פרוטוקולים/מעמד האישה/293



פרוטוקולים/מעמד האישה/293
ירושלים, כ"ז ב אדר ב, תש"ס
3 באפריל, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 42
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום ד', י' באדר א' התש"ס, 16 בפברואר 2000 בשעה 09:40

חברי הוועדה: היו"ר יעל דיין
מוחמד ברכה
עזמי בשארה
חוסניה ג'בארה
תמר גוז'נסקי
עסאם מח'ול

חיותה שנבל, מנהלת השירות לנשים ונערות, משרד העבודה
והרווחה
מנחם וגשל, מ"מ מנהל אגף תקון, משרד העבודה והרווחה
ברוך יפה-נוף, מנהל מחלקת תקצוב ברווחה, משרד העבודה והרווחה
טל קורמן, מנהלת איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
לאה אהרונוב, אמונה
רחל סליבצקי, אמונה
עו"ד מרואן דלאל, ארגון עדאלה
גדיר ניקולה, ארגון עדאלה
חיה לאונוב, ויצ"ו
רבקה נוימן, ויצ"ו
מירי אורן, נעמ"ת
אפרת ישראלי, נעמ"ת
עופרה קינן, עמותת "נועם"
עיידה תומא, נשים ונערות נגד אלימות
פאתנה חנא, נשים ונערות נגד אלימות
שרית ארבל, שדולת הנשים
רות רזניק, עמותת ל"א
אירית אומנית, מקלט, חיפה

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ



ס ד ר ה י ו ם

1. הוצאת מכרזים לניהול מקלטים קיימים לנשים מוכות ולנערות במצוקה
במגזר הערבי.

2. חלוקת ופירוט התקציב הנוסף של משרד העבודה והרווחה שיועד לתקצוב
מקלטים ומרכזי סיוע.



1. הוצאת מכרזים לניהול מקלטים קיימים לנשים מוכות ולנערות במצוקה
במגזר הערבי.

2. חלוקת ופירוט התקציב הנוסף של משרד העבודה והרווחה שיועד לתקצוב
מקלטים ומרכזי סיוע.

אני פותחת את הישיבה השנייה של הוועדה
לקידום מעמד האישה בנושא הוצאת מכרזים לניהול מקלטים לנשים מוכות ולנערות במצוקה במגזר הערבי.

בינואר הוציא משרד העבודה והרווחה מכרזים על ניהול שני המקלטים – מקלט לנשים ומקלט לנערות – ונשמע על זה מהמשרד. עד כמה שאנחנו יודעים, היו הצהרות מהמשרד על כוונה כללית במשך שנת 2000 להעביר את כל המקלטים מתקן תקצוב ממשלתי לתקן מכרז.

אני לא רוצה להקדים את הודעת המשרד וחוות דעתו, אבל אני רוצה להביע תמיהה גדולה מאוד על הגישה שמונחת בבסיס. אולי מי שצריך להבין לא מבין שמקלט זה לא דוכן להמבורגרים ולא חנות נעליים, ואפילו לא תחנת דלק. ההיבט המסחרי הוא אחד ויחיד והוא זה שאנחנו רוצים במינימום של הוצאות לתת את מקסימום השירותים. עניין המקלטים וקיומם, בוודאי במגזר הערבי – שם יש מחסור, ואנחנו מדברים עכשיו על מקלט נוסף ועל מעון נוסף לנערות במצוקה – וכאן אנחנו מדברים על תפיסת עולם, על דרך ניהול, על התייחסות נורמטיבית-תרבותית שהיא שונה ממקום למקום, היא כוללת מערכת חינוך, היא כוללת קשר עם הקהילה, היא מבוססת על אמון, היא מבוססת על ניסיון מקצועי, ואני לא מדברת רק על הניהול אלא אני מדברת אפילו על איך בונים מקלט, אפילו על הקטע הפיזי של איך נראה מקלט, על איך מוגן מקלט.

אני אשמור את המחאה או את הדרישה למסקנות הישיבה, אבל כפי שאמרתי בהתחלה, מלבד שזה תמוה, זה הרבה מעבר לתמוה. על פניו, רק על סמך הפרטים שקיבלתי, אני חושבת שלא מאוחר מדי לחזור מהרצון הזה. תפריטו את אל על ואת מי שאתם חפצים, אבל המקלטים שמבוססים לתפיסתנו על ראייה חברתית, על תפיסה מקצועית, על תפיסה חינוכית בכל ההיבטים שלהם, אותם אנחנו לא רואים כמוצר מסחרי שאנחנו צריכים לקבל עבורו את ההצעה הנמוכה ביותר שמוגשת במכרז.

יש גם עניין של אחריות ממשלתית מערכתית. המקלט הוא לא נפרד אלא הוא חוליה במאבק באלימות כלפי נשים. זה לא איזה דבר נפרד שאנחנו מקימים בית זיכרון או מצבה, אלא המקלט הוא דבר חי שחייב להיות קשור בכל המערכות האחרות כמו המערכת של העובדים הסוציאליים, במערכת של הלשכות, הוא צריך להיות מתואם עם ארגוני נשים, בנוי על אותה תפיסת עולם שלפיה אנחנו דורשים גם חינוך בקהילה וחינוך דרך מערכות החינוך. ההפרדה הזו וההפרטה הזו, מבלי לומר מה אנחנו חושבים בכלל על הפרטות ועל מכרזים, אנחנו רואים בזה ממש הרעת תנאים בעצם העיקרון.

כפי שאמרתי, אני לא רוצה להקדים את מסקנות הוועדה כי זה לא הוגן שנעשה זאת לפני שנשמע את אנשי משרד העבודה והרווחה.

הפנייה בעיקרה היה גם בנושא המכרזים שכבר
יצאו לגבי המקלטים שהעמותה, עמותת נשים נגד אלימות, מנהלת אבל היא גם כן קריאה בנושא הכללי של ההפרטה של המקלטים או מה שנקרא הוצאת המקלטים בכלל למכרז. אני לא רואה שזו רק המערכה של עמותת נשים נגד אלימות בלבד אלא היא נוגעת לכל המקלטים.

אני חושבת שיש טעות בראייה הזו שאפשר להוציא מקלט למכרז והתעלמות טוטלית מהשותפים ומהבעלות השנייה על המקלט שהיא של העמותה. המקלט לא הוקם על-ידי משרד העבודה והרווחה בלבד אלא המקלט הוקם לאחר התקשרות ולאחר לחצים מטעם העמותה עצמה. שני המקלטים נוהלו על-ידי עמותת נשים נגד אלימות - ואני אחראית במאה אחוזים על מה שאני אומרת – באחריות רבה, בהצלחה תוך כדי התפתחות ולמידה מטעויות.

העמותה הצליחה לקבל לגיטימציה מהחברה שהולכת וגדלה כל הזמן ואני לא חושבת שהמשרד לבדו יכול היה לקבל זאת מהאוכלוסייה שלנו בעבודה נפרדת ללא העמותה וללא חברות העמותה.

אני מדברת על הצורה בה הוצא המכרז כך שהוא פתוח בפני כל מיני קבלנים ואנשי עסקים באוכלוסייה. יבואו אנשי משרד העבודה והרווחה ויאמרו שיהיה להם שיקול לא לפנות דווקא לאנשי עסקים, אבל מתנאי המכרז ברור שהוא פתוח בפני כל מי שחפץ בכך. כל מי שרוצה להרוויח, יכול לגשת למכרז הזה ולעשות זאת על גב הנשים והנערות שנמצאות במקלטים.

על מה בנוי המכרז?

מכרז לנערות במצוקה, דירת המעבר שמתלווה
אליו, ומקלט נשים, שאלה הם היחידים שפועלים במגזר הערבי.

יש לך את נוסח המכרז?

מה שפורסם בעיתון. התנאים הם כאלה שצריכים
לתת ערבות בנקאית של חמישים אלף שקל, נייר מתאים, ניסיון של שלוש שנים בתפעול מקלט לנשים או פרוייקטים דומים ואני לא יודעת מה זה פרוייקטים דומים. כאן צריכה להיות הגדרה של פרוייקטים דומים כי חברת סיעוד זה פרוייקטים דומים? מקלט לנוער במצוקה או ילדים במצוקה זה משהו דומה? הרי במהות העבודה המקצועית ידוע זה לא דומה.

אני חושבת שמתעלמים כאן מדבר שמאוד חשוב להדגיש אותו, וחברת הכנסת יעל דיין הזכירה אותו, שזה הייחודיות התרבותית שבניהול מקלטים בתוך האוכלוסייה הערבית. אני חושבת שסוד ההצלחה של שני המקלטים האלה, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת האוכלוסייה, זה שהמקום צמח מתוך האוכלוסייה הערבית ונוהלו על-ידי נשים שיודעות בדיוק מה הצרכים שלנו – ואני מדברת שלנו, לא של הנשים אלא שלנו כנשים ערביות, כנערות ערביות – וידעו בדיוק מה ניתן לעשות ואיך אפשר לפתור בעיות מסוג זה. אני חושבת שהמוניטין בנינו במשך שבע השנים, אי-אפשר להתעלם ממנו.

אומרים שכל המקלטים יוצאו למכרזים. אני לא רוצה לראות שום מקלט במכרז, אבל התחלתם עם שני המקלטים האלה ואני שואלת מה עם שאר המקלטים למרות שאני רוצה לראות שהמכרזים האלו יתבטלו בכלל.

אני מציעה שנשמע את עמדת משרד העבודה
והרווחה.

אני לא חושב שזה נכון שיושבים כאן משני צידי
השולחן אנשים שמבינים בתחום, שבאים מתחום המקלטים, ואנשי משרד העבודה והרווחה שלא מבינים ומוכרים המבורגרים. את כל חיי השקעתי בתחום הזה ואני חושב שאני קצת מבין גם אם אין הסכמה או יכול להיות שגם אני טועה, אבל אני חושב שהדעות שנביע אותן הן דעות מקצועיות ולא דעות של אנשים שבאו מהשוק.

קודם כל אני רוצה להגדיר את המושגים. המצב של העברת הכספים איננו משתנה. זה לא שקודם היה מצב שהמקלטים הופעלו על-ידי הממשלה ועכשיו הממשלה מוציאה אותם החוצה. גם לפני כן המקלטים הופעלו על-ידי עמותות ציבוריות. המושג הפרטה הוא לא מושג שהוא רק העברה לידיים פרטיות אלא המושג הוא מושג שבו הממשלה מחליטה שהיא איננה מפעילה את המקום באופן ישיר ועצמאי אלא מעבירה את ההפעלה לגורמים אחרים, בין אם אלה גורמים ציבוריים ובין אם אלה גורמים פרטיים.

אם אנחנו מסכימים על ההגדרה הזאת של ההפרטה, המקלטים מופרטים לאורך כל הדרך. פשוט רציתי שהדבר הזה יהיה ברור, משום שהיום המקלטים לא מופעלים על-ידי הממשלה וטוב שהם אינם מופעלים על-ידי הממשלה.

אני מזכיר לך שנפגשנו מספר פעמים, אני ניהלתי במשך הרבה מאוד שנים את רשות חסות הנוער, אנחנו עשינו פעולה רחבה מאוד ב15- השנים האחרונות להוציא את ההוסטלים מהפעלה של הממשלה להפעלה של עמותות ציבוריות ובכך שיפרנו באופן מאוד משמעותי את איכות החיים ואיכות הטיפול בנערים ובנערות. אני לא חושב שהממשלה צריכה להפעיל את הדברים האלה בעצמה, אני לא חושב שהממשלה עושה את זה יותר טוב מאשר עושים זאת ארגונים ציבוריים ואני בטוח שעל מה שאני אומר עכשיו תהיה הסכמה כללית סביב השולחן.

כאן מדובר על מכרזים שמיועדים להפעלה.

זה אותו הדבר.

אני יודעת טוב מאוד שמזה שנים המימון הוא
מימון ממשלתי באחוז כזה או אחר וההפעלה היא על-ידי עמותות ספציפיות שהתמחו בנושא.

בהפרטה יש משחק מלים כי כאן אף אחד לא
מתכוון לעמותות. כאן מדברים על הפרטה למטרות רווח.

אני מבקש להבהיר את המושגים כדי שלא יהיה
אחר-כך ויכוח. אני יודע שלזה אתה מתכוון, אבל אני חושב שיש כאן טעות בהבנת המושגים, מפני שמהבחינה הזאת לא אמור להיות הבדל בצורת העברת הכספים בין מה שהיה למה שיהיה. הממשלה העבירה עד עכשיו את הכספים בצורה בה היא העבירה אותם והיא תעביר אותם גם בעתיד. עד היום נחתמו הסכמים עם המקלטים על-ידי הממשלה וגם בעתיד ייחתמו הסכמים.

אנחנו לא רוצים חוק סיעוד חדש.

זה לא חוק סיעוד.

אנחנו לא רוצים חברות שעושות רווחים.

גם אני לא רוצה, אבל לא בטוח שזה תלוי במה
אני רוצה ובמה אני לא רוצה כי יש גם חוק אחר שחוקק על-ידי הכנסת הזאת שהוא חוק המכרזים.

נכון להיום כל המוסדות של משרד העבודה והרווחה בהדרגה עוברים מכרזים. הרבה מאוד עמותות עברו מכרזים כדי להפעיל מעונות. השאלה איך מפרסמים את המכרז והשאלה מה יש בו שמבטיח, ובעניין הזה שוב אני אומר שיש קונצנזוס סביב השולחן. הממשלה חייבת להבטיח שצורת ההפעלה לא תפגע במטופלים. כל דבר שעלול לפגוע במטופלים שיעלה כאן היום – אני מתחייב לפני שאני מתחיל לדבר שאנחנו נבדוק שזה לא יקרה.

המכרז קובע שזו תהיה עמותה?

לא. המכרז לא קובע שזו תהיה עמותה.

זה יכול להיות גם אדם פרטי.

מדובר במי שהפעיל מקלט לנשים מוכות או
מסגרת דומה ואני לא יודעת מה זה מסגרת דומה במכרז כללי.

אפשר להקיש מזה שהבעיה היא שאולי אלה לא
העמותות הנכונות?

אני אגיע לזה. אני מבטיח שאני אומר כל דבר.
אנחנו לא יכולים לפרסם מכרז שבו אנחנו כותבים את האות הראשונה של השם של העמותה שתזכה במכרז, כי אחרת זה לא מכרז, כי אחרת יוגשו בג"צים מהצד השני. מהצד השני אני מבקש להזכיר שתהליך העבודה במכרז הוא כזה שאנחנו מפרסמים, אנחנו משתדלים להכניס את ההגבלות שמותר לנו על-פי חוק להגביל אותן, אבל אחרי שהמכרז מסתיים, אחרי תהליך פתיחת המעטפות, תמיד מתמנית ועדת משנה שתמיד יושבים בה אנשי מקצוע. במקרה הזה אני מניח שנבקש מחיותה, מנהלת השירות לנשים ונערות, שתשב בוועדת המשנה ביחד עם אנשי המשרד האחרים, ואז אנחנו לוקחים ובוחנים על-פי קריטריונים מי הוא הגוף הטוב ביותר שיוכל להפעיל את המקום.

אין בכלל ספק שכאשר ניגש גורם שיש לו את היכולת המוכחת לעשות את הדברים האלה ולא דבר דומה, אלא את היכולת המוכחת לעשות את הדבר הזה עצמו, הוא תמיד יזכה בתנאי שהוא עומד גם בתנאים האחרים. יש כאן תנאים שצריך לזכור אותם.

אני רוצה לומר לכם שמהניסיון שלי בפרסום מכרזים לילדים ונוער במצוקה, שהוא לא שונה בהרבה מהמכרז הזה שאנחנו מדברים עליו, בעובדה שעמותות התחרו שם, הן לא מתחרות על הכסף שהן יקבלו, אנחנו קובעים מה הכסף שהן יקבלו, אנחנו קובעים מה הם השירותים שהם צריכים לתת, הדבר היחיד שהם מתחרים אתו זה על השירותים שהם ייתנו. אם כתוצאה ממכרז יבואו שתי עמותות שאחת תציע לנו חדרים יותר טובים וציוד יותר טוב וצוות יותר טוב שיכול להפעיל את המקום, והעמותה השנייה לא תציע את זה – אז אנחנו נצטרך לבחור בעמותה שנותנת את היותר טוב למען האוכלוסייה עליה אנחנו מדברים.

אם קראתם היטב את תנאי המכרז, במכרז אין את העובדה שעמותה אחת יכולה לבוא ולומר שהיא רוצה לקבל את הכסף והיא תיתן לנו את השירות בתמורה לסכום כזה ואחרת בתמורה לסכום אחר. המכרז כאן הוא על מתן השירות שהעמותה צריכה לתת כשהממשלה קובעת מראש מי יהיה כוח האדם, מה יהיו איכויות כוח האדם – והכל נמצא בתוך המכרז – והממשלה קובעת מראש את סל השירותים שכל אישה ונערה צריכה לקבל. את זה הממשלה קובעת מראש וזה לא נתון למשא ומתן של העמותה או הגוף שיזכה. זה ברור מאליו שאם עמותה תהיה כאן במצב שהוא טוב יותר, יעמוד מפעיל פרטי ותעמוד עמותה והעמותה תהיה במצב יותר טוב, אין ספק שהיא תזכה.

למה מפעיל פרטי?

לפי החוק אני לא יכול לבוא ולומר שיש גופים
שלא יקבלו את העניין. אתה שואל אותי מה יקרה אם יעמוד מפעיל ציבורי או יעמוד מפעיל פרטי והם יהיו באותם תנאים. אתה שואל למה למפעיל פרטי כדאי לגשת למכרז הזה. נניח שמפעיל פרטי יזכה במכרז, אנחנו פרסמנו לגבי המקלט לנשים, פרסמנו שם באופן מפורש – ומי שקרא את המכרז, יודע – שאת המקלט הזה תנהל מנהלת, וכתוב שם גם מה צריכים להיות הכישורים של המנהלת הזאת. בוא נניח שמפעיל פרטי זכה במכרז, אין לו שום אפשרות להפעיל את המקלט הזה אלא הוא צריך למנות מנהלת שתפעיל את המקלט הזה מפני שכך קבענו בתנאי המכרז.

זה מבחינתכם, אבל הוא רוצה להרוויח.

כל השאלות שאתה שואל מובילות לעובדה
והעובדה היא שברוב רובם של המקרים כאשר מדובר על מערכות כאלה, תבדוק במכרזים שפורסמו לגבי מערכות כאלה שהן מערכות קטנות, שהן לא מערכות כלכליות, באמת הרוב המוחלט כמעט של הזוכים הם עמותות ציבוריות. תבדוק את העניין הזה. אתה שואל למה בכל-זאת מפעילים פרטיים, למה למשל בשירות למפגר מפעילים פרטיים מפעילים את זה וגם שם נקבעים הסטנדרטים, כי כאשר מדובר על מוסדות של מאות, מוסדות מאוד גדולים, יש להם את העניין של גלגול כספים וכל היתר, שאני לא רוצה להיכנס אליהם. זה לא יהיה נכון במקלטים מהסוג הזה אלא הם יצטרכו לעמוד ואנחנו עם הפיקוח שלנו נצטרך לבדוק שמקבלים את השירותים המתאימים.

אני מנסה להסביר שבעצם יש כאן שני אלמנטים שאותם ניסיתי להסביר. ההחלטה לצאת למכרזים היא החלטה לצאת למכרזים על כל המסגרות. למה החלטנו לצאת למכרז בשני המקלטים האלה של הנערות והנשים? זה ידוע שהייתה ועדת בדיקה שהתמנתה על-ידי המנהל הכללי לגבי הניהול. אני רוצה להיזהר מאוד ולומר לכם – גם כשהעיתונאים ראיינו אותי או כשהתראיינתי ברדיו אמרתי – שזה לא נכון לומר שהתגלו אי-סדרים, ואני אומר את זה כאן במפורש, כי אי-סדרים זו מילה מאוד חמורה. זה לא נכון. אם היו מתגלים אי-סדרים בכלל לא היינו יושבים לשולחן אלא היינו סוגרים את המקלטים באותו יום. אבל נתגלו בעיות בניהול שבאו לידי ביטוי במסקנות הוועדה.

צריך לדייק. הוועדה הייתה משותפת לעמותה
ולמשרד כדי לבדוק את עבודת מנהלת המקלט.

לא זאת השאלה. הייתה ועדה שבדקה את הנושא
של הניהול והוועדה הגיעה למסקנה שיש בעיות בניהול. אני לא אומר אי-סדרים, אני לא רוצה להשתמש במילה הזאת. לאור העובדה שהתגלה שיש בעיות בניהול, אנחנו לא חשבנו שיש מקום כרגע להודיע שהעמותה הזאת לא יכולה לנהל אלא חשבנו שאם ממילא אנחנו נכנסים לסדר של הפעלת המכרזים לפי חוק, אנחנו ממילא נכנסים לעניין הזה של פרסום מכרזים שייעשה בהדרגה, בצורה חכמה, בצורה שלא תפגע, חשבנו שהנכון הוא לתת גם לעמותה הזאת את האפשרות להתחרות בתוך המכרז הזה ובלבד שהיא תעמוד בתנאי הסף כפי שנקבעו על-ידי הממשלה ושעונים גם על העבודה של בעיות הניהול שהיו.

לסיכום הדברים שלי אני אומר, אנחנו מתכוונים לצאת למכרזים כי כך מחייב אותנו החוק. אנחנו מתכוונים לצאת למכרזים גם לגבי היתר ועל זה הוחלט בגלל הדברים שאמרתי. שנית, זה ברור שבוועדת המשנה שתהיה, הגוף שיועדף הוא הגוף שייתן את השירות הטוב ביותר והשירות הטוב ביותר הוא לא סכום הכסף שהגוף הזוכה יזכה בו אלא זה השירות הטוב ביותר שיינתן לאוכלוסייה על-פי סטנדרטים שאנחנו קבענו אותם למכרז.

איך תדע מראש דברים כאלה? מישהו יבטיח לך
הרים וגבעות, יבטיח לך שכל בוקר יאכלו שמנת, כל ערב יטיילו בפארק. אתה צריך בפועל לבדוק את הדברים.

קבענו את תנאי סף. שנית, קבענו קריטריונים
לבחירה.

תנאי הסף הם מאוד קלים.

הם לא מאוד קלים. הרבה מאוד גופים נפלו כבר
בתנאי הסף. הם לא יכולים בכלל לעבור אותם. קבענו קריטריונים לבחירה. אני מקווה שיש קצת קרדיט גם לניסיון שלנו כאשר אנחנו הולכים לראיין את הגופים האלה בתוך הוועדה. לא נתנו אפשרות במכרז להתחרות במחיר אלא על הסטנדרטים של מי ייתן שירות יותר טוב.

אני בטוח שעם הפיקוח שיש לנו והצורה שפרסמנו את המכרז, נוכל להגיע למיצוי העניין בצורה הטובה ביותר.

אני רוצה לומר שאם תרצו לשאול שאלות בנושא תקציב, תוכלו לשאול את מר ברוך יפה-נוף.

העירו כאן ואמרו שאם אתם צריכים לסמוך על משרד העבודה והרווחה, אני לא יודע מה זה נקרא לסמוך על משרד העבודה והרווחה, אבל אני רוצה לומר לך שהגופים המקצועיים שיושבים כאן סביב השולחן, לעניות דעתי לא יגידו לך שאנחנו גוף שמתנכר להם.

זאת לא השאלה. השאלה היא המידה של הסמוך.

שאלה טכנית להבהרה. כמה מכרזים הוצאו, מה
התאריכים שלהם, מה הרכב ועדת המכרזים לגביהם? בהזדמנות זו הייתי רוצה גם לדעת האם ומתי המכרזים האלה ממשיכים לגבי מקלטים אחרים.

המכרזים שהוצאו זה שני מכרזים לגבי הפעלה של
מקלט לנשים ונערות. התאריך האחרון להגשת הבקשות הוא נדמה לי 20 בפברואר שנה זו. ועדת המכרזים שיושבת היא ועדת המכרזים הקבועה של המשרד והיא לא ועדת מכרזים משתנה. יש ועדת מכרזים שקבועה כאשר יושב-ראש ועדת המכרזים הוא חשב המשרד ויושבים בה אנשים שנתמנו על-ידי המנהל הכללי.

יש לך שמות?

ברוך יפה-נוף יכול לומר לך. הוא גם חבר הוועדה.
אני לא חבר הוועדה. ועדת המשנה נקבעת תמיד אחרי פתיחת המעטפות, וכשקובעים את הגופים שעברו את תנאי הסף, מי בכלל יכול לגשת עכשיו לתהליך הבחירה, ועדת המשנה נקבעת באופן פנימי, מוסיפים לה אנשים. אם אתם רוצים, נרשום לפרוטוקול שמבחינתי, המלצתי לוועדת המשנה תהיה שחיותה שנבל, שהיא מנהלת השירות לנשים ונערות, תהיה חברה בוועדת המשנה.

יש משקל לזה שיש עמותה אחת ערביה ואחת
יהודיה?

אני רוצה לדייק בדבר אחד. תזכרו, כמעט בהכרח
לא העמותה הזוכה היא גם מי שמנהלת בפועל את המקלט. זה גם נכון להיום. מנהלת המקלט היא לא עמותה. היא חברה בעמותה, אבל היא מתמנה על-ידי העמותה לנהל את המקלט. היא עובדת העמותה אבל היא לא העמותה. העמותה היא ישות פוליטית. העמותה שתזכה תמנה את המנהלת. מבחינתנו כבעלי מקצוע הנקודה הקריטית היא מי המנהל ולא מי העמותה. בסופו של דבר לגבי המטופלים, מה שמעניין אותם זה מי המנהל שהם פוגשים כשהם נכנסים למקלט ולא מיהו יושב-ראש העמותה.

אם תעמוד עמותה מהמגזר הערבי ועמותה מהמגזר היהודי ושתי העמותות האלה יהיו בתנאי הסף באותם תנאים מבחינת היכולת הכלכלית שלהן, מבחינת המצב, שאם המשרד נמצא מחר במצב שהוא לא מעביר את הכספים, הן יכולות לתת את החודש – אין לי בכלל ספק, ואני חושב שאני אומר גם על-פי חוק ואני לא חורג כאן – שהעמותה הערבית תזכה. אין לי בכלל ספק בעניין הזה. הבעיה היא לא זאת, הבעיה תהיה במקום אחר, מה יקרה כאשר תיגש עמותה מהמגזר הערבי ותיגש עמותה מהמגזר היהודי, ונניח, רק באופן תיאורטי רק כדי לסבר את האוזן, העמותה מהמגזר היהודי בכל התנאים תהיה ברמה הרבה יותר גבוהה, היא יכולה לספק שירותים יותר טובים, היא יותר אמינה בשטח וכל היתר. מה אז יהיה? אז אנחנו נצטרך להתלבט ולהחליט מי העמותה שיכולה לתת את השירות הכי טוב והיא תצטרך למנות מנהל מהמגזר הערבי שינהל את הבית הזה כמו שצריך.

אני פונה למשרד העבודה והרווחה. אני בכלל נגד
הוצאת מכרזים, במיוחד לשני המקלטים במגזר הערבי בהם מדובר. אני חושבת שזאת מדיניות מעוותת וגזענית כלפי המגזר הערבי שבאה לידי ביטוי כאשר התחלתם בדברים כאלה.

אני מצטער, אני לא מסכים למילה הזאת. אנחנו
בעלי מקצוע.

כיושבת-ראש מותר לי לבקש בהקשר הזה,
להתבטא אחרת כי יש סקאלה של מלים.

לפי מיטב ידיעתי את החוק, אני יודעת שעל
עמותה לא מוציאים מכרז אלא מוציאים מכרז לחברות. עמותה בדרך כלל היא גוף ללא כוונת רווח. את העמותה בוחרים, ובוחרים את חבריה ואת המנהל שלה.

אם אתם מוציאים מכרזים, בדרך כלל מוציאים מכרזים כלליים לכל הארץ ולא מכרזים רק לעמותות שישנן במגזר הערבי. אם יש שם ניהול כושל, אפשר לתקן את זה. אתם יחד עם החברות בעמותה הזאת, נציגי משרד העבודה והרווחה ונציגות העמותה ישבתן ביחד, בדקתם את הניהול הכושל והחליפתן את מנהלת המקלט. אי-אפשר להתעלם מהחברות כי הן היו שותפות לזה וחלק מהן ביקש להחליף את המנהלת שמצאו אותה לא מתפקדת בצורה טובה.

אם תזכה במכרז למקלט במגזר הערבי חברה יהודית או עמותה יהודית, אני לא חושבת שזה דבר נכון. קודם כל, הם לא מבינים את התרבות הערבית, דבר שהוא מאוד חשוב. רק האנשים שעובדים שם והקימו את העמותה, הם אלו שיכולים לטפל בצורה הטובה ביותר והם אלה שמבינים את התרבות. בתקופה האחרונה רק התחילו להצליח העמותות האלו ובתקופה האחרונה מתחילות הנשים לפנות לעמותה. כשאתם ראיתם את ההצלחה, אתם מיד רוצים להוציא מכרז ולקלקל את מה שקורה?

אני וכל הנשים הערביות נגד זה. אני יכולה גם לגייס נשים יהודיות ולצאת במחאה נגד המכרזים בכלל, בכל הארץ, גם במקלטים במגזר היהודי וגם במגזר הערבי. אי-אפשר להביא איש עסקים שיש לו כסף והוא זה שיזכה במכרז. הוא זה שצריך לקבוע מנהלת למקלט הזה, אבל הוא יקבע את המנהלת כפי שהוא רוצה וכל יום הוא יקבע מנהלת אחרת אם זה יהיה לו נוח, וזה לא יהיה לפי מקצועיות, ולצערי הרב זה במיוחד קורה במגזר הערבי.

רציתי להזכיר ששני המקלטים האלה קמו ביוזמת
הנשים שהתאגדו באותה עמותה של נשים ונערות נגד אלימות. העובדה היא שעד שהקבוצה הזאת לא התארגנה, משרד העבודה והרווחה לא מצא שום פתרון לנושא הזה. היו מספר ארגונים אחרים, נעמ"ת ו-ויצ"ו היו, למה הם לא הקימו מקלטים בנצרת? מישהו הפריע להם? אתם מנעתם מהם? אתם אמרתם ל-ויצ"ו לא להקים מקלט בנצרת? הם לא הקימו בגלל נסיבות שונות. הם לא חשבו אולי שזה בדיוק הייעוד שלהן, ושנית, משום שהם הבינו שיש שם צרכים מיוחדים ואולי הם לא יוכלו להתמודד. כך או כך העובדה היא שהלחץ על השרה דאז, אורה נמיר, הגיע מהשטח והייתה הידברות שנמשכה שנה עד שיצא משהו מהמלים.

נכון שהמשרד מתקצב, ונכון שהיכן שהולך כסף ממשלתי אנחנו רוצים שהכסף ילך תוך כדי בקרה וכולי. כל זה נכון, אבל אני שואלת מי שיזם, מי שהקים מכלום, הקים את המקלט, יצר מוסד ציבורי חברתי חדש במגזר הערבי, נתן לו יוקרה, אין לו זכויות במקום הזה? אין לו זכויות על זה? אני רוצה לדעת. אתם תעבירו מכרז את המקלט של נעמ"ת בתל-אביב? אתם תעשו דבר כזה? אתם תעבירו מכרז לגבי המקלט בהרצליה? מקום שהבניין לא שלכם, הבניין הוא של העמותה, מה אתם יכולים לעשות שם? אתם לא יכולים לעשות.

הנקודה שלי היא שאתם לוקחים אוכלוסייה חלשה שאין לה את התרומות ואת המשאבים והיא לא יכולה לתת את ההשקעה הכספית שנותנים אחרים. לכן אני חושבת שזו גישה לא נכונה.

גם בזמן הקמת העמותה היה ברור שאנחנו מדברים בשינוי עמדות ושזה מהפך מאוד גדול. אני שמעתי אתמול בזעזוע על האישה מטמרה שזרקה את התינוקת ואמרתי, הרי יש מקלט, למה היא לא הגיעה למקלט? למה היא לא הגיע למקום כלשהו לבקש עזרה? אני אומרת שהשירותים שלנו במגזר הערבי עדיין הם כל כך חלשים מבחינת הנשים שנשים במצוקה, להרבה מאוד נשים במצוקה, עדיין אין את הכתובות הזמינות האלה שיוכלו לעזור להם ברגעים קשים. אני חושבת שמה שקיים היום, צריך לטפח אותו.

כמובן שאני מסכימה שאי-אפשר להכניס את זה למכרז וכל מיני דברים כאלה, לזה אני מסכימה. אני גם מסכימה אתך במה שאמרת שהמגזר הפרטי לא רץ לכל מקום. אני יודעת שהוצאתם מכרזים על מקלטים לילדים במצבים של התנהגויות קשות אף אחד לא בא ולא רצה. אני מכירה את כל הדברים. הוציאו מכרזים ולא היו מתמודדים. היה ברור שכל המערך הזה של העמותות הציבוריות של נשים שעוזרות לנשים, שיש מאחורי זה, כפי שהדגישה חברת הכנסת יעל דיין, תפיסה, יש מאחורי זה תפיסה של שחרור האישה, תפיסה שהאישה עוזרת לעצמה. לכן אני אומרת שאם משרד העבודה והרווחה יוותר על זה ויחשוב שזה עוד איזשהו עסק כמו כל דבר אחר ולא יבין שאם למקום הזה ייכנסו אנשים עם השקפת עולם אחרת, שהאישה צריכה להמשיך ולקבל הוראות בתוך המשפחה שלה, וכל דבר שהיא יוצאת החוצה זה מרידה וזה בכלל רע, אז מה נעשה? ניתן כסף ובסופו של דבר לא נעשה את פריצת הדרך החברתית שלמענה בעצם מהימים הראשונים שהוקמו העמותות ועד היום המאמץ הזה נעשה.

לכן אני אומרת שזה לא ויכוח רק על כספים וכולי, אלא זה ויכוח על מה אנחנו רוצים כשאנחנו אומרים לעזור לנשים, ולמה אנחנו אומרים שנשים עוזרות לנשים, למה אנחנו אומרים שנשים פמיניסטיות עם השקפת עולם מסוימת עוזרות לנשים, ולא אגודות צדקה שמחלקות. לא. אנחנו רוצות שנשים שיצאו מהמקלט יהיו יותר חזקות ויוכלו להתמודד. אז כל מפעיל פרטי שאין לו אידיאולוגיה כזאת, איך הוא יעשה את זה?

לכן אני אומרת ששיטת המכרזים, בלי להיכנס לכל הוויכוח שלנו, יש מקומות שזה נראה לי אבסורד מבחינת התועלת של השירות שאני פשוט המומה מזה שכל הפניות שלי עד עכשיו לא נענו ואני מקווה שפניית הוועדה תעזור.

אני מקווה שאנחנו לא משני צדי המתרס בתפיסת
העולם שלנו. בהערתי לא התכוונתי שאתם מוכרי המבורגרים אלא שאותם מפעילים יכולים להיות כאלה.

אני רוצה לומר לכם בעניין הערבי-יהודי, אני מקווה שבקרוב מאוד הולך לצאת מכרז למקלט גם לגבי נשים חרדיות ונשים דתיות, כי על זה דובר בתוספת התקציב, אבל בינתיים בגלל ריב איתנים זה לא קורה. אני שאלתי בהתחלה ולא קיבלתי תשובה. אם המדיניות, כפי שנאמר לנו, היא שכל המקלטים יצאו למכרזים, אז יש טעם בהתייחסות שלי גם לאותם מקלטים עתידיים שלצערי עדיין לא אושרו תקציבית למרות שהובטחו לחלוטין תקציבית. גם מקלט נוסף לנשים ערביות וגם מקלט לנשים חרדיות ולנשים דתיות. דובר על שלושה מקלטים נוספים. אני מניחה שלא יעלה על דעתכם שלא תהיה מפעילה דתית או חרדית או שיהיו עובדים שלא יהיו נשים, או שלא תישמר שם כל המערכת של הכשרות והמערכת התרבותית הנדרשת למגזר ייחודי שכזה. גם מהם תידרש ונדרשת אותה תפיסת עולם שוויונית, משווה, בלי להיכנס למה ההלכה חושבת על זה. זה בא כדי לענות על מצוקה ולענות מתוך תפיסת עולם.

לכן גם לגבי העתיד הייתי רוצה ומבקשת לדעת מה קורה.

השאלה הערכית של הפרטה היא שאלה שיש
מחלוקת קשה עליה. אתמול התקיים דיון בתוכנית טלוויזיה על הפרטת שירות בתי-הסוהר, שזה גם נושא בעייתי כאשר האסירים שנשפטו על-ידי המדינה צריכים לקבל שירותים במרכאות או שלא במרכאות על-פי תכונות ויכולות המפעיל. אני חושב שהרצת כל הנושא של השירותים הסוציאליים למכרזים, תשאיר את צרכני השירות הזה, במרכאות ובלי מרכאות, לחסדיהם של המפעילים וייפגע קודם כל עיקרון השוויוניות ובמקום זה כל ההתנהלות תושתת על עיקרון הרווח.

אני מאוד מודאג מכל מיני מגמות של הפרטות בשירותים הסוציאליים, מה עוד שיש דיבורים על הפרטות בתי-חולים, משק המים וכל מיני שירותים בסיסיים וזה נושא מאוד מסובך ומאוד קשה.

אני רוצה להמשיך את הדברים שנאמרו על-ידי חברותיי ובמיוחד להמשיך את דבריה של חברת הכנסת גוז'נסקי בקשר להפרטה.

בעקבות המכרז ששמעתי עליו, אני רוצה שכל הוועדה והנוכחים ישמעו את הדברים הבאים שאני אומר. אחד האנשים שהתעניינו במכרז הזה, והוא מפעיל פרטי ולא עמותה, בא בדברים עם מישהי כדי שתנהל לו את המקלט. במהלך הדברים הוא אמר לה שקודם כל הוא רוצה להבטיח לעצמו, מהתקבולים שיכולים להתקבל למקלט, סכום של 25-20 אחוז, שהוא מפריש את זה מראש כרווח ואחר-כך הוא ינהל את זה עם השאר. אני מבין את הכללים ואת הקריטריונים שאתם קובעים, אבל בסופו של דבר המפעיל הפרטי לא בא כדי לבצע שליחות חברתית אלא הוא בא כדי ליצור מנגנון של רווח. אפשר לומר שהקריטריונים הם נוקשים ושתהיה בקרה וכולי, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שמפעילים פרטיים ופתיחת הנושא הזה לשוק הפרטי, זה ינוהל על-פי עיקרון של גביית רווח.

אם נלך עוד צעד, וכמו שאת אומרת יכול להיות שאם יש גוף גדול שמפעיל כמה מקלטים, השירותים יוזלו בגלל שהוא יכול להפוך למקום שיש בו ריכוז של השירותים האלה ואז מטבע הדברים הדבר יתבצע על-פי עסקות רחבות יותר וזה יהיה מוזל. זה מוביל לכך שבמקום המדינה כ"מונופול" לנושא של השירות הסוציאלי, ייווצרו מונופולים חדשים של השוק הפרטי שישתלטו על כל השירותים הסוציאליים. ואז מה עשינו?

לכן השאלה היא שאלה חברתית וצריכה להיות כפופה לחשיבה חברתית ולא לחשיבה עסקית. בסופו של דבר מדובר בגורלם של בני אדם ויש כמה דברים שאי-אפשר להכניס אותם לתחרות, שהמדינה כמדינה צריכה לספק אותם בצורה שוויונית לנזקקים ולנצרכים.

הסוגיה האחרונה, המחשבה הבלתי נמנעת מזה שהניסוי ללכת לשיטת המכרזים במקלטים הוצא בהתחלה על שני המקלטים הפעילים ברחוב הערבי, וכאן מדובר בקבוצת נשים שפרצה דרך על כל המשתמע מכך, כולל עימותים חברתיים בגלל תפיסות חברתיות מסוימות בחברה הערבית. עכשיו אומרים להן שהכושי עשה את שלו ועכשיו הוא יכול ללכת הביתה, שזה דבר פשוט מנוגד לכל מוסר וכל הגיון, מה גם שבחירתם של שני המקלטים ברחוב הערבי הוא דבר שזועק לשמיים ומריח רע. אני לא רוצה להשתמש במילה בה השתמשה חוסניה ג'בארה, אבל זה מריח מאוד רע. או שהייתה מחשבה עניינית שהתבססה על כך שאמרו שננסה עם החלשים האלה שאי-אפשר ליצור הזדהות רחבה אתם, וכשנצליח עם זה, אפשר ללכת הלאה ולהעביר את זה לאחרים.

אני מציע למשרד העבודה והרווחה להפסיק את המכרז הזה ולהיכנס לדיון יותר רציני ויותר מעמיק בנושא הזה. אם חברי הכנסת יצטרכו לעזור, נעזור בכל מה שקשור בוועדות הכנסת. אני מאוד מבקש וחושב שיש מקום להפסיק את כל התהליך הזה מיד ולבחון אותו מחדש.

בסופו של דבר ננסח מסקנות של הוועדה. אני לא
יודעת מה המכרז הבא בתור. אם הוא מכרז - כפי שאני מניחה, כי אין יותר מקלטים במגזר הערבי – למקלט לנשים מוכות יהודי או מעורב שיעלה במכרז הבא, הייתי מצטרפת כאן להצעה ולפחות להשהות ולא לבטל מכרז שהוצאתם כבר, אלא לפרסם את המכרז הבא במגזר היהודי ולהשהות את ההחלטה, או את אותה ועדת משנה שתדון, כדי שכאשר תתקבל ההחלטה לא תהיה הנפקה החוצה הבלעדית והיחידה למגזר הערבי. אני חושבת שזה עניין של לוח זמנים. הרי המקלטים מאוישים ופועלים. הייתי מאוד מבקשת כי זה יותר ממראית עין.

כאן נאמרו דברים על פריצת הדרך וזה יותר מפריצת הדרך. ארגוני הנשים שפועלים לא מזה הרבה שנים ברחוב הערבי התחילו במחתרת, הם באיומים, הם בסכנת חיים, זה עדיין לא דבר שהוא מגובש, זה סוג דברים שנפתור מתוך עצמנו ולא צריך להוציא החוצה ולא צריך לבוא לוועדת כנסת. יש ארגונים שבמשך שנים היו ממש במחתרת שלא לדבר על הבעיה המיוחדת במגזר הערבי של נשים מוכות שגם הן נרדפות, גם מי שמטפל בהם נרדף, גם העלאת הבעיה בחוץ היא בעייתית.

לכן עם הרבה כבוד לנושא בכלל וגם במגזר הערבי, ולא בשונה הרבה במגזר החרדי, אני הייתי מבקשת מבחינת לוח זמנים, כשתצא ההודעה הסופית שבחנו וכולי וכולי – ואני מקווה שההחלטות תהיינה נכונות בסופו של דבר – להשהות את הראשוניות והבלעדיות של המקלט הערבי. אם זו המדיניות למרות שאנחנו לא בטוחים בה, אבל לצאת עם שתי עמותות בסופו של דבר, או מי שיקבל את המכרזים, שאחת ערבייה ואחת יהודייה, תאמינו לי שכולם בידיים טובות, המטופלות בינתיים בידיים טובות וזה לא מקרה חירום שצריך תאריך כדי לצאת בו מלבנון. אני מבקשת שתחשבו על זה.

הפרטה זה לא ביזור סמכויות. הפרטה זו הפרטה.
יש לזה מושג בכלכלה, זה הכפפת תחום מסוים לכללי השוק. כל השאר זה ביזור. אתה מבזר סמכויות של הממשלה לארגונים ציבוריים שונים. כשאנחנו מדברים על הפרטה, אנחנו חוששים מהחלפת שירותים כאלה למטרות רווח ואנשי העסקים ייכנסו לזה כי זה עסק. זה לא בדיוק עסק, אלא זה העסק הכי פרזיטי שיש בעולם, כי אין היצע וביקוש. כאן הרווח מובטח מלכתחילה כי הוא מקבל את התקציב, מוריד ממנו את הרווח ובשאר התקציב הוא מפעיל.

כשיבוא מפעיל פרטי, הוא יעשה את חשבון הרווח.

זה תקציב ברור של משרד הרווחה שהוא יוצא
למכרז, הרי התקציב יוצא למכרז ולא המקלט. יש לי כסף להפעיל דברים ואני מבקש שאיש עסקים יבוא ויפעיל. אז מה הוא יעשה? ייקח את התקציב הזה, יוריד קודם כל את הרווח שלו ובשאר הוא יפעיל.

זה לא נכון, אבל מפאת כבודך אני לא מפריע
באמצע. אני יושב בשקט, אבל אני לא מסכים עם מה שאתה אומר.

הם מקווים שתהיה יותר יעילות בניהול, בהקצאת
תקציבי הממשלה. אני חושב שבבריאות, בחינוך, בנפש האדם, בעניינים של שירותים סוציאליים, זה איום ונורא.

אנחנו לא רואים בעמותות כתהליך של הפרטה אלא אנחנו רואים בהן כנציגות מסוימת של הציבור. אמנם הן לא נבחרות אבל זה סוג מסוים של התאגדות המוכרת בחוק הישראלי והעמותה היא אישיות משפטית. זה סוג מסוים של התאגדות, התאגדות שלא למטרות רווח. אם יש ניהול כושל או לא כושל, בדרך כלל יש תהליכים מה לעשות, לפטר, לייעל, לבקר, ביקורת וכולי. אם יש תקציבים, יש ביקורת של המשרדים וכולי. יש אפשרות למכרזים בין עמותות, בין גופים ציבוריים דומים, אבל אין שום בסיס משותף לתחרות בין עמותה לבין אנשי עסקים. יכול להיות איש עסקים או אשת עסקים, ומהבחינה הזאת לא איכפת לי בכלל, והוא גם יכול תיאורטית בסופו של דבר להשתמש באותו צוות, כמו ששתי עמותות יכולות להתחלף אבל להשתמש באותו צוות, תיאורטית.

גם מעשית.

אבל זה לא הנושא. עמותות יכולות להתחרות
ביניהן על קונספציות שונות, על קונספציות ניהול שונות וגם גישות שונות וזה צריך להיות העניין. לא איך לחסוך יותר או איך לנהל יותר. לדעתי אפשר להיכנס לדיאלוג עם העמותה על קונספציית הניהול שלה וגם על הקונספציה החברתית שלה, אם זה מקדם את העניין או לא.

הזיקה התרבותית זה גם עניין חשוב. אני ודאי שלא אסכים שיהיה כתוב לערבים בלבד, כי אני לא רוצה שבמקומות אחרים יכתבו ליהודים בלבד. לא רק בגלל זה, אלא בגלל שהשקפת העולם שלי לא מתאימה לזה ולא מסתגלת להפרדות מהסוג הזה. אבל יש דברים שנקראים זיקה תרבותית ולדעתי אלה תנאים שיכולים להופיע במכרז. אם יש זיקה תרבותית לאנשים שיפעילו את המקום או אין, אם יש להם רקע או אין.

לדעתך אסור למשל שמנהל מהמגזר הערבי ינהל
מוסד ליהודים?

לא אמרתי.

זו גם גישה תרבותית.

תסכים אתי שקודם כל צריכה להיות שפה.

ודאי. יש מנהל מהמגזר הערבי, שמנהל אצלי
במערכת במשך הרבה מאוד שנים, מוסדות יהודים ואני מאוד גאה על זה.

אני רוצה להגיד לך שיש לנו יותר יהודים מאשר
לך יש ערבים וזה בכל תחומי החיים.

כולל בפיקוח על בתי-הספר ובהוראה.

אני אומר זיקה תרבותית כי אני חושב שזיקה
תרבותית זה דבר חשוב. במקום התשובה הזאת יכולת להשיב תשובה יותר חכמה ולומר שיכול להיות יהודי ולהפעיל צוות ערבי אבל השאלה שלי היא יותר מורכבת מכך. היא יותר מורכבת בגלל שאני חושב שזיקה תרבותית היא חלק מקונספציה שמגבשים לא הצוות אלא העמותה, מועצת הנאמנים שמגבשים קונספציה שאומרת איך לפעול שם ושם צריך זיקה תרבותית. אני לא חושב שתרבויות זה משהו קשוח ותרבויות גם משתנות ופתוחות וכולי, אבל כאן במקרה הספציפי הזה של דיני אישות, ענייני אישות ודברים של המשפחה וכולי, האלמנט התרבותי היא מכריע. במקרה של אישה בחברה הערבית ועניינים של אלימות בתוך המשפחה, האלמנט התרבותי יש לו משקל כאן יותר מאשר בדברים אחרים. לכן אנחנו אומרים שכאן צריכה להיות זיקה תרבותית.

לדעתי הזיקה התרבותית יכולה להופיע כאחד מתנאי המכרז, אבל על כל פנים אם יהיה מכרז – ואני מסכים לזה שלעמותה הקיימת יש כבר זכויות – בין העמותות, זה צריך להיות בין גופים ציבוריים כאלה כמו העמותות וגם צריכים להיות תנאים כמו רקורד וגם זיקה תרבותית.

אני אנסה לא לחזור על דברים שנאמרו אבל אני
חושב שההגדרה הנכונה של מה שמתרחש מסביב לנושא הזה זה ניסיון לקחת אידיאולוגיה ולמסחר אותה.

בעשרים השנים האחרונות היה מאבק להשריש איזושהי אידיאולוגיה של מעמד האישה, של התנגדות האישה להתנהגות המוסכמת הסמרטוטית אליה, ואני חושב שזה היה תהליך ארוך ומורט עצבים, מלא סבל, מלא התגרות ועמידה איתנה, עד שהגענו למצב הזה. מה שאני אומר היה נכון גם ברחוב היהודי וגם ברחוב הערבי, כאשר אולי ברחוב הערבי זה היה יותר קשה, חייב יותר גבורה, יותר דבקות באידיאולוגיה הזאת. כעת אנחנו באים לזרוק את התינוק של האישה מטמרה מהחלון. זאת אומרת, המקלטים האלה הם לא דבר שקיים, שזאת המציאות, אלא זה דבר שנוצר בתנאים בלתי אפשריים וזה הישג אידיאולוגי, הישג חברתי, ואני חושב שמה שמנסים לעשות עכשיו יש בו כמה דברים שהם בלתי אפשריים.

דיברו חברי הכנסת לפני על העניין של הזיקה התרבותית-חברתית. אין טעם לקיום המקלטים האלה אם הם לא תוצאה ולא תשובה לזיקה התרבותית-החברתית הקונקרטית. אין טעם. אם אין את הדבר הזה, לא צריך מקלטים. אמרה חברת הכנסת תמר גוז'נסקי שגם ככה בקושי הם משתמשים באופציות הפתוחות, אז לבוא עכשיו וליצור ניכור מלאכותי בין המקלטים, בין הצורך החברתי הבסיסי הזה לבין הצרכים של הנשים? לעשות זאת בחשיבה מסחרית, בחשיבה של יצירת קניונים? אני חושב שזה בלתי אפשרי. התפיסה הבסיסית היא מעוותת וצריך לעצור אותה. מי שתומך בזה, אולי מחר יהיה יותר בריא לצאת במכרז לבחירת רמטכ"ל למשל.

יש אופציה אחת בעניין הזה, לרדת מהעץ עליו טיפסתם.

אני רוצה לשאול האם יש איזושהי תשובה לשאלה
שהפנינו ביחס למקלטים הנוספים. קבענו ישיבת ועדה לפני כשבועיים וביקשנו לעכב את הנושא. אמנם עיכבנו, אבל יש מחלוקת בין השר והמנכ"ל ולפיכך, למרות כל ההבטחות שקיבלנו, והתבקשנו לא לדון אז – והשר לא יכול היה לבוא והמנכ"ל גם כן – אני רוצה לדעת אם לפחות אנחנו לא צריכים לצאת למאבק ציבורי כדי לקיים את ההבטחות שהבטיחו לנו בצורה חד-משמעית.

מקלט לנשים במגזר החרדי כבר פועל וביום
ראשון תהיה קביעת מזוזה כדי להבטיח שהוא פועל גם באופן רשמי.

אני שואלת על שלושת המקלטים שדובר על
תקצובם.

לגבי המקלט לנשים דתיות הייתה לי פגישה
ארוכה עם הגברת סילבצקי שישבה אתי והביעה את הצורך. קיבלתי את המכתב, עניתי לה שנצטרך להתייחס לסוגייה הזאת ולראות מבחינת הכיוון של הצורך. אני לא יכול לפרט את השיחה שהייתה.

אין שום צורך לפרט. הייתה החלטה תקציבית
שהתקבלה סביב השולחן הזה.

השאלה היא לא אם כן או לא, אלא השאלה היא
בעדיפויות. לגבי מקלט נוסף לנשים ערביות, יש החלטה של המשרד שהיא קודמת למקלט הזה, להקים אותו. כרגע - אם ברוך יוכל לענות, הוא יוכל לענות – זה נמצא כמו שאתם אמרתם בשאלה מה עם התקציב שהמשרד צריך לקבל אותו. בכל מקרה, בהצעה, בתקציב הנוסף, קיימת הצעה לתפעול המקלט הזה.

למה זה בתוספת זה הרי נקבע.

לא. זה לא היה בתקציב המקורי.
המנכ"ל ליד השולחן הזה נתן הצהרה חד-משמעית – בוועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדה לקידום מעמד האישה – וההצהרה שלו אומתה ונתמכה על-ידי השר ועל-ידי שר האוצר. דובר אז שעדיפות ראשונה בתוספת תקציב למשרד העבודה והרווחה יהיו לא רק שלושת המקלטים האלה אלא גם השירותים או עדכון הקריטריונים שניתנים לשאר המקלטים. דיברנו בשקלים ודובר אז על כעשרה מיליון סך הכל, לעדכון קריטריונים ולשלושה מקלטים נוספים. כפי שאני אומרת, כינסנו ישיבה, ביקשתי לדחות את זה, אבל גם אז נאמר לי שאמנם הריב הזה או חוסר ההחלטה לגבי התקציב הזה שהובטח, זה בגלל אי-אישור של השר את הבטחת המנכ"ל.

זה ממש לא מעניין אותי. אנחנו כבר נמצאים בחודש השני של התקציב וזה ניתן לנו כהבטחה כספית מובהקת בעדיפות ראשונה עם סכומים נקובים ואני מאוד מצטערת, אנחנו עובדים טוב מאוד גם עם השר וגם עם המנכ"ל, המנכ"ל הוביל את הוועדה הבין-משרדית לטיפול באלימות ויש לנו הרבה מאוד כבוד והערכה אליו, מה גם שהוא הפך להיות מקצועי בנושא אלימות כלפי נשים, אבל זה ממש לא מעניין אותנו זה שהשר לא נפגש אתו, לא מדבר אתו, הוא כן יישאר בתפקידו או לא יישאר. אנחנו קיבלנו כאן הבטחות תקציביות והסכמתי לדחות את הנושא מאחר שאחד מהם היה מקלט ערבי והשני היה מקלט דתי והשלישי חרדי, שאתם אומרים שכבר נקבעת לו המזוזה - תבורכו ובשעה טובה – אבל הוועדה הזאת חייבת לקבל דיווח על שלושת המקלטים.

אם יש דבר ספציפי לומר בקיצור, אני אשמח. אם לא, אני אבקש את אנשי המשרד פשוט לזרז את אותה החלטה שהתקבלה בישיבה שהסכמנו לדחות. אם המנכ"ל או השר לא יכולים לבוא, שיבוא מי שיבוא ושיציג בפנינו את לוח הזמנים לביצוע.

המנכ"ל נמצא כרגע בארצות-הברית. הוא חוזר
ביום ראשון או שני. עניין תוספת התקציב התעכב, אבל הנושא הזה מופיע בכל האלטרנטיבות של תוספות התקציב. ככל שאני יודע, הם קבעו ביניהם שהם ייפגשו מיד כשהמנכ"ל חוזר ויטפלו בעניין הקונקרטי הזה.

הדברים האלה הם בעדיפות ראשונה ואין לנו זמן
לחכות. אנחנו מדברים על מצוקה קשה מאוד מבלי שייכות לנושא המכרזים.

אני יכול להבטיחך שברגע שהתקציב יינתן, אנחנו
ניתן את כל תשומת הלב לפתוח את זה במהירות האפשרית.

אנחנו מדברים על תקציב נוסף של 150 מיליון
שמתוכו הובטחה לנו עדיפות לעשרה מיליון שעליהם קיבלנו הבטחה. מה ייעשה בשאר התקציב, היחסים בין השר והמנכ"ל, ממש לא מענייננו.

לעניין זה בעדיפות ראשונה מקלט נוסף לנשים
ערביות. כרגע הוא בעדיפות ראשונה בכל תקציב שיינתן.

המנכ"ל אמר – דובר אז על שני מיליון למקלט
ערבי ומיליון לעמותה חרדית, בת מלך - שהוא מכיר בצורך ואין צורך לפתוח את כל הצרכים מחדש. לאמונה יש גם את המקורות שלה ודובר על השלמה וכן הלאה. הוא אמר שהוא יאשר, במקום לאשר שניים כפי שחשבו, חרדיות וערביות, הוא יוסיף מאותה תוספת עוד מיליון ובסכום הזה של ארבעה מיליון נפתור את הבעיה של שלושת המקלטים.

אני אומרת את זה לפרוטוקול. אני אפנה שוב לשר ולמנכ"ל ואני אבקש בהקדם האפשרי לקיים את אותה ישיבה שאז בטוב לבנו הסכמנו לדחות.

כבר נעשה ניסיון להוציא את קו החירום הארצי
למכרז כאשר הרחיבו את קמו החירום מנשים לנשים וילדים בסיכון, ומי שעמד זה ארגון שעוסק בילדים בסיכון ואין לו מושג בנשים בסיכון וזה הוקפא.

מדברים על החידוש שבעוד מקלט לנשים ערביות ואני רוצה להזכיר שההחלטה להקים עוד מקלט כזה התקבלה לפני חמש שנים. מקלט החירום, הריהוט שלו, הוקם על חורבות המקלט בטייבה שראש העירייה סירב לו. בינתיים הריהוט הוחלף 15 פעם, אבל אז הייתה החלטה להקים עוד מקלט נוסף לנשים ערביות וכאמור, זה היה לפני חמש שנים. אם הולכים להוציא מכרז על עמותה קיימת ובינתיים במקביל פותחים מקלטים ייחודיים אחרים בלי מכרזים, למה לא הוציאו מכרז מראש למשל לנשים חרדיות או למשל לנשים דתיות או למשל המקלט שפתחו נעמ"ת ו-ויצ"ו?

אני רוצה לדבר אתכם על החוצפה, ואין לי מילה אחרת, כשארגונים וולנטריים אידיאולוגיים, עם מלחמה ענקית בשטח, בת עשרים שנה, קו ועשו מעשה והכניסו נושא לתודעה הציבורית ופתחו את זה בזה שהם היו צריכים לפלוש למבנים קיימים כמו במקלט הראשון בחיפה. היה מאבק שנמשך שנים עד שהממשלה הואילה להיכנס לנושא - ואני מדברת על הנושא כולו ולא על מקרה ספציפי – בעשרה אחוז, ואחר-כך בשלושים אחוז, ואחר-כך בששים אחוז, והיום לקחת על זה בעלות מוחלטת ולבוא ולומר שמוציאים מכרזים, ומי שיראה לנו שהוא יכול יותר מקצועי ופחות מקצועי ובפחות כסף בעיקר, להפעיל את הדבר הזה – זו חוצפה שאין הדעת סובלת.

המקלט השני שיש בו הרבה נשים ערביות הוא מקלט החירום כי הצוות שלו מעורב, העובדות הסוציאליות הן יהודיות וערביות, בוועד יושבות יהודיות וערביות, המורה היא דוברת ערבית, הגננת היא דוברת רוסית, וסטטיסטית זה מסביר את עצמו. העובדה שהם לא הצליחו להקים את המקלט השני, בין היתר כי לא מצאו עמותה שלקחה את זה על עצמה, והיום מוציאים מכרז על זה, ומחר מוציאים מכרז על מקלט החירום – זה מסחור האידיאולוגיה ויש מחיר להתמסדות. כשמתמסדים השירותים נעשים יותר רפואיים ויש את המודל הרפואי לעומת המודל החברתי. אני מנסה לא להיות צינית או נאיבית ולהאמין שאין מאחורי זה כוונה של שלום בית, פחות אידיאולוגיה ויותר לכיוון של אל תתחצפנה לבעלים שלכן, אז הם לא יכו אתכן. אני לא בטוחה שאין מאחורי זה גם את זה.

אני מצטרפת אליך בקריאה להקפיא את זה ולראות את המכרז על המקלטים של ויצ"ו, נעמ"ת ועמותת ל"א.

אני מעבירה את המשך ניהול הישיבה לחברת
הכנסת חוסניה ג'בארה כי אני צריכה להשתתף בכנס העובדים הסוציאלים.

אני רוצה להזכיר לנציגי משרד הרווחה
שהאידיאולוגיה הפמיניסטית עמדה בבסיס הקמת המקלטים ולא ההפך. המקלט הוא לא פועל יוצא של הצרכים של הממסד אלא המציאות הקשה שנשים שרויות בה בחברה השוביניסטית שאנחנו חיים בה, והיא לא ייחודית לישראל והיא תמיד ובכל מקום הוקמה על-ידי נשים שאיכפת להן מנשים אחרות. הממסד איכשהו נגרר לתוך זה בעל כורחו. יש ארצות שקיבלו יותר תקציבים ויש ארצות שקיבלו פחות. במדינת ישראל עם 13 המקלטים הקיימים, המצב הוא בכי רע. עדיין צריך לדחות את רוב הפניות והמצב הוא קשה מאוד לרוב המקלטים. אם המקלטים מקבלים בצפיפות רבה, זה על-מנת להציל יותר נפשות. לא יתכן מצב שבו אומרים בחדר מיון לחולה עם התקף לב, סליחה, אין לי מקום בבית-החולם ואתה לא תקבל טיפול, ומצבים כאלה יש יום יום בכל המקלטים.

הרעיון לצאת להפרטה הוא רעיון מוזר במיוחד שאינני יודעת מה עומד מאחוריו. אם קורה שבעמותה מסוימת או במקלט מסוים הניהול הכלכלי כושל או הניהול החברתי כושל, יש מספיק פיקוח למשרד העבודה והרווחה לטפל ולהתמודד עם הבעיה. אתם מקבלים את התקציבים, את המאזנים, בבקשה, תבואו ותגידו שזה כושל, אנא תקנו את זה, בשנה הבאה אנחנו נקצץ לכם מהתקציב מפני שאתם חרגתם.

אני רוצה גם להזכיר ששאר המקלטים, להוציא המקלטים של המגזר הערבי, אינם מקבלים מאה אחוז תקצוב, אלא משהו שהוא בין ששים לשבעים אחוז מהעלויות, לא מהסל הפיקטיבי.

מה שקורה הוא שמקלטים ותיקים כמו ויצ"ו וכמו מקלטי עמותת ל"א, במיוחד המקלט שבהרצליה שקיים 23 שנים, המקלטים הללו מחזיקים גם צוות שעובד שנים רבות ולכן השכר שלהם הרבה יותר גבוה וזה בהכרח מפני שהם צברו הרבה ותק. בא קודמך בתפקיד ואומר לי לפטר את העובדים שלי והוא אמר לי זאת בנוכחות עובדות המשרד שלך, אז זה יעלה לי יותר זול. סליחה, אני לא מאמינה שמישהו היה מעז לומר נא לפטר את מר וגשל מפני שיש לו שלושים שנות ותק במשרד העבודה והרווחה. אולי מעיזים לומר, אבל לא מעיזים ליישם.

הקונספציה שגויה. אי-אפשר להפריט משהו שהוקם כאידיאולוגיה. אפשר לבוא לאנשים שמיישמים את זה ולומר שזה לא הולך כפי שצריך מבחינה כלכלית, נעמיד לרשותכם חשב, רואה חשבון, כלכלן, יעזור לכם איך לעשות את זה יותר טוב. לידיעת כל היושבים כאן, פנו אלי ממשרד העבודה והרווחה באופן לא פורמלי כמה גורמים וביקשו שאני אקח על עצמי את ניהול העמותה הזאת ואת ניהול המקלטים האלה. אני רואה בזה דבר מביש במיוחד משום שזה יוצר כאן תחרות בין מי שעובדות בשטח ורוצות לקדם את הנושא הזה. זה לא יעלה על הדעת שאני מחר אגש ואומר שעם הניסיון הרב שהעמותה שלי צברה והידע הרב שלי, אני אנהל את מקלט בת מלם מפני שאני אמצא את העובדות הסוציאליות במגזר החרדי שתדענה לעשות את זה או חלילה שמישהו, פונדמנטליסט יהודי או ערבי יחליט להתלבש עם הון עתק על כל נושא המקלטים ולעשות בדיוק את מה שאירית אמרה כאן, להחזיר את הנשים הביתה בדרך זו או אחרת. אני מאוד חרדה מהעניין הזה. בימים אלה הייתה אצלי אישה חרדית שנמצאת בדירת המעבר וכדי לעזור לה אני יצרתי קשר עם גורם בחב"ד כדי לנסות שלא יגנבו את הילדים ולא יעשו כל מיני דברים, ואתמול בלילה הוא הודיע לי שהוא מחפש את הדרך לשלום בית וכנראה יהיה שם שלום בית, וזה אחרי שכבר חצי שנה היא במקלט, וזו לא הייתה כוונת האישה. נכון שבשטיפת מוח מתמדת זה ניתן ובר ביצוע, במיוחד לגבי נשים שבאות מרקע שהן לא יודעות איך להיות עצמאיות ואת הכלים הן יכולות לקבל במקום שיש להן בו את הבחירה.

אני מאוד חרדה לכוונה הזו ואני איאבק בה בכל דרך חוקית שניתן.

תודה רבה לחברי הכנסת על הדברים שאמרו ועל
ההבנה שגילו כלפי הבעיה שנמצאת בעמותה היום. לפני שמונה שנים אני ישבתי מול הוועדה הזאת וניסיתי בכל כוחי לשכנע שיש צורך בהקמת מקלט במגזר הערבי. עד אז לא הבינו שהאישה במגזר הערבי צריכה ללכת למקלט אלא מוצאים את הפתרון בתוך המשפחה. לא רק פעם אחת הופעתי בפני הוועדה כיושבת-ראש העמותה וכאחת המייסדות שלה אלא כמה פעמים עד שבזמנה של גברת אורה נמיר כשרת העבודה והרווחה נפתחו המקלטים.

אנחנו רצינו להיאבק בבעיית האלימות במגזר הערבי והמקלטים היו אחד היעדים והכלים באמצעותם אנחנו מגינים על הנשים ומביאים לשינוי חברתי דרך הפתרון הזה. כעמותה עם הרבה מטרות, כפי שנאמר, יש לנו עוד כלים לעבוד בהם אבל אדם פרטי שיבוא לעבוד במקלטים, לא יוכל לפעול כמונו. אנחנו פועלים דרך ועדת אישות, עם הקאדים ובתי-הדין הדתיים. אני לא רוצה לחזור על דבריה של אירית כשהזכירה שלא הצליחו לפתוח את המקלט בטייבה. זה מצביע על הייחודיות של העמותה שלנו ועל הזכות שלנו בהמשך ניהול המקלטים.

את המקלט בטייבה ניסו לפתוח בלעדיכן.

אני רוצה להזכיר שאנחנו יזמנו את ועדת הבדיקה
ואנחנו עמדנו על כך שחברת העמותה תהיה שותפה בוועדה, והוועדה לא המליצה על ניהול כושל של העמותה ולא המליצה על הוצאת המקלטים למכרז אלא זו דעתו הבלעדית של מנכ"ל משרד העבודה והרווחה. מאז פברואר 99' אני מנסה כיושבת-ראש העמותה שפועלת כבר שמונה שנים ופותרת הרבה בעיות למשרד העבודה והרווחה בקשר לנשים במצוקה, לנערות במצוקה, לפגוש את המנכ"ל והוא לא מסכים.

אני הזמנתי אותך לפגישה.

נכון. אנחנו ישבנו עם קודמך, דוקטור מאיר חובב
ועם חיותה שנבל, והוא הודה בזה שאנחנו לא האחראים היחידים על הבעיות אלא אנחנו שותפים עם המשרד.

מקלטים זה לא עסק מכניס. עד היום לא ראיתי
שמישהו הרוויח בעבודה במקלטים אלא הרוויח מבחינה מקצועית. אם האידיאולוגיה שלנו תהפוך להיות למטרות רווח ולא למטרות תועלת מקצועית שלנו ואנחנו נעשה את זה כמו רפואה שחורה וכמו חינוך שחור, אז כל מה שבנינו עד היום יקרוס וזאת לא המטרה שלנו. המטרה שלנו היא לשפר ויש הרבה מאוד דברים לשפר. יש מסגרות שצריך להקים. את התקציבים שצריך להוציא למכרזים ולוועדות שיושבות ובודקות את הדברים האלה, אם ניתן את זה לעוד מקלטים שצריך, אני חושבת שנעשה עבודה נהדרת ולא נדרוך במקום. לתפיסתי אנחנו הולכים להרוס את מה שבנינו. אני חושבת שמותר לבדוק, מותר לפקח ולראות, אבל אני חושבת שהדברים שבנינו עד היום הם נהדרים והלוואי שיהיו עוד כאלה דברים שבאמת נוכל לשכלל, נוכל לעשות מסגרות המשך לנשים
מוכות, נוכל להקים הוסטלים עם מסגרות קצרות מועד לנשים מוכות, נוכל לדאוג לילדים שעדים לאלימות וכולי. אין את הדברים האלה. שימצאו תקציבים להרבה דברים כאלה במקום להשקיע בחקירת מה שאני חושבת שעובד מצוין היום.

אני רוצה לומר שבגלל שאני רוצה לקצר אני לא
רוצה להעיר לחבריי, לא לחברי הכנסת כמובן, על שתי עובדות: התפיסה הזאת שאנחנו כעובדי מדינה, אם היו שולחים אותנו הביתה, היו חוסכים את הטלפונים, שמעתי אותה הרבה פעמים אבל לא ציפיתי לשמוע אותה ממך כאן.

היא דיברה רק על הוועדות.

הוועדות שיושבות הן ועדות מקצועיות גם אם את
חושבת שהן טועות.
אני רוצה לומר לכל מנהלות המקלטים. אני מאוד שמח על ההזדמנות לעשות זאת בכנסת, אבל אני זימנתי את עצמי ואני מזמן את עצמי לדיונים קונספטואלים. את כל החלקים הקונספטואלים של החשיבה מה צריכה להיות מטרת המקלט, מתי אסור לדחות אישה וכל היתר, לא צריך לשם זה לכנס את הוועדה אלא אני מזמין את עצמי לכמה דיונים שתרצו כדי שהקונספציה של מנהלות המקלטים ושל משרד העבודה והרווחה לפחות תתקרב לנקודה שבה אנחנו מדברים בשפה אחת.

למה היו פניות לרות רזניק לקחת את המקלטים?

אני לא יודע, אבל מי שעשה את זה, צריך לקצץ לו
את הרגליים. אני לא עשיתי את ואני לא יודע מי עשה את זה. אסור לעשות דבר כזה.

פנו אלי עוד בטרם יצא המכרז בעיתונות.

אני לא יודע מי עשה את זה, ומי שעשה את זה,
עשה מעשה שאסור לעשות אותו. במדינה הזאת נעשים הרבה דברים שאסור לעשות אותם.

לעניין עצמו. צריך להבין דבר אחד. קודם כל, אנחנו פועלים כאן - ויכול להיות שצריך להיות שינוי בחקיקה – על-פי חוק.

אנחנו נחוקק חוק שחרור מחובת מכרזים.

אין חוק שחרור מחובת מכרזים. עמותת בת מלך,
אכן פתחנו אותה וביקשנו פטור ממכרז כדי שאפשר יהיה להתחיל להפעיל את העמותה במהירות, כאשר אני הודעתי – אני אישית, בנוכחות חיותה – לעמותת בת מלך שהם צריכים להחליט. אני יוצא עם העמותה הזאת למכרז. אם הם יחליטו שהם לא רוצים לצאת עם העניין הזה, הם לוקחים את הסיכון שהם מתחילים להפעיל בית שיצא אחר-כך למכרז ואולי אחר-כך הם לא יזכו. כשאדון נוח קורמן שמע את זה ממני ואמר לי מקובל עלי, אמרתי שאין טעם לעכב, כדי לא להגיע לכאן לוועדה, אלא בוא נבקש פטור, נרוץ קדימה ותוך כדי התהליך נצא למכרז. עשינו את זה עם כולם.

יש עוד שאלה שעלתה כאן היום שלפי דעתי אסור על-פי חוק לעשות אותה אבל צריך לחשוב עליה. יכול להיות באמת - כי אתם הפרדתם כאן בין עמותות ציבוריות לפרטים - שתהיה אפשרות בחובת המכרזים במקרים מסוימים מהסוג הזה לבוא ולומר שיתחרו בעניין הזה עמותות ציבוריות. זה גם לא יפתור את הבעיה מפני שאז יכולה עמותה ציבורית אחת שהקימה את העניין – ואני מאמין לכל מילה שאתם אומרים כאן – אבל מה יקרה אם עמותה ציבורית טובה כמוה תקבל את ההחלטה שהיא מתחרה והיא תזכה? זה כבר לא אדם פרטי, זה כבר לא למטרות רווח, זה כבר לא מסחר. לכן אני אומר שהשאלה שעלתה כאן בדיון במהותה היא לא שני המקלטים. את חובת המכרזים לא אני המצאתי. השאלה אם פה תהיה החלטה אחרת לגבי חובת המכרזים לגבי מקרים כאלו ואחרים.

תסמוך על הארגונים. הם יסתדרו ביניהם.

אני רוצה לסכם את הדיון ואני מקריאה את

1. הוועדה לקידום מעמד האישה תובעת ממשרד העבודה והרווחה להקפיא
מיד את המכרזים להפעלת המקלטים לנשים ולנערות ערביות ולא להוציא
מכרזים נוספים למקלטים אחרים.

2. הוועדה רואה בפעולת העמותות של הנשים שיזמו את הקמת המקלטים
שירות ציבורי פורץ דרך ומשנה עמדות חברתיות. לכן יש להכיר בזכותן של
עמותות אלו להמשיך ולהפעיל את המקלטים.

3. הוועדה מתנגדת בהחלטיות להעברת ניהול מקלטים לנשים ולנערות ליזמים
פרטיים המעונינים קודם כל ברווחים.

4. הוועדה קוראת למשרד להתחשב בזיקות החברתיות והתרבותיות בעת
ההתקשרות עם עמותות ציבוריות להפעלת שירותים ציבוריים.

5. הוועדה שבה ותובעת ליישם מיד את ההחלטה המשותפת לוועדת הכספים
ולוועדה לקידום מעמד האישה אשר קיבלה את הסכמת שר העבודה
והרווחה ושר האוצר לפתוח מיד את שלושת המקלטים הנוספים לנשים
מוכות.

אני מודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00