה לך. שלוש הדקות שחשבתי שאת מתכוונת לנצל התארכו, אבל זה היה שווה.

אני מכהנת גם כיועצת לקידום מעמד האישה לראש המועצה אזורית נחל שורק. כל תושבי המועצה שלנו דתיים, ממגזרים שונים, אבל דתיים. הנושא של קידום מעמד האישה הוא קצת בעייתי אצלנו, מאחר שנשים דתיות מאוד ספונות בביתן ועושות לעצמן ולמשפחה שלהן ואפילו לציבור, אבל תמיד בצנעה, אף פעם לא בריש גליי, כדי שזה לא יהיה משהו פומבי. הן עומדות מאוד מאחורי הבעלים שלהן וקשה להוציא אותן מהבתים, לעשות בצורה גלויה.

ראש המועצה הנוכחי, שמכהן כמעט כשלוש שנים, בחור צעיר ומאוד נמרץ, החליט שהנושא של קידום מעמד האישה מאוד חשוב. במועצה שלנו, נשים תפקדו רק בתפקידים זוטרים, פתאום נשים התחילו לקבל תפקידים יותר בכירים, מקשיבים להן, שומעים להן, ויש מה להגיד.

חברת הכנסת נעמי חזן אמרה שאי אפשר להיות בשני מקומות. מאוד קשה לכהן בתפקיד בכיר במועצה ולכהן בתפקיד בכיר כיועצת לקידום מעמד האישה, כשאנחנו רוצים להפעיל את זה בצורה הטובה ביותר. דווקא לגבי תקציבים של פעילות קשה לי להתלונן, בגלל שאנחנו מקבלות סיוע מכל המחלקות שקיימות במועצה. יש לי קשר עם כל מנהלי המחלקות ולכל פעילות, בין אם בריאות הציבור ובין אם חינוך, רווחה וכו', נמצא תקציב מתאים, בתנאי שאני יוזמת את זה. הם לא ייזמו את זה לבד.



למרות מה שאמרתי על האישה הדתית, אני בכל זאת צריכה לומר שבשנים האחרונות הנשים הדתיות מאוד פורצות דרך. רק לפני שבוע היה דיון בכנסת בנושא הזה עם חבר הכנסת נחום לנגנטל. אני חושבת שהתפקידים שהן לוקחות על עצמן בעצם אומרים שהן לא מוכנות להישאר בבית, הן לא מוכנות להישאר רק בתפקידים נשיים. אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב להתפתחות של החברה כולה.

אני לומדת בקורס של יועצות לקידום מעמד האישה, ואני רוצה להודות על כך, במיוחד לבת-שבע שטראוכלר שמלווה אותנו שבוע אחר שבוע.

אני עובדת סוציאלית ויועצת למעמד האישה בעיריית טירה. אני מקווה שאני גם מייצגת פה את החברות שלי מהמגזר הערבי, כי יש לנו הרבה דברים משותפים. אני מעלה כאן את צורת העבודה שלנו כיועצות למעמד האישה ברשויות מקומיות ערביות.

אני אדבר על איך נוצר התפקיד ומה אני עושה בטירה ולאחר מכן אני אתייחס לדברים הכלליים שמייחדים אותנו. יש לי הרגשה שביצוע החוק שאומר שיש למנות יועצת למעמד האישה ברשויות המקומיות נעשה רק כדי לבצע את החוק. יש לי הרגשה שלא נעשתה הכנה מספקת לראשי הרשויות לפני כינון התפקיד החדש. ראשי ערים קיבלו את זה כמשהו שבא מלמעלה ועשו אותו רק כדי לצאת ידי חובה. אני זאת שיזמתי לקבל את התפקיד, אבל אני יודעת שברשויות מקומיות ערביות אחרות ראש הרשות מינה אחת מעובדות העירייה שמקורבת אליו. אני ממלאת את התפקיד הזה כעבודה נוספת על עבודתי כעובדת סוציאלית במחלקת הרווחה בטירה. מילוי שני התפקידים בו זמנית מהווה בעיה מאוד מורכבת, מאחר שלא הוקצה תקן לעניין הזה. הבעייתיות הזאת עולה לאחר שאני כבר כמה חודשים בתפקיד ואני רואה כמה התפקיד הזה רחב ולאן הוא יכול לפרוס כנפיים – תחום הבריאות, חינוך וכל התחומים שקשורים לנשים בקהילה, ובמיוחד בקהילה הערבית, שמראש סובלת ממצוקה במתן שירותים מספקים לאוכלוסיה.

עם כל הבעייתיות הזאת הצלחתי להקים מועצת נשים. הכרזתי על בחירות כלליות לנשים, כדי לבחור נשים למועצת נשים ביישוב. פרסמתי מודעה לנשים שחושבות שהן יכולות להיות במועצת נשים להציג את מועמדותן ונקבע מועד בחירות. היתה לי כוונה לחנך כך לדמוקרטיה וגם לתת הזדמנות שווה לכל הנשים בטירה. נבחרו 14 נשים, כולן משכמן ומעלה, שמייצגות שכבות רבות באוכלוסיה. אני יושבת ראש המועצה, כי חברות המועצה ביקשו שאני אמלא בינתיים גם את תפקיד יושבת ראש המועצה, עד שהן יתארגנו וילמדו את הנושא. המועצה פועלת רק מחודש ספטמבר 2001 וכבר יש במועצה חמש-שש ועדות שפועלות בתחומים שונים, גם בריאות, גם זכויות, גם תעסוקה, חינוך וכו', ויש כבר פרוייקטים שפועלים בשטח. הכל נעשה מתוך שליחות. זה עניין שדורש הרבה מאמץ והרבה זמן, מה גם שאנחנו עובדות בלי תקציבים. כולנו מודעים למצוקות הכספיות של המועצות הערביות, ולכן למרות הרצון הטוב של ראשי הרשויות העניין נתקע כשזה תלוי בעלויות תקציביות. אנחנו משתדלות לגייס תרומות, אבל גם זה לא מספק. על כל אירוע שאנחנו עושות אנחנו צריכות לעבוד כפליים כדי לגייס את הכסף בשבילו.

אני משתתפת בקורס להכשרת יועצות למעמד האישה. אני מאוד נהנית מהקורס ומלבד הלמידה וההכשרה נוצרה אווירה של שותפות בין כל החברות. מצאתי הרבה דברים משותפים ביני לבין חברות אחרות. אנחנו מקבלות הכשרה מקצועית נפלאה, אבל כשזה מגיע לביצוע בשטח, שם הבעיה. אני צועקת שצריך לעבוד על הפער בין הרמה המקצועית והמטלות שאנחנו חייבות למלא לבין האמצעים והכלים שנמצאים בשטח.

אני מאחלת לכולנו הצלחה ושנהיה פורצות דרך וחלוצות בנושא.

אני רוצה לברך אותך על היוזמה שלך. העניין של הבחירות יוצא דופן, אבל אולי בסדר גודל יותר גדול יותר קשה לעשות את זה, אם כי אולי גם נגיע לזה. העניין הזה של מועצת נשים או נקרא לזה "פרלמנט נשים", שהוא במה שנשים נבחרות על ידי נשים וכל אחת יכולה להיות מועמדת, הוא דבר גדול וכל הכבוד שחשבת על זה, ובמיוחד שביצעת את זה. לכולנו יש מחשבות נכונות, אבל זה לא כל כך פשוט לבצע. מועצת נשים הוא גוף התנדבותי שהיועצת עובדת איתן.

אל תחשבו שהיה כל כך קל לעשות את זה. ראשי ערים בדרך כלל לא כל כך אוהבים את זה ואינם רוצים את זה כל כך רחב. אבל כשרואים שזה נעשה בצורה חוקית ודמוקרטית, הם משלימים עם זה.

אני מתנצלת מראש שבשעה שתיים אני אצטרך לצאת מהישיבה, בגלל שאני צריכה לנהל את ועדת האתיקה.

אני רוצה לחזור 16 שנים לאחור ולספר לכם סיפור אישי. ב-1986 החליטה הממשלה שבכל משרד ממשלתי צריכה להיות ממונה על מעמד האישה. אז מינו נשים בכל המשרדים ואני מוניתי כיועצת למעמד האישה באותו משרד ממשלתי שעבדתי בו. נציבות שירות המדינה ארגנה אז קורס הכשרה להכשרתנו לתפקיד. בדיעבד אני רוצה להגיד שני דברים: זה אחד הקורסים הטובים והמוצלחים שעברתי. הוא הכשיר אותי לא רק לעבודה כיועצת למעמד האישה, אלא נתן לי כלים להתמודד עם כל מיני בעיות שצצות בחברה גברית. היום יש יועצות למעמד האישה בכל משרדי הממשלה וזה כבר עניין מאורגן, ממוסד, מוכר על ידי המדינה ונותנים להם את הכלים, כולל תקציבים כשצריך. אני אומרת את זה משום שהדחף לארגן משהו כזה לפעמים בא מלמטה והחוק שחוקק כאן בוודאי עוזר כדי ליישם את זה בשטח, אבל אין כמו ניסיון מצטבר. אני חושבת שבאמצעות הקורס וגם באמצעות מפגש מהסוג הזה, כשאחת שומעת את השנייה וכשאנחנו שומעים מצד אחד את הבעיות ומצד שני את ההישגים ומה עוד נשאר לעשות, זה מאוד חשוב ופורה.

כיוון שבכל זאת אנחנו מציינים את יום האישה הבינלאומי, אני חושבת שזו סיבה לגאווה. זו סיבה לברך את אלה שעשו את זה ללא יוזמתנו, אלא ביוזמתן. זאת גם סיבה מצדנו לנסות לחשוב שזה לא רק חוק מיוחד במינו והישג מיוחד במינו ברמה ארצית, אלא אני לא מכירה אף מדינה אחרת בעולם שזה קורה בה, שיש אח ורע ליוזמה הזאת ולטיפול בבעיות, ביוזמות ועידוד נשים בכל התחומים, באמצעות אישה שנמצאת במועצה המקומית או בעירייה, ושמכוונת את כל העבודה הזאת.

לכן, כיוון שאנחנו רק בתחילת הדרך ואני כבר שומעת שיש הישגים, אני רוצה לברך את חברת הכנסת יעל דיין על העבודה שהיא עשתה בוועדה, את כל מי שעזר בחקיקת החוק, אבל בוודאי ובוודאי את כל אלה שהיום מיישמות את זה בשטח. תודה רבה.

חברת הכנסת אביטל, לא היית כאן בתחילת הישיבה, אבל אני וחבר הכנסת טיבי הפנינו תלונה לקצין הכנסת על נוהל ממש מחפיר בכניסה, כי העבירו את הנשים היהודיות ואישה ערבייה נעצרה, אמרו לה לחכות בצד ולא הספיקה לה תעודה מזהה - - -

גם לנו אמרו לעמוד בצד.

התנהל שם דין ודברים שהיה מאוד לא נעים, ואם מדברים על פריצת דרך אולי היא פרצה דרך לאלה שבאו אחריה.

ביקשו לזהות את כולן ואכן אני יצאתי לזהות את כולן.

אני קיבלתי את זה כתלונה, בודקים את זה ואין צורך לדון בזה יותר. התנצלתי על כך ואם יש עוד מישהי שבדין ודברים לא נעים אמרו לה לעמוד בצד, אין כאן עניין של יהודיה או ערבייה. ברור שדבר כזה לא צריך לקרות.

אני רוצה להתייחס לנקודה שהועלתה פה לגבי ההתייחסות של ראשי המועצות למעמדה של היועצת ומיקומה בהיררכיה ומה היא יכולה או לא יכולה לעשות בהתאם לגיבוי שהיא מקבלת. אני חושבת שאני לא אגזים אם אומר שברוב המקרים זה תלוי באישה עצמה ובכוח וביכולת שלה להבהיר לכל הסובבים שאף אחד לא עושה לה טובה והיא לא בחסד של אף אחד. אין לי ספק שיש אולי ראשי מועצות או ראשי ערים שרואים בזה בכלל מטרד, מין פונקציה מיותרת שמבלבלת במוח ושאפשר להסתדר מצוין בלעדיה ושעובדה שהסתדרו בלעדיה. יש כאלה שמקבלים את זה, ולא רק שמקבלים, אלא מבינים מה היתרון שיש ביועצת לנושא מעמד האישה. כמובן שזה תלוי באישיותו של כל ראש עיר או ראש מועצה.

אני חושבת שלא נוכל לפתור את כל הבעיות פה, אבל לפחות ממה שאני מתרשמת מההכשרה ומהידע שעובר בין כל המשתתפות והיכולות שמתווספות כתוצאה מהעשרה של כל מי שעוסק בנושאים האלה, שזו דרך נכונה. אין לי ספק שהמפגשים האלה רק יכולים לתרום ולחזק את אלה שצריך לחזק אותם ולאפשר העברה של אינפורמציה לאלה ששומעות מה קורה במקומות אחרים. זה מסלול לא פשוט ולא קל וראינו את זה גם בדיון שהיה הבוקר עם לוחמות משמר הגבול והמשטרה. כל הדרך הזאת היא דרך חתחתים ולוקח שנים עד שמצליחים להגיע להישגים. לפחות ממה שאני מתרשמת, האישיות והיכולת האישית של כל אחת ואחת היא בעצם זאת שמפלסת את הדרך, היא זו שקובעת את המיקום שלה בהיררכיה והיא זאת שגם בציפורניים לא מוותרת, על אף כל הקשיים, ומצליחה לקבוע ברשות או במועצה סטנדרטים חדשים. זה באמת מה שחשוב, כי בעוד עשרים שנה יהיו המון דברים שיהיו מובנים מאליהם, שבכלל אף אחד לא מבין למה שואלים, או למה מתייחסים או למה מתעסקים בהם.

כל הדברים האלה נבנים עכשיו ולכן אני יכולה להגיד יישר כוח לכולן ושלא תשברו. אין ספק שהוועדה, בייחוד בשנים שחברת הכנסת יעל דיין עומדת בראשה, מקדמת הרבה מאוד נושאים והרבה מאוד חקיקה שעוזרת מאוד להעלאת כל המודעות וכל הנושאים האלה גם בצורה של חובה ולא רק בצורה של טובות שראש עיר או מועצה יעשה.

כפי שאמרתי בהתחלה, אנחנו לא נמצאים בזמנים רגילים ואי אפשר להתעלם מזה. בין הדיווחים שמעתי שמועצת הנשים בירושלים נותנת סעד למשפחות נפגעים בנוסף על הסעד הניתן על ידי העירייה. זה נתון לשיקול דעת מקומי. אני לא יכולה להגיד לכולן בצורה אחידה שיירתמו את עצמן לנושא הזה של נפגעים, של מצוקה, חרדות, אבל זה בוודאי רצוי ביישובים ובמועצות ביהודה, שומרון ועזה. ישבנו עם הנשים משם בנפרד לדבר על החרדות, על הצרכים המיוחדים שיש שם לנשים, החל מהמיגון של מורות שלא יכולות להגיע לעבודתן ועד ילדים שמרטיבים בלילה ושנדרשת פעילות תמיכה מסוג אחר. אני חושבת שכדאי להתייחס, במקומות שמתייחסים, גם לנושאים האלה. שלא תדעו משכול, מדאגה, חרדות ופחדים.



אני רוצה לומר – אולי זה דבר שקשה לקבל אותו – שלאוכלוסיה הערבית יש בעיות מהסוג ההפוך שנובעות גם כן מהמצב, כי להגיע ממקום שנמצא בתוך תוכה של ישראל לירושלים, ותשכחו לרגע מעיכוב על ידי קצין הכנסת, יש קשיים. יש מחסומים וזה הופך לדבר מקשה לערבים וערביות שצריכים להגיע למקום עבודה. כל נסיעה כזאת כרוכה במקרה הטוב רק באובדן זמן, אבל הרבה פעמים בהשפלה, בביזוי, בחשדות וחיפושים. אז נכון שהצורך הביטחוני הוא ראשון במעלה ועל זה אין ויכוח, אבל מעבר לזה אפשר לעשות דברים בצורה אחת או לעשות דברים בצורה אחרת. אפשר לתת תמיכה וסעד ואפשר להתעלם ולהגיד שזו לא בעיה שלי ושאת זה העירייה תעשה. לכן אני מוצאת לנחוץ להעלות גם את הנושא הזה.

יום האישה הבינלאומי נראה לי יום של חגיגה ושמחה ויום שבו לא מקטרים, אלא יום שבו מסתכלים על הצדדים החיוביים של מה שקורה. אני יושבת כבר שעה ומקשיבה לכל מה שנאמר כאן – מהבוקר התחלנו עם שוטרות מג"ב ועם חיילות המשטרה הלוחמות – ואני יכולה לומר שמצד אחד זה יום שמחמם את הלב. מצד שני אני יודעת שכשנצא מפה נחזור לשגרה של היום-יום.

בפרספקטיבה של זמן אני מוצאת שמאוגוסט 2000, עת חוקק החוק, המשבצות של יועצות לקידום מעמד האישה ברשויות התמלאו. עדיין יש 90 חסרות, אבל יש אוכלוסיה די גדולה של יועצות. מה שאותי משמח יותר מכל זה בעצם הצטרפות של קבוצה מאוד מאוד גדולה למעגל של העשייה הנשית במדינת ישראל. נשים שקודם היו ליד, נכנסו פנימה לתוך המעגל וכשאני שומעת את השמחה ואת היצירתיות שיש פה, אני חושבת שיש פה פוטנציאל אדיר שבסופו של דבר הכוח והעוצמה האלה צריכים להיות מתורגמים להשפעה במדינה בצורה הרבה יותר משמעותית ממה שזה היה קיים עד היום. אני חושבת שגם הקמת הרשת הזאת, שקמה דרך הקורס, יוצרת איזשהו בסיס בתוך הרשויות המקומיות, שהם אחד ממקומות הצמיחה הנכונים לבנות את הנשים להיות פעילות במערכת הפוליטית.

אני חושבת שזה מחייב את כל הארגונים האחרים לעבוד בשיתופי פעולה אחרים ממה שהיינו רגילים בשנים אחרות, בגלל יצירת הקבוצות החדשות שנוצרו בתוכנו, חלק באמצעות חקיקה וחלק בעבודה משותפת.

בנושא של בריאות האישה, אני חושבת שכל הארגונים בארץ צריכים להחליט שבחצי השנה האחרונה של שנת 2002 כולנו יוצרות איזושהי תוכנית שתהיה מפוזרת על פני כל הארץ , כי אני חושבת שהאפקט של ה"יחד" הזה רק הוא יכול להעלות את הנושא למודעות. אנחנו מוכנות להירתם לעניין הזה.

לאור מה שנאמר כאן, אני חושבת שיש בעיה עם ראשי המועצות או ראשי הערים שבחלקם, כפי שנאמר כאן, מקבלים את זה כמתנה ואומרים שהם יקבלו את הערך המוסף מהפעילות של הנשים. אולי צריך ליצור איזשהו מפגש של ראשי הערים, כדי להגיע לזה. ראש העיר בחיפה הבין מהר מאוד שכדאי לו להשתמש בשירות הזה, כי זה עושה לו שירות מצוין. אני חושבת שצריך להעביר את הכפפה אליהם ולהגיד להם שיש להם את זה וכדאי שישתמשו בזה. אני חושבת שחלק מהם לא מבין על מה מדברים.

אני מחזקת את האמירה לגבי ראשי הערים שברובם לא מבינים מה זה ושברוב המקרים היועצות מהוות מטרד לגביהם, וכשהם צריכים גם להקצות לזה תקציב, זה בכלל מהווה בעיה. אני בטוחה שכל אלה שהגיעו לכאן מאוד רציניות בתפקיד שלהן, אבל לצערי הרב הרוב של ראשי המועצות הם גברים ולא נשים. אני חושבת בהחלט שצריך לעשות להם הכנה מחייבת בעניין של מה זה יועצת לראש רשות ומה החוק מחייב אותם בדבר הזה.

זה נופל לתחום שהוא לא של משרד ממשלתי. כלומר, יש כאן עניין של משרד הפנים שצריך לאכוף אותו, ויש גם את מרכז השלטון המקומי. מרכז השלטון המקומי קיבל את הצעת החוק ואת הנוסחים השונים שלו והפחד הגדול שלהם היה שמא זה יעלה להם משהו. הם אמרו שאם רוצים חוק בלי תקציבים, זה בסדר. קשה להגיד שהם היו שותפים מרצון לחוק ובמקומות שלא הורגלו בזה ושלא היה בהם שום דבר קודם, ראו את זה כמטרד. יש דברים שצריכים להיות מדרך הטבע ולא באמצעות חקיקה, ואכן לפני חקיקת החוק היו מועצות נשים ב-70 יישובים, אבל זה משום שהנשים באותן קהילות היו חזקות וראש הרשות היה מעוניין ולכן לא היה צריך לעשות את זה על ידי חוק. כשבדקנו את הנושא, התברר לנו שברוב המקומות עדיין אין איזשהו גוף שיכול להרים את הנושא, החלטנו לעשות את זה באמצעות חוק, כדי שאפשר יהיה לכפות את זה על אותם אנשים שלא רוצים בזה וכן גם נדאג ליישום.

יש את העניין הזה של ראש רשות שממנה את הבת דודה שלו או מישהי שקרובה לו ובזה הוא סותם גם את פיה, כי הוא נותן לה כבוד. לכן אנחנו עם זכוכית מגדלת ובכל מקום שיהיה מינוי לא תקין, כל מקום שיוטלו בו מגבלות ושהעניין יהיה לא בהתאם לחוק ומשמעותו, אנחנו ננקוט בכל פעולה שמתאפשרת לנו.

אני חברה במועצת הרשות לקידום מעמד האישה ומנהלת מועצת הנשים העירונית בגבעתיים. בחג מברכים על הנעשה, אבל תמיד גם מבקשים על מה שייעשה, כי חג הוא גם זמן של בקשות. החוק הוא בוודאי הישג לכשעצמו, וזה הזמן להודות ליושבת ראש הוועדה, יעל דיין, על הרבה הישגים נפלאים בקידום מעמד האישה. אומנם אנחנו נמצאות מבחינה פוליטית במקומות אחרים, אבל אנחנו מחפשות את האינטראקציה ואנחנו מוצאות את זה. חברת הכנסת יעל דיין, תבורכי על הכל. חפץ ה' יצליח בידינו.

כפי שנאמר כאן, אין נדיבות במינויים. שמענו על דבר נפלא שקיים במודיעין, אבל צריך לזכור שמודיעין היא עיר חדשה שנבנית על הבסיס של המודעות גם הנשית וגם של ראש העיר שלה שהוא גידול של גבעתיים. הוא למד בגבעתיים שצריך להיות נדיב לנשים.

כמי שייסדה את מועצת הנשים העירונית בגבעתיים, אני יכולה לומר שעד שהחוק הזה יצא היתה גם נדיבות של ראש העיר אל מועצת הנשים העירונית, בדיוק כמו שהיה בתל-אביב. מאז שחוקק החוק וראש העיר חויב לקחת יועצת, כאן התחיל עניין של עירוב תחומים, כי היועצת היא סיויל סרוויס, היא עובדת ציבור של העירייה. נכון שעל פי חוק היא צריכה להיות באחת הדרגות הגבוהות של העובדים בעירייה, אבל אז יש גם קצת אי בהירות בין התחומים של מועצת הנשים העירונית לבין היועצת של ראש העיר – האם יועצת של ראש העיר צריכה להיות כמו סלימה בשארה שמביאה את הנשים? כשסלימה בשארה דיברה שאלתי בקריאת ביניים כמה נשים מתוך הנשים שלה נמצאות כחברות במועצת העיר.

אין אף אחת. בגלל זה עשינו את הבחירות.

אם כך יש לנו שלושה מרכיבים של נשים בעירייה – היועצת, חברות מועצת העיר ומועצת הנשים העירונית. כאן עוד אין לנו סדר במערך הזה ואני זורקת את זה כשאלה למחשבה. אני מזמינה בעצם להכניס לחוק את הנושא של מועצת הנשים העירונית, כי בהרצליה למשל מועצת הנשים העירונית היא שהביאה את יעל גרמן לרשות העיר. כלומר, מועצת הנשים היתה רשת התמיכה שהצעידה נשים מתאימות ומוכשרות לקראת קבלת תפקידים פוליטיים. לכן רציתי להעיר את הנקודה הזאת שמועצת הנשים העירונית גם תקבל את מקומה האפקטיבי, לא רק כנשים מתנדבות, אלא כנשים שעל פי חוק יכולות לפעול ולהשיג הישגים נשיים.



קיימת מגבלה בחוק לזה שיועצת ראש העיר נתונה לחסותו של מנכ"ל העירייה או ראש העירייה וידיה כבולות בגין מקום עבודתה. בזה אני רואה מגבלה.

יש הגנה בחוק.

עלו כאן נושאים שאנחנו דנים בהם בוועדה בצורה פרטנית, כמו יחסים בין המועצה ובין היועצת ובין ראש הרשות, עניין של תקציבים, עניין של סמכויות וכו'. דרך אגב, זכות התלונה מעוגנת בחוק. יש לי תשובות לכל הדברים הללו וצריך לזכור שכל חוק מחוקק כדי שישנו אותו, למעט חוק יסוד שצריך רוב מיוחס כדי לשנותו. חוקים נעשים כדי לבחון אותם במציאות ולראות מה עובד ומה לא עובד ואחר כך לתקן אותם בהתאם לצורך.

אני מברכת את כל היועצות שנמצאות היום פה. צריך לזכור שאנחנו נמצאים היום באירוע שהוא חגיגי – יום המאבק של הנשים. אני רוצה לברך את הוועדה שמידי שנה מקפידה מאוד לציין את היום הזה.

אני מכירה את כל היועצות שכבר מונו ואני חושבת שיש לנו במה להתגאות. נכון שקרה שראש מועצה מינה אחת שאינה מתאימה, אבל בסך הכל אני חושבת שהיועצות שמונו הן יועצות טובות, עם נתונים טובים, ויש עליהן כפל אחריות: להוות דוגמה לאחרות ביישוב ולקדם אחרות. אלה בעצם שני המסלולים המקבילים שאני רואה בהם חשיבות גדולה. במרכז השלטון המקומי בחרנו השנה לציין את הנשים על פי שני החתכים ושני הקריטריונים האלה ואני מקווה שהאירוע הזה יקדם.

נעשים מאמצים גדולים לרתום ראשי רשויות ולהביא אותם למודעות לחשיבות הנושא, כדי שייקחו את התפקיד הזה ולשים עליו פוקוס רציני. אנחנו עושים את זה בכל האפשרויות והטקטיקות, כי בלי לרתום אותם ההפסד כולו שלנו, גם של הנשים. עם זאת, כדאי גם לציין שהרבה ראשי ערים נרתמו, ולא מעכשיו, ומוכנים לעשות הרבה בתחום הזה.

בתנאים הקשים שהיועצות עובדות בהן, בכפל התפקידים שהן עושות, נעשית עבודה שכל אחת מאתנו יכולה להיות גאה בה. אני מאחלת לכולן המשך עבודה פורייה.

אני רוצה לומר משהו שהוא לא סוד. גם החקיקה של החוק הזה, גם החקיקה של חוק הרשות לקידום מעמד האישה, גם הקמת הוועדה שאני עומדת בראשה, גם החוק לאיסור הטרדה מינית והחוק למניעת אלימות במשפחה, היו מוקפאים במגירה אילו הייתי משיגה את המכסימום או אפילו שלושת רבעי ממה שאני רוצה. אני מגישה את המכסימום ואומרים לי שזה לא בא בחשבון. ואז אני אומרת שנעשה חצי מזה – כמו חוק קורבנות עבירה, שיש רק יידוע ואין פיצויים – ואז אומרים לי שעל זה אפשר לחשוב ושזה יהיה בלי תקציב.

זה די משפיל ודי מבזה, אבל זה נותן לנו קצוות של חוטים שאחר כך אני מגלגלת אותם חזרה ואני לא מרפה משום דבר. בהרבה מקרים יש לי קצוות של חוטים, כולל הרשות שהתחילה בלי תקציב, כי אמרתי שאני רוצה שלד מבני עם הגדרת סמכויות של מנהלת רשות וועדה מייעצת, אבל שזה יהיה במשרד ראש הממשלה. הנחתי שראש הממשלה לא יהיה כל כך שמח שיהיה גוף כזה מכובד אצלו ושלא יהיה לו תקציב לשום דבר. כך היה גם לגבי חוק היועצות – שר הפנים דאז שרנסקי אמר: את רוצה יועצות? בבקשה, אבל בלי איזשהו תקציב, כי הרשויות לא יכולות לעמוד בזה. אמרתי שאני יכולה להסכים שזו תהיה אישה בלי תקן נפרד, אלא מהתקנים הקיימים, אבל בדרגות הגבוהות. אמרתי שאם אין אישה כזו במשרות הבכירות, הוא צריך להתחייב להעלות אותה לדרגה יותר גבוהה ועל ידי זה לאפשר לה את כפל המשרה.



הייתי יכולה להיות מחברי הכנסת המתוסכלים שאומרים שהניחו מאות הצעות חוק, אבל רק אחדות עברו בקריאה טרומית. אף אחת מהצעות החוק שלהם לא נכנסה לספר החוקים, אבל כל שישה חודשים הם יכולים להגיש מחדש את ההצעות שנפלו. לי יש הרגשה נהדרת לשבת ולשמוע את היישום וגם את הביקורת ובכל חוק שכן עבר בוועדה יש סעיף שאומר שהוועדה משמשת גוף מבקר ולכן הנושא חייב לחזור אלינו כל שישה חודשים. אנחנו חייבים לשמוע את היישום ואז יש אפשרות לתיקונים.

אני מכהנת כיושבת ראש שדולת הנשים בישראל ומגיעה לכאן עם קרוב לעשרים שנות ניסיון בתחום המוניציפאלי. אני מברכת על המפגש ומברכת על החוק. אכיפה של חוקים היא סיפור נפרד ואפשר להקדיש לזה הרבה מאוד זמן. הנושא הזה חשוב מאוד ואני מודה מאוד לוועדה שהחליטה לקחת השנה את הנושא הזה כנושא מרכזי ליום האישה הבינלאומי.

אני רוצה לומר שכל הבעיות ששמענו עליהן כאן הן תמיד בעיות שקיימות בכל תחום ובכל נושא שהוא חדש. הנושא שאנחנו מדברות בו הוא לא נושא שמעניין אף אחד. הוא לא מעניין כמעט אף ראש עיר והוא לא מעניין אף ראש מועצה.

וגם לא אף שר או שרה ואף ראש ממשלה.

לצערי הרב הנושא הזה לא מעניין גם נבחרי ציבור אחרים, כמו חברי כנסת.

אני חושבת שרשות מקומית חייבת לתת שירותים לנשים ונשים זקוקות לשירותים מיוחדים נוספים. כל עוד הרשות המקומית לא מסוגלת, מכל מיני סיבות, לתת את השירותים האלה, חייבת להיות יועצת וחייבת להיות סביבה מועצה שמטפלת בנושאים האלה. אם נלך בקצב הזה של להקים, לפתוח ולהתחיל, אנחנו לא נצליח בחמישים שנים לקדם את הנושאים שלנו ולכן אנחנו מוכרחות להגיע למקומות חשובים יותר, מהר יותר. כל הבעיות שהועלו כאן הן אמיתיות ביותר, נכונות וקיימות. אדם כמוני זה לא מספק יותר. אנחנו מוכרחות להבין שאם לא תהיינה יותר נשים ברשויות המקומיות, בתפקידים שיושבים על הברז ועל הכסף, חבל על הזמן. ולכן, חוץ מהשירותים שהיועצת והמועצה שלידה צריכים לתת בנושאים שקשורים לבריאות ומרכזי סיוע וחינוך וכו', אם לא נטפל בנושא של העצמת נשים ברשויות המקומיות ונכניס יותר למועצות הערים ונדאג שבבחירות הבאות תהיינה יותר ראשי ערים וסגניות, אנחנו נבוא לכאן בעוד שנה ובעוד שנתיים ונאמר בדיוק את אותו דבר.

אני חושבת שהתפקיד המרכזי של אותה יועצת לא צריך להיות ייעוץ לאף אחד. היא צריכה לארגן סביבה קבוצה אסרטיבית של נשים וביחד להוביל מהלך שבסופו נדאג שיהיו יותר נשים בעמדות מפתח, קבלת החלטות, כוח וכסף.

אני רוצה לומר שהמילה "יועצת" די מפוצצת לי את השכל, כי זה בדרך כלל יועצת לגבר, לבעל משרה בכירה. לכן בחלק מהדברים קבענו את זה כממונה, כי ממונה על מעמד האישה במשרד כזה או אחר או בנציבות שירות המדינה, זו דרגה בכירה וזה אומר שאין מישהו מעליה שהיא מתבקשת לייעץ לו. אני מצטערת שבצבא יש רגרסיה בהסכמה ומי שהיתה קצינת ח"ן ראשית הוקפצה למעלה ויש לה מעמד טוב ומוסכם, אבל השם שלה עכשיו הוא יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים.

אני ממלאת מקום יושבת ראש עמותת כ"ן – כוח נשי בישראל לקידום מנהיגות נשים. לקחנו על עצמנו לקדם חקיקה, בשיתוף פעולה עם חברות הכנסת, לשוויון. הצעת החוק הזאת מבוססת על החוק הצרפתי שאומר שמאחר שהממשלה מממנת את המפלגות והממשלה ממומנת על ידי משלמי המסים, ומשלמי המסים הם נשים וגברים, החוק בצרפת מחייב 50% מכל מין ברשימות המתמודדים, ושזה לא יעלה על המספר אחד. כלומר, אישה גבר, אישה גבר, אישה גבר.

קצת קשה לנו בשלב זה לחשוב על השוויון המלא ולכן אנחנו הולכות על מודל קצת יותר צנוע וההצעות שהוגשו מדברות על 40% ובשלב מתקדם יותר נמצאת גם הצעת חוק ממשלתית בתמיכת השרות וחברות הכנסת ואני מקווה שזה יקבל תאוצה. על מנת שזה יעבור אנחנו צריכות תמיכה ציבורית ועל כן אנחנו מוציאות אמנה ואני מבקשת מכן לחתום ולהחתים על האמנה הזאת את כל הציבור שאתן נגישות אליו. אנחנו נעביר לכן את הטפסים ואנחנו מבקשות שתוך שלושה חודשים יהיו לנו 100 אלף חתימות, כדי שראשי המפלגות לא יוכלו יותר להתעלם מאתנו. יעל גרמן מצאה תקציב למעמד האישה, אבל הגברים לא בדיוק מחפשים אותו. אז אם אנחנו רוצות את השינוי, צריך שיהיו יותר נשים ברשות ערים ואז נמצא את הפתרונות להרבה מאוד מאבקים שלנו.

כמי שחתומה על חוקים ושותפה לעשרות חוקים, אני אשמח לקבל את ההצעה ולחתום על האמנה.

אני רוצה לדבר על שתי נקודות. 1. לצערי היו פיגועים גם בנתניה וראש העיר מינתה אותי לטפל בנושא הזה. הנפגעים מקבלים עזרה מהביטוח הלאומי ומעובדי הרווחה, אבל אחר כך נוצר חלל. בנתניה אנחנו נכנסים לחלל הזה שנוצר באמצעות טיפול באנשים שנפגעו במסגרת מה שנקרא "חבצלת פיגועים". את המודל הזה אפשר ליישם בכל הערים.

2. מרכז השלטון המקומי פנה לראשי ערים בתחילת האינתיפאדה, כדי ליצור קשר עם יישובים ערבים בסביבה. ראש עיריית נתניה, מרים פירברג, נענתה מייד לפנייה הזאת ויצרנו מפגשים, אבל קורס היועצות הביא לנו יותר מפגשים מהסוג הזה, דבר שקירב אותנו. רק לאחרונה היה לנו חודש פעילות תרבות ביחד ועשינו תערוכה משותפת עם קלנסאווה. זה עבד מאוד יפה והקהל קיבל את זה באהבה. במוצאי השבת האחרונה היה לנו פיגוע בנתניה והשנייה שהתקשרה אליי היתה נעמה מקלנסאווה. לכן אני חושבת שכדאי להמשיך את המפגשים האלה וקורס היועצות מאוד תורם לזה.

לגבי נושא של כפיפות סמכויות ודיווח - אנחנו עומדים לפני בחירות מוניציפאליות והיועצות צריכות לדווח על הפעולות שלהן. אני מאוד מבקשת שהדיווח הזה יעבור תחת זכוכית מגדלת, כדי לראות אם הדברים באמת נעשים, כי יש הרבה מקומות שהדברים נעשים בהם למראית עין. לכן הבקרה שלכם חייבת להיות לא בקרה שטחית, אלא להיכנס לפרטי פרטים, במיוחד באותם מקומות שמראית העין היא מאוד מאוד בולטת.

ביחס לכוחן של נשים – אני לא יודעת אם הנשים פה בחדר יודעות או לא יודעות, אבל חוק הבחירה הישירה לראשי ערים לא מגביל את מספר הקדנציות. ראש ממשלה ונשיא מוגבלים במספר הקדנציות, אבל ראשי ערים יכולים לשרת באותו תפקיד כל ימי חייהם ומאוד קשה להוריד ראש עיר מכהן, ובמיוחד כאשר אישה נכנסת לחיים הפוליטיים. לכן הנשים צריכות להיות מודעות לעניין הזה ואנחנו צריכות ללחוץ איפה שאפשר כדי לשנות את החוק הזה, כדי להגביל את מספר הקדנציות של ראש עיר. לא יכול להיות שראש עיר יקבל עיר במתנה. הכוח של הגברים בעניין הזה הוא מאוד דומיננטי.



הייתי פה בשנה שעברה ואז עוד לא היו יועצות למעמד האישה. אנחנו עשינו כברת דרך מאוד גדולה. בדרך כלל אני מסתכלת על חצי הכוס הריקה, אבל הפעם אני מוכרחה לציין שחצי הכוס המלאה היא בהחלט מרשימה. יישר כוח.

אני רוצה לספר לכם סיפור אמיתי שתשתדלו לאמץ אותו. עיריית טבריה עדיין לא העבירה תקציב ואני ניצלתי את זה. פניתי לראש העיר ולגזבר וביקשתי להכניס את הסעיף שלי בחוברת התקציב. סיכמנו על תקציב של 100 אלף שקל. לפני שבוע קיבלתי הזמנה למועצת העיר בצירוף חוברת התקציב. משום מה הסעיף שלי נעלם, כנראה שאיזשהו וירוס במחשב העלים את זה. לא עשיתי עם זה דבר ובמתכוון לא פניתי לראש העיר ולגזבר, אלא גייסתי עשרה חברי מועצה, שהם חברים מאוד טובים שלי ואשר לשניים מהם יש נשים שהן חברות במועצה שלי. לישיבה הזאת הזמנתי כאורחות את פורום הנשים. כשהגיע הרגע שלי לדבר העליתי את הנקודה הזאת ושאלתי לאן נעלם הסעיף התקציבי שסיכמתי עליו עם ראש העיר. הם מאוד הובכו וכל חבר מועצה שסיכמתי איתו מראש גרר את השני והם דיברו על זה שלסעיפים אחרים יש כסף ואילו למעמד האישה לא מקציבים. היתה מהומה גדולה והתקציב לא עבר. ב-24 בחודש תהיה ישיבת מועצת עיר לגבי התקציב ובו כבר נכנס הסעיף למעמד האישה. תשתמשו בסיפור הזה.

זה רק מראה לכם שחוק זה חוק והמציאות נתונה בידינו לשינוי, ללחץ, לדחיפה וכו'. נשים יוזמות מגיעות רחוק מאוד, משום שדברים כאלה לא ניתן לשים בחוק. אני גם מזדהה עם טרז מריזן, משום שלי קרה אותו דבר עם ראש הממשלה לגבי התקציב למניעת אלימות כלפי נשים. קיבלנו הבטחה ל-25 מיליון וראו איזה פלא מתוך התקציב הזה עפו הצידה 7 מיליון שקל. כלומר, הכניסו לי עז, זה התחיל מ-50, הורידו ל-25, עשינו הפגנות, קיבלנו הבטחה, ישבנו, הצטלמנו וכשזה הגיע ליום התקציב 7 מיליון עפו. יש לי מכתב שאומר שסדרי עדיפויות השתנו ולפיכך נאלצו להעביר ליעדים אחרים. אז את הצלחת יותר ממני.

אני מחוברת מאוד לפוליטיקה המקומית ולכל הפוליטיקאים וניצלתי את הבמה הזאת.

החיבור שלי כנראה לא מספיק. אני מבטיחה שאני אלמד מכן.

בבוקר הצדענו לשוטרות מג"ב והמשטרה ועכשיו באתי להצדיע לאלה שעושות במלאכה המרתקת, אך שוחקת. הדוגמה האחרונה מלמדת שזה לא רק באות הכתובה, אלא בלי מאבק ובלי התמדה דברים לא מתקדמים.

אני מצטרפת לברכות ליושבת ראש הוועדה ולממונה על קידום מעמד האישה, כי גם הליווי השיטתי והעקבי הוא חלק חשוב.

דיברתי עם רונית לב-ארי על השאלה איך אפשר גם לשנות את החשיבה שלנו. ביישוב שלנו אנחנו גם בונים את יום הגבר, כי אני חושבת שאם לא נשפיע על החשיבה שלהם ונעשה משהו שיגרום להם לזה, אנחנו לא נגיע לא לאישור תקציבים ולא לכניסת נשים למועצות. אני חושבת שכדאי לפתח את זה.

יש לי בעיה אישית עם זה. אני כבר הייתי בקטע שאומרים למה אין יום הגבר ואז אנחנו מרגישות אי נוחות. כל עוד האישה נמצאת במצב של אפליה ונחיתות ואלימות כלפיה והיעדר הגנות עליה, ואנחנו נזקקים לכל הכוחות שיש לנו, לא צריך יום הגבר. החברה היא יום הגבר, ממשלת ישראל היא יום הגבר, הצבא הוא יום הגבר, סדר היום הפוליטי שלנו הוא יום הגבר. זה דור הגבר.

אני לא רוצה לסיים בנימה פסימית, אבל בוער לי לדבר על כך. מניסיון רב שנים אני יכולה לומר שלצערי הרב הבעיה היא אצל הנשים. באשדוד למשל יש קבוצה של נשים שקוראת לעצמה פורום נשים תרבותיות וכשהן עשו מפגש נאמר לי שאי אפשר להזמין אותי כי אני פוליטית. נודיתי מויצ"ו כי הייתי פוליטית. הייתי יושבת ראש ויצ"ו וכשנבחרתי למועצה, אף אחד בויצ"ו לא חשב לשלוח לי מכתב ברכה.

זה ויצ"ו של פעם.

אני מנודה מהרבה מקומות והרבה דברים נעשים בלעדי, בגלל שבפורומים של נשים טוענים שאני פוליטית. ראש העיר וממלא מקומו שהולך להתמודד מולו רבים על האירועים שלנו והם רוצים לבוא לברך, כי הם יודעים שזה כדאי להם. נשים לא מתנהגות כך כלפינו. מה שקצת מחזק אותי זה סקר שאנחנו עושים בנושא נשים בעיר. באחת מהשאלות בסקר נשאלו נשים: האם אתן רואות חשיבות שנשים תהיינה מעורבות יותר? האחוזים שם מתחילים לעלות.

אני מודעת לבעיה הזאת. זה נושא שתשמעי אותו ככל שתתקדמי. אותן נשים שלא רוצות נשים פוליטיות הן בעצמן תהפוכנה למסווגות פוליטית. הכל פוליטי ואני לא יודעת על איזשהו תחום או על איזשהו קטע שאנחנו רוצים לשנות בו שהוא לא פוליטי. מעמד האישה זה נושא פוליטי מובהק, זו תפיסת עולם. כשם שהדמוקרטיה, כשם שהיהדות, כשם שהחילוניות מול דתיות, כשם שמדינה יהודית מול או יחד או בניגוד למדינה יהודית דמוקרטית, זו בעיה שאנחנו דנים בה מהמקום של תפיסת עולם. מי שיש לו תפיסת עולם הוא פוליטי, משום שתפיסת עולם מתורגמת למפלגות ולבחירות וכו'.

יש משהו אליטיסטי בזה שיש כאלה שאומרות שהן נשים לא פוליטיות. זה היה מאפיין של ויצ"ו ו"הדסה", והתנועות הפוליטיות היו "אמונה" ונעמ"ת. זה הגיע לנקודה שארגון נשי מובהק מזמין אותי לדבר בתור יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ואומר לי לא לדבר על נושאים על נושאים פוליטיים. כשאומרים לי את זה אני מסרבת ללכת, כי אין לי מה לעשות במקומות כאלה. כל אחת בדרכה היא בעלת תפיסות עולם, אנחנו לא פקידות שמילאנו מכרז והתקבלנו. אנחנו ממלאות מקום אומנם בצורה ממונה , אבל אולי ביום מן הימים זה יהיה חלק מהנבחרות.

אני מרגישה מחוברת לכל מה שקורה פה היום. הבוקר התרגשתי מהמפגש שקיימת, גברתי היושבת ראש, עם שוטרות מג"ב, ואני מתרגשת גם עכשיו לראות את היועצות שעובדות יוצא מן הכלל. לראות שבכל רחבי הארץ תלויים שלטים שמברכים את נשות העיר ליום האישה הבינלאומי, זה עושה משהו. ראשי העיר והיועצות הוציאו איגרת לכל תושבות הערים וזה מחמם את הלב. אלה אומנם דברים קטנים, אבל הם יוצרים סטטוס.

זה הודות לקורס ולחקיקה של חברת הכנסת יעל דיין.

אני רוצה להודות לכולכן ולקבוצה שמארגנת את הקורס, ששמעתי עליו רק דברים משובחים ביותר. אני רוצה להודות לרונית לב ארי ונדיה חילו. הדלת הפתוחה היא לא דלת שפתוחה כדי סדק, אלא פתוחה לרווחה. רבות מכן פנו אליי וכולן יכולות וחייבות לפנות גם לנדיה חילו וגם לרונית לב-ארי בכל שאלה, גם בדברים שנראים לכם כקטנים, אחרת החוק הזה לא יקרום את אותו בשר, עור וגידים שאנחנו מצפים.

אני מודה על החוברת שקיבלתי עם שמות כל היועצות. אני מקווה שבעוד שנה מהיום תהיה לנו חוברת עבה פי שניים לא רק עם שמות, אלא עם דיווח של כל מקום ומקום.

אני מודה לכולן, הישיבה נעולה.




- - - - - - - - -




הישיבה ננעלה בשעה 14:55