פרוטוקולים/מעמד האישה/3537



2
הוועדה לקידום מעמד האישה
25.7.2001

פרוטוקולים/מעמד האישה/3537
ירושלים, כ' באב, תשס"א
9 באוגוסט, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, ה' באב התשס"א (25 ביולי 2001), שעה 09:00

חברי הוועדה: יעל דיין - היו"ר
קולט אביטל

שרת החינוך לימור לבנת

מלכה אסולין - ממונה על קידום נשים
מיכל כפרי - יועצת שרת החינוך
מרים שכטר - הממונה על השוויון בין המינים
ד"ר בלהה נוי - מנהלת שפ"י
חוה ברנע - ראש היחידה לחינוך למיניות, זוגיות ומשפחה
יעל פרבר - מתאמת השרה לכנסת ולממשלה
איריס צור - רכזת תחום שוויון בין המינים באגף הק. יסודי
אילת בר
אורית ראובני - דוברת

רבקה שקד - הממונה על קידום נשים בשירות המדינה
בת-שבע שטראוכלר- יועצת ברשות לקידום מעמד האישה
ד"ר יהודית אברהמי-עינת- מרכזת פורום בין מכללתי לשוויון בין
המינים בחינוך, מכון מופ"ת
עו"ד אלה גרא - מנכ"ל שדולת הנשים
ד"ר זהבית גרוס - אוניברסיטת בר-אילן, נציגת "אמונה"
אדריאנה באומל - הרשות לקידום מעמד האישה
איילה אילת - רכזת תחום חינוך שדולת הנשים בישראל
יהודית סלומון - נעמ"ת, רכזת פרוייקטים אגף למעמד האישה
אלן אילן - ג'רוסלם פוסט

דנה גורדון

חנה כהן

שוויון בין המינים ושוויון הזדמנויות בחינוך.





שוויון בין המינים ושוויון הזדמנויות בחינוך

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. מאחר שאנחנו ביום האחרון של המושב הזה, אני לא אקרא את רשימת ההתנצלויות, כי אפילו אותי ניסו לשכנע לאחר את הישיבה ולהצביע בוועדת הכנסת על פטור מחובת הנחה. בשעות מאוד מאוחרות של הלילה, שלשום ואתמול, עברו כמה חוקים נגד אלימות בקריאה ראשונה. אלה חוקים שהיו במחלוקת, כמו הטרדה מאיימת, שדנו בזה שנים, ועכשיו יש חוק. כמו כן, עבר החוק לגבי חובת דיווח, שזה נושא בעייתי, אבל זה עבר במתכונת מסוימת.

אנחנו מקדמים בברכה את חברת ויו"ר הוועדה לשעבר ושרת החינוך היום, לימור לבנת. יש לנו הרבה מאוד נושאים מתמשכים, שאנחנו דנים בהם והנושא שעל סדר יומנו היום נשמע בנאלי, כי זה המשך תוכנית עבודה במערכת החינוך. הנושא הוא שוויון בין המינים ושוויון הזדמנויות. מאז שהוקמה הוועדה לפני תשע שנים ועד היום, תוך כדי העבודה הרב תחומית שלנו, החינוך היה תמיד במרכז, כי לא משנה אם עסקנו במאבק באלימות או בנושאים של בריאות נשים בגיל הצעיר, ולאחרונה עניין האנורקסיה והפרעות אכילה, כל הנושאים האלה תמיד התנקזו כך או אחרת לתחומים של מערכת החינוך. כמובן גם הנושא שנדון בוועדת המשנה של הוועדה בנוגע לזכויות הומואים ולסביות.

לפני מספר ימים ישבנו עם קבוצת נשים שנקראת "הרבה אמהות", אמהות ביש"ע, והוועדה, מעבר לכל חילוקי דעות פוליטיים, מאוד התרשמה והחליטה שאחת הפניות שלנו צריכה להיות למערכת החינוך. 90% מהנשים שהיו באותה ישיבה הן מורות או עוסקות במערכת ההוראה, לא תמיד במקום יישובן. רוב הבעייתיות שיש להן והלחצים שיש להן מתנקזים בעניין של נסיעות מוגנות ירי.

דנו בכך בוועדת הכספים.

בנוסף לחובתי להעביר את זה אליכם בכתב, אני רוצה לציין שכל חברי הוועדה פה אחד – זה כולל אופוזיציה רדיקלית – תמכו בכך שיש לתת פתרון מיידי. מורות ואנשי מקצוע במערכת החינוך, שלא מגיעים ליישובים עצמם גורמים בעצם לפלונטר, כי את הילדים לא מסיעים והן צופות שאם לא ייעשה משהו לגבי שנת הלימודים הבאה, גם לגבי הסעת מורות, תהיה בעיה במערכת. הלחצים שלהן ושל הילדים מתרכזים בעניין הזה. אילו הניידות היתה מובטחת במידה סבירה, אז גם הלחצים היו יורדים.

הן דיברו גם על משאת לב, על יום לימודים ארוך.

גם על כך דיברנו בוועדת הכספים. יש שלושה עניינים מרכזיים שלגביהם נקבל תקצוב ממשרד האוצר, לאחר מאבק של חודשים שאני מנהלת: יום חינוך ארוך, היסעים ממוגנים לתלמידים ולמורים, לרבות החינוך המיוחד שאינם נוסעים בהסעות הרגילות של האוטובוסים הממוגנים, והנושא של תוספת משרות של פסיכולוגים, משום שמטבע הדברים זה נדרש.

זו בעיה אזרחית של גברים ונשים, אבל במקרה הזה המרכיב הנשי הוא מאוד חזק כאן. בזה אנחנו שוטחים את הצטרפותנו ואת הסולידריות שלנו בעניין הזה.



עם גברת מרים שכטר אנחנו עובדים הרבה שנים, ומידי שנה אנחנו נוהגים לקבל עדכון על ההתייחסות ועל התוכנית לגבי שוויון בין המינים במערכת החינוך.

אנחנו עדים להטרדות מיניות של מורות במסגרת המערכת. אנחנו מאוד מבקשים, דווקא בגלל שמדובר במערכת החינוך, לא לעשות באיזושהי צורה הנחות בנושא הזה. יש מקרים ספציפיים, שאני לא אעלה כאן, אבל מנכ"לית המשרד, רונית תירוש, יודעת עליהם.

ביקשתי לדחות את מועד הישיבה הזאת, כי היינו צריכים קצת זמן כדי להתארגן, כדי לדווח יותר מאשר על הדברים השגרתיים שממילא קורים. חשבתי שבתפקיד שלי כשרת חינוך אני אתן משקל יתר לנושא הזה של שוויון הזדמנויות בין המינים, על כל המרכיבים הרחבים של הנושא הזה. חשבתי לבוא לכאן עם דברים מובנים ותוכניות ברורות לשנת הלימודים הבאה.

אמרתי את זה מייד כשנכנסתי לתפקידי ולא מיותר להזכיר כאן באופן סמלי, שאני נכנסתי לתפקיד ביום האישה הבינלאומי, ב-8 במרץ. כמי שחושבת ששום דבר כנראה לא מקרי בחיים, אז כנראה גם זה לא כל כך מקרי. לא הופתעתי לגלות כשנכנסתי לתפקיד שרוב ציבור העובדים במשרד הן נשים, אבל בעבודות הבכירות הייצוג שלהן הוא קטן יחסית. קשה להגיד שנפלתי מהכיסא לשמוע את הידיעה המרעישה הזאת. יש שמונה סמנכ"לים וביניהם אין אפילו אישה אחת. ככל שזה יהיה תלוי בנו, זה לא יהיה כך. העובדה שאף לא אחת מהסמנכ"לים במשרד היא אישה, מטרידה עד מאוד. הייתי אומרת שזו אפילו הטרדה מינית.

הדבר הכי מדהים שעמדתי עליו והוא בעיניי הכי מרגיז, זה לגבי ראשות שני ארגוני המורים. יש כ-120 אלף מורים בארץ. רוב המורים הן מורות ובראש שני ארגוני המורים עומדים גברים. אין לי שום דבר נגד רן ארז ובן-שבת, אבל אני לא יודעת איך המורות לא הצליחו להעמיד בראש הארגונים אישה. מלבד שוש אורן שהיתה בזמנו יו"ר ארגון המורים, לא היתה אף פעם אישה בראש ארגוני המורים. בכל פגישה שלי איתם אני אומרת להם שלא ייקחו את זה באופן אישי, אבל צריך להחליף אותם בנשים. כיוון שאין לי מועמדות באופן מיוחד, אז ברור שזה לא אישי.

בחודשים האחרונים, מיכל כפרי היא היועצת שלי למעמד האישה. היא נודדת איתי מתפקיד לתפקיד כיועצת למעמד האישה ועושה את העבודה מצוין. זו פעם ראשונה שיש יועצת למעמד האישה בלשכה של שר או שרה, ולכבוד לי להיות החלוצה בעניין הזה. חבל שלא הולכים בעקבותיי. אני גם חושבת שצריך אולי לנסות להוביל בעניין הזה מהלך.

צריך לבדוק אם אפשר לעשות משרת אמון כזאת, כי לכל שר יש די הרבה יועצים ואם היו מגדירים משרה כזאת, זה בהחלט היה ראוי.

אין תחום שלא צריך בו גם את הטיפול הנקודתי הזה.

גם מרים שכטר קיבלה תקן מלא של ממונה על שוויון בין המינים. לפני כשלושה שבועות נבחרה במכרז מנהלת מחוז שלישית מבין שמונה מנהלי מחוזות. אני והמנכ"לית נותנות העדפה מתקנת לנשים. אני אומרת את זה בצורה ברורה, מה גם שמבחינת הנורמה המוסרית והערכית והן מבחינת הפסיקה, ברור שזה הדבר הנכון לעשות אותו. לכן בכל מקום שבו יש שני מועמדים בעלי כישורים שווים, ברור שאישה תקבל העדפה. כשאורלי פורמן נבחרה במכרז כמנהלת מחוז תל-אביב לא היה צריך העדפה מתקנת, כי היא נבחרה בזכות עצמה ללא צורך בהעדפה מתקנת, אבל גם אם צריך העדפה מתקנת זה לא פסול כמובן.



הרכבתי מליאה חדשה למזכירות הפדגוגית במשרד, כי תמה תקופת כהונתה של המזכירות הקודמת. הישיבה הראשונה היתה בשבוע שעבר ואני יכולה לומר שלראשונה 50% מההרכב שלה הוא נשים. לא היה דבר כזה מעולם.

כרגע אני עוסקת בהרכב חדש של המועצה להשכלה גבוהה, שייכנס לתוקף בינואר. גם מחצית ממנו לפחות יהיה נשים. אני מאוד מקפידה על הדברים הללו.

בכל הוועדות במשרד, כמו אלה שקובעות קצובות של רכב, שעות נוספות וכל מיני דברים מכל מיני סוגים, אין נשים. רוב עובדות המשרד הן נשים, אבל כשצריך לדאוג להטבות כאלה ואחרות או לתנאים כאלה ואחרים, אין נשים במקומות שעושים את זה. זה לא מקובל עליי ואנחנו נתקן את זה. יש מספיק נשים טובות במשרד שיכולות להיות חברות בוועדות הללו.

כך גם לגבי פרסים שונים שהמשרד מעניק. השנה חילקתי את פרס קרן וולף, שנחשב לפרס מאוד יוקרתי. לא היתה אף אישה אחת בין הזוכים וגם לא בין חבר השופטים. אני חילקתי דבר מוגמר, אבל החלטתי שהעניין הזה לא יחזור. כנ"ל גם לגבי פרס ישראל וכו'. זו אפליה שלא באה בחשבון.

ניתנה לי הזכות הגדולה לעמוד בצומת כל חשוב, שיש בו כל כך הרבה יכולת להשפיע על כל כך הרבה דברים, ואני מתכוונת לשנות.

כמובן שאני אדלג על כל הרציונאל ועל כל היעדים, כי נדמה לי שכולנו מדברות בדיוק על אותו דבר במשך שנים ארוכות. התקציב לנושא השוויון בין המינים שהיה בשנת תשס"א 892 אלף שקל יהיה בשנת תשס"ב 2.8 מיליון שקלים. זו חדשה מהימים האחרונים. למעשה שילשנו את התקציב לנושא הזה, זאת לאחר מאבק הירואי של מיכל כפרי, בתמיכה שלי ושל המנכ"לית, ועשינו זאת בכל זאת, למרות הקשיים ולמרות הצרכים.

בשנת הלימודים תשס"ב התקציב הזה ישמש לנושאים שקיימים במערכת וכן לדברים חדשים. מדובר על תוכנית שתופעל לפחות שלוש שנים. אני מודיעה עכשיו על הקמת ועדה לבדיקה ואכיפת מסרים ותכנים לשוויון בין המינים בספרי הלימוד. מדובר למעשה בביעור סטריאוטיפים מתוך ספרי הלימוד. התפקידים של הוועדה יתחלקו למעשה לשניים: האחד מיידי יותר, היינו עדכון הנחיות המשרד לעתיד לבוא לגבי מערכת הקריטריונים לאישור ספרי לימוד וחוברות לימוד למיניהם מנקודת המבט של שוויון בין המינים. את הקריטריונים והכללים לאישור ספרי לימוד מזווית הראייה הזאת ניתן להוציא בקלות יחסית.

התפקיד השני של הוועדה יימשך יותר זמן מטבע הדברים. מדובר בסריקה של ספרי הלימוד המאושרים על ידי המשרד. לדוגמה, בספר לימוד מסוים נאמר: "אמא מקרצפת, משפשפת בכוח את הסיר. אמא מריקה את פח האשפה, אמא שואבת את האבק, אמא שוטפת את הרצפה, אמא מסירה את האבק". אני רוצה להדגיש שזה לא ספר שמאושר על ידי משרד החינוך, אבל הוא ספר שקיים בשוק. דרך אגב, הספר הזה נכתב על ידי גברת שמאוד פופולרית בתחום חוברות עבודה לילדים, תמר פיש-נחשון. אני זוכרת את הילדים שלי עובדים בחוברות העבודה האלה במשך שנים. לא מדובר פה במשהו איזוטרי, אלא בגברת שהיא מאוד מאוד מרכזית בתחום חוברות העבודה.

בחוברת מסוימת מלמדים את אברי הגוף אצל הבן והבת. אצל הבן יש מוח ושמיעה וכו', אבל מוח יש רק אצל הבן ואצל שניהם יש גם ראייה וגם ריח וכו'. אבל מוח יש רק אצל הבן.

הנורא הוא שכותבת את זה אישה.

זה בהחלט מרגיז. אלה אומנם דוגמאות קיצוניות, אבל יש לא מעט מסרים סמויים בנושא הזה. אלה מסרים ברורים וכל הרואה אותם – אם הוא כמובן בן, כי אם הוא בת אז אין לו מוח – מייד מבין. יש הרבה מאוד מסרים סמויים בספרי לימוד, שצריך תחכום כדי לגלות אותם. הוועדה הזאת שהקמנו תצטרך לטפל בזה, למיין את המסרים, לסווג אותם, ואני אפסול. ספרים כאלה שיהיו בהם סטריאוטיפים כאלה, לא יקבלו את אישור משרד החינוך. לא מדובר כאן באיזושהי גחמה או בעסק פרטי של אף אחד, אלא תהיה ועדה שתעסוק בזה. בראש הוועדה תעמוד עו"ד אלה גרא, שהיא מנכ"ל שדולת הנשים ומרים שכטר, הממונה על החינוך לשוויון בין המינים תרכז את הוועדה. בוועדה תהיינה חברות גם מיכל כפרי, בת שבע שטראוכלר ועוד רבים אחרים. בוועדה יהיו גם שלושה גברים: ד"ר אבי צפרוני, עורך מקרא ועיון במרכז אורט; בני לוי, מנהל המחלקה לאישור ספרי לימוד במשרד החינוך; ד"ר נתן ברגשטיין ממכללת קיי בבאר-שבע.

לראשונה הכנסנו גם נציגים של התעשיינים. הכנסנו לוועדה זו את הנציגה של פורום מנהלות בתעשייה, אורלי שקד. דרך אגב, אני מכניסה אותם לכל הגורמים, כולל מזכירות פדגוגית, כי נראה לי ששיתוף הפעולה הזה מאוד חשוב. כמו כן תהיה חברה נציגה של המגזר הלא יהודי, גברת עליה אבו-שמס, מבית ספר לעובדי הוראה בכירים במשרד החינוך. בעצם ניסינו לתת מגוון שיתן מענה לכל הצרכים.

מה עם כתיבת הוראות בלשון זכר בלבד בספרי הלימוד, כמו למשל כתוב, קרא וכו'?

זה משבש לדעתי את כל הזהות העצמית המינית. בעצם מתייחסים רק לבנים. אין לזה שום הצדקה, למרות שהעברית היא שפה קשה מהבחינה הזאת. אפשר למצוא לכך את הפתרונות, זה לא בשמים.

אנחנו הולכים לתוכנית העצמה ומנהיגות לנערות בחטיבה העליונה. זו יוזמה של השדולה והיא תופעל יחד עם משרד החינוך. התוכנית כוללת סדנאות העצמה, מיומנויות מנהיגותיות, אסרטיביות וקבלת החלטות. יהיו מפגשים עם נשים עובדות בתעשייה, בצבא, בפוליטיקה וכו', כדי שיהיו מודלים לחיקוי. חלק מבתי הספר יקיימו בו זמנית קבוצות לבנים בנושא "גבריות אחרת".

קיימת תוכנית של הגנה עצמית לבנות ולבנים, לכיתות ט' עד י"א, כדי לתרום להעצמה העצמית, לביטחון העצמי ולמניעת אלימות.

זו פרקטיקה. זו התוכנית של תמר קידר ורות בורשטיין?

לא. זו היתה תוכנית שניתנה על ידי מורות חיילות והכוונה עכשיו שמורים לחינוך גופני הם שיהיו אמונים על כך וזה יהיה רציף ושיטתי בתוך המערכת.

אנחנו מתכוונים להשקיע בשנים הקרובות בקידום בנות במקצועות הטכנולוגיים המדעיים. אנחנו יודעים שיש חשש מאוד גדול של בנות מהמקצועות הטכנולוגיים ויש פערים מאוד גדולים בין בנות לבנים במספר הניגשים לארבע ולחמש יחידות לימוד במתימטיקה והמקצועות הטכנולוגיים. לכן אנחנו מתכוונים להשקיע גם בנושא הזה באופן ברור. בינתיים היתה פעילות מסוימת של רשת "אורט", בפרוייקט של מנהלות בתעשייה. תופק גם חוברת שתיקרא "צמצום פערים בין בנות ובנים במתימטיקה ובמדעים", שכוללת נתונים של המשוב הארצי, תוצאות בחינות בגרות, הבדלים ביחס למבחנים ותוכניות לקידום בנות לתחומים הללו.

אנחנו רוצים להכניס לתוך תוכנית הלימודים תוכנית ללימודי מגדר לחטיבות ביניים ולחטיבה העליונה, עם אפשרות גם להיבחן לבגרות. זה חידוש מאוד מאוד גדול, דבר שלא היה עד כה.

הגיעו לזה באוניברסיטת תל-אביב.

יש תוכניות כאלה בארצות הברית. מליאת המזכירות הפדגוגית תקיים דיון בנושא הזה ויתחילו להכין תוכנית לעניין הזה. כמובן תהיה גם הרחבת לימוד הנושא הזה במכללות להוראה, שם יש גם צורך לחזק מאוד את הנושאים הללו. היום ברוב המקומות, חוץ מתלפיות, זה קורס בחירה וצריך להעצים את העניין הזה ולהדגיש אותו יותר ולדאוג שהוא יהיה מובנה בתוך המערכת.

נבנית השתלמות למגשרים, מנחים ומדריכים בשיתוף עם מנחים ומרצים יוצאי אתיופיה וחבר העמים בנושא שוויון בין המינים לעולים מאתיופיה ומארצות חבר העמים. אני מקווה שגם כאן תהיה פריצת דרך.

כל נושא ההשתלמויות לעובדי הוראה, שהוא נושא קריטי ביותר וחשוב מאין כמוהו, יעבור שינוי. יש כ-120 אלף עובדי הוראה במערכת. זו כמות אדירה ואנחנו חייבים לתת להם את האפשרות להשתלם בנושאים האלה. אנחנו יודעים שלפי הנתונים רק 7.5% מהגננות השתלמו בנושאים הללו. בשלוש השנים של התוכנית אנחנו רוצים להעביר את כל הגננות השתלמות בנושא שוויון בין המינים. בתשס"א רק 9% מהמורים השתלמו בנושא שוויון בין המינים, וגם כאן אנחנו רוצים להגדיל ולהגיע למכסימום עובדי הוראה באמצעות כנסים והשתלמויות למורים ולמנהלים.

כמובן שייצא חוזר מנכ"ל בנושא. זה נושא קל יחסית, כי יש לנו מנכ"לית שהיא גם פמיניסטית והיא רואה את הדברים באופן הברור ביותר, עין בעין איתנו.

באמצעות האגף לחינוך מבוגרים אנחנו עומדים לשלב את הנושא בהכשרה והשתלמות של מנחי הורים, כדי שזה יגיע גם להורים.

בתשס"ב תצא לאור תוכנית לימודים לחינוך מגדרי בקדם יסודי במגזר היהודי ובמגזר הערבי. אנחנו נמליץ גם למוסדות לשלב את תוכנית מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בתוכניות שעוסקות ביחסים בין המינים. אנחנו מקווים לשלב את זה גם בתוך אתר האינטרנט של המשרד, כדי לתת מקום מיוחד לנושא שוויון בין המינים, דבר שלא היה עד עכשיו.

מה שתיארתי עד כה אלה הם החידושים, כלומר מעבר לדברים החשובים שנעשים היום. אני חושבת שזו אולי הפעם הראשונה שיש תוכנית לאינטגרציה של הנושא בכל התחומים והמערכות כמעט במשרד, מהגיל הרך ועד לחינוך מבוגרים. זו הפעם הראשונה שיש תוכנית כזאת, והפדגוגים אוהבים לכנות את זה תוכנית הוליסטית, תכנית מכלולית שכוללת את כל התחומים. אני חושבת שיש בזה חידוש חשוב ביותר גם מבחינת המסר וגם מבחינה מעשית.



עד היום נעשו הרבה מאוד השתלמויות ופעילויות של כל הגורמים בתוך המשרד, גם לעובדי משרד החינוך עצמו, כמו אלימות במשפחה, הטרדה מינית, העצמת נשים, דיאלוגים בין המינים וכד'. אני מאוד מאמינה שנצליח במהלך השנים הקרובות להפנים את זה לתוך המערכת. אני מקווה שאני אשאר כמה שנים במערכת הזאת, וגם אם לא אני מקווה שאי אפשר יהיה לעקור את זה מתוך המשרד ומתוך התוכניות. המגמה שנעשה את הדברים מהר, כדי שהם יופנמו לתוך המערכת, יהיו חלק ממנה, כדי שאם ירצו לקלקל, יהיה צורך ברצון רע במיוחד ולא יהיה מספיק בחוסר רצון טוב.

אני רוצה להודות לכל מי שעוסק במלאכה הזאת. נעשתה כאן עבודה מאוד מאוד מאומצת בתקופה מאוד קצרה.

מאחר שזה נושא שאנחנו מטפלים בו כבר הרבה שנים, הייתי מגדירה לא רק את הכנסת הלוכסן – "הלוכסן ברוך הבא" – אלא גם את "היה שלום המודל". כי מה ששרת החינוך אומרת הוא שהיו תוכניות מצוינות, אבל לא הצלחנו להגיע להרחבה של התפוצה שלהם. אם היום אני יכולה לברך על יציאת המודל, זו התקדמות. מודל הוא משהו בראש וכשיש חוסר ביטחון וחוסר תקציב. אם אומרים שיעשו מודל בשלוש ערים, אחת עם עולים, אחת עם ערבים ואחת כזאת, המודל אולי מצליח, אבל מה הלאה? אז הרבה דברים נשארים כמודל ואחר כך במקרה הטוב הם הופכים להיות מודל מורחב. אני רואה את זה במאבק באלימות. אני מסרבת לקבל איזשהן תוכניות שהן מודל. אני צריכה מקלט אחד בדרום כמודל? צריך די הרבה מקום כדי לאכלס את כל הנזקקות.

אני מברכת במיוחד על התוכנית לעובדי הוראה ובסמינרים וכו'. מצאנו שהרבה פעמים קבוצה לא קטנה של מורים או מורות לא קיבלו את ההכשרה בזמן וצריך להתאים אותם לרמה הטובה של התלמידים, בעיקר צעירים מאוד, שהם רואים בבית מודל אחר ממה שיש בספרים. קשה מאוד לתקן קיבעון של מורים ותיקים, אבל הם יקלטו את זה מהחדשים והם יקלטו את זה ממה שנעשה בבית הספר. אף אחד לא יימלט מנורמות שצריכות להיות ושמערכת החינוך צריכה להוביל בהן.

במהלך שנת הלימודים הבאה אנחנו נרצה להיפגש ולראות בפועל חלק מהפעילויות האלה.

אני מרגישה את הישיבה הזאת כישיבה חגיגית מאוד. זו הזדמנות להודות ליושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, שיכולה לרוות היום נחת לאחר שנים של מאמץ גדול והשקעה גדולה להניע ולקדם את הנושא במערכת. במשך שנים גם נאוה סגן וגם אני מילאנו את התפקיד הזה כתפקיד ונוסף. על המאמצים הגדולים שאת, יושבת ראש הישיבה, עשית להשיג עבורי תקן ולהגדיל את התקציב, זו ההזדמנות שלי להודות לך.

מאז כניסתה של השרה, לימור לבנת, לתפקידה, אנחנו עדים לשינוי מהותי ואפילו דרמטי בכל הגישה לנושאים הללו. שינוי כזה יכול לקרות רק כאשר שרת החינוך היא שרה, שגם מחויבת לנושא, גם מצהירה בכל הזדמנות על החשיבות של הנושא בעיניה וגם מציבה אותו כאחד מהיעדים ונושאי הדגל של המשרד. כלומר, זה באופן שיטתי.

בחודשים האחרונים הכנו את התוכנית שמונחת לפני הוועדה. כאמור, התקציב לנושא הזה שולש. נותר לי אלא להבטיח לכולם שאני אעשה כל שביכולתי כדי שהנושא יצליח והתוכניות תגענה לידי מימוש בכל המחוזות ובכל המגזרים.

זאת גם הזדמנות בשבילי להודות למנכ"לית המשרד, שרואה את הנושא עין בעין עם השרה. היא עזרה לנו רבות גם בתקציבים ובאישור התוכניות.



תודה מיוחדת ליועצת השרה, שהכרתי אותה רק עכשיו, על שיתוף הפעולה, העזרה והמחויבות ההדדית לקידום הנושא.

תודה רבה והמשך עבודה מוצלח.

אני רוצה להודות לשרה על המחויבות לנושא וכן לכל העוסקים בנושא קידום השוויון בין המינים.

הרשות לקידום מעמד האישה הקימה צוות היגוי לקידום הנערות ולשוויון הזדמנויות בשיתוף עם משרד החינוך ומשרד הבריאות. בימים האלה אנחנו מגבשים תוכנית עבודה לטווח ארוך בשיתוף עם כל המשרדים הרלוונטיים.

את יכולה להבהיר איזו תוכנית בדיוק היא בשיתוף עם משרד החינוך?

התוכנית עדיין בגיבוש ובעבודה עם כל משרדי הממשלה גם עם משרד החינוך ומשרד הבריאות.

למשרד החינוך לא ידוע על כך. תגידי בבקשה לרונית לב-ארי שזה לא במקום שהיא לא נוכחת בישיבה זו, שנקבעה לפני שבועות ארוכים.

ייתכן שלא הובנתי נכון. לא אמרתי שגיבשנו תוכנית. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך וכל המשרדים האחרים. אנחנו בקשר עם משרד החינוך ומשרד הבריאות וארגוני נשים על מנת לקדם את הנושא.

אני מודה על ההזדמנות שניתנת לי לחשוף פרוייקט שאנחנו עושים בנושא שוויון בין המינים.

אני רוצה להזכיר שלוש נשים חשובות: חברת הכנסת יעל דיין, שעושה עבודה בלתי נלאית לאורך שנים, ואף בתקשורת היא זכתה עתה להכרת תודה; שרת החינוך, שכבר אנחנו מרגישים את ההדגשים שהיא נותנת לנושא; וכן למרים שכטר, שהיא שותפה לתוכניות שלנו.

יש פה פאן שלא נמצא בישיבה זו, והוא הסתדרות המורים, שאנחנו חיברנו אותם אלינו. התוכנית שלנו נעשית עם הסתדרות המורים. אנחנו קוראים לכל מי שנמצאת כאן להיות שותפה, כי עוד אפשר להגיש עבודות.

אני רוצה לספר לכם שזו השנה השנייה שאנחנו עושים את הפרוייקט. בשנה שעברה הפרס הראשון ניתן לגבר ערבי מכפר טבעון שעל הגלבוע. הפרס ניתן לו על כתיבת עבודה על מצב האישה הערבייה. הפרס השני ניתן לבוגרת המכללה להוראת טכנולוגיה, הדס קדמי, שעשתה קמפיין וקראה לו שוויוניזם.

בשם שדולת הנשים אני רוצה לברך את משרד החינוך ושרת החינוך על עליית המדרגה בשיתוף הפעולה בכל הנושאים. אני רוצה להודות באופן אישי לשרה על המינוי המאוד מכובד לראשות הוועדה ואני מקווה שאוכל למלא את זה על הצד הטוב ביותר.

התוכנית שמוכרת היום כתוכנית של שוויון בין המינים נולדה בשדולה לפני שנים רבות. כמו שהיום אני שמחה לברך את הממונה על תקן מלא, אני מקווה שבעתיד אנחנו נזכה לראות תקנים גם בנושא של קידום נערות והעצמתן. זאת כתוצאה מתוכנית שאנחנו שוקדים עליה כשנה.

התוכנית פותחה יחד עם קצינת ח"ן ראשית, המכללות הטכנולוגיות, מרים שכטר מטעם משרד החינוך, משרד המדע וגורמים נוספים. אני מקווה שהתוכנית תצא לדרך בהצלחה ובסיוע המשרד בשנת הלימודים הקרובה. אנחנו ערוכות לקיום עשר קבוצות בשישה בתי ספר. אחד הרכיבים המעניינים שבתוכנית כולל גם את המחויבות האישית כחלק ממסגרת התוכנית של מחויבות אישית בקהילה של אותן נערות שישתתפו בתוכנית, כדי להרחיב את מעגלי ההשפעה ולקדם נערות נוספות.

אני רוצה להודות לחברת הכנסת יעל דיין ולוועדה, שעושה ימים כלילות כדי לקדם את הנושאים.

אני מרצה בבית ספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן ונציגת "אמונה" למועצת ארגוני נשים. אני רוצה לברך את חברת הכנסת יעל דיין על עבודתה. אני מתפעלת ממך כל פעם מחדש, אבל הפעם ריגשת אותי במיוחד כשדיברת על נשות יש"ע. אני תושבת אלקנה בשומרון, ואני מקבלת את הדברים שלך בהתרגשות רבה. אני אדאג להעביר את הדברים האלה גם לחברותיי, כדי שידעו הנשים שישנה גם תחושת סולידריות בחדר הזה איתנו. זה דבר מאוד חשוב ותבורכי על כך ועל דברים אחרים יפים שאת עושה.

אני רוצה לברך אותך, שרת החינוך לימור לבנת. אנחנו שמחים וגאים בכל הדברים שאת עושה. אני מתרגשת במיוחד לשמוע את הדברים שאת עושה בתחום קידום מעמד האישה במערכת, כי הנושא דורש ניעור וטיפול מאוד מאוד רציני.

אני אומרת את הדברים האלה גם מהכובע המחקרי שלי, כי אני עומדת לסיים עכשיו מחקר על עולמן של בנות דתיות בציבור הציוני דתי. בדקתי חיילות מול בנות שירות לאומי, שהן בוגרות החינוך הדתי. התוצאות שאני רואה שם הן תוצאות מאוד עצובות ועגומות.

בהקשר לדברים שהציעה שרת החינוך, אני רוצה לומר שני דברים: 1. לגבי הוועדה שהשר מינתה, אני חושבת שמאוד חשוב שיהיה בה ייצוג אמיתי - -

אני ממנה אותך בזה הרגע.

אני רוצה להסביר שהציבור הדתי מורכב ומגוון מאוד ויש בו כל מיני זרמים ותת זרמים. אני כמובן מאוד אוהבת את בלהה ועובדת איתה ביחד ושמחה שהיא קיבלה תפקיד חשוב בוועדה כזאת, כי זה מקומה. אבל אני רוצה לומר שבחברה הדתית בכלל יש זרמים חרדים, זרמים מה שנקרא "חרדליים", זרמים של ש"ס וכו'. לכל הזרמים האלה יש השפעה מאוד מאוד חזקה על המגזר שלהם ולכן מאוד חשוב שכולם יהיו מיוצגים במערכת כזאת.



כידוע לכם כל ייצוג כזה קשור לעולם רבני מסוים שיש לו השפעה וגם ידוע לכם מה הקשר והזיקות בין הרבנים לבין הספרים והתכנים וכו'. לכן מאוד חשוב באופן ענייני לצרף ולהביא לידי ביטוי את כל המגוון הרחב הזה.

2. הייתי רוצה שהמשרד יעודד מחקר בתחום הזה שמבחינה מחקרית הוא מאוד מאוד דל בארץ, מכיוון שאין לו שום תמיכה כספית ושום עידוד כספי. אני יכולה לומר את הדברים מתוך חיפושים אישיים שלי בתחום הזה. אחד הדברים שהצחיקו אותי היה שביום חמישי, כשסיימתי את השנה הזאת, היה באוניברסיטת באר-שבע יום עיון מיוחד למילוי גרנטים בנושא של שוויון. אני מקבלת באי-מייל המון הודעות לגבי המון דברים, ושמחתי על דבר כזה, כי זה מראה עד כמה המצוקה היא אמיתית. אם אנחנו נמצאים היום בגל של אפליה מתקנת אולי כדאי בתוך משרד החינוך לחשוב על איזושהי מסגרת שתעודד גם מחקר בתחום הזה.

האוניברסיטאות עצמאיות לעשות דברים כאלה, מה גם שיש להן תקציבי ענק למחקר. לכן יש מקום שיעמיקו את המחקר בתחום הזה. יכול להיות שבחלק מהאוניברסיטאות יותר ובחלק פחות, אבל יש מקום לעשות את זה. ככל שאני אוכל לעודד אותן, אני אעשה את זה, אבל בוודאי לא אוכל להעמיד להן עוד תקציבים לצורך המחקר הזה, מה גם שאין לזה שום הצדקה אמיתית, משום שתקציבי המחקר שלהן הם גדולים. לא מדובר במצב שאין להן תקציבי מחקר. יש מקום לעשות את זה, יש מקום לעודד את זה ונצטרך לחשוב איך אנחנו משפיעים במסגרת המועצה להשכלה גבוהה.

זה נושא שאנחנו עוקבים אחריו בהיבט אחר. מאחר שיש תחרות בין כל האוניברסיטאות לקיים פקולטה או מחלקה לנושא, הם גם מנתבים לשם את התקציבים של אותם גופים ויש להם גם תקציבי מחקר. כאן בוועדה אנחנו מקבלים הרבה פניות מכאלה שניגשים לבחינות בגרות, שלוקחים את נושא שוויון בין המינים כנושא מרכזי.

הייתי עכשיו בכנס ושם הצגתי קטע מתוך המחקר שלי. אחת השאלות ששאלו אותי במשך היומיים היתה אם אני יודעת אם יש תקציבי מחקר לתחום הזה. אז איך זה יכול להיות שנעשה מעט מאוד מבחינה מחקרית?

אני אבדוק את זה ואני אהיה איתך בקשר. אנחנו כבר לא מתביישים מהעובדה שיש התייחסויות שנות לקבוצות שונות באוכלוסיה. בהתחלה אמרנו זו סטיגמה. אנחנו רואים שבמערכת החינוך חייבים להיות דרכי גישה שונים כשאנחנו מדברים על המגזרים הגדולים. בחינוך הממלכתי דתי ובמערכת החינוך הלא יהודי היו לנו בעיות במשך שנים להחדיר חומרים שעוסקים בשוויון. מצאנו פתרון שאיננו מניח את דעתי, כלומר קראנו לזה בשמות אחרים. זכותם לשמור על ערכיות מסוימת וזה מתבטא מאוד בעניין הייעוץ המיני. זכותם להגיד: אין בבית ספרנו, אנחנו לא רוצים את זה, איידס לא מאיים עלינו, לא רוצים קונדומים, לא רוצים לדעת על מין בטוח. אבל בנושאים של שוויון, בנושאים ערכיים, נכון שיש הבדלים, אבל בסופו של דבר יש תוכנית שנקראת "לערכי המשפחה" במקום "שוויון בין המינים".

אני רוצה לציין שבשנה הזאת היו לנו קבוצות מהממלכתי דתי וקראו לתוכניות "שוויון בין המינים" או "שוויון הזדמנויות לשני המינים". הם למדו כמעט את אותה תוכנית כמו בממלכתי.

זה נכון בממלכתי דתי, אבל זה לא קיים ברשתות העצמאיות החרדיות, כי שם זה כמובן לא קיים. גם בחינוך הערבי זה לא קיים.

בחינוך הערבי, פרט לבדואים, קוראים לזה "שוויון הזדמנויות" או "מעמד האישה".

בכל מקרה ברור שצריך להעמיק את זה.

הביטוי "שוויון בין המינים" הוא ביטוי אסור במגזר הערבי. אני לא יודעת איך זה בחינוך העצמאי.

אני לא רואה את עצמי כמומחית לעניין הזה, אבל אני חושבת שניתן לעשות את זה גם בחינוך החרדי, שהוא חינוך נפרד לבנים ולבנות, בכל מה שנוגע לבנות - כי אצל הבנים לא נוכל להכניס שום לימודי חול משום סוג שהוא – יש היום יותר ויותר פתיחות. אנחנו הולכים עכשיו לפיילוט בסמינרים החרדים של לימודים בנושאים טכנולוגיים לבנות, על מנת שיוכלו לרכוש מקצוע ויוכלו להתפרנס ולפרנס. זה לא עובר במגזר הזה ללא ויכוח קשה וחריף, כולל פשקווילים, בין הרבנים. זה מהטעם הפשוט, שברור לגמרי שאם יש רב אחד נועז במובן הזה שרוצה לפתוח את הנושא הזה, יש אחרים שאומרים שזה חושף את הבנות למחשבים, לאינטרנט ואחר כך לדברים שהם לא רוצים שהבנות תהיינה חשופות אליהם. הם רוצים שהבנות תמשכנה להיות בתוך המסגרת הקהילתית ולא תלכנה למקומות עבודה שלא קשורים לקהילה, כמו בתי ספר של המגזר הזה, ששם הן מוגנות בתוך סביבה חרדית.

השבוע אישרנו פיילוט בנושאים הללו בכמה סמינרים חרדים. מדובר בלימודים כמו גרפיקה ממוחשבת ונושאים מהסוג הזה שקשורים למחשבים ולטכנולוגיה. אני מאמינה שבעבודה מאומצת ניתן לפרוץ דרך גם בנושאים הללו לבנות. אני חושבת שזה לא יהיה לאט לאט, אלא הרבה יותר מהר ממה שחושבים. זה לא יהיה כבר מחר בבוקר, אבל זה תהליך שקורה.

זה תהליך שקורה בכלל. החברה הדתית-חרדית ממלאת את החדר הזה בכל נושא שעולה על הפרק ואנחנו בדיאלוג, במענה לצרכים וכד'. חייבים לברר בתוכנו איפה עומד הפמיניזם מול ההלכה. יצאו שני ספרים בנושא הזה ואנחנו עושים ישיבה מיוחדת לנושא של האישה ביהדות, כי מצד אחד מתגדרים בזה שלא היה כדבר הזה לשוויון ומביאים לדוגמה את מגילת רות ומגילת אסתר ואת יעל ודבורה, אבל מצד שני ביום-יום אנחנו רואים את הבעיות. האמת שבתוך הקהילה הדתית יש מנהיגות נשית מאוד חזקה. הוועדה ביקרה באולפנה ואנחנו עובדים מול המורות והמתנדבות בשירות הלאומי. החרדים נפתחים ויש שם תהליך, למרות שהוא שונה ואיטי. במשך שנים היה סירוב מוחלט אפילו לדון בענייני אלימות ובריאות בקהילה החרדית.

זה כבר לא קיים.

ואפילו לפני שנה נפתח מעון לנשים מוכות.

זה תהליך שהוא נכון לדעתי. אנחנו מנסים להתמיד בתהליך והעובדה שהם התרגלו אליי היא כבר הוכחה שהם יכולים גם בעניין הזה להתגבר על חלק מאותם הרגלים שלהם.

הם פשוט ביררו מה הכי פחות רע בשבילם כנראה.

מהבחינה הזאת זה נכון, עובדה שהם חיים עם זה מצוין. במהלך השנים הקרובות אנחנו ננסה, רק תוך הידברות איתם, להגיע גם לתוכניות לגבי נושא מעמד האישה בחברה הדתית והחרדית.

זה צריך להיות גם במגזר הערבי. כבר יש כניסה לתחום הזה, אבל צריך להרחיב את זה מאוד.

אני מתכוונת לעשות את המאמץ הזה. אני באופן אישי בהידברות איתם ובקהילה החרדית אני מוצאת להפתעתי רבניות שהן מאוד פתוחות לנושאים האלה. זה דבר שניתן להיעשות, אבל זה לא פשוט ולא בצ'יק-צ'ק. החלחול הזה והתהליכים הם מאוד מאוד חשובים.

אני רוצה לחזור לנושא תקציבים למחקרים בנושא. כחומר למחשבה אני רוצה להציע שכאשר תורכב מחדש המועצה להשכלה גבוהה, אולי יש טעם לפנייה של השרה לראשי האוניברסיטאות. הרי בסך הכל רוב התקציבים בנושאים האלה נתרמים בחו"ל. הרבה מאוד מהתורמים לאוניברסיטאות, ומדובר במיליונים כבדים מאוד, זה נשים. בארצות הברית ובמקומות אחרים יש הרבה מאוד תורמים ותורמות שזקוקים לנושא הזה. כלומר, אם לפחות שלוש אוניברסיטאות – תל-אביב, ירושלים ובר-אילן – שיש להן תורמות כבדות בחו"ל, אם ראשי האוניברסיטאות ישימו את זה על האג'נדה בתחום איסוף הכספים, אני בטוחה שזה לא יבוא על חשבון דברים אחרים, אלא זה יהיה אפילו מקור הכנסה נוסף. זה דבר לא פורמלי, אבל יש מקום לפנייה של השרה בנושא הזה.

צריך רק לדאוג שהתקציבים האלה יגיעו באמת למחקר.

יש בעיה בנושא קורבנות תקיפה מינית. אין היום שום משרד שמטפל בקורבנות האלה.

המדינה מתקצבת עכשיו כמעט במאה אחוז את מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. זה תקציב ממשלתי.

יש מאות ילדות שנפגעו, גם בבית ספר על ידי בנים, ואין מי שיטפל בהן. אנחנו הכשרנו מאה פסיכולוגים, שזה המאגר הכי גדול במדינה שמטפל בנושא הזה ועוד קרוב למאה שמטפלים גם בתוקפים, כי התוקפים הם סדרתיים וחלק מהם קטינים שאי אפשר לעשות להם שום דבר, אלא לטפל. זאת בעיה, משום שאין היום בעצם מי שלוקח אחריות על העניין של טיפול בבנות קטנות נפגעות תקיפה מינית.

על פי מיטב הבנתי, ואנחנו עוקבים אחרי כל החומרים האלה, יש כאן שני דברים. יש את העניין של הייעוץ והתמיכה שצריכים להיעשות במסגרת בית הספר עם חיזוק של פסיכולוגים. בכל מקרה הייעוץ הפסיכולוגי צריך להיות במסגרת בית הספר הקבוע שבו נמצא הילד. ילדות יותר גדולות כן מפנים למרכזי הסיוע, משום שלהם יש את המומחיות בעיקר באונס או בתקיפה מינית. צריך בהחלט להרחיב את שיתוף הפעולה. בסופו של דבר הכתובת היא המשטרה.

ד"ר נוי מדברת על הטיפול אחרי כן.

לכן אמרתי שיש שני דברים: טיפול בקורבן והתייחסות לעניין כאל עבירה פלילית שאסור להתעלם ממנה.

בית ספר דואג להפרדה בין התוקף לנתקף, אבל זה מהווה בעיה, כי לרוב ההורים של התוקף מתנפלים על בית הספר ומעבירים הרבה פעמים את הקורבן. בדברים הללו אנחנו מטפלים. אני מדברת בעיקר על הטיפול בנפגעת שנמשך לפחות שלושים פגישות, ואת הדבר הזה אין מי שהיום לוקח על אחריותו.

ראי חוק נפגעי עבירה שעבר ולא אושר התקציב כדי לתת לחוק גם את השיניים התקציביות. זה הונח מחדש והוא תלוי אוצר לגמרי. יש היום חלק קטן מזה בסל הבריאות, אבל זה לחלוטין לא מספק.

המשרד לקח את התוכנית "כישורי חיים" והקצה לכך שעה שבועית. בתוך התוכנית הזאת יש חלק מאוד גדול של מה שקרוי היום E.Q – אינטליגנציה רגשית. זה כדי לתקוף את הבעיה ממקום אחר, שגם לבנים מותר להרגיש, וגם לבנים מותר לבכות, וגם בנים יכולים להצטער. בעצם כל הנושא של התייחסות לרגשות, שאנחנו רואים את הפריצה של הטאבו היום בעניין הזה, אבל יש עוד הרבה מה לעשות בעניין של הסטריאוטיפים.

בשבילי זה יום חג. אני עוסקת בנושא הזה כמעט עשרים שנה וזה שזה הפך להיות כל כך ממוסד וכל כך מובן מאליו וזה שהשרה אומרת שהיא לא צריכה להסביר, כי כולן יודעות על מה מדובר, זה גורם לי נחת באופן אישי. אני מאוד מברכת גם את חברת הכנסת יעל דיין, שמובילה את העניין הזה כאן בכנסת.

אני רוצה לדבר מתוקף התפקיד שלי כמרכזת פורום בין-מכללתי, של מכללות להכשרת עובדי הוראה, בנושא של שוויון הזדמנויות בין המינים בחינוך. אני רוצה להעלות שתי נקודות ולהדגיש אותן. אני מאוד שמחה שהודגש הנושא של המכללות, אבל מה שאולי לא הודגש הוא שהאוכלוסיה שמגיעה היום למכללות להכשרת עובדי הוראה היא ברובה אוכלוסיה מאוד מסורתית, במידה רבה חלשה ובמקרים רבים היא יותר מסורתית מהורי הילדים שאותם הם ילמדו בהמשך. ההכנסה של הנושא למכללות היא הרבה יותר קריטית מאשר לאוניברסיטאות, משום שהאוכלוסיה מאוד מאוד קשה.

בשנים האחרונות הפורום הזה ניסה בדרכים שונות, עם קשרים עם כל האנשים הרלוונטיים במשרד החינוך, במיוחד עם ד"ר שרה זיו, להכניס את זה כנושא חובה למכללות. אני הייתי מבקשת להציע שהוועדה לקידום מעמד האישה יחד עם השרה ייפגשו עם ראשי המכללות ועם פורום בין-מכללתי בנושא שוויון הזדמנויות בין המינים, כי זה נתקע במידה רבה אצל מנהלי המכללות.

פאן אחר לחלוטין שאני רוצה להציע, קשור גם הוא לאוכלוסיה של המכללות. יש נושא של דימוי המורָה. אני בכוונה לא אומרת דימוי המורֶה, אלא דימוי המורָה. הסטודנטיות בעצמן מדברות על התפיסה המקצועית הירודה של עצמן וממילא זה גורם להנצחת מצב שהסטודנטיות שמגיעות למכללות זו אוכלוסיה חלשה, כי מי שמרגישה יותר טוב לא מעיזה ללכת לשם.

בכובע השני שלי אני גם ראש המחלקה להוראה במכללה להנדסה בכרמיאל. אני רואה שם את הגברים שלומדים הנדסה להוראה, שאומרים שהם ממילא לא יוכלו להיכנס לנושא בגלל השכר. אני רוצה להציע, ואני מנסה להוביל מהלך בין מורי מכללות, לעבוד גם על הנושא של שכר המורה. כלומר, עד עכשיו דיברנו על הכנסת התכנים, אבל בפועל אחת הבעיות שיש לנו עם אוכלוסיית המורים ובעיקר המורות הוא שכר נמוך ודימוי נמוך. אם אנחנו לא ניתן לעיסוק הזה דימוי יותר טוב – ודימוי במידה רבה הוא כסף – אנחנו נמשיך להנציח את המצב של האוכלוסיה. ככל שהאוכלוסיה יותר חלשה, ממילא צריך להשקיע בה יותר מבחינת הקידום של הנושא הזה, כך שממילא אנחנו רק יוצרים עוד דור שיצטרך עוד הרבה מאוד השתלמויות.

אנחנו עוסקים גם בנושא הזה של שכר המורים ואנחנו מקווים להוביל מהלך מורכב של הגדלת השכר ההתחלתי של מורים חדשים. כמו כן אנחנו רוצים שיהיו מסלולי קידום למורים, כדי שמסלולי הקידום יהיו מגוונים יותר ולא רק אפשרות של רכזת שכבה או מנהלת או סגנית מנהלת, שזה כל מסלולי הקידום שקיימים כרגע. זה מצב לא סביר.

אני מסכימה שהשכר הוא נמוך ואנחנו במגע מול הממונה על השכר באוצר יחד עם ארגוני המורים, אבל אני חייבת להעיר בנקודה הזאת שתי הערות. אני לא מסכימה לכך שיש זיקה מוחלטת בין הדימוי הנמוך לבין השכר הנמוך. אני חושבת שיש פה שאלת הביצה והתרנגולת. אני יכולה להגיד שגם בקרב עובדי משרד החינוך הדימוי של העבודה שהם עושים מאוד נמוך. אני כועסת עליהם מאוד ואני אומרת להם להסתובב קצת עם גאווה על מה שהם עושים, כי הם עושים דברים נפלאים, גם אם יש הרבה דברים שצריך לשפר. יש כאן בעיה, אני לא יודעת אם זה בגלל שנשים רבות עובדות בו ואני לא יודעת מה מביא למה, אבל זה בהחלט לא רק עניין השכר הנמוך.



חלק מהבעיה זה ארגוני המורים. אם היתה יותר נכונות – אולי אם היו יותר נשים בראש המערכת הזאת – ללכת למחויבות יותר גדולה, אולי המצב היה שונה. צריך להכיר בזה שחלק מהמורות הולכות למקצוע הזה בגלל שהוא מקצוע נוח לאמהות ולא רק בגלל שאין להן פתרון אחר. הן חושבות שאם הן יכולות להיות כל יום בבית באחת בצהרים, זה נוח להן. נכון שמתקנים מבחנים בבית ומכינים חומר בבית, אבל עדיין זה נוח יותר ממקצועות אחרים. צריך להבין שגם כאן יש את שאלת הביצה והתרנגולת. אם אנחנו לא נפנים לתוך החינוך של הבנות, באופן המובהק ביותר, הברור ביותר והנחוש ביותר, שאנחנו לא צריכות לחפש נוחיות בחיים, אלא לחפש מימוש עצמי, לחפש את היכולת לעשות את המכסימום ולהשיג את המכסימום, אנחנו לא נגיע לשום דבר ועדיין יהיו רבות מדיי שילכו למקצוע הזה רק משום שזה מקצוע נוח.

גם אם נעלה את השכר לא יהיה בזה מספיק כדי להיות אטרקציה גדולה. כדי להעלות את השכר אנחנו צריכים מחויבויות נוספות לעוד שעות ולא הרבה מוכנות לזה. אני מכירה את זה לא רק מתחום ההוראה, אלא גם מתחומים אחרים שבהם רצינו לתת שעות נוספות לנשים במשרות בכירות. יש נשים שלא מוכנות ללכת על זה. אני לא רוצה להוריד חלק מהנטל או האשם ומחובת ההוכחה בעניין הזה מהמערכות עצמן, אבל יש בהחלט חלק מהאשם בנשים. כאשר מדובר על משרה בכירה יותר שדורשת יותר ותובענית יותר, נשים אומרות שהן לא יכולות לעבוד עד שעות כאלה וכו' וכו'.

גם בפרקליטות הרוב הוא נשים. זה לא בגלל שכל המעולות התנדבו לשם, אלא בגלל שיש שם תנאי עבודה יותר נוחים ופחות תחרותיים. הן אומנם מרוויחות פחות מאשר בשוק החופשי, אבל הן מעדיפות את זה.

החיבור בעיניי הוא שאם יהיו גישות אחרות, תבוא אוכלוסיה אחרת. נכון להיום זו אוכלוסיה מסוימת שמגיעה למכללות.

גם וגם, אבל זה לא רק זה. אני חושבת שאנחנו עושים לעצמנו חיים קלים מדיי. אני מטפלת בהעלאת שכר המורים, כי אני חושבת שצריך להעלות אותו, אבל אנחנו נעשה לעצמנו חיים קלים מדיי אם נגיד שהסיבה לדימוי הנמוך היא השכר הנמוך.

במהפכה ששרת החינוך הראתה לנו יש המשך ותנופה רצינית לכל הנושא של שוויון בין המינים, לכל הנושא של מעמד האישה. אחת התוצאות שזה צריך להניב זה מה שנקרא דימוי המורה. אם מדברים על זה שנשים הן מורות, אחיות או בפרקליטות המדינה, צריך לדבר על מערכת חינוך שצריכה להניב דור שלם עם תפיסה מופנמת ועמוקה של שוויון.

יש לי שאלה היפותטית – האם מורות, שפסגת החלומות שלהן היה להיות מורה, מסוגלות בכלל לפתח נשים שפסגת החלומות שלהן יהיה מעבר ללהיות מורה? זו שאלה שאני שואלת בעקבות מסקנה מהמחקר שלי, שלפיה המסר הסמוי של בית ספר היה שפסגת השאיפות של הבנות צריכה להיות להיות מורה. אני אומרת את זה בלי לזלזל בתפקיד של מורה.

אני חושבת שלא הגדרת נכון את השאלה שלך. אני חושבת שממה שאמרת יכול להשתמע משהו שלא התכוונת לו. השאלה צריכה להיות אם מורה מסוגלת בכלל לתת מענה או מסוגלת לפתח בילדה שאיפה להיות משהו שהוא יותר ממורה.

אין לי ספק שזו לא הערכת מצב קיימת, הרי מהמורות האלה שרצו להיות מורות, מהמורות הטובות האלה יצאנו גם אנחנו ויצאו גם זוכות פרס נובל ואחרות.

יש לי גם פתרון לעניין הזה. לכן צריך להביא לכאן את מנהלי המכללות, כדי לדון בבעיה הזאת, כדי לעבוד קודם כל ברמה הזאת. מדובר כאן על הבניה חברתית.

את רוצה בעצם להגיד שמבין 120 אלף המורים לא כולם מסוגלים להעניק לתלמידים את הכל. אני חושבת שההערה הזאת לא במקומה ואני ממש לא אוהבת את זה.

אני אחראית על התחום של מיניות, זוגיות ומשפחה בשפ"י. גם אני מאוד שמחה על המעמד הזה. אנחנו אומנם נפגשים בוועדה הזאת לגבי התחומים והנושאים שאנחנו מופקדים עליהם, אבל אין שום ספק שאם יהיה מסר עוד יותר ברור ויותר חזק ותנופה יותר רצינית של השרה, אין ספק שנוכל לפרוח.

הכפר כולו דרוש בשביל לעשות שינוי. דיברו פה על כל מיני אספקטים שהם כולם חשובים – הכשרת מורים, הכנסת מקצוע בשם "מגדר" ונושא של ספרי לימוד ותוכניות לימודים. אני רוצה להתייחס לפאן אחד שאני חושבת שלא בא לידי ביטוי והוא מאוד חשוב – תוכנית התערבות ממוקדת ישירה עם התלמידים, עבודה עם התלמידים. נכון שגם עבודה דרך מקצועות הלימוד היא מאוד חשובה, כך גם האווירה בבית הספר, העצמה של בנות וכו', אבל תוכניות ממוקדות שעוסקות בתחום של סטריאוטיפים, של יחסים בנים-בנות, של עמדות גם במשפחה וגם בזוגיות, כשהן הולכות מהפאן הנורמטיבי והבריא של כמה טוב להיות בת וכמה טוב להיות בן ודיון בין שני המינים, ומזה ללכת אל הפאן של הפגיעה ולפאן של האסור. הנושאים האלה הם התפתחותיים וכל הזמן אנחנו מחדשים ומוסיפים. החוק של הטרדה מינית הוא יחסית חוק חדש, והטמעה של נושא כזה בתוך המערכת לוקחת זמן ומחייבת הכשרה, על מנת שמערכת חינוך שלמה תעבור את התכנים האלה.

לא מזמן דיברתי עם קבוצה של בנים וכשאני שומעת מהם שאין בת ש"לא נותנת", אלא יש בן שלא יודע לקחת, זה אומר משהו. אני נותנת את זה כדוגמה מאוד בוטה לזה שלמרות כל העבודה על סטריאוטיפים יש עוד כל כך הרבה עבודה לעשות.

בשנה האחרונה העברנו סקר בנושא של הפעלת התוכניות לאנשי החינוך. לא פנינו לתלמידים בסקר הזה. התחושה היא טובה, פחות בבתי הספר היסודיים, כי פחות מ-60% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים עוסקים בנושאים שאני מדברת עליהם. כ-80-90% הם חטיבה עליונה, אבל הם עוסקים בחלקים מתוך התוכנית. כלומר, כתוכנית שלמה והתפתחותית כמו שאנחנו מאמינים שהיא צריכה להיות, זה עדיין לא קורה. כלומר, יש עוד הרבה מה לעשות.



שאלנו את המורים במה התוכנית תורמת ומהם הקשיים שלהם להפעלת התוכנית. התרומה היא כמובן בזה שיש הרבה יותר פתיחות לנושא, תקשורת טובה יותר עם הצוות החינוכי ומחנך הופך להיות מחנך והוא דמות טובה לחניכים שלו, ויש נכונות להתייעץ כשיש קושי, כי הנושא נפתח. כן יש שיפור ביחסי בנים-בנות. אלה תרומות מאוד חשובות. עיקר הקשיים בבתי הספר היסודיים הם היעדר איש מקצוע שיוביל. נתבשרנו על ידי השרה שיש הרחבה בתקנים של הייעוץ בבתי הספר.

ציינתי שיתווספו 500 תקנים לבתי ספר יסודיים.

הקושי המרכזי בתיכון הוא מה שאנחנו קוראים לו "זמן תלמיד". יש ריבוי של נושאים ופרוייקטים. כלומר, בית הספר התיכון, שעסוק כל כך בבחינות הבגרות, ואם אנחנו רוצים להכניס יותר תוכניות שעוסקות בפאן הרגשי-חברתי של התלמיד, קשה לנו הרבה פעמים למצוא זמן. הזמן הוא שיעור המחנך והרבה פעמים הוא רק שעה אחת.

אני מרצה הרבה בנושאים שאני מתמחה ותמיד בסוף ההרצאה קם מישהו ואומר: אבל אתם צריכים להתחיל מהחינוך. ואז אני יודעת שההרצאה שלי הצליחה, תפסו את הפרינציפ. כשהשרה נכנסה לתפקידה כתבתי לה מכתב ברכה ובין השאר ציינתי שכמה טוב שיש לנו את האישה הנכונה במקום הנכון. מהבחינה הזאת אני לא מופתעת מהשינויים שהשרה מובילה ואני מקווה שזה ימשיך כך הלאה.

למשרד החינוך היתה מסורת שהוא היה המשרד הכי בולט בתחום של קידום מעמד העובדות. זה ממש היסטורי. משרד החינוך הוא בין היחידים שיש בו תקציב מיוחד לפעולות בנושא מעמד האישה לעובדות. המשרד תמיד בלט בתשומת הלב שלו לנושא הזה. בשנים האחרונות היתה הרגשה שהייצוג של נשים במשרד בתפקידים בכירים ירד לעומת מה שהיה בשנת 1994. קשה לי לבדוק את זה בצורה מסודרת, כי יש לנו בעיה של נתונים על עובדי הוראה במחשב של הנציבות. גם בנתונים שמלכי אסולין הביאה היום אין תשובה וגם אין השוואה למה שהיה פעם. לכן בדוח שהגשנו בשבוע שעבר לשרה כתבנו שזה לא כולל עובדי הוראה במשרד החינוך. אנחנו נצטרך לשבת יחדיו ולעבד איזושהי נוסחה, כדי שנוכל לעקוב אחרי הדבר הזה בצורה עניינית ומקצועית, כמו שפרסמנו לגבי המשרדים האחרים.

לגבי הטיפול בנושאים של הטרדה מינית – מדובר במערכת ענקית וההתמודדות עם כל ההטמעה של הערך הזה וגם הטיפול בתלונות הוא אין סופי. המערכת הזאת גם התמהמה קצת וזה לקח שנה וחצי – שנתיים עד שתקנון לעובדי הוראה אכן טופל ופורסם. אנחנו אחראים על זה מבחינת חוק שירות המדינה – משמעת. אנחנו עכשיו בטיפול נמרץ ויש לנו עכשיו סוף סוף שיתוף פעולה כמו שצריך בתוך המשרד.

יש לנו עכשיו תלונה קשה נגד מורה מטריד. התלונה יצאה בעצם מכך שהיתה סדנה של מרכזי סיוע בבית הספר. בסדנה נכחה היועצת ואז הבנות פתחו את הפה והבינו שיש מישהו שבעצם מטריד אותן. קודם זה לא היה להן כל כך ברור או שפחדו לשוחח על זה. היה מאוד קשה לדובב את הבנות, לחקור אותן ושהן תשתפנה פעולה. ככל שחופרים יש כל מיני דברים ולכן ההתמודדות של המערכת בנושא הזה מאוד חשובה. אני מקווה שביחד אנחנו נצליח.

יש לי יכולת להשוות, כי עשיתי תפקיד כמו שאני עושה עכשיו גם בעבר. אני רוצה לומר שההיקפים כאן הם ענקיים ויש לי תחושה שאין כמעט פינה במשרד שהנושא של השוויון בין המינים לא נמצא, למרות שזה משרד מאוד גדול ושמרני למדיי. אני חושבת שחלק מההצלחה של התפקיד שלי הוא זה שאני יודעת שיש לי גיבוי במאה ואחד אחוז לעשות את כל הדברים.

דלתנו פתוחה ונמשיך את כל מה שעשינו, נכפיל ונשלש. אין דרך אחרת.

אני רוצה להודות לנציב שירות המדינה שסייע בידי, לא בפעם הראשונה, גם למצוא את האפשרות שמיכל כפרי תהיה בתפקיד שהיא נמצאת בו כרגע.

אני רוצה להודות לך, חברת הכנסת יעל דיין, כי בלי הדבקות שלך במטרה לאורך כל השנים האלה הנושא הכל כך חשוב הזה לא היה יכול לעלות על סדר היום באופן כל כך בולט, עם הדגשים כל כך חשובים בכל התחומים כמו שזה היום. כמובן שעדיין לא די בזה, אבל בלעדייך זה לא היה קורה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.





- - - - - - - - - -





הישיבה ננעלה בשעה 10:40