פרוטוקולים/מעמד האישה/1956
פרוטוקולים/מעמד האישה/1956
ירושלים, ח' בחשון, תשס"א
6 בנובמבר, 2000
הכנסת החמש עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 47
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום ד', כ"ד אדר תש"ס, 1.3.2000 בשעה 08:30
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 2), התשנ"ט-1999 - הצבעות.
ח"כים
¶
יעל דיין, דליה איציק, רומן ברונפמן, עוזי ברעם,
תמר גוז'נסקי, נעמי חזן, רן כהן,
ענת מאור, מרינה סולודקין, אמנון רובינשטיין
מוזמנים
¶
עו"ד אלישבע ויינברגר - המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מגי בר-אשר - משרד האוצר
עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים
עו"ד מורית בקשי - מח' ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים
עו"ד דן אורנשטיין - מתמחה, משרד המשפטים
עו"ד איילת זלדין - לשכה משפטית, משרד העבודה והרווחה
עו"ד מיכל כהן-הטב - לשכה משפטית, משרד העבודה והרווחה
היו"ר יעל דיין
¶
ראשית אני מבקשת את כל המוחות, יש לנו כאן בעיה אחת. ראשית אני רוצה להצביע, ישנו סעיף שאישרנו שלא הוצבע, עמ' 4, שמירת דינים, סעיף 8, סעיף קטן (א1): אין בהוראות חוק זה, כפי שתוקנו בחוק שיווי זכויות האישה כדי לפגוע: 1 - בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של החוק המתקן. מי בעד? מי נגד? זה סעיף שלא הוצבע מסיבות טקטיות. אין נגד, אין נמנעים.
2 - בהוראות שעניינן גיל פרישה, גימלה או תגמול אחר שנקבעו בהסכם קיבוצי או בתקנון של קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, נוסח משולב לפני מועד תחילתו של החוק המתקן. סעיף 8 א 2, מי בעד, אין מתנגדים. סעיף 8 ב' - שינויים ותיקונים בעניינים האמורים בסעיף קטן א'2, כלומר קופת גמל, שנקבעו בדין בהסכם קיבוצי ייעשו לאחר תחילתו של החוק המתקן, בשים לב לעקרונות שנקבעו בחוק. דרך אגב, זה סעיף של חוק יסוד שעוד לא נחקק, של זכויות חברתיות. מי בעד - אין מתנגדים.
אתי בנדלר
¶
אם כך אני מניחה שאת בודאי מתכוונת להציע
נוסח אלטרנטיבי לכל הסעיף, משום שבמקרה כזה אם אנחנו מוחקים, אם ההסתייגות שלך תתקבל, משמעות הדבר שגם בנושאים שעניינם גיל פרישה, גימלה או תגמול אחר, אם הם נקבעו בדין, אין לגבי זה שמירה על דינים.
היו"ר יעל דיין
¶
אני רוצה שאת סעיף ההגבלה שפשוט תנסחו,
סעיף ההגבלה לדיינים ורבנים. קודם כל בנוסח שלפניכם למחוק את האלטרנטיבה שמופיעה בסעיף 1.1.ב.
אתי בנדלר
¶
כאשר ניסחתי את זה התלבטתי היכן למקם את נושא
האי תחולה על נושאי תפקידים דתיים. הצעתי כאן שתי אפשרויות, או בסעיף 1.ב.1, או בסעיף 7, שזה סעיף התחולה, המופיע בעמ' 3.
היו"ר יעל דיין
¶
אני מוחקת את זה, מאחר וזו רק הצעה ולא היה
בחוק קודם, אני לא צריכה להצביע על המחיקה.
הנושא העיקרי שלנו היום הוא בעמ' 3 של החוק, תיקון סעיף 7. סעיף 3, תוספת סעיף כאן, סעיף קטן, שהוא ג'. סעיף ב' זה החוק העיקרי. א' זה כל רשות מרשויות השלטון. אנחנו מציעים תוספת סעיף, שהוא יהיה סעיף ג'.
עכשיו
¶
הוראות חוק זה לא יחולו על מינוי לתפקידים דתיים, לתפקיד דתי בהתאם לדין הדתי, ובכלל זה על מינוי רבנים ובעלי תפקידים שיפוטיים בבתי דין דתיים ובבית דין דתי.
היו"ר יעל דיין
¶
האם כיסינו, בניסוח הזה, תפקידים שיפוטיים
בבתי דין דתיים, זה ברור מזה שזה רק בבתי דין דתיים? אין לנו מוסדות דתיים בהגדרה בחוק. וזה ברור מזה שזה כולל את השרעי?
יש לנו כאן שלושה סעיפים שהם סעיפי אבחנה מותרת והגבלה, שחוק זה לא יחול. אחד מהם נמצא בסעיף הראשון, 1ב', שמדבר על אבחנה מותרת בשונות עניינית במהות ואופיו של העניין. אני הצעתי לא להכניס לסעיפי האבחנה, שהם מאוד ברורים, איזה שהוא דבר שקשור עם אבחנה בשל מה שהתבקש- דיני אישים נודע ממילא הסעיף הזה נשאר נקי עם אבחנה ברורה מאוד שחלה על כולם. אחר כך יש לנו את הסעיפים של ייצוג הולם. בהתחלה חשבנו להכניס שם את ההגבלה על מוסדות ורבנים. הסתבכנו כי זה לא כלל די והם טענו, בצדק, שזה לא עניין של ייצוג הולם אלא של ייצוג בכלל, כלומר שהחוק הזה לא צריך לחול על אותם מינויים. לכן הוצאנו מהייצוג הולם את כל הסיפור של הרבנות הדתית או הרבנים וכו'. גם אין לנו שום עניין שהמוסדות שהם אינם מינוי לתפקיד, דתי תחול עליהם איזו שהיא הגבלה. למשל קלדניות בבתי הדין או מנהלת לשכת הרב הראשי וכדומה. על ידי זה הוצאנו את זה מתחום מוסד ציבורי, גוף ציבורי, יחידות סמך, כל זה אנחנו לא מתייחסים, שם יש ייצוג הולם שחל על כולם, וכפי שאמרנו, למעט מקומות שיש בהם רק מקום אחד ומקומות שהם נבחרים, שהוצאנו גם אותם, כי אנחנו לא יכולים על נבחרים להחיל ייצוג הולם.
דן אורנשטיין
¶
יכול להיות שזה עניין של ניסוח, הנקודה של
דפנה, בנציגות שירות המדינה, היא שכיום יש ייצוג הולם לפי חוק שירות המדינה, מינויים, על כלל עובדי המדינה. העובדים והעובדות של המועצות הדתיות הם עובדי מדינה.
אתי בנדלר
¶
הנוסח שעליו מדובר כרגע זה נוסח ראשון במרץ,
שהוא הנוסח שעליו הוצבע בישיבה הקודמת, חוץ מהנושא של המוסדות הדתיים וממלאי תפקידים דתיים.
היו"ר יעל דיין
¶
אני מבקשת לחזור ולומר, שגוף ציבורי, דן,
אנחנו הכנסנו את הסעיף שביקשת על כישורים דומים, אני רק אומרת שיש כאן הגבלה שהיא ודאי איננה חלה על משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו. אני מאוד שמחה, אנחנו משאירים את זה נקי. אנחנו לא מכניסים לכאן למעשה שום דבר. רשות מקומית גם כן משאירים נקי. בכל העניין הזה של ייצוג הולם אין עניין דתי. יש כאן הגבלה של דברים שיש להם רק נבחר אחד או שהם נבחרים. זה הכל. אנחנו רוצים למקם את ההגבלה על מינוי לתפקיד דתי, כי אין לנו כאן עניין עקרוני לעצור בעד זה, יש לנו פשוט עניין ניסוחי כאן. ולכן אנחנו מציעים להחליף את העניין הזה של מינויי דיינים, רבנים, קאדים וכל השאר, ולהכניס את זה כמגבלה כללית בסעיף 7. סעיף 7 יהיה מורכב עכשיו, על זה אנחנו מצביעים- קודם כל בכותרת שוליים תהיה בו תחולה, אנחנו מוסיפים סעיף 7 א', שהצבענו עליו, למיטב זכרוני, בכפוף להוראות סעיף קטן ב', ונוסיף כאן ג'. כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק זה. כלומר זה חל על כולם. אז מופיע 7 ב', שהוא מהחוק המקורי, ואז אנחנו מוסיפים היום סעיף, שהוא יהיה 7 ג'. בסעיף זה ייכתב: הוראות חוק זה לא יחולו על מינויים או מינוי לתפקיד דתי, בהתאם לדין הדתי, ובכלל זה מינוי רבנים ובעלי תפקידים שיפוטיים בבתי דין דתיים. אני מציעה להצביע על הנוסח הזה. אני מבינה בזה שאם על פי דין דתי של מישהו אפשר למנות אישה, למשל הרפורמים, אזי החוק אינו חל עליהם ממילא. הוא אינו מחייב אותם. זה כל אחד על פי הדין הדתי שלו. כאשר אם על פי הדין הדתי שלהם יש הוראה שזה חייב להיות גבר, הם פטורים מהוראות חוק זה. המפד"ל, שאינו נמצא כאן, אפילו לא בייצוג עקיף, אני הבנתי שזה מספק אותם, כי זה מכיל את הכל. אני מעדיפה להכיל את הכל, ואם צריך, ברגע האחרון, להכניס מילה של הסתייגות, ואני אתחייב להעביר אותה. לי נראה שזה כולל הכל, אלא אם יש כאן דעה אחרת. אני שואלת כי נמצאים כאן המומחים. האם נראה לכם שכאן לא הטלנו על הממסד הדתי איזה שהוא דבר שיחייב אותם לבחור אישה לדבר שבדרך כלל אין בו נשים?
נעמי חזן
¶
נשאלת השאלה האם זה לא יותיר או יאפשר אפליה
נגד אישה גם באותם חוגים שפתוחים לנשים, כגון תפקיד בשכר במועצה דתית,
אתי בנדלר
¶
אני לא יודעת אם הוא מוסכם על המפד"ל, הוא ביקש ממני שאני אנסח כך כדי שהם יקבלו את מבוקשם, אבל אני לא עמדתי איתו בקשר. אני חושבת שהם יהיו שבעי רצון.
היו"ר יעל דיין
¶
אני מבקשת להצביע בתיקון על תיקון סעיף 7
בשוליים, 3.1, תוספת של סעיף ג', אותה הקראתי, מי בעד? אין מתנגדים, אין נמנעים.
אתי בנדלר
¶
באשר להסתייגויות אני מבקשת להפנות לתשומת לב
יו"ר הוועדה שקיבלתי הבוקר ממנהלת הוועדה שמונה הסתייגויות של ח"כ עזמי בשארה, שאני מבינה שאיננו חבר הוועדה. כמובן זו זכותך להחליט אם להתיר לו להגיש הסתייגויות. אני חייבת לציין כי ככל שאני מצליחה לראות, מדובר בהסתייגויות אשר חלקן לנוסח הקודם.
היו"ר יעל דיין
¶
אני הסתכלתי עליהן וברור שיש כאן הסתייגויות
אשר הוועדה אינה יכולה לקבלן כתיקון לחוק. חלקן אף אינן רלוונטיות לחוק כפי שהוא עומד היום. בסמכותי כיושבת ראש הוועדה אני אאשר לח"כ בשארה שלוש הסתייגויות ואני משאירה ליועצת המשפטית לאשר הסתייגות מס' 7 של ח"כ בשארה, שפשוט אחרי המילה נשים יבוא גם נשים ערביות. אני חושבת שזה מיותר, זה סותר את עקרון החוק בכללו. אני אאשר הסתייגות לסעיף 4, אחרי המילה אלימות יש להוסיף אלימות מילולית ואת הצעה מס' 3 של ח"כ בשארה.
אתי בנדלר
¶
בהצעה מס' 3 אני מצאתי פתרון לבקשתך להשאיר,
זאת אומרת שהנוסח של סעיף 1, כפי שהוא היה היום, לא יהיה צורך להצביע עליו כי הוא לא ייכלל בנוסח שיובא בפני המליאה.
נעמי חזן
¶
אם מותר לי להעיר, חברי הכנסת מקבלים את הנוסח
של הקריאה הראשונה ורשאים להגיש על פי התקנון הסתייגויות. הם מסתמכים על הנוסח.
נעמי חזן
¶
זכותו של חבר הכנסת להגיש את ההסתייגויות על
הנוסח של הקריאה הראשונה. ההתאמות זה עניינה של הוועדה. הזכות נקנית על פי תקנון לחבר הכנסת להגיש הסתייגויות.
אתי בנדלר
¶
עם כל הכבוד, אכן חבר כנסת רשאי להגיש בכל שלב
שהוא מוצא לנכון ועד לסיום הדיונים הסתייגויות. אבל מה זו הסתייגות, זו הצעה לתיקון. הצעה לתיקון, אם היא לא מתקבלת, הופכת להסתייגות. עקרונית, חבר הכנסת שמבקש להגיש הצעות לתיקון, אמור להשתתף בדיוני הוועדה ולהציע את ולהציע תיקוניו. ולמצער הוא רשאי גם לבקש שידונו בבקשה שלו לתיקון כשהוא איננו נוכח. אבל למשל, אם חבר הכנסת מציע הצעה לתיקון סעיף שכלל איננו מתוקן, אז ברור שאין מה לדון בהצעה הזאת.
נעמי חזן
¶
העניין הוא שבכל זאת הניסוח הספציפי יכול
להיעשות בשירותה של היועצת המשפטית לחבר הכנסת. משתתפים תמידיים לא ישבו ודנו עם טיוטה אחרת.