פרוטוקולים/מעמד האישה/135



פרוטוקולים/מעמד האישה/135
ירושלים, כ"ג ב אדר א, תש"ס
29 בפברואר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 39
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, ח' באדר א' התש"ס (14 בפברואר 2000), שעה 14:00

חברי הוועדה: קולט אביטל - מ"מ היו"ר
אליעזר כהן - מ"מ היו"ר
חוסניה ג'בארה
מוחמד כנעאן

עו"ד רבקה שקד - הממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה,
נציבות שירות המדינה
עדי גרינפלד - ממונה על מעמד האישה ברפא"ל
צביה נעים - גזברית מרכז גריאטרי נתניה
רות נתנאל - מנהלת השירות הסוציאלי בבית-חולים ברזילאי
איה עופרי - מנהלת השירות הסוציאלי בבית-חולים אברבנאל
ד"ר חיה עמינדב - האגף לטיפול באדם המפגר,
משרד העבודה והרווחה
פנינה צדקה - מנהלת אגף בכירה, לשכה מרכזית לסטטיסטיקה
אסנת קימחי - ממונה על מעמד האישה במינהל לבנייה כפרית
רחל קליינפלד - מינהל התכנון, משרד הפנים
רחל שגיא - ממונה על מעמד האישה במשרד הבינוי והשיכון

דנה גורדון

תמר מרימוביץ

הממונות על מעמד האישה במשרדי הממשלה – מעמדן ותפקידן.

הממונות על מעמד האישה במשרדי הממשלה – מעמדן ותפקידן

אני פותחת את הישיבה. שמי קולט אביטל, ואני לצורך הפגישה הזאת ממלאת את מקומה של חברת הכנסת יעל דיין, שנבצר ממנה להיות אתנו כאן היום מסיבות שוודאי נהירות לכולנו.

אנחנו עדים בשבוע החולף לשלושה מעשי רצח נגד נשים. חברת הכנסת יעל דיין ונציגות של הכנסת מייצגת אותנו בהלוויה של שגית ז"ל. אנחנו לא יכולים לפתוח את הישיבה הזאת,למרות שהנושא הוא נושא שונה, מבלי להתייחס לגל האלימות הזה ששוטף את המדינה. בשנה האחרונה אנחנו עדים לא רק לגל גובר של מעשי אלימות ורצח נגד נשים - ובמקרים מאד ספציפיים כפי שאנחנו רואים - כאשר אישה נפרדת מבן זוגה, אלא גם בפגיעה בילדים, וזאת תופעה יחסית חדשה.

אני רוצה להגיד בזה שאני חשה מצד אחד זעם ומצד שני חוסר יכולת להתמודד עם המצב שמולו אנחנו ניצבים. למרות החקיקה, למרות הוועדות, למרות הפרסומים ולמרות התקשורת, אנחנו לא רואים שהצלחנו לעצור במשהו את הגל הזה.

אנחנו נפתח את הישיבה הזאת בנושא שונה, והוא מעמדן של הממונות על מעמד האישה במשרדי הממשלה. זה נושא שקצת מוכר לי, כי גם אני התחלתי את חיי פעם בזמנו כממונה על מעמד האישה במשרד החוץ בשנת 1986, עם המחזור הראשון של הממונות שבזמנו מונה על ידי מי שאז היתה יועצת ראש הממשלה, ניצה ליבאי-שפירא. אנחנו אז עברנו קורסים בנציבות, ואני רוצה להגיד שמאז הקשר של הממונות עם נציבות שירות המדינה היה קשר הדוק וחם.

אנחנו היינו רוצים לבדוק היום אתכן ובעזרתכן בכנס הזה, האם חלה התקדמות ואיזו התקדמות חלה. אני בטוחה שמאז 1986 גם ברמת המודעות, אבל גם ברמת התוצאות יש בוודאי הישגים במשרדי הממשלה. במשרד שבו אני עבדתי שהיה משרד החוץ אני ראיתי התקדמות, ואני בהחלט חושבת שלתפקיד הממונה על מעמד האישה יש סיבה טובה, יש תכלית ויש תוצאות.

הייתי רוצה שאנחנו נבדוק בעזרתכן הישגים כפי שאתן רואות אותן והתקדמות. הייתי רוצה שתתייחסנה, אם תוכלנה, גם למה שאתן חשות כתנאי העבודה או הסביבה שבהם אתן פועלות; עד כמה אתן חשות שהעבודה שאתן מבצעות זוכה לתמיכה מטעם ההנהלה, עד כמה יש בידיכן כלים או אין בידיכן כלים, ומה רמת הציפייה שלכן מאתנו, מהוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, כלומר: במה אתן חושבות שאנחנו נוכל לעזור כדי לקדם את העבודה הזאת, שתכליתה כידוע להגיע עד כמה שניתן לשוויון נשים בעבודה.

אני רק אזכיר דבר אחד שברור לכולנו, שבמשרדי הממשלה נמצא היום הריכוז כמעט הגדול ביותר של העובדות במשק, שגם ברמת החקיקה וגם ברמת היישום של החקיקה במשרדי הממשלה יש בכל זאת יכולת הרבה יותר גדולה לעמוד על המשמר.

הייתי רוצה להעביר את רשות הדיבור עכשיו לעורכת דין שקד שתאמר כמה מילות פתיחה, ולאחר מכן אנחנו בעיקר נרצה לשמוע אתכן. תודה רבה.

שלום לכולם, לממונות על מעמד האישה, ובעיקר אני שמחה לראות פה את בני הנוער האורחים של הוועדה.

אני אגיד ברשותך חברת הכנסת אביטל קצת יותר ממילה אחת של פתיחה, כי ביקשת ממני לנסות לסקור גם את מה שהממונות עושות במשרדי הממשלה, כשאני התכוונתי לגשת ישר לבעיות שמציקות לנו.


אבל אולי נתחיל מחצי הכוס המלאה ונספר שבתוך שלוש וחצי שנים מאז שהוקם האגף לקידום נשים בנציבות שירות המדינה, שהוא פונקצית המטה שמטפלת בכל הנושא של מעמד האישה ושהממונות במשרדים כפופות לו מקצועית, אנחנו הצלחנו לגבש צוות של כ-75 ממונות על מעמד האישה. היום יש ממונה על מעמד האישה בכל משרד ממשלתי ובכל יחידת סמך, כולל יחידת הסמך הקטנה ביותר, כולל כל בתי החולים הממשלתיים. יש לנו ממונות מצפת ועד אשקלון, ויש לנו גם קריה למחקר גרעיני בנגב.

הן משובצות במגוון רחב מאד של תפקידים. אנחנו מלכתחילה הגבלנו את הרמה שלהן לרמת תפקוד מסוימת מבחינת דרגה כדי להבטיח שהתפקיד יבוצע על ידי עובדת בכירה, יחסית לפחות, בעלת כישורים וכושר מתאימים כדי לבצע את התפקיד כהלכה.

יש לנו מגוון רחב של תפקידים שלא אפרט אותם. יש לנו פורום קבוע שמתכנס לעתים מזומנות. יש לנו קורס הסמכה בן 300 שעות שחובה לעבור אותו, והפורום הפך גם לקבוצת תמיכה וגם לקבוצה להעשרה הדדית. החברות שלנו ממלאות את התפקיד בנוסף לתפקידן הקבוע במשרד, למעט משרד אחד שזה משרד האוצר. אני שמחה לראות פה את סמנכ"ל משרד האוצר. זה המשרד היחיד שהצליח להקצות תקן לתפקיד הזה. יש לנו ממונה אחת שעובדת בתקן, והיא ממשרד האוצר. בכל שאר המשרדים החברות שלנו מבצעות את התפקיד בנוסף לתפקידן הקבוע, כאשר ככל שתפקידן הקבוע בכיר יותר, כך יותר ויותר קשה להן, והן מתמודדות בגבורה עם העומס שמטילים עליהן שני התפקידים.

אני חושבת שהצלחנו לגבש צוות שמאמין בנושא הזה, יש לו מחויבות אידיאולוגית, ועושה באמת מה שהוא יכול כדי לתרום לנושא של קידום נשים, העצמת נשים ויצירת סולידריות ומחויבות לערכים נשיים פמיניסטיים. זו השפה שלנו וכך אנחנו עובדות.

הממונות מצליחות בחירוף נפש – ואני לא אפרט, מאחר שהן תסברנה בעצמן – לארגן במשרדים ללא תקציב וללא עזרה פעולות הדרכה בנושא של העצמה, בנושא של מודעות לשוויון, בנושא של בעיות מיוחדות, כמו: מניעת אלימות כלפי נשים ועוד, טיפול בתלונות ובבעיות אישיות של עובדות, הפצת חומר ומסרים שונים שקשורים לעניין הנשי שהולך ומתפתח, יצירת מחויבות וסולידריות נשית לערכים שקשורים לכל העולם של מעמד האישה, כולל מניעת אלימות כלפי נשים, בריאות נשים, ספורט נשים, יצירה נשית וכל דבר אחר שבא בחשבון – יש עושר רב של פעילות, שמשתנה לפי סוגי המשרדים – בקרב העובדות. אני חושבת שיש לנו באמת במה להיות גאות.

למרבה הצער, יש פער גדול בין ההצלחות והעשייה לבין ההרגשה שלנו, של כל העוסקות במלאכה – ואני כוללת גם אותי בחבורה הזאת, אם כי לתסכולים שלנו בנציבות שירות המדינה אכן הקדישה הוועדה הזאת ישיבה שלמה גם של ועדת חוקה, חוק ומשפט וגם של הוועדה הזו – שהיא תסכול מתמיד מכל מה שאנחנו יודעות שהיינו יכולות לעשות ולא נותנים לנו לעשות. יש קשיים רבים במישור האישי מבחינת עומס, מבחינת תדמית ומבחינת תנאים שיאפשרו לנו לעבוד. כל הזמן צריך להיאבק על כל דבר. לפעמים המאבקים עוזרים, אבל לפעמים הם גוררים השפלות, ואז לא רוצים להיאבק. הדברים צריכים להיות מוסדרים ומותקנים.

אני חילקתי לחברות פה וגם לך מסמך שהוצאתי רק לאחרונה. במקרה או שלא במקרה, גם המסמך הזה קשור לוועדה לקידום מעמד האישה, שהיא ועדה שאני עובדת איתה הרבה ושעוזרת לנו הרבה מאד. היה דיון בוועדת המשנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה בראשותה של חברת הכנסת ציפי לבני, שאני באמת מצרה על כך שהיא איננה כאן. משרד האוצר טוען שאין דבר כזה שנשים רוצות לעבוד שעות נוספות ושלא נותנים להן. אנוכי אמרתי: מה זאת אומרת אין דבר כזה? לפחות הממונות שלי רוצות וצריכות ועושות שעות נוספות ולא משלמים להן.

חברת הכנסת לבני ביקשה ממני לבדוק את הדבר בצורה מסודרת. אנחנו העברנו שאלון בין הממונות, והממצאים פשוט כואבים בצורה לא רגילה. כתבנו את זה בצורה מסודרת. כמעט כל הממונות מתלוננות על כך שלא אישרו להן במשרדים את השעות הנוספות שהנהלת הנציבות החליטה - 25 שעות נוספות בחודש, נוסף על השעות שמקבלים במסגרת התפקיד הקבוע כדי לבצע את התפקיד. הם אומרים: שהנציבות תשלם. לנציבות אין תקציב לשלם למשרדים שעות נוספות.

בנוסף, לא משלמים להן עבור נסיעות, או לא משלמים להן תוספת אחזקת רכב – כי אם משלמים נסיעות באוטובוס זאת חוכמה מאד קטנה. לא משלמים להן בנוסף על מה שהן מקבלות עבור ביצוע התפקיד הקבוע שלהן. יש משרדים שאפילו הרחיקו לכת וקיצצו לממונות שביקשו את התוספת ממה שהן מקבלות עבור ביצוע התפקיד הקבוע שלהן. יש שני משרדים שאפילו הרחיקו לכת וקיצצו לממונות שביקשו את התוספת ממה שהן מקבלות לתפקיד הקבוע, וכאשר הן פנו להתלונן, אמרו לאחת מהן שהיא עושה את התפקיד שלה קרדום לחפור בו. אני חושבת שאלה דברים שאנחנו לא יכולים לסבול. אנחנו חושבות שזאת פגיעה בשכר, פגיעה במעמד, פגיעה בכבוד, וזו גם התחמקות של המשרדים מהמחויבות שלהם.

אני חושבת שהדברים האלה צריכים להיות מעוגנים בצורה מסודרת: כל הנושא של שעות נוספות, רכב וחברות בוועדות חשובות במשרד שמחלקות משאבים. אני מבקשת לתת ציון לשבח למשרד החוץ שהכניס את הממונה על מעמד האישה כחברה בשתי ועדות המינויים - אני לא מתייחסת לתוצאות, לפחות עצם החברות גם היא אומרת משהו - משרד החינוך, ששם הממונה חברה בוועדת הרכב שנים רבות; משרד הבריאות ששם הממונה חברה בוועדת נסיעות לחוץ לארץ. מלבד זה, הממונות לא חברות באף פורום שקובע ומחלק משאבים.

המצב היום הוא מצב של קבצנות, שקשה לנו לסבול אותו. הפורום הזה בחר בהתכנסות קודמת שלו צוות תגובות ודוברות והן התכוננו לישיבה הזאת. אני מציעה שהן תצגנה בסדר שהן קבעו לעצמן את מה שהן מכירות מתוך העשייה שלהן, שאמנם אני מאד מודעת לה, אבל רשות הדיבור להן.

תודה רבה. אני מזמינה את שלושת החברות, לפי הסדר שהן קבעו.

אני ממונה על מעמד האישה במשרד הבינוי והשיכון. אני סוציולוגית במקצועי וממונה על אוכלוסיות מיוחדות בתפקידי המקצועי. אני שלוש שנים ממונה על מעמד האישה במשרד.

אנחנו עושים פעולות רחבות היקף בצורה מדהימה. אני פשוט לא מבינה מאיפה באים כל האנרגיות, כל הרצון וכל ההתגייסות הזאת של הממונות. בעצם זה לוקח לנו הרבה מאד מהזמן המקצועי שלנו, הרבה מאד מאמץ והרבה מאד השקעה וחשיבה. מאחורי כל פעולה עומדות הרבה מאד שעות עבודה והרבה מאד הכנה.

אפשר לראות שבוצע היקף גדול של פעולות בכל משרד. אני מכירה אישית חלק מהממונות, אבל אני יודעת שבכל המשרדים בוצעו הרבה מאד דברים ויש איזושהי התעוררות בשטח והרבה מאד הכרה גם של הנהלות המשרדים, גם של העובדים וגם של העובדות. בכלל, הנושא הזה הפך להיות חלק מסדר היום הציבורי של המשרדים, וזה מאד חשוב.

אבל, כמו כל התייחסות לנושא של קידום נשים, גם ההתייחסות לנושא של הממונות היא התייחסות כאל חלטורה. מעבר לרבע דרגה/חצי דרגה/דרגה שקיבלנו, שזה באמת לעג לרש ושחלקנו גם לא קיבל; ומעבר לדרגה מאד זמנית ומאד חלקית זו – ורובנו לא קיבל שעות נוספות ולא רכב – את כל העבודה שאנחנו מבצעות במשרדים, אנחנו מבצעות תוך מאבקים עם אנשים מהמשרדים, ולפעמים תוך מחירים אישיים במובן הזה של פגיעה בתפקיד המקצועי, כאשר המאבקים עם אנשים מהמשרד יכולים אפילו לפגוע במעמד שלנו ובקידום שלנו במסלולים הרגילים.

כמו כל דבר שקשור למעמד האישה, גם כאן ההתייחסות היא כאל חלטורה. כמו שמתייחסים לנושא של אלימות נגד נשים וכמו כל דבר אחר, גם לממונות על מעמד האישה יש התייחסות סימבולית בלבד. אני לא חושבת שאיזשהו גבר היה מסכים לעסוק בנושא הזה בכזאת התלהבות ובכזאת אנרגיה בלי לקבל תגמול אמיתי וממשי לעבודה שלו, בלי שיהיו לו תקציבים ברורים מראש שיהיו מסומנים ומיועדים לנושא, בלי שתהיה לו מזכירה צמודה ושלא נדבר על כל המערך מסביב.

אין לנו בעצם סמכויות ברורות. אנחנו פשוט יורות באפילה, עושות דברים, ועושות דברים יפים, אבל עושות דברים בלי שום מסגרת - לא ארגונית, לא סמכותית ולא תקציבית. הנושא של תקציב הפעלה הוא פשוט אבסורד. במשך שלוש שנים אני מבקשת שיסמנו לי תקציב בספר המשרד. כל הזמן אומרים לי: כן, כן. יש איזושהי נכונות. לא יגידו: לא, אנחנו לא מוכנים, כי זה לא POLITICALLY CORRECT, אבל אומרים: כן, כן, אני אכתוב ואני אעשה, ובפועל לא קורה דבר.

תקציב הפעלה מסומן לנושא יש במעט מאד משרדים, עד כמה שאני מבינה. כמובן שזה פוגע בעבודה שלנו כממונות; שלא לדבר על איזשהו תגמול אישי עבור העבודה וההשקעה, שאנחנו כמובן זקוקים לו.

תודה רבה. אני גם רוצה להודות לך לא רק על התוכן, אלא גם על צורת הצגת הדברים ועל הקיצור. כדי שאנחנו לא נחזור על אותם התסכולים כמה פעמים וכדי שנוכל להתקדם, הייתי גם רוצה לבקש מהדוברות האחרות הנוספות אם הן היו יכולות להתייחס: אל"ף – לאיזה סוג של תקציבים בתוך המשרדים הן בדרך כלל יכולות לזכות לאיזשהו סיוע, נניח תקציב הדרכה לשם דוגמה, ומה ההתייחסות לזה; בי"ת – איזה דרישות ספציפיות הייתן רוצות לראות בסוף היום הזה.

אני בשעה 15:00 אצא וחברת כנסת אחרת תמלא את מקומי, אבל אני יכולה להבטיח לכן שהדברים נרשמים, ואנחנו בהחלט נירתם לעניין הזה.

אני הייתי רוצה קודם כל להציג את חברי, חבר הכנסת מוחמד כנעאן, שהוא גם כן חלק מהוועדה לקידום מעמד האישה. יש לנו כמה גברים בוועדה, ובשעה 15:00 יגיע עוד חבר כנסת שמאד לוחם על הזכויות.

אני ממונה על מעמד האישה ביחידת סמך של משרד הבינוי והשיכון, שנקראת המינהל לבנייה כפרית. אני מנהלת אגף וסגן ראש המינהל.

אני רוצה להרחיב ולהדגיש כמה אספקטים שדיברה עליהם רחל שגיא קודם. אני אומרת את זה מהבטן. רחל שגיא אמרה קודם שאין תקציבים ושאנחנו עושות חלטורה, וזאת באמת התחושה, אבל הבעיה הכי גדולה היא שיש לנו תפקיד, מצפים מאתנו לפעילות - אני שנתיים וחצי ממונה על מעמד האישה במשרד שלי - זה תפקיד שנוצר יש מאין, עושים המון פעולות, והיום יש בשטח ציפייה שיעשו פעולות ושתהיה פעולה בנושא הזה של מעמד האישה.

מבחינת מעמדנו האישי, אני לא מדברת על עצמי ברגע זה, כי מעצם היותי מנהלת אגף וסגן ראש המינהל, מעמדי בסדר. לא פגעו בתנאי העבודה שלי, ואם אני צריכה איזה שהן תוספות, אני מקבלת. זה לא מצבן של רוב הממונות, והעובדה שאין לנו תקציב נפרד היא מקל בגלגלים. אנחנו צריכות לחזר על הפתחים כמו קבצניות וללכת לממונה על ההדרכה. היא משתפת פעולה, אבל היא משתפת פעולה מתי שהיא רוצה, איך שהיא רוצה, כמה שהיא רוצה וכמה שהיא יכולה.

כנ"ל יום האישה שאצלנו במשרד ממונה עליו עובדת הרווחה, והתקציב הוא שלה. אין לי בעיה להתייעץ איתה, לדבר איתה, לשאול אותה ולקבל ממנה רעיונות, אבל העובדה שאנחנו סמוכים על שולחנן של אחרות בענייני תקציב היא כמעט בלתי אפשרית לעבודה שלנו.

חשוב לי מאד להדגיש את העובדה שלמרות שאין לנו תקציבים ושמעמדנו באופן כללי הוא לא מעמד יותר מדי איתן, במשרד שלי יש לי תמיכה מאד גדולה מצד ההנהלה. אני חושבת שזה נובע בעיקר מהעובדה שאני מנהלת את האגף שם והם מקבלים את מרותי, ולמרות כל הבעיות שיש – ויש הרבה מאד בעיות – יש פעילות אדירה בנושא. יש התעוררות מאד גדולה של הנושא. לנשים פתאום "ירד האסימון" מהבחינה הזאת של מעמד האישה, של מה זה מעמד האישה, בצורך בהעצמה שלהן, בצורך להתקדם ובהרבה דברים שאנחנו רואים בהן שינוי. מצד אחד יש תסכול, אבל מצד שני יש גם סיפוק.

בסוף שנת התקציב האחרונה אנחנו קיבלנו תקציב דרך רבקה שקד. הועבר תקציב מהרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, שהמטרה שלו היתה פעילויות בנושא האלימות נגד נשים. קיבלנו הודעה על התקציב מהיחידה של רבקה שקד ממש בסוף שנת התקציב - אני בטוחה שבכל משרדי הממשלה סוף שנת תקציב זה סוף שנת תקציב, וזה בלגן לא נורמלי; אני ממונה על התקציב אצלנו במשרד - ונערכנו מהר מאד כדי לנצל את הכסף, מכיוון שאין לנו הרבה כסף ויש רעב גדול לפעילויות.

סגרתי את היחידה שלי ב-13 בדצמבר וקיימתי לכל העובדים והעובדות יום בנושא האלימות נגד נשים. זה היה יום טוב ותורם, ורבקה שקד דיברה שם על שוויון. אני מעלה את זה בכל אופן, כי בו זמנית לעובדה שקיבלנו התראה מאד קצרה על הכסף והתראה מאד קצרה על האפשרות להיערך ולנצל אותו, קיבלנו גם כל מיני שמועות ודעות שמנהלת הרשות טענה שהממונות על מעמד האישה לא מתפקדות במשרדים ושצריך לעשות OUTSOURCING, כי הן לא ממש יודעות על מה הן מדברות והן גם לא מקצועיות.

אנחנו גם מתמודדות עם כל הקשיים שיש לנו במשרדים, אין לנו תקציבים משלנו, אנחנו בונות יש מאין תפקיד ואנחנו מקבלות גם את זה... מעבר להתבטאות הכללית שלה, למשל, היא פונה להנהלות המשרדים – לשרים, מעל לראשנו. אנחנו לא מעורבות, למשל: בנושא של מינוי דירקטוריות, או תכניות פעילות או בכל מיני נושאים אחרים. זאת אומרת, אנחנו הממונות על מעמד האישה קיבלנו הכשרה לעניין הזה, אנחנו מכירות בחשיבות של הנושא, אידיאולוגית כולנו פה "מכורות" לנושא הזה, וגם להגיד שאנחנו לא מתפקדות וגם לעשות פעילויות מעל לראשנו, זאת עוד תקיעת מקל בגלגלים.

למען הסדר הטוב, האם יש פה איזושהי נציגה של הרשות? אין, תודה רבה.

לנושא הזה של הרשות למעמד האישה אני רוצה להעיר בתוקף התפקיד שלי את העמדה של נציבות שירות המדינה. אנחנו רואים בדאגה רבה את מערכת היחסים שנוצרה בין הרשות לבין האגף לקידום נשים בנציבות שירות המדינה ואת ההשלכה שיש לזה על המעמד של הממונות בשירות המדינה. אני חושבת שהעובדה שאין פה אף נציגה של הרשות בישיבה כזאת אומרת הכל. גם בישיבה על ייצוג הולם לנשים בשירות המדינה וגם בישיבה על הטרדה מינית בשירות המדינה לא היתה אף נציגה של הרשות. לא הפריע לרשות לשלוח מכתבים ולדרוש דוחות שחילקנו אותם ממילא בישיבה.

אני מקווה שהנושא הזה ייפתר. הוא חייב להיפתר, כי אנחנו תמכנו בהקמת הרשות לאורך כל הדרך בהליך החקיקה מהטעם הפשוט שהיינו בטוחים שרשות כזאת תוקם כדי לעזור לנו, לדחוף אותנו, לשתף אתנו פעולה ולעזור לנו לפתור את הבעיה שלנו ולא להפך.

תודה רבה. אני מזמינה את הדוברת הבאה.

צוהריים טובים. אני מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עד לפני שבועיים הייתי סגנית מנהל אגף בכיר, ומהאחד למאי אעבור לתפקיד מנהלת אגף בכירה, מאחר שעברתי מכרז. אני אהיה חברה בהנהלת הלשכה, ואני מקווה שהנושא הזה ימצא את ביטויו גם שם.

אני רוצה להגיד קודם כל שנדמה לי שבשנים האחרונות יש איזושהי תזוזה במשרדים, ואני יכולה להגיד שאני רואה את זה במשרד שבו אני יושבת. חבל שהמנכ"ל והסמנכ"ל שלנו לא פה, אבל בשלוש השנים האחרונות מאפס נשים בהנהלה, בסוף השנה תהיינה שלוש נשים בהנהלה, שזה מתקרב למשהו כמו 30% - אבל אחרי אפס זה הרבה.

אני מוכרחה להגיד שהסיכום שרבקה שקד הוציאה על הפעילות של הממונות ועל המעמד שלהן אותי זעזע, ואני אשתמש במה שעשתה גולדה מאיר: הייתי מזועזעת ממה שקראתי, כי אני חמש שנים בתפקיד, ואיכשהו לא הרגשתי שמישהו שם לי מקלות בגלגלים. כל דבר שיזמתי נענו לו. אני זוכה לשיתוף פעולה מעולה מההדרכה, מהרווחה, ממשאבי אנוש, וכמעט כל פנייה שלי אני מקבלת את התקציב שאני צריכה ושאני יוזמת ולא מנסים לשים מקלות בגלגלים.

גם אם אני מנסה להוציא את הגברים במשרד לפעילות, היום הזה נחשב להם ליום עבודה, ואני לא יודעת אם זה בגלל שהמשרד שלי הוא יוצא דופן או בגלל שאני בתפקיד בכיר במשרד, אבל זה כנראה שילוב של שניהם. אבל אם אפשר במשרד אחד לעשות את זה, אין שום סיבה שבעולם שבמשרדים אחרים לא יעשו את זה.

חברת הכנסת אביטל, לגבי השאלות ששאלת לגבי סוג התקציבים. התקציבים שאני השתמשתי בהם במשרד היו מכל מקום, ולפעמים אלה היו תקציבים שיועדו ואני אפילו לא יודעת מאיפה ההנהלה הוציאה אותם. הגשתי תכנית, אמרתי כמה כסף זה עולה, והם דאגו שהכסף יהיה שם. אז זה היה פעם מתקציב רווחה, ופעם מתקציב הדרכה ופעם מפעילות של ההנהלה. אני הצלחתי להשיג לא רק שהשעות הנוספות שלי יאושרו מעבר לתפקיד, אלא שגם חלק המשרה שלי באגף שבו אני יושבת יהיה ממומן מתקציב ההנהלה ולא מתקציב האגף. יש העברה תקציבית כל שנה שצריכה לכסות את הפעילות שלי כממונה.

אני חושבת שבעיקר התפקיד והפעילות של הממונות נקבע כיום הרבה מאד על ידי מה שהן יכולות להשיג במשרדים ועל ידי מה שהמעמד שלהן במשרד מאפשר להן, וחבל, כי התפקיד הזה לא צריך להיות כולו מותנה רק באישיות ובמעמד של הממונה על מעמד האישה במשרד. אני חושבת שהפעילות הזאת צריכה להיות ממוסדת בפעילות השוטפת של המשרד.

הדרישות שלנו הן שהתפקיד יוגדר עם כל התנאים בתוך התקשיר, ושכשעובדת נמצאת בדרגה עם תוספת שהייה בתפקיד, היא צריכה לקבל דרגה נוספת; זאת לא תהיה רק חצי דרגה, אלא זאת תהיה דרגה שלמה, והיא תרגיש שלפחות יש איזשהו פיצוי להשקעה שהיא משקיעה.

אני חושבת שתכנית הפעולות צריכה להיקבע על ידי כל ממונה בהתאם לצרכים של המשרד שלה, ואני חושבת שהמשרדים שאנחנו יושבים בהם שונים אחד מהשני, וצריך להתאים את הפעילות לצרכים של כל משרד. אני מאמינה שהצרכים במשרד אצלי לא דומים לצרכים במשרד אחר. אצלנו יש הרבה נשים, אבל רובן אקדמאיות, והצרכים שלהן שונים כנראה ממשרד שבו רוב הנשים הן בתפקידים שונים מאשר אצלנו.

לכן אני חושבת שצריך להתאים את הפעילות ואת מה שנשים עושות לתפקידים, וההנהלות צריכות להבין שצריך להיות כסף שמסומן לצרכים האלה. זה לא צריך לבוא במאבק. לא בכל דבר צריכה להיות איזושהי מלחמת עולם, שכדי להשיג אותו יוצא המיץ, ובסוף אפילו כבר אין חשק לבצע את העבודה. תודה .

תודה רבה. לפני שאנחנו פותחים את הפורום לכולכן, אני רוצה להניח עורכת הדין שקד שחלק מתפקידך או מהפעולה שנעשית בקרב/בשיתוף כל הממונות זה להפיק לקחים דווקא מההצלחות, זאת אומרת: אם אנחנו שומעים שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש היענות ויש תקציב, יכול מאד להיות שזה מודל שאולי אפשר לנסות לקדם אותו גם במקום אחר, ולנסות לפחות ללמוד כיצד זה קרה שדווקא שם נענו. צריך לנסות לראות אם ניתן להרחיב את ההצלחה הזאת למקומות אחרים.

לפחות מהשמיעה החלקית של החברות ששמעתי עד עכשיו, אני יכולה להסיק מסקנה אחת לצורך הפרוטוקול, שאחד המאבקים שצריך להיאבק עליהם זה שיהיה תקציב מסודר, שכאשר בכל משרד ממשלתי יושבים על המדוכה ומכינים את התקציב השנתי, ייוחד גם תקציב פעולות לאחראית על מעמד האישה, גם אם פירושו של דבר שהממונה על מעמד האישה תצטרך להגיש תכנית פעולה מסודרת להנהלה כדי לא להיות תלויה כל פעם בחסדים של מחלקה זו או אחרת, שאולי יש לה ואולי גם אין לה מספיק אמצעים לצורך מילוי התפקידים שמוטלים עליה. יכול להיות שזאת אחת המסקנות.

אני הייתי רוצה לבקש עכשיו מחברות נוספות להתבטא, להוסיף, לגרוע ולהציע. בבקשה.

אני פסיכולוגית במקצועי, ובאה מהאגף לטיפול באדם המפגר במשרד העבודה והרווחה. אני מאד צעירה בתפקיד הזה – מספר חודשים, והייתי רוצה לשתף אתכם במספר מסקנות לגבי תפקידנו, שהוא מעבר לפעילות המיידית שנעשית ברמה של הנשים במשרד.

באגף שלי יש כ-900 נשים שעובדות בתקן, ומגוון התפקידים שלהן הוא רחב ביותר, החל מעובדות ניקיון וכלה ברופאות, לאורך כל הטווח, כשכמובן מרבית הנשים הן נשים שעוסקות בטיפול ישיר באוכלוסיות מאד קשות ומאד חלשות. וכאן אני נתקלת בבעיה הראשונה שלי בתפקיד הנוכחי, מעבר לבעיה שאני נתקלת בה כפסיכולוגית ופוגשת בה יום יום, והיא שהרבה פעמים האוכלוסייה של הנשים שאמורות לתמוך באוכלוסייה מאד חלשה באות בעצמן מאוכלוסייה מאד חלשה, זאת אומרת: שאני בעצם סומכת על אוכלוסייה חלשה אחת שתתמוך בשנייה.

להוציא אותן לעוד השתלמות או לתת להן עוד יום עיון או עוד יום כיף זה מאד חשוב, אבל אני חושבת שיש דברים מהותיים מעבר לזה, למשל: כאשר אחת המטפלות, שאמורה לטפל באנשים מאד קשים, דואגת מה קורה לילדים שלה בבית שמסיימים בשעה 12:00 את שעות הלימודים. למעשה, יש לה גם משאבים כלכליים מצומצמים והיא נתקלת במצב שאין מי שיטפל בילדים שלה. הילדים שלה זרוקים בבית/ברחוב. זו אוכלוסייה מאד רחבה. כממונה על הקידום, קשה לי מאד לדבר איתה על קידום, כשבעיות מאד ראשוניות לא נפתרות. אני רואה בזה גם את תפקידי לקדם קדימה את הצרכים של הנשים האלה.

אני פוגשת עוד תופעה מאד מעניינת: ריבוי התפקידים של הנשים דווקא בשירותים כמו שאנחנו ממונים עליהם לפעמים שוחקים את כל הסביבה. אני חושבת שדרושים תקציבים מעבר לפעולה המיידית שאנחנו עובדים עליה, למשל: במשרד שלי – או באוכלוסייה שאני מטפלת בה – אנחנו זקוקים לטכנולוגיות שיקומיות הרבה יותר מתאימות מדברים אחרים כדי לקדם נשים, זאת אומרת: אם אישה צריכה במשך יום עבודה להרים טונה – ואני לא מגזימה – משקל שלפחות מתקרב לכמה מאות קילוגרם, אני לא יכולה לדבר על קידום אם אני לא נותנת לה טכנולוגיות שיקומיות חדישות מתוכננות מתאימות לצרכים, זאת אומרת: אני שוב רואה בנקודה הזו את תפקידי הרבה מעבר לזה.

אני חושבת שבסך הכל, מעבר לפעילות המיידית, תפקידנו להביא בפני מי שצריך לדאוג לזה גם את הצרכים הרחבים יותר. מבחינת הרמה של המשרד, בלי שום ספק שהמשרדים די הולכים לקראת, במיוחד במשרד שלי, שרובנו מתוקף המהות של העבודה נשים. אני לא נתקלת כל כך בבעיה של משאבים. אני כן נתקלת בקריצת העין של הגברים שעובדים: למה הפעילויות נעשות רק לנשים, ואז אנחנו כמובן פותחים ומרחיבים. אם אני מתייחסת לגברים המטפלים ולנשים המטפלות, אחת השאלות שעולות היא למה אני עורכת את הפעילות לנשים ולא לגברים.

נקודה נוספת שרציתי להעיר את תשומת לבכן לגביה – ואני נתקלת בה – שלנשים הצעירות לפחות עד גיל 45 יש הרבה תפקידים נוספים מעבר לעבודתן הספציפית, והן פחות רצות אחרי הנושא של קידום מאשר הנשים המבוגרות יותר, ואז אנחנו נתקלים בקשיים של יציאה ללימודים וקידום גם במקום העבודה שלהן.

האמת היא שאני לא רוצה לנאום בנושא הזה, כי אני לא מומחה בו. אבל אני שומע את דבריהן של החברות שדיברו כאן. הן מדברות על ממונות בשירות המדינה ובמשרדי הממשלה, ואני נזכר שאין לנו אף אקדמאית ערבייה שעובדת במשרדי הממשלה, לצערי הרב.

אני חבר בוועדה לקידום מעמד האישה מתוך אמונה בשילובן של הנשים בכל תחומי החיים, גם במשרדי הממשלה. אני תומך בכל חוק שנחקק בנושא, ואם אני לא שותף ליוזמה, אני תומך בכנסת בכל מה שקשור למעמד האישה ולעבודת נשים במשרדי הממשלה.


גברתי המכובדת מייצגת כאן את שירות המדינה. אני מאד מקווה שבכנס אחר נשמע מנציגה בכירה שסוף סוף תזכה להיות עובדת ערבייה ראשונה במשרד ממשלתי כלשהו.

יש במשרד החינוך והתרבות.

כשאני מדבר על עובדים בכירים במשרד החינוך והתרבות, אומרים לי שיש מדריכים ומפקחים ערביים. הרי בלאו הכי צריכים להיות שם עובדים ערביים בתפקידים כאלה. אני מדבר על עובדים בכירים במשרדי ממשלה. כמו שמדברים על ממונה על מעמד האישה, אני מדבר על עובדות בכירות, כמו: מנהלת אגפים, מנהלת מחלקות, סמנכ"לית, אחראית על יחידה זו או אחרת במשרד זה או אחר. אני יודע מה התפקידים שיש היום במשרדי הממשלה.

בכל אופן, גברתי היושבת ראש, אני תומך ואמשיך לתמוך בנושא, אבל מצד שני אני גם אמשיך לבקש את חלקן של החברות הערביות במשרדי הממשלה.

תודה רבה. אני בטוחה שיש מקום לקדם יותר נשים ערביות, וגם גברים ערביים דרך אגב, במשרדי הממשלה. אני חושבת שצריכה לבוא פנייה לכל שר ושר. נאמר לי שוועדת השרים בנושא הערבי, שבראשה עומד השר אורון - -

מתן וילנאי.

יכול להיות, אבל אני גם דיברתי עם השר אורון.

השר אורון הוא יושב ראש ועדת השרים לענייני הבדואים.

דואגים עכשיו לנושא הזה, אבל אני מבינה שיש הערה לנציגת הנציבות. יכול להיות שאין תשובה מספקת, אבל לפחות אולי יש התחלות.

חברת הכנסת אביטל נתנה הגדרה מדויקת. בהחלט צודק חבר הכנסת כנעאן כשהוא קובל על כך שאין ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה; לא גברים, וכמובן לא נשים, כי אין ספק שאישה ערבייה היא מקופחת פעמיים כסקטור שאין לו ייצוג הולם לא כאישה ולא כערבייה. אנחנו מודעים לבעיה הזאת. בנציבות שירות המדינה יש תכנית לקידום ערבים לתוך שירות המדינה.

יש הצלחה במובן זה שלפני חמש שנים כמעט שלא היו בכלל ערבים בשירות המדינה. היום יש כ-2,850 ומתוכן גם כמה נשים. גם אצלנו בתוך נציבות שירות המדינה יש עובדת אחת ערבייה אקדמאית. המצב הוא בהחלט עצוב. הוא מטופל על ידי הנהלת נציבות שירות המדינה.


השנה – אני אומרת את זה כחברת הנהלה – היו לנו כבר שלוש ישיבות הנהלה בנושא הזה, והוא מטופל. אני יודעת שיש גם יוזמת חקיקה בעניין, אבל כמובן, זה לא פותר את הבעיה המרכזית שלי. כשיהיה ייצוג לנשים, ולא חשוב מי הן ומה הן, יהיה בוודאי גם ייצוג יותר מתאים לנשים ערביות. אני מקווה שתהיה לנו גם בפורום הזה שלנו לא ממונה ערבייה אחת, אלא יותר.

אני הממונה על מעמד האישה ברפא"ל. אני באה מהצפון. אני כלכלנית במקצועי, עוסקת בחוזי ייצוא. אני בתפקיד הממונה כשנה פלוס, ואני אשתדל לא לחזור על דברים שנאמרו, כי חלק מהדברים שרציתי לומר כבר נאמרו.

אני רק רוצה להדגיש שבנושא של הקידום, התמורה היא חשובה, כי כך המערכת מעריכה אותנו. אם היינו עובדים בתעשייה והיו בונוסים, היינו רוצים בונוסים. בשירות המדינה זה מתבטא בדרגה. אני חושבת שזה נותן איזושהי לגיטימציה במערכת לתפקיד ולפעילות, שלא מתבצעת איזושהי פעילות מהצד במחתרת. לכן אני רואה בזה חשיבות.

נושא ההשתתפות בוועדות מכרזים - יש בנציבות המדינה איזושהי תקנה שאישה צריכה להשתתף בוועדות המכרזים, כדי שיהיה איזשהו איזון. אני חושבת שהממונה/מי שממונה מטעמה, צריך להשתתף ולקבל נתונים לגבי: מי משתתף במכרז, מי הם האנשים שהגישו מועמדות, מה הכישורים שלהם מראש, ושתהיה לממונה יכולת להשפיע על התוצאות.

עשיתי בשנה האחרונה הרבה דברים, ואני מרגישה קצת לא נוח עם זה, כי יש המון הצלחה. יום העובדת, אתר באינטרנט ועוד דברים רבים ש"יעשו את היום שלהן" כדי שיהיו מרוצות, ואנחנו ממשיכים בשלנו.

צריך לזכור מה המטרה בסוף – המטרה היא קידום. ואם יש ברפא"ל 1,000 נשים, המהוות 25% מעובדי רפא"ל, ובתפקידים בכירים יש רק שברירי אחוזים שאני לא יודעת איך לספור אותם, אני חושבת שהמטרה הסופית היא באמת קידום ויותר נשים בכל המדרגים.

אני מדברת על הצעות, כמו: פעילות מתקנת, איתור עתודה ניהולית, איתור נשים בעלות כישורים, ודאגה מראש שתהיה רשימת מועמדות למכרז שיכולות לבצע את התפקיד – כמובן שאם התפקיד מיועד למהנדס מכונות, לא יביאו לשם כלכלנית, אבל יש מהנדסות מכונות. לי חשוב הקידום, וזה המסר. למרות שאני חושבת שהצלחתי לעשות פעילות רבה והרבה הצלחות, בזה לא הצלחתי. יש בזה תסכול מסוים.

עוד נושא שרציתי לדבר עליו ושלא הועלה פה זה נושא של העסקה באמצעות חברות השמה. אני בעד תחרות, שוק חופשי ויעילות מבחינת כלכלת שוק, אבל הרבה דברים שהושגו בשירות המדינה, למשל: שעת עבודה אחת פחות לאמהות עובדות ואפליה מתקנת מסויימת – ההישגים האלה נשחקים בצורה בוטה, כאשר שירות המדינה עצמו מעסיק באמצעות חברות השמה.

לא קיבלתי נתונים, אבל קיבלתי תשובה חד משמעית: כאשר נשים עומדות במשא ומתן מול אותו גורם שעושה משא ומתן על חוזה אישי על השכר, השכר שלהן פחות. שירות המדינה דרגה 10 לגבר ולאישה זה אותו שכר ואין אפליה בשירות המדינה. כאשר באים דרך חברת השמה וכאשר באים בחוזה אישי, השכר הוא לא אותו שכר. אני חושבת שהנציבות צריכה להרים את הכפפה הזאת ולדאוג גם לאותן עובדות צעירות שהיום מצטרפות לשירות המדינה בדרך אחרת ולא כמו שאנחנו הצטרפנו. תודה רבה.

תודה רבה. אני חושבת שדווקא הדברים האחרונים ששמענו הם בעלי חשיבות מאד מאד גדולה, כי בסך הכל – אם יורשה לי להגיד ולהזכיר לכולנו – התפקיד הוא דרכים לקידום נשים בדרג, בדרגה, בשכר. זאת בעצם עיקר המטרה – להגיע לשוויון בכל המשרות, לפתוח את כל המשרות בפני נשים וליצור את התנאים, את המודעות ואת היכולת להתחרות.

אני נאלצת להיפרד מכם, כי אני חייבת לרוץ לישיבה עם ראש הממשלה, אבל במקומי ינהל את הישיבה – אני בטוחה באותה יעילות – חבר הכנסת כהן.

אני רוצה לאחל לכן הרבה מאד הצלחה, ולהגיד שאני אישית, ובוודאי הוועדה שבה אני שותפה – ואני בטוחה שגם חברת הכנסת יעל דיין – ננסה להפיק לקחים מכל מה ששמענו, ולראות איזו צורה, איזה משקל ואיזה יכולות אנחנו יכולות להפעיל, כדי לדאוג לפחות לשלושה דברים: אחד – שיעמדו לרשותכן תקציבים וכלים; שניים – שגם המעמד שלכן יזכה לאיזשהו תגמול; שלוש – שתהיה התייחסות בקרב הנהלות המשרדים לסוג התפקיד ולהיקפים הדרושים כדי למלא אותו.

אני מניחה שאתן מודעות לזה שעל השולחן של הוועדה שלנו עומדת הצעת חוק למנות אחראיות למעמד האישה גם במועצות המקומיות, בעיריות ובמועצות המקומיות, ולכן מבחינתנו ללמוד בדיוק כיצד עובד התפקיד, מה המגבלות ומה הבעיות יכול לעזור לנו גם בעת הכנת החוק, למשל: הכנת חוק כשבעצם לא מציבים לידו את היכולת ליישם אותו ולא מנסים להכניס לחוק גם את הצורך בהקצאת משאבים ותקציבים יכולה להיות יצירת תסכולים נוספים. גם מבחינתנו השמיעה של הטענות והטיעונים הצודקים שלכן היום היתה דבר מאד חשוב, כדי שנפיק את הלקחים.

אחרון אחרון חביב - הערה שלי מהבטן, ואני מקווה שאני לא אקומם נגדי כאן קהל – אני חושבת שבאמת עיקר הפעילות היא בתחום קידום הנשים ולא בארגון ימי כיף, כי לצערי מה שאני ראיתי ובמה שאני נתקלתי בכמה משרדים זה שכאשר אנחנו מארגנים את ימי הכיף לעובדות ומזמינים קוסמטיקאיות, אנחנו בסך הכל מצליחים להמשיך את הדימוי של האישה שכל מה שהיא רוצה זה להיות יפה ולהביא קצת קוסמטיקה. אז יכול להיות באמת שכדאי שנתרכז בעיקר וברוב הפעילויות שיכולות לעזור לקידומן של נשים ושנשים לב גם ליתר. תודה רבה.

תודה לחברת הכנסת קולט אביטל. אנחנו נמשיך בדיון.

אני ממינהל התכנון ממשרד הפנים. אני צעירה בתפקיד והרבה לא הספקתי לעשות. המשרד שלנו הוא משרד גדול. אני לא רוצה לחזור על מה שאמרו הדוברות האחרות, אלא רציתי רק להעיר הערה מאד קטנה, אך לדעתי חשובה.

דובר פה רבות על העדר מקורות התקציב, או על הקושי בהשגת התקציבים. הזכירו הדוברות הקודמות שחלקן כן נתקלו בבעיות, חלקן לא נתקלו בבעיות, חלקן הזכיר שמקורות התקציב הם הרבה פעמים תקציבי הרווחה וההדרכה. לפי עניות דעתי, לפעמים לאלה שקל מאד להשיג את התקציבים - הדבר נובע אולי מחולשה של מחלקת ההדרכה ו/או הרווחה באותו משרד. כאשר אותן מחלקות הן חזקות מאד, המלחמה על התקציב היא בוודאי קשה יותר.

כמובן שאני למשל לא עובדת בכירה, ולכן מעמדי הוא לא כזה שאני יכולה לגשת אל המנכ"ל, וזה הדבר שרציתי כאן לומר. אני חושבת שצריכה להיות בפני הממונה על מעמד האישה דלת פתוחה אצל המנכ"ל. צריך להיות מצב שהמנכ"ל באיזושהי דרך יאולץ לשוחח עם הממונה על מעמד האישה, משהו כמו בין שלוש לארבע פעמים בשנה, כדי שלא יהיה פה עניין של מלחמה על השקלים בדחילו ורחימו, ושזה לא יגיע למצב – כשזה מגיע לפעמים למצב כזה – של ריבים אישיים על התקציב. זה דבר מאד לא נעים.


לפעמים מגיע מצב שהממונה על מעמד האישה לכאורה נמצאת כבעלת אינטרס נוגד את הממונה על ההדרכה, או הממונה על הרווחה, כשלמעשה בדרך כלל – צר לי שאני מדברת בלשון נקבה, פשוט בדרך כלל במשרדים האלה התפקידים האלה מאוישים על ידי נשים, גם ברווחה וגם בהדרכה – אני רואה את זה כשלישייה, לפחות של תפקידים, שצריכה ללכת מאד ביחד ולא כנגד. אבל במפורש צריכה להיות עזרה של המנכ"ל לנושא מעמד האישה, כאשר ככל הידוע לי, בכל המשרדים התפקידים של רווחה והדרכה הן כפיפות ישירה של הסמנכ"לים לאמרכלות, ולכן דווקא לצורך העלאת התפקיד של הממונה על מעמד האישה אני חושבת שהכפיפות צריכה להיות ומחויבת להיות של המנכ"ל. הבנתי מחברותיי ומעמיתותיי שבחלק מהמשרדים הכפיפות היא לסמנכ"ל. אני חושבת שבריא יותר שזה יהיה למנכ"ל. תודה.

האם עוד מישהי רוצה להוסיף? חשבנו שתהיינה עוד הרבה דוברות. אם כך, נתחיל לסכם.

אני בכל זאת הייתי מבקשת ממי שיש לה מה לומר להשמיע את מה שיש לה לומר עכשיו. זו ההזדמנות שלנו, וזו ההזדמנות שלנו שחברת הכנסת חוסניה ג'בארה וחבר הכנסת אליעזר כהן ישמעו את מה שיש לנו לומר. לא כל יום הממונות על מעמד האישה מוזמנות להיות אורחות הוועדה לקידום מעמד האישה, ולא כל יום חברי הכנסת יכולים לשמוע מה שיש לנו לומר. מהבית הזה ומהוועדה הזו יצאו הרבה דברים טובים עבורנו, כמו עבור ציבור הנשים בישראל בכלל, וחבל להחמיץ את זה.

אמרה חברת הכנסת אביטל קודם, אחרי שהיא שמעה את מה שהיה לפנינה צדקה מהלשכה לסטטיסטיקה לומר, שהנה דוגמה שאפשר... אני מבקשת מהוועדה לקידום מעמד האישה להבין שאפשר, אנחנו יודעות שאפשר, אבל השאלה אם רוצים, אם זה מעניין מישהו ומה מוכנים לעשות לטובת הנושא הזה. רצה הגורל ושיחק המזל לעובדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבקומבינציה גם של רצון טוב של ההנהלה וגם של פעילות מבורכת של פנינה צדקה לאורך שנים וגם של מעמד אישי שלה בתוך הלשכה, הן הצליחו להגיע להישגים. וההישגים בולטים גם בעובדה ששלוש נשים תהיינה בהנהלה וגם בעובדה שבכל פעילות שם בנושא מעמד האישה והעצמת נשים שותפים גם הגברים וגם הנשים, שומעים הרצאות, לומדים ופותחים את עצמם לנושא הזה. זה דבר מאד מרשים, והלוואי על כל משרדי הממשלה.

למרבה הצער, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא לא דוגמה מאפיינת, אלא היא חריגה במובן הזה. יש אולי עוד כמה משרדים כאלה, אבל בסך הכל זו איננה הדוגמה. אנחנו רוצים בכל משרדי הממשלה להגיע בדיוק למצב הזה, שיש גם תקציב וגם שהממונה לא תצטרך להתחנן ולבכות לשעה נוספת או לקילומטר נוסף. גם אפשר לעשות פעולות שידחפו נשים להתמודד במכרזים וגם לזכות בהם, כולל לתפקידים בכירים ולהנהלה, וגם שתהיה אוזן קשבה וניסיון לעזור, כשיש לנשים בעיות אישיות מהסוג שחיה עמינדב הזכירה קודם. זה מה שאנחנו רוצות. אנחנו לא רוצות יותר מזה.

אני מנהלת השירות הסוציאלי בבית חולים אברבנאל, שהוא בית חולים לחולי נפש. לא התכוננתי לדבר, אבל החלטתי שבכל אופן צריך לייצג גם את מערכת הבריאות וגם את החלק הפסיכיאטרי שבתוך מערכת הבריאות.

אל"ף – במערכת הבריאות יש הרבה נשים, אבל גם במערכת הבריאות שבה יש הרבה רופאות וגם הרבה פועלות ניקיון וגם הרבה אחיות, בתפקידים הבכירים עדיין הגברים נמצאים, כלומר: עדיין יש ריבוי של מנהלי בתי החולים ומנהלי מחלקות ולא מספיק נשים.


אני רוצה להתריע בנושא של ההפרטה. הבעיה היא לא רק חברות כוח אדם. אתם יודעים שמשרד הבריאות רוצה להפוך ממיניסטריון שאחראי על בתי החולים למיניסטריון שמפקח על הנושא של הבריאות. מה שקורה בפועל הוא שהרבה הרבה תפקודים של משרד הבריאות יוצאים החוצה ואנשים מפסיקים להיות עובדי מדינה, כלומר: אם אני מספרת על המסגרת הפסיכיאטרית, יש היום הרבה בנייה בקהילה של הוסטלים ומסגרות לחולי נפש בחוץ. ברגע שהמסגרות הן לא של עובדי מדינה, אפשר עוד פעם לשחוק את מעמדן של הנשים בכל המסגרות האלה.

היכולת שלנו בנציבות לשלוט על כל מיני הישגים של עובדות הולכת ופוחתת ברגע שיש הפרטה, ויש הפרטה בכל המשרדים, בכל משרדי הממשלה. כלומר, לאט לאט האחיזה שלנו, שכאילו כביכול גדלה במשרדי הממשלה, הולכת ופוחתת עם ההפרטה הגדלה. אני חושבת שאנחנו צריכים לשים לזה לב. במשרד הבריאות זה מאד בולט, ואני מתארת לעצמי שגם בשאר המשרדים.

תודה רבה. חברת הכנסת חוסניה ג'בארה תקריא את הסיכום שהתקבל פה בנשיאות על דעת כולם.

שלום לכולם. אני מקריאה את סיכום החלטות הוועדה: הוועדה לקידום מעמד האישה קוראת לנציב שירות המדינה ולממונה על התקציבים במשרד האוצר, שר האוצר והנהלות המשרדים לעגן את מעמדן של הממונות במשרדים וביחידות בתקשיר.

1. שעות נוספות מעבר לשעות שהוקצו לה בתפקידה הרגיל;
2. תוספת הוצאות לרכב או נסיעות בהתאם לדרישת התפקיד;
3. מתן דרגה אחת שלמה מיום הכניסה לתפקיד, כולל תוספת שהייה בדרגה;
4. שיתוף הממונות בתהליכי קבלת החלטות מרכזיות במשרד, כגון: ועדות רכב, ועדות מינויים, ועדות נלווים, כגון: השתלמות, הדרכה ונסיעות לחוץ לארץ;
5. שיתוף הממונה בוועדות מרכזיות, הבטחת סעיף תקציב מתאים וגם תקציב להפעלת הממונה.

הוועדה תפעל לקיום דיון מיוחד בנושא עם כל הנוגעים בדבר. אלה הצעות ההחלטה לוועדה.

האם יש למישהי הערה או תוספת?

למה לא להקצות תקן או חצי תקן? אי אפשר להשוות משרד שיש בו 100 נשים למשרד שיש בו 1,500 נשים או 2,000 נשים. אי אפשר לצפות שאני אמלא את העבודה בבית חולים שבו עובדות 1,250 נשים בדיוק כמו מישהי שבמשרד שלה עובדות 100 נשים.

את מתכוונת לשינוי השעות הנוספות.

למשל, על כל 500 נשים יתקבל חצי תקן לתפקיד הממונה על מעמד האישה. אנחנו מבקשים תקינה ייחודית לממונה על מעמד האישה.

קיבלנו את ההערה.

במסגרת התפקיד שלי אני לוקחת את העבודה הביתה. אני נותנת את הטלפון שלי בבית ומתקשרים אליי. קצין ביטחון אצלנו מקבל כוננויות, למקרה שיבואו מחבלים למרכז הגריאטרי. אני גם בכוננות בבית. אני בכוננות לכל צרה של כל אישה.

זה נכון מאד מאד, ואני מבקשת גם להוסיף את זה.

בתוספת למה שנאמר פה על מספר העובדות, קיים גם הנושא של פריסה. במשרד הפנים יש מחוזות רבים. יש כמעט 30 אתרים להגיע אליהם.

הבנו את הבעיה, אבל מה את מציעה?

גם היקף וגם פריסה - - -

חברת הכנסת ג'בארה ביקשה התייחסות מיוחדת של נציבות שירות המדינה לנושא של עובדות המדינה הערביות. אני חוזרת על מה שכבר נאמר, ואני מעריכה שמצדנו אין שום מניעה להכניס את זה להצעת ההחלטה שלנו, שאנחנו רוצים לתת דגש לקידומן של נשים בכלל, ונשים שסובלות מאפליה נוספת בפרט. וככל שמדובר על עובדות מדינה ערביות, הנושא הזה צריך להיכנס גם בתחום הטיפול הכללי של נציבות שירות המדינה בהגברת הייצוג של בני המיעוטים בשירות המדינה, וגם בתוך הנושא של הגברת ייצוגן של נשים במשרות בכירות.

תודה רבה. אחד מחברי הכנסת הערבים הציע הצעת חוק לשילוב בני מיעוטים/ערבים, בתפקידים בחברות ממשלתיות ולא ממשלתיות. אני הגשתי הצעת חוק לשילוב של נשים ערביות בתפקידים בחברות.

תודה רבה לכן, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20