פרוטוקולים/ביקורת/5358



5
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
26.6.2002

פרוטוקולים/ביקורת/5358
ירושלים, י"ז בתמוז, תשס"ב
27 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 196
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
שהתקיימה ביום רביעי, טז' בתמוז התשס"ב, 26 ביוני בשעה 08:30

1. הצעה ל"דיון מהיר" של ח"כ אפי אושעיה בנושא: פגיעה בשמו של חבר הכנסת שירי ויצמן בעקבות המלצת משטרת ישראל להעמידו לדין בגין מעורבותו ב"עמותת ברק" והצורך למנוע עינוי דין.

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – יו"ר

חה"כ ויצמן שירי
חה"כ אפי אושעיה
שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר
משרד מבקר המדינה
תנ"צ יוסי פורטוגל - סגן ראש אגף חקירות, המשרד לביטחון פנים
חנה פוסובסקי - אגף החקירות, משטרת ישראל

ירדנה מלר-הורוביץ

הדס דויטש






----------------------




1. הצעה ל"דיון מהיר" של ח"כ אפי אושעיה בנושא:
פגיעה בשמו של חבר הכנסת שירי ויצמן בעקבות המלצת משטרת ישראל להעמידו לדין בגין
מעורבותו ב"עמותת ברק" והצורך למנוע עינוי דין

אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא דיון מהיר, על פי הצעתו של חבר הכנסת אפי אושעיה.

לפני מספר שבועות שמעתי ברדיו ידיעה, לפיה משטרת ישראל ממליצה להעמיד לדין את חבר הכנסת שירי ויצמן, ושאלתי את עצמי פעם נוספת האם המשטרה היא גוף חוקר או ממליץ, ועל זה כדאי לדון ולקבל הכרעה בנושא. פניתי אל ויצמן, והוא אמר לי שהוא לא שמע על העניין, והוא אינו יודע על מה מדובר. זו תקלה ציבורית שפוגעת בשמו של חבר הכנסת ויצמן, כפי שהיא יכולה לפגוע בכל אזרח אחר, ועל כך צריך לתת את הדעת. במקרה הזה היתה הודעה פורמלית של המשטרה, וזה הופך את העניין ליותר חמור, בעיניי. אני מבקש לברר את הסוגייה העקרונית לגבי העניין של ויצמן, אבל לא בזה הדברים מסתכמים.

שמו של אדם נפגע ברגע שיש המלצה כזאת של משטרה. ברגע כזה, החובה של הרשויות היא לסיים את העניין כמה שיותר מהר; לא ייתכן שתושמע הודעה ברדיו, ואז תחל פעילות של הפרקליטות, שיכולה להימשך שנים.

ויצמן נמצא כאן, ואני לא משוכנע שעליו לתת את חוות דעתו, משום שהעניין נוגע אליו אישית.

אני לא מתכוון לדבר על ההמלצה, אלא אני מבקש לדבר על תפקיד הוועדה. לא ייתכן שאחרי שנתיים של חקירות אף אחד לא יעדכן אותי. לא ייתכן שבני יתקשר אליי מטיול שנתי כדי להודיע לי על העניין הזה. הרי מעבר לתפקידי, יש לי משפחה וילדים. אני לגמרי שלם עם מה שנעשה, ואין לי ספק שזה יגמר כפי שזה צריך להיגמר. לא יכול להיות מצב, שבו החבר שלה מספר לה על העניין הזה. אני לא דיברתי על זה עם המשפחה, כי לא חשבתי שנעשו דברים שאינם נכונים.

כשהפרשה נודעה דיברתי, ולא שמרתי על זכות השתיקה. מוכרים לנו מקרים שבהם אישי ציבור עונים "לא זוכר", אך אני תמיד עניתי על מנת להבהיר את התמונה כמו שהיא. דאגתי גם שהאנשים מחו"ל שהזכרתי את שמם כתורמים יגיעו לתת עדות, והם אכן שיתפו פעולה. כלומר, לאורך כל הדרך לא ניתן לטעון לגביי שעשיתי תרגילים ולכן יש סיבה להביך אותי. אגב, העמותה הזאת לא קשורה כלל ל"עמותות ברק". העמותה הזאת קמה בדין.

כבר ביום הראשון כתבתי מכתב ליועץ המשפטי לממשלה. מעולם לא הייתי צריך להוכיח את מידת היושר וההגינות שבי. הייתי איש עסקים ואיש פוליטי בו זמנית מעל עשרים שנה, ולכן הייתי תמיד חייב להיות זהיר. שמי הוא הדבר הכי מרכזי, ועד עכשיו, יותר מחודש מאז הפרסום, אף אחד בכלל לא סיפר לי במה מאשימים אותי. העדתי פעמיים תחת אזהרה, הם קיבלו את כל התשובות, וכולם מסביב מאשימים אותי. העניין הקשה ביותר הוא העניין המשפחתי, וזה פשוט מצמרר. אני מדבר מתוך עוצמה ולא מתוך חולשה. אף אחד בסיעה שלי לא יודע שהשתחררתי מצה"ל כנכה צה"ל עם 42 אחוזי נכות, ולא ביקשתי שום זכות ממשרד הביטחון, למרות שמגיעות לי מאות זכויות. לא ביקשתי גם שום שיקום, על אף שהגיע לי. תמיד דאגתי לשמור על השם שלי ועל הכבוד שלי כדי לחנך את הילדים שלי, ולהראות להם שאת כל מה שעשיתי עשיתי לבד, מבלי לקבל ירושה מאף אחד.

אני מקדים ואומר שלא ארצה בשום פנים ואופן להשתמש בחסינות שלי בפני ועדת הכנסת. גם היום לא הגעתי לכאן עם עורך דין, אבל אם לא תהיה ברירה כנראה שאאלץ לקחת את עורכי הדין הטובים ביותר, כי זה מה שיתבקש. היום זה קורה לחבר כנסת, מחר לקצין משטרה בכיר, ומחרתיים לכל אדם אחר ממיניסטריון כלשהו. כשמבקר המדינה טיפל בכל מה שקשור לעמותות אף אחד לא דיבר איתי, ופתאום, דרך הרדיו, הכל נודע לי. לעורך הדין שלי נאמר, שככל הנראה, עשרה ימים לפני שהעניין הזה התפרסם הוא הגיע לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה.

אנחנו מצטערים אם נגרמה לחבר הכנסת ויצמן עוגמת נפש בעקבות הפרסומים. ברור שלמשטרת ישראל לא היתה כוונה לגרום למצב כזה.

אתה משתמש במלה "אם".

אני מעריך את התנצלותך, אבל ידוע שנזק כזה אינו ניתן לתיקון, כי כתם כזה נדבק.

הבעת הצער לא אומרת שאנחנו מודים באשמה כזאת או אחרת. אנחנו התבקשנו להגיב היום להמלצת משטרת ישראל להעמידו לדין בגין מעורבותו ב"עמותות ברק" והצורך למנוע עינוי דין, כלומר כל נושא הפרסום שהיה ולא הובא לידיעתו לפני כן.

לגבי ההמלצה להעמדה לדין, עוד לפני הפרסום העברנו ליועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה הצעת הודעה מטעם המשטרה שעברה את האישור הלאומי שציינתי כרגע, ובעקבות האישור הזה יצאה הודעת דוברות של המשטרה. בהודעה הזאת לא נכתב "להעמיד לדין את חבר הכנסת ויצמן".

נכתב "ממליצה".

לא נכתב "ממליצה". נכתב, שנמצאו ראיות לכאורה לגבי עבירה שנוגעת לחוק מימון מפלגות. זה פחות או יותר לשון הדברים. באותה הודעה היתה התייחסות רק לחוק מימון מפלגות, למרות שלכאורה, על פי מה שנמסר לי מהיחידה הארצית לחקירות הונאה ששם נחקרה הפרשה, היה חשד לביצוע עבירות אחרות. הדברים האלה לא נכתבו בהודעת הדוברות. לא נכתב "ממליצים להעמיד לדין" אלא "נמצאו ראיות לכאורה" לגבי העבירה שציינתי כרגע.

לגבי עניין הפרסום, אנחנו קיבלנו מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה, מר אליקים רובינשטיין. הוא כותב כך: "לדעתי, במקרים שבהם יאושר על ידנו פרסום המלצות", וציינתי שההודעה שלנו היתה מתואמת ואושרה על ידם, "כפי שאושר במקרה דנה, ראוי כי יעשה מאמץ להביא לפני הפרסום לידיעת האנשים ששמם נזכר בפרסום". ההערה הזאת והבקשה של היועץ המשפטי מקובלת עלינו, והיא כבר בוצעה לפחות לגבי שני מקרים שאני יודע עליהם, של אנשי ציבור שנחקרו במשטרה.

למה צריכה להיות בכלל הודעה בסיום חקירה? אני העברתי בכנסת את חוק הידוע והשימוע, והוא התייחס להגשת כתב אישום. חקירה היא על אחת כמה וכמה, זה הרי קל וחומר. אז למה צריכה להיות הודעה? בגלל העניין הציבורי?

בין השאר. אני רוצה להזכיר, שהדברים האלה נידונו, והגיעו להסכמה לגבי מה לפרסם ומדוע יש לפרסם.

מאחורי כל זה יש בני אדם. זה לא קשור אליך, אלא ליועץ המשפטי לממשלה.

זאת החלטה של היועץ המשפטי לממשלה, אם המשטרה תפרסם או לא?

במקרה הזה הם פנו ליועץ המשפטי.

אתם העברתם את העניין ליועץ המשפטי עשרה ימים לפני הפרסום, וחשוב מאוד שנציגת מבקר המדינה תדע על המקרה הזה. גם משרד היועץ המשפטי צריך להיות מבוקר. הם אינם מורמים מעם, ולכן הטענה שלי היתה על פרסום הדבר ללא ידיעתי.

עניין חקירות הוא דבר מאוד משמעותי. השר אברהם עופר בישראל התאבד בגלל חקירה. זה יכול להיות עניין של פיקוח נפש.

במקרה שלי לא מדובר במשהו שהוא מבייש, אלא בעניין שיש עליו ויכוח ציבורי מאוד גדול. כשילדיי התקשרו אליי הרגשתי שהאדמה פערה את פיה ובלעה אותי. אני מקווה שלפחות מהמקרה שלי יוסקו מסקנות.

אני רוצה להציג את דעתי האישית. קודם כל זה עניין חמור. אני שוב מזכיר ששר בישראל התאבד בגלל דבר כזה.

מעבר לזה, כמו שאמרתי בעניין היזום של חוק הידוע והשימוע, אסור שיהיה מקרה שאדם שומע על חקירה או על העמדה לדין מתוך העיתונות והתקשורת. זה איסור מוחלט בעיניי. אני לא מסכם עמדת ועדה, אבל זו דעתי הנחרצת. זה חל על המשטרה, על היועץ המשפטי לממשלה, על הפרקליטות ועל כולם. האדם צריך לדעת מה עומד להתפרסם, וצריכה שתהיה זו היכולת להגיב.

דרוש מינימום של זמן כדי לספר בבית, לפחות.

נוצר כאן מצב אבסורדי, שכן לגבי נאשמים יש לנו מגילת זכויות כזאת בחוק הידוע והשימוע, שאגב אנחנו מכילים אותו באופן הדרגתי. קל וחומר לגבי נחקרים, כשעוד אין החלטה של פרקליטות. הציבור הרי אינו מבחין, ומבחינתו העמדה לדין היא חצי הרשעה, וחקירה היא חצי העמדה לדין.

סגן ראש אח"ק אמר שהמשטרה בהודעתה לא מסרה שהיא ממליצה להעמיד לדין. הודעה לגבי זה תצא מטעם הוועדה?

כן.

תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.


-------------------------


הישיבה ננעלה בשעה 09:15.