פרוטוקולים/מעמד האישה/3451




הוועדה למעמד האישה
02.07.2001 2

פרוטוקולים/מעמד האישה/3451
ירושלים, כ"ו בתמוז, תשס"א
17 ביולי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 131
מישיבת הוועדה למעמד האישה
יום שני, י"א בתמוז התשס"א, 02.07.2001, שעה 14:00

חברי הוועדה: יעל דיין - היו"ר
חוסנייה ג'בארה
ענת מאור

נדיה חילו - יועצת למעמד האשה במגזר הערבי,
מרכז השלטון המקומי
רינה בר-טל - יו"ר שדולת הנשים בישראל
בת-שבע שטראוכלר - יועצת ברשות לקידום מעמד האשה במשרד רוה"מ
אמנה אבאזה - יו"ר מועצת נשים, טירה המשולש
איריס אברהם - יו"ר מועצת נשים, גבעתיים
שיבולת אדלמן - פורום הנשים של מועצה איזורית מטה אשר
אתי אטיאס - יועצת למעמד האשה, אשדוד
צופית אליצור - יועצת למעמד האשה, מעלה אדומים
רונית אנטלר - יועצת למעמד האשה, מועצה מקומית מטולה
בת-שבע אפריים -
שושנה ביתן - יועצת למעמד האשה, דימונה
ישראלה בן-אשר - יועצת למעמד האשה, ראשל"צ
הילה בן-ענת - יועצת למעמד האשה, אלפי מנשה
סימה בן-שמואל - יועצת למעמד האשה, כפר סבא
עדנה בראס -
שרה גובס - יו"ר מועצת נשים, חדרה
חנה היימן-פסח - מנהלת מיפעם מחוז דרום
רוסי וגשל - יועצת למעמד האשה, התק"ם
סועד זהראלדין -
עבלה זובידאת -
ג'היינה חוסיין - יועצת למעמד האשה
הנא חלו - יועצת למעמד האשה, יפיע
חנה חקאק - יועצת למעמד האשה, נתניה
דליה חרל"פ - יועצת למעמד האשה, מועצה איזורית אשכול
טובה יוסף - יועצת למעמד האשה, גדרה
אליס יצחק - יועצת למעמד האשה, מ.א. מבואות החרמון
ורדה לוי - יועצת למעמד האשה, מ.א. דרום השרון
דינה מאיר - יועצת למעמד האשה, מ.א. גוש עציון
אורנה מגר - יועצת למעמד האשה, מודיעין
כרמלה מיכאלי - יועצת למעמד האשה, חוף אשקלון
סלוא מסארוה - יועצת למעמד האשה, טייבה
טרז מריזן - יועצת למעמד האשה, טבריה
יוכי משעלי - יועצת למעמד האשה, בית שמש
דינה סבוראי - ראש מינהל נשים, הרצליה
ציונה סופיי - יו"ר מועצת נשים מטה יהודה
רות סופר - יועצת למעמד האשה, תל-אביב
רויטל פוקס - יועצת למעמד האשה, חדרה
כרמלה פייט - יועצת למעמד האשה, תל-מונד
מלכה פישמן -
מינה פנטון - יועצת למעמד האשה
מלכה פרומרמן - יועצת למעמד האשה, בת-ים
טילי קולין - יועצת למעמד האשה, רעננה
יהודית קידרון - יועצת למעמד האשה, הוד השרון
פרומה קורון -
פנינה רבינוביץ' - יועצת למעמד האשה, כפר שמריהו
הדסה רוסו - יועצת למעמד האשה, לב השרון
עו"ד איילת שושני-ג'ינו - יועצת למעמד האשה, רמת השרון
אילנה שמר - יועצת למעמד האשה, כרמיאל
נעמה שפטר - יועצת למעמד האשה, מ.א. מטה בנימין

הילה לוי

יועצת לקידום מעמד האשה ברשויות המקומיות – דרך צלחה



יועצת לקידום מעמד האשה ברשויות המקומיות – דרך צלחה

אני פותחת את ישיבת הוועדה. אני רוצה לציין שזאת בעיקר ישיבת ברכה, מאחר והחוק נחקק על ידי הוועדה לקידום מעמד האשה. זה היה חוק יזום על ידי שהתעכב הרבה מאד זמן והצטרף אליו אחר כך חוק זהה של נעמי בלומנטל והשלמנו את החקיקה כאשר עשינו כמה ויתורים, בעיקר בנושאים תקציביים, אבל הם אינם לנצח. יש חוקים, כמו חוק הקמת הרשות למעמד האשה, שאנחנו מאמינים בהם כקביעת עקרון והקמה של איזשהו שלד שאפשר להפעיל אותו, כאשר מבחינתי עדיף להקים משהו ולקבוע אותו על המפה מאשר לא לעשות בכלל בגלל היעדר תקציב. זאת בעיה שאפשר להתווכח עליה, אבל ההכרעה שלי היתה שיש חשיבות עצומה לעצם הסטטוס ולעצם הפוזיציה של יועצות ברשויות המקומיות. על פי אותו רציונל הקמנו את הרשות למעמד האשה, למרות שאמרו שאין טעם להקים אותה אם אין לה שיניים, אם אין לה מעמד ובלי תקציב. התקציב בתחילה שאף לאפס והוא גדל מידי שנה כאשר יש על מה להילחם ולא צריך להקים משהו ואז למלא אותו בתוכן או בשיניים או בתקציב, אלא הוא כבר קיים.

אותה התייחסות היתה לי לגבי היועצות, על סמך זה שיש הרבה מאד מקומות ורשויות שבהם יהיו האירגון מסביב או הרעיון או המחשבה של מישהי שאחראית ולידה, בלי ניגודי אינטרסים, מוקמת מועצת נשים וולנטרית. המודל הזה, שאיתו אנחנו עובדים כבר כמה שנים קיים, ורצינו ליצור איזושהי האחדה. אותו מצב שהיה בחיפה, בבאר-שבע, בתל-אביב, שאני עומדת בראשו יחד עם לימור לבנת ומועצת הנשים ובת שבע שטראוכלר, שנמצאת כאן ורותי סופר – המודל הזה שתפרנו הביא תוצאות אדירות בחלק מן הרשויות וחשבנו שמן הראוי על פי חוק לקבע אותו בכל הרשויות, מה גם שנתקלנו ברשויות שלא רצו בו. אני לא רוצה להיכנס לסטיגמות אבל יש מגזרים שהיו פחות מעוניינים בסטטוס של יועצת למעמד האשה והטיפול במעמד האשה בהם היה לא לפי רוחנו ואז גם אי אפשר היה לארגן מועצת נשים בהתנדבות.

המועצות הוותיקות קיבלו את החשיבות שיש לראש הרשות וזה היה לפני שהיו ראשי רשויות נשים, אבל היתה לנו הרגשה שבסוף הגלגול הזה, גם ראשי רשויות שאינם רוצים בזה או שלא מכירים בחשיבות של זה, יבינו שיש להם כאן כוח פוליטי. ההפעלה של חלק גדול מהדברים מאד מתגברת לקראת בחירות משום שיכול להיות ראש מועצה או ראש עיר שבמשך ארבע שנים יגיד: זה לא מעניין אותי, בזה עוסק אגף הרווחה, זה בין כה וכה מכוסה וכו', אבל האמינו לי שברגע שאנחנו נמצאים שנה או שנה וחצי לפני בחירות, פתאום כולם מבינים שמחצית מהבוחרים הן בוחרות, שיש נושאים שהם ספציפיים לנשים ומן הדין גם לתקצב אותם וגם לתת את הדעת עליהם. כאן יש לו מכשיר מוכן על פי חוק שמחייב אותו גם להתייחסות לאותה אשה שעומדת בתקציב הזה. אנחנו מעודדים כל מקום שתהיה בו מועצת נשים וכמובן שיש הבדלים לפי גודל הרשות וגם אם זאת רשות איזורית או עירונית. אנחנו מציעים הכשרות וקשר איתנו לכל מקום בהתאם לאותו מקום.

כדאי שיהיו לנו בראש שני כיוונים: אחד הוא הכיוון הכללי, שמשותף לכולנו, והוא הדבר הבסיסי של שיוויון, של איסור אפליה, של מניעת אלימות, של קידום בריאות נשים, של קידום נשים בתוך המערכת וגם נשים בזהות שלהן. לא רק במניעת אפליה, לא רק לחלץ כאשר קורה משהו רע אלא לקדם. הגנה לנשים, התבטאות של נשים ולא משנה אם זאת מועצה איזורית או אם זה ישוב ערבי או ישוב יהודי או ישוב חרדי. לנשים יש קול משלהן ואתן אמונות על ההתבטאות של הקול הזה, בין אם זה קול זעקה, בין אם זה קול מחאה ובין אם זה קול במובן החיובי – יצירה נשית, תפקיד הנשים בחינוך, לתת להן האדרה בכל תחום שבו יש להן קול משל עצמן והן רוצות וזכאיות להתבטא.

לצערי יש לנשים מיקום נכבד מאד כקורבן וזה משותף לכולן. נשים שמוטרדות מינית, נשים שמופלות, נשים מוכות, נשים שהרשות המקומית נותנת להן את כל שירותי המעטפת עוד לפני שמגיעים לרמה העליונה, לפני הבג"צים. יש קודם כל התנהגות קהילתית בנושאים האלה, שבהם האשה היא אשה כקורבן בניגוד לאשה כראויית קידום, כזכאית קידום וכשווה. כמובן שמתבקשת כאן רגישות רבה.


במישור הספציפי אני מבקשת להדגיש שאין כאן רצפט שהוא טוב לכולם. יש הבדלים בין המקומות, יש הבדלים בין האוכלוסיות, יש מקומות בהם אוכלוסיית העולים מאד מודגשת, יש מקומות שיש הבדלים בין הדתות, יש ערים שהן ערים מעורבות, יש הבדלים בין עיירות פיתוח לבין ערים ותיקות, זאת אומרת שאין כאן כוונה ליצור שטנץ פעולה אחיד וכך יהיו גם ההכשרה, ההדרכה והפתיחות שלנו, מותאמים למקום. הדאגה הראשונה היא דאגה לאוכלוסיה ולאוכלוסיה הנשית ולפי ההבדלים בתוך האוכלוסיה. יש מקומות שיש בהם יותר נשים חד הוריות, יש מקומות שיש בהם יותר אלימות, יש מקומות שבהם בריאות נשים איננה במודעות העליונה. התחום הכללי נשאר משותף לכולנו ואני מבקשת מכם לעשות איזושהי אנליזה של כל מקום ומקום ולראות מה הצרכים המיוחדים של מבנה האוכלוסיה שלכם ולפי זה לכוון גם את בקשות העזרה וההדרכה מאיתנו וגם לגבי עזרה שלנו בהשפעה על ראשי הרשויות לתת יותר מקום ויותר תשומת לב לאותן בעיות ספציפיות.

אני מברכת את חברת הכנסת יעל דיין על החוק ואני חושבת שהחוק הזה יעיל וטוב לכלל הנשים בישראל, גם יהודיות וגם ערביות. ברשותכן אני רוצה להתייחס לנושא הנשים הערביות. הנשים הערביות הן חלק בלתי נפרד מהנשים בישראל וחשוב שהחוק הזה יחול גם עליהן בתמיכתנו ובעזרתנו כולנו ביחד. יש בעיה מאד רצינית שאני רוצה להביא לתשומת לבכם במגזר הערבי ויש כמה חברות ערביות שנמצאות איתנו באולם, שעדות לתופעה הזאת. ראשי הרשויות וגם נציגים מהרשות המקומית לא כל כך אכפת להם והם לא רוצים ולא אוהבים את זה שתהיה יועצת לענייני נשים ברשות המקומית. זאת טעות מאד חמורה בתפיסה שלהם וחשוב, יעל, שאת תתמכי בקבוצות הנשים האלה, שמהוות 51% מכלל האוכלוסיה בישראל ומציבור הבוחרות. קשה מאד לקבל מהם תקציבים לפעילות מסוימת ואני אתן דוגמה – באיזור המשולש קורה משהו מסוים והם לא מתקצבים שום פעילות באיזור הזה. היועצת לענייני נשים מהעיר טייבה, אפילו הנסיעות שלה על חשבונה והיא כאילו עובדת בהתנדבות. הם לא מבינים את זה, לא מעכלים את זה ולא רוצים להבין את זה. חשוב שגם נדיה וגם רונית יתמכו בקבוצות הנשים האלה.

יש כל מיני נושאים כגון אלימות נגד נשים, אבטלת נשים, נערות במצוקה וכל מיני דברים שקשורים בנשים והתמיכה בתפקיד הזה ברשויות המקומיות הערביות היא חשובה. כמו שראש הרשות מקבל תקציב לפעילויות שונות, חשוב שיהיה גם תקציב לפעילות של נשים כי אנחנו מאד זקוקות לתקציב הזה. אם כולנו יחד נתמוך בדברים האלה, אני חושבת שנשיג מטרה מאד מוצלחת, כי הבעיה של האשה הערביה היא בעיה גדולה. במגזר היהודי ראש הרשות מבין מאליו שיש שם יושבת ראש מועצת נשים או יועצת לענייני נשים, אבל אצלנו הוא לא מבין כלום ולא קיים דבר כזה. הוא מתחיל לנפנף אותנו ושואל: איפה החוק? מי אמר דבר כזה? אני לא מוכן לתמוך ולא תומך. הוא מפחד שהכוח הזה יאיים עליו או שאשה מסוימת תאיים עליו בתפקיד הזה. אנחנו בעד זה שכולנו יחד נתמוך ונחזק את ידיהן של הנשים בכלל והנשים במגזר הערבי.

אני אשמח מאד אם תצטרפי אלינו לדיונים עם שר הפנים ועם שר האוצר בעניין תקציבים. הרי זה דבר שאנחנו עוברים אותו כבר כמה שנים והאמיני לי שהחיזוק של הנשים עצמן ונתינת הכוח בידן, יש לזה חשיבות גם לפני שנשיג את התקציבים. את תמצאי שחלק גדול מהנשים היהודיות ברשויות עובדות גם בהתנדבות. השאלה היא מה יקדים את מה – אם נראה שיש לנו כוח ויש לנו פעילות ואנחנו מהוות גורם משפיע ברשות, התקציב יבוא בעקבות זה, אבל כפי שאמרתי אני לא יכולה לחכות לפעילות עד שיבוא תקציב כי אז נהיה תלויים לא רק בראש הרשות אלא גם בשר הפנים או בשר האוצר ומזה אף פעם לא יצא לנו משהו טוב. רונית לב-ארי, בבקשה.

אני רוצה לברך על המפגש ולברך את חברת הכנסת יעל דיין, שהביאה למימוש החוק החשוב הזה למרות מיגבלותיו. כפי שאנחנו מכירות את ההסטוריה הנשית, אני חושבת שהשיקול שיהיה חוק אפילו ללא תקציב הוא שיקול נכון בסך הכל, כי אחרת לא היה חוק ולא היה שום דבר. אנחנו נעשה את הדבר הזה בתהליך איטי אבל בטוח ואני רוצה לציין ששיתוף הפעולה בין הרשות לבין הוועדה לקידום מעמד האשה בראשותה של יעל – ואני רוצה לומר מילה גם לצוות שלידה, לדנה ולכל הצוות שיחד עם הצוות שלי ברשות, מרי הסגנית שלי וכל הצוות - יכול להוות דוגמה לשיתוף פעולה בין נשים ואנחנו רואות את זה גם בשטח. בזה אני רואה תנאי הכרחי לפרוץ קדימה ולכבוש כל מיני טריטוריות שהגברים לא יתנו לנו בהתנדבות אלא רק אם נעשה פעילות בכיוון הזה.

יש בחדר הזה הרבה מאד פנים מוכרות לי גם מהעבר וגם מהווה ואני מאד מתרגשת לראות פה את כולן. הרשות שאני מנהלת מספטמבר 2000 לקחה את נושא היועצות למעמד האשה ברשויות המקומיות כנושא מרכזי. התחלנו במיפוי ארצי של כל המקומות ועכשיו אנחנו מקצים לזה כוח אדם ובהחלט רואים ברשת הזאת את הרשת החשובה ביותר שתעבוד בשטח ובכלל ברשויות המקומיות. בשיתוף נדיה בשלטון המקומי והצוות שאיתה, אנחנו רואים את השטח כטריטוריה החשובה, שתיישם את מדיניות הרשות. כדי להמחיש את חשיבות הנושא חשוב לציין את הרכש החדש שלנו, בת-שבע שטראוכלר, שקיבלנו אותה כיועצת לרשות והיא מביאה הרבה מאד נסיון. היא לא תהיה מיועדת רק לנושא הזה אלא תעזור לנו בכל מיני תחומים, אבל הנסיון שלה בעיריית תל-אביב יתרום לנו ויסייע לנו לקדם את הנושא.

הקצבנו תקציב מיוחד להכשרת היועצות ועכשיו אנחנו בתהליך גיבוש הקורס יחד עם השלטון המקומי ועם נדיה בצוות. אנחנו מקווים לעשות את הקורס יחד עם המיתאם ועם הג'וינט ואני מאד מקווה שנצא לדרך בתחילת אוקטובר. ב-5 בספטמבר אנחנו מתכננים עם חברת הכנסת יעל דיין ועם השלטון המקומי אירוע גדול בחסות ראש הממשלה. ראש הממשלה מאד מגבה ומאד תומך בפעילות בכלל של נשים ובפרט בפעילות ברשויות המקומיות. ברגע שהעליתי את נושא היועצות, בשיחה ראשונה שהיתה לי עם אורי שני, ביקשתי את דחיפות ראש הממשלה וזה היה הדבר הראשון שהושם כנושא בעל חשיבות.

אמנם התקציב שלנו כרגע הוא תקציב מצומצם. הרשות עומדת על תקציב של 2.100 מיליון ואנחנו עומדים לקבל עובדת ערביה במשרה מלאה. את נושא הנשים הערביות אנחנו רוצות לקדם ויש לנו קשר עם דרוזיות, עם בדואיות ועם ערביות מכל רחבי הארץ. ראש הממשלה מינה יועץ לענייני דרוזים ואנחנו עומדים איתו בקשר.

הקורס הוא התחלה, הוא צריך להקיף את כל היועצות ובמקביל צריכה להיעשות עבודה ברשויות המקומיות. אנחנו רוצים לקדם את נושא הנערות ולהעלות את המודעות לגילאים 12-18, לקחת את מעמד האשה לגיל ההתבגרות. את זה אני רואה כנושא בפני עצמו וגם כאמצעי להביא את כל הנשים שמעורבות ברשות המקומית לעבודה משותפת. יש פה חברות שנמצאות בצוות ההיגוי של הנערות ואנחנו מתכננות אסטרטגיה ארצית יחד על כל ההיבטים ותהיה לנו מטרה להביא נערות, לעשות איתן תהליך של מודעות עם צוות היגוי שהקמנו ברשות. אני רואה בזה אמצעי לחזק קשרים קיימים ולהושיב את כולן סביב שולחן אחד. אני יודעת שיש שיתוף פעולה של נשים בערים, אבל מטרה משותפת בנושא חדש, שאמנם נעשה, אבל לחדד אותו ולהגביר אותו ברשויות המקומיות, היא יריית פתיחה ראשונה שהרשות תתן לה תקציב ותנופה ותגרום לראשי הרשויות להבין שיש פה כוח שכדאי להתחבר אליו. אף אחד לא יתחבר לגורם שלא נתפס כחזק ויש פה בהחלט עניין של מלחמה על משבצת. אני תמיד אומרת שעל אותה משבצת גבר ואשה לא יכולים להיות. אם אנחנו רוצים את אותה משבצת, אנחנו רוצות לכבוש ואף אחד לא יתנדב לתת לנו, צריך לחשוב איך לעשות את זה כולל חשיבה מאד רצינית וסיסטמטית שכיום הרשות שוקדת עליה והיא כל הנושא של העדפה מתקנת וייצוג הולם. גם בנושא הזה אני רואה תפקיד מאד מאד חשוב של היועצות ברשויות המקומיות. אנחנו נמצאות בתהליך של בניית מנגנון בנושא הזה וכל מי שיושבת כאן תהיה מעורבת. אני חושבת שיש לכן פה הרבה מאד מה לתרום – מיפוי שקיים, מיכניזמים שניתן ללמוד מהם ועוד.

אני רוצה לברך את כולן. אנחנו יודעות ממעט לעשות הרבה ולפעמים זה בעוכרנו כי כבר יודעים שאנחנו כאלה מומחיות לעשות מכל דבר יותר ממה שיש וכשאנחנו מדברות על כסף תמיד אנחנו נזהרות.

עם המרץ של יעל, עם השיתוף של נדיה עם הרשות, עם השלטון המקומי ועם כולם נצליח לקדם את הדברים ובהצלחה.

תודה. מבחינת סדרי העבודה אני רוצה להציע שבין השלטון המקומי והרשות, וכמובן עם העזרה שלנו, ניצור כחמישה מודלים שונים של דברים שכבר קיימים ויש איתם נסיון. בתל-אביב, לדוגמה, עבדנו במתכונת מסוימת ומועצת הנשים התחלקה לוועדות שלא היו זהות לאגפים של העיריה, אבל הן משכו לתוכן נשים. אפשר לעשות את זה גם במקומות יותר קטנים, כמובן. היה פורום של עורכות דין ורואות חשבון, היה פורום של נשים בתעשיה, היה פורום של נשים בחינוך ברמת מנהלות בתי ספר, היה פורום של רופאות ומנהלות מחלקות בבתי החולים העירוניים, היה פורום שכונות ואם אפשר אני אשמח לקבל, רותי, את המודל התל-אביבי ולהציג אותו ולקבל מודל מבת-שבע אפריים על צורת הפעילות במועצות האיזוריות ולקבל מודל של ישוב ערבי. אפשר לעשות קלסר מרוכז שנוכל להעביר אותו לכולן והוא ייתן רעיונות. עד שנגיע להכשרה, חבל לחכות. אותו הדבר גם לגבי פניות שלכם. אמרה רונית שאנחנו עושות יש מאין ומצידי אתן יכולות לחשוב בכל כיוון שהוא. לפעמים הכיוונים לא פמיניסטים וכשמזכירים לנשים קוסמטיקה, בישול וטיפוח כולן נבהלות, אבל מצידי הכל הולך. נשים מבשלות לא בגלל שדחפו אותן למטבח אלא בגלל שהן עושות את זה טוב יותר. יש כייף להיות עם ילדים ויש כייף של טיפוח וקוסמטיקה, ואני לא מתכוונת למסחר את זה, אבל בהחלט לקבל חסויות לאירועים שאנחנו עושות מאותם דברים שאנחנו מהוות להן צרכניות. אל תרגישו מיגבלות כלשהן במובן הפילוסופי העמוק שזה פמיניסטי וזה לא. כולנו פמיניסטיות במובן הבסיסי שאנחנו רוצות שיוויון ונגד אפליה ורוצות הגנות וסולידריות בינינו.

אני מציעה לרכז את הנסיון שהצטבר עד עכשיו, ואני מפנה את הדברים אל נדיה ואל רונית, ולהעביר אותו עוד לפני שתהיה הכשרה מרוכזת בנושא. נדיה חילו, בבקשה.

אני רוצה להודות ליעל ולברך על המפגש הזה, המאד מאד מיוחד. הוועדה לקידום מעמד האשה היא בראשותה של חברת הכנסת יעל דיין ולא זה המקום לפרוס את כל העשיה שלה בתחום מעמד האשה. החוק הזה הוא פרי עבודה ומאמץ של הרבה מאד שנים. אני רוצה בהזדמנות זאת להודות לרונית לב-ארי, מנהלת הרשות למעמד האשה, שמאז כניסתה בהחלט יצרנו מודל עבודה שבנוי ומושתת על שיתוף פעולה מלא ולא רק איתה, אלא אנחנו מנסים להביא את המודל הזה גם לשדה ולשמש גם מודל לאחרים. אנחנו מאמינות שהעבודה המשותפת והעילה להצלחה היא עיגון כל המשאבים ובכל מקום יש הרבה מאד כוחות נשיים שעובדים וכולם טובים וחיוביים. העבודה של היועצת באה גם לעגן וגם לעמוד בראש פירמידה, כשכל התוכן והתכנית והכוחות שפעולים בשטח אמורים להיות תחת מטריה אחת. כך העשיה והעצמה תהיינה הרבה יותר גדולות.

במרכז השלטון המקומי אנחנו עוסקים בנושא קידום מעמד האשה הרבה לפני כניסת החוק וחלק מהמוקד שלנו היה בהקמת מועצות נשים. חלק מהיושבות כאן שימשו גם בעבר יושבות ראש מועצות נשים והן לא חדשות בשטח למרות שהחוק חדש. חלק קיבלו מינוי אחרי עבודה מאד מאד אינטנסיבית שלהן ויש גם מינויים חדשים שאנחנו רואים בשטח. יש לנו כמה פורומים, כולם חשובים וכולם יכולים לסייע ולתרום וגם לעבוד יחד. יש פורום של נבחרות ציבור, שאנחנו נמצאות איתו בקשר מאד אינטנסיבי. זאת אוכלוסיה מאד חשובה שצריך לרתום אותה לעשיה היום יומית. היא גם אמורה לשמש ליועצת ממש זרוע והיא מניעה את כל המנגנון הפוליטי כי היא גם אישיות פוליטית. יש פורום הסגניות, שגם הוא פורום מאד חשוב ומאד בכיר בפני עצמו. בשלטון המקומי אנחנו רואים אותו כיעד מאד חשוב ואני בהחלט חושבת שהיועצות למיניהן אמורות לרתום ולהירתם לכל המעגלים האלה, שעובדים במישור הלוקאלי, במועצות, בעיריות ובכל מקום. פורום נוסף שגם הוא מאד חשוב והוא על פי חוק, הוא פורום הממונות על הטרדה מינית. זהו נושא שקשור מבחינת תוכן לעשיה היום יומית גם של היועצת וגם בכלל של הנשים. הפורום החדש שהוקם בעקבות החוק, בחלקו הוא לא חדש אלא בהחלט המשך דרך ארוכה מאד של עשיה.

במשך השנה הזאת, מאז שנחקק החוק, יחד עם הוועדה לקידום מעמד האשה, אנחנו עוסקים בנושא הזה הרבה מאד. את כל המשאבים שלנו אנחנו שמים לקידום הנושא ומתבצעת הרבה מאד חשיבה ועם הרבה מאד ייעוץ חיצוני, גם של מומחים וגם של אקדמיה כדי לנסות ולמקם את התפקיד הזה בדרגות יותר גבוהות גם מבחינה פוליטית אבל גם מבחינת תוכן, מבחינת נתינת כלים מקצועיים. בתחילת הקורס תקבלו את כל החומר עם סיוע ותכנון משותף של הגופים, גם של הרשות וגם של הוועדה. יש זיקה מאד ישירה בין התפקיד הזה לבין החלק של הכלים הפוליטיים. באופן אישי אני משתתפת באירועים לפתיחת מועצות נשים באיזורים שונים. בתשתית החשיבתית צריך תמיד לזכור שראשי ערים הם אנשים פוליטיים ואם אנחנו מנסים להתחבר איתם ולרתום אותם, זה מצליח. ככל שהעיתוי קרוב לבחירות, זה כן מצליח. הוזכר פה עניין המודלים ואני מנסה לאסוף מודלים. יש לי כמה מודלים מאד יפים ולכולם יש תשתית משותפת, אבל זה נבנה בצורה יחודית בכל מקום ומקום. אולי יש פרופיל אחיד או קונספציה כללית של מסגרת, אבל התכנית של כל ישוב וישוב היא תכנית עצמאית, היא קשורה בצוות הנשים, קשורה בצרכים של הישוב ואתם יודעים יותר ממני או מכל אחד אחר מה הם סדרי העדיפויות, מה הצרכים של הנשים, הוועדות שצריכות לקום וכו', דברים שונים ממקום למקום.

מה שחשוב הוא שהמודלים האלה מממשים בסופו של דבר את המטרה שלשמה הוקם הגוף הזה, מועצת הנשים, והיועצת בהחלט אמורה להוביל את הגוף הזה ולאחד אותו. יום יום אני מקבלת טלפונים על תקציבים שחסרים ושאלות איך לפעול ואמנם החוק לא הסדיר את הכל אבל הוא מאד חשוב. זאת פעם ראשונה שהחוק הסדיר יחסים פורמליים של חובת תפקיד מסוים במקום מסוים, דבר שלא היה בעבר במועצות הנשים. הדבר היה נתון לשיקול דעתו ולטוב ליבו של ראש העיר ולא כולם ששו לעשות את זה. נכון להיום יש לנו קרוב למאה מינויים שהוקמו בכל מקום ןאמנם לא כולם פועלים באותה רמה, לא כולם נכנסו ממש למערכת מאד מסודרת של עבודה ולא לכולם יש תקציבים, אבל אני רוצה לציין שחלק כן קיבלו תקציבים וברור שתכנון תקציבי הוא פרי של אסטרטגיה ושל הגשת תכנית בצורה מסודרת. אם אנחנו נלמד בקורס איך לעשות את זה, איך להגיש את זה ואיך להתגבר על כל המכשולים ששמים לנו בדרך, ויש כאלה, לדעתי אנחנו באים מעמדה הרבה יותר חזקה והערובה להצלחה הרבה יותר גבוהה.

אני רוצה לברך את כולם ולהמליץ לכם להשתתף בתכניות שלנו ובימי העיון שאנחנו מקיימים בים המלח ולהירשם לקורסים כי אלה קורסים מאד חשובים. בעניין הזה אני מביאה גם את ברכת עדי אלדר, יושב ראש השלטון המקומי, שמייחס חשיבות מאד גדולה לנושא הזה. פנינו לכל ראשי הערים ואנחנו מקיימים התכתבויות כדי לקדם את הנושא. הנושא מתקדם, אמנם לא לשביעות רצוננו ולא בקצב שהיינו רוצים, אבל העשיה והשטח גם יכתיבו את הקצב של המינויים החדשים.

אני עומדת לרשותכם בהדרכה אישית בכל שאלה ובכל עניין. תודה.

אני מודה לנדיה. רונית הזכירה את נושא הנערות וזה מצטרף לדבריי על מודלים. אוכלוסיית הגמלאיות והוותיקות היא אוכלוסיה שנמצאת בכל המקומות ובה יש נשים שעבדו ופרשו מהעבודה, או נשים שילדיהן גדלו. אני מקבלת כמות עצומה של טלפונים מנשים שרוצות, כפי שהן מתנסחות, 'לעשות משהו' ואני מפנה אותן לאותה קבוצה דרך מועצת הנשים, שנותנת איזשהו ביטוי ומענה לצרכים של נשים מבוגרות יותר. אלה נשים שרוצות לתת ויש להן צרכים משלהן שצריך לתת להם מענה. אני רואה בעניין הזה עניין מרכזי לא פחות מהנערות כי אנחנו הנשים, תוחלת החיים שלנו גדלה, שעות הפנאי גם מתרחבות ונשים מרגישות שהן יכולות להמשיך ולהיות חלק ממשהו. הייתי רוצה שבין המודלים תהיה התייחסות גם לקבוצה הזאת כמו לקבוצות אחרות.

אני אבקש מכמה נציגות לדבר ואני מאד מבקשת שיהיה לנו יצוג בדברים לסוגים שונים של מקומות. רינה בר-טל, בבקשה.

אני יושבת ראש שדולת הנשים בישראל ואני נמצאת כאן גם בכובע של השדולה. כיהנתי עשר שנים כסגנית ראש עיריה ברעננה וב-1991 הקמתי את מועצת הנשים העירונית המקומית. אני מברכת על המפגש הזה ואני מברכת את כל הנשים הנמצאות כאן היום. יש כאן נשים שעוסקות בנושא הזה הרבה מאד שנים וזה עושה לנו שמחה בלב והרגשה טובה שיש המשכיות לנושאים שהתחילו בהם לפני הרבה שנים. כניסתו של החוק מהווה, כמובן, שינוי מאד מאד גדול ודרסטי בין מה שהיה לבין מה שצריך להיות.

אני אומר מספר מילים על הקשר, כפי שאני רואה אותו, בין היועצת לרשות. אני חושבת שכל נושא ההדרכה הוא קריטי כרגע. אשה שממונה לתפקיד הזה על ידי ראש העיריה או ראש המועצה היא, למיטב הבנתי, עובדת של הרשות והיא עובדת בתפקיד שאין לו שום קשר ושום זיקה לנושא המדובר. אני רואה את זה כנקודה קריטית ומאד חשובה ואני מאד ממליצה להפיק לקחים ומסקנות ממה שקרה במישור הארצי של הממונות על מעמד האשה במשרדי הממשלה. צריך להתחיל את התהליך הזה נכון מכיוון שיש נשים שתמיד יש להן נטיה לעסוק בדברים שיעל ציינה, הצרכים הנוספים שיש לנשים בקהילה. אלה לא צרכים מיוחדים. זה אותו קול, אותו משהו מיוחד או אחר שנשים זקוקות לקבל במסגרת הרשות המקומית. קורים מקרים רבים בהם אותה אשה שהופכת להיות ממונה לא תמיד יודעת מה הם הצרכים הנוספים, לא תמיד יודעת מה האג'נדה שמתאימה לעיר שלה וזה לא תהליך פשוט. אני מאד ממליצה לקחת הנושא הזה ברצינות ומתוך חשיבות רבה.
תקציב – אני רואה אחריות מאד גדולה של חברות מועצת העיר לסייע בנושא הזה. אני רואה חיבור אמיתי ונכון ומבחינתי בלתי ניתן להפרדה בין היועצת למעמד האשה ובין חברות מועצת העיר. ברוב הישובים יש היום אשה אחת ויותר והנושא הזה חייב להיות על סדר היום של כל חברת מועצה. לא ייתכן שתקציב עירוני, ולא חשוב אם זאת מועצה מקומית, מועצה איזורית, ישוב יהודי או ישוב ערבי, יעבור ללא התייחסות לנושא הזה. בחלק גדול מהישובים יש היום תקציב למועצת הנשים, יש שורה בספר התקציב למועצת הנשים וזה לא צריך להיות ברווחה בשום אופן. צריך להוציא את זה מהרווחה כי נשים לא שייכות לרווחה. נקודה. נושא היועצת למעמד האשה חייב להיכנס בתקציב 2001-2002. באוקטובר 2001 מתחילים דיוני התקציב וכל אשה, שהיא חברת מועצת עיר, צריכה לקחת את הנושא הזה על אחריותה. איך לעשות את זה ועם מי לעשות את זה? יש הרבה מחשבות והרבה דרכים לעשות את זה. אני לא מאמינה שהיועצת שנמצאות כאן, להן הכוח להניע את חברות המועצה וזה צריך לבוא מכיוון אחר.

אני מניחה שרוב ראשי הערים, כדי להיות פוליטקלי קורקט, יגידו שהיועצת זה הדבר הפנטסטי ביותר שקרה להם. בין זה לבין נתינת תקציב ליועצת ולמועצה יש עוד פער גדול. לכן אני חושבת שנושא התקציב הוא קריטי וחשוב ולא הייתי שמה אותו בצד וכך גם כיוון היועצת לכיוונים שונים. החיבור בין חברות המועצה לבין היועצת ומועצת הנשים במקום הוא דבר שצריך להיבנות מההתחלה. הייתי חושבת להזמין לכנס שיתקיים במהלך חודש יולי גם חברות נבחרות ברשויות ולתת לנקודה הזאת דגש, מכיוון שהן חייבות להוביל את המהלך. עד שהמדינה תכיר בתקן חבל על הזמן ואנחנו צריכות לעשות את זה לבד.

תודה רבה לרינה. בת-שבע, בבקשה.

אני סגנית ראש המועצה האיזורית בני שמעון ויושבת ראש הוועדה הארצית לקידום מעמד האשה במרכז המועצות האיזוריות. אני בהחלט לא יכולה לפסוח על הברכות. יעל, יישר כוח וגם לכן, דנה, נדיה ורונית. הייתי במפגשים רבים במסגרת הוועדה ומידי פעם אני מוזמנת לוועדה מטעם השלטון המקומי יחד עם נדיה.

אני מאד שמחה לראות פה אנשים ממגזרים שונים של האוכלוסיה – ערים, מועצות מקומיות, מועצות איזוריות והמועצות הערביות. לפני פחות משנה מוניתי לתפקיד הזה כאשר יעל פתחה את כנס היסוד שלנו עם האמירה לגבי החוק וזה גרם לראשי הרשויות לאי נוחות. אז מצאנו עשרים רשויות שהיתה בהן פעילות קטנה והיום, אחרי פחות משנה, יש כבר כארבעים מועצות איזוריות שיש בהן אשה שמונתה לתפקיד. אין ספק שהדינמיקה בכל סקטור ובכל מועצה הדינמיקה אחרת והצרכים אחרים, אבל ברגע שיש לנו שם של ממונה, זה הישג רב.

בהמשך לעשיה שלנו אנחנו מתכנסות בוועדות מליאה ומשנה ועוסקות בכנסים ארציים ואוספות מודלים שונים של מועצות איזוריות. כל מודל לא דומה לשני, כל מודל הוא שונה, לכל מודל יש צרכים אחרים והאוכלוסיה שונה. בדרך כלל אנחנו לא עוסקות בנושאים הקשורים לרווחה במועצות איזוריות, מכיוון שיש בהן יחוד של ישובים קטנים המטופלים בצורה מיקרוסקופית ואינטנסיבית יותר, אנחנו לא מגיעים לטיפול פרטני באלימות בנשים, באלימות כנגד ילדים וכו', כי מחלקות הרווחה מגיעות לישובים הקטנים. הפעילות האינטנסיבית שלנו היא יותר בהעצמה, במנהיגות, בסדנאות השונות של יזמות אישית ויזמות עסקית. היום הפריפריה והישובים הכפריים עוברים טלטלות רבות וכל הנשים לא יוצאות מן הכלל בעניין הזה.

יש כמובן שונות בין מושבים, קיבוצים, ישובים קהילתיים ואנחנו משתדלות להיכנס לתחומים האלה בצורה איטית, קטנה ויסודית. אין ספק שהדינמיקה שנוצרת אחרי כל פעילות היא רבה. יבורכו כל אלה שעוסקים בדבר בכל המדינה.

תודה. כרמלה, בבקשה.

אני חברת מועצה בתל-מונד וניסיתי להקים מועצת נשים בתל-מונד בעזרתה של רינה בר-טל, כשהיא עדיין היתה סגנית ראש עיריית רעננה ויושבת ראש מועצת נשים ולא עלה בידי לעשות זאת. לפני כשנתיים הקמנו ישראלה רוזן ואני מועצת נשים וניסינו לחבר את כל הנקודות של הישובים המוניציפלים בשרון למועצת נשים, שבסופו של דבר התכנסה מספר פעמים. לא קיבלתי את ברכת ראש המועצה שלי והוא לא טרח אפילו לבוא לכנס התמיכה והמדיניות שלו היא לא לתמוך בנושא הזה. במסגרת המודלים שעושים אנחנו צריכים לעשות גם מודלים שיגדירו את הישובים, שבהם נכונות ראשי המועצות לנושא הזה היא איזשהו כיסוי לאי עשיה. אני באה מהשטח, לא מתל-אביב, מחיפה או מהרצליה, לא במקום שאת הדברים אפשר לראות גם אם הם לא נעשים. תל-מונד וכפר יונה הם מקומות קטנים בשרון והם מעט מאד מעניינים את המרכז לשלטון מקומי. תל מונד זה אולי רבע מחלקה בהרצליה וזה באמת לא הדבר הכי חשוב עד שיקרה שם משהו. לכן, כשמכינים מודלים אני מציעה להתייחס גם לסוגי הישובים וסוגי ההתייחסות בתוך הישובים.

הנציגה שלי ליד ראש המועצה למעמד האשה היא מישהי שאף אחד לא יודע על קיומה. גם אני לא ידעתי על קיומה עד ששאלתי במקום מסוים. ראש המועצה מינה את מזכירתו להיות הנציגה למעמד האשה בתל-מונד. היא לא יודעת מה זה בכלל ואני לא בטוחה שהיא בכלל יודעת שהיא הנציגה. היא תבוא לפגישה עם ראש הממשלה, היא תבוא לקורס, אם בכלל היא תבוא? היא לא תעשה שום דבר וזה כיסוי. את הדברים האלה צריך לקחת בחשבון. בכפר יונה בכלל לא מינו מישהי כי ראש המועצה החליט שיותר טוב לא למנות מאשר למנות איזשהו כיסוי. כשחושבים על מודלים אני מבקשת לחשוב גם על מודל של חוסר עשיה או כיסוי לאי עשיה.

מכיוון שיש חברות מועצה והן כן מנסות לקדם את הדברים, צריך לקחת בחשבון שאפילו אם חברת המועצה היא יריב לראש המועצה והוא ינסה בכל מקום לחסום אותה, לנסות ולשתף אותן. לא יכול להיות שנדע את הדברים מצד שלישי, רביעי או חמישי. אני רוצה להגיד לבת-שבע אפרים שברגע שיש שם של ממונה זה לא הישג והרבה פעמים זאת התחלת הכשלון. ראי את שתי הדוגמאות שנתתי לך.

יפה שהפורומים קיימים אבל הם לא פעילים. הפורומים של נבחרות ברשויות המוניציפליות התכנס בפעם האחרונה בשנת 99'. אני חברה בו ולא קיבלתי שום הודעה על פעילות מאז 99'. אני מציעה שנעשה ואחר כך נצהיר. תודה רבה.

היינו מודעות מראש לצורך ביצירת סולידריות ובחיזוק. במקומות שיש מה טוב ובמקומות שקצת רופף צריך לחזק. מובן מאליו שאותו ארוע ב-5 בספטמבר מיועד לנבחרות הציבור ברשויות המקומיות עם היועצות. על פי החוק, היועצת למעמד האשה ברשות המקומית, הכתובות שלה ברמה הממלכתית הן הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת והרשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה. זה הקודקוד אבל אנחנו רואות בנשים הנבחרות ובמי שעומדות בראש מועצת נשים ובחברות מועצת נשים את הקבוצה שצריך להתייחס אליה. מובן מאליו שאנחנו מתייחסים אליה בכל הפעילויות עם פילוח. לכנס הזה יוזמנו כל אותן נשים שהזכרתי.

הכנס הוא חגיגה והפעילות השוטפת היא החשובה, לא החגיגות.

אני מבקשת לומר שכל העניין הזה הוא בראשית הדרך, מלבד המקומות בהם אנחנו מדברים על סיפור מתמשך, בדרך כלל סיפור הצלחה. בדרך כזאת יש נקודות של שפל ועליה והכי חשוב הוא שתהיינה נקודות תמיכה ונקודות שעונות למצוקות, להתלבטויות או לסימני שאלה. אף אחת מכן לא לבד, לא כשיש לה חשש ולא כשיש לה הצלחה ולא כשיש לה צורך להגיד שדברים לא בסדר. אני אומרת את זה לא רק אפרופו וכפר יונה. קיבלנו את הרשימה של כל היועצות שמונו ושל כל ראשי הרשויות שלא מינו. יצא מכתב אישי, ולצערי הרבה פעמים מדובר בראש רשות שאני מכירה אישית, שפונה לכל אחד מהם להזכירם את חובתם למנות מישהי מבין ארבע הדרגות הבכירות. אנחנו יושבים פה היום בשביל לבדוק שאכן מונו ויש סנקציה בחוק, כי אם ראש הרשות לא ממנה רשאי שר הפנים למנות מישהו לפי בחירתו. אתם יכולים לצחוק ולהגיד שהוא לא ימנה ושר הפנים לא ימנה, אבל אם ראש הרשות לא ממנה הוא מחוייב למנות ואנחנו נחזור אליו. אני לא יודעת באיזו דרגה בסולם נמצאת המזכירה, אבל אם היא בדרגה שהיא איננה דרגה רביעית, הוא צריך לעשות אחת משתיים – אם היא בדרגה יותר נמוכה אבל היא מאד מוכשרת ועומדת בכישורים האחרים, צריך לשקול ולדרוש שהוא יעלה את התקן שלה. הוא לא יכול לקחת מישהי שהיא בארבע הדרגות העליונות אבל אין לה שום קשר לנושאים האלה. יהיה פער בין הדברים ובשביל זה אנחנו קיימות. לרוב הנשים שנמצאות בדרגות הבכירות יש חיבור לנושאים שלנו. אולי זה לא החיבור האידאלי אבל כאן אנחנו נכנסות לתמונה כדי לעשות את החיבור.

זאת אחת הסיבות לישיבה הזאת וגם הקשר עם נבחרות הציבור. זה מובן מאליו וכל הקמפיין הבסיסי שלנו להקמת הרשות, להקמת המערכת של ממונות במשרדי הממשלה והיועצות ברשויות התחיל מהוועדה שהקמתי למעמד האשה בכנסת, דבר שלא היה קיים קודם. אנחנו פועלים מהמקום המרכזי, הוועדה בכנסת דרך הרמה הביצועית – הרשות המבצעת שרונית עומדת בראשה, דרך משרדי הממשלה ודרך הרשויות המקומיות. כל העניין הוא שתהיה רשת במובן הטוב שתומכת אחת בשניה מהקודקוד, המחוקק, ועד אחרון הישובים. הקשר הזה צריך להיות קיים ולא כל אחד עצמאי ועובד בפני עצמו. זהו קשר שכולל בתוכו גם עזרה הדדית, גם ייעוץ וגם הכשרה ובאיזשהו שלב אני מקווה שתהיה פריסת תקציבים. זה מסודר בצורה של קידום מעמד האשה כשמו בכל הארץ ובכל הרמות, כאשר כאן אנחנו מהווים קודקוד אחד, משרד ראש הממשלה מהווה קודקוד שני, משם לשלטון המקומי ולכל מקום ומקום. גם נשים בכל מקום ומקום, בין אם הן נבחרות ציבור או שהן "קליינטיות" שלנו, תרגשנה שותפות לזה ואני לוקחת על עצמי לייצג את הבוחרות שלי בנושאים האלה. אני, כמוכן, כמו רונית וכמו נדיה, צריכות להעמיד את עצמנו לבדיקה כל יום – מה עשית היום לקידום מעמד האשה? זה לא משנה אם את במועצה רחוקה, קרובה, ערביה או יהודיה. אני מקווה שיהיה לחץ גם מצד ציבור הנשים להעמיד אותנו בפני השאלה – מה אתה עושה בשבילנו? צריך גם להפנות ייעוץ וגם לתת הרגשה טובה כשיש פעילות שהיא משובחת והיא מצליחה, לקבל את הפידבק מהנשים ומהאוכלוסיה באותו מקום.

חברת הכנסת דיין אמרה הרבה דברים שרציתי להגיד וממש סיכמה את זה ישר ולעניין. כעובדת סוציאלית התמחיתי בנערות ונשים ואני זוכרת שהייתי הולכת הביתה, משאירה את העבודה וחוזרת לעניינים המשפחתיים. גם כשהייתי צריכה לרוץ בשעות הלילה למקלטים, היה לי כייף. היום, בתפקיד יועצת, קשה לי ולפעמים אני הולכת הביתה באפיסת כוחות ועם כעסים כל כך גדולים שקשה לתאר. לפעמים בא לי לזרוק את כל העבודה ולהיות רק עקרת בית.

חיכינו הרבה לתפקיד הזה וכל תחילת דרך היא קשה מאד. אם אנחנו לא נילחם על זה ונבנה את זה לאט לאט כמו בית שבונים אותו לאט לאט, אף אחד לא יעשה את זה. לכן צריך כל הזמן לקחת עוד כוחות ועוד כוחות ולצאת לדרך. ראש המועצה שלי מאד תומך ואפילו שלח מכתב לכל הוועדות שצריך להזמין אותי לישיבות ההנהלה ולכל ישיבות המועצה אבל יש שם עוד דברים. אצלנו אין נבחרות ציבור, כולם גברים ויש הרבה גורמים מכשילים. הם לא רוצים שאני אשב להם על הראש, כך הם התבטאו, אבל אני נלחמת ומחפשת דרכים כדי לא להיתקל בהם חזק אלא להסתדר. לפעמים צריך להיות אסרטיבי ולעמוד על הזכויות שלנו. זאת הדרך, היא מאד קשה וכשאתם מדברים על תמיכה, באמת נדיה, רונית וחוסניה באמת מספקות תמיכה. כבר הייתי אצלכם במשרד וקיבלתי תמיכה.

לגבי תקציב אני הולכת לקרנות, מהאגודה לתכנון המשפחה אני עושה קורס איזורי לחינוך מיני למרות שזה נושא מאד רגיש אצלנו במגזר הערבי, אבל זה מאד חיוני. לפעמים קשה לנו וצריך ללכת ולחפש, אבל מה שיותר קשה לנו הוא שהגברים שנמצאים במועצה חושבים שהם יודעים מה טוב, מה התפקיד שלנו ומה אנחנו צריכות לעשות. הם מחפשים דברים ססגוניים כגון מסיבה, טיול וכו', אבל אני לא יכולה לעשות את זה וזה גורם לי לעוד קושי. אנשים רוצים שאני אעשה קורס בישול או טיול ואני צריכה לעבוד גם במישור הזה.

אולי תאמרי כמה מילים על הפרוייקט היהודי-ערבי.

לאור האירועים שקרו בארץ בזמן האחרון, אירגנו ישיבות של נשים בקלנסוואה, טייבה ונתניה. היום אנחנו קצת בהפוגה, אבל כבר יש לי תכנית לעשות משהו לנשים, אולי העצמת נשים, אבל אנחנו מחפשים לזה תקציב ותמיד התקציב עומד בדרכנו. בשבוע האחרון הוצאתי מראש העיר את המשפט שנשים יכולות לשנות ולפחות הוא הכיר בזה, גם בתחום החינוך וגם בתחומים אחרים.

משפט אחד בהתייחסות לעניין הזה שאין נבחרות במועצה. זה קורה בהרבה מקומות, לצערי הרב, ואני בטוחה שזה ישתנה בבחירות המוניציפאליות הבאות. אנחנו עומדים להשקיע, להכפיל ולשלש גם במקומות הקיימים וכך היה גם בבחירות האחרונות. עשינו צעד גדול מאד ולא מספיק, כמובן, אבל במקומות האלה מועצת הנשים היא התחליף. מה זה מועצת נשים? מזכירת נעמ"ת ומזכירת ויצ"ו ונציגה של בתי הספר ומפקחת ואירגון כזה או אחר או עורכת דין בכירה ועוד. זה הכוח בהיעדר נבחרות ציבור ולכל אחת מהן יש חוג ההשפעה שלה שכולל גם גברים. בעלות מקצוע בכיר, כגון רופאות, רואות חשבון, עורכות דין או בעלות חנויות שהן יוזמות, הופכות להיות קבוצה מאד מייצגת ואפשר להפעיל אותה. העיריה או המועצה, גם אם אין בה חברות מועצה נבחרות, הופכת להיות תלויה בנשים האלה.

ביחס לפרוייקט היהודי-ערבי, כמובן שאנחנו מתייחסים לנושא הזה בשני היבטים: היבט אחד של ערים מעורבות או מקומות הנמצאים סמוך אחד לשני ואנחנו מנסים לחזק דו קיום, כאשר ברור שנשים מהוות צינור הרבה יותר טוב מאשר גברים, באותם דברים המשותפים להם. זה נעשה בהצלחה באיזורים לא מעטים ואנחנו נותנים לזה את כל העידוד האפשרי. יש אוכלוסיה שיש לה בעיות מיוחדות משלה, כגון אוכלוסיה שנמצאת בקו עימות או שהיא נתונה למצב ביטחוני חריג, אי אפשר להגיד שדין כולם, נשים או גברים, אותו דבר. יש בעיות ספציפיות של נשים ואנחנו, כמובן, קשובות לזה, וצריך להתייחס גם למודל הזה שנתון בבעיות ביטחוניות או בשכנות ואנחנו רוצים לטפח יחסים מיוחדים. זה מאד מתבטא בערים המעורבות עם הצלחה לא קטנה בפעילויות.

הגב' מינה פנטון, בבקשה.

אני חברת מועצת עיריית ירושלים, יושבת ראש המועצה לקידום מעמד האשה בעיריה. אצלנו יש מועצה ותיקה, עם מסורת ועם נשים מצוינות שהיו לפני. אני רוצה לפתוח קודם כל בברכה ממש מעומק הלב. ההישג של יעל, עם חברותיה רונית ונדיה, בנושא מינוי מועצת או מועצה בכל רשות, הוא מהפך. זהו מהפך גדול מאד ונפלא. אני חושבת שאנחנו לא מבינות אפילו את המשמעות שלו וקידום הנושא בזינוק חד.

הדבר הזה מעוגן בחוק, הוא עבר חקיקה בכנסת ואף אחד לא יכול להתווכח ולהתמקח על כך. אנחנו חייבים להביא לידי מימוש מקסימלי ואני רוצה לתת עצה בעניין: מספר רשויות נענו מיד, אבל אני יודעת שאם לא הייתי הולכת ומנדנדת שלושה חודשים לפני קבלת החוק, לא היה מתקבל המינוי. אני חושבת שאם יש אשה שהיא לא בארבע הדרגות הרשומות והיא אכן מעורה בנושא מנסיונה האישי, מעבודתה או מתפקידה בעיריה, כדאי לנו לעודד אותה והיא גם תרוויח העלאה בדרגה.

אנחנו צריכים לקחת בחשבון שלוש קטגוריות במקומות הגדולים יותר ולא במקומות הקטנים שאנחנו נעזור לטפח אותם. יש לנו נשים חברות מועצה, שעניינן צריך להיות קידום נשים. יש לנו מקומות בהם יש מועצה כמו ירושלים וקטגוריה שלישית, שזהו הישג בלתי רגיל, היא היועצת ליד ראש העיר. איך אנחנו עושות את החיבור בין שלוש הקטגוריות כדי שלא יתחיל מתח של מאבק ותחרות אלא כדי שתהיה עבודה פוריה ומשולבת? חיה רוזנפלד, שהיא היועצת לראש העיר בעיריית ירושלים, ואני ישבנו מיד על המדוכה כדי לראות מה אנחנו עושות בינינו. דיברתי עם חברות מועצה על כך שחשוב שנשב יחד וגם חשוב שאתן תיתנה את הדעת בתכנית ההדרכה, איך אנחנו מנצלות את הדבר לטובה. כדי לנצל את זה לטובה אנחנו חייבות להגדיר את התפקיד. יש יועצת, יש יושבת ראש המועצה לקידום מעמד האשה, כולן רוצות לעשות את המקסימום, כולן רוצות "לחלוב" את ראש העיר ואת המועצה או את הרשות הן מבחינה תקציבית והן מבחינת התחברות אל גורמים שיכולים לסייע לקידום.

אני מבקשת שתוציאו לעיתונות איזה רשויות ומועצות נענו.

תגמול חיובי לבנים, זה עובד.

נעבוד על תגמול חיובי כדי שאחרים ילמדו. לגבי הנושא של ערביות ויהודיות נכון שיש הפוגה וכולנו מצטערים על כך. בירושלים היה לי קשר מצויין עם בית צפפה ועם בית חנינא לגבי תכניות משותפות ואנחנו צריכות לצאת בקריאה להמשיך את הפעילויות ולדרוש גם יותר.

אני חברת מועצה וחברת הנהלת מועצה איזורית מטה בנימין ויושבת ראש עמותת נשות בנימין ויש"ע. אני רוצה לייצג סקטור שהוא יחודי ושונה והיום הצרכים שלו יחודיים הרבה יותר. היום, כשאנחנו רוצות להתכנס יחד במועצת נשים או בפורום נשים, יש נשים שיוצאות לדרך ולא בטוחות שהן תחזורנה הביתה. צריך לקחת את זה בחשבון וצריך להבין שהקשיים שם הרבה יותר גדולים.

סקר צרכים הוא עניין מאד חשוב וכשנכנסתי לתפקידי חשבתי שבאמת אחד הדברים החשובים הוא לעשות סקר צרכים. סקר צרכים הוא נכון, אבל צריך להיות מאד גמישים וקשובים לשטח מפני שצרכים משתנים. עשינו סקר צרכים והפעלנו הרבה מאד קורסים להעצמה ולפיתוח מנהיגות נשים, ואני מוכרחה להגיד לכם שהיה מאד קשה לדבר על קידום נשים, באיזור שהחשיבה הגברית השולטת בו היא שבאמת כל מה שחשוב הוא עוד בית, עוד עץ ועוד כביש. כשזה סדר היום האיזורי, צריך להתחיל את נושא קידום הנשים מההתחלה. במקומות אחרים ברור שהנושא הזה נמצא על סדר היום אבל אנחנו צריכות היינו להמציא את הגלגל במקום שבו אנחנו גרות. סקר הצרכים משתנה והיה חשוב לנו להיות קשובות לשטח ולגלות שאחד הצרכים שנדרשנו לתת להם מענה היה קו לנשים במצוקה. נשים שלא יוצאות לסרט, לבית קפה או לחברה מפני שמאד מסוכן לנסוע. סליחה שאני חוזרת על הסיכון אבל זה חלק מהחיים שלנו. היינו צריכות לעשות קו מצוקה לנשים שאי אפשר למקם אותו בשום מקום כי אף אשה לא תוכל לנסוע. הצרכים שונים לחלוטין ואי אפשר לשים במועצה חדר עם טלפון ולהגיד שנעשה משמרות כל שלוש שעות. זה לא עובד כי אשה מדולב או מעלי או מעפרה לא תסע לשם כי יכול להיות שהיא באמת לא תגיע לשם או לא תגיע הביתה. לכן היינו צריכים לעשות חשיבה אחרת ולעשות מענה טלפוני סלולרי, לבנות תכנה חדשה כי דבר כזה מעולם לא היה במדינה. תנו לנו משהו שנוכל להקשיב לנשים אחרות בלי לצאת מהבית או מהישוב.

עזרה הדדית היא דבר שאנחנו, הנשים טובות בו. דווקא עכשיו כשהרבה יותר קשה וכאשר אי הוודאות שלנו הרבה יותר גדולה והחשש הקיומי הולך וגובר כל יום, הרבה יותר נשים פעילות אצלנו כדי לשמוע מצוקות של אחרות, כדי לומר מילה חמה ולקדם נשים.

לפני שהיה התפקיד הנוכחי הקמנו עמותה, מפני שזאת היתה דרך להתחיל להפעיל ולהריץ דברים, גם תקציבית. לגבי ייצוג נשים – במועצה שלנו יש 39 נבחרי ציבור ו-37 מהם גברים. בהנהלת המועצה יש תשעה נציגים ואני האשה היחידה והחילונית היחידה שאי פעם נבחרה לשם. בוועדות של המועצה עושים את הפעילות ושם מחליטים איך תיראה פעילות המועצה ושם רובם גברים. נציגי ציבור – לוועדות של מועצה אפשר לבחור לא רק נבחרי ציבור אלא גם נציגי ציבור. העליתי אצלנו במועצה חוק שהתקבל, שנציגי הציבור יהיו נציגות. זכותן לבחור וזכותן להשפיע באותה מידה כמו נבחרי ציבור. דמיון יצירתי וחשיבה אחרת הם שם המשחק ואפשר גם לזה להגיע. תודה.

תודה. אני מבקשת לצמצם את הדברים לשניים-שלושה משפטים כדי שכולם יוכלו להתבטא.

אני חייבת התנצלות – אני מזדהה עם כל מה שאמרת ואני התכוונתי לתאונות הדרכים ולא, חלילה, לפגוע. רציתי להאיר שתי נקודות קצרות. ראשית, אני נתקלתי במחסומים היכן שיש נשים שהן עובדות ציבור במועצה האיזורית שלי. זה אומר שצריך להתחיל במקומות מסוימים מנקודה אחת מאחור. יש נשים שנמצאות במשרות בכירות והן עוצרות התפתחות מהסוג שהזכרנו ועליו אנחנו מדברות היום.

נקודה שניה – מכיוון שראש המועצה משהה את המינוי, פנינו אליו וביקשנו לא לעסוק במינויים כי מאד יכול להיות, ואני לא רוצה לפגוע באף אחד שיושבת כאן, שנשים שעובדות בתוך המועצה חלקן לא מעוניינות או לא מתאימות למינוי הזה. פנינו אליו כדי שיוציא מכרז לתפקיד הזה. אנחנו מקוות שהלחץ ייצא טוב, בין אם זה יהיה במינוי ובין אם במכרז.

תחושת הלבד היא תחושה לא טובה. נעמה דיברה כאן קודם על גיוס נשות המועצה ובעיניי זה חשוב מאד. זה מהלך יצירתי ומבורך ואני אלמד ממך. תודה רבה שהזמנתם אותי.

אני יועצת הרשות המקומית אילת למעמד האשה ואני יושבת ראש מועצת נשים עירונית ומנהלת את מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית באילת. כל מה שקשור לקידום מעמד האשה ולמועצת הנשים נעשה בהתנדבות כי אני לא עובדת הרשות המקומית ולא נבחרת ציבור. לפרנסתי אני מורה בישראל.

רציתי להעיר שתי הערות. ראשית, כשקובעים השתלמויות צריך לקחת בחשבון מספיק זמן להודעה מראש ובכל זאת יש נשים שהן לא עובדות הרשות המקומית אלא עושות דברים אחרים. שנית, לא שמעתי פה התייחסות לנושא הסחר בנשים. ועדה של הכנסת דנה בנושא - - -

אנחנו עוסקים בזה במסגרת הוועדה. לא העלינו היום נושאים ספציפיים.

לא דיברתי בכלל על אלימות נגד נשים בכוונה.

היום אנחנו עוסקים במבנה ולא בתכנים.

ההערה שלי בעניין המבנה היא שלא כל מי שעוסק במעמד האשה הוא עובד הרשות המקומית או עובד עיריה.

אני מכרמיאל ורציתי להציג דווקא את ההיבט החיובי של התפקיד כאשר מתמנית מישהי מתוך העיריה. אני מנהלת משאבי אנוש ואני בעיריה כבר עשרים שנה. אני נמצאת בוועדת מכרזים פנימית וחיצונית, במועצת עיר, בוועדות העיריה, אני כותבת פרוטוקולים, אני עוזר מזכיר, אני ממונה על נושא מל"ח וממונה על הטרדה מינית, הרבה פעמים כאשר לוקחים מתוך הרשות המקומית מישהי, לא צריך להוסיף תוספת תקציבית ולא מימון נוסף. ממילא בתפקיד שלי אני כל הזמן משתדלת לעזור לנשים. אני לא יכולה לראות נשים שעובדות בנקיון ואם יש לי בתוך העיריה אפשרות לקדם, אני אקדם אותן לאורך כל השנים. מצד שני בכרמיאל הנשים עובדות יפה ויש הרבה אירגונים. אני עדיין לא נכנסתי לעשיה כי אני לא רוצה לפגוע באף אחת. אם נעמ"ת מארגנת טיולים כבר שנים, אני לא רוצה להיכנס לזה. עם כל הכבוד, אילנה שמר, את מנהלת כוח אדם בעיריה ויש לנו המקום שלנו. הכוונה שלי לעשות עשיה טיפין טיפין, לא להתעמת עם נשים אחרות אלא לבנות ולהיבנות ביחד ולקדם את העיר ואת מעמד האשה יחד עם כולן.

אני מאשדוד, יועצת ראש העיר למעמד האשה. כבר שבע שנים, מאז שנבחרתי כחברת מועצה, אני עוסקת בנושא נשים. אני יועצת ראש העיר ויושבת ראש מועצת הנשים, אבל כשהגיע לפני כחודשיים מכתב לשולחנו של ראש העיר, ראש העיר החליט למנות את סגנית המנכ"ל לתפקיד. שבע שנות עבודה ועשיה והיכרות של שלושים שנה עם ראש העיר נעלמו כהרף עין ואפילו לא קראו לי לשיחה. כשרוצים למצוא כסף ותקציב למשכורת יודעים למצוא את זה טוב מאד, אבל למה לא לזה? לדעתי את לא תתפקדי בתפקיד שלך יחד עם המינוי שלך לכוח אדם כי זאת עבודה נפרדת.

נאמר כאן שאם מדובר בעובדת רשות היא מקבלת שכר כי היא כבר עובדת רשות ואם היא לא עובדת רשות, היא בהתנדבות. מה האמת?

זה התחיל מזה שלא היה תקציב. לקחנו את המפה כפי שהיא קיימת לפני החקיקה ואמרנו שלא היינו רוצים שמישהו יעזוב בגלל זה. היו נשים שהיו חלק מהמערכת ולא קיבלו תגמול נוסף, היו נשים בכמה מהמקומות הגדולים שהיה עניין רב לראש העיר למצוא תקן נפרד ולשלם לפחות חצי משרה והיו מקומות בהם היתה עובדת בהתנדבות. אמרנו שעל פי החוק היא צריכה להיות עובדת הרשות ואני לא רוצה להשאיר את זה פרוץ להתנדבות. אם היא לא עובדת רשות יש סטטוס כזה, שהוא מקובל וראשי רשויות שפנינו אליהם אומרים לנו: התפקיד ממולא במלואו. אמנם היא לא עובדת רשות ויש לי הסכם אישי או חוזה איתה, שאני עומד בו. לא היו לנו תלונות ולא היתה אף אשה שאמרה: הטילו עליי משהו מבלי לתגמל אותי והטילו עליי לעשות את זה בהתנדבות ואני לא רציתי. כל העניין חייב להיות מבוסס על הסכמה ואם יש הסכם אישי וראש העיר מוצא לה מסגרת, הוא לא צריך בנוסף גם יועצת מארבע הדרגות הבכירות. אם יש מישהי בהתנדבות והיא יכולה לעשות את זה, היא נכנסת אבל אז היא צריכה לקבל את אותן סמכויות הקבועות בחוק בלי השכר. אני בעד גמישות כאן, בעיקר לגבי מקומות ותיקים יותר, בהם קיים הסדר והוא לשביעות רצון שני הצדדים. במקומות חדשים אנחנו ננסה לכפות עליהם את החוק כפי שהוא, אבל אם תהיה הצעה שקשורה בהתנדבות או בהתנדבות מבפנים, נקבל את זה.

אני היועצת של ראש המועצה בדיר חנא. אני לא עובדת מועצה ובחיים שלי אפילו לא חשבתי להיות עובדת מועצה או חברת מועצה. כמו שאתם יודעים למגזר הערבי יש יחודיות וגם כאן אסור להכליל. יש מגזר ערבי במשולש, יש בגליל, יש בנגב ולכן צריך להתייחס גם לתת קבוצות.

מוניתי לפני שנה כאשר ראש המועצה פני אליי, כאדם שמאד פעיל בתחום נשים במשך כל השנים. במסגרת תפקידי אני מכהנת כאחות מפקחת איזורית בלשכת הבריאות עכו, הייתי במגע עם הרבה אנשים והתחלנו בפרוייקטים של קידום בריאות נשים ומכאן יצאנו לתחומים אחרים כגון חינוך, חברה וכו'.

הדגם שהולך להיות היום ברוב המועצות הערביות הוא כזה: ראש המועצה פנה למישהו שהיה פעיל בשטח ונתן לו את המינוי, אבל אותו אדם לא יודע איך לבלוע את התפקיד הזה ומה מצופה ממנו. מתוך הוועדה הזאת אנחנו צריכים לצאת בקריאה למרכז השלטון המקומי להיפגש עם ראשי המועצות הערביות שהסכימו למנות את היועצות האלה וקצת לדון אתם בנוגע לתפקיד היועצת הזאת ואיך הם יכניסו אותה פנימה. הם לא קוראים לי לישיבות שלהם ואני צריכה תמיד להידבק לכל הדברים, לבוא אליו עם רעיונות ולחפש תקציב. לפעמים אני עושה את זה גם מקרנות ולפעמים גם מכיסי האישי. עשינו הרבה פעילויות אבל אני לא יודעת עד כמה אני יכולה לעבוד בעניין הזה. אני עובדת במשרה מלאה ועוד רבע משרה בהתנדבות במקום אחר ובמועצה מנסים היום לדחוף את תפקיד היועצת לתוך המתנ"ס או לתוך הרווחה וכך זה לא מתקדם. זה לא בסדר העדיפויות שלהם כי יש להם עדיפויות אחרות.

אני מקווה שיתחשבו בהערות האלה ואולי ימצאו מודל מיוחד למועצות הערביות שאין להן את מי למנות מתוך המועצה. ברוב המועצות המקומיות לא מונו עובדות המועצה לפי ההכשרה שלהן או לפי הכישורים שלהן אלא לפי חמולות או לפי משפחות שרוצים לרצות אותן. כשבאים למנות יועצת שיש לה כשרונות והיא יכולה באמת להשפיע על מעמד האשה, לא ימצאו אותה בתוך המועצה. אנחנו רוצות לתרום אבל אנחנו מבקשות שתעזרו לנו לבנות מודל יחודי כדי שנוכל להמשיך בדרך. תודה.

אני יושבת ראש מועצת נשים עיריית טירה ואני יושבת ראש 'בלי גבולות' – נשים למען שלום. כמו כן אני עובדת שטח של זכויות האזרח. אני רוצה לדבר פה על דבר ששונה לגמרי ממה שדיברו. יש לנו בעיה מאד גדולה במגזר הערבי והיא שלילת התושבות לנשים הערביות, שנשואות עם אנשים מהשטחים. אתם לא תעכלו מה קורה במדינת ישראל ב-2001. בערך ל-90% מהנשים יש שלילת תושבות והן לא זכאיות לשום דבר מחוק בריאות או מזכויות ביטוח לאומי. הילדים שלהם, שנולדו בבתי חולים במדינת ישראל לא רשומים בתעודות הזהות שלהן והם גם לא רשומים בתעודות הזהות של האבא ברשות. הנשים האלה נמצאות בדילמה או במעגל סגור וזה קשה מאד לצאת ממנו. כשהילדים קטנים אין להם חיסונים, אין להם קופת חולים, הנשים לא מקבלות קצבת ילדים, לא מקבלות הבטחת הכנסה והמצב מאד קשה.

אני יודעת שאשה לא ילדה שלושה ימים בגלל שביקשו ממנה שהבעל יחתום על צ'ק של 6,400 שקל ואין להם.

זאת בעיה ספציפית.

זה לא מקרה אחד או שניים או שלושה אלא מאות מקרים.

בואי לחדר שלי ותראי את מספר הפניות האישיות שאני מנסה לטפל בהן ברמת טיפול של זכויות אדם או זכויות אזרח אנחנו מנסים לטפל בזה. ברור שהייתי שמחה אם גם הרשות למעמד האשה היתה מטפלת בזה, מאחר ורוב הנפגעים הם נשים. זאת בעיה ספציפית כמו פסולות חיתון, לדוגמה. אני מודאגת ממאה אלף פסולות חיתון שבגלל החוקים של מדינת ישראל לא יכולות להקים משפחה. אני לא מקלה ראש בשום בעיה ואני אומרת שלכל מקום יש הדברים היחודיים שלו. אני מאד שמחה לחשוב שיועצת למעמד האשה תטפל גם בדברים האלה באיזור שלה, כמו בנושאים אחרים.

אנחנו מטפלים אבל אנחנו צריכים גב.

אבל זה לא נושא לדיון כאן. שמעתי ואני אשמח שנדבר על זה פרטנית. זה רק מראה שלכל קבוצת נשים יש בעיות ספציפיות בנוסף לבעיות הכלליות ולכן העמדנו את עצמנו, שלושתנו היושבות כאן, לרשות אותם פתרונות או הצעות פתרון לדברים הספציפיים.

כעובדת למען שלום יש לנו הרבה חוגים לדו קיום בינינו לבין ערביי ישראל ובין השטחים. אני מסתובבת הרבה בשטחים ויש שם רעב. אנחנו לא יודעים מה קורה שם. ביום שישי שעבר היינו בכפר יסוף ויש שם אשה שגם היא עובדת במעמד האשה. היא ביקשה ממני לעזור וביקשה שנבוא לראות מה המתנחלים עושים שם. זה דבר מאד כואב כשאת רואה סגר ורעב.

סליחה, הדגשנו את העובדה שיש בעיות ספציפיות למקומות מסוימים. אנחנו עובדים מול הנושא הכללי ומול הנושאים הפרטניים וכל אחת יכולה להעלות את המצוקות או את ההישגים של האיזור שלה או הדברים שהיא מזדהה איתם. בכוונה לא נכנסנו לפרטים כי הייתי יכולה לקיים את כל הישיבה הזאת בנושא התגברות האונס והפשיעה נגד נשים והצורך באבחון ובממוגרפיות מגיל ארבעים באוכלוסיה בדואית וחרדית. אנחנו עוסקים בדברים האלה כל השנה, כל יום, כל היום. היום אנחנו נמצאים כאן כדי לדבר על המבנה החדש הזה על פי חוק ולבדוק את השלב הראשון של היישום שלו בשטח, תוך הדגשה שכל הדברים הפרטיים ייכנסו למסגרות הפרטיות של כל מקום ומקום.

אני גרה במושב טל שחר ואני באה ממועצה איזורית מטה יהודה. הרבה שנים הייתי יושבת ראש נעמ"ת, עוד כאשר זה היה מועצת הפועלות. לפני שלוש שנים פרשתי מנעמ"ת ומיד נבחרתי במליאת המועצה ליושבת ראש מועצת הנשים.

אין הרבה דגש על מועצות נשים, יש הרבה דגש על מעמד האשה, על יועצת. אני מאד שמחה שיש עוד פונקציה כזאת מכובדת במועצות האיזוריות ובכלל בערים. החברות דיברו על כל מיני פעילויות, אבל אני רוצה להגיד לכם שכל ישוב שונה מישוב אחר. המועצה האיזורית שלי היא מועצה גדולה בארץ ובתוך המועצה יש לנו מכל מיני ארצות ועמים. לפני שנה החלטתי שאני עושה פעולה לקירוב לבבות. כתבתי מכתב לנדיה וביקשתי ממנה תקציב. ברור שתקציב לא היה, אבל המועצה האיזורית שלי מימנה את הכל. אירגנתי ערב קירוב לבבות בין נשים חילוניות, דתיות, חרדיות, מושבניקיות וקיבוצניקיות ואורחות הערב היו עשרים נשים בדואיות מהאיזור שלי. זאת היתה חוויה בלתי נשכחת וזה היה ערב מוצלח ויפה. ישבו נשים ודיברו ואמרו לי שזאת פעם ראשונה בתולדות עם ישראל שנשים בדואיות יצאו לבד בערב אחרי ששלחתי אוטובוס שהביא אותן.

תודה רבה. אנחנו מעריכים את הפעולה הזאת. אני חייבת לתת רשות דיבור לעוד נשים. הדברים האלה באמת מופת בשבילנו ובדרך כלל אחרי התחלה יש לזה המשך משום שאף פעם לא מדובר על פעולה חד פעמית. העידוד שלנו הוא לקיים פורומים שימשיכו להיפגש במסגרת רב גונית, רב תרבותית ורב לשונית. אנחנו מברכים אותך על זה.

אני גרה בחדרה ואני יושבת ראש נעמ"ת מרחב שומרון. אני חברת מועצת עיר ואני יושבת ראש מועצת נשים ויש לנו יועצת נהדרת, שהיא עובדת עיריה בתפקיד בכיר. אני חושבת שאין שום סיבה בעולם בנושא קידום מעמד האשה שתהיה התנגשות מול נעמ"ת. אני יושבת ראש נעמ"ת ואני מובילה את הנושא הזה ויש לנו חברה במועצת הנשים גם מויצ"ו ומכל אירגוני הנשים ודווקא אנחנו הנשים יכולות הרבה לעזור ליועצת. לדעתי היועצת ויושבת ראש מועצת הנשים עם ראש העיר חייבים לזרום יחד ואז אין בעיה של תקציב. קיבלנו תקציב של 200 אלף שקל מלשכת ראש העיר ולא מזמן הקמנו את מועצת הנשים. אצלנו זה עובד נפלא ויש ועדות ואין שום בעיה, לא עם נעמ"ת ולא עם ויצ"ו וזה יכול לזרום נהדר.

אני מעיריית קרית מוצקין ואני יועצת. אני לא כל כך שייכת לכל הפעילות הזאת כי אני הנדסאית במקצועי ומוניתי על ידי ראש העיר. מכיוון שראש העיר לא ידע בדיוק איך לאכול אותי ואיך לאכול את התפקיד הזה, אני מציעה שבהשתלמויות של ראשי ערים לכלול הסבר מה זה בדיוק יועצת ולמה אנחנו מיועדות, כי מאד קשה לעבוד מול ראש עיר שלמעשה גם הוא לא יודע.

אני יועצת ראש עיריית תל-אביב-יפו לקידום מעמד האשה. אני מאמינה שכל אחת תפתח את המודל לפי המקום שלה ולפי צרכיה. הנשים שמונו לתפקיד הן ודאי כאלה שמסוגלות להתאים את המודל למקום. הציפיה שלי היא שיעסקו במדיניות ברמת מקרו. אני חושבת שיש פה כוח רציני וכל הכוח הזה צריך להיות כעין החיילים שלכן, של השולחן שמביא את העניינים ברמת מדיניות ארצית. לא צריכה להיות כפילות בין עשיה ברמה מקומית בכל מה שנוגע למדיניות כי זה בזבוז של כוח ואני חושבת שצריך לבנות שיטה וכאשר יש פעילויות מחאה או התרעה על דברים שקורים במדינה וקשורים לנשים, אנחנו צריכות למצוא שיטה שבמהירות, ביעילות ועם הרבה כוח חיובי נוכל יחד, באמצעותכן, לעשות עשיה אמיתית וזאת המדיניות הנכונה בנושאים האלה. כשקורה משהו במדינה שיש בו עוולה כלפי נשים, אני חושבת שאם כל מועצה תטפל בעניין ברמה של התרעה זה בזבוז הכוח ואם יהיה איזה מכניזם או תהיה רשת שתפעל יחד או איזושהי התכנסות, זה יכול לתת לנו יותר כוח.

זה מחזיר אותנו לנושא קורבנות הנשים, שעליו יש קונצנזוס.

לעניין ה"ביחד", יש אפשרות להוציא מכאן רשימה עם שמות וטלפונים כדי שאנחנו נשמש הרשת הנשית של הפורום הזה?

כן, אני אבקש לעשות את זה.

אני ראש מינהל נשים בעיריית הרצליה. משפט אחרון ברוח הסולידריות הנשים ומאחר שאני בתפקידי כבר למעלה משנה, הבאתי לכם מעט חומר על מה שאנחנו עושים. הדלת שלנו פתוחה לכל שיתוף פעולה. יש דברים שאנחנו כבר עשינו ואנחנו יכולים לחסוך לכם בנסיון שנצבר ובקשרים שקשרנו. אתן מוזמנות להיעזר בשמחה רבה. בהצלחה לכולם.

אני מודה לכולן. שיהיה בהצלחה עולמית והדלת כאן פתוחה כרגיל. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 16:15.