פרוטוקולים/ביקורת/5168



5
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
27.05.02

פרוטוקולים/ביקורת/5168
ירושלים, כ"ג בסיון, תשס"ב
3 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מספר 185
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום ב, ט"ז סיון התשס"ב, 27.5.02, בשעה 10:10

נציגים כלכליים ונציגי המשטרה בחו"ל - עמ' 335 בדו"ח 52א' של מבקר המדינה

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר

אריה דודזון - משנה למנכ"ל, משרד מבקר המדינה
משה שקד - ממונה בכיר על אגף, משרד מבקר המדינה
מירה גבל - סגן ממונה בכירה על אגף, משרד מבקר המדינה
ויקטוריה כהן - מנהלת ביקורת ראשית, משרד מבקר המדינה
אמיר חייק - מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר
רונית קן - מנהלת מינהל סחר חוץ, משרד התעשייה והמסחר
רחל רועי - סגן מנהל מינהל סחר חוץ, משרד התעשייה והמסחר
נירה לביא - ממונה על ביקורת פנימית, משרד התעשייה והמסחר
נסים בן שטרית - סמנכ"ל למינהל, משרד החוץ
מיכה שדר - סגן הממונה על השכר, משרד האוצר
ארנון איתן - סגן החשב הכללי, משרד האוצר
מאיר אדמון - יחידה לקשרים בינלאומיים, משרד האוצר
אמיר רפאלי - יחידת הביקורת
שמואל הולנדר - נציב שירות המדינה

ירדנה מלר-הורוביץ

מילת - הקלטות ותמלול
















נציגים כלכליים ונציגי המשטרה בחו"ל
עמ' 335 בדו"ח 52א' של מבקר המדינה

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שלנו הוא נציגים כלכליים בחו"ל, דוח 52א' של מבקר המדינה. בעצם זו ישיבת מעקב - אנחנו ביקשנו שיקרה משהו, שתהיה איזה יוזמה. הובטח לנו שתהיה גם החלטה של ועדת מנכ"לים וגם הפנינו בקשה לנציבות שירות המדינה, שנדמה לי שהתקיימה כבר. ספרו לנו מה קורה - הרי היו לנו בקשות בישיבה הקודמת, וגם דיווחים.

שמי רונית קן, אני מנהלת מינהל סחר חוץ במשרד התעשייה והמסחר.

גברת רונית קן מנהלת מינהל סחר חוץ, חדשה בתפקידה, 4-5 חודשים, מתוכם 3 חודשים הייתה בחופשת לידה.

אני אתחיל בנושא הראשון שעמד לסדר היום בישיבה הקודמת, וזה הנושא של איטליה - רומא ומילנו. לנו יש נציג מזה שנים שיושב במילנו - ישב בעבר בקונסוליה הכללית שישבה במילנו, ועם סגירתה, ומסיבות מקצועיות - מפני שצפון איטליה היא בעצם הלב התעשייתי של איטליה - קיבלנו החלטה בזמנו להשאיר את הנציג שלנו במילנו, שכרנו משרד - במקרה הוא נשאר לשבת באותם משרדים, אבל שיפצנו אותם, יחד עם נציג המכס, ואני חושבת שזה ב8- השנים האחרונות שיש נציג מסחרי של משרד התעשייה והמסחר שיושב במילנו, במשרד עצמאי. משרד החוץ מינה נציג כלכלי גם ברומא.

הייתה החלטה לסגור את זה.

נכון, הייתה החלטה בין המנכ"לים, כשלהחלטה היו כמה נקודות זמן, ונקודות הזמן היו כשיצא שגריר חדש, אחרי תקופת לימוד של 3 חודשים, הוא ייתן לשני המנכ"לים את המלצתו לגבי הנושא של נספח מסחרי ואנשים ברומא.

משרד החוץ החליט מסיבותיו, כמעט בהתרעה של יום - קיבל חוות דעת קצרה של השגריר שאמרה שיש צורך בדיפלומט מקצועי ברומא, ועל כן קיבל החלטה לפרסם את התפקיד וגם מינה לו אדם.

בעצם היום אנחנו במצב שיש כפילות בין רומא ומילנו. זאת אומרת, מילנו מטפל בנושאים מסחריים - בגדול אנחנו חושבים שזה מצב לא בריא - זה מצב לא בריא מבנית וזה מצב לא בריא תקציבית. זה לא בריא תקציבית מפני שזה מיותר. אנחנו חושבים שמדינה כמו איטליה יכול לרכז את הפעילות בה בן אדם אחד. אנחנו לא רואים שיש הבדל אם נספחים ישראליים יכולים לשבת כדיפלומטים לכל דבר בשגרירויות ונציגויות בכל העולם, ההגדרה של דיפלומט מקצועי לא ברורה לנו, כי הם דיפלומטים לכל דבר ועניין, עם התמחות מקצועית בנושאי מסחר וכלכלה.

כפל התפקידים הוא מיותר וגם יוצר תמיד בסיס - בטח במקרה הזה - לאיזה שהם חיכוכים אישיים, שהם לגופו של אדם ולא לגופו של עניין, אבל הם כמעט מובנים לכפל: מי מדבר עם התעשייה, מי מדבר עם הגורמים הממשלתיים, מתי מדברים עם התעשייה ומתי מדברים עם הגורמים הממשלתיים.

לנו הייתה איזה שהיא תכנית כללית, במסגרת הסיכום שהיה בין המנכ"לים, והיא לסיים את עבודת המשרד במילנו, להוציא עם סיום התפקיד של האיש במילנו, להוציא את התפקיד למכרז, כמקובל במשרד התעשייה והמסחר, ולמנות מעתה נציג של משרד התעשייה והמסחר ברומא - שישב ברומא, תחת השגרירות, ויכסה את כל איטליה. קיבלנו את חוות דעת משרד החוץ שיש עדיפות לכך שאיש ישב ברומא, וגם חשבנו שזאת תהיה רציונליזציה מבחינת מינוי התפקידים.

הייתה חליפת דברים בנושא בין המנכ"לים ואנחנו עדיין חושבים שהפתרון שהצענו הוא הפתרון הנכון, זה הדבר שהתחייבנו לו.

מכיוון שיש לי זיכרון היסטורי, אני חושב שמשרד התעשייה והמסחר לא היה מעלה את הנושא של איחוד שתי המשרות אילולא הייתה בעיה עם הנספח במילנו. זה מתחיל ונגמר באיוש מקצועי, זה מתחיל ונגמר ביחסי אנוש וזה מתחיל ונגמר ברצון לפנות את האיש מהמקום. אילולא האיש הזה היה בעייתי - ואפילו אם משרד התעשייה והמסחר לא יודו - אני חושב שמילנו היום הייתה נשארת על כנה.

מה הבעיה? הבעיה היא איוש התפקיד. בסיכום שהיה בין שני המנכ"לים, סוכם ששגריר ישראל המיועד לרומא ימליץ את המלצותיו.

מי השגריר?

מר אהוד גול - ימליץ את המלצותיו ועל פי ההמלצות שלו אנחנו נפעל. השגריר ברומא המליץ להשאיר את התפקיד ברומא על כנו ולהשאיר את מילנו על כנה - זו הייתה ההמלצה. את מי מינינו? מינינו בחור בוגר תואר שני במינהל עסקים, בוגר קורס נספחים כלכליים של משרד התעשייה והמסחר - כלומר, זה לא מינוי לא מקצועי. הבעיה היא איזה משרד ממנה. ואנחנו הרי עובדים בשביל אותה מדינה.

בזה אני לא בטוח.

אני מקווה שאנחנו עובדים בשביל אותה מדינה. אז מינינו את האיש הכי טוב שיש לנו מתחת ליד, כולל זה שהוא בוגר קורס נספחים כלכליים של משרד התעשייה והמסחר, אז גם על זה יוצא הקצף.

אבל למה צריך שניים באיטליה?

לא צריך - אני אומר, כל מה שצריך לעשות זה לסגור - ומזמן - את מילנו, לקחת את המשרה הזאת ולהציב אותה - אנחנו לא מבטלים את המשרה הזאת - להציב אותה במדינה אחרת שזקוקה לנספח כלכלי, או לנספח מסחרי, או כל דבר אחר, ושזה יהיה איש משרד התעשייה והמסחר - זה כל מה שאנחנו אומרים.

כנראה שאחרי השריפה בפריס כמה דברים נשמטו מזכרונך, אז תן לי לחדד יותר בבקשה. ראשית היה סיכום בין המנכ"לים - ד"ר אלון ליאל שהיה מנכ"ל משרד החוץ, וד"ר ראובן חורש שהיה מנכ"ל משרד התעשייה - שניהם דוקטורים, הגיעו לסיכום יפה, והסיכום ביניהם היה על סגירת המשרד של משרד החוץ ברומא, העברת נציג משרד התעשייה והמסחר ממילנו לרומא, ופעילות של נציג כלכלי אחד באיטליה, איש משרד התעשייה והמסחר. אמת או לא?

עד כאן זה נכון.

הוא אומר שזה איש משרד התעשייה והמסחר, שמונה על ידי משרד החוץ.

רק רגע, זה מה שהיה הסיכום בין המנכ"לים הקודמים. משרד החוץ לא עמד בסיכום הזה, ואיך זה בא לידי ביטוי? הוא פרסם מכרז למשרה חדשה ברומא. פניתי למנכ"ל משרד החוץ, ואז הייתה ישיבה נוספת, והסיבה שהעליתם הייתה שוועד העובדים של משרד החוץ מתנגד ולכן אנחנו לא מסוגלים לעמוד בסיכום, למרות שהיה סיכום, ואז הוחלט שהשגריר יצא לרומא ויראו מה קורה.

הייתה כוונה לפרסם מכרז - תכף אני אגיד לך למה אני אומר הייתה כוונה. מר אהוד גול יצא כשגריר לרומא. לא מלאו 3 חודשים לשהות של מר אהוד גול שם, מר אהוד גול לא הוציא המלצה בכתב ולא קרה שום דבר. איש לא קרא לנו, לא עדכן אותנו ולא שום דבר, ומשרד החוץ פרסם מכרז לתפקיד ברומא, בהתעלמות שניה מהסיכום בין המשרדים.

הוא אומר שמר אהוד גול כן אמר.

לא, מר אהוד גול לא אמר מילה. אולי אמר לכם - הסיכום היה שהוא יוציא המלצה בכתב מה קורה.

האם הוא הוציא משהו בכתב?

כן.

מתי?

הוא הוציא אלינו.

בסדר, היה סיכום בין המשרדים - הוא מוציא אליהם.

אז אולי תשלח לו העתק של זה לפחות.

כתוב שם: דיפלומט מקצועי, לא כתוב שם שום רציו נוסף.

הנה, היא כבר אומרת לך שיש בכתב.

דיפלומט מקצועי - שתי מילים שגברת רונית קן אמרה.

סליחה, עוד רגע. תראו, כל ההתלקחות באיטליה קרתה בגלל בעיה ביחסים - יחסי אנוש - בין נציג משרד התעשייה והמסחר לנציגי משרד החוץ באיטליה. אמרתי לכם, אני לא אעמוד פה בוועדה ואגן על האיש שלי, כמו שאני מניח שאתה לא תעמוד פה ותגן על אנשים שלך, כי זה לא העניין.

הם התחלפו בינתיים.

לא, רק אחד התחלף. מי התחלף? יתחלף עוד מעט, בקיץ. עוד לא התחלף. התחלף רק שגריר בינתיים.
השאלה אם מקצועית יש מקום לשני נספחים באיטליה - לדעתי יש מקום לשני נספחים באיטליה, אבל במצוקת התקציב שיש לנו היום, מן הראוי שבאיטליה יהיה אחד ונפתח במקום אחר. במצב שבו הכל טוב ואין בעיות תקציב, איטליה מדינה שמצריכה ומצדיקה ריכוז מאמץ כלכלי בתחום הזה.

מה היקף המסחר עם איטליה כעת?

1.8 מיליארד דולר בערך.

זה עלה מאד.

הרבה יבוא של מכונות ורכבים ודברים כאלה מאיטליה בעיקר.

כמה יצוא ישראלי לאיטליה?

אני צריכה לבדוק, אני לא זוכרת. הפרש של בערך 40%.

גם כן עלה מאד. שמתי לב, ראיתי בנתונים שזה עלה בשנים האחרונות.

בייחוד בתחומי הי-טק.

מכיוון שאין הצדקה לשים שני נציגים באיטליה, מבחינה תקציבית, צריך שיהיה נציג אחד, ואנחנו טוענים שמשרד החוץ צריך לקיים את ההבטחה שלו, זה הכל. הנציג שלנו מסיים שם בעוד שנה, נציג משרד החוץ מסיים השנה. זאת אומרת, אני אומר כאן לוועדה, והיה ומשרד החוץ יעמוד על דעתו להשאיר את נציגו ברומא, משרד התעשייה והמסחר - כמה שזה יישמע לכם מוזר - לא יוציא מכרז במילנו בשנה הבאה, אלא יוציא מכרז למקום אחר, וימשוך את נציגו מאיטליה. אנחנו לא נעמוד על הרגליים האחוריות. אנחנו לא יכולים עכשיו להחזיר את הנציג שלנו, כי יש עוד שנה, אבל אני מוחה על צורת העבודה של משרד החוץ בעניין הזה, על צורת ההפרה של הסכמים בין המשרדים בעניין הזה, אבל יחד עם זאת, אני חושב שבמקרה הזה אנחנו ניקח צעד אחד אחורה, ובשנה הבאה לא נפרסם מכרז למילנו. אנחנו נעביר את הנציג שלנו למדינה אחרת שבה אין לנו נציג, או למקום שאנחנו חושבים שהוא יכול לשרת אותנו טוב יותר, במקום להתעקש על שני נציגים, בשביל להראות שהמשרד שלנו יותר חזק או לא יותר חזק.

אתה רוצה לומר משהו?

תהייה אחת יש לנו - האם לגבי משרד התעשייה והמסחר, הריגול והיקף היחסים הכלכליים עם איטליה מצדיקים שני נציגים? דומני שיש באירופה מדינות שהסחר איתם

לא, הוא אמר את זה.

אם היה תקציב לא מוגבל - תראה, בארצות הברית יש לנו 4 נציגים. אנחנו שואלים את עצמנו איפה עדיף נציג, ביוסטון או ברומניה? ביוסטון או בפולין? זה לא כל כך CLEAR CUT, אלה דברים שמאד משתלבים אחד בשני גם בהחלטות שלנו, גם החלטות שקשורות למשרד החוץ.

דרך אגב, אני חוזר מישיבה של צוות חשיבה של משרד החוץ בנושא איך ייראה המשרד ואיך ייראה משרד התעשייה בשנת 2010, ורוב הדיון התמקד שם בצורך לאחד פונקציות בין המשרדים, אבל לא תחת משרד זה או תחת משרד אחר, אלא יכול להיות שיהיה מצב שבתוך 4-5 שנים יהיה צורך להקים משרד לסחר חוץ.

הצענו את זה, הצענו רשות לסחר חוץ.

אז היום הקליט אותי משרד החוץ אומר את זה.

אני גם הוספתי בישיבה הקודמת שמניסיוני איגום משאבים עוזר.

תראה, בסופו של דבר יש בעיה אישית באיטליה, זה נכון. בסופו של דבר ברוב הנציגויות, רובן המכריע, יש עבודה יוצאת מן הכלל, משותפת של נספח ושגריר ואין שום בעיה בנושא הזה. גברת רונית קן חזרה עכשיו משליחות בלונדון - הייתה לך בעיה עם השגריר? עם מי מהם? גברת רחל רועי, בספרד הייתה לך בעיה עם השגריר?

אני חושבת שאנחנו יכולים להגיד שב99%- מהמקרים אין בעיה.

הוא אמר, חוץ מאיטליה.

אני חושבת שהבעיות שיש לנו הן שוליות ביותר, הן פרסונליות לחלוטין, ואני חושבת שבמקרה הספציפי הזה, מעבר לבעיות הפרסונליות, יש כאן באמת בעיה מובנה של כפל, וכפל יוצר בעיות, כי יש אנשים אמביציוזיים, שרוצים לעשות עבודה.

ברור שכפל תפקידים יוצר בעיה. התפקיד שלך עזר ליצוא הישראלי לבריטניה? כמובן, איזה שאלה.

אני אגיד לך מה, היא כל כך הפריעה שנאלצנו להחזיר אותה לארץ ולתת לה קידום.

אני שואל באמת, בימינו, כשיש כל כך הרבה אמצעי תקשורת, מה צריך?

שאלה פילוסופית. אחד הדברים - ומר אמיר חייק ציין את זה בישיבה שהייתה במשרד החוץ, הוא אמר אינטרנט ותקשורת ומקורות מידע זה דבר מדהים היום, ושום דבר לא מחליף את הקשר האישי. אני חושב שזה נכון על שגרירויות בכלל, או על תפקידי הדיפלומט בכלל ועל תפקיד הנספח המסחרי בפרט. נספח בונה רשת קשרים שאותה הוא מעמיד לרשות התעשייה. זאת רשת קשרים אישית מאד עניפה, מאד מעמיקה, שהוא רותם אותה למטרות ספציפיות. הוא מזהה פוטנציאל, הוא מנתח אותו, הוא לא משאיר באופן בלעדי את הכל לאקראיות הפעילות של החברה הבודדת. הוא בונה תשתית ממלכתית, ואת התשתית הזאת הוא מעמיד לרשות התעשייה, בכל מיני רמות.

לתשתית הקשרים האישית - כמו שלשגריר יש את הקשרים האישיים שלו, ליועץ מדיני יש את הקשרים האישיים שלו, גם לנספח המסחרי יש את הקשרים האישיים שלו - ברמה הממשלתית, ברמת הארגונים הכלכליים וברמת התעשייה. ואת היכולת הזאת להביא את הנושאים של כלכלת ישראל והפוטנציאל שבתעשייה הישראלית לידיעת הגורמים הרלוונטיים בקשר אישי, אין תחליף לשום דבר אחד.

אני חושבת שבעשור האחרון ראינו מעורבות של חברות רב-לאומיות, כניסה של קרנות הון-סיכון ומשקיעים זרים, פתיחת מפעלים, רכישת ידע, וסחר רב מדינתי מישראל, שאני חושבת שהתשתית ארוכת השנים שהנחנו ושאנחנו ממשיכים להניח, היא זאת שמשרתת לאורך זמן את התעשייה. זה לא אומר שהחברות כולן נזקקות לשירותי הנספח, או לשירותי השגרירות, אבל העבודה המשולבת הזאת שבין פעילות משרד החוץ ובין פעילות משרד התעשייה והמסחר, יוצרת תשתית לאורך זמן.

מה היצוא הישראלי לבריטניה היום?

2 מיליארד לירות שטרלינג, 3.2 מיליארד דולר.

הודו יהיה בקרוב ככה.

הודו, סין.

סין לא. סין נמוך מאד.

יהיה תוך 10 שנים.

הודו תהיה 3 מיליארד.

אפשר לתת הרבה מאד דוגמאות איפה אנחנו חושבים שיש לנספח יתרון יחסי ומה הערך המוסף שהוא נותן מבחינת התעשייה והיצוא הישראלי - ואני אתן דוגמה - אחד הפרויקטים שעסקנו בהם יחד עם מכון היצוא, כששירתתי בלונדון, היה עבודה מול בריטיש טלקום, כשבריטיש טלקום ארגון שיודע להתעסק במידע, והוא ידע להגיד שהוא שמע שבישראל יש טכנולוגיה מעניינת. אבל עשינו אירוע בתוך בריטיש טלקום, פעם ראשונה שהחברה הזאת פתחה את שעריה ואירחה מדינה אחת, קבוצה של חברות - היו אז 18 חברות - ליום פגישות בתוך בריטיש טלקום, עם ההנהלה הבכירה ביותר בתחום פיתוח טכנולוגי בבריטיש טלקום. אחר כך בריטיש טלקום התחילה לקנות טכנולוגיה ישראלית - אם היא קנתה בדיוק את אותן חברות או לא, זה לא רלוונטי מבחינתנו, כי הנחנו תשתית של ידע בתוך ארגון.

אחר כך נציגי בריטיש טלקום באו לסיור שארגן אז יחד איתנו מכון היצוא, זרוע השקעות בהון-סיכון של בריטיש טלקום באה לראות באיזה קרנות הון-סיכון ישראליות היא יכולה להשקיע. אלה יחסים שאתה מניח אותם לאורך זמן. אולי הם היו מגיעים אחרי 5-6 שנים, אולי אחרי 5-6 שנים היו נכנסים למצוקה שבה אנחנו נמצאים היום, והיינו יורדים מהמפה. היום אנחנו נמצאים על המפה, למרות הקשיים המדיניים ולמרות הקשיים הביטחוניים במדינת ישראל.

אני חושבת שאם מישהו לא היה פותח את הדלת הזאת - והקולגות שלנו פותחים אותה בכל העולם במקומות כאלה ואחרים - זה לא היה קורה.

כמובן שבתקופה כזאת זה לא עוזר.

אז בתקופה כזאת אתה עושה התאמות אחרות. בתקופה כזאת אתה מתעסק הרבה מאד בהנחת תשתית בהסברה כלכלית, אתה הולך יד ביד עם הגורמים המדיניים להסביר, אתה הולך יד ביד עם הגורמים הכלכליים להסביר את החלק של הסברה כלכלית, שהיום צמודה להסברה מדינית - מה שפעם לא עשינו - אתה מוריד מהפרק את הנושא של השקעות זרות בישראל, כי הוא פחות רלוונטי, ואתה מטפל שוב בתשתית, מפני שאם יש בעיות במכסים האירופאיים בנושא של גביית פקדונות על יצוא מהשטחים, שפתאום נעשה גביית פקדונות מכלל התעשייה, אז אתה מטפל בזה בצורה תשתיתית.

זה ירד, נכון?

זה לא ירד. אנחנו החלטנו שעדיף לנו לשתוק קצת בעניין הזה מאשר לעורר עוד דובים שלא התעוררו עדיין. היה גם הנושא של המכסים - ייצור ישראלי מעבר לקו הירוק - היה גם דיון בין מספר שרים בנושא הזה - שר החוץ, שר האוצר, שרת התעשייה, שר החקלאות, ולא הייתה החלטה סופית איך לטפל בעניין הזה כרגע. אחד השרים אפילו הציע שגם נראה להם ולא נקנה מהם סחורה,

הם יעמדו בזה. מה סך הכל היצוא שלנו יהיה בשנת 2002? יצוא סחורות.

ב2001- היה בסביבות 20 מיליארד, 17 מיליארד.

ועוד 10 מיליארד יצוא סמוי.

זה לא סמוי, זה שירותים. אז הצפי הוא בסביבות 5% עלייה במקרה הטוב, וידענו שנים מאד מאד יפות. זה תלוי במספר גורמים שלא כל כך קשורים בנו בכלכלה העולמית, ומה שקורה בנסדק, שזה מאד מאד רלוונטי. הוא רלוונטי לא רק מבחינת הי-טק, הוא רלוונטי גם מבחינת הכנסה פנויה של משקי הבית במשקים אחרים, שמשפיעה על הרכישות שלהם בכל מיני דברים. זה יכול להיות גם לבוש וגם דברים אחרים.

הכל.

נכון, ולכן זה מאד מאד חשוב. בעיה אחרת שיש לנו היא בעיה בטחונית פה באזור. תדעו לכם שלא מגיעים לכאן קניינים ולא מגיעים לכאן נציגים של חברות כמעט. אתמול בערב פגשתי את הנשיא של חברת דבל קליק - חברת אינטרנט מאד גדולה ומוכרת, והוא אומר לי: נורא כף להיות פה, כאילו אני התייר היחיד. כולם נותנים לי כל כך הרבה תשומת לב. ישב איתנו מר יוסי ורדי והוא אמר לו: תשמע, המצב הגיע במלונות פה בארץ שהמלונות גונבים את המגבות מהתיירים ולא ההפך.

לסיכום בעניין איטליה - אנחנו רשמנו את ההודעה שלך, ולמרות זאת אני אשלח מכתב לשני השרים.

אני חושב שבנושא הזה אתה יכול לפתור את שרת התעשייה והמסחר מלקבל מכתב כזה, כי אנחנו פועלים לפי הסיכום בין המשרדים.

שני מכתבים שונים, לא זהים.

אם לא זהים, זה בסדר. יש פה גם, כמו שציינתי, את המכתב של מר רן כהן שהיה קטליזטור. מר רן כהן היה שר תעשייה באותה תקופה של הסיכום, לכן הוא מכיר אותו על בוריו.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לעניין הגדול, לעניין של הקמת הרשות לסחר חוץ - איפה זה עומד? זה עומד בכלל?

זה לא עומד. אנחנו היום, כמו שסיפרתי לוועדה - הוזמנתי לדבר בפני צוות חשיבה מאד רציני שהקים משרד החוץ, ואחד הנושאים שאני העליתי שם היום זה בראייה מה יהיה בשנת 2010 ולאן צריכים ללכת - אני מאמין קטן מאד במהפכות גדולות ומאמין גדול מאד במהפכות קטנות. אני חושב שהדרך לאיחוד הפונקציות האלה, היא דרך שצריכה לעבור צעד צעד וללכת על בטוח בעניין הזה. אחד הדברים שדיברנו עליהם היום למשל זה איחוד, כמה שאפשר, של הדרכות והכשרת נציגים, כשהם באים בתוך אותן מערכות. זה אחד הדברים שצריך ללכת לכיוון שלו. ואם לא איחוד טוטאלי, אז לפחות תכנית לימודים משולבת, או משותפת בחלק מהזמן, כי אותם אנשים בסוף מוצאים את עצמם משרתים בשגרירויות בעולם. אני חושב שגם מבחינה אישית זה מאד עוזר אם מישהו היה איתך באותו קורס.

לדעתי צריך להיות קורס משותף.

זה נושא אחד שאפשר לעשות. אחר כך גם בחשיבה על פרישת נספחויות בעולם - החשיבה צריכה להיות כלל מערכתית

ולפי אמות מידה אחידות.

אני לא יודע אם אמות מידה אחידות - משרד החוץ מסתכל על הדברים מנקודת מבט מדינית, משרד האוצר מסתכל מנקודת מבט תקציבית, אבל אני חשב שבעניין הזה, כשאנחנו חושבים איפה לשים נציג - ועשינו עבודה על זה בזמנו - אז אנחנו לוקחים גם היבטים מדיניים של אותה מדינה. זה יכול להיות לפעמים חשוב, אין מה לעשות. מבחינת נקודת מבט של משרד התעשייה והמסחר, זה יכול להיות מצב שאנחנו נותנים לזה משקל רק של 20%, משרד החוץ ייתן לזה משקל של 60%.

מר נסים בן שטרית, בוא נתחיל בקורס משותף של משרד החוץ ומשרד התעשייה והמסחר.

קורס הצוערים שלנו הוא בן 3 שנים. אם משרד התעשייה והמסחר רוצה לצרף אלינו ל3- שנים את הצוערים שלו.

לא, מדובר בקורס מיוחד.

מר נסים בן שטרית, אתה ציני עכשיו.

אני לא ציני - קורס הצוערים שלנו הוא בן 3 שנים. אני לא ציני, אני אומר את המציאות. אנחנו משתפים את הצוערים שלנו בקורס תמ"ס - אני לא יודע מה אורך הזמן המדויק שלו, הוא בערך 3 חודשים?

3 שנים גם. תנו לי להסביר ולתרגם ברשותכם - יש לימודים עיוניים. החברה יושבים ולומדים 3 חודשים.

אני יכול ללכת?

אלא אם כן אתה רוצה לדייק.

אני רק התחלתי את התשובה שלי - קורס הצוערים שלנו הוא בן 3 שנים. בינתיים זה חד כיווני - אנחנו שלחנו לתמ"ס את הצוערים שלנו ללימודים עיוניים מידי פעם, תמ"ס עדיין לא שלח אף צוער שלו אלינו, לקורס המרוכז של ה3-4 חודשים אלינו. עד עכשיו זו המציאות. מבחינתנו, לנו עבודה כלכלית זה חלק מהעבודה של הדיפלומט בכל מקום בעולם. 103 נציגויות בעולם, לא בכל מקום יש נציג תמ"ס, ולכן עובד משרד החוץ צריך לעשות גם את העבודה הכלכלית.

אנחנו, מבחינתנו, בתוך קורס הצוערים שלנו, יש גם קטע כלכלי. תמיד אני רוצה לצרף לקורס תמ"ס צוער או שניים, אין לנו בעיה עם זה, ואני מקווה שתמ"ס ירצה לצרף אלינו צוער אחד או שניים, גם עם זה אין לי בעיה. אני הצעתי את זה, דרך אגב, גם לצבא. אני הצעתי את זה לאמ"ן ואמרתי להם שאנחנו מוכנים לקנות קצינים צעירים, חינם אין כסף, לא יעלה להם כלום, להצטרף לקורס הצוערים שלנו, ובעתיד, אם יהיו נספחים צבאיים, אז תהיה להם זווית ראייה גם של משרד החוץ.

אני רוצה לתת תיאור קטן לגבי תהליך הגיוס וההכשרה בתמ"ס, שאני חושבת שיבהיר כמה נקודות. אנחנו מגייסים את העובדים שלנו לפי אותן אמות מידה שמגייס משרד החוץ, נותנים דגש על נושא של השכלה אקדמית כלכלית, עוברים את תהליך הגיוס דרך נציבות שירות המדינה, ממיינים אותם באותם שלבי מיון של נציבות שירות המדינה, עושים להם קורס במשך 3 חודשים, מרוכז, בתנאי פנימייה, כשתוכנית הקורס מאד מגוונת, אבל נותנת פוקוס מאד מקצועי לנושאים הכלכליים, מפני שאלה הם הנושאים שהם יצטרכו, ומניחים תשתית מבחינת הידע ההשכלתי שלהם בנושאים הכלכליים הבין לאומיים ובנושאים המאקרו-כלכליים של מדינת ישראל.

במקביל, בתוך הקורס קיימים תכני הסברה כלליים, שהם תכני משרד החוץ, ואנחנו נעזרים בצורה אינטנסיבית באנשי משרד החוץ, במסגרת התכנים האלה, שזה נושאים של הסברה, הסברה כלכלית, נושאים של דיפלומטיה כללית ועוד.

לאחר מכן האנשים האלה נקלטים במשרד, בעיקר במינהל סחר חוץ, ועוברים תהליך הכשרה של בין 2.5-3 שנים בתוך מינהל סחר חוץ, כשהם עובדים על נושא הסחר הבינלאומי ועובדים בהכרה מעמיקה מאד של התעשייה הישראלית והארגונים הכלכליים שפועלים במדינת ישראל ומחוץ לה.

זה תהליך ההכשרה שלנו, הוא לא פחות מקצועי והוא יותר ממוקד לאותה נגזרת שאנשים שלנו צריכים לעשות במסגרת העבודה שלהם אחר כך בחוץ לארץ. אני חושבת שהיום להגיד "דיפלומט מקצועי", זאת אמירה שיש מאחוריה משהו מאד כללי. דיפלומט מקצועי הוא איש עם איזה שהן יכולות בינלאומיות, עם יכולת תקשורת, עם כושר הסברה ועם כושר העמקה, ואחר כך הוא צריך להתמחות בנושאים ספציפיים - וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

אנחנו שמחים לקבל את אנשי משרד החוץ לתוך המערכת הזאת, מתוך הבנה שגם אנשי משרד החוץ, במקומות שבהם אין נספח מסחרי, נספח תמ"ס, נדרשים לעבוד יחד איתנו - והם עובדים הרבה פעמים מול המטה בארץ

אבל למה שלא יהיה קורס משותף? אני לא מבין.

מפני שהקורס שלנו מתעסק, במשך 3 חודשים, 80% מהזמן, בנושאים הכלכליים. אם אלה הנושאים שמשרד החוץ רוצה לכסות אותם.

אדוני יושב ראש הוועדה, אם אתה מגדיר קורס כפי שהגדיר אותו סמנכ"ל משרד החוץ, אז אין סיבה לקורס משותף. אם אתה מגדיר קורס משך 3 חודשים, אז לדעתי יש מקום לאחידות כמה שיותר גדולה בנושא הזה.

לא. כל ה3- שנים למה לא יכול להיות ביחד?

כל ה3- שנים לא, כי יש התמחויות מכל מיני סוגים. לאנשי משרד החוץ עושים התמחויות - מר נסים בן שטרית יכול לפרט טוב ממני על רמות ההתמחויות וצורות ההתמחויות של משרד החוץ, הרי לא כולם הולכים באותו מסלול במשרד החוץ. יש שם ניואנסים.

אני אגיד ככה - אחרי כמה זמן אתם שולחים את הצוערים שלכם לחוץ לארץ?

מינימום שנתיים. לפני שנתיים הוא לא יכול לצאת לחוץ לארץ.

קורס הצוערים של משרד החוץ מקיף, חוץ מהנושא הכלכלי, את נושא ההסברה בעולם, וזה מרכיב מאד חשוב, הנושא המדיני, שזה מרכיב מאד חשוב.

את זה כולם צריכים.

קשה מאד לרכז לתוך תחום של 3 חודשים את כל המרכיבים האלה, מבלי שאנחנו נפגע באיכות ובכמות.

לא 3 חודשים, 3 שנים אני מתכוון.

אבל 3 שנים זה התמחות. הצוער אצלנו לא מקבל קביעות למשרד החוץ. קורס הצוערים שלנו מתוחם ל3- שנים. הצוער לא נקלט למשרד החוץ כעובד קבוע עד אחרי שהוא מסיים את 3 השנים שלו, אני לא יודע איך זה במשרד התעשייה והמסחר.

שנתיים.

בסדר. אז הנה ההבדל בינינו - אנחנו משך 3 שנים לא נותנים קביעות לאיש. בתוך ה3- שנים האלה האיש עובר סבבים בתוך האגפים השונים. הוא עובר מאגף מדיני לאגף הסברתי לאגף כלכלי לאגף תרבותי - זה חלק מהקורס שלו. הרי אני לא יכול לתת לו 3 שנים לימודים פרונטליים עיוניים, אז אחרי הלימודים העיוניים הוא נכנס לסבבים.

ההיגיון אומר שיהיה שנתיים לכולם ואחר כך שנה התמחות. אדוני נציב שירות המדינה, קודם כל לגבי עניין של עובדי קרובים ואחר כך לגבי העניין הזה של הקורס המשותף, אם יש לך עמדה.

לגבי הקורס המשותף אין לי עמדה, אני לא בדקתי את העניין. לגבי העסקת קרובים - אולי מילה אחת באופן כללי על כל הנושא של פרישת הנציבויות ברשותך - יש החלטת ממשלה שדיברה על הקמת צוות בין-משרדי ברשות מנכ"ל משרד החוץ, בהשתתפות מנכ"לים של כמה משרדים. משום מה, אין לי הסבר למה, נציבות שירות המדינה לא שותפה בכלל בצוות הזה, לכן אני גם לא יודע אם בכלל הוא הוקם, אם הוא פועל, מה קורה.

הוא לא פועל, נכון?

לא, הוא הוקם ויש נייר שאנשים צריכים לתקן את התיקונים האחרונים.

אבל לא קיבלנו החלטות. ביקשנו החלטות ולא קיבלנו.

יש נייר.

יש טיוטה.

זה בגדר הצעה. החלטת הממשלה הקציבה זמן, 4 חודשים.

4 חודשים, קרי 4 שנים במקרה הטוב. אני אבקש ממך להעביר את זה אלי ברגע שזה יהיה מסמך.

לגבי העסקת קרובי משפחה - אני בדיוק חזרתי אתמול בערב מניו-יורק ווושינגטון. הייתי מסיבות רבות, אבל אחד הנושאים שבדקתי בין השאר, ודיברתי עם הרבה אנשים, וגם בארץ, זה נושא העסקת קרובי משפחה בחו"ל. זה נושא מאד מורכב, מאד מסובך, מאד רגיש, שבסך הכל אני יכול לומר שהוא כורח המציאות. כלומר, בשום פנים ואופן אי אפשר לומר שצריך לאסור את הדבר, להפך, הדבר הזה הוא חיוני והכרחי משורה ארוכה של סיבות.

בעיקר במקומות קטנים, לא?

לא רק. במקומות גדולים הבעיה היא פחות גדולה, כיוון שאפשר ליצור את אותו ריחוק נדרש. במקומות קטנים, מצד אחד מאד מאד חשוב להעסיק, אחרת זה מתכונת לפיצוצים וגירושין וכל מיני דברים מאד קשים. מצד אחר, יש את הבעיה הזו שקשה ליצור את הריחוק, כי כל הנציגות היא מאד מאד קטנה. זה מאד קשה. אבל גם בנציגויות קצת יותר גדולות, עדיין זה קשה, וצריך למצוא כמובן, כמו שאנחנו המשפטנים נוהגים לומר, את האיזון הנכון.

אני בעניין הזה אמשיך במגעים עם משרד החוץ ואני מאמין שבסופו של דבר אנחנו נגבש כללים.

תביא את זה לידיעתנו, בבקשה.

בוודאי.

אדוני היושב ראש, אני מבקש מילה לנושא הקודם - אני מרגיש צורך לומר את זה - אני מקווה פשוט שלא ייווצר פה הרושם שנציגי משרד החוץ מסוגלים היום, במצב הזה, להחליף נציגי תמ"ס בשליחות כלכלית. חד וחלק לא, ואני אומר את זה לא כמנכ"ל תמ"ס, אלא אני אומר את זה כמנכ"ל מכון היצוא לשעבר. 6 שנים וחודשיים ניהלתי את מכון היצוא ועבדתי ביומיום מול הנספחים המסחריים ומול השגרירויות שלנו בכל העולם. היו אנשי משרד החוץ שעשו עבודה יוצאת מן הכלל, והיו אנשים שעשו עבודה קצת פחות טובה. אבל מבחינת הכשרה מקצועית, מבחינת יכולת TO DELIVER ממש מה שאנחנו צריכים - אנשי תמ"ס נתנו את הסחורה הכי טובה שיכולנו לקבל, בגלל צורת ההכשרה שהם עברו.

זאת אומרת, אם ייווצר הרושם שמחר בבוקר אפשר במחי יד להגיד: אוקי, אין נציגי תמ"ס, רק נציגי משרד החוץ שעברו את ההכשרה של משרד החוץ - זה לא יעבוד, זה יפגע במערכת.

ואם הייתה קמה רשות כזאת לסחר חוץ, מה היה קורה?

רשות לסחר חוץ תקום אחרי 800 שביתות - ויושב פה נציג שירות המדינה - ו4,000- איומים כאלה ואחרים. לכן אני חושב שהתהליך צריך להיות תהליך שהולכים בו עקב בצד אגודל, בתהליך שבסיומו אפשר להגיע למשרד כזה, או לרשות כזאת - איך שיחליטו.

אבל מה הדבר האידיאלי?

הדבר האידיאלי? משרד - מיניסטריון - לסחר חוץ. שר שמטפל, לא בסחר חוץ, סליחה, בפעילות כלכלית בינלאומית. זה יכול להיות סחר חוץ וזה יכול להיות השקעות וזה יכול להיות מיליון ואחד דברים - הסכמי מו"פ ודברים אחרים, כשכל הנושאים הללו נופלים במגרשה של שרת התעשייה והמסחר היום, יש עליה עוד אחריות על 400 נושאים אחרים, ולכן יכול להיות שמיניסטריון כזה היה יעיל.

אבל זה לא יוקם.

אני לא יודע, הקימו דברים יותר מוזרים.

נשמע את אנשי האוצר ומשרד ראש הממשלה. מי כאן מהאוצר?

אנחנו נהנים משיתוף פעולה מלא של משרד החוץ ושל משרד התעשייה והמסחר. לנו יש מספר מאד מצומצם של נציגים בחוץ לארץ - יש לנו 2 באירופה, 2 בארצות הברית, חלוקה כלל-אוצרית, כאשר אחד הוא מיועד באמת בתפקידים שהם בין משרד החוץ ובין משרד האוצר, בתחום הקשרים עם וושינגטון, בגלל המשקל המיוחד שיש לקשרים האלה, הכלכליים והאחרים. מעבר לזה יש לנו נציגים

תרגם את זה לשפת המעשה - מה עושה האיש הזה?

האיש הזה ממונה על כל נושא הסיוע - הקשרים עם הממשל ועם הסיוע האמריקאי. יש לנו בניו יורק נציגות שהיא נציגות חשב כללי, שעוסקת בגיוסים - מר ארנון איתן ירחיב על זה אם תרצו - יש לנו שני נציגים באירופה, שעיסוקם מול ארגונים ומול הסיטי בלונדון, כאשר אנחנו ירדנו, במסגרת החלטת הממשלה, בתחום הפעילות, בסיכום ובהתאמה עם משרד התעשייה והמסחר ועם משרד החוץ, בקשרים הבי-לטרליים, אנחנו לא מבצעים יותר קשרים בי-לטרליים ישירים מול מדינות

רק ארגונים.

רק ארגונים וגיוסים.

מה עושים מול הסיטי? תסביר לי מה עושים מול הסיטי.

הנציג שלנו מול הסיטי - לדוגמה יש נושא של שיטות מינהל חדישות שמנסים להכניס, העתקה מבריטניה - הוא ליווה את כל מערכת הקשרים לעניין הזה, החשב הכללי היה שם, שר האוצר אפילו ביקר שם.

אז בשביל זה צריך נציג קבוע?

לא, אני נותן לך דוגמה אחת.

אני מכיר קצת את הסיטי. אני לא יודע מה עושה שם נציג קבוע, אני אומר לך. הסיטי זה אינטרסים מסחריים וחברות

בסדר, אני ממשיך הלאה. דוגמה שניה היא באמת כמו שאמרת - קשרים מול בתי ההשקעות, מול נציגויות

אז זה מה שגברת רונית קן עשתה, לא?

לא. מאחר והנציג איננו במשרה מלאה עבור ענייני אוצר בלבד, כמו קרנות מו"פ למיניהן וכל מיני דברים דומים, אז הוא מחלק את זמנו ועובד גם מול החשב הכללי, ומבצע את התפקידים. לגבי הפירוט נשמע מיד.

מיד נשמע. ומה עושה הנציג בבריסל?

בבריסל יושבת לנו נציגה, שהיא עוסקת בקשרים שלנו בעיקר מול ה-O.E.C.D. ועוד.

אבל אנחנו לא חברים ב-O.E.C.D..

סליחה, באיחוד האירופי, סליחה. מול האיחוד האירופי. אנחנו באמת ממקדים מאמצים להתקבל ל-O.E.C.D., אנחנו לצערנו נדחים, אבל היא מארגנת כל מיני פעילויות, לדוגמה היא ליוותה את הקטע של נכסים, מטעם האוצר, הקטע שלנו.

אני אגיד לך, אני חושב שאם הייתם עושים את זה הכל "טבולרזה", לא הייתם מחליטים ככה - אם זה היה מתחיל מחדש.

לגבי הנציגים? אנחנו ירדנו.

אני לא מבין את זה. בשטרסבורג, ששם יושב הפרלמנט האירופי, מועצת אירופה ובית הדין האירופי לזכויות האדם, אין לנו אדם אחד. אני ביקשתי סטז'ר מקומי, שיהיה שם, שיהיה רכז של המידע הישראלי, אבל לא קיבלנו. אמרו שאין תקציב לזה. אז זה קצת מוזר בעיני כל החלוקה הזאת. היא לא סבירה, פשוט מבחינת האינטרסים של מדינת ישראל.

אני יכול להגיד מה שאנחנו פעלנו - למשל היה לנו בבון - על כל צמצום תמיד יש בעלי עניין שאומרים, או על כל מיקום תמיד יש בעלי עניין שיגידו: אנחנו רוצים מיקום אלטרנטיבי, כי באמת יש נימוקים כבדי משקל. אבל מה אפשר לעשות? יש מגבלות תקציב.

אבל לא הבנתי מה עושה הנציג בבריסל.

הנציגה שלנו בבריסל יושבת מול כל הקשרים שלנו לאיחוד האירופי.

אבל יש נציג מיוחד, יש נציג תמ"ס, יש שגריר עם צוות שלם שאני מכיר אותם - הייתי שם - אז מה צריך נציג אוצר? אני לא מבין את זה. אולי יש מכס, אני לא יודע מה.

יש מכס.

יש גם נציג מכס.

לדוגמה משרד האוצר מרכז את מה שנקרא הדיאלוג הכלכלי עם האיחוד האירופי.

מר נסים בן שטרית, אולי אתה יודע כמה אנשים עובדים בשגרירות שלנו ליד השוק המשותף?

אם אני לא טועה, משהו כמו 7 איש, אבל אני לא מתחייב.

זה שגרירות די גדולה. יותר גדולה מהשגרירות בבלגיה. מר ארנון איתן, בבקשה.

קודם כל לגבי הנציגים שלנו בניו יורק - אני חושב שגם יכול להעיד הנציב, הוא חזר מביקור שם - סך הכל באמת נציגות מאד חשובה, היא מרכזת את כל פעילות גיוסי ההון של הממשלה בארצות הברית, כל העבודה מול בתי השקעות, חברות הדירוג, ולמעשה גם כל מערכת התשלומים שלנו מול הממשל האמריקאי. מדובר בהיקף של למעלה מ20- מיליארד דולר, וזה כמובן סיפור חשוב מאד.

בנושא של הציר הכלכלי בלונדון, אני חייב להגיד - ואני מסכים למה שנאמר כאן קודם - הוא נותן שירותים מאד חיוניים גם לחשב הכללי. הסיטי מרכז את כל מערכת הבנקאות העולמית - היום כל בנק מכובד, יש לו שם שלוחה, ולמעשה זה גם הקשר השוטף מול בנקים להשקעות ובנקים מסחריים, שעוזר לנו בגיוסי ההון באירופה, וגם העבודה מול חברות הדירוג. אתם שומעים הרבה על השליחויות, או הנסיעות של החשב הכללי - ברגע שיש לך בן אדם ON THE GROUND, שיושב ומדבר עם חברות הדירוג בדיאלוג שוטף, לפי הנחיות ומסרים שאנחנו מעבירים לו, זה כמו שגריר שלנו לנושא. קניית הזמן שעכשיו החשב הכללי קנה לדירוג של ממשלת ישראל, זו משימה לאומית ממדרגה ראשונה - זה הרבה בזכות הדיאלוג השוטף - שאני אומר גם לזכותו של האיש, מר לנגרמן שיושב שם, הוא עושה עבודה מצוינת בהעברת מסרים יומיומית לאנשי הדירוג האלה.

דרך אגב, ההוכחה שהכל פרסונלי - עם שני הנציגים האחרונים של משרד האוצר בלונדון הייתה עבודה יוצאת מהכלל.

נכון, והם נותנים שירות גם למשרד התעשייה והמסחר, גם למשרד החוץ, והקשר הזה, אתה לא חותך אותו פה בחברת הי-טק וזה. אם הוא מארגן אירוע של חברות הי-טק ומזמין אנשים מהקהילה שם, יחד עם משרד התעשייה והמסחר - והם עשו כמה JOINT VENTURE מאד יפים בין האוצר לתמ"ס, או עם משרד החוץ - זה משהו שיש לו ערך שבכלל אי אפשר לדבר עליו.

לכן אני חושב שפה העסק, אין לו תחליף. דרך אגב, גם הסיטי בלונדון מכיר בחשיבות המוסד הזה, וזו הכתובת שפונים אליה לכל נושא כלכלי.

בלונדון יש תמ"ס, אוצר, בפריס יש תמ"ס, חוץ, איטליה יש תמ"ס, חוץ, בריסל יש תמ"ס, חוץ, אוצר, מכס - כל העולם וניו יורק. מה עם גרמניה? כבר אין?

אנחנו נשקול בעתיד, אולי כן נצטרך להציב מישהו בעתיד שם.

בתיירות יש כפילות. תיירות יש המון אנשים, לא? המספר עולה ככל שהתיירות יורדת - יש יחס ישיר.

רק הערה אחת לסדר - המילה כפילות, זה ששני אנשים מוצבים באותו מקום, זה עדיין לא כפילות.

אני מאמין שאדם מוכשר יכול לטפל גם בהיבטים האלה וגם בהיבטים האלה. משרד התיירות לא מיוצג כאן. משרד ראש הממשלה, גברת פנינה סופר.

לא הגיעה. מן הסתם, הם יודעים למה.

אין לנו תשובה מוועדת המנכ"לים. מתי יהיה לנו המכתב הזה של ועדת המנכ"לים?

עוד כמה ימים, עוד שבוע. אני הבנתי שזה הופץ בכל המשרדים כדי שישפצו את הטיוטה האחרונה, ומבחינתי זה מוכן.

אז אני מבקש שתביא בפניהם הצעה שלי, אישית, לעשות איזה קורס משותף בכל זאת.

צריך לעשות פגישה לפני שיצא הנייר הזה.

אני מציע שמשרד התעשייה והמסחר ואנחנו נעשה פגישות עבודה שוטפות, כדי לפתור את הבעיה.

אני רוצה לומר לך מה דעתי, מתוך ניסיון שלי. קודם כל כל דבר שהוא משותף ומאגם משאבים, אתה מרוויח ממנו. יש יותר כסף.

אדוני היושב ראש, מבחינתנו, מבחינת משרד החוץ, כל הלוגיסטיקה היא בתוך משרד החוץ, כלומר, התמ"ס משוגרים על ידינו - אנחנו מטפלים בהם בכל נושא הניהול, המינהל וכוליה, זה חוסך הרבה מאד כסף.

יוקרה לא מעניינת אותי, מעניין אותי דבר פונקציונלי.

זה לא יוקרה.

אדוני יושב ראש הוועדה, אני רוצה לומר משהו - למרות רושם כזה או אחר שאולי קיבלתם פה, יש לנו בנושאים האלה שיתוף פעולה יוצא מן הכלל. דרך אגב, מר נסים בן שטרית ואני חברים אישיים. משרד החוץ באמת משמש לנו פלטפורמה לשיגור כל האנשים שלנו החוצה, לא בנינו עוד מערך אצלנו כדי לשגר את האנשים. משתמשים במערך שקיים במשרד החוץ, נעזרים בו - לפעמים יש לנו ויכוחים כאלו או אחרים, אבל בעיות נפתרות בשיחת טלפון. זה חלק מהתשתית שכבר יש אולי לבליעת משרד החוץ על ידי משרד התעשייה והמסחר.

אז קל וחומר, למה אי אפשר להכין קורס משותף?

לדעתי אפשר.

אני חושבת שכרגע הקורסים הם מאד ייעודיים וכמו שגברת רונית קן אמרה קודם, הקורס שלנו - 80% הייעוד שלו זה טכנולוגי-כלכלי.

גברת רחל רועי, מתי פעם אחרונה ישבת עם הסילבוסים של שני הקורסים ובדקת מה אפשר לשלב ומה לא? מתי פעם אחרונה עשיתם את זה?

אין שום בעיה ויש מקום לעשות את זה.

אנחנו נכלול את זה בהמלצה רשמית שלנו.

שבו עם הסילבוסים, תראו אולי לאחד, לא את כל שלושת החודשים, אולי רק שבועיים, אולי רק 3 שבועות, אולי רק יום וחצי.

חבל שלא הוזמנו משרד התיירות, שם לדעתי יש כפילות גדולה מאד. בכלל, האם נוכחות של אדם מועילה לתיירות? אני לא יודע. הרי הכל היום אינטרנט, הכל טלפונים.

אתה יודע כמה אנשים ממשרד התיירות יש בלוס אנג'לס?

נדמה לי ש4- אנשים.

היו שניים עד לא מזמן. אולי היום אחד. כמה תיירים הגיעו משם?

לעניין ההכשרה של הנציגים - גם משרד החוץ, גם משרד התעשייה והמסחר, ובמידה זו או אחרת, גם משרד התיירות, מכשירים את השליחים שלהם בצורה זו או אחרת, במפגשים שמתאימים לכל אחד מן המשרדים. במשרד התיירות כמובן תקופה יותר קצרה מאשר המשרדים האחרים, אבל יש הכשרה. העניין הוא שנציגים של משרדים אחרים כלל לא מוכשרים ולא מקבלים הכשרה דומה, לא משטרה, לא נציגי האוצר, לא נציגי משרד החקלאות ולא המכס.

בעיקרון, נציגי משרד האוצר, בשונה מנציגי משרד החוץ ושל משרד התעשייה והמסחר, שזה תהליך אינהרנטי, שההכשרה, ההכשרה המקצועית והשילוב בעבודה - אלה תפקידים מקצועיים וזה ברמה אחרת, בזה ברמה מאד גבוהה, אבל הם כן מקבלים הכשרה.

אבל הטענה של המשרדים האלה שהם לוקחים את האנשים הבכירים שלהם, שכבר צמחו בתוך המערכת ולמדו כמעט כל דבר בנושא, ושולחים את הטובים ביותר.

לסיכום - אנחנו נקבל שני דברים: מכתב של ועדת המנכ"לים עם התייחסות לאפשרות של שיתוף פעולה, נקרא לזה - בין שיתוף פעולה לקורס משותף - תבדקו את זה, ומכתב ממך. תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30