פרוטוקולים/ביקורת/5341



5
הוועדה לענייני ביקורת המדינה – 11.6.2002

פרוטוקולים/ביקורת/5341
ירושלים, ט"ו בתמוז, תשס"ב
25 ביוני, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
שהתקיימה ביום ג', א' בתמוז התשס"ב, 11.6.2002, בשעה 10:00


ס ד ר ה י ו ם

אישור סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה
לדוח 51ב' של מבקר המדינה

חברי הוועדה: היו"ר אמנון רובינשטיין

אליעזר גולדברג, מבקר המדינה
מרדכי בס, מנכ"ל משרד מבקר המדינה
אריה דודזון, משנה למנכ"ל מבקר המדינה
בועז ענר, משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה
שלומית לביא, עוזרת בכירה למבקר המדינה ודובר המשרד
יהושע רוט, עוזר בכיר למבקר המדינה
עו"ד איל גור, עוזר משפטי למבקר המדינה
זלמן גדיש, ממונה בכיר על אגף, משרד מבקר המדינה
עוזי ברלינסקי, מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה וביקורת פנים, משרד ראש-הממשלה
גדעון פרבר, מנהל תחום, האגף לענייני ביקורת המדינה וביקורת פנים, משרד ראש-הממשלה

תומר רוזנר

ירדנה מלר-הורוביץ

חבר המתרגמים בע"מ



אישור סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה
לדוח 51ב' של מבקר המדינה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני
ביקורת המדינה.
הנושא שלנו היום הוא טיוטת הצעת החלטה למליאה בנושאים שונים בהם עסקנו. לפני כחודש וחצי העברנו את הטיוטה למשרד מבקר המדינה וביקשנו את הערות הרפרנטים במשרד.

טיפול בבני נוער בסכנת נשירה. יש כאן כמה הערות שעברתי עליהן ואני מקבל את כולן.

הערה אחת. בסיכומים, בהחלטה, אנחנו כמובן
שמחים מאוד על הברכה שהממשלה מקבלת כאן, אבל זו ברכה ערטילאית כי מישהו עשה את העבודה.

מה אתה מציע?

אני חושב שאפשר לומר מי עשה כאן את העבודה
בעניין הזה. אנחנו העברנו לוועדה נייר ופירטנו מי היו השותפים לעניין.

אנחנו בישיבת סיכום אחרונה ולא נקיים ישיבה
נוספת. תציע את הנוסח שאתה רוצה שייכנס.

אני מדבר על פרק ג', החלטות. נאמר שהכנסת
מברכת כאילו שזה הוקם לבד אבל זה היה מאמץ של יותר משנת עבודה בעניין הזה כאשר משרד ראש-הממשלה, האגף שלי, עשה את התהליך.

הכנסת מברכת את משרד ראש-הממשלה של
הקמת וכולי. בסדר. זה התיקון. אנחנו מאשרים.
לגבי הנושא השני, טיפול משרד החינוך באלימות, לא סיימנו את הדיון.

ב24- ביוני אנחנו מקיימים עוד ישיבת מעקב.

יש מחקר חדש שהוא מאוד מדאיג. מנכ"לית
משרד החינוך אמרה שהמחקר הוא מרגיע, אבל אני שלחתי לה מכתב וכתבתי לה שקראתי את המחקר מתחילתו ועד סופו והמחקר מאוד מאוד מדאיג, בעיקר על התנהגות אלימה ולא על אלימות ממש. זה מחקר לא של משרד החינוך אלא של גוף עצמאי. לכן ביקשתי עדכון ואני מציע שנעכב את ההחלטה מפני שפה יש חומר חדש מעודכן שיצא אחרי דוח מבקר המדינה, ויש בו כמה נתונים מאוד מאוד חמורים למרות שאני לא יודע אם הם נכונים.

אפשר לאשר, ואם יהיו שינויים בסיכומים
ובהחלטות, נביא את זה שוב.

אפשר לציין שהדיון בנושא לא הסתיים.

זה מחקר שמנכ"לית משרד החינוך דיברה עליו
בישיבה האחרונה. ביקשתי לקבל את הסקר ואכן קיבלתי אותו וקראתי אותו. יש שם כמה דברים לא רעים, אבל יש שם כמה דברים מדהימים שהם כל כך מדהימים לרעת ישראל שאני לא יודע אם להאמין להם או לא.

תומר מציע שבסעיף ג', ההחלטות לגבי אלימות
בבתי-הספר, אנחנו נוסיף סעיף 5 ובו נאמר: "הוועדה מתעתדת להמשיך ולדון בנושא זה ותגיש את סיכומיה והחלטותיה במועד מאוחר יותר".

במידת הצורך. תגיש השלמה לסיכומיה
והחלטותיה של הוועדה.

בסדר. אין לי בעיה עם זה.
מתנות לנבחרים ולעובדי ציבור. כאן יש כמה תיקונים שאני מקבל אותם ואני לא רואה בעיה. יש להגדיר בחוק מהי מתנה סבירה.

התקנות החדשות אושרו לאחרונה בוועדת
החוקה.

אם כן, אני מציע שנכתוב כאן שיש להגדיר
בתקנות ולא בחוק, כי אחרת למי קוראת הכנסת לתקן חוק? אם החוק תוקן, צריך לומר שהוא תוקן.

הבעיה כאן הייתה ששר המשפטים לא הגיש וזה
היה תקוע שנים רבות.

בכל מקרה, הנושא שנוי במחלוקת. יש טענות
קשות מאוד נגד הנושא ויש הטוענים שלא צריך בכלל להסכים למתנות, גם קטנות. מרגע שמחליטים על מתנה קטנה, זה הופך להיות ויכוח על המחיר ולא על העיקרון. זה נושא רע מאוד. הנושא כנושא הוא רע מאוד.

אין כל אפשרות לאסור על קבלת מתנות בכלל.

אם זו מתנה למדינה, היא נרשמת ואין בעיה. אם
זו מתנה אישית, וכאן מדובר על מתנות אישיות, זה משהו אחר.

יכול להיות שמקבלים משהו קטן שמניחים אותו
על השולחן.

יש לי הרצאה מוכנה למה לא.

ניתן בוועדה תיאור שלם גם ממשרד המשפטים על
מתנה קטנת ערך.

האמריקאים שחוקקו בחוק המתנות שלהם
מגבלה של כסף, בוכים על זה היום ולא יודעים איך לצאת מזה.

סעיף 2,שורה אחרונה:"על משרד המשפטים ליזום
חקיקה שתגדיר מהי מתנה קטנת ערך או שיאמץ נושא אחר בעניין המתנות".

נושא, זה רע מאוד.

אנחנו לא נחליט במקום הכנסת. אנחנו לא
מחוקקים בוועדה.

זה לא נושא שהוחלט בו. יש השפעה רבה למה
שייאמר בוועדה הזאת על מה שיקרה אחר כך.

אתה רוצה להשאיר את זה עמום?

לא, לא עמום. אם אני הייתי צריך לנסח, על עובד
ציבור נאסר לקבל מתנות נקודה, אם זוהי מתנה ברמה האישית. אם זו מתנה שניתנת לו בגין תפקידו, יש נוהל. הוא מביא את זה לאחראי על הנושא, רושמים את המתנה, זה הופך להיות חלק מהאינוונטר, אבל מתנות אישיות – אין, נגמר, לא צריך.

לפעמים נותנים מתנה מאפרה.

מאפרה זה לא עניין של הערך או הכסף. על
המאפרה תמיד כתוב משהו וכאשר ייכנס אליך אחר כך מי שמתנגד לנותן המאפרה הקודם, משהו יעלה בראשו והוא ישאל מדוע קיבלת את המאפרה, מדוע שמת אותה על השולחן. אותו דבר לגבי עט.

הביקורת נעשתה על סמך המצב הקיים בחוק.
החוק מדבר על מתנה קטנת ערך.

לא לאדם.

לאדם.

לא. לנושא משרה. מדובר פה על נושא משרה, ואם
זה ניתן לו למשרד שלו, הוא רק האדם שלוקח את זה, בשביל המשרד אין בעיה כי זה נרשם.

הביטוי הזה מתנה קטנת ערך וסבירה, לדעתי –
ואת זה כתבנו בדוח – המושג הזה לא ברור. אתה מדבר על אדם, מישהו מדבר על משרד, מישהו אומר מתנה זה חמישים שקלים והשני אומר אחרת. אם אנחנו רואים את החוק היום לנגד עינינו, הוא מחייב תיקון.

זה מקובל. מוסכם.

הוועדה יכולה לומר שכל נושא המתנות ראוי
שיישקל מחדש.

גם זה בסדר.

שייבדק מהיבטים נוספים, אבל ההערה הזו היא
נכונה כל עוד החוק קיים.

מי שצידד בזה, להזכירכם, נציב שירות המדינה
שהגיע לישיבה והוא העלה את הנושא ואמר שיש בעיה וכי הם שוקלים להגדיר מחדש ונערכים על זה דיונים.

אני רוצה להציע הצעה. "על משרד המשפטים
ונציב שירות המדינה לשקול מחדש את נושא מתנה קטנת ערך ואת היעדר הגדרתה וליזום תיקונים בהתאם".

זה ניסוח טוב מאוד.

לאחרונה תוקן חוק המתנות והתירו לשר
המשפטים להתקין תקנות בנושא הזה ואכן הותקנו תקנות. התקנות האלה מסדירות הקמתן של ועדות משרדיות בתוך המשרדים שהן בעצם יבדקו את הנושאים האלה. השאלה אם יש מקום להתייחס לזה.

מבקר המדינה עוד לא בדק את זה ולכן אני לא
יכול להתייחס.

המצב המשפטי השתנה וצריך להתייחס לזה.

אני לא יכול להתייחס לדבר שהיה אחרי הדוח,
לדבר שלא דנו בו בכלל.

התקנות האלה נעשו לאחר הדיונים בישיבה.

נכון. לכן אי אפשר להתעלם מהן.

זאת אומרת, ניתן לצלם את המצב.

אני מציע את הנוסח הבא: "אני מציע שבעקבות
התיקון האחרון לחוק התקנות והתקנות שהותקנו על-פיו, על נציב שירות המדינה ומשרד המשפטים לבדוק אם די בתיקון זה, או האם יש צורך בתיקונים נוספים".

זה בסדר. על-מנת להסיר את אי-הבהירויות.

אני מוכרח להודות שאני לא מכיר את התקנות.
האם בתקנות האלה הוגדרה מתנה קטנה?

לא. בתקנות לא הוגדרה, אבל הוקמו ועדות
משרדיות בתוך המשרדים.

אם כן, שאלת ההגדרה נשארת. עד היום לא
הוגדרה מתנה.

"בעקבות התיקון האחרון לחוק המתנות
והתקנות שהותקנו על-פיו, נציב שירות המדינה ומשרד המשפטים יבדקו פעם נוספת אם די בתיקונים אלה כדי לפתור את הבעיה שהעלה מבקר המדינה". תנסחו את זה אחר-כך.

הובלת דלק במפרץ אילת. כאן לא הצלחתי להגיע לשיחה עם השר לאיכות הסביבה שלא היה נגיש, בניגוד לראש-הממשלה. כאן יש לנו החלטות מאוד מאוד חד-משמעיות.

עוזי, סעיף 3 כאן הוא מאוד מאוד חשוב. לפי העדויות שהושמעו כאן, כל העניין הזה של המיליון טון האלה, מדובר רק במיליון טון, פשוט לא שווה בנזק המלך. ניסינו לבוא בדברים עם השר לאיכות הסביבה כדי שהוא ייזום את זה, אבל אי אפשר היה להגיע אליו.

כאן אין הערות. אנחנו מאשרים.

משרד הבריאות, טיפול בנפגעי טראומה בבתי-החולים. גם כאן יש כמה הערות שעוזי הוסיף. גם את זה אנחנו מאשרים.

כאן זה מוצג כאילו אלו הן החלטות הכנסת.

לא. הוועדה מחליטה וקוראת לכנסת.

הוועדה מניחה את המלצותיה בפני הכנסת.

כן, אבל בהחלטות אתם כאילו שמים את זה בפי
הכנסת.

נכון.

בסעיף 2 ו3- נאמר שהוועדה קוראת.

נכון. את צודקת. תומר, צריך לתקן את זה.
למחוק את הוועדה קוראת ולומר שיש להכשיר עתודה של רופאים.

או על משרד הבריאות להכשיר.

נכון. תתקן את זה.

זה אחר-כך לכל האורך בהמשך.

נכון. שמתי לב לכך.

דרך אגב, לגבי ההחלטות – זו פעם ראשונה שאני
עושה את זה – למדתי מקודמיי ולקחתי סיכומים והצעות של שנים קודמות וכך זה מופיע.

הכל צריך להיות שהוועדה קוראת.

הוועדה מחליטה והכנסת מאשרת.

תנסחו את זה.

צריכה להיות אחידות.

תמיד הכנסת מחליטה. זו המלצה לכנסת.

אלה סיכומים והחלטות של הוועדה לענייני
ביקורת המדינה שאותם מניחים במליאה. זאת אומרת, הוועדה החליטה והמליאה מאשרת.

לפני כן אלה היו תמיד הצעות להחלטת מליאה.

אני לא רואה פסול בניסוח סעיף 3 בו נאמר
ש"הוועדה קוראת לשר האוצר וכולי".

זה משקף את הדיונים בוועדה.

זה צריך להיות אחיד.

כרגע מדובר על החלטת הוועדה.

אני חושבת שהסעיף על סדר יומה של הכנסת הוא
אישור הצעותיה וסיכומיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

בסדר. זה צריך להיות אחיד.

אני חושב שאולי יש מקום לחלק לשלושה חלקים.
יש את החלק הראשון שהוא הממצאים, החלק השני הוא החלטות הוועדה, והחלק השלישי הוא המלצה להחלטות הכנסת כי הכנסת עוד לא החליטה על זה. הוועדה יכולה לפנות לכנסת ולהציע הצעות. ההחלטות הן לא החלטות של הכנסת אלא אלה הן החלטות של הוועדה.

כאשר יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה עולה
על דוכן הכנסת, הוא מבקש מהכנסת לאמץ את החלטות הוועדה ולהפוך אותן להחלטות כנסת.

אני מציע לכתוב הצעת החלטה למליאת הכנסת.

לא. ההחלטה היא של הכנסת והכנסת מאשרת
את החלטות הוועדה. לא בכל פרק ופרק אתה עושה את זה. מה שקורה הוא שיש החלטה כללית של הכנסת שמאשרת את החלטות הוועדה.

אני זוכר במפורש שהכנסת קיבלה.

נבדוק את זה.

יש פה בלבול בין החלטות הכנסת לבין החלטות
הוועדה.

אני זוכר שבאחד מתפקידי התמרמרתי על זה
שהכנסת קיבלה החלטה בלי לבדוק את זה. אני מבקש הומוגניות.

אני עשיתי את זה לפי דוחות קודמים ואמרתי
בגלוי שלמדתי מקודמיי וכך זה הופיע. אין לי בעיה לתקן את זה.

זה צריך להיות אחיד.

כקורא שלא מכיר את המטריה הזאת בכלל, כמי
שלא עסק בה, כשאני קראתי את הדברים האלה הבנתי שאלה החלטות הוועדה.

שהכנסת מאמצת.

בסדר גמור.

מועצות דתיות. כאן יש הערה מאוד נכונה של
עוזי, שסעיף 5 בהחלטות צריך לעבור לסעיף 5 בסיכומי הוועדה.

זו לא המלצה שלי. אני מתנצל.

משרד החינוך, מסעות בני נוער לפולין וצ'כיה.
אין הערות. כאן מחליטה הכנסת אבל הכנסת לא מחליטה על כך שהוועדה קוראת. בסעיף 2 הכנסת מחליטה שעל משרד החינוך לנהוג בשקיפות, אבל לא סביר שבסעיף 1, 3 ו4-, הכנסת מחליטה שהוועדה קוראת.

אימוץ בין ארצי. יש הערה אחת של מבקר המדינה. כאן זה ברור כי כאן הכנסת מחליטה מה המשרדים צריכים לעשות.

קביעת תעריפי ארנונה.

הנושא הזה בעייתי מאוד.

יש כבר החלטת ממשלה שאימצה את החלטת
ועדת סוארי.

זה היה כמעט לפני עשרים שנה והסיבה שזה לא
בוצע, זה לא מקרי כי המעבר לשיטה פרוגרסיבית מחייב כל כך הרבה הוצאות שלא ניתן יהיה לארגן אותן. מדובר בסדר גודל של כ5,000- איש רק למערכי הגבייה וההתארגנות.

כאן מדובר על כך שמשרד הפנים יבחן. צודק
המבקר, יש החלטת ממשלה על זה.

יש החלטת ממשלה שעד היום לא בוצעה.

לא במקרה היא לא בוצעה. ישנה ועדה אחרת,
ועדת גדיש, שמשנה קצת את המסקנות של ועדת סוארי. יש מסקנות וזה עכשיו בתהליך עבודה. ההיסטוריה נכונה, המבקר צודק, הייתה באמת החלטה לפני עשרים שנה.

לא קיבלנו עדיין את הדוח של הוועדה.

כי המשרד עוד לא סיים את הדיונים והשר עוד לא
קיבל החלטות.

אתם מכירים את הנושא של ועדת גדיש?

כן. הם הציעו שיפורים בשיטה.

מדובר פה ברמת המשפחה על-פי מבחן הכנסה
ולכן יש חשיבות למילה פרוגרסיבי.

המילה הזו היא בעייתית. אם אפשר לוותר עליה,
זה פותר.

ועדת גדיש גם לא דיברה על כך שיהיה מבחן
הכנסה משפחתי. הכוונה היא לתעריף הכללי בישוב לפי אזורים. אם נחליף את המילה, אולי תיפתר הבעיה.

גם הניסוח הוא מאוד בעייתי. הרשות לא משלמת
ארנונה אלא היא גובה ארנונה.

אני רוצה להציע הצעה. הדוח של גדיש בכל-זאת
מאוד רלוונטי ואני חושב שהוא גם בא בעקבות הביקורת. אנחנו נקיים דיון נוסף.

העירו לנו אנשי משרד הפנים שמבקר המדינה
מעולם לא קבע עמדה לגבי עצם הסוגייה של שיטת המסים.

הוא קבע בסעיף 2.

לא, לגבי פרוגרסיבי. אמרו לנו אבל לא בדקנו כי
קיבלנו את זה ממש לפני יום-יומיים לפי בקשתנו, וחבל.

נקיים דיון נוסף. מתי יהיה מוכן דוח גדיש?

הוא ישנו, אבל משרד הפנים עדיין לא סיים את
העבודה עליו.

אנחנו נמתין עד שמשרד הפנים יסיים את
עבודתו.

אני חושב שהדיון בנושא טרם הסתיים.

לא נקבל החלטה.

לא יהיה סעיף החלטות בכלל?

יהיה כתוב שהדיון טרם הסתיים.

זה נכון.

נאמר בסוף שהוועדה טרם סיימה את הדיון
בנושא. את סעיף 1 ו2- אני מוחקת.

סעיף 3 ו4- הם בסדר גמור.

אני מבקש ירדנה לעקוב אחרי עניין דוח גדיש
שהוא דוח חשוב ובא בעקבות הביקורת.
ועדות מחוזיות.

יש לי הערה לניסוח בסיכומים. בסעיף 5 בסיכומי
הוועדה, המשפט האחרון לא סגור.

נכון, משהו נשמט פה.

תומר, לגבי סעיף 5, אנחנו קבענו את זה? הייתה
החלטה כזאת? אני נזכר שהיו חילוקי דעות על זה.

מה זה בעייתיות בניגוד עניינים? ניגוד עניינים
על-פי הגדרה הוא בעייתי.

איסור העסקה באופן פרטי. אומרים שבלי
העסקה באופן פרטי אי אפשר לעבוד בכלל. אני זוכר שמשרד הפנים התנגד לזה. אני מציע לגבי סעיף 5 לבקש חוות דעת של שר הפנים בקשר לעניין של העסקת אנשים פרטיים. אני יודע שחבר הכנסת פורז עובד בכיוון הפוך ויש לו הצעת חוק או תקנות בנושא של עידוד העסקה.

יש יועץ בוועדה שעוסק באופן פרטי בתכנון
ובנייה. למעשה לוועדה הובאה תוכנית שהוא עצמו היה חלק ממנה.

לכן הניסוח כאן הוא ניסוח מאוד מתון שלא בא
לאחוז את נושא ניגוד העניינים.

זו בעיה כללית ומצאנו שניים-שלושה מקומות.
לדעתי ניגוד העניינים הוא כל כך בולט כאן, שלא צריך להתייחס אליו. בגלל שניים-שלושה מקרים, אפשר לקבל החלטה להוריד את זה.

להוריד את זה.

אם כן, לגבי סעיף 5, אני מציע שנשמיט את זה.
כשיש ניגוד עניינים, אני לא צריך להדגיש את זה. מחקנו את זה.

פיקוח על שירותי מוניות. כאן יש תיקונים של משרד מבקר המדינה.

תיקוני נוסח.

אנחנו מאשרים את זה.

לגבי מוניות, הסעיף הראשון, אני לא כל כך מבין
מה זה לעשות לאכיפת. או שאוכפים או שלא.

זה עניין של ניסוח.

לאכוף. מה זה לעשות לאכיפה?

בסדר. אפשר לתקן.

אפשר לומר לעשות לאכיפה. זו עברית תקנית.

בטח שזו עברית תקנית, אבל מה רוצים להגיד
בזה?

זה תיקון של מבקר המדינה.

ממש כמו שזה אומר, לעשות לאכיפה. מכיוון
שאי-אפשר, כנראה שיש בעיה באכיפה אם אנחנו מציינים את זה, לעשות לאכיפה.

יש בעיות באכיפה?

כן. הם אמרו שיש בעיות קשות מאוד.

אז למה צריך לאכוף? אולי החוק לא בסדר? אולי
אי-אפשר לאכוף אותו?

החוק בסדר גמור.

הבעיה היא שמשרד התחבורה לא החליט שהוא
פונה לבעלי המוניות עצמם והוא לא יחפש אותם. המבקר אומר שהרבה יותר יעיל ללכת לבעלי המוניות.

אנחנו מאשרים את זה.
מינהל מקרקעי ישראל. גם כאן לא באנו על סיפוקנו במשא ומתן שניהלנו. איפה באים לידי ביטוי חילוקי הדעות שהיו כאן?

אם היו חילוקי דעות, השאלה אם לוועדה אין
עמדה משלה.

לוועדה הייתה עמדה.

אנחנו החלטנו לומר ש"הוועדה קוראת למינהל
מקרקעי ישראל לפשט את התהליך של המתיישב מיום רישומו ועד העלייה לקרקע" שפה היה הקטע של הסוכנות והאגודה המיישבת.

אנחנו סברנו שצריך לפתור את הבעיה ושאין לה
השפעת רוחב.

יש כאן את סעיף 4 לעניין התעריפים. הבעיה עם
שמונת המקרים שנדונו כאן היא שהייתה עליית מחירים של מינהל מקרקעי ישראל מהיום למחר.

אם הוועדה סבורה שיש לכנסת את ההחלטות,
אפשר לקרוא לממשלה או למינהל מקרקעי ישראל לפתור את הבעיה הספציפית הזאת.

סעיף 1 אומר את זה. אני מתנגד לנוסח האומר
"להביא לפתרון" אלא צריך לומר "לפתור את בעיית המתיישבים".

סעיף 2 הוא בעייתי לדעתי משום שמדובר פה על
תהליך שהוועדה כאילו מיולי 2001 לא עשתה דבר והיא באה בטענות על מה שהיה לפני שנה. מדוע לא פנו למנהל החדש של מינהל מקרקעי ישראל וביקשו ממנו?

הערה נכונה. המנהל החדש לא יודע את זה
אפילו.

אפשר היה לפנות. אני בטוח שהיה נותן.

גם המנהל הקודם רצה מאוד לעזור, אבל היה כאן
וטו של משרד המשפטים.

צריך לפחות לנסות. מדובר על דבר שלא נעשה
לפני שנה.

בתקופה של בן-אליהו, הוא מאוד מאוד רצה
כמנהל מינהל מקרקעי ישראל.

יש מראית עין. אני חושב שהכנסת צריכה לבוא
עם החלטה.

בעצם זה לכתוב פנייה ליועץ המשפטי לממשלה,
אבל את זה לא רצינו לעשות.

עברה שנה מיולי 2001 והשנה הזו לא עשו כלום.
צריך לקבוע מי אשם אבל לא לבוא בחומרה אל מי שנמצא חצי שנה בתפקיד.

זה לדעתי גם יגיע לבג"ץ. זה צריך להיות בהקדם
ואסור לסחוב את זה. אפשר לקיים ישיבה קצרה עם המנהל החדש, עם מר אפרתי, ואפשר להעביר לו את החומר קודם כדי שיקרא את דוח מבקר המדינה ולספר לו מה קרה כאן.

מה שקרה כאן הוא מחוץ לדוח מבקר המדינה.

מקרים שנשקו לדוח.

הדוח מתייחס למצוקה ואני ניסיתי לפתור את
המצוקה של המתיישבים האלה.

הדוח דיבר על דמי המועצה, הדוח דיבר על עליית
מחירים.

הדוח דיבר על היעדר הוראות מעבר.

"הוועדה החליטה כי התהליך הקובע לקביעת
התעריפים יהיה מועד התחלת ההליכים הפורמליים של המתיישב".

על זה דיברו בוועדה.

זה מה שהציע בן-אליהו ממינהל מקרקעי ישראל.

השאלה אם החלטת הוועדה היא זו שיכולה
לשנות שיטת עבודה ושיטת התחשבנות.

הוא הציע את זה. זו לא הייתה יוזמה שלנו.

גם אם הוא הציע, עדיין יכול להיות שבמקרים
מסוימים רוצים לנצל אמירה של הוועדה כדי לעזור באיזשהו תהליך מינהלי מסוים, אבל אני לא חושב שזה מסמכותה של הוועדה להחליט.

אתה צודק. אנחנו נקיים עוד ישיבה עם המנהל
החדש של מינהל מקרקעי ישראל. אני מבקש להעביר לו גם את הדוח וגם את הטיוטה. צריך לתת לו צ'אנס ולהגיב על זה. בן-אליהו הציע לנו את זה, אבל אולי הוא לא רוצה בזה.

זאת ממש התערבות בשיקול הדעת לגבי קביעת
המועד הקובע.

שר האוצר אישר את זה.

ההסכמה של שר האוצר לא הייתה חד-משמעית.

בדיון הזה צריכים להיות גם נציגי משרד האוצר.

ומשרד המשפטים.

אם כן, כל הפרק הזה כרגע לא סגור.

כל הפרק הזה לא מאושר. כל השאר מאושר.

בקשה לסדר. היות שהממשלה הטילה על האגף
שלנו לעשות מעקב לאחר מכן, לאחר קבלת ההחלטות על היישום שלהן, אנחנו מאוד היינו שמחים אם היינו במועד מסירת הטיוטות של ההחלטות למשרד מבקר המדינה, שבאותו מועד הטיוטות היו מועברות גם אלינו. זה היה מאפשר לנו לעשות עבודת מטה מסודרת.

אני מקבל את ההערה.

קיבלנו את הטיוטה לפני יום-יומיים וכמעט לא
הספקנו לדון בה.

בסדר.

העברנו החלטה בממשלה שהחלטות כנסת כמוהן
כהחלטות ממשלה בעניין הזה.

אני מודה לכם.





הישיבה ננעלה בשעה 10:45