פרוטוקולים/מעמד האישה/4662



2
הוועדה לקידום מעמד האישה
25.12.2001

פרוטוקולים/מעמד האישה/4662
ירושלים, ט' באדר, תשס"ב
21 בפברואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 167
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, א' בשבט התשס"ב (14.01.2002), שעה 11:00

רצח אישה על ידי בן זוגה בצפת

חברי הוועדה: יעל דיין -היו"ר

סנ"צ נורית זיו -רמ"ד נפגעי עבירות
עו"ד נילי קהלני -יועצת לענייני אלימות במשפחה, משרד לביטחון פנים
פולט אלימלך -עובדת סוציאלית, מרחב צפון, משרד העבודה והרווחה
אניה בוסקילה -עובדת סוציאלית, מרחב צפון, משרד העבודה והרווחה

דנה גורדון

מיטל אמסלם



















רצח אישה על ידי בן זוגה בצפת

אני פותחת את הישיבה. בצפת, רצח גבר את חברתו לחיים לעיני ביתה הקטנה. מיד נשמע דיווח מפי המשטרה על הרצח עצמו וכן דיווח על תלונות קודמות. מפי משרד העבודה והרווחה אני מעונינת לשמוע האם היו ידועות בעיות קודמות במשפחה הספציפית הזו. אנו מעונינים לדעת כל נתון אשר יעזור לנו לענות על השאלה הנצחית, מי יכל למנוע רצח זה, ולא עשה זאת.

שולה עמר היא ילידת 1964. היא התגרשה בשנת 1994 מבעלה הידוע כעבריין פעיל, היום הוא אסיר בבית כלא. אני הבנתי כי היא היתה מוכרת לשירותי הרווחה על הרקע הזה בלבד. לשניהם שני ילדים משותפים. עד למקרה הרצח, היתה שולה חיה תשע שנים עם החשוד, יליד 1963. יש להם ילד משותף בן שש. לאחר שמונה שנים בהם הם חיו חיים משותפים, הם החליטו על פרדה שלא לוותה במתח מיוחד. גם הפרדה האחרונה לא לוותה במתח מיוחד. החשוד הגיע הביתה והם החלו לדבר על התשלומים עבור הילד המשותף. החשוד דחף את האישה, היא איימה עליו כי תתלונן במשטרה, והוא מיד הביא סכין והחל לדקור אותה. האישה ניסתה ככל יכולתה למנוע את הדקירות הללו, אך ללא הצלחה. הילדה בתושייה גדולה לקחה את הילד הקטן לשכנים והתקשרה למוקד המשטרה שהגיע והכריז על הנרצחת כמתה.

בשנת 1999 נפתחו תיקים באופן הדדי לשני הצדדים. התלונות ההדדיות נמשכו חודשיים בסך הכל. הוא התלונן נגדה בגין תקיפה, והיא התלוננה עליו גם כן בגין תקיפה. במאי 1999 הוא נידון וגזר הדין ניתן בנובמבר 1999. היה תיק נוסף שנפתח על רקע הפרת צו הגנה. הגבר החזיר את הילד חצי שעה מאוחר יותר לבית האישה, ועל כן היא התלוננה. לבסוף התיק נסגר על רקע חוסר עניין לציבור.

לנאשם היה מאסר על תנאי של חודשיים משנת 1996, על עברת אלימות שאינה קשורה בהם. התביעה ביקשה להפעיל את חודשי המאסר. הוא ביקש שלא לעשות זאת בטענה כי הכל בסדר. האישה הגיעה אף היא לאותו גזר דין וביקשה מהשופט להתחשב בו: "מאחר והוא אבא טוב אני מבקשת להאריך את התנאי ולא לשלוח אותו לבית הסוהר. היינו חמש שנים ביחד ולא היתה אף פעם הרמת יד או צעקות". בית המשפט, בשנת 1999, האריך את המאסר על תנאי והפעיל ערבות של חמשת אלפים שקל. מאז אותו גזר דין לא הגיעה למשטרה אף תלונה הקשורה בבני זוג אלו. האירוע האלים הבא אליו נודעה המשטרה הוא האירוע עליו אני מדווחת כעת.

התבצע מעקב אחרי החשוד, לאחר שקיבל מאסר על תנאי?

לא היה מעקב. ישנם עשרות אלפי תיקים של אנשים שמקבלים מאסר על תנאי ואנו לא עוקבים אחריהם.

אני תפקדתי כעובדת סוציאלית של שולה ושל ילדיה. שולה הגיעה לצפת מאילת בשנת 1989 כאשר היא עדיין לא היתה גרושה. הבעל באותה תקופה נידון למאסר. במשך מספר שנים היא היתה מטופלת באופן אינטנסיבי מאוד על ידנו. אנו טיפלנו בה גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית, היא השתתפה במרכז למשפחות חד-הוריות. בנוסף עזרנו לה לרכוש מקצוע, ספרות, שמאוד סייע לה בשנים שלאחר מכן. עיקר הטיפול אז היה סביב הקשיים של הילדים אשר אביהם הוא אסיר. נכון להיום הבעל לשעבר גם כן אסיר, הוא מתעתד להשתחרר ביום שלישי הקרוב.

מאז ששולה הכירה את החבר שלה לחיים, החשוד ברצח, היא ניתקה קשר עם המחלקה שלנו, פרט לאותו אירוע של שנת 1999, בו היא חשה מצוקה הקשורה ביחסים ביניהם. היא פנתה אליי ובעידוד שלי היא הגישה את התלונה למשטרה. הסכסוך ביניהם היה על רקע ניהול מזנון משותף. כתוצאה מהפרדה ביניהם לא היה ברור מי נשאר לנהל את המזנון. על הרקע הזה התפתח אירוע אלימות בשנת 1999. לאחר אותו אירוע שולה עזבה את צפת לפרק זמן מסוים, ומאז לא היה לנו כל קשר איתה.

בימים האחרונים ליקטנו פרטים, וגילינו כי מערכת היחסים שלה ושל החשוד היתה מלווה בהרבה מאוד פרדות, שרובן לא היו מלוות באלימות. בפרדה האחרונה, ככל הנראה הגבר היה מחוץ לבית כחודשיים, ולא היו שום אינדיקציות לכך ששולה נמצאת במצוקה, או שהיא מאוימת על ידו. המשפחה שלה מסרה לנו כי היא מאוד דאגה לו. היא סיפרה לאחיות שלה שהוא חש מצוקה גדולה מכך שהוא מחוץ לבית, והיא מתלבטת אם להחזיר אותו או לא. היא הרגישה מספיק חזקה כדי להוציא אותו מחייה ולשמור איתו על קשר רק כאבא לבנה הקטן. לשולה היו שני ילדים נוספים מהבעל הקודם, בת ובן. הבן היה דחוי מאוד על ידי הנאשם, ועל כן הוא שהה רבות אצל הסבתא.

היכן המשפחה שלה?

אמא של שולה גרה בצפת בקרבת מקום לשולה. אח אחד גר עם האמא, ושאר האחים פזורים בארץ. המשפחה שלו היא משפחה ענפה מאוד המתגוררת בצפת. אנו יודעים גם על אלימות אשר התרחשה במשפחה שלו על רקע מערכות יחסים עם נשים.

האם החשוד הופנה אי פעם לטיפול?

החשוד לא היה מוכר לנו כלל. אני אישית הכרתי אותו במהלך ביקור בית שערכתי.

על ידי מי מטופלים כרגע הילדים?

כרגע הם נמצאים בבית בה מתקיימת "השבעה", בית מרכז לעיוור. למקום מגיעים צוותים של מורים, גננות, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בכל יום, כדי להיות עם הילדים.

בן כמה הילד המשותף?

הילד המשותף הוא בן חמש וחצי. גם הוא היה עד לאירוע. אנחנו ביחד עם מנהלת המחלקה הגענו מאוד מוקדם בבוקר לבית של השכנים, עוד לפני שכל בני המשפחה הגיעו, וזה איפשר לנו הזדמנות לשוחח עם הילדים, לשמוע אותם ולהרגיע אותם. שמענו עדויות קשות מאוד של הילדים.

הילד הקטן אמר שהוא ראה את אבא דוקר את אמא, ושאל מה קרה לה. היינו צריכים לספר לו שאמא שלו נפטרה.

האם השכנים ידעו לספר על דברים חריגים שהיו באותו יום.

השכנים לא שמעו כלום.

רק לאחר שהילדה פנתה לשכנים הם ידעו כי קרה משהו. לפני כן הם לא שמעו כלום.

לפי הדיווחים, המשטרה הגיעה מיד. גם אנחנו הגענו מיד בשעות הבוקר המוקדמות כדי להרגיע את הילדים.

האם החשוד במעצר?

הוא ניסה לפגוע בעצמו ועל כן הוא הוא אושפז, אבל הוא מאובטח בבית החולים.

הוא עצור. זו הרוטינה.

היום קראתי ששני בחורים שפגעו בבחורה הרה, והעובר מת כתוצאה מזה, שוחררו כיוון שלא היו די ראיות. לפעמים אנו שומעים כי במקרים חמורים מאוד של אונס או אלימות אחרת, בית המשפט מסיבה זו או אחרת משחרר הביתה.

השחרורים נעשים בדרך כלל או על רקע של ראיות או על רקע של מסוכנות.

את הנושא של המסוכנות נצטרך לבחון יום אחד ביתר דיוק, כיוון שהמסוכנות במקרים הקיצוניים היא כלפי אובייקט אחד, ואז נאמר כי הוא היה מסוכן לאובייקט הספציפי, אך הוא לא היה מסוכן באופן כללי.

הפסיקה אומרת שכאשר העבירה היא חמורה והאובייקט כבר איננו, עצם החומרה שבמעשה מצביעה על מסוכנותו.

אני מאוד מודה לכולם על הדיווחים. אני מסיימת ואומרת כמו שאמרנו במקרה הרצח הקודם, כי אנו מקווים לא להיפגש יותר בנסיבות האלו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45