פרוטוקולים/מעמד האישה/4866



2
הוועדה לקידום מעמד האישה
19.02.2002

פרוטוקולים/מעמד האישה/4866
ירושלים, כ"ז בניסן, תשס"ב
9 באפריל, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 177
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, ז' באדר התשס"ב (19.02.2002), שעה 11:00

1. מקלטים לנשים מוכות. 2. הפרטת מקלטים-מעבר למכרזים.

חברי הוועדה: יעל דיין -היו"ר

מנחם וגשל -מ"מ מנהל אגף תקון, משרד העבודה והרווחה
עו"ד אדי ויס -הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
ציפי נחשון-גליק -מפקחת ארצית לטיפול באלימות במשפחה, משרד העבודה
חיותה שנאבל -מנהלת השירות לטיפול בנשים, משרד העבודה
עדה פליאל-טרומן -משרד העבודה והרווחה
סנ"צ נורית זיו -רמ"ד נפגעי עבירות, משרד לביטחון פנים
רונית לב ארי -יו"ר הרשות לקידום מעמד האישה
איילת לזרוב -עובדת סוציאלית, מסל"ן (מרכז סיוע לנשים)
זאב שטיגליץ -יו"ר העמותה המפעילה, "לב אחים", מקלט בני ברק
אביבה ינון -מקלט חיפה-ותיק
רון בן-חיון -נציג העמותה, מקלט לנערות בבאר שבע
לימור זיו -מנהלת המקלט לנערות-באר שבע
רים חאג' -מנהלת מקלט לנערות במצוקב בנצרת
דלית אשורי -מנהלת המקלט לנשים מוכות בחדרה
סחאר דאוד -מנהלת מקלט לנשים מוכות במגזר הערבי
אירית אומנית -מנהלת מקלט לנשים מוכות בחיפה
רחל ביאלר -מנהלת מעון לנשים מוכות בירושלים
רותי בן-עמי -נשיאת בית נועם
רבקה נוימן -מנהלת מקלט ירושלים, ויצ"ו
נורית קאופמן -אחראית על תחום אלימות במשפחה, ויצ"ו
רות עוזרי -מנהלת מקלט תל-אביב, נעמ"ת
הדרה יעקובוביץ' -נעמ"ת
שרה דדון -ארגון בזכות (לקידום הנכים)
חיה בורשטיין -מקלט ראשון לציון, עמותת ל"א
אסתי -"בת מלך".

דנה גורדון

מיטל אמסלם


1.מקלטים לנשים מוכות. 2. הפרטת מקלטים-מעבר למכרזים

שלום, אני פותחת את ישיבת הוועדה. בישיבות הקודמות עלו מספר בעיות הקשורות לתקציב ולאוכלוסיות מיוחדות, ועל כן החלטנו לערוך ישיבה מקצועית בהשתתפות שני הצדדים הקשורים לעניין, נציגי משרד העבודה והרווחה ונציגי המקלטים הכוללים נציגים ממקלטים לנערות במצוקה ונציגים מהוסטל לגברים מוכים. אני מציעה כי כל נציג מקלט יציג את הבעיות המיוחדות שלו. לגבי כל אחד מן המקלטים אני אבקש התייחסות של נציגי משרד העבודה והרווחה. אני אבקש להתייחס לחלוקה לשלושה סוגי מקלטים, גדול, בינוני וקטן, להערכה כללית לגבי צוות המקלטים והקריטריונים לגבי תקצוב. אנו מדברים על 13 מקלטים בסך הכל. 13 המקלטים האלה יכולים לקלוט 140 נשים ו280- ילדים. המקלטים הקיימים מופעלים על ידי עמותות, כאשר משרד העבודה והרווחה משתתף במימונם ומפקח על עבודת המקלטים. אני מבקשת ממשרד העבודה להתייחס גם לגבי תוכנית המכרזים. הייתי מעונינת לדעת היכן דברים עומדים ומה הצפי לגבי תקופת הזמן בה יעברו או לא יעברו למכרזים.

לפנינו מונחים נתונים של התפוסה במקלטים. אנו נראה כי משנת 1999 התפוסה עמדה על 80% בכל מקלט. המחשבה הבלתי מקצועית של מרבה מקלטים מרבה פתרונות, מוכחת כלא נכונה. אנו הקמנו מקלטים חדשים לנערות במצוקה, נשים ערביות, נשים חרדיות, נשים דתיות-לאומיות, הוסטל לגברים מכים, ואנו מעונינים להקים גם מקלט לנשים עם מוגבלויות פיזיות ונשים עם מוגבלויות פסיכיאטריות. אלו נושאים הדורשים איזושהי אכסניה אחרת, או התאמה של אכסניות קיימות. לא ניתן לומר, כי מדינת ישראל צריכה היום לחשוב במושגים של הכפלת מספר המקלטים. היינו אומרים את זה אם היינו במצב בו הייתה תפוסה מלאה וצפיפות בלתי נסבלת. המקלטים הקיימים, פלוס אלו המתוכננים נותנים מענה, בהנחה שכל שאר הגורמים עושים את מלאכתם כמו שצריך. המקלט הוא פתרון חירום. אנו רוצים לחשוב, כי למרות שמספר מקרי האלימות אינו יורד, מספר הפתרונות גדל. המקלט הוא פתרון זמני במצב חירום. הכוונה היא לא לכלוא את האישה ולבודד אותה ואת ילדיה ולהפר את סדרי החיים שלה, אלא לתת לה מקלט בלבד ולא מעון. ההבדל ביניהם הוא שמעון הוא בית, ומקלט זה מקום אשר שוהים בו בשעת חירום בלבד.

על פי הנתונים גם כאשר התפוסה במקלט היא 90% או 100%, המקלט ערוך תמיד לקלוט מצבי חירום נוספים. המצב הזה הוא עדיף ממצב בו יהיה מקלט חירום ריק לגמרי. בזמן הקרוב מתוכננת הקמה של מקלט לנשים ערביות, כאשר המקלט הזה כבר מתוקצב. מתוכננת גם הקמת מקלט לנשים דתיות, אך זה עדיין לא מתוקצב. גם מקלט לנשים רב בעייתיות בשיתוף עם משרד הבריאות עדיין איננו מתוקצב. ישנו דבר נוסף שאינו מתוקצב, והוא שיפור והעמקת הרווחה לילדי הנשים במקלטים בשיתוף שירות לילד ולנוער. העניין הזה שאינו מתוקצב מאוד מפליא אותי, כיוון שאני חושבת כי חלק מהנושאים האלה הם כן מתוקצבים על ידי המדינה.

בחוק התקציב של השנה זה עדיין לא הוכנס, אך את צודקת שישנו תקצוב למקלט נוסף.

מהי התועלת של תכנון ללא תקצוב?

מדובר על עניין טכני בלבד. כיוון שחוק התקציב עדיין לא עבר כאשר כתבנו את החוברת, ועל כן לא היה ניתן לעשות זאת.

אני רוצה לציין כי אנו הפננו מספר שאלות לגבי התקציב של 25 מיליון. התשובה שקיבלתי היתה, בלשון המעטה, מביכה. אני שאלתי מדוע 13% מן התקציב מושקע בדברים שאינם קשורים לאלימות כלפי נשים, וכן מה קורה עם תכנון הקמת ההוסטל לגברים מוכים. קיבלתי תשובה ממשרד ראש הממשלה, ממנכ"ל ראש הממשלה, אך משר העבודה והרווחה לא קיבלתי תשובה. התשובה שהגיעה אלי היתה ממר פוזנר שלא הגיע לישיבות האחרונות, אך כתב לי מכתב שאינו ראוי. אמנם קיבלתי הצהרות רבות מגורמים שונים על אכפתיות גדולה, אך אף תשובה לא היתה פרקטית. אני הפניתי מכתב חוזר למנכ"ל ולראש הממשלה ולשר, וכתבתי כי הוועדה לא מסופקת מהתשובות שהיא קיבלה בעניין, ועל כן אני מבקשת תשובות מדויקות.

בשנת 2001 היו שלושה מקלטים לנערות במצוקה אשר יכלו בו זמנית לקלוט 30 נערות. אחד מהמקלטים הללו ייחודי לנערות מן המגזר הערבי. בסוף שנת 2001 נסגר מקלט "בית רות" שהופעל על ידי ויצ"ו. אני עדיין לא קיבלתי תשובה מניחה את הדעת לגבי הסיכוי לחדש את הפעילות. כעת אנו מדברים על תקצוב רק לשני מקלטים שפועלים, ותקצוב נוסף לשני מקלטים מתוכננים. המקום המיועד הוא עכו, ואני יודעת על מקום מתאים נוסף למקלט נוסף.

בעקבות הדיונים כאן והדיונים במשרד, התנינו כי כל עוד אין פתרון לעניין השני מתחילים לקלוט קודם כל במקום הנוכחי. התחלנו בקליטה.

הובעו דעות מצד העוסקים בדבר כי המקום השני הוא טוב יותר. אני יודעת כי ישנה הצעה כי זה יעבור למקום שהוא יותר מתאים, מדוע לא מתחילים לפעול שם?

המקום אמנם יותר מתאים, אך אין עליו אישורי בנייה ואין גם תקציב עדיין. אני מעדיף להתחיל במקום שיש לו תקצוב.

אתה צודק. מספרי התפוסה במקלטים לנערות במצוקה היא 105 נערות במקלט לנערות ערביות, ו131- נערות בשני המקלטים האחרים, כאשר הזכרנו כי אחד מהם נסגר, ועל כן איני יודעת במדויק מהי התפוסה היום.

ישנם היום רשימות המתנה. ישנן פחות ממתינות למקלטים ויותר לסידורים חוץ-ביתיים ולמסגרות הנעולות.

בפעם הראשונה אני שומעת על הקמת מקלט לנשים חרדיות. אני שמחה מאוד לשמוע כי מקלט כזה מתוקצב. לאיזה מסגרת תקציבית זה נכנס?

היום פועל מקלט אחד לנערות ערביות ומקלט לנערות יהודיות בדרום. ישנו את מקלט "בית רות" אשר נסגר בינתיים, אך התקציב שלו עדיין קיים. אנו כרגע מכינים את הפתיחה שלו, והוא יפעל במהלך השנה הזו. במסגרת המשרד תקצבנו עוד מקלט לנערות מהמגזר החרדי, מפני שמסתבר כי ישנן נערות הנמצאות במצב מאוד קשה.

מה שאתה מציין כעת זה מה שנעשה לעומת רשימת המתנה של מאות נערות ערביות ויהודיות הנמצאות במצוקה ואין להן מסגרת מתאימה שיכולה לקלוט אותן אליה. המצוקה של נערות אלו היא גדולה. במגזר הערבי ישנה בעיה גדולה יותר, כיוון ששם נערות אלו נמצאות בסיכון של חיים. לפי מיטב ידיעתי, ישנן יותר מ-200 נערות ברשימת המתנה למיקלט "צופיה". הנערות האלו כבר לא תהיינה נערות כאשר יימצא להן מקום פנוי במסגרת כלשהי, אלא הן תהיינה נשים אומללות ומוכות. למרות שלכאורה נושא הנערות במצוקה נראה נפרד מהנושא של נשים במצוקה, אני מאחדת את שני הנושאים, ומפעילה את כל הלחץ שאני יכולה לתת, כך שמבחינה תקציבית גם הנושא הזה יתוקצב. מקרה של נערה בת 16 במצוקה, הנמצאת בסיכון גבוה להתדרדרות, לעיתים יותר חשוב ממקרה של אישה במצוקה שניתן להגיש לה יותר אמצעי תמיכה מאשר לאותה נערה. זה היה הרציונל כאשר דנו על התקציב על סך שני מיליון לערך, אשר יוקצה לשני מקלטים נוספים לנערות במצוקה. השנה, שני מקלטים קיימים תוקצבו ב-75% על ידי המשרד.

לא מדובר על המקלטים הקיימים, מדובר על מקלט אחד קיים לנערות ערביות, ומקלט נוסף שהמשרד הקים השנה בשיתוף עם קרן רשי, שהסכימה לממן 50% מן העלות. בנוסף לכך הקמנו עוד מקלט אחד בדרום והתחייבנו לקלוט את המקלט הזה במהלך השנה הבאה. מקלט שלישי מתוקצב הוא מקלט "בית רות" שהוזכר קודם. השנה, יהיו שלושה מקלטים לנערות במצוקה.

מה עם שני המקלטים הנוספים, המופיעים בתקציב, במסגרת 25 מיליון?

במסגרת התקציב של 25 מיליון, מדובר על הקמת מקלט אחד בדרום, מקלט שפתחנו אותו מהתקציב של 12.5 מיליון. אנו מדברים על מקלט נוסף, דירה ל6- נערות מהמגזר החרדי. אני לא מבין על מה כל המהומה.

אין שום מהומה. אני מברכת על הקמת המקלט הזה, אך ציינתי כי זו הפעם הראשונה שאני שומעת על המקלט הזה.

כיוון שהמקלטים מלאים, וכיוון שעל פי חוות הדעת המקצועית שקבלנו מתוך השירות היה מקום לעשות אפיון מיוחד לקבוצת נערות הזקוקות לטיפול ייחודי, היתה מחשבה כי ישנו טעם בהקמת הדירה שתיוחד לנערות מהמגזר החרדי. בנושא של נערות במצוקה, אנו עומדים בכל ההתחייבויות שהתחייבנו עליהן כאן בוועדה.

השאלה של טיפול בנערות חרדיות עלתה בישיבה האחרונה של הוועדה, בעקבותיה אני הגשתי לכם שאלה בקשר לפרסום שהיה לגבי המקלט בבני ברק.

מנהל המקלט נמצא כאן כדי להבהיר את הדברים.

ישנה בעיה מיוחדת עם מגזרים ייחודים. אנו הצלחנו למצוא פתרונות לנערות במצוקה במגזר הערבי. גם במגזר החרדי ישנה בעיה. הכוונה להחזיר נערות במצוקה למשפחותיהן, צריכה להיבדק בידי גורם אובייקטיבי חיצוני.

הגורם האובייקטיבי החיצוני הוא השירות לנשים ונערות במשרד העבודה והרווחה, שבדק את הנושא הזה, ועל פי המלצתו הוקם המקלט. אני רוצה לבטל כל מחשבה הקובעת כי מישהו לחץ עלינו להקים את המקלט הזה. המנהלת לשירות לנשים ולנערות פנתה אלי בבקשה לפתוח את המקלט הזה, בגלל ייחודיות הטיפול במגזר הספציפי הזה. אנחנו צריכים להיזהר בכל דיון כזה, שלא לכרות את הענף שעליו אנו יושבים. לגבי בני נוער בעיקר החלטנו כי צריך להקים את המערכות עם המאפיינים המאוד מיוחדים להם, כך שגם המשפחות תוכלנה להתחבר לעניין. אני אמרתי לחבריי במשרד, כי אם מישהו יטען כי לא צריך להקים מקלט ייחודי למגזר הערבי, אז לא צריך גם להקים מקלט ייחודי למגזר החרדי.

כאשר ישבנו עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לדיון על מה צריך לפרסם במכרזים, הוא טען כי כאשר אנו מדברים על אוכלוסיות מיוחדות כמו חרדים ובני מיעוטים, צריך להכניס למכרזים גם את האפיונים המיוחדים להן.

העניין הוא לא הבדל השפה או שמירת הכשרות, אלא הגורמים אשר הביאו את הנערה לעזוב את הבית. זהו עניין טיפולי-מקצועי שאין בסופו פתרון אחד הקובע כי יש להחזיר את כולן לביתן. הבעיה של נערה מהמגזר הערבי או החרדי, אשר יש עליה כבר סטיגמה קיימת, כי היא אינה מתאימה למסגרת החזקה, המסורתית הכפויה עליה, לא תיפתר על ידי החזרתה לביתה.

האם מישהו כופר פה בעובדה כי חלק מהנערות הנמצאות במקלטים חוזרות חזרה לביתן. אני אמרתי כי המקלט הזה באפיוניו המיוחדים צריך להיות לאוכלוסיות שצריכות להיות שם. אף אחד לא אמר כי נערות חרדיות או נערות ערביות אינן מתקבלות למקלטים אחרים כאשר אין מקום במקלטים הייחודיים לאוכלוסייה שלהן. אף אחד לא עושה את ההבחנה הזו.

אתה אמרת כי המטרה הא להחזיר את הנערות האלה לביתן.

אני אמרתי כי אנו מתכננים להקים מקלט קטן שיאכלס שבע נערות בעלות אפיונים מיוחדים, שעל פי חוות הדעת המקצועית של השירות היה מקום להקים מקלט עם מאפיינים מיוחדים אלו. אני אומר, כי למערכות כאלה צריך לעיתים לחבר גם את המשפחות והקהילה כדי לעשות עבודה נכונה. חלק מהנערות מהאוכלוסייה הערבית והדתית מתקבלות במקלטים הכלליים.

יש כאן ויכוח על סדר העדיפויות. אנו מדברים על מצוקות קשות ומצוקות פחות קשות ועל פתרונות שאינם מקלטיים. בוועדה הזו אנו פועלים רבות לקידום נושאים רבים כמו, להעלות את התקצוב של המקלטים ל-100%, פתיחת מקלט לנשים חרדיות, וכן פתיחת מקלטים נוספים לנערות. אנו שומעים כי "בית רות" נסגר.

הוא נסגר טכנית, אך התקציב שלו עדיין קיים.

אני עוסקת בבני אדם. ברור שבמדינת ישראל לא ניתן לשלוח כל אחד לכל מקום, אך ברור כי כאשר ישנה נערה במצוקה קשה, נמצא לה מקום גם במקלטים לנשים במגזרים מיוחדים. אתם מודיעים לי כי ישנה מצוקה, ואני מאמינה כי היא קיימת. אנו נדבר בנפרד מדוע היא לא נפתרת. המערכת בעבר לא הודתה כלל כי המצוקה הזו קיימת בכלל.

הקמת מקלט היא דרך להודות בבעיה קיימת.

אני מברכת על כך, אך כאשר ישנן 400-200 נערות במצוקת רחוב קשה, וישנו תקציב מוגבל, אני שואלת כיצד לפתור את הבעיה.

אני אומר כי לפי הדעה המקצועית במשרד יש צורך במספר מקומות במקלטים. הדעה המקצועית הזו קבעה כי מתוך מספר המקומות האלה, צריך לפלח מספר מקומות לנערות מהמגזר הערבי ומספר מקומות לנערות מהמגזר החרדי. יעל, אם את מבקשת הסבר לפעולה הזו, אני מתחייב להעביר הסבר בכתב. אם השאלה כאן היא מדוע משרד העבודה והרווחה קבע סדר עדיפויות כזה, אני מוכן לשבת איתך בנפרד ולענות לך על כך. אני לא מרגיש כי אני צריך לשבת כאן היום ולהתנצל.

אתה לא צריך להתנצל, אך כולנו מודעים למכסה המצוקתית של נערות שלא מולאה בשום צורה.

הפעולה שבצענו, היא חלק מהטיפול במצוקה של נערות. היום ישנה מחשבה על אותן 200 נערות שממתינות ל"צופיה". אנו חושבים על פתרון מקצועי, ואם ראש הממשלה יעמוד בהתחייבותו ונקבל את המכסה לנערות במצוקה, תהיינה ב"צופיה" עוד 100 נערות נוספות. עדיין תשארנה 100 נערות נוספות הנמצאות בהמתנה. עבורן אנו חושבים על פתרון קהילתי כמו מקלט שייתן התייחסות לקבוצת הנערות האלה. השאלה של נערות במצוקה קשה, צריכה לקבל תשובה מערכתית יותר רחבה, היא לא נמצאת בהכרח בתוך המערכת שהכרנו עד היום. אני מוכן לקיים דיון מסודר בעניין הזה.

מי אחראי במשרדכם על הנושא הזה?

אני.

מה התפקיד של פוזנר?

פוזנר לא קשור לנושא של נערות במצוקה. אני מציע לא לזלזל בו. הוא ממונה על שירותים אישיים-חברתיים. האגף שאני עומד בראשו מטפל באוכלוסיות הקצה, הכוללות נערות ונשים במצוקה. פוזנר אחראי על אוכלוסיות יותר אוניברסליות הנמצאות בטיפולן של הלשכות.

אני לא מזלזלת בו. האם הנושא של גברים מכים לא נחשב נושא הקשור לאוכלוסיית קצה?

הוחלט כי הנושא הזה יהיה באחריותו של פוזנר.

אני לא מנסה להתערב בענייני המשרד, אך כאשר אני כותבת מכתב מפורט לשר, ואני מקבלת תשובה מפורטת ממר פוזנר, אני מניחה כי הוא עונה בשם השר.

מר פוזנר הוא מנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים, הכולל את השירות לילד ולנוער המטפל במסגרת חוק פקידי הסעד וחוק הנוער. יש שירות נוסף של רווחת הפרט והמשפחה המטפל בנושא אלכוהול, אלימות במשפחה והמרכיבים לטיפול באלימות.

בתוך אלימות במשפחה נכנס גם הנושא של אלימות כלפי נשים.

כן.

כל מי שנמצא כאן עובד מולכם במקצועיות תוך שיתוף פעולה, אך נמצא בבלבול גדול. אני מתכתבת מול מר פוזנר ומקבלת ממנו תשובות בשם השר, וכעת אתם אומרים לי כי זה לא שייך לכם.

פוזנר ענה לך בשמו את התשובות שהוא מופקד עליהן והוא אחראי עליהן.

חלק מהבעיה היא כי שני אגפים שונים במשרד מטפלים באותו נושא. עשו איזשהו פילוח שהוא מקשה על כולנו את העבודה. המרכזים למניעת אלימות המטפלים בנשים המוכות ובגברים המכים נמצאים באגף אחד במשרד העבודה והרווחה. המקלטים נמצאים באגף שני. נושא הילדים מטופל באגף נוער. אולי הגיע הזמן לשבת ביחד ולראות איך העוגה מתחלקת בתוך המשרד עצמו, והאם זה מועיל או מזיק לאוכלוסיות עליהן אנו מדברים.

אף אחד במשרד העבודה והרווחה לא מעוניין לקיום דיון כזה. הם טוענים כי זה לא ענייננו.

מבחינת העבודה שלנו אין בלבול.

אבל הקליינטים מבולבלים.

הקליינטים לא מבולבלים, הם יודעים בדיוק איזה אגף מטפל בנשים מוכות.

אין בעיות בתפקוד, אלא בדרך קבלת ההחלטות וחלוקת התקציבים. הנושא הזה ניתן לברור, אך בדרך כלל הגורמים הממשלתיים לא שמחים לדון בכך. לא מתייעצים איתי גם כאשר מחליפים בכל שבועיים מנכ"ל, דבר המערער לנו מערכות שלמות. אנו נעבור כעת לדיווחים. נתחיל מ"אלמנר".

מדוע שלא נתחיל בדיון על הפרטת המקלטים?

דנו בנושא וביקשנו ממשרד האוצר דחייה לשנה. קיבלנו דחייה לשנה. שמענו חוות דעת וניסינו לקבל הערכה של זמן. המצב כפי שהוא נמצא היום ידווח לנו על ידי מנחם. ישנה בעיה בנושא חקיקה שלא הצלחנו לאכוף אותה.

המקלט שלנו יכול לקלוט עד 12 נערות ערביות. אנחנו מתוקצבים על ידי משרד העבודה והרווחה ב75%- בלבד על פי קריטריונים. אם ישנה תפוסה מלאה במקלט, אנו מקבלים את התקציב בהתאם. יש לנו בעיה עם כוח אדם ועם שכר דירה, הוצאות שהן קבועות ואינן משתנות בהתאם לגודל הקבוצה. אם אנו לפי הוועדה מקבלים את תקציב לפי 7 בנות מתוך 12, אז אנו בקושי מצליחים לשלם שכר דירה. אני חושבת כי ישנו צורך לשנות את השיטה הזו, ולחשב על סל קבוע שיינתן לנו באופן קבוע ללא דחיות, כך שניתן יהיה לתת את המענה האיכותי ואת השירות האיכותי לנערות.

אנו מתמודדים עם מצבים מאוד קשים. בזמן שביתת המשרד, לא היה לנו כסף לקנות אפילו תרופות לבנות ולשלם לטיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטריים. המצב קשור גם בעמותה וגם במשרד העבודה והרווחה שצריכים לקיים ביניהם קשר טוב, כדי שהנערות לא יסבלו. אני ציינתי כי צריך להיות פיקוח על תשלום 75% תקצוב של המשרד בזמן, וכן על 25% תקצוב של העמותה בזמן. ישנם צוותים שלמים אשר עובדים קשה מאוד ולא מקבלים משכורת בזמן. על מנת שצוותים אלו יתנו את השירות המקצועי הטוב, צריך לשלם להם את משכורתם בזמן. אני גם כן מהאנשים שלא מקבלים משכורת בזמן.

מנחם, האם השדרוג של תקצוב 100% מהוצאות המקלטים עדיין לא חל?

לפי בקשתך בדקנו את העניין הזה. קבענו כי לא יכול להיות מצב בו מקלטי נשים יתוקצבו ב-100% ומקלטי נערות לא. היתה החלטה במשרד כי אנו עוברים לתקצוב מקלטי הנערות ב-100%, אך היתה בעיה יחידה עם המקלט לנערות בנצרת, כיוון שהמקלט הזה עבר מכרז בשנה האחרונה, ואני הודעתי למנכ"לית העמותה כי לא ניתן לתת לה את הכסף מבלי לתת מחדש למכרז.

זה נראה לי הליך בירוקרטי מדי. הם היחידים שעברו מכרז, אז מדוע לשלוח אותם למכרז נוסף?

גופים אחרים לא רצו לגשת או ניגשו ולא נכנסו לתוך ההליך הזה, כיוון שהם טענו כי הם לא מוכנים לעמוד בעובדה שהם יצטרכו להוסיף את התקצוב של 25%. לא ניתן לצאת למכרז ולומר כי מי שזוכה הוא זה שיתן 75% ואחר כך לומר עכשיו אני מוסיף את ה-25%, זה לא עובד כך.

יש כאן הגיון ברור. אדם ניגש למכרז וזוכה על סמך ההבטחה שלו להשקיע 25%. מישהו אחר לא ניגש למכרז, כיוון שאין לו את ה-25%. אנו הצלחנו להשיג שהממשלה תיתן את ה-25% הנוספים לתקצוב המקלט. אני לא יכולה להעמיד בצורה בלתי שווה את אלה אשר לא ניגשו למכרז כי לא היו להם את ה-25%. אם לא הייתם ניגשים למכרז והייתם עכשיו ניגשים למכרזים אז הייתם מקבלים ישר 100% תקצוב, וגם אז אני מאמינה שהייתם מנצחים. העובדה שאתם זכיתם במכרז היא בגלל כל מיני קריטריונים, לא בגלל שהייתם עשירים.

יש שיקולים שונים לעמותה שאנו לא יכולים לייצג אותם כרגע.

עניין המשכורות ועניין המימון של 75% לפי תפוסה ברור. אלה עניינים שאתם צריכים להסדיר עם משרד העבודה והרווחה. אתם צריכים להסביר להם את העניין של ההוצאות הקבועות שאינן קשורות בתפוסה של הנערות במקלט.

הדברים האלו כלולים בתנאי המכרז.

רים, במקרה הספציפי שלכם מדובר על הסדר ביניים לגבי המשכורות ולגבי הוצאות הקבע. העמותה שלכם צריכה להודיע כי היא מוכנה לפתיחת מכרז חדש בכדי לקבל תקצוב של 100%. כיוון שעברתם כבר מכרז, הנתונים שלכם ברורים, אך אם אתם דורשים תנאים חדשים זה דורש מכרז חדש. הבחירה בידכם, לא מחייבים אתכם ללכת למכרז נוסף, אך מאפשרים לכם ללכת למכרז כדי לקבל את התוספת, או להישאר בתנאים הקיימים ולהסדיר את עניין התשלומים בזמן.

אני מנהלת מקלט לנשים ערביות מוכות כבר תשע שנים. כידוע לכולם, זהו המקלט היחידי בארץ לנשים ערביות. אני יודעת כי על הפרק מתוכננת פתיחה של מקלט נוסף לנשים ערביות מאזור המרכז.

המכרז למקלט הזה כבר פורסם בשנה שעברה, אך אף אחד לא ניגש אליו. התקציב עומד לרשות העניין.

התפוסה של המקלט בדרך כלל היא תפוסה מלאה של 11 נשים עם ילדיהן. מספר המקומות הקיימים לילדים הוא 15, כאשר ברור לכולנו כי לנשים ערביות בדרך כלל יש הרבה ילדים. בשנתיים האחרונות עדיין לא נתקלנו בבעיה של חוסר מקום לילדים, אך זה יכול לקרות. מאז שהמקלט הוקם אנו מתוקצבים ב100%- ממשרד העבודה והרווחה. בשנתיים האחרונות אנו מקבלים תקציב לפי מספר הנשים השוהות במקלט. עד עכשיו אני לא התלוננתי על בעיה תקציבית וזאת כיוון שהעלויות שלנו מבחינת שכר דירה ותשלומי משכורות, יותר נמוכות. למרות זאת הרבה פעמים לא מתאפשר לנו לעשות מעבר ממה שמאפשר לנו סל השירותים ממשרד העבודה והרווחה. לאורך שנים המקלט שלי לא נהנה מתרומות שיכולות לסגור פערים שהצבעתי עליהם במהלך השנים. אנו מסתמכים ב100%- על תקצוב משרד העבודה הרווחה.

כלומר, אתם מתוקצבים ב100%- על ידי משרד העבודה והרווחה.

אנו מתוקצבים ב100%-, כיוון שאנו בתפוסה כמעט מלאה. אני רוצה להעלות את הנושא של דירת המעבר. יש לנו דירת מעבר הקיימת כבר שבע שנים, אליה אנו מפנות נשים אשר אמורות לצאת לחיים עצמאיים. אני דיברתי על הנושא בפורום מנהלות מקלטים, פניתי גם לעדה בנושא, ואמרתי כי עד היום אין החלטה במשרד על כך שיהיה תקציב לדירת מעבר. אני יודעת כי יש החלטה לפתוח עוד דירות מעבר ולתקצב אותן, אך כרגע לנו אין תקציב לדירת מעבר ואנו צריכים לקחת מתקציב המקלט לשם כך. למרות שנקודת המוצא היא שהאישה בדירת מעבר היא אישה עצמאית מתפקדת, כולנו יודעות שאישה היוצאת מהחממה של המקלט צריכה התייחסות מיוחדת וליווי מקצועי מיוחד הדורש תקציב נפרד. יש בידי הצעה מפורטת לגבי הצרכים לדירת מעבר. אני שלחתי את ההצעה הזו בעבר לעדה, והייתי שמחה מאוד אם תינתן להצעה הזו תשומת לב מיוחדת גם במסגרת הוועדה.

עדה, האם מכלל דירות המעבר המתוכננות ישנה דירה באזור בו פועל המקלט שמנהלת סחאר?

אנחנו מתכוונים לערוך דיון מעמיק בנושא של דירות המעבר. אנו חושבים כי צריך לשנות את המבנה שהיה קיים עד כה. עד עכשיו עמותה אשר פתחה דירת מעבר הפעילה אותה כמו סחאר מספרת. קבענו כבר סל שירותים לדירת המעבר. אנחנו בשלבי תכנון העניין.

האם ישנן דירות מעבר המיועדות לנשים ערביות?

בוודאי. ישנה כבר דירת מעבר אחת שאנו מתקצבים את שכר הדירה שלה.

האם ישנה תוספת של דירה נוספת באזור הצפון? האם יש כבר ייעוד גיאוגרפי לאותן דירות?

לתקציב שקבלנו בשנה שעברה ישנו ייעוד גיאוגרפי, אך לתקציב החדש עדיין אין. התכנון הוא לתקצב את הדירות שהוקמו כבר על ידי עמותות שאין להן את התקציב המלא לתחזוק הדירה.

אבל לא כל המקלטים מופעלים על ידי עמותות.

היום כל המקלטים שייכים לעמותות.

אני לא חושבת שנחוצה עוד דירת מעבר לנשים שאני מוציאה מן המקלט. דירת המעבר שלנו מספקת את המענה מבחינת מיקומו, כיוון שהדירה מיועדת לשתי משפחות, ובדרך כלל אין במקלט שלי כל כך הרבה נשים המוכנות לחיים עצמאיים בדירת מעבר. אני לא באתי בטענות כלפי משרד העבודה והרווחה, אלא טענתי כי צריך לחשוב כיצד להפעיל את הפרויקט של דירת המעבר כפרוייקט בפני עצמו. אני מדברת על ההתייחסות האידיאולוגית ועל צורת התקצוב.

העמותה שלנו מפעילה פרוייקטים ולא מקבלת את הכסף בזמן. אנו נפגעים באופן עקיף מבחינת משכורות ומבחינת הוצאות שותפות. הדבר הזה בעל השלכות שליליות על הצוות ועל הנשים במקלט. בתקופת השביתה אנו סבלנו מכך מאוד.

המצב של עמותה משותפת יישאר בכל מקרה, גם אם תחליטו להשתתף במכרז נוסף. אני רוצה לציין כי התוצאות של המקלטים בעיקר במגזר הערבי הן ממש מרשימות. אני רואה כי 23% חוזרות אל בן זוגן 33% חוזרות לביתן, 14% יוצאות לדיור עצמאי. הדיווח מוסר כי מספר הנשים החוזרות למקלט הוא זניח, שלא כמו במקלטים אחרים בהם אנו רואים הרבה פעמים חזרה של נשים אל המקלט בו הן שהו. אני מברכת אתכן. הנתונים האלו מעידים על הישג מקצועי וטיפולי הראוי לשבח. אנו עוברים לדיווח מהמקלט של "נשים למען נשים".

אנחנו בנובמבר חוגגים 25 שנה. כיוון שהמקלט שלנו ותיק הוא מרושת היטב בקהילה. מערך המתנדבים שישנו במקלט הוא רחב. מערך גיוס התרומות קיים ומבוסס. גם היום כאשר ישנו שדרוג של 100% וישנן אמהות בית 24 שעות ביממה, עדיין אנחנו צריכים לגייס כסף נוסף. התקציב שלנו בשנה עומד על שני מיליון שקל. אם המשרד באופן ריאלי ממן עכשיו 75% מהתקציב, 25% מגויס בגיוס עצמאי המוכיח עצמו ונותן מענים למשהו שמשרד הרווחה לא נותן לו מענים, אחד מהם הוא הנושא של הילדים. השירותים שאנו מעניקים לילדים הם מעבר למה שנותן משרד העבודה והרווחה. השנה אנו משתפים פעולה עם מקלט חירום בחיפה בנושא של התארגנות וקידום בתעסוקה, כאשר הכל ממומן רק מגיוס כספים עצמאי ומתרומות.

למקלט שלנו יש ייחודיות נוספת והיא קליטת הנשים הערביות. בשנת 2001 נשים ערביות הוו 20% מהנשים במקלטים, כאשר נשים העולות מברית המועצות הוו רק 30% מכלל הנשים. בשנת 2000 הנשים הערביות הוו 27% מכלל הנשים, כאשר העולות מברית המועצות הוו 18% מכלל הנשים.

אני רוצה לציין לשבח את הרעיון של קידום בתעסוקה המשותף לשני המקלטים. המקלטים האלה מקדישים הרבה מחשבה לשלב בו האישה יוצאת מהמקלט. חייבים לנצל את זמן השהות במקלט לא רק לריפוי בעיסוק, רפלקסולוגיה ורייקי, אלא גם לקורסים מקצועיים. המקלט נוקט בפעולות רבות כדי לקדם נושא זה כמו: קורס מחשבים, סדנאות לחיפוש עבודה, שירות הייעוץ והמידע של שירות התעסוקה, רכזת מיוחדת להכשרות מקצועיות, השלמת השכלה, סיוע בהשמה לעבודה וכו'. החשיבות של העבודה הזו היא עצומה. המקלט בחיפה בשיתוף עם מקלט החירום מהווים מודל בנושא הזה, ובנושאים רבים אחרים.

אני חושבת, כי איגום המשאבים בין שני המקלטים בחיפה הוא לטובת שני המקלטים. אנו עובדים הרבה ביחד, כאשר אנו מאחדים כמה קבוצות קטנות לקבוצה אחת גדולה. גם את דירת המעבר אנו מתכננים להפעיל יחד. היינו צריכים לעבור מחסומים רבים כדי לעבוד ביחד.

איזה שירותים אתם מקבלים מהעירייה? איזו עזרה אתם מקבלים מבחינת הטיפול בילדים?

ישנם שני בתי ספר מסוימים המתמודדים עם זה שילדים נכנסים ויוצאים.

לנו ישנה גם הסעה אשר לוקחת את הילדים לבתי הספר היהודיים והערביים.

אנו מקבלים גם מימון של 70% מעלות הקייטנה, כאשר שאר המימון הוא של המקלט.

אני רוצה להדגיש, כי הצוות שלנו הוא צוות ערבי-יהודי, דבר אשר עוזר בקליטת הנשים הערביות. במקלט שלנו יש יותר נשים ערביות מאשר בכל מקלט מעורב אחר. אני הייתי ממליצה כי לפחות עוד שני מקלטים מעורבים יעסיקו עובדת סוציאלית ערבייה. אני חושבת שזה יכול לפתור הרבה בעיות.

זה תלוי במיקום הגיאוגרפי. אם נמצאים בעיר מעורבת, ילד ערבי יכול ללכת לגן ערבי או לבית ספר ערבי. הבעיה, היא עם מקלטים אחרים אשר קולטים בשעת הצורך נשים ערביות עם ילדים. אנחנו נעבור לדיווח על מקלטי ויצ"ו.

אנחנו מדברים על החריגה בין סל השירותים על פי משרד העבודה והרווחה, ובין סל השירותים הנדרש להפעלת המקלט בפועל. מקלט ויצ"ו אשדוד עבר לאמהות בית השוהות במקלט 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

אני רואה כי בשנת 2001 התפוסה היתה 81%. האם ישנן תקופות של עלייה וירידה בתפוסה?

בוודאי. בירושלים ישנה תפוסה מלאה כעת.

ישנם דגמים שונים לדירות מעבר, שפיתחו עמותות שונות. חלק בצורה של פרוייקטים עם דירות ממומנות הכוללות צוות גדול מאוד, וצורה אחרת, כפי שפועלים המקלטים שלנו, היא לאפשר לאישה להמשיך לקבל טיפול במסגרת המקלט, אך היא שוכרת באופן עצמאי את הדירה ופועלת באופן עצמאי. אני חושבת כי היה עוזר לנו מאוד אם השירות שלנו היה בונה צורות תקצוב שונות לפתרונות השונים שהעמותות מצאו, ולא רק בצורה של דירת מעבר, כדי לתת מענה לנשים במקלטים ולהקל יותר על העמותות.

הרבה מאוד מהנשים הפונות אלי ונמצאות ברשימת המתנה, משנות את דעתן ומבקשות מקלט אחר בגלל המצב הביטחוני, כאשר אני מודיעה להן כי הן יכולות להתקבל. לגורם הזה יש קשר לאחוזי התפוסה אצלנו שירדו ב20%- בשלוש השנים האחרונות.

זה ברור כי אישה מבוהלת תגיב כך. לא ניתן לשפוט אותן. האם היו אצלכן גם נשים ערביות? הירידה היא גם במספר הנשים הערביות?

היו לנו נשים ערביות. אצל נשים ערביות אנו לא מרגישים את הירידה הזו. האישה האחרונה שהייתה אצלנו במקלט היתה במקור מעזה. היא למדה להתלבש אחרת, כדי שבמחסומים השונים יתנו לה לעבור ולא יציקו לה.

האם אתם מקבלים סיוע מפר"ח ומשירות לאומי?

כן.

האם ישנם עוד מקלטים המקבלים סיוע כזה?

אנחנו מקבלים את הסיוע הזה בשיתוף פעולה של עיריית תל-אביב, אשר מממנת לנו 75% מהעלות. גם הסיוע מבנות שירות לאומי מוסדר על ידי העירייה.

אנו משלמים עבור השירות הלאומי.

זה לא שייך למכסה שמעביר משרד החינוך לעיריות. אם כך, מדוע זה עדיף על עובדים אחרים?

זהו כוח עבודה זול יחסית. הן מבצעות 8 שעות עבודה ביום כולל חופשות.

זה עולה לנו 600 שקלים בחודש. פר"ח זוהי התנדבות ושיתוף פעולה של האוניברסיטאות. זה לא עולה לנו כסף וזהו משאב אדיר.

אנו עוברים לנציגי עמותת ל"א.

אני מנהלת מקלט ראשון לציון. התפוסה בשלושת המקלטים שלנו כמעט מלאה ב100%- כל השנה, כבר תקופה ארוכה. יש אלינו הרבה פניות ללא מענה. בשבוע הבא נפתחת דירת המעבר. אנו נעביר שתי נשים מהמקלט שלנו לדירת המעבר. אני רוצה לציין, כי הקמת דירת המעבר לוותה בקשיים רבים. השכנים פנו לראש העיר וסרבו לדור בשכנות לדירת המעבר.

מקלט ראשון לציון הוא המבנה היחידי הנתרם על ידי הרשות. אנחנו 6 שנים נמצאים באותו מבנה, ואנו זוכים לעזרה אדירה מהרשות בכל הנושאים הקשורים למקלט. אנחנו כבר שנה וחצי מעסיקים צוות שפועל 24 שעות ביממה, כאשר שתי אמהות בית שלנו הן בוגרות המקלט שלנו.

אני מנהלת את מקלט חדרה. אנחנו בדרך כלל בתפוסה מלאה. כאשר אנו לא בתפוסה מלאה, זה בגלל ריבוי מיטות התינוק שלנו. בחדר בו שוהות שתי נשים יש גם מיטה או שתי מיטות תינוק. למרות שגם המצב הביטחוני בעיר שלנו זהה כמעט למצב בירושלים, אנו בתפוסה מלאה.

מהי כמות הנשים מחבר העמים השוהות בשלושת המקלטים של העמותה?

במקלט חדרה, מתוך 6 נשים השוהות במקלט כרגע, 3 נשים הן מחבר העמים. זהו מצב נורמלי אצלנו במקלט. ישנם מקרים בהם ניתן למצוא 4 נשים מחבר העמים מתוך 7 נשים.

הנשים האלו מגיעות עם ילדים?

כן. כרגע במקלט שלי ישנן 3 נשים מחבר העמים, שתי נשים מחדרה ואחת ישראלית ותיקה.

אנו עוברים לדיווחים ממקלט מרכז גליקמן.

התפוסה במקלט שלנו היא מלאה. יש אצלינו 11 נשים עם 19 ילדים. המקלט שלנו יכול להכיל עד 30 נפשות. במצב נתון רגיל בדרך כלל שליש מהנשים השוהות במקלט הן דוברות רוסית. בשנה וחצי האחרונות, ישנו חידוש במקלט שלנו, אנו מעסיקים עובדת סוציאלית דוברת השפה הרוסית, דבר העוזר לנו לקלוט נשים הדוברות את השפה הרוסית. נכון להיום יש לנו שתי נשים דוברות רוסית שאחת מהן נמצאת רק חצי שנה בארץ והשנייה נמצאת פחות משנה בארץ.

אני חייבת לציין את שיתוף הפעולה האינטנסיבי שיש לנו עם עיריית תל-אביב. עיריית תל-אביב מממנת 75% מעלותן של בנות שירות לאומי, כאשר עלות כל בת שירות לאומי היא מעל 2,000 שקל. נעמ"ת משלמת רק 500 שקלים עבור כל בת שירות לאומי. בנות השירות הלאומי עוזרות לנו מאוד בטיפול בילדים. בנוסף לבנות שירות הלאומי אנו זוכים לעזרה ללא תשלום מפרוייקט פר"ח. אנו נעזרים גם מאוד במתנדבים.

בשנה האחרונה עיריית תל-אביב דאגה לתוספת משרדים וחדרי טיפול לעובדות, פעולה שהתבצעה על ידי קרן תל-אביב לפיתוח. בנוסף אנו מתעתדים לבנות בשנה הקרובה גן ילדים חדש ויפה. קרן לפיתוח תל-אביב מתכננת עבורנו מבנה חדש, גדול שיענה על כל הצרכים של הילדים, כולל מועדונית.

בבדיקה שערכנו, גילינו כי בשנת 2000-2001, 70% מהנשים השוהות במקלט יוצאות לחיים עצמאיים. 50% מהן גרות בסביבת המקלט. אותן נשים הופכות בעצם להיות מטופלות של המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, שפועל תחת אותה קורת גג של מרכז גליקמן.

נעמ"ת מתכננת להפעיל בקרוב דירת מעבר בשיתוף עם עיריית תל-אביב. כידוע לי מעיריית תל-אביב, לא קיבלנו תקצוב לשנה הנוכחית לדירת המעבר, כך שעיריית תל-אביב ונעמ"ת נושאות בעול דירת המעבר.

אנו נערוך דיון נפרד בנושא של דירות המעבר, ונקבל דיווח על מספר דירות המעבר שמומנו בשנה שעברה, וכן דיווח על הדירות שנוספו לתקציב של השנה. אנו נדון גם על דירות חמות ודירות מעבר לנערות.

אני רוצה גם לציין כי עורכת הדין שלנו נמצאת פיזית במקום עצמו והיא אחראית על כל מה שקשור לייעוץ משפטי וליווי הנשים.

הפגישה כאן היום היא גם פגישה לימודית. לא כל מקלט עושה את אותן הפעולות. הנושאים שהועלו פה, כמו הנושא של העזרה היכולה להינתן בחינם מפר"ח, הם נושאים שחשוב מאוד לדעת אותם. אני בטוחה שסטודנטים ישמחו להיות שותפים לפעילות הנעשית במקלטים, כיוון שהם מקבלים מלגה מאוד גבוהה עבור זה.

יש תוכנית נוספת הנקראת "אתגר", שגם דרכה ניתן לקבל סיוע על ידי סטודנטים.

אני יודעת על סטודנטים רבים המעונינים לפעול במסגרת הזו. פונים אלי סטודנטים ושואלים האם יש מקומות פנויים בהם ניתן לפעול בתחום הזה.

אני רוצה לציין, כי שיתוף הפעולה עם פרוייקט פר"ח היה כל כך טוב השנה, עד שהצלחנו להשיג השנה סטודנטים אשר ילוו יוצאות מקלט הגרות באזור. זהו דבר מאוד קשה, שלא נמצא בתחום המנדט שלהם.

בנתונים אשר העברתם לנו, ישנם נתונים הנוגעים לנשים נוצריות. למי הכוונה?

הכוונה היא לערביות נוצריות, או נוצריות לא יהודיות מחבר העמים.

האם הכוונה היא לנשים לא יהודיות, או לנשים נוצריות הזקוקות לשירותי דת נוצריים?

הכוונה היא לנשים שאינן יהודיות.

אם כך מדוע קיימת קטגוריה של נוצריות? מאחר שלא מדובר כאן על נשים הזקוקות לשירותי דת בהתאם לדתם, לא צריך להשתמש בקטגוריה הזו. אנו עוברים לדיווח ממקלט "אישה לאישה".

העניין של תפוסה מלאה היא בעייתית. כרגע יש לנו במקלט 14 נשים ו31- ילדים. כאשר אני אומרת ילדים אני מתכוונת גם לגילאי בית ספר תיכון ושירות לאומי. השבוע ילדי תיכון ששוהים אצלנו השתתפו בטיול שנתי שעלותו היתה 500 שקל לילד. לאחר שיחה עם המנהלת קיבלנו הנחה ושילמנו רק 200 שקל עבור כל ילד. אני רוצה לומר, כי בנושא התקצוב חייב לבוא לידי ביטוי הבדל בין ילד בן שלוש או ארבע, לבין ילדים בגיל חטיבת ביניים ותיכון.

אנחנו מרוצות מאוד מהשיפוץ שנערך במקלט והפך אותו למרווח ומכובד. אנו שמחות מאוד כי אנו יכולות לא לדחות נשים בשל היותן אמהות לילדים רבים, או בשל היותן אמהות לילדים עם צרכים מיוחדים. יש לנו כרגע שישה ילדים עם בעיות מיוחדות. התפוסה המלאה מוכרחה לתת ביטוי גם לקשיים האלה שיש לנו. אני דיברתי על הנושא הזה עם מנחם שהבין היטב את המצוקה. עצם העובדה שמגיעה אלינו משפחה עם ילד חריג או ילד גדול, זה כבר מחייב אותנו לגבי הקליטה הנוספת. אנו לא תמיד במצב אופטימלי המאפשר קליטת 13 נשים עם ילדיהן, כיוון שזה תלוי בגילאי הילדים.

אנו מפעילות 8 דירות מעבר. אנחנו הרבה מאוד שנים רואות את הנושא של שיקום מקצועי ולימוד הנשים כחלק הכרחי וחיוני בעבודה שלנו עם נשים מוכות, כיוון שזה לא מספיק רק לעזור להן במקלט עצמו, הן מוכרחות ליווי גם בהמשך. אנחנו ממשיכות ללוות נשים בין שנתיים לשלוש שנים לאחר עזיבתן. למרות שהשירות הזה הוא מאוד יקר, אנו בכל זאת נותנות אותו כיוון שאנו מודעות לצורך בו. אני רוצה לבקש שינוי בתקצוב. אנו מקבלות ממשרד העבודה והרווחה השתתפות בהוצאות דירות המעבר, אך אותה השתתפות עומדת על אותו סכום כבר כמה שנים, בלי קשר למספר הדירות שאנו מפעילות. השנה אנו נפעיל 10 דירות. אנחנו פתוחות לקלוט נשים בדירות המעבר מכל המקלטים. אנו קוראות לצמצום משאבים. בירושלים אנו מבקשות ששני המקלטים ישתמשו באותו משאב של דירות המעבר.

עורכת הדין שלנו מייצגת בפועל את הנשים בכל הערכאות. אנו צריכות לגייס תרומות בגובה של שליש מהתקציב כדי לתת שירותים נוספים לנשים השוהות במקלטים. התקציב של 100% שאנו מקבלות ממשרד העבודה והרווחה מספיק לנו רק לשני שליש מהפעולות שאנו עושות.

אני רוצה להזכיר גם, כי אנו הקמנו בבית שמש מרכז לאלימות במשפחה ואנו עובדים עם אגף אחר בשיתוף יפה.

אנו נדון בישיבה אחרת על העניין של סיוע משפטי. שנים הנושא הזה נופל בין הכיסאות. הגענו פעם להסכמה עם משרד המשפטים, שלא בוצעה. ההצעה היתה שהם יתנו שמות ספציפיים של מתמחים בנושאים של נשים השוהות במקלטים. הבעיה היתה גיאוגרפית, כאשר האישה עוזבת את המקלט ועוברת למקום אחר והיא זקוקה לסיוע משפטי, אך שם יש לשכה אחרת. נוצרת הפרדה בין הסיוע שהיא מקבלת בזמן שהותה במקלט לבין הייצוג שלא יכול ללוות אותה בעיר מגוריה.

אני רציתי להעיר, כי בפועל לסיוע המשפטי לא משנה היכן נפתח התיק. אישה יכולה לשהות במקלט בתל-אביב ולבחור לפתוח את התיק במרכז סיוע בחיפה, בירושלים או בתל-אביב. למרות זאת עדיין רצוי כי המינוי שהסיוע נותן לעורך דין יהיה במיקום של בית המשפט שאליו מוגשות התביעות.

אלא אם כן באותו מקלט יש עו"ד המייצג את הנשים השוהות בו.

אנו נדון בנושא הזה. הדבר הזה הוא נחוץ. אנו מגזימים בהיקף שניתן לתת בתקופת השהייה במקלט, כיוון שזה בעייתי מבחינת הניידות של זה. ההבחנה בין ייעוץ ובין ייצוג קיימת. ישנם מקלטים הנותנים שירות של ייעוץ, אך אינם יכולים להרשות לעצמם עלות של ייצוג.

בדרך כלל נשים אשר מגיעות למקלטים, מגיעות עם בעיות שהן רחבות וגדולות מבחינה משפטית. אלו בעיות הקשורות לחובות, הוצאה לפועל וכו'.

הלשכות של סיוע משפטי לא מוכנות לעזור בעניין.

לכן אנחנו ביקשנו במסגרת המרכזים לטיפול באלימות עזרה של עורכי דין שיוכלו לעזור לנשים שמטופלות שם, ולנשים שהן יוצאות מקלט.

אנו עוברים לשמוע דיווח ממקלט "לב לאחים".

אנחנו בעמותה שלנו נעזרים מאוד בכל הגורמים במשרד העבודה והרווחה. הדבר הנוסף שנותן לנו כוח הן המנהלות במקלטים. הרבה פעמים נשים השוהות במקלט שלנו חושפות את מקום המקלט בגלל טעויות שונות, ואז אנו נאלצים להעביר אותן למקלטים אחרים. בשלב זה אנו זוכים לשיתוף פעולה גדול ממנהלות המקלטים השונים, ועל כך תודה.

המקלט שלנו כולל בעיקרו אוכלוסייה ייחודית מבחינת הרקע שלה. הנשים המגיעות אלינו הן נשים אשר לא בנו בתים רגילים ורק אחרי כן הגיעו למצבים של אלימות במשפחה, אלא נשים שבהיותן נערות עברו כל מיני מסגרות כמו "צופיה", "מסילה", "בית הנערה", ונפלטו מהן. אלו נשים אשר מתקשות מאוד להתאקלם במסגרות ומתקשות בקבלת מוסכמות. "לב לאחים" בנוסף למקלט עצמו הקים מערך קודם לקליטה במקלט, כדי שנשים לא תיפולנה מהמסגרת. לאחר השלב של הקליטה במקלט אנשים בעמותה עוזרים לאותן נשים במציאת מקום מגורים, ומציאת מסגרות לילדים.

כיצד אתם מגיעים לאותן נשים?

הפנייה באה בדרך כלל מהנשים עצמן, או ממשטרה, צבא, רווחה, שכנים, הורים, מכרים וכו'. אנו פועלים בהתאם לכל פנייה. לעיתים אנו פועלים כדי להוציא את האישה מיד מהמקום שבו היא נמצאת.

כיצד אתם מתמודדים עם המצב הביטחוני הקיים היום?

מתחילת האינטיפאדה הזו אנו נכנסים רק לשטחים שניתן להיכנס אליהם. מי שרוצה לצאת משטחי A, B, C נאלצת להגיע למקום ממנו אנו נוכל לאסוף אותה. היתה אישה מרמאלה אשר רצתה להיקלט אצלנו, ואנו תיאמנו איתנה שתגיע לעטרות ומשם אספנו אותה.

הנתונים שמסרתם מחולקים לשלוש קטגוריות. האם הקטגוריה של נשים מוכות מהמגזר היהודי כוללת נשים כמו שנמצאות בשאר המקלטים?

כאשר אין מקום במקלט של "בת מלך", מפנים אלינו נשים דתיות, כיוון שהצוות שלנו הוא דתי, וכן כל אישה המגיעה דרך לשכות רווחה, כולל נשים ערביות.

אתם נותנים פתרון כאשר אין מקום במקלטים אחרים, לנשים דתיות-חרדיות. כל שאר הנשים הנמצאות אצלכם הן נשים יהודיות מוכות שבן הזוג שלהן הוא ערבי. אני מניחה שישנה רשת להגיע לאותן נשים שבני הזוג שלהן הם ערבים, וזה כולל נשים מהשטחים, נשים הגרות בערים מערביות או בתוך המגזר הערבי.

נשים מכל הארץ נמצאות אצלנו.

כיצד הן יודעות שאתם הכתובת המתאימה להן?

מדי פעם מתפרסמות כתבות, וכן זה עובר מפה לאוזן.

הכתבה שפורסמה לאחרונה היתה מאוד מדאיגה. היא ציינה, כי אתם מחפשים נשים שגרות עם בני זוג ערבים, כדי להפריד ביניהם ולהחזיר אותן למגזר היהודי.

בכתבה נכתבו דברים שקריים לחלוטין. אני לא רוצה להיכנס לפרטים מפני כבוד הנשים המוזכרות שם, אך אם תרצי אני מוכן בארבע עיניים להסביר לך את כל הדברים.

האם אישה מוכה בידי בן זוג ערבי שונה מאישה מוכה בידי בן זוג יהודי?

סוג האוכלוסייה הנקלטת אצלנו שונה מאוכלוסיית נשים אחרת. בנוסף לכך ישנם דברים ייחודים לאוכלוסייה זו, כמו הרצון לחזרה ליהדות. אנחנו מתמחים בהליך המסוים הזה.

מה קורה עם הילדים?

אם זה אפשרי מבחינה חוקית והאישה מעונינת בכך, אנו מחזירים את הילדים ליהדות. יש חוק האומר כי כאשר בן הזוג מתנגד, עד גיל 18 לא ניתן להחזיר את הילד ליהדות. יש נשים שלא התאסלמו, יש נשים שהביאו ילדים לפני שהן התאסלמו ויש נשים שהתאסלמו וילדו את הילדים לאחר ההתאסלמות.

ואז ישנה בעיה, משום שהילדים הם חייבי גיור.

זהו תהליך שנקרא "שיבה ליהדות" ולא גיור. חוקית זה נקרא המרת דת, כיוון שהן נרשמות במשרד הפנים. לאורך השנים יש לנו למעלה מ3,000- מקרים בטיפול. לא כל 3,000 המקרים הם מקרי אלימות, מדובר על מכלול שלם של דברים. יש המבקשות סיוע במקרי אלימות, יש המבקשות סיוע ביציאה מהמקום בו הן נמצאות, יש המבקשות לחזור ליהדות, יש המבקשות סיוע עם ילדים וכו'.

מדוע אתם עוסקים גם בפניות שאינן קשורות כלל לאלימות?

אני עד עכשיו דיברתי על הפעילות של העמותה. הנשים הנקלטות במקלט עונות על הקריטריונים שמציג כל מקלט אחר. אנחנו מטפלים בנשים מוכות, וכן בנשים הנמצאות בסיכון, המטופלות לעיתים גם מחוץ למקלט.

מה לגבי נשים ערביות הנשואות ליהודים, גם בהן אתם מטפלים?

כמה נשים כאלה את מכירה?

יש כאלה נשים, אך השאלה היא האם אגף לשירות נערות הוא האגף שצריך לממן את הפעילות הזו, על חשבון פרוייקטים חיוניים ונחוצים לאוכלוסיית הנשים המוכות.

המקלט ממלא את אותם צרכים שדורשת אוכלוסיית הנשים הנמצאת במקלט שלך.

המקלט שלנו שייך לעמותה שיש לה אידיאולוגיה, ערכים ואמונות, ולפי זה המקלט שלנו עובד. אני לא יודעת אם המקלט של "לב אחים" מנוטרל מהאידיאולוגיה של העמותה.

יש כאן איזשהו הסדר שלא מקובל עלי. המצוד הזה אחרי נשים הנשואות לערבים, כדי להחזיר אותן ליהדות, לא מקובל עלי. לא מחזירים אותן לחיים רגילים, אלא לחיים עם מחויבויות.

זה לא נכון. אני מוכן לתת לך לבחון את המקרה.

הנושא הזה הוא נושא ציבורי, השייך להשקפת עולם. פעולות העמותה לא צריכות להיות שייכות לפעילות במקלט לנשים מוכות. אני מניחה כי גם למקלט יש כיוון אחר, אחרת לא היו שולחים אליו נשים דתיות. אין ספק שכל מקלט הוא בעל אידיאולוגיה מסוימת, אך זה במסגרת עזרה לנשים הנתונות לאלימות ולא יותר. אני חשבתי כי ראוי לשנות את השם "לב לאחים" ל"לב לאחיות".

כאשר יש ילדים וילדות בבית האם את אומרת ילדות?

מדובר על מקלט לנשים מוכות. לא מדובר על מקלט לגברים ולנשים. אנו עוברים לדיווח ממקלט "בת מלך".

המקלט שלנו מיועד לנשים דתיות מכל גווני הקשת הדתית. בדרך כלל המקלט בתפוסה של 100%, אלא אם כן אנו קולטים שתי נשים עם שישה ילדים, אז אנו קולטים אישה אחת פחות כדי שיהיה לנו מספיק מקום. יש לנו בעיה חמורה של מקום. אנו מבקשים כבר הרבה זמן מהמשרד לפתוח מקלט דתי נוסף. בינתיים פתחנו דירת מעבר בסיוע משרד העבודה והרווחה, כדי לאפשר לנשים שלא נמצאות בסכנה ממשית פיזית לשהות שם. אנו גם כן מקבלים סיוע של 100% ממשרד העבודה והרווחה, אך זה מספיק ל80%- מהצרכים שלנו. החינוך לילדים במגזר החרדי עולה הרבה מאוד כסף. כל מיני דברים קטנים הקשורים לדת כמו שמירה על כשרות, עולים גם הם הרבה מאוד כסף.

המקלט שלנו עובד בשיתוף פעולה עם הקהילה, אוניברסיטה, עמותות שונות, כמו העמותה לקידום הקהילה האתיופית העוזרת לנו בתרגום. יש לנו פרוייקטים משותפים עם אוניברסיטת בן גוריון, כמו פר"ח ושח"ק שזהו שירות חברתי- קהילתי לעולים חדשים העוזר לילדים בכל מה שקשור ללימודים. ישנו פרוייקט נוסף של מעורבות חברתית, שעוזר לנו בלימוד הנשים והילדים מחשבים. אנו מקיימים גם פרוייקט הקשור לליווי נשים היוצאות ממקלט. מסל"ן מלווה את הנשים הנמצאות בקהילה כל הזמן, ובנוסף אנו משלבים פרוייקט נוסף שילווה את הנשים על מנת שתוכלנה להיעזר בו. יש לנו קשרים עם הקהילה ברמה של לשכות הרווחה כדי שיהיה שיתוף פעולה ברמה של הטיפול. מסל"ן מגייסת כספים רבים מתרומות, עבור טיפול וציוד נשים שעוזבות את המקלט. אנחנו כרגע נמצאים בשלבי הצטיידות של דירת המעבר. הדירה עתידה לקלוט שתי משפחות.

המקלט לנערות נפתח בסוף אפריל. בהתחלה לא היינו בתפוסה מלאה, אך בחודשיים האחרונים אנו נמצאים בתפוסה מלאה, ובנוסף ישנה רשימת המתנה של שתיים עשרה בנות. היום המקלט מכיל שמונה נערות, אך אנו נערכים לקליטה של שתי נערות נוספות החל מחודש מרץ. שינוי זה מצריך שינויים ארגוניים בתוך המקלט מבחינת כוח אדם. הבעיה היחידה שאנו מתמודדים איתה כעת, היא הבעיה של מחסור במסגרות רצף לנערות במצוקה. הרבה נערות נשארות אלינו, כיוון שאין לאן לשלוח אותן. הרבה פעמים בלית ברירה הן חוזרות הביתה, למרות שאנחנו סבורים שהן זקוקות למסגרות אחרות. יש לנו בעיה נוספת של צפיפות בתוך המקלט, הקושי הוא גדול בנושא הזה.

אני רוצה לציין, כי העמותה תומכת מאוד בפעילות שלנו, עזרה לנו בכל מה שהזדקקנו לו גם בתקופות בהן התפוסה לא היתה מלאה. כמו כן קיבלנו מענה בכל מה שקשור בתגבור כוח אדם.

האם האחוז הגבוה של נערות מחבר העמים מכלל הנשים שנמצאות אצלכם הוא קבוע?

זהו איננו מספר קבוע, אלו דברים שמשתנים.

האם כל הנערות מהדרום?

עד תחילת דצמבר קלטנו נערות רק מהדרום, אך מאז ש"בית רות" נסגר אנו קולטים נערות מכל הארץ.

אנחנו נעבור כעת לדון בנושא ההפרטה, ונשמע הצהרת כוונות של משרד העבודה והרווחה. אנו רושמים את זה לסדר היום שלנו ולידיעתנו להמשך טיפול.

אני קודם אתייחס לדברים שנאמרו עד כה. אנו מקבלים פניות רבות בנושא הזה. הרבה פעמים אנו מסכימים עם הדברים, אך לא תמיד מסתייע בידנו לבצע אותם. חלק לא מבוטל מהדברים עלו כאן היום, אך חלק מהנושאים לא עלו, כמו הנושא של ילדים במקלטים. היום אנו מנסים לבצע מהלך של תקצוב המקלטים באופן שונה ולא על פי המודל של אישה ושני ילדים.

לא הספקנו לדבר על ההוסטל לגברים מכים שהיה על סדר היום, וכן לא דברנו על מרכזי סיוע באופן כללי. אני מקווה כי אנו נדון בנושאים האלו בישיבות הבאות.

בנוגע לנושא המכרזים, אני מזהה חשש גדול מאוד מהמהלך. צריך לומר כי הפעולה הזו היא לא מתוך הבחירה שלנו. ישנו חוק מכרזים. חה"כ יעל דיין התערבה בעניין הזה פעמיים במשך השנתיים האחרונות, התערבות מאוד אינטנסיבית.

השגתי רק דחיות.

בעקבות ההתערבות שלך הצלחנו להשיג שיחה עם מני מזוז, וזאת כיוון שאת עמדת על זה שאת מעונינת לקבל חוות דעת מהדרג הכי גבוה. אני חושב כי ישנה מהומה גדולה סביב הנושא, וצריך לראות אם יש בה בכלל הצדקה. אני רוצה לומר, כי אני אומר את דעתנו, אך יש הרבה כוחות אחרים המנסים לפעול אחרת. לפי דעתי, הדעה שבסופו של דבר תתקבל היא הדעה של משרד העבודה והרווחה.

אין במכרז הזה תחרות על המחיר. הפחד הגדול שהיה שתהיה תחרות על מחיר בעקבותיה יבואו גורמים של הלבנת הון ויזכו במכרז, כבר אינו קיים. אנחנו קובעים את התעריף ואת הסטנדרטים. צריך לקחת בחשבון גם את העובדה שאנו ערניים לעובדה שיש כאן גופים שצברו הרבה מאוד ידע וניסיון שהם גורמים עיקריים במכרז מבחינת סיכויי הזכייה.

בנייר שאירית כתבה, עולה הטענה כי המקלטים שצריכים להשלים את ה25%- מעלות המקלט, לא משלימים 25%, אלא 50%, מפני שהם משלימים את 100% עלות, ומוסיפים עוד כסף כדי להעלות את הסטנדרט האידיאולוגי. אנו בהחלט שוקלים להכניס לתוך המכרז את האלמנט של הקצאה נוספת, מעבר ל-100%. כל גוף שירצה לתת אלמנטים יתרים, על פי סטנדרטים שייקבעו, יקבלו ניקוד נוסף. הדבר הזה מבטיח את העמותות האידיאולוגיות לעומת גופים שהם אינטרסנטים, שהדבר היחידי בו הם מעונינים הוא להרוויח ולהלבין הון.

כאשר המדינה מממנת 100% יש לה חובות המוחלות על פי החוק. הקריטריונים שיילקחו בחשבון במכרזים, הם ניסיון, ידע, גופים בעלי מיומנות ורצון להשקיע באוכלוסייה הזו. אני לא רואה הרבה גופים היכולים להיכנס לתחרויות ביניהם.

גם את העניין של ההשקעה הנוספת הגבלנו, כיוון שגם פה יכול להיות עיוות מסוים. אתם צריכים להבין כי בסופו של דבר המכרז יתפרסם והזכייה תהיה על פי שכלול של כל האלמנטים יחד, ולא בחינה של כל נתון בנפרד.

מהו לוח הזמנים?

אנחנו היינו צריכים להתחיל לפעול לפני שנה, אך קיבלנו את הבקשה שלך לדחייה. כרגע אנחנו סיימנו לנסח את המכרז, הוא עבר ייעוץ משפטי, והוא צריך לעבור הליך נוסף של הסכמה מוועדת מכרזים.

זה שונה ממה שהיה?

באופן כללי זה דומה למה שהיה.

בתוך המכרז יהיו אלמנטים להם נדרשת רגישות מיוחדת. אסור על פי חוק לכתוב כי מקלט לנשים ערביות ינוהל על ידי עמותה ערבית. ישנם שני פטורים גדולים. הפטור האחד הוא 50% והשני הוא כאשר ישנה פעולה ייחודית שרוצים לעשות עליה ניסוי. על פטור צריכה להיות חתימה מיוחדת של שר האוצר.

האם במכרז ניתן להתגבר על הבעיה של כוונת רווח?

לא ניתן היום להכניס את האלמנט הזה. לא ניתן לציין כי גופים פרטיים לא יוכלו לגשת למכרז. ישנם מספיק אלמנטים במכרז, אשר יהיו יקרים מאוד לגוף פרטי, ואז הוא יוכל ליפול. לפי החוק, ניתן לפרסם מכרז פעם בשנה, אך לא זו הפרקטיקה. הפרקטיקה היא שגוף שזוכה במכרז יפעיל את המקלט לפחות שלוש שנים.

אנו מבינים כי אין דרך לקבל מימון של 100% מבלי לעמוד בתנאי מכרז. שקלו את העניין מכל מיני היבטים. אני מאמינה כי הניסיון המצטבר כאן בסופו של דבר בזמן המכרזים וההפרטה, יגרום לעמותות לעבוד יחד. יש חלוקה הקיימת היום ואני מניחה כי ברובה היא תישמר. אותם גופים העובדים בשיתוף פעולה ייגשו למכרז ויזכו. אני לא רואה כאן מהפכות. ניתן למצוא בשינוי הזה דברים חיוביים. תעזרו אחד לשני כדי שהטובים יזכו במכרזים.

אני רוצה לומר, כי כל היושבים כאן פנו אלי בתלונות על התפתחויות שלא היו בהן סטנדרטים ושקיפות. תפקיד המכרז הוא לענות על שתי הבעיות הללו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30