פגיעה באוכלוסיית חד-הוריות עקב שינויים בקריטריונים לזכאות לשכר דירה.

2
הוועדה לקידום מעמד האישה
6.11.99

פרוטוקולים/מעמד האישה/1613
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"א
12 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 22
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, כ"ז בכסלו התש"ס (6 בנובמבר 1999), שעה 11:00

חברי הוועדה: היו"ר יעל דיין
יולי אדלשטיין
נעמי חזן
לימור לבנת
מיכאל נודלמן

שר הבינוי והשיכון, יצחק לוי
שלמה בן-אליהו - מנכ"ל משרד השיכון
ציפי בירן, עו"ד - יועצת משפטית, משרד השיכון
ישראל שוורץ - מנכ"ל אגף אכלוס, משרד השיכון
איווט סעדון - הממונה על האגף לתעסוקת נשים ולמעמד האישה, משרד העבודה
יהודית בראון - מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה
תמר אליהב - מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי
אורנה וירקוביצקי - מינהל תחום אבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי
שי יפתח - רפרנט שיכון, אגף התקציבים
רות רזניק - מנכ"ל ל"א - לחימה באלימות נגד נשים
ויקטור כהנא - אח"ד, ארגון משפחות חד הוריות
טוביה זוירמן - אח"ד, ארגון משפחות חד הוריות
מירנה כהן - אמונה
ברכה ארג'ואני - יו"ר ארגון לזכויות הדיור
מירי כהן - ארגון לזכויות הדיור
יעל פורנלדם - ארגון לזכויות הדיור
פרי כהן - ארגון לזכויות הדיור
ג'ודי דון - הפורום הארצי למשפחות חד הוריות
חנה מרגלית - הפורום הארצי למשפחות חד הוריות
יפה יוספיאן - הפורום הארצי למשפחות חד הוריות
דוד פלד - הפורום הארצי למשפחות חד הוריות
עמנואל דובשק - הפורום הארצי למשפחות חד הוריות
שוש דקל - הפורום הארצי למשפחות חד-הוריות
ציפי ברקוביץ - מיח"ד, משפחות חד הוריות, נעמ"ת
רבקה הלר - שדולת הנשים
שרית ארבל - שדולת הנשים
אורית מודחי - שתי"ל
ברברה אפשטיין - העמותה לסינגור קהילתי
אורה מנואר - ארגון לזכויות הדיור וחברה בקואליציה של המשפחות החד-הוריות
חמי תמיר - ארגון נתניה והקואליציה של המשפחות החד-הוריות
יקירה בן-יוסף
אילנה כהן
סימה תמיר

דנה גורדון

שלומית כהן

פגיעה באוכלוסיית חד-הוריות עקב שינויים בקריטריונים לזכאות לשכר דירה.

פגיעה באוכלוסיית חד-הוריות עקב שינויים בקריטריונים לזכאות לשכר דירה

אני פותחת את ישיבת הוועדה. אני מבקשת לציין שזאת ישיבת המשך, אחרי שהנושא עלה בישיבה קודמת. אנחנו ביקשנו להיפגש עם שר השיכון, אחרי שחברת-הכנסת לבנת העלתה במליאה כהצעה לסדר את הנושא שאז למדנו עליו, והוא שינוי הקריטריונים לגבי סיוע בשכר דירה למשפחות חד הוריות. העלינו גם את הנושא הזה וגם כמה נושאים אחרים. הידיעות שקיבלנו היו מאוד לא מסודרות, בלשון המעטה, כלומר לא ברור אם לא יהיה הקיצוץ בסיוע, אם יהיו קריטריונים או לא. בחרנו להזמין את השר, כדי לראות אם אמנם חלה הרעה בסטטוס לגבי סיוע בשכר דירה של משפחות חד הוריות.

בהזדמנות זו ביקשנו גם לברר את הנהלים הקיימים. ביקשנו להעלות כנושא נוסף את הנושא של סיוע והקצאת דיור לגבי נשים הנתונות באלימות, מאחר שלא נשב בנפרד וזה נושא שנופל בין משרד השיכון למשרד העבודה והרווחה. יש הצטברות של פניות לא מעטות לגבי נשים הנתונות באלימות, וזאת לא קטגוריה אחת. יש נשים גרות במקלט, אחר-כך עוברות לדירת מעבר. יש נשים שאינן יכולות לחזור לדירה שלהן. יש נשים שמפאת אלימות צריכות לשנות כתובת, דבר שאנחנו לא מעודדים, אבל כאשר זאת שאלה של אלימות קשה או חיים ומוות יש בעיה אל מי בדיוק פונים והאם זה נתון לחסד של השומע, או שאפשר ליצור איזשהו נוהל בנושא הזה. יש כמה מקרים של נשים שהבעלים שלהן יושבים בבית-סוהר בגלל אלימות, הם לפני שחרור והם מאיימים מבית-הסוהר ומתברר שצו ההרחקה איננו מספיק, האישה וילדיה אינם מסוגלים להמשיך לגור באותו מקום כשבן הזוג האלים משתחרר תוך כדי איומים שיום אחרי השחרור הוא יגיע אליה ויבצע את מה שהוא התכוון מראש לבצע.

אני מבינה שהשר יגיע באיחור.

הוא לא יבוא.

בפירוש אמרו לנו שהוא יגיע ב12:15-, אחרי ישיבת הממשלה.

אנחנו קבענו את הישיבה הזאת ושינינו את התאריכים שלה מספר פעמים, בהתאם להבטחה של השר לגבי נוכחותו. אני רוצה לציין שאיני מקלה ראש בנוכחות המנכ"ל, ולכבוד לנו, אבל הוועדה התאימה את עצמה לישיבה עם השר, והודיעו לנו ממש בסוף השבוע שעבר שבאופן בלתי צפוי הוא ייאלץ לאחר, כי יש לו ישיבת ממשלה, לכן הוא יבוא ברגע שהוא יסיים.

זאת האינפורמציה שיש לי, שכרגע אני מייצג אותו כאן וכאשר הוא יסיים את הישיבה הוא יגיע לכאן.

אם אכן המדובר באיחור קצר, אנחנו נתחיל את הישיבה וברור שאתה מייצג אותו. אבל לכל ועדה בכנסת יש חיוב תקנון, בתיאום לוח זמנים, לישיבות עם השרים הנוגעים בדבר. איננו מרבים לעשות את זה, אנחנו כן מתאימים את עצמנו מבחינת לוח זמנים, וצר לי מאוד אם הוא יגיע לאחר שהישיבה תסתיים. אתה תשמע כאן, כבוד המנכ"ל, את הגופים השונים שהתקבצו והתאימו את עצמם לישיבה הזאת, ואם אחר-כך השר מגיע במועד מאוחר קשה לי לבקש מכולם לעשות סבב נוסף ולקבל תשובות נוספות.

לעניין אי הופעתו של השר כאן היום, אני מציעה לפנות בשם הוועדה ליושב-ראש הכנסת בעניין הזה, על-מנת שיפנה לשר. אני חושבת שזה דבר מאוד לא מקובל, שלא לומר מעבר לזה, ששר לא מופיע לישיבה שמתואמת.

אני רוצה כאן להזכיר עוד הערה, והיא לא בלתי חשובה, שהממשלה התכוונה לבצע את השינוי הזה במחטף. הוא היה אמור להיכנס לתוקפו ב1- בנובמבר, ואנחנו בפעולה משולבת של כל הגורמים, לרבות סיוע של יושב-ראש הכנסת, הצלחנו להפעיל לחץ מאוד כבד שזה יידחה על-מנת שיהיה זמן כדי לקיים דיון בנושא הזה, והנה עכשיו השר גם לא מופיע לדיון. לכתחילה בכלל לא התכוונו לקיים דיון עם הכנסת, אלא לבצע מחטף מהרגע להרגע. לא מיותר להזכיר את זה.

אני מבקשת לבקש ממנו הבהרות על שלוש הנקודות שהעליתי בישיבה הקודמת ושעליהן לא קיבלנו תשובה ברורה וחדה בישיבה הקודמת. האחד זה העלאת הניקוד מ1400- ל1600-, מה שאומר שכאשר חד-הוריות קיבלו קודם 1200 נקודות היו צריכות להשלים מ1200- ל1400-, עכשיו הן יצטרכו להשלים מ1200- ל1600-. האם נכון שהפער שהן צריכות להשלים עכשיו במקום 200 נקודות נהפך ל400- נקודות? אם לא, אנחנו רוצים להבין את הנקודה הזאת.

הנקודה השנייה היא לגבי הנושא של הזכאות האוטומטית, האם אין כרגע יותר זכאות אוטומטית, אלא רק מי שיוצאת לעבודה על-פי התנאים שקבועים כאן תהיה זכאית, ואין יותר זכאות אוטומטית למשפחה חד-הורית בהיותה כזאת.

הנקודה השלישית היא, האם כפי שאני מבינה מהחלטת הממשלה, כפי שנמצאת בידיי, וגם מהודעת משרד השיכון, מדובר כאן בחיוב של האם החד-הורית או האב החד-הורי לעבוד במשרה מלאה על מנת להיות זכאי לקבל את ההשתתפות בשכר דירה, מה שלא היה קודם.

על שלוש השאלות האלה לא הצלחנו בישיבה הקודמת לקבל תשובה ברורה, ולכן נזקקה גם הישיבה עם השר, שכאמור כרגע איננו כאן, אבל אני בטוחה שתוכל לתת לנו תשובה.

אי הופעתו של השר היום לא מקובלת. היתה לנו בעיה דומה בנושא זהה של חד-הוריות בכנסת הקודמת, ורק איום בבג"ץ הביא את מי שהיה סגן שר השיכון דאז, מאיר פרוש, לישיבה. אם השר לא יופיע, אני מציעה ליושבת-ראש הוועדה לקבוע מועד להגעתו של השר בנושא הזה, הנושא הזה לא סובל דחייה.

בשלהי הכנסת הקודמת ישבנו עם סגן שר הבינוי והשיכון דאז, מאיר פרוש, ועם ישראל שוורץ, והגענו לכמה החלטות מוסכמות על כל הצדדים בנוגע לשיפור הזכאויות ומשך הזמן של הזכאות של משפחות חד-הוריות, ולכן אני שואלת אותך מה לגבי הביצוע של אותם סיכומים שהגענו אליהם לפני פחות משנה. מדובר בצמצום תקופת זמן ההמתנה, העדפה מבחינת קבלת משכנתא, הארכת הזמן של הזכאות לסיוע בשכר דירה וכמובן גם ריכוז כל הנושא של חד-הוריות בכתובת אחת.

ואז קמה הוועדה, שהיא כמו ועדת גדיש, שישראל היה צריך לבדוק את המימוש של החד-הוריות.

וגם המעקב אחר מימוש המשכנתאות של משפחות חד-הוריות, כדי להעלות שוב את הבעיה שאין הסכום ההתחלתי, ולכן המימוש קטן יחסית.

זה די מחזיר אותי לשביתה הגדולה, שישבנו אז ימים ולילות והלכנו לבן-אליעזר. זה הולך אחורנית כבר שלוש כנסות.

אני יושבת-ראש הארגון לזכויות הדיור, ואני נציגה של הקואליציה למען משפחות חד-הוריות בישראל. אנחנו קודם כל קוראים ומבקשים לבטל את אותה גזירה שרוצים לגזור על הנושא הזה של הסיוע בשכר דירה. מצד שני, אני והנציגים והפעילים חושבים שצריך להיות שינוי במדיניות הדיור במדינת-ישראל, לשנות את כל התפישה הזאת לגבי הנושא של המשכנתאות ולגבי הגמשת הקריטריונים בעניין נושא הסיוע בשכר דירה וקבלת הזכאות לאכלוס בדיור הציבורי, ששם הרבה מאוד חד-הוריות שהן בעלות דיור לשעבר או שהן עובדות ועוברות את טבלת השכר נופלות בין הכסאות ולא מקבלות שום סיוע. לכן, כמו שבעבר ישבנו עם ישראל שוורץ ועם מאיר פרוש והגענו להסכמים, אני חושבת שיש להקים ועדה שתבדוק את כל הבעיות ואת מורכבות הבעיה של המשפחות החד-הוריות בנושא של הדיור, על-מנת שתוכל לשפר ולקדם לטווח הארוך והרחוק יותר את מצבן, את מעמדן ואת כל מה שעובר עליהן בתחום הדיור. הרי אנחנו יודעים שללא קורת גג אף אדם לא יכול לתפקד, במיוחד נשים או משפחות חד-הוריות, שזה גברים ונשים, לא יוכלו לחנך את הילדים שלהם חינוך טוב, לא תהיה להם תעסוקה, לא בריאות, ואני לכן קוראת בשמן לישראל שוורץ, שאני יודעת שיש לו השפעה רבה במשרד השיכון, וגם למנכ"ל משרד השיכון, לעשות שינוי יחד אתנו, הנציגים מהשטח, שמכירים את שני צדי המטבע. שבו אתנו כדי שנחשוב חשיבה משותפת וניתן פתרונות מיידיים לאלה שזקוקים לזה. יש הרבה מאוד בעיות בוערות, שאני יודעת שאפילו בפתח משרד השיכון נמצאים אנשים. פתרו את הבעיה.

אני חושבת שאם היתה הגדלת משכנתא, שהיתה עוזרת גם בסיוע בשכר דירה, המשפחות האלה לא היו צריכות להתגלגל בוועדות לקבלת זכאות לאכלוס בדיור הציבורי, שגם כך יש בעיה מאוד גדולה שם, ואם היתה חשיבה לאפשר להם לרכוש גם את חצי הדירה של בן הזוג לשעבר היינו מוצאים היום את עצמנו עם חצי מכמות האנשים שפונים למשרד השיכון.

אנחנו מדברים על המצב הקיים עכשיו, כולל הגזירה החדשה שבוטלה או לא בוטלה, וכמה היא בוטלה או כמה היא נדחתה, ואם זה לא פתאום ינחת עלינו משמים לא צפויים ועם תאריך חדש.

יש תאריך חדש, ה1- בינואר.

מאחר שהדחייה נמצאה מוצדקת, אנחנו מבקשים לדעת האם ב1- בינואר אותן הגזירות ייכנסו לתוקף, או האם פסק הזמן הזה נתן אפשרות לחשיבה מחדש. כאן הוזכרו ועדות. אני בעד שיהיה רפרנט קבוע. כנראה שהיתה אמורה בהסכמה להיות ועדה שתטפל בכל ההיבטים של הנושא. אני קצת עייפה מעניין ועדות. מקימים ועדה ולא מקימים אותה, ואחר-כך לא מקימים עוד פעם את אותה ועדה שלא הקימו בעבר. אני רוצה לדעת מה ההצעה שלכם. גם אם יש למי לפנות, מפנים אותנו לאותן תקנות קיימות, והשאלה היא מה הסיכוי להיכנס למילניום הבא כאשר משפחות חד-הוריות מובטחות בעניין הדיור, כמידת ההשקעה שלהן והיכולת שלכם ללכת לקראתן. לא יכול להיות שהם יישארו במצב של ספקות קשים מאוד ביחס בכלל לאפשרות שלהם לספק דיור לעצמם.

העניין של ה1- בינואר מעורר בי חלחלה. ה1- בינואר 2000 היה צריך להיות סמל למשהו מתחדש וטוב וחיובי, של שינוי ועת חדשה. ואם הכוונה היא ב1- בינואר להסיג אותנו אחורנית, זה חמור מאוד.

אני מהפורום הארצי למשפחות חד-הוריות. היום ניתן למשפחות חד-הוריות סיוע מקסימלי לדיור בשלוש שנים, בסכום של כ200- דולר. כדי לגור בדירה נורמלית, של 2.5 או 3 חדרים, אני צריכה להשלים בעוד 300 דולר, הווה אומר 500 דולר מינימום שכר דירה. מדוע משרד השיכון לא יכול לעזור למשפחות החד-הוריות לקבל משכנתא של 100% בערבות מדינה, ואת הכסף הזה במקום לשלם לבעל הדירה, שהכסף יילך אליו, אשלם את הכסף כהחזר משכנתא? הכסף יחזור חזרה למדינה, הוא לא יילך לפרנס אף אחד אחר. אני חושבת שזה אחד הדברים שצריך לחשוב עליהם.

יש בעיה של חצי דירה שנשארת במצב של גירושין. מה עושים עם זה? לי יש היום חצי דירה, ואין באפשרותי לרכוש את החצי השני. אני יודעת שבעוד איקס שנים הילדים מגיעים לגיל 18 והם נזרקים לרחוב. כשהילד מגיע לגיל 14 מתחילים לחשוב איפה לגור. הילדים שלנו הולכים לצבא בגיל 18, הם חוזרים לאן, למאהל?

בהקשר לדיור ציבורי, אין דיור ציבורי בארץ. אולי כן בפריפריות הרחוקות, לא במרכז הארץ. אנשים שגרים ביפו, בתל-אביב, במרכז, יש בעיה של איפה לגור. אחד הדברים שיכולים להביא לפתרון זה הנושא של משכנתא. יש לנו בקשה, אם כבר מחליטים להעלות את הסיוע בשכר דירה, הוא ניתן היום ל36- חודשים. עוברים 36 חודשים ואותה משפחה צריכה לעבור שבעה מדורי גיהנום כדי להמשיך ולקבל את הסיוע בשכר דירה, להמשיך לרוץ, להפסיד ימי עבודה, דבר שהוא מאוד מטריד ומפריע.

מדובר על קיצור הזכאות למשכנתאות. אם המשפחה נפרדת, אני כבעלת דיור לשעבר צריכה להמתין שנתיים. בינתיים הכסף שקיבלתי בעבור חצי דירה שלי הוצא לשכירות, וכשאני רוצה לקנות דירה אין לי במה, כי הייתי בעלת דיור לשעבר. מה עושים עם זה?

אני מנהלת מיח"ד, עמותה למשפחות חד-הוריות ליד נעמ"ת. אני רוצה להתייחס לעצם קבלת ההחלטה על הקיצוץ בסיוע לשכר דירה, ואני מדברת על ההחלטה הזאת שנאמר לנו שהתבססה על מחקר שעל-פיו משמש הסיוע בשכר דירה להשבחת מגורים מעל הנדרש. מאוד לא ברור הנושא הזה. מה זאת אומרת "מעל לנדרש"? האם אסור למשפחה חד-הורית להשביח את מגוריה מחדר אחד לשני חדרים? מדוע אין לנו כל הנתונים מהסקר? מדוע אנחנו לא חשופים למחקר הזה?

מי עשה את המחקר?

משרד השיכון. זה הנתון שקיבלנו ב19- באוקטובר.

המחקר הוא מ1994-.

מחקר מ1994-, בהתחשב בעלייה שהיתה מאז, הוא לא רלוונטי.

אם התבססו על מחקר מ1994- זה סקנדל. לכן זה היה דחוף מ1- בנובמבר, ולא רצו להזיז את זה עד 1 בינואר בשום מחיר, כי הם צריכים ליישם את המחקר סוף-סוף.

אני מנכ"ל עמותת לחימה באלימות נגד נשים. אנחנו קיבלנו הודעה שחתומה בידי מר ישראל שוורץ, שמסלולי הסיוע לנשים מוכות מתייחסים לנשים הסובלות מאלימות מבן זוגן או מבעליהן. בן הזוג, כולל ידוע בציבור. מתוך שש נשים שאנחנו הגשנו במקלט הרצליה, שאני נמצאת בו כרגע, שלוש זכאיות במסלול הזה ואילו שלוש אחרות לא זכאיות. האחת היא אישה גרושה, שהותקפה בצורה חבלנית על-ידי חבר לא לחיים, על-ידי מי שבעבר היה חברה לחיים. היא אישה נכה קשה, שהופנתה אלינו על-ידי בית-חולים.

אישה אחרת, ערבייה, אם לחמישה ילדים, גרושה. חמשת ילדיה אצל משפחת הבעל, ונולד לה לאחרונה תינוק מחבר שאיננה מתגוררת אתו, הוא אינו בעלה ואינו חבר לחיים, גבר נשוי. היא איננה נכללת בקטגוריה הזאת.

אישה אחרת, רווקה שעברה אונס קבוצתי בידי קבוצת בחורים, כנראה סרסורים.

והיא לא גרה אתם.

כאשר המשטרה אפילו המליצה לה לא להגיש תלונה. היה ניסיון של רצח לה ולבני משפחתה, וכולם נאלצו להעתיק את מגוריהם מעיר מגוריהם. היא נמצאת אצלנו והיא מאוד זקוקה לדיור באיזשהו שלב בחייה. היום גם היא לא תהיה בקריטריונים.

האם קודם הקריטריונים היו שונים?

בעבר כל אישה מוכה שהיתה במקלט, היתה זכאית לעזרה בשכר דירה.

ממתי השינוי?

ממש עכשיו. כל אישה שנמצאת במקלט תקופה ממושכת, תופשת את המקום לאישה אחרת בסיכון מאוד גבוה לחייה.

אני פעילה בארגון למען זכויות הדיור. אני שואלת מה הסיבה שנשים שלא מתגרשות עם הסכם גירושין, אלא היה פסק דין, מופיע כמה מקבלים מזונות. פניתי לשר השיכון, ואמרו לי שמאחר שהבעל הגרוש לא חתום על הסכם גירושין, אינני זכאית. הגרוש לא יחתום, ואני רוצה לדעת מה הסיבה שאני צריכה להיות תלויה בחתימה שלו.

נמצא כאן ישראל שוורץ, שהוא סמנכ"ל בכיר לאכלוס המשרד והוא יבהיר את כל הפרטים ויתן לכם תשובות לגבי כל שאלה. נמצאת כאן גם הגברת ציפי בירן, היועצת המשפטית של משרד השיכון, ושי יפתח ממשרד האוצר.

אני אתן לכם סקירה כללית במקרו, ולפרטים לגבי כל שאלה ושאלה ישראל יתייחס. כפי שאתם יודעים ממה שפורסם בעתונות, ועדת שרים החליטה מה יהיה חוק הדיור הציבורי. אני רוצה להדגיש לכולם, שהנושא הזה טרם עבר החלטת ממשלה, טרם עבר בכנסת, ולכן אין מה לסמוך על הפרסומים עד שזה לא יהיה מגובש.

סליחה, לא שאלנו על זה.

עלה הנושא של מחסור בדיור באזור המרכז.

אנחנו לא מדברים על חוק הדיור הציבורי.

אפשר לפתור גם בעיות של חד-הוריות.

וגם לעניים וגם לרעבים וגם לעולים וגם לקשישים. אנחנו יודעים שיש מחסור בדיור ציבורי באזור המרכז, את זה אמרה המלינה. היא אם חד-הורית עם ילדים. אנחנו מבקשים להתייחס בתוך המכלול של דיור. אנחנו לא עוסקים היום בפתרונות דיור במדינת-ישראל, אלא בפתרונות דיור למשפחות חד-הוריות. לצורך זה התכנסנו.

אנחנו לא מנסים פה להתחמק, אלא להסביר. פתרונות למשפחות חד-הוריות זה או בסיוע במשכנתא לקניית דירה, או בסיוע לשכר דירה, או במתן פתרונות דיור פיסיים באמצעות הדיור הציבורי. לגבי הנושא של הדיור הציבורי, הנושא הזה טרם נחתך סופית. אבל אין ספק, שאם ייושם מה שכרגע מדברים עליו, מלאי הדיור הציבורי יקטן, בעיקר במרכז. משמעות הדבר היא שיהיה פחות דיור ציבורי לכל הנזקקים, בין השאר לחד-הוריות.

יש הבטחה של ראש-הממשלה, שתהיה רשת ביטחון, דהיינו שמספר הדירות המתפנות שהתפנו עד היום יקטן עקב יישום החוק ותהיה קרן שיפתחו משרד האוצר וקרן מיוחדת שניתן לרכוש דירות כמלאי הדירות שהיה אמור להתפנות ולא התפנה. זאת הבטחה, ואני מניח שהיא תעוגן בהחלטת ממשלה במסגרת החוק. אז הפתרונות לחד-הוריות במסגרת הדיור הציבורי ייושמו במסגרת הזאת.

לגבי הנושא של סיוע בשכר דירה. נכון להיום מקבלות כ165,000- משפחות סיוע בשכר דירה. התקציב הוא כ1.2- מיליארד. סיוע בשכר דירה ניתן גם למשפחות חד-הוריות. עד היום אנחנו נותנים סיוע בשכר דירה ל16,162- משפחות חד-הוריות. הנושא של 1,400 ו1,600- לחלוטין לא שייך לחד-הוריות. המבחן של 1,400 ו1,600- מתייחס לאחרים, לא לחד-הוריות. לחד-הוריות לא היה הקריטריון מבחינת המספר של 1,400 ו1,600-. מה שמשתנה לגביהם זה הנושא של מבחן ההכנסה.

המבחן קודם היה 1,400 נקודות, ועכשיו הוא עלה ל1,600- לגבי כולם. האם נכון שחד-הוריות קיבלו קודם זכאות אוטומטית של 1,200 נקודות בהיותן חד-הוריות, ולכן נדרש מהן להשלים מ1,200- ל1,400- - 200 נקודות. ואילו עכשיו, אם הן אכן מקבלות את ה1,200- נקודות, מה שאני לא בטוחה בכלל, הן צריכות להשלים ל1,600-, כלומר ההשלמה צריכה להיות של 400 נקודות, ולכן זה מרע את מצבן. האם לא נכון מה שאמרתי?

לא. 1,200 הנקודות מתייחס לצבירת הנקודות בצורת משכנתא. הוא לא מתייחס לגבי שכר דירה. לגבי הנושא של שכר דירה, המבחן היה מבחן אוטומטי, לחד-הוריות היה מגיע שכר דירה ללא קשר למספר הנקודות.

וזה השתנה?

זה לא השתנה. לכן לגבי הניקוד אין שינוי לגבי החד-הוריות. חד-הוריות יהיו זכאיות לסיוע בשכר דירה כפי שהיה עד עכשיו, פרט למבחן ההכנסה.

תעשו את זה ממשלתי במקום לעשירים, זה יהיה יותר חשוב.

דהיינו הפגיעה תהיה בחד-הוריות, בהתייחס למבחן ההכנסה. כיוון שעד היום לא בדקנו חד-הוריות תחת מבחן ההכנסה, כי בעצם זה היה אוטומטית, לכן הקביעה של הפרמטר של אילו משפחות חד-הוריות ייפגעו כתוצאה מהמבחן החדש של מבחן ההכנסה היא בגדר הערכה בלבד. להערכתנו הפגיעה תהיה ב1,500- עד 2,000 משפחות חד-הוריות, שלא יזכו לסיוע בשכר דירה עקב מבחן ההכנסה.

מתוך כמה?

מתוך 3,500.

יש בסך הכל 16,000 משפחות חד-הוריות שמקבלות סיוע. מהן 12,600 מקבלות סיוע בשכר דירה בגין היותן נתמכות. לגביהן כל הסיפור הזה לא רלוונטי, הן ימשיכו לקבל כמו שקיבלו בעבר. 3,500 הן אינן נתמכות ומקבלות את הסיוע בשכר דירה במסגרת שלוש השנים שניתן הסיוע בלי מבחן ההכנסה.

ופה יהיה קיצוץ של 50%?

כן.

זאת אומרת, אסור לנו לעבוד ולהיות נשים עצמאיות.

את הדיון המהותי קיימנו קודם, והדיון המהותי הוא עניינה של הכנסת הזאת, שלא יכול להיות שכל המערכת הזאת תגיד למשפחות חד-הוריות, ולא משנה אם זה נשים או גברים, אל תלמדו, אל תעבדו. נמצא כאן חבר-הכנסת נודלמן שהגיש הצעת חוק בנושא. שלא יהיה לכם אוטו, אל תקחו את הילדים להעשרה. הגישה של הבית הזה מקיר לקיר היא, שלא יכול להיות שתהיה כאן חסימה מוחלטת של כל מוטיבציה לקידום, לעבודה, לפיתוח. אנחנו ישבנו כאן עם הביטוח הלאומי, עם רשת הריגול שמפעילים, אולי היא שתתה קפה עם מישהו. היא משתמשת בחשאי ברכב של אמא שלה, שבקושי נוסע, כדי לקחת את הילדים לטיפול רפואי, רחמנא ליצלן. זה שולל ממנה את הזכאות.

בנוסף לכל זה אתם אומרים, שאנחנו נלך לפי מבחן הכנסה, ולא משנה לצורך זה אם זה 1,000 או 2,000 או 2,500 משפחות, הן לא תהיינה זכאיות, כי ההכנסה שלהן היא גבוהה. זאת אומרת זה כמו להגיד, עדיף שלא תהיה לך הכנסה, עדיף שלא תעבדי, ואז תקבלי את המינימום שאת צריכה בשביל שיהיה לך גג מעל הראש, פשוט כתפיסת עולם. שמישהו יסביר לי את זה.

מר שוורץ, יש לי כאן תמליל של דברים שאמרת ברדיו ב17- באוקטובר בתוכנית "צבע הכסף" יומן הכלכלה. זה היה 13 ימים לפני שהתיקון היה אמור להיכנס לתוקפו, אם לא היינו בולמים אותו. אתה אומר: "עד כה היו זכאים זוגות צעירים עם לפחות 1,400 נקודות זכאות, וכן כל משפחות החד-הוריות, לסיוע של 600 שקל בחודש לתקופה של שלוש שנים, ואולם לאחר הקיצוץ התקציבי רק זוג שצבר 1,600 נקודות ויותר, שהכנסתו היא למעלה מסכום מסוים אם אין לו ילדים, ואם יש לו ילדים סכום אחר, יוכל להמשיך לקבל סיוע בשכר דירה. כשאני מדבר על הכנסה, אני מדבר על הכנסה כוללת של שני בני הזוג, ובתנאי שלפחות אחד מהם עובד במשרה מלאה. אותו כנ"ל לגבי משפחה חד-הורית".

הדברים האלה עומדים בניגוד למה שאמרת לפני רגע.

ממש לא.

אז אני אולי לא הבנתי, ומאוד אשמח להבין. אבל אתה אומר כאן עוד דבר. אתה מדבר כאן על נתונים שונים ממה שמסרת לנו כאן. אתה אומר כך: "נכון להיום 14,000 זכאים מקבלים סיוע בשכר דירה מבלי שנבדקות ההכנסות שלהן". פה דיברת על 16,000. ואתה ממשיך: "מהן כ12,000- זוגות שצברו ניקוד גבוה, ובגין הניקוד הגבוה קיבלו, ועוד 2,000 משפחות חד-הוריות". אתה דיברת פה על 3,500.

"בעקבות הקיצוץ מתוך 14,000 משפחות יישארו זכאיות כ5,000- משפחות". זאת אומרת, גם לפי דבריך יקוצצו 9,000 משפחות. אולי אתה יכול להסביר לנו את הפער בנתונים בין מה שאמרת אז ועכשיו. ייתכן שבאמת אתם עומדים לשנות את הקריטריונים לגבי משפחות חד-הוריות, אתם אומרים כאן דברים מעורפלים, לא ברורים. מונחת לפני החלטת הממשלה, והחלטת הממשלה אומרת דברים ברורים. היא לא כותבת שמשפחות חד-הוריות לא יצטרכו את ה1,600- נקודות. אני גם יודעת שקודם הן קיבלו כן אוטומטית 1,200 נקודות, ואני לא יודעת מה קורה עכשיו. אתם ממשיכים לומר דברים מעורפלים, כמו שנאמר על-ידי הרפרנט של משרד האוצר, שי יפתח, בישיבה הקודמת של הוועדה כאן. הוא אמר שהוא לא בטוח, ולכן כונסה הישיבה הזאת. אני מבקשת שתאמרו דברים ברורים קודם כל על העובדות. זה צריך להיכנס לתוקף בעוד שלושה שבועות. אולי אפשר לדעת מה יקרה לאותן משפחות חד-הוריות, אולי אפשר להבין את זה סוף-סוף.

הגזירה של העלאה מ1,400- ל1,600- מתייחסת למשפחות דו-הוריות. לגבי משפחות חד-הוריות עד עכשיו כולן קיבלו שלוש שנים סיוע אוטומטי בשכר דירה, בלי מבחן של ניקוד. ה1,200- נקודות שלימור לבנת מעלה הן 1,200 נקודות שרלוונטיות לצורך רכישה.

לגבי הסיוע בשכר דירה, משפחות חד-הוריות שיעמדו במבחן ההכנסה ימשיכו לקבל, ומשפחות חד-הוריות שלא יעמדו במבחן ההכנסה אם העניין הזה אכן יופעל ב1- בינואר 2000 לא יקבלו.

אבל כתוב שיש 1,600 נקודות לא רק לרכישת דירה, אלא לשכר דירה.

אתם מדברים על משכורת של זוג. אנחנו משפחה שאחד מפרנס את הבית, לא זוג.

או שהממשלה מטומטמת או שאני מטומטמת, וזה כנראה הממשלה.

אני לא יכולה להזדהות אתך באמירה הזאת. כנראה שכולנו כאן לא די ברורים. מדובר בהחלטת ממשלה על קריטריון לשכר דירה, לא לרכישה. אם זה גם לרכישה וגם לשכר דירה, עדיף שנדע. זה כתוב כאן, מבלי להגיד "למעט חד-הוריות". כתוב כאן לגבי זכאים, נקודות זכות לגבי שכר דירה, בודדים וזוגות, 1,600 נקודות.

"בודדים" בטח לא כתוב.

"לשנות את כללי הזכאות להשתתפות המדינה בשכר דירה אוטומטית, להגדיל את סף הזכאות להשתתפות בתשלומי שכר דירה מתקציב המדינה, לזכאים בעלי 1,600 נקודות ויותר". לא על רכישת דירה, אלא על שכר דירה. אין כאן הסתייגות שזה לא חל על חד-הוריות.

נצרף לזה גם את הנקודה השנייה, של מבחן ההכנסה. אני גם אשמח, למרות שהחדר הזה טעון, בכל זאת להתייחסות עקרונית בעניין הזה. שלושה חברי-הכנסת כאן הם מ1992- בכנסת, והנושא הזה לא יורד מסדר היום. מספר החד-הוריות גדל, הוספנו על-ידי חקיקה מתקנת קבוצות נוספות, של הגרושות, של האלמנות, של העגונות וכן הלאה, וכן רווקות שהן אמהות לילדים, וההתייחסות נשארה אותה התייחסות. אותה התייחסות לאלמנה שהיא כבר מעבר לגיל העבודה ולבחורה סטודנטית שהיא גם לומדת וגם עובדת. מה זה מבחן הכנסה לגבי משפחה חד-הורית? האם הוא זהה למבחני הכנסה אחרים? האם יש הקלות באותו מבחן הכנסה, שלפי דעתי הוא מזעזע לגבי חד-הוריות, אבל האם יש קריטריון נפרד למבחן הכנסה לחד-הוריות, ומהו, או האם זה מבחן הכנסה שחל על כולם. ומה זה אומר בסופו של הסיפור, הסיוע של כמה משפחות חד-הוריות יקוצץ החל מה1- בינואר. אני שואלת בידיעה שאתם לא יודעים על כולם, זאת אומרת אלה שמגיעים אליכם זה לא המספר הריאלי שזקוק. השאלה היא על כמה אתם יודעים שהשקלים שהם מקבלים לסיוע יקוצצו, או לגמרי או חלקית.

לשאלה של חברת-הכנסת לבנת, המציאות היא שעד היום המשפחות החד-הוריות לא קיבלו סיוע בשכר דירה בגלל ניקוד, אלא בגין היותן משפחות חד-הוריות. לפיכך העלאת הניקוד מ1,400- ל1,600- חלה על מי שקיבל סיוע בשכר דירה בגין מבחן ניקוד. מי שלא קיבל סיוע בגין מבחן ניקוד, הפגיעה בקבוצה 1,400 ו1,600- לא חלה עליהם.

לגבי רכישה זה כן חל.

מבחן ההכנסה הוא למשפחה חד-הורית עם ילד אחד, 4,524 שקלים, ועם שני ילדים ויותר - 5,182 שקלים ברוטו.

האם זה אותו מבחן הכנסה גם לגבי זוג?

כן.

זאת אומרת, אתם אומרים שמבחן ההכנסה למשפחה עם ילד אחד, שבעיניכם זה זוג עם ילד או הורה אחד עם ילד, הוא אותו מבחן הכנסה. רק אתם תובעים בעצם מאם חד-הורית שהיא תרוויח כמו שיכולים להשתכר שני הורים.

ההפך הוא הנכון. יש מבחן עליון.

אם הוא היה אומר 15,000 שקלים מבחן הכנסה, הייתי אומר שאני מבסוט. אישה שמרוויחה מעל 15,000 שקלים משכורת, כמה מאות שקלים לא ישנו דבר. ברגע שהוא אומר 4,000 שקלים, זאת הבעיה. כי מזכירה בכירה עם ילד, על-פי השיטה הזאת, צריכה ללכת ולהיות נתמכת. למה לה להיות מזכירה בכירה, ועוד הבוס יצעק עליה ועוד יקצצו לה את כמה הגרושים שהיא מקבלת ממשרד השיכון?

הבעיה היא שהמבחן שאנחנו דורשים הוא לא גבוה, לא שאנחנו דורשים מחד-הורית לעבור את סכום המבחן כדי לקבל, אלא אם הסכום לא עובר את המבחן היא תקבל. לכן זה לא בכיוון שלמשפחה דו-הורית יותר קל להגיע לזה מאשר לחד-הורית.

זה תמריץ שלילי לצאת לעבודה.

4,000 שקלים ברוטו זאת משכורת רעב.

האם יש כאן תנאי שהיא צריכה לעבוד במשרה מלאה?

לגבי חד-הורית שמקבלת מזונות, אנחנו רואים את המזונות כהשלמה.

תנאי שלא היה קודם.

זה מסובך, כי המערכת שלנו מסובכת.

לא מעניין אותי אם היא מסובכת או פשוטה, מעניין אותי מי נפגע ממנה.

אין לי עניין לערפל. להגיד לכם שבמשרד השיכון מאושרים מכל הדברים האלה? אני לא יכול להגיד את זה.

אז למה אתם מסכימים?

היתה החלטת ממשלה שהוטלה לגבי הקיצוץ הזה.

תהיו אמיצים, תבואו לכאן ותגידו שאתם מתנגדים לזה בכלל, אתם חושבים שזה פוגע בחד-הוריות. למה אתם מגנים על זה כל הזמן? אני כל יום פוגשת בוועדת הכספים שרים ומנכ"לים שאומרים שדעתם לא נוחה מההחלטה הזאת של האוצר ושל הממשלה. תגידו את האמת, מה תהיה הפגיעה במשפחות, בכמה משפחות, באילו היקפים.

אני חוזר על מה שאמר המנכ"ל, לפי הנתונים היום, ואני אתן אותם כתובים כי אין לנו אינטרס להציג נתונים לא נכונים. הנכון לרגע זה הוא ש3,500- משפחות חד-הוריות מקבלות סיוע בשכר דירה, בגין שלוש שנות ההיעדר מבחן ההכנסה. מכיוון שעד היום לא עשינו מבחן הכנסה, כמה מהן יפלו בקטגוריה שימשיכו לקבל וכמה לא, אף אחד לא יכול לומר עכשיו.

לא בדקתם את זה?

לא.

אבל אמרת ש2,000- משפחות חד-הוריות ייפגעו.

ההערכה שלנו היא ש50%- יהיו המאושרות.

כמה כסף המדינה תחסוך מזה שהיא מתנכלת לחד-הוריות?

בסך הכל לגבי כל המערכת 40 מיליון שקלים, לגבי חד-הוריות ודו-הוריות.

אנחנו לא מטפלים בדיור במדינת ישראל לזוגות צעירים, לא הוועדה הזאת ולא במסגרת הזאת. אנחנו מדברים בדבר ספציפי. ביקשתי גם מהאוצר וגם ממשרד השיכון את הנתונים לגבי חד-הוריות. אי-אפשר לעטוף את זה.

מחר אפקסס לך את הנתונים כמה מתוך ה40- מיליון הם החלק של החד-הוריות.

הנתון הוא 600 שקלים לכל משפחה חד-הורית, כפול 12 חודשים. כלומר 7,200 כפול 1,700, שזה מספר המשפחות שלא יעמדו במבחן ההכנסה. זה יוצא כ12- מיליון שקלים, בחשבון גס.

אנחנו מדברים על כסף קטן, אין מה לעטוף את זה באיזשהו אובדן.

אף אחד לא ניסה לעטוף את זה.

מדובר ב12- מיליון שקלים רווח של האוצר ממקבלות הסיוע.

מכיוון שאני שומעת שדעתו של משרד השיכון גם כן לא כל-כך נוחה מהעניין, אני מציעה שהשר ביחד עם הוועדה לקידום מעמד האישה יפעלו בצוותא, ביחד עם כל הארגונים, כדי להסיר את רוע הגזירה הזאת. שיבוא השר לכאן ויתחייב שהוא אכן מוכן לפעול ביחד כדי לבטל את הגזירה. אני שומעת שדעתו גם כן לא נוחה, שיאמר את הדברים ויהיה הרבה יותר קל להילחם.

אני מהפורום הארצי של החד-הוריות. משפחה עם שלושה ילדים שהמזונות הם בסביבות 2,000 שקלים, ברגע שהיא תרוויח 3,200 שקלים היא כבר לא זכאית. האם לפי השיטה הזאת לא משנה כמה ילדים יש לה?

מי שקובע את נורמות הרווחה זה המוסד לביטוח לאומי. התפישה של המוסד לביטוח לאומי, שאנחנו הולכים אחריו כמו חבל אחרי הדלי, היא שהתוספת החל מילד שלישי ויותר באה לידי ביטוי בקצבת הילדים, ולכן זה נעצר בשני ילדים.

מה כולל מבחן ההכנסה הזה? הוא כולל הכנסה ברוטו מהעבודה. האם הוא כולל קצבאות? האם הוא כולל מזונות?

המבחן מתייחס להכנסות, למעט קצבאות ילדים ולמעט קצבאות ניידות.

ומזונות?

מזונות בוודאי שזה כולל. בחשבון ההכנסות יש גם מזונות.

אם אני מקבלת היום 600 שקלים, שזה מגוחך בפני עצמו, אני צריכה לייצר הכנסה כדי לשלם שכר דירה בפועל. אפילו אם אני חד-הורית עם ילד אחד שלא תופס מקום והוא לא צריך לאכול, ב600- שקלים ברור שאני צריכה לייצר הכנסה. האם הסכום של 4,500 עם ההכנסה הזאת כולל מזונות?

כן.

נניח שאני מקבלת 1,500 שקלים מזונות.

זה תלוי ממי. אם זה מהביטוח הלאומי ואת עובדת, זה מקוזז לך.

מזונות, יהא מקורן אשר יהיה.

נחשב לחלק מההכנסה. אבל זה לא מתייחס למי שמתקיים על קצבאות קיום של הביטוח הלאומי, כולל אם הקצבאות הן השלמת הכנסה, דהיינו גם אותה חד-הורית שעובדת ומרוויחה 3,000 שקלים ומקבלת הבטחת הכנסה, לחד-הורית עם ילד אחד זה מגיע עד כמעט 5,000 שקלים, עם שני ילדים ומעלה כמעט 6,000 שקלים.

לגבי החד-הורית שמקבלת השלמת קיום מהביטוח הלאומי, רמת הסיוע שאנחנו מדברים עליה היא לא 600 שקלים, אלא 1,000 שקלים. אם זה מגיע אחרי שנתיים שהיא נמצאת בתוך השלמת הכנסה, מה שקרוי "מוגדל" במושגים של ביטוח הלאומי, היא מגיעה ל1,170- שקלים.

לגבי אותה אישה שמקבלת השלמת הכנסה מביטוח לאומי בנוסף לעבודתה, כל זמן שהביטוח הלאומי משלים לה, כל הגזירות לא מתייחסות אליה. הגזירות מתייחסות רק לנושא של משפחות חד-הוריות שאינן מקבלות שום השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי.

לא כולל מזונות. מזונות אתה מחשב כהכנסה. הגעתי ל4,500- שקלים, כאשר מתוכם 1,500 זה מזונות. אני מרוויחה 3,000 שקלים ברוטו, פלוס ה1,500- מזונות, הגעתי לרצפה.

אם את נמצאת בתוך חוק הבטחת הכנסה לחד-הוריות, כלומר שגילי הילדים הם הגילים שביטוח לאומי מכליל, עד גיל 7, בהכנסות שאת מדברת עליהן את ממילא נמצאת בתחום הרלוונטי לביטוח הלאומי, מה שאומר שתקבלי 1,170 שקלים ולא תהיה בך כל פגיעה. הפגיעה תהיה באותן נשים שלא נמצאות בטיפול הביטוח הלאומי.

האוכלוסייה של חד-הוריות שמקבלות הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי נחלקת לשתי קבוצות. קבוצה אחת היא של אמהות לילדים עד גיל 7, שמבחינה חוקית הן פטורות מלעבוד. אם הן עובדות אנחנו לוקחות את ההכנסות שלהן בחשבון. לעומת האוכלוסייה השנייה, שיש להם ילדים מעל גיל 7, שלקטן מלאו כבר 7 שנים, מבחינה חוקית אנחנו לא יכולים לשלם לה אוטומטית הבטחת הכנסה, אלא אם כן היא עומדת במבחן תעסוקה, דהיינו או שהיא עובדת או שהיא דורשת עבודה.

זאת אומרת, עד שהילד מגיע לגיל 7 לא כדאי לה לעבוד.

ניקח לדוגמה אמא לילד בגיל 6. אם היא לא עובדת, היא מקבלת מאתנו מקסימום 2,376 שקלים. לעומת זאת אם היא עובדת, סך הכל ההכנסה שלה מהעבודה פלוס השלמה לפחות הבטחת הכנסה, הוא תמיד יהיה יותר גבוה מסכום הגימלה, בהתאם לגובה ההכנסה שלה. היא יכולה להגיע ל3,000- שקלים, ל5,000- שקלים. זאת אומרת, יש פה תמריץ פנימי בתוך נוסחת החישוב שלנו, שתמיד יותר משתלם לעבוד מאשר לחיות ללא עבודה בגלל הבטחת ההכנסה.

עד שהילד בן 7.

לא, גם אחרי. תמיד אם היא עובדת ועדיין מתחת לתקרה שלנו, ויחסית התקרה של החד-הוריות היא הכי גבוהה לעומת משפחות רגילות, עדיין משתלם לה לעבוד ולקבל השלמת הכנסה. משפחה רגילה, זוג עם ילד אחד, תקרת ההכנסה שמזכה בהשלמה היא 3,698 שקלים בשיעור הרגיל, לעומת חד-הורית עם ילד אחד שזה כמעט 5,000 שקלים. זאת אומרת יש כאן הטבה גדולה מאוד למשפחות החד-הוריות לעומת המשפחות הרגילות לעניין תקרת ההכנסה שמזכה בהשלמה לפחות הבטחת הכנסה.

כפי שאמרתי קודם, הביטוח הלאומי קובע את נורמות הרווחה, לא אנחנו. אותה אישה שדובר עליה, ומבחינתנו גם מקבלת 100 שקלים השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, אנחנו רואים אותה כנתמכת ונותנים לה את מלוא הסיוע של 1,170 שקלים, אחרי שהיא שנתיים במערכת.

אני אב חד-הורה לשלושה ילדים, ולפי מבחני ההכנסה שהגברת מביטוח לאומי מציינת, לילד אחד מעל 2,000 שקלים, אני מקבל 2,970 שקלים. אני מגדל שלושה ילדים קטנים מזה חמש שנים, ואני לא רואה איך אני בכלל עומד אצלכם בקריטריונים. יש לי ילד בן עשר וחצי, ילדה בת שמונה וילד בן שש. אני חי מ2,970- שקלים. איך אתם משלימים לאדם שיש לו עוד שני ילדים בבית רק עוד 500 שקלים?

יש את קצבת הילדים.

670 שקלים. ביחד זה 3,500 שקלים, שאתם אני אמור לגדל שלושה ילדים.

לחלוטין משתלם לעבוד ולקבל יותר.

הייתי שמח אילו יכולתי למצוא עבודה.

אם הבטחת הכנסה תהיה מאוד גבוהה לכל אורך התקופה שאדם נמצא במצב כזה, איפה העידוד לצאת לעבודה? אם הסכומים יהיו גדולים ומספיקים למחיה פלוס, לאף אחד לא יהיה אינטרס ומוטיבציה לצאת לעבוד. אני מסכימה אתך שהסכום הוא לא גדול, אבל הוא לא משאיר משפחה ברעב. הוא נותן את המינימום, ואדם צריך לעשות כל מה שהוא יכול כדי לצאת ולהתפרנס. אם הוא לא יכול להתפרנס בשכר גבוה, אנחנו משלימים לו את ההכנסה. זה הרציונל מאחורי זה.

או שיש מבחן הכנסה או שאין. אתה לא אומר לי שמבחן הכנסה לא יהיה קיים. אני רוצה לדעת מה הסכום שנכנס ב1- בינואר לתוקף. הבנתי ממך שאין לכם נתונים מדויקים, כי עוד לא בדקתם כמה אנשים ייפגעו. אבל אתם מעריכים, ש50%- ייפגעו מתוך המספר הקטן שציינת.

מתוך 16,162 משפחות חד-הוריות שמקבלות היום סיוע בשכר דירה מאתנו, להערכתנו ייפגעו בין 1,500 ל2,000-. אני אומר 16,000 כי אותם 12,600 שנתמכות, כולל זאת שמגיעה ל5,000- שקלים והיא עדיין מקבלת השלמת הכנסה, בהן לא תיגע ידינו, הן ימשיכו לקבל 1,170 שקלים. מתוך 3,500 שהיום מקבלות בלי מבחן הכנסה ואינן מקבלות נתמכות של הביטוח הלאומי, ההערכה הגסה שלנו היא, שמקובלת גם על אגף התקציבים, שייפגעו כ1,500- עד 2,000.

אפשר להוסיף לזה את המספר הפוטנציאלי של משפחות חד-הוריות, שאילולא המבחן הזה היו אולי עושות מאמץ לשפר את ההכנסה שלהן. נניח שאני משפחה חד-הורית, היום אני לא נפגעת כי אני מסתדרת, אני נופלת בדיוק בקטע שאתם לא מחשבים, אני נתמכת מכאן ומשם ובתור תמיכות זה לא נחשב. אם יש לי הזדמנות ללכת לעבוד, אני אוטומטית נופלת לקטגוריה החדשה של מבחן הכנסה.

נכון, אבל אני רוצה להבהיר שכל מה שאנחנו מדברים אינו ממעיט על שלוש שנים. זה לא היה דבר שקיים לעולם, שלאורך כל התקופה שמשפחה היא חד-הורית היא מקבלת 600 שקלים, אלא רק ל36- חודשים. בתום התקופה הזאת כל המשפחות החד-הוריות שעדיין לא רכשו דירה, ובוודאי שיש לא מעט כאלה, ומדובר רק במשפחות חסרות דירה, דהיינו או שלא היתה להם אף פעם דירה או שקיבלו חצי דירה לפני 1995, לא מקבלות את הכסף הזה.

שלום, כבוד השר. הוצגו כאן שאלות, היו כאן חברי-כנסת שהציגו את הנושא. קיבלנו מאנשי משרדך תשובות שחלקן מספקות וחלקן לא מספקות.

הלוואי שלממשלה היו עוד כמה מיליארדים.

לא מדברים כאן על מה שאין, מדובר על חלוקה של מה שיש, מדובר על גזירות חדשות. אנחנו לא נכנסנו כאן לדיונים מפליגים, למרות שרציתי לקבל התייחסות על המעמד של חד-הוריות, על התמריץ השלילי שניתן להן לגבי יציאה לעבודה, לגבי פיתוח עצמי, לגבי לימודים. כל הנושאים האלה נופלים בין המשרד שלכם למשרד העבודה והביטוח הלאומי. אנחנו דנים בזה לעומק, ואני מקווה שיש מודעות לפחות במשרד השיכון למצב הקשה שהחוק יוצר לגבי קידום ופיתוח אנושי של אותן משפחות. היום זה לא מה שהיה פעם, אנחנו מדברים היום על מספרים שעברו את ה100,000-. משרד השיכון מדבר אתנו על מספרים של אנשים שרשומים וכן מקבלים. הגענו בסוף לצמצום שהוא ממש זניח. המספר האחרון שאנחנו מקבלים, של אלה שאולי ייפגעו או שבטוח ייפגעו מהשינויים, הוא 1,700 משפחות. 1,700 מתוך 100,000 - ברור שאנחנו חיים בעולם אחר מבחינת פתרונות הדיור של כל הנושא של חד-הוריות. נכון שלא דיברנו כאן על המשכנתאות, כי לא הגענו לזה, אבל הועלו בהחלט בקשות ודרישות לקריטריונים שונים לגבי משכנתאות, והדבר העיקרי שבגללו הדחיפות, לדעת מה קורה ב1- בינואר. אתם אומרים שב1- בינואר הכל בכל מכל כל יהיה שבאמת לא יהיה שום תמריץ לשום דבר, אבל הפגיעה בפועל תהיה רק, במרכאות מבחינתי, ב1,700- משפחות חד-הוריות.

מה שנשאר פתוח, מלבד הנתון הזה של פחות מ2,000- משפחות שייפגעו, הוא העניין של משכנתאות שעלה כאן בעניין החד-הוריות, אנחנו לא עוסקים כאן לא בזוגות צעירים ולא בקטגוריות אחרות.

אני פעילה בארגון לזכויות הדיור לחד-הוריות. לגבי האינפורמציה הקשה הקיימת שהושמעה ושטרם הושמעה, האם יש לפורום הנכבד הזה אפשרות לקחת אחריות ורצון טוב ולשנות לגבי הנקודות הקיימות, שהן מאוד קשות? אני מציעה להמשיך את הישיבה הזאת בפורום של הנכבדים של משרד השיכון והשרים, לקחת את הנושא של משכנתאות ושל הסיוע לחד-הוריות ופשוט לשנות את המספרים. מה שאני רוצה לעצמי, כאם חד-הורית וגרושה תשע שנים, שתמיד עבדתי ולא רציתי תמיכה, אני רוצה לרכוש דירה בכבוד במשכנתא, לשלם מעבודתי את מלוא המשכנתא, אבל בתשלום שאוכל לעמוד בו. אין לי חסכונות בצד. אני לא רוצה לקבל מתנה או לאכול בחינם, אלא לקבל מהמדינה אפשרות לקנות דירה קטנה של 50 מטר מרובע ולהחזיר, אבל לפי גובה השכר. האם הפורום הזה יכול לשבת ולנסות לשנות משהו?

אני מדבר בשם הפורום של תל-אביב. בתל-אביב יש מצוקת דיור מאוד רצינית, בייחוד למשפחות חד-הוריות, ובגלל היעדר בנייה שמותאמת למשפחה החד-הורית באזור הזה הבעיה מחריפה ביותר, בייחוד בגלל המחירים המטורפים.

אני מהפורום הארצי למשפחות חד-הוריות. יש מה שנקרא אי מימוש משכנתאות. משפחות חד-הוריות לא יכולות לממש משכנתאות שכל שנה מוקצב סכום מסוים. הסכום הזה חוזר לאוצר. לפני שנתיים היו שני מיליארד שקלים שחזרו לאוצר, לפני שנה היו שני מיליארד והשנה אנחנו גם שומעים על סכום דומה. למה לא לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו? למה צריך לקצץ למשפחות החד-הוריות 12 מיליון שקלים, בזמן שאפשר לתת מההפרשים של המשכנתאות לנקודות של המשכנתאות למשפחות החד-הוריות? למה משפחה שרוצה סוף-סוף להתקדם ולהתפרנס בכבוד צריך לקצץ ממנה בגלל שהיא נופלת בין הקריטריונים, בגלל שהיא נופלת בין הכיסאות?

הגברת רזניק העלתה קודם את הנושא של נשים שסובלות מאלימות, ויש הרעה לגביהן מבחינת הסיוע בדיור שהן מקבלות. היא נתנה לנו דוגמאות של נשים השוהות במקלט שאין שום הצעה של פתרון בעבורן כרגע, בגלל הגדרת הסטטוס של זכאיות.

הן קרבנות אלימות קשה ביותר ולא יכולות לחזור למקומות מגוריהן, והן אינן נשואות או חיות עם בן זוגן. זה יכול להיות במגזר הערבי ובמגזר היהודי כאחד.

אני מהפורום הארצי למשפחות חד-הוריות. אני רוצה לחזור מעט אחורה, לגבי הקריטריון של שכר הדירה. הגברת מביטוח לאומי דיברה לגבי הבטחת הכנסה. מה קורה כשאישה עובדת בכבוד ומרוויחה משכורת ומקבלת את המזונות דרך הביטוח הלאומי?

הם כלולים.

זאת אומרת, אם היא מרוויחה בסביבות 3,500 או 4,000 שקלים ומקבלת 1,000 שקלים, היא יורדת מהקריטריון.

נכון.

אם היא מקבלת תמיכה כלשהי מהביטוח הלאומי, בין אם זה מזונות, בין אם זה מזונות פלוס השלמה, בין אם זה הגימלה להבטחת הכנסה, בין אם זה קצבת נכות, עצם היותה נתמכת על-ידי המוסד לביטוח לאומי מזכה אותה אוטומטית.

אבל אמרת קודם שזה לא כולל מזונות.

אמרתי שכאשר אנחנו עושים מבחן הכנסה, בעיקרון המזונות הם חלק מההכנסה.

הביטוח הלאומי משלם את זה כמזונות, זה לא תשלום נפרד.

אם היא מקבלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, היא נכנסת בקריטריונים של הזכאות האוטומטית לשכר דירה.

אחת מקבלת מזונות מבעלה 1,500 שקלים והאחרת מקבלת מזונות מהביטוח הלאומי 1,500 שקלים. שתיהן מרוויחות 3,000 שקלים. האחת תקבל ממך את הסיוע והאחרת לא תקבל ממך את הסיוע, כי זאת שמקבלת מזונות לא דרך הביטוח הלאומי היא כבר במבחן ההכנסה שלא מאפשר לקבל שכר דירה. זאת אומרת, יש לנו עניין להגיד לבעלים שלנו שלא ישלמו.

אבל זה לא יכול להיות, כי מבחן ההכנסות במזונות הוא אותו מבחן הכנסות של הבטחת הכנסה. ישראל, הבנתי ממך שמבחן ההכנסות שאתם קובעים הוא לפי הבטחת הכנסה, ולכן אם היא זכאית למזונות מהביטוח הלאומי, ובמזונות עושים מבחן הכנסות לפי אותה תקרה שישראל אמר, ואגב יש קצת הבדל ואתם צריכים להעלות קצת לפי התקרה שלנו, אז אין הבדל בין אם היא מקבלת מזונות ישירות לבין אם היא מקבלת מזונות מהבעל.

מה שאני והגברת מהביטוח הלאומי אומרים ביחד, שלא משנה מקור המזונות. כלומר אם ההכנסה שלה פלוס המזונות היא מתחת לתקרה, היא תהיה זכאית. אם ההכנסה שלה פלוס המזונות יעברו את התקרה, זה אומר שביטוח לאומי לא יתן ואז היא לא זכאית.

אני מבקש מישראל שוורץ ומהביטוח הלאומי להמציא תשובה בכתב ליושבת-ראש הוועדה.

אני רוצה לחזור לשאלה המקורית של ה1- בינואר, מה קורה עם המזונות, עם ההבטחות, עם הקצבאות, עם הקריטריונים החדשים. הצלחנו לדחות את הגזירה והיא עומדת כרגע על ה1- בינואר. את זה אני רוצה בכתב. על מי זה חל, האם זה כולל או לא כולל את הנושאים שהזכרנו כאן. ברור לי שזה כולל הבטחת הכנסה, כי זאת לא הכנסה, אבל העניין של מזונות אם הם מביטוח לאומי או ממקור אחר, אני רוצה לדעת אם זה יוצר הכנסה שמוציאה אנשים מהזכאות לשכר דיור.

ניתן תשובה מתואמת עם הביטוח הלאומי.

אלפי משפחות יודעות שזה נדחה, איך הן יידעו אם ב1- בינואר ייפול עליהן דבר שישנה להן את החיים?

אני מהפורום הארצי למשפחות החד-הוריות. האנשים הגיעו לכאן מתוך צורך שעלה במשפחות החד-הוריות, והצורך שעלה הוא בשני דפים שבהם כתבנו נושאים שהם חשובים ובוערים למשפחות החד-הוריות. אני חושבת שעם כל מה שקשור פה בכל נושא מבחן ההכנסה, אם היא מקבלת מזונות, אם היא לא מקבלת מזונות, יש הרבה דברים שנופלים בין הכיסאות וזה לא קשור רק בשאלה אם היא מקבלת הבטחת הכנסה האם מגיע לה סיוע או לא. יש שם המון דברים שקשורים במשרד השיכון, שמשפחות חד-הוריות לא מקבלות עליהם תשובות, ולא נותנים את התשובות בגלל כל מיני גורמים אחרים. המצוקה של המשפחות החד-הוריות היא מאוד קשה, ואנחנו נלחמות על כל שקל שאנחנו מקבלות, למה אתם לא יכולים לעשות משרד לצורך העניין? אנחנו צריכים לעבור דרך בנקים כדי לקבל תשובות. אנחנו לא יכולים להגיע למשרד השיכון עצמו כדי לקבל את התשובות האלה, מבקשים מאתנו להביא את החומר לבנק כדי לקבל תשובה, ואנחנו צריכים לחכות זמן רב לתשובה. אנחנו באים עכשיו כדי לנסות דרכיכם לפתור את הבעיות שלנו. מדוע במשרד השיכון לא יושב גוף, מזכירה, שיכולה לומר אם מגיע או לא, ומדוע לא מגיע.

צריך להבין שהיום המשפחה החד-הורית קיבלה משמעות אחרת לגמרי. יש המון משפחות חד-הוריות, וכל החוקים שהיו לפני שנים רבות הם לא רלוונטיים למה שקורה היום, למצב השוק של הדירות, למצב הסוג של שכר הדירה. לכן אני חושבת שצריך להיות קצת עם רגש ולהבין מה קורה ולהקשיב למשפחה החד-הורית.

דיברנו בתחילת הישיבה על ועדה שהובטחה ולא הוקמה טרם זמנך. ישבה נעמי חזן מטעם הוועדה הזאת עם ישראל שוורץ ועם ברכה ארג'ואני ואחרים, ודובר על הקמת פורום שלא יישב בלהט ישיבות ועדה בכנסת, אלא באמת יעשה בחינה מחדש של כל הנושא הזה, בהתחשב בקליינטורה הספציפית שגדלה, שהכפילה ושילשה את עצמה, שנכנסו אליה קטגוריות נוספות, שפרוסה בצורה שונה, גם כלכלית וגם גיאוגרפית, ושתיתן תשובה באמת בצורה ישירה. מדובר באנשים מיוחדים, בקטגוריה שאי-אפשר להשוות אותה עם קטגוריה אחרת. יש כאן אחריות לגידול ילדים כמפרנס יחיד, בלי התא התומך של המשפחה, בגלל סיבות כאלה א אחרות. מוכרחים כאן לעשות מבנה שיהיה ייחודי להן. מוכרחים להתייחס אליהן כקבוצה ספציפית עם צרכים ועם רצון לקדם את הקבוצה. דיברנו רבות על העניין של היעדר מוטיבציה. כל מה שנשמע כאן משאיר אנשים בבית, לא לעבוד, לא ללמוד, לא לרכוש, לא להשביח את חייהם. ככל שהם נמוכים בסולם והם נהנים מקצבאות, כך מצבם טוב יותר. זה עניין של תפישת עולם, שאני בטוחה שהשר לא שותף לה.

אם אפשר להכניס את נושא הגברים כמבחן נוסף לנושא השוויוני, לגבי הנושא של המזונות למשל.

אני שר השיכון, לא שר האוצר ושר הדתות. בואו נתקבץ סביב ענייני שיכון.

שיכון אומר את המזונות לשים לשיכון. אם משרד השיכון כולל את הסכום של מזונות, הילדים לא אוכלים קירות. מזונות זה אוכל לילדים.

אמרנו שיוגשו ניירות בעניין. אם אתם רוצים לקיים דיון על מזונות, נקיים דיון על מזונות.

זה לא דיון נפרד. השאלה שעליה נקבל תשובה היא האם זה נכלל בקריטריונים לסיוע בשכר דירה.

תקבלו על כך תשובה בכתב.

אני מהארגון לזכויות הדיור וחברה בקואליציה של המשפחות החד-הוריות בישראל. אני שובתת מול משרד השיכון זה כבר השבוע הרביעי. בשבוע שעבר חליתי מזה ועדיין החורף לפני. מסוף שנת הלימודים, מיולי, גם אני וגם בתי ברחוב וגם הריהוט שלנו ברחוב. אני אדם עובד, אני מובטלת כרגע בעל כורחי בגלל שאף אחד לא יעסיק חסרת דיור. משרד השיכון מכניס את המשפחות החד-הוריות למעגלים מכושפים שאי-אפשר לצאת מהם, למלכודות מסמרים. כאשר פניתי בכתב מהבית כשהייתי אדם עובד, סירבו להגדיל לי את המשכנתא וסירבו לכל בקשה אחרת. מה שביקשתי זה הגדלת משכנתא, כדי שאוכל לרכוש דירה. כרגע אהיה ברחוב, ולכן אני נאלצת לשבת מול משרד השיכון ולשבות, ואז משרד השיכון אומר לי עכשיו תני לנו את המסמכים שאת מובטלת, זאת אומרת שאת לא יכולה להחזיר את המשכנתא, אם כך למה את מבקשת משכנתא. ברגע שייתנו לי את האישור הזה, אני חוזרת מיידית למעגל העבודה. אני אדם שיש לו מקצוע, ויש הרבה משפחות כאלה. אחרי עשר שנים שפניתי ועבדתי ולא באתי לשבות ולא הוצאתי את הילדה, עכשיו אני ובתי ברחוב ממש. אני אהיה חולה מזה וגם גופנית וגם כלכלית הם ישברו אותי. זאת פשוט מלכודת.

אני מהפורום הארצי של משפחות חד-הוריות. אני פונה לכבוד השר ושואלת מה קורה עם הנשים שעוברות את כל החקירות והאי-נעימויות עם החוקרים שנשלחים לבתים, והן עומדות במצב מאוד לא נעים, מאוד קשה. זה דבר שנאמר גם בפגישה הקודמת.

זה ביטוח לאומי.

גם משרד השיכון שולח.

ארבעה חוקרים בשנה כפול עשר שנים, זה הפרשי הריבית של משרד השיכון.

כשבאים בשש בבוקר, ואישה פוחדת לפתוח את הדלת ולא מזדהים, זאת בעיה.

זה מצב מאוד לא נעים, במיוחד שאם הילדים שלנו גדלים ורואים נעליים של גבר, חושבים שזה גבר שחי בבית, וזה בסך הכל הבן שלנו שנמצא בבית.

דבר נוסף, הטרטורים של הנכים במשרד השיכון, למרות שמגיעה להם דירת נר הם עוברים תלאות. אני מבקשת אם אפשר להתייחס לזה ולקצר את התהליך.

אני מארגון זכויות הדיור. דיברו לאורך כל הדרך בעניין המזונות. מה שלא ציינו הוא, שכאשר ילד מגיע לגיל 18 באופן אוטומטי מבחינת הביטוח הלאומי קצבת ילדים יורדת, מבחינת משרד השיכון הוא לא קיים, למרות שהוא חייל והוא סמוך לשולחני, וההוצאות שלו הן כפל כפליים מהילדים הקטנים יותר.

על-פי החוק, שהייתי שותפה לו, הועלה הגיל מ18- ל21- לגבי משפחות חד-הוריות.

רק להבטחת הכנסה.

אני מארגון נתניה והקואליציה של המשפחות החד-הוריות. מה קורה לגבי משפחות שהיו בעלות דירה לשעבר, הדירה נמכרה לא בסכום שאפשר לרכוש דירה נוספת ממנה. הכסף נגמר מכיוון שהחזרנו משכנתאות, שילמנו הוצאות לעורכי-דין, לכונס הנכסים ונשארנו בחוסר כל. שולמו שנתיים שכירות, ודירה שנמכרה ב1997- היום ב1999- לא נשאר כסף לשכור דירה. אנחנו לא זכאים, גם על-פי החוק החדש, לסיוע בשכר דירה. למה אי-אפשר לתת לנו משכנתאות כשנשארת לנו קצבה קטנה, כדי שנוכל לרכוש דירה חדשה, ועכשיו לחילופין, ברגע שאני נמצאת במצב שאני גם לא יכולה לרכוש דירה, כי אין לי כסף למשכנתא, וגם אני לא זכאית לסיוע בשכר דירה, כאשר אני עובדת משרה מלאה יום שלם, איפה אני נמצאת?

זאת שאלה שעלתה על-ידי כמה אנשים, וגם על-ידי הארגונים.

אני משדולת הנשים בישראל. בעניין מבחן ההכנסה נכנס הקריטריון של רף הכנסה. אני שואלת אם אפשר לשנות את רף ההכנסה כך שהרף יהיה שמשפחה חד-הורית לא תצטרך להוציא למעלה מ25%- על הוצאות של שירותי דיור.

אני חברה בקואליציה למען משפחות חד-הוריות בישראל. הכנתי לך מסמך ואני מבקשת להגיש אותו לך. אני חושבת שחשוב שמשרד השיכון ישתף פעולה עם נציגי השטח. חשוב להקים את הוועדה כפי שהיתה לנו ביחד עם ישראל שוורץ ועם מר פרוש, שתבדוק את כל המורכבות ואת כל הבעיות של המשפחות החד-הוריות בישראל.

יש לי בקשה אישית אליך. יש משפחות שישנות על המדרכה ליד פתח משרדך. אנא, טפל בהן. תודה.

ברשות היושבת-ראש, גבירותי, רבותי, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות באופן כללי, כי יש פה הרבה נקודות פרטניות שאני אבקש מהמנכ"ל או מישראל שוורץ להשיב עליהן אחר-כך או לתת להן תשובות בכתב.

לגבי השאלה המרכזית, מה יהיה ב1- בינואר. אני מקווה שהכנסת תבטל את הגזירה הזאת. לי לא משנה אם נפגעים 1,700 או 10,000, כל פגיעה היא פגיעה. התנגדנו לזה בממשלה, נלחמנו נגד זה, הממשלה רצתה להחיל את זה מה1- בנובמבר, דחינו את הגזירה הזאת. היה דיון על זה בממשלה ודיברתי על זה עם ראש-הממשלה. הוא החליט שזה לא יתחיל מה1- בנובמבר, אלא מה1- בינואר. ואני מקווה שבמסגרת התיקונים שראש-הממשלה דיבר עליהם, שמעתי שבישיבת מפלגת העבודה הוא דיבר על פרומילים של תיקונים בנושא החברתי, אני מקווה שזה יהיה התיקון הראשון.

כבוד השר חבר בממשלה.

אני בממשלה הצבעתי נגד התקציב.

אני מוכנה להצביע בעד הסתייגות שאומרת לבטל את הגזירה הזאת.

תגישי אותה. מפלגתי תתמוך בך. אני הצבעתי נגד התקציב בממשלה, בגלל הנושא הזה ובגלל עוד כמה נושאים שהיו פגיעות. אני רואה בזה פגיעה קשה. כל מה שיכולתי עשיתי, ואמשיך לעשות. הצבעתי נגד, דחינו ל1- בינואר ואני חושב שצריך לדבר עם ראש-הממשלה, גם אני, שבמסגרת התיקונים החברתיים שהוא רוצה לעשות בתקציב, שזה יהיה התיקון הראשון, שלא יפגעו בשכר דירה.

במקביל, במקרה שזה לא יעלה בידינו, ניערך למודעות ולפרסום נאות לפני ה1- בינואר לגבי הדברים החדשים, כדי שכולם יידעו. אני מקווה שלא נצטרך לזה, אני מקווה שנצליח לבטל את זה, כי אני חושב שמתוך התקציב זה הדבר שנשאר הכי פוגע פרטנית, שחודר לכיס של המשפחה החד-הורית ולוקח ממנו עוד כסף. זאת גזירה שחודרת לכיס ישירות, לא בחישוב כללי.

האם זה בחוק ההסדרים?

לא, זה החלטות ממשלה.

אז למה להגיש הסתייגות?

זאת החלטת ממשלה של שינוי קריטריונים, ויש לזה ביטוי תקציבי. נגיד לכם איפה הביטוי התקציבי.

אני מניח שמהסעיף התקציבי שנוגע לסיוע בשכר דירה, הופחת גם הנושא הזה.

למה להניח? אני מבקש להעביר לחברת-הכנסת דיין בדיוק איפה צריך להכניס את ההסתייגות.

אני יכולה להבטיח, שכל חברות-הכנסת וחברי הוועדה הזאת יחתמו על ההסתייגות הזאת.

אני יכול גם להבטיח שסיעתי תתמוך בזה. יש בעיות שאי-אפשר להתגבר עליהן. מחיר הקרקע בתל-אביב הוא לא מחיר הקרקע באופקים, מה אפשר לעשות? מי שרוצה דירה זולה צריך לגור במקום אחר. לא תמיד אפשר להגיד את זה, כי אדם קשור עם משפחתו, עם עבודתו, אבל זה המחיר. אי-אפשר לדרוש שנעשה לחד-הוריות דירות בתל-אביב שיעלו כמו בירוחם או כמו בדימונה. הדבר הזה לעולם לא יהיה. הלוואי והכל היה בידינו. הלוואי ואפשר היה במחי יד אחת להחליט להגדיל את המשכנתאות, להוריד את המחירים בתל-אביב, אבל זה לא כך.

אבל הם לא מבקשים את זה, כבוד השר.

אני רוצה לדבר על אי מימוש משכנתאות. אין כסף כזה, זה כסף וירטואלי. הסעיף של משכנתאות הוא לא כסף שהמדינה מקצה איקס ונשאר עודף, המדינה מקצה כמה שלוקחים. אם פעם יעברו את מה שהמדינה מקצה, יהיה כסף. מה שנשאר, נשאר. זה לא שיש שמונה מיליארד מופקדים באיזה מקום וניצלו רק שישה מיליארד. הכסף הזה הוא כסף שזורם דרך הבנק, והמדינה מתחשבנת עם הבנק. אז אם למשל השנה יקציבו שמונה מיליארד ובגלל סיבה כלשהי המדינה תצטרך לחלק משכנתאות בתשעה מיליארד או בעשרה מיליארד, אז יחלקו בעשרה מיליארד.

אז מה זה רזרבה שמוחזרת כל שנה על-ידי משרד השיכון?

זאת לא רזרבה מוחזרת, זה מספרי, זה חשבונאי. כמו קצבאות הילדים של הביטוח הלאומי, 86 מיליארד. הכסף איננו.

הכסף ישנו.

אני אומר לך שהכסף ישנו אבל הוא איננו, אי-אפשר לנצל אותו. אם נרצה לנצל אותו נצטרך לעשות פריצת תקציב. הכסף הזה הוא כסף שאיננו אצל החשב. זה לא כסף שאני יכול לבקש שיעבירו מהמשכנתאות לסיוע או למוסדות ציבור. הוא לא קיים. הכסף הזה אמנם רשום בתקציב, אבל הוא לא נמצא, זאת התחייבות של האוצר. הסעיף הזה הוא סעיף גמיש מבחינת ההוצאות, וזה הסידור עם האוצר.

אבל אם משרד מחזיר שנה אחרי שנה.

הוא לא מחזיר, כי זה לא מגיע אליו. הוא לא מנצל את ההרשאה, זה לא נקרא שהוא מחזיר.

אז אולי הוא צריך לבדוק את עצמו.

הצעתי לשר האוצר לנצל את העודף הזה להורדת ריבית, והיום קיבלתי ממנו סירוב. אמרתי שאני לא רוצה כסף, נשארו לנו שני מיליארד רשומים, שיוריד אחוז או שני אחוז ריבית.

תביא את זה לממשלה.

אני אביא את זה לממשלה. אני מתכוון לפרסם בעיתון ששר האוצר סירב להצעה.

הסידור עם הבנקים הוא סידור להקל, לא להקשות. תמיד מתלוננים על משרדי ממשלה, הפקידה לא נמצאת, והיא לא באה, והיא חולה. בבנק לא חולים, כי הבנק מרוויח. השירות הטוב ביותר שאנחנו נותנים צריך להיות דרך הבנק, כי ממילא צריך אחר-כך עוד פעם להגיע לבנק. כשהבנק נותן כסף זה תמיד מעורב, כסף של הממשלה וכסף של הבנק, והוא בעבור הכסף של הבנק רוצה את הבטחונות שלו. ולכן זה כביכול הליך כפול שיצטרכו לעבור. תבואו למשרד השיכון, נפתח משרד, תביאו את כל הטפסים, אחר-כך נשלח אתכם לבנק כי אין לנו בכספת כסף, ובבנק ימשיך הכל אותו הדבר. לכן עשינו סידור שלא יהיה צורך לבוא למשרד השיכון. בנק יש בכל מקום, משרד שיכון אין בכל מקום, אין בכל עיר. אנשים מתלוננים אצלי באשקלון שהם צריכים לעלות לירושלים בעניין מסוים. זה נכון, אנחנו מנסים לפתור את הבעיה. אבל לגבי העניין הזה של משכנתאות וסיוע בשכר הדירה, כל מקום שיש בנק לשם נכנסים. לכן אני לא חושב להחליף את הסידור הזה.

הרעיון הוא לא להחליף, הרעיון הוא הבירוקרטיה שקשורה מהבנקים למשרד השיכון ועד הגעת התיק.

זה דבר שנעשה יותר מהר ממה שאם לא היה כך.

יותר מחצי שנה לא לקבל תשובה ממשרד השיכון?

ישראל, האם זה לוקח חצי שנה?

מבחינת הזמן יש לנו רשת מסופים יום-יומית שלוקחת תיקים מהבנק למשרד השיכון, כך שאין פחת בדרך. הזמן שלוקח אינו קשור לבנק. אם חד-הורית צריכה להביא הסכם גירושים, היא צריכה להעביר אישורים, היא צריכה להביא דוח סוציאלי, זה לוקח זמן.

הבעיה היא שבכל שנה צריך לחזור על אותו הדבר, לשלם בולים ב90- שקלים.

לכן בין ההצעות היתה הצעה שיהיה איזשהו שולחן לעניין הזה בלבד.

אני מבקש מהמנכ"ל ומישראל שוורץ לשים דגש מיוחד על נושא הנשים הסובלות מאלימות. אני רוצה ללמוד את הנושא יותר לעומק, כי אני לא מכיר אותו מספיק. אולי יש פה אפשרות לתת סיוע מיוחד בהגדרות, כי שם באמת ההגדרות קשות, הן נשואות אבל הן לא יכולות להיות בבית, זה לא כמו אישה שהתגרשה. אני מבקש להגיש לי נייר לנסות למצוא פתרון מיוחד לנשים הסובלות מאלימות.

יש פה נושא של הפורום. אני לא מסכים שזה יהיה פורום קבוע, כי זה לא שווה. אני מסכים שאנחנו נקבע עכשיו פורום לחודש-חודשיים, תעלו את כל הנושאים, את כל השאלות. ראש הפורום יהיה ישראל שוורץ, ואני מבקש תוך חודשיים לקבל מישראל נייר עם כל הבעיות שהועלו, אם יש אפשרות לפתרונות או לא.

הארגונים יקבעו נציגות. אני אבקש גם לבחון אפשרות של תיקוני חקיקה.

יושבת-ראש הוועדה כמובן יכולה להיות חברת הפורום או לשלוח נציג לפורום. הפורום לרשותך בעניין הזה.

לגבי משפחות שממתינות מחוץ למשרד השיכון. יש כל הזמן, וכל הזמן פותרים בעיות. אני חמישה חודשים במשרד. בחמשת החודשים האלה כבר עברו 25 משפחות שבאו לשבות על יד המשרד, ו22- מצאו פתרון. אנחנו מטפלים במשפחות האלה. יש לפעמים קשיים, כי המשפחות לא משתפות אתנו פעולה כל-כך. יש קשיים כי לפעמים ההגדרות שלנו הן לא בדיוק מתאימות למה שהמשפחות רוצות, ולא תמיד אנחנו רשאים. יש לנו אנשים מיוחדים, ישראל שוורץ, אברהם רבינוביץ, שנמצאים בקשר עם אותן משפחות ופותרים בעיות.

הם לא נמצאים בקשר.

לאברהם רבינוביץ יש שושנה ברגל והוא שוכב עם 40 חום, אז מה אני אעשה? אז עכשיו שבוע הוא בבית.

זה לא רק השבוע.

אני מוכן למסור ליושבת-ראש הוועדה רשימה של כל המשפחות שהיו מיולי, ולראות איך פתרנו את הבעיות. המשרד עוסק בפתרון הבעיות האלה.

אני מבקש שתעלו בפורום הזה גם את נושא החוקרים. אנחנו חייבים להפעיל חוקרים על פי דוח מבקר המדינה ועל פי חוק. יכול להיות שאפשר להגביל את זה בשעות או להקל בדרך אחרת כדי שהתהליך הזה יהיה יותר ידידותי ופחות מאיים. בפורום נברר גם את העניין הזה. אני רוצה להודות, ואני מקווה שהפגישות האלה יסייעו.

מה עם בעלי דיור לשעבר?

יש לי הרבה נקודות שאין לי כרגע אפשרות להשיב עליהן, חלק כי אני לא יודע. לכן אני מבקש שתעלו את זה בפורום.

אני מבקשת להודות לשר, למנכ"ל, לאנשי המשרדים ולארגונים. סיכמנו על שלוש נקודות מרכזיות. הראשונה היא העניין של ה1- בינואר והקיצוצים והשינויים בקריטריונים וסיוע בשכר דירה. אנחנו נגיש הסתייגויות לתקציב כאשר יסופק לנו הסעיף שעליו אנחנו מסתייגים. דבר שני, יוקם פורום שאני אעביר לישראל את השמות, שינסה לרכז בתקופה קצרה ולבחון את הדברים שאפשר לעשות כדי לשפר את המערכת שעוסקת בחד-הוריות וליצור הידברות פחות עוינת.

הידברות יותר ידידותית ומתחשבת, עד כמה שאנחנו יכולים על-פי חוק ועל-פי הנהלים.

דבר אחרון, אני בכל זאת מבקשת לבחון את הייחוד של הקבוצה הזאת מבחינת הסדרי משכנתאות, כי בחשבון ארוך אנחנו מדברים על שלוש שנים שכר דירה, כדי לאפשר לעשרות אלפי משפחות לקיים חיים תקינים, להם ולילדיהם. אם אפשר יהיה אולי בחקיקה או בצורה אחרת שהכנסת יכולה לעזור, נוכל לפתור גם את זה.

תודה רבה וחג אורים שמח לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.