פרוטוקולים/ביקורת/5622



5
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
17.7.02

פרוטוקולים/ביקורת/5622
ירושלים, כ"ז באב, תשס"ב
5 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מיום רביעי, ח' באב התשס"ב – 17.7.02, שעה 08:30

חילופין בראשות ועדה.

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – יו"ר הוועדה היוצא
רן כהן - יו"ר הועדה הנכנס
מרדכי משעני
אופיר פינס-פז
אלכסנדר צינקר
נחמה רונן

אברהם בורג – יו"ר הכנסת
יוסי כץ – יו"ר ועדת הכנסת

משרד מבקר המדינה: מבקר המדינה אליעזר גולדברג
שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד
יהושע רוט - עוזר בכיר למבקר המדינה

עוזי ברלינסקי - מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה וביקורת פנים

גיורא פורדס – דובר הכנסת

תומר רוזנר

ירדנה מלר-הורביץ

חדוה בנקין


-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

חילופין בראשות הוועדה

אני פותח את הישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה ואני נותן את רשות הדיבור ליושב ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יוסי כץ. בבקשה.

אדוני מבקר המדינה, יושב ראש הכנסת, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת רן כהן, אנחנו מבצעים היום למעשה טכס של החלפת ראשי ועדות. כמי ששירת כיושב ראש בחדר הזה אני יכול רק להעריך את החשיבות של תפקיד יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה ושל הוועדה עצמה.

חבר הכנסת אמנון רובינשטיין מסיים את שירותו בכנסת, והיום הוא מסיים את שירותו כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. אין צורך להכביר מלים עד כמה מעריכה הכנסת ומעריכים אנחנו את פעילותך, גם רבת השנים וגם בעלת האיכות המיוחדת במינה. הייתה לי הזכות להיות גם שכן שלך בשנה האחרונה, ואני בהחלט יכול לומר - אני, הקטון במנשה, יכול להעיד על כך – שחבר הכנסת אמנון רובינשטיין הוא אחד מחברי הכנסת העצמאיים מאוד בדעותיהם, חבר כנסת בעל מחשבה לא רק עצמאית, אלא גם בהירה וחדה, ואני חושב שגם בדרך הפרישה שלך הוכחת את האיכות המיוחדת הזו. נדמה לי שאחד המבחנים של איש ציבור הוא היכולת לדעת מתי לתת את השרביט לבאים אחריו ומתי להגיד: תודה, עשיתי את שלי, שירתתי את המדינה, את התנועה, את הכנסת, ואני עוזב בנפש חפצה.

ובמקרה הזה אתה גם עוזב בידיעה שאתה מוסר את השרביט בוועדה הזו לחבר כנסת – אולי אחד האנשים היחידים בכנסת - שמעורה היטב בתחום המדיני-ביטחוני, בעל ניסיון ויידע רחב מאוד – גם ניסיון צבאי וגם ניסיון פרלמנטרי – אבל גם אחד האנשים בעלי האיכויות החזקות ביותר בתחום החברתי. לא בכדי רן כהן מכהן כיושב ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים, והשילוב הזה, בדיוק פה בוועדה, הוא אולי אחד השילובים החשובים ביותר. הוועדה הזו עוסקת גם בענייני ביטחון המדינה ובנושאים חשאיים וגם בנושאים החברתיים.

הואיל ואני זכיתי להחליף פעם אחת את רן כהן כיושב ראש הוועדה כאן, אני יודע שההצלחה מובטחת, ואני בטוח שגם אנשי הממשל ירגישו את האיכות המיוחדת הזו.

אני מביא בפניכם את המלצת ועדת הכנסת לבחור בחבר הכנסת רן כהן כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה ואני מעמיד את זה להצבעה. מי בעד ההמלצה של ועדת הכנסת? מי נגד?

ה צ ב ע ה

ההצעה לקבל את המלצת ועדת הכנסת למנות את חבר הכנסת רן כהן
כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה.

חבר הכנסת רן כהן, אני מברך אותך לרגל בחירתך. אני מוסר לך את ניהול הישיבה. תודה.

כבוד מבקר המדינה, אדוני יושב ראש הכנסת, חבריי לוועדה, נחמה רונן, אופיר פינס, נציגי משרד מבקר המדינה, צוות עובדי הוועדה, ואחרון אחרון חביב, ידידי וחברי אמנון רובינשטיין, אחד האנשים שאני הכי מעריך. אני לא מעריץ אנשים בודדים, אבל אם יש מישהו שקרוב להערכה המקסימלית שיכולה להיות בחיים הציבוריים, הרי זה אמנון רובינשטיין. היום אנחנו נפרדים ממנו רק מהוועדה, והפרידה הזאת היא על מנת שאמנון רובינשטיין יישאר בחיים הציבוריים, והוא עדיין נשאר בכנסת.

אני רוצה לומר בקצרה שניים-שלושה דברים. אתם יכולים לתאר לעצמכם שאני לא חדש בוועדה הזו. הייתי בוועדה הזו עם דוד ליבאי ארבע שנים, הייתי יושב ראש שלה לפני שחבר הכנסת יוסי כץ החליף אותי, כפי שהוא הזכיר. ואף על פי כן אני מוכרח לומר לכם שאני מאוד מאוד נרגש וחש את עומס התפקיד הזה, בשל שני דברים - ובינתיים כבר מילאתי תפקידים נוספים בחיי. הדבר הראשון, אני מודה על האמת שביקורת המדינה, בעיניי, היא המקום שבו נאבקים על טהרתה ועל ניקיונה של המדינה ועל היותה זאת שמקיימת את כל מערכות המדינה ביושר, ביושרה, בהגינות ובמסירות, למען אזרחי המדינה ולמען החברה בישראל. ואני מודה על האמת, זה נראה לי אתגר אדיר וחשוב, שאני מתכוון להתמסר לו בתפקיד הזה, יחד עם חבריי בוועדה.

הדבר השני שגם הוא מרגש אותי הוא העובדה שאני מחליף את אמנון רובינשטיין. נדמה לי שאמנון הוא אחד הדגלים הפרלמנטריים, אולי אחד האורות הפרלמנטריים המשמעותיים ביותר בחיי הפרלמנט הישראלי, בחיי המשפט הישראלי ובחיי הציבוריות הישראלית, והעובדה שאני מחליף אותו בתפקיד זה גורמת לי לעשות זאת בהתרגשות עצומה ובהרגשה של נטל אחריות, כי לעמוד בנורמות של אמנון רובינשטיין – זה צריך להיות מאוד מאוד קשה.

אני מבטיח לכם דבר אחד: אני אשתדל בכל מאודי לעמוד בזה ככל שאני יכול. אני מודה על האמת שקראתי רק חלק מהדו"ח של המבקר שיעמוד לדיון בזמן הקרוב, ואתמול חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, כיושב ראש הוועדה, הגיש את המסקנות ואת ההצעות הללו למליאת הכנסת, והכנסת אימצה אותן, ועכשיו אנחנו צריכים לעקוב אחריהן ואחר ביצוען, וזה רק חלק מהתמונה. יש גם דו"חות בנושאי ביטחון, דו"חות כבדים ביותר, משמעותיים ביותר. אנחנו נישא במטלה הזאת ובאחריות הזאת ככל שנוכל. אני מבטיח לכם לעשות את המאמץ המירבי כדי לעמוד במה שהחברה והמדינה מצפות מאתנו.

בדחילו ורחימו אני אומר למבקר המדינה ולאנשי צוותו: אני יודע איזה תפקיד אדיר ורב חשיבות נופל על הכתפיים שלכם, איזו אחריות מוטלת עליכם, ואני יודע איזו עבודה אתם עושים בתוך המערכת הזאת כדי להוציא מתחת ידכם את הדבר האמיתי ביותר, הישר ביותר, הבדוק ביותר, שבא בעצם לטפל בתחלואים, וזה הקונטרסט הקשה ביותר להפקה. אני מבטיח – מצדי ומצד חבריי לוועדה שנמצאים כאן – שאנחנו נעשה את הכל ביחד ונצפה לעזרה המקסימאלית מכם כדי שנוכל, יחד עם מבקר המדינה, עם משרד מבקר המדינה ועם הוועדה לענייני ביקורת המדינה, לעשות את המיטב כדי להביא לתוצאה המקסימאלית במקום שבו עין השמש שוזפת את כל הדברים. שם אפשר לנקות ולנכש את כל העשבים הרעים – לא הרעילים – ואנחנו נשתף פעולה בעניין הזה.

ברשותכם, אומר לחבריי לוועדה שאני אעשה את הכל כדי שהוועדה תעבוד במלוא הרכבה באופן התמציתי ביותר, ואולי גם באופן הקשה ביותר. אני מאוד מודה לאמנון, אני מודה ליוסי כץ על דבריו ואני מודה לכם על האמון. שוב, תודה רבה.

בשעת בוקר מוקדמת זו אנחנו נרים כוסית מיץ לחיים.

בהצלחה, רן.

אני רוצה לומר שמוסד מבקר המדינה וביקורת המדינה וכל מה שכרוך בו – ועדת השרים, המחלקה במשרד ראש הממשלה והוועדה – הוא מוסד ייחודי לישראל. אנשים לא יודעים את זה. אם תשאל אנגלי או מישהו מאירופה "מי זה מבקר המדינה?", אולי הוא שמע משהו, אבל הוא לא יודע לא את שמו. יש לנו כמה מוסדות מיוחדים בישראל: הוועדה לבחירת שופטים, היועץ המשפטי לממשלה וגם התפקיד של בית המשפט העליון וגם ביקורת המדינה. יש על זה חילוקי דעות, אבל אני חושב שזו תרומה ייחודית למשטר הפרלמנטרי בישראל. ואני אומר לכם מתוך היכרות עמוקה של חברי פרלמנט ושרים במדינות אירופה, יש קנאה גדולה מאוד בפתיחות הישראלית הזאת, בשקיפות הישראלית הזאת. הם לא מכירים דבר דומה לזה: חשיפת הכל בפני גוף שהוא לא חלק מהאקסקוטיבה. זאת נקודה ראשונה.

נקודה שניה היא שבמהלך השנים החברה הישראלית נעשתה חברה יותר מסודרת, לא פחות מסודרת; פחות מושחתת, לא יותר מושחתת. זה דימוי לא נכון שיש לנו של עצמנו. מי שקורא את הדו"חות הראשונים מבין שהיום אין לנו דברים כאלה. מה יש לנו היום? עדיין יש אינטרסים מסחריים וקלקול מידות ושחיתות, זה לא נכון שאין, אבל הבעיה העיקרית היא בשניים: ראשית, חוסר תקציבים לבצע את חוקי הכנסת. למשל, אם אני קורא את דו"ח מבקר המדינה על העניין של אזרחים עם מוגבלויות, הרי הבעיה העיקרית היא בעיה תקציבית; והדבר השני מרגיז יותר. בעיה תקציבית יש בכל ממשלה בכל מקום בעולם. הדבר השני הוא הדבר הייחודי לישראל: חוסר האפשרות לגשר בין שרים ומשרדים. ומבחינה זו זה יהיה תפקידך כאן. אני ראיתי את עצמי כמגשר לאומי. היה, למשל, עניין של מצפים בגליל.

עניין קפקאי.

פה צריך היה לגשר בין מינהל מקרקעי ישראל לבין היועץ המשפטי לממשלה ועוד מישהו.

אני חושב שזה צריך להיות גשר של חמישה קילומטרים.

שער הזהב הוא כלום בהשוואה לגשר הזה.

או דבר שקרוב אלייך, חברת הכנסת רונן. מבקר המדינה הפנה את תשומת הלב שהובלת הדלק בנמל אילת גם מסוכנת וגם שולית מבחינה כלכלית. ניסינו להביא ביחד את כל הגורמים: מינהל הדלק, משרד התשתיות, המשרד לאיכות הסביבה – לשווא. זה התפקיד העיקרי, אתה צריך להיות הגשר בין הגופים העצמאיים האלה שלא משתפים פעולה.

בענייני גשרים תמיד תוכל לקבל ייעוץ ממוטי משעני.

חבר הכנסת משעני הוא חבר נאמן מאוד בוועדה, חבר מסור מאוד בוועדה.

ובגשר.

יושב ראש הכנסת, אברהם בורג, בבקשה.

אדוני המבקר, רבותיי יושבי ראש הוועדה, חברי וחברות הכנסת, כל האורחים, אני מהסס אם להגיד מלים טובות על אמנון רובינשטיין, שמא יתפרש הדבר בצורה לא נכונה. לכן, אני אסתפק בכל המלים הטובות שנאמרו ואוסיף רק אחת.

אנחנו נמצאים היום בישראל במצב של משבר מנהיגות מדהים. יש חוסר אמון גדול מאוד בין הציבור לבין הפוליטיקאים, ויש איזו שהיא כמיהה עמוקה לחדש את השורות הפוליטיות על ידי אנשים שיבואו מערוגות הכלכלה, מערוגות האקדמיה, ואני מאוד מברך על זה. אני מקווה שהמפלגות באמת תיפתחנה להתחדשות הייצוגית הזו. אבל יש תנאי אחד: מי שרוצה לבוא להעשיר את הפוליטיקה הישראלית צריך להביא בחשבון שזו היא עבודה ארוכת שנים. אין פוליטיקה של מהר, שלל חש בז, והעובדה שפרופסור אמנון רובינשטיין בא מהאקדמיה - ולא כאחרון האקדמאים של האקדמיה הישראלית, אלא מהשורה המשפטית האקדמית הראשונה - אל הפוליטיקה הישראלית ולא ויתר במשך רבע מאה - - -

זה לא ייאמן. אם מישהו היה אומר לי שאני אהיה עשרים-וחמש שנה בכנסת, הייתי מאשפז אותו.

אבל אני חושב שזה המודל שאנחנו צריכים להסתכל עליו. כל הבא ברוך הבא, אנחנו צריכים את ההעשרה החיצונית הזאת, אבל עם ההתחייבות להישאר במערכת. אין שלל פוליטי מהיר. אתה אוסף אותו לאט לאט, אתה בונה אותו לאט לאט ובסוף, כשאתה יוצא מן המערכת, אתה יוצא עם ההערכה הציבורית והפרלמנטרית האדירה שכולנו מעריכים את אמנון. רן דיבר עליו כחבר. אני יכול ללא ספק לדבר עליו כמורה הדרך הפרלמנטרי בכל התחומים של חקיקה, קונסטיטוציה והתנהלות פרלמנטרית. ועל כל השנים האלה ועל ההעשרה תודה, אמנון.

מלה אחת לרן.

קודם כול כבר נתת לי רמז שאני צריך להמשיך לכהן בכנסת עוד שבע שנים. החודש הזה ימלאו שמונה-עשרה שנה לכהונתי בכנסת.

באופן מסורתי, להוציא כמה חריגות, הוועדה לענייני ביקורת המדינה הייתה ועדה ששייכת לאופוזיציה, מתוקף תפיסת העולם שבקרה וביקורת ותפקיד האופוזיציה משתלבים נכון, על מנת לא להיות עלה התאנה שמכסה על עוולות או על ערוות השלטון. זאת התפיסה - ייחודית או לא ייחודית, היא נכונה במסגרת הבלמים והאיזונים שלנו.

לי יש תיזה פוליטית שאומרת את הדבר הבא: אם לסיעת מרצ יהיו 120 חברי כנסת, הם יביאו את זה למרכז מרצ, הם יצביעו ויעדיפו להישאר באופוזיציה.

אתה לא יודע כמה אתה צודק.

אני יודע. אני גם יודע שאם למפלגת העבודה יהיה חבר כנסת אחד הם יביאו את זה למרכז והוא יגיד שהוא רוצה להיות ראש ממשלה. אני יודע איך זה עובד.

אני חושב שהעובדה שבמשך השנים נוצרה איזו שהיא זיקה - לא מוחלטת, אבל זיקה קרובה מאוד - בין חברי כנסת מסיעת מרצ לבין העבודה בוועדה לענייני ביקורת המדינה יש בה איכות ציבורית מאוד מאוד גבוהה לתפקוד הוועדה, כי דבר שאסור שיקרה בוועדה לענייני ביקורת המדינה - ולצערי, הוא קרה כמה פעמים – הוא שהוועדה תשמש יותר ככלי ניגוח פוליטי בין סוכנויות ממשלתיות או בין קואליציה לאופוזיציה, ופחות תיעשה העבודה של הביקורת האמיתית לטובת תיקון המדינה ותיקון מידותיה.

וכיוון שאני מכיר את רן היטב ואני יודע לאילו נעליים נכונות הוא נכנס, אני מאחל לנו ככנסת ולנו כציבוריות ישראלית שהעבודה הזאת תהיה עבודה שתשביח בסופו של דבר את הציבוריות הישראלית, את הזירה הפומבית הישראלית, בדרך כזו שכל ישראלי יגיד: גם כשיש קלקול, יש מי שאחראי על התיקון. תודה רבה, ובהצלחה.

תודה רבה ליושב ראש הכנסת. חבר הכנסת אופיר פינס, בבקשה.

באתי לכאן לא רק משום שאני חבר הוועדה, ואני משתדל להיות פעיל בה ככל שאני יכול, וזה לא פשוט, כי אני עד היום גם יושב ראש ועדה – תפקיד שגזל ממני את עיקר זמני - אבל הוועדה לענייני ביקורת המדינה היא ועדה מאוד מאוד חשובה, משום שהיא צריכה לקחת את דו"ח מבקר המדינה ולטפל בו, לטפל בליקויים, לטפל בבעיות ולטפל בגילוים, לדחוף לכך שהדברים יופנמו וייושמו ויתוקנו. זו מלאכה קשה מאוד. ורן, אתה חוזר לכאן כבר בסיבוב שני . הסיבוב הראשון היה מאוד מוצלח – מוצלח במובן הזה שהוא היה משמעותי. הסיבוב השני יהיה בוודאי לא פחות מוצלח.

אמנון החליט לסיים את הפעילות הפוליטית בכנסת, את הפעילות הפרלמנטרית. אני עושה את ההבחנה הזאת כי אתה עשית אותה, ובצדק. אפשר להיות איש ציבור לא בכנסת, ויש כאלה שאומרים אפילו שזה רצוי. למשל, אלי גולדשמידט אומר שזה רצוי להיות איש ציבור לא בכנסת.

אני רוצה לומר לך שאתה אחד מחברי הכנסת הכי מוערכים בבניין. אני לא מגלה לך את אמריקה, ואם אפשר לומר כך, סוד הקסם שלך, לפי דעתי, בא מכמה דברים. ראשית, אינטגריטי מאוד גבוה; שנית, יחס הוגן לעמיתיך, כולל אלה שאתה לא מסכים אתם; ושלישית, מקצועיות פרלמנטרית ברמה מאוד מאוד גבוהה, כולל יצירתיות ומקוריות וכולל מקצועיות שאתה מביא אתך מהאקדמיה.

אתמול קיימנו דיון על בית המשפט הבין לאומי בהאג במסגרת המכון לדמוקרטיה. לא יכולת להשתתף, אבל חסרונך הורגש, כי דובר בך. זאת אומרת, גם כשלא היית בדיון, דובר בך, דובר בתפיסתך הקונסטיטוציות. אתה משאיר כאן הרבה מאוד נכסים פרלמנטריים: קודם כול חוקי היסוד, שהם דבר אדיר ערך, ועוד נכסים גדולים ועצומים, גם בפרלמנט, גם בממשלה, ואני חושב שאתה יכול להסתכל אחורה בסיפוק – אמרת שאתה לא רוצה להביט בנוסטלגיה - למרות זה שאני משוכנע שהיו גם דברים שהיית רוצה שייראו אחרת ודברים שהיית רוצה שיצליחו יותר.

אני יודע שאתה ממפלגת מרצ ואני ממפלגת העבודה, אבל נדמה לי שכמעט אין דברים שאנחנו נמצאים עליהם במחלוקת אידיאולוגית מאיזו שהיא בחינה.

ואני רוצה לאחל לנו קודם כול שבדור שלנו, שהוא באמת דור אחר מהדור שלך, יהיו אמנון רובינשטיינים. ואני רוצה לאחל לך שתראה ברכה בתפקידך האקדמי החדש – אתה חוזר לאקדמיה אחרי הרבה מאוד שנים – אבל תמשיך להשפיע על אורחות חיינו במדינה הזו. זה חשוב.

תודה רבה לחבר הכנסת פינס. חבר הכנסת מוטי משעני, בבקשה.

מרדכי משעני

אני רוצה לומר בנימה אישית מה שאמרתי אתמול. להצטרף לכנסת במהלך קדנציה, זה דבר לא קל. אתה קודם כול צריך לחפש לך חדר. לפעמים אתה יושב חודש במזנון. אחר כך אתה צריך להיאבק ולהילחם כדי להגיע לוועדה, אבל גם כשאתה מגיע לוועדה, זה לא נראה תמיד ורוד. אני רוצה לומר שהישיבה הראשונה שאני השתתפתי בה כחבר ועדה הייתה ישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, והקליטה שלי על ידי חבר הכנסת אמנון רובינשטיין הייתה פשוט נוחה, נעימה וחמימה – דבר לא מקובל אצל פוליטיקאים. אני חושב שבראשותו של חבר הכנסת רובינשטיין עשינו עבודה טובה בוועדה לענייני ביקורת המדינה. אין ספק שלאווירה הזאת תרם רבות גם מבקר המדינה.

על משקל "קצין וג'נטלמן", אני הייתי אומר על אמנון רובינשטיין: פוליטיקאי וג'נטלמן. עלה והצלח.

וגם לך, רן, בהצלחה.

תודה רבה.

חברת הכנסת נחמה רונן, בבקשה.

אעשה זאת בקצה כי בשעה תשע אנחנו מתחילים את המערך במליאה. אני, כמו חבר הכנסת משעני, נכנסתי לכנסת רק לפני כשנה ואני חברה בוועדה זו על אף שאני חברה בעוד ארבע ועדות. זה היתרון והחיסרון של מפלגת המרכז, מפלגה קטנה שיש לה שני שרים ויושב ראש ועדה, ולכן שני חברי כנסת צריכים לחלק ביניהם את החברות כמעט בכל ועדות הכנסת.

אני חושבת שאין מלה טובה אחת שאפשר להגיד על אמנון ושלא נאמרה, והמורשת שלך בוודאי תלווה את חברי הכנסת לאורך שנים רבות.

ולרן, בהצלחה. זו באמת אחת הוועדות החשובות שיש, והיכולת לחפור ולנסות לנקות את מה שטעון ניקוי היא אחת המשימות הכי חשובות של הבית הזה. וכל היכולת והעזרה ממני ודאי שתקבל. תודה רבה.

חבר הכנסת קליינר, בבקשה.

גם אני כאן כי אני חבר הוועדה, וכמו חבר הכנסת אופיר פינס, בהיותי גם חבר ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים, לא תמיד קל לי להגיע לוועדה לענייני ביקורת המדינה, אבל אני כאן בעיקר בגלל אמנון רובינשטיין, ומבחינתי זה בהחלט מעגל של הרבה מאוד שנים.

אני זוכר שקראתי מאמר יוצא מן הכלל ב"הארץ" – אני חושב שזה היה לפני שלושים שנה - לא על פוליטיקה, אלא על נוסטלגיה, ואת המאמר הזה על נוסטלגיה כתב לפני שלושים שנה אמנון רובינשטיין והשווה בין הצפייה בסרטים הישנים ב"גן רינה" ובבית העם בתל אביב לבין הצפייה החוזרת בהם עכשיו, כשאנחנו כבר זקנים, ולפעמים זה לא אותו דבר, לפעמים זה נראה אחרת.

מבחינתי אמנון רובינשטיין תמיד היה מורה, דיקן הפקולטה למשפטים, ואני גם זוכר תמיד את אחת הטעויות הפוליטיות הבודדות שהוא עשה, אחת ההתבטאויות הלא זהירות שלו. כשאני רצתי לראשות אגודת הסטודנטים ב-1970, בגיבוי כל הפקולטה למשפטים, הייתה התבטאות של אמנון רובינשטיין , לפחות כך צוטטה בעיתוני הסטודנטים: "אם הייתי סטודנט, הייתי מצביע בשבילו". אני חושב שזו אחת ההתבטאויות הבודדות שהוא התחרט עליהן.

אני עוד זוכר שפנו לאמנון רובינשטיין שיהיה מועמד הליכוד לראשות עיריית תל-אביב.

נכון, ב-1973.

ב-1973. ואני זוכר, כמובן, את "בומרנג". אני חושב שהיכן שפרופ' אמנון רובינשטיין הציץ ונפגע זה היה "בומרנג". לצעירים כאן שלא זוכרים, "בומרנג" זו הייתה תכנית הטלוויזיה הראשונה שעוררה ויכוח במדינת ישראל, ואני חושב ששם הוא הציץ ונפגע, וה"בומרנג" הזה חזר אליו, ואני חושב שאז הוא גלגל גם את הכניסה שלו לחיים הפוליטיים, שהייתה בהחלט אחת הקריירות הפוליטיות שיכולות לאחד ימין ושמאל, לא תמיד בהשקפה ולא תמיד בדעות המובעות, אלא בהערכה על התרומה העצומה שלו בחיים הפוליטיים, ואני מוצא את עצמי באופן נדיר מסכים עם אופיר פינס. אני מאחל לעצמנו שגם בדור הזה יהיו לנו אישי ציבור כאלה.

תודה רבה.

כבוד מבקר המדינה, בבקשה.

לא הכרתי מקרוב את חבר הכנסת רובינשטיין עד שהוא התמנה ליושב ראש הוועדה.

אגב, זה לזכותו.

בין היתר.

הכרתי אותו, כמובן, כאיש האקדמיה, כפרופ' רובינשטיין, מפרסומיו ומספריו שהם ספרי יסוד במשפט הקונסטיטוציוני שלנו. אלה ספרי חובה לכל מי שמבקש להתוודע למשטר הדמוקרטי שלנו.

מובן שגם הכרתי את פעולתו הברוכה של פרופ' רובינשטיין כחבר הכנסת, את יוזמות החקיקה שלו, שחלקן נוגעות ממש לדמותה של החברה ושל המדינה. בעקבות אלה גם נחקקו חוקים שממש מפארים את ספר החוקים שלנו.

אבל ההיכרות הישירה, הבלתי אמצעית, הייתה מאז שהוא התמנה ליושב ראש הוועדה. זאת הייתה הזדמנות עבורי לעמוד מקרוב על סגולותיו הייחודיות. פגשתי איש אקדמיה שרגליו נטועות היטב היטב בקרקע המציאות, איש שמכיר את המערכת הפוליטית לפניי ולפנים. בקיצור, פגשתי את פרופ' רובינשטיין ואת חבר הכנסת רובינשטיין באותן ישיבות.

באחד מספריו – בספר על המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל – הוא כותב כי הרשות הציבורית החייבת לנקוט עמדה להפעלת החוק חייבת גם היא עצמה לשמור על הוראותיו – לא רק נאה דורש, אלא גם נאה מקיים – והאמירה הזאת הדהדה כמעט בכל הישיבות של הוועדה.

עבודת הביקורת אינה עבודה קלה, וגם עבודת הוועדה היא עבודה קשה. צריך להתמודד עם הצורך, החיוניות, לתקן ליקויים שנמצאו, ויש להחדיר להכרתם של הגופים שבהם נמצאו הליקויים את החובה לתקן את הדברים.

כולם אומרים שהביקורת חשובה, אבל כאשר היא נעשית אצל אחרים. חבר הכנסת רובינשטיין ניווט את דיוני הוועדה בנועם, באורך רוח, אבל גם בנחישות וביעילות. הוא הקרין מחכמתו, מתבונתו ומניסיונו הרב והעשיר על דיוני הוועדה.

התרומה של חבר הכנסת רובינשטיין הייתה גדולה. מעט מהתרומה הזאת – ואני מדגיש, רק מעט מהתרומה הזאת – ניתן למצוא בחוברת ההחלטות של הוועדה שהוגשה אתמול לכנסת.

אסיים בכך שאני מודה לך, אמנון, על תרומתך לביקורת המדינה. אני מאחל לך המשך עבודה פורייה באקדמיה ובתחום הציבורי, וכל זאת כמובן בבריאות טובה.

ולחבר הכנסת רן כהן אני מאחל הצלחה רבה, ואני משוכנע שהניסיון הפרלמנטרי שלך והניסיון שלך בוועדה כיושב ראש הוועדה בעבר יתרמו לעבודתה של הוועדה. תודה רבה.

תודה רבה למבקר המדינה.

תודה למבקר המדינה ולאנשי הצוות המסורים, שרק חלקם נמצאים כאן, שליוו את הוועדה ביסודיות בלתי רגילה. ותודה לעוזי ולאנשי משרדו. תודה לתומר, היועץ המשפטי של הוועדה, שהכין חומר שיעבור אליך, רן – חומר מעולה. בין השאר, תומר הכין הצעות חוק על פי המלצות מבקר המדינה, וחלק מהן הוגשו וחלק מהן יוגשו בעתיד. תודה לירדנה, ללאה, לסנונית ולריקי שעברה לוועדה אחרת. תודה לכולם.

תודה לך.

ואנחנו כולנו מודים לאמנון רובינשטיין.

רבותיי, ביום שני מתחילים לעבוד. תודה רבה. הישיבה נעולה.


(הישיבה ננעלה בשעה 09:10)