פרוטוקולים/ביקורת/4391



5
הועדה לענייני ביקורת המדינה
04.12.2001

פרוטוקולים/ביקורת/4391
ירושלים, ד' בשבט, תשס"ב
17 בינואר, 2002


הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 151
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מיום ג', י"ט בכסלו התשס"ב (4 בדצמבר 2001), שעה 10:00

רשות השידור – הפיקוח והבקרה על פרסומות, מחסויות ותשדירי שרות –
עמוד 447 בדו"ח 52א' של מבקר המדינה

חברי הוועדה: מרדכי משעני – מ"מ היו"ר

משרד מבקר המדינה: שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד
יהושע רוט - עוזר בכיר למבקר המדינה
דויד ברנדרייס - סגן מונה על אגף
רינה ברעלי - סגן ממונה על אגף

רן גלינקא - מנכ"ל
אמנון נדב - מנהל הרדיו
חנה מצקביץ - יועצת משפטית
מוטי לוי - סמנכ"ל כספים

נתן מאיר - מנכ"ל

רביב סובל - רפרנט אגף תקציבים

גדעון פרבר - מנהל תחום

תלמידות כיתה י"ב בביה"ס התיכון המקיף בראשון לציון

תומר רוזנר

ירדנה מלר-הורוביץ

עליזה פראנק


-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-


רשות השידור – הפיקוח והבקרה על פרסומות, מחסויות ותשדירי שרות –
עמוד 447 בדו"ח 52א' של מבקר המדינה

אני פותח את הישיבה.

אני ממלא מקומו הקבוע של יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, ואני מנהל היום את הישיבה. אני מבין שמבקר המדינה לא יכול היה להגיע לישיבה, ונמצאים כאן עוזרתו הבכירה ואנשי משרדו.

בהזדמנות זו אני רוצה לברך את המנכ"ל לשעבר של משרד מבקר המדינה היושב כאן היום כמנכ"ל רשות השידור. אני מבין שהוא רק בתחילת דרכו והייתי רוצה לשלוח לו בשם הוועדה ברכת הצלחה.

הדו"ח הזה הוא דו"ח מפורט, ולפי דעתי, אנשי מבקר המדינה עשו פה עבודה לפרטי פרטים בנושא של הפיקוח והבקרה על פרסומות, חסויות ותשדירי שרות. הנושאים שנידונו הם:1) הכללים בדבר שיבוץ פרסומות במשדרים במשך השידור; 2) המעבר לשידור ספרתי דיגיטלי; 3) התחשבנות בין החברה לבין הרשות - כל ענייני הכספים; 4) הפיקוח והבקרה של הרשות על קבלת הכספים בגין השידורים; 5) נושא המע"מ; 6) תשדירי חסות ברדיו; 7) תשדירי חסות בטלביזיה .

אני לא יודע אם אנחנו נוכל לסיים את הדיון בכל הנושאים האלה. בשלב זה הייתי מציע להתמקד בארבעה נושאים, ככל שאנחנו נספיק. אני מאמין שיושב ראש הועדה יקיים ישיבה נוספת, כי גם מתוך התשובה וגם מתוך הממצאים האחרונים אני חושב שהעניין עדיין לא סגור בכל הנושאים. הייתי מבקש להתמקד עכשיו בארבעה נושאים שאני אציין. אנחנו נדון בכל נושא ונושא לפי הסדר, נשמע את הערות המבקר, כולל עדכונים אחרונים, ולאחר מכן נשמע את אנשי רשות השידור ואחרים. הנושאים שאני מציע לדון בהם - ואם יש הערה כלשהי, אשמח לקבל - הם אלה:

1) המעבר לשידור סיפרתי, ובעיקר נושא ההזמנות; 2) הכללים בדבר שיבוץ הפרסומות והפיקוח, וכאן אני לא מתכוון לנושא הכספי, אלא דווקא לנושא של הכללים גם לגבי שיבוץ הפרסומות וגם לגבי משך השידור, כולל הפיקוח של רשות השידור - כל מה שנכתב שם לגבי זה שהחברה יכולה להיכנס בכל עת למחשב של רשות השידור ולשנות את הקבוע; 3) העניינים הכספיים וההתחשבנויות שבין החברה לבין רשות השידור; 4) תשדירי חסות בטלביזיה, ולא ברדיו. יש לזה משמעות.

את שני הנושאים האחרונים, או אותם נושאים שלא נספיק לדון בהם היום, אנחנו נשאיר לדיון הבא. מקובל?

כן.

תודה רבה.

ברשותכם, עוד הערה. מיד עם כניסתי לכנסת הגשתי הצעת חוק לביטול אגרת הטלביזיה. אומנם הצעת החוק הזו לא עברה בקריאה טרומית, אבל הגשתי שוב הצעת חוק דומה, אפילו שתיים: הראשונה שבאה לבטל ביטול כללי, בלי הצבעה על מקורות אחרים; והשניה - עם הצבעה על מקורות אחרים הקשורים בנושא של האגרה המוטלת על המכוניות. לכן, הנושא הזה מאוד מעניין אותי. גם עברתי על הנתונים של המבקר, ובכלל זה הנתונים הכספיים. במסגרת התשובה במליאה על אותה הצעת חוק שלי הודיע השר רענן כהן, שהוא האחראי על רשות השידור, כי הוא מתכוון לבצע רפורמה שתתפרס על מספר שנים, שמטרתה התייעלות של רשות השידור וצמצומים, ומתוך כך גם צמצום היקף האגרה על הטלביזיה, אבל את זה אולי נדחה לדיון הבא.

אני מבקש מנציגת משרד מבקר המדינה, גב' רינה ברעלי, שערכה את הביקורת להציג את הנושא הראשון של המעבר לשידור סיפרתי, ובעיקר את הנושא של ההזמנות.

רק משפט פתיחה: מדובר בחברה פרטית, חברה עסקית שזכתה במכרז שהרשות פרסמה. היא זכתה פעמיים, פעם ב-1993 ופעם שניה ב- 1998. זו אותה חברה שמנהלת את הנושא הזה עבור רשות השידור.

הרשות ניסתה להתקדם עם השידור שלה ועשתה את זה ב-1998. היא עשתה את זה בתחומים אחרים, אבל התחום שאני נגעתי בו הוא התחום של הפרסומות. הם עברו לשידור פרסומות באמצעות מחשבים. לא אכנס לכל התהליך, אבל מה שחשוב מאוד הוא שכתוצאה מהמעבר הזה לשידור ספרתי כל המבנה של המערכת הממוחשבת פשוט הוציא מידיה של הרשות את הפיקוח על הפרסומות.

בידי חברת השירותים הזו יש תוכנת שיפוץ פרסומת שקנו אותה ברשות. הרשות לא אגרה מאגרים שנוגעים לשידור של הפרסומות, לתכנון של הפרסומות. אין לה בכלל מידע משלה, כי אין לה המערכת המתאימה כדי לאגור את המידע הזה. זו בעיה שהרשות ניסתה ומנסה לטפל בה - עד היום, למיטב ידיעתי, ללא תוצאות.

נקודה חשובה שהיושב ראש הזכיר היא, שאם שהרשות אינה יכולה להפיק מכל המערכת הממוחשבת הזו דו"חות שהייתה אמורה, לטעמנו, להוציא כדי לפקח על החברה, הרי שלחברה יש לה כניסה חופשית בנושא הזה של פרסומות - כמובן, היא לא נכנסת בשום עניין אחר למערכת של רשות השידור – והיא יכולה לשנות פרסומות אפילו זמן קצר מאד לפני שידורן. יש לזה השלכות מבחינה זו שאף אחד לא יכול לשמוע איך זה נשמע, אם זה תקין, אם זה עומד בכללים. זה משודר. אם יש מישהו שמתלונן, כעבור כמה זמן דנים מחדש, ואז או שמורידים או שלא מורידים או שדורשים לתקן, אבל זה רק בדיעבד. בדרך כלל זה לא מראש.

תחזרי על זה, בבקשה.

כתוצאה מזה שהפרסומת הראשונה – בפעם הראשונה שלה, לא כשהיא חוזרת על עצמה – נכנסת פתאום למערכת זמן קצר לפני שידורה, לא בודקים אותה, איש לא שומע אותה.

מבחינת תוכנית.

כן, מבחינת תוכנית. יש להם כללים איך פרסומת צריכה להיות. מצאתי שבפרסומות פחות מהירות כן רואים את החלק המילולי, אבל שוב לא מאזינים איך זה נשמע בהקלטה, וכבר היו מקרים שאישרו את החלק המילולי, וכשזה הושמע ברדיו זה נשמע אחרת, ושוב זה גרם להתדיינות אם כן להוריד לא להוריד, כן לשנות לא לשנות וכדומה.

אני יכולה לעבור לנושא הבא, שיבוץ הפרסומות, או שאתה רוצה שנעצור כאן?

אני מעדיף שנדון בכל נושא ונושא בנפרד. לפני שאתן את רשות הדיבור בנושא זה למנכ"ל רשות השידור אני רוצה להעיר שתי הערות:

ראשית, במסגרת המעבר לשידור ספרתי הדו"ח שלכם מתייחס גם לנושא של ההזמנות, ובעניין זה יש פה הערה. אני מבין שהיה צורך, אולי דחוף, לרכוש את אותם מחשבים, והסכום שלהם עלה על 25,000 שקל, ובעצם הם עשו רכישות עד 25,000 שקל כדי בצע את זה בצורה לא ממוכרזת, ויש לכם הערה בעניין הזה, ואתם גם ביקשתם שהרשות תודיע על כוונתה לרענן את נוהל מורשה החתימה כדי למנוע הישנותם של מעשים מסוג זה. בעניין הזה הייתי רוצה תשובה.

והעניין השני נוגע לנושא שאת דיברת עליו: נושא הפרסומות. בתשובתה אומרת הרשות שבמהלך שנת 2000 היא השתמשה בשירותיו של מהנדס כדי להגביר את הפיקוח שלה על העניין הזה. הייתי רוצה לדעת אם העניין הזה צלח ומה התוצאות בשני הנושאים האלה. בבקשה.

אני אפתח ואחר כך מנהל הרדיו יוסיף כדי שנציג תמונה שלמה. בהתאם לחוק מבקר המדינה החדש, השר הממונה הקים ועדה בראשותי שמחויבת לדון על כל ממצאי הביקורת ולהשיב, תוך פרק הזמן הקבוע בחוק, על הפעולות שהיא מתכוונת לעשות בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. זה דבר אחד.

אלה תשובות מעבר לתשובות שכבר נתתם? בעצם זה דו"ח שהתפרסם כבר.

התשובות שניתנו - ניתנו כמענה של גוף מבוקר לליקויים שנמצאו, כדי שהליקויים יהיו מקובלים גם על הגוף המבוקר.

אבל התשובות לדו"ח הזה הן עדיין לא במתכונת שאתה מדבר עליה.

זה תיקון לחוק. סעיפים 21א ו-21ב הם תיקון לחוק הקובע שכל גוף צריך להקים צוות מעקב.

אחרי שיש הדו"ח, הצוות הזה הוא צוות שצריך לשבת ולתקן את כל הליקויים , ואחר כך משרד מבקר המדינה יכול גם להתייחס לעניין הזה ולהגיד שחלק מהתיקונים מקובלים, חלק לא, לגבי חלק הוא רוצה להיכנס לביקורת נוספת – הכל כפי שהוא יחליט לעשות במקרה הזה. והוועדה הזאת , כמובן, תשב ותתייחס למכלול הליקויים. זה דבר ראשון.

דבר שני שאני רוצה להגיד הוא שיש כאן ליקויים – למשל, מחשוב - שבהם צריך להביא בחשבון את פרקי הזמן כדי לתקן ואת העלויות הכרוכות בכך, ואנחנו יודעים איך תהליכים כאלה מבוצעים. הרי אם לא נאפיין באפיון מסודר ואם לא נרכוש בהתאם לנהלים ואם לא נציג תקציבים, בסופו של העניין הפתרון לא יימצא. ולכן, כשדנים בנושא של הפתרונות צריכים לדבר בשתי רמות של טיפול: פעם אחת, ברמה של פתרונות שניתן לבצע אותם כבר עכשיו כדי להקטין את הנזק וכדי לתקן ליקויים שניתן לתקן במערכות הקיימות ובכוח אדם הקיים; ופעם אחרת, להסתכל על פתרונות, שהם יותר ארוכי טווח, שצריכים להיכנס לתוכניות עבודה ברמה השנתית\ ואולי אפילו רב שנתית. אני יודע שמערכות מחשוב הם עניין שהוא גם עתיר כסף וגם עתיר זמן, אם רוצים שזה יתבצע כיאות.

אתחיל במשהו שהוא קשור לזה, אבל הוא גם קשור לדברים אחרים, וזה עלה פה בביקורת בממצא שאומר, שכדי לעקוף ועדות התקשרויות אלה או אחרות, נהגו לפעמים ברשות השידור לפצל התקשרות לתת-התקשרויות, ולמעשה במקום שההתקשרות תהיה, נניח, 100,000 דולר, היא הייתה ארבע פעמים 25,000 דולר. אלה סתם מספרים.

בכניסתי לתפקיד עצרתי התקשרויות והפכתי את התהליך - כהחלטה ניהולית - עדיין לא הגענו לרענון סמכויות התקשרות - והנושא הזה עולה בכל מקום. אני רואה בחומרה רבה פיצול התקשרויות ועקיפה של סמכויות בדרך זו. אם דבר כזה יקרה, אנחנו נטפל בו בצורה נחרצת. דבר זה הוא עבירה משמעתית חמורה והוא לא צריך להיות. בתקופה האחרונה אנחנו גם הקמנו הרבה ועדות בהתאם לכל הכללים הנהוגים ברשות – ויש כללים רבים בעניין הזה - כדי לנסות להתיישר ולסגור פערים בכל התחום הזה.

מר גלינקא, תרשה לי לשאול אותך. בגלל הרקע שממנו אתה בא, לך יהיה ודאי הרבה יותר קל לנסח את הכללים האלה או לרענן, כמו שאתם כתבתם, אבל האם אנחנו יכולים לצפות לקבל תוך מספר שבועות איזה שהוא מסמך שבו אתם קובעים את הכללים האלה לגבי הנושא של ההתקשרויות ושיהיה ידוע לכל מנהלי החטיבות והאחרים שעוסקים בדברים האלה?

ראשית, המסמך הזה קיים אצלי.

אני מתכוון למסמך המרוענן .

שנית, הנושא הזה הוא נושא של עבירה, זאת אומרת, לא צריך להמציא פה את הגלגל. הדבר הזה קיים, ודרושה פשוט הנחיה של רענון , ולמיטב זיכרוני, אפילו עשינו את זה. לכן, אני לא רוצה להמציא גלגל, אני לא רוצה לעשות עכשיו דבר שלא צריך לעשות אותו. זאת אומרת, ברור לחלוטין שאין לפצל הזמנות ברכש.

אגיד עוד משהו. בהנחיה נוספת שניתנה כל מערך החוזים יעבור בקרה של הלשכה המשפטית, ולכן במקומות שבהם ברור לחלוטין שחוזה כולל מכלול שלם, ייאסר לעשות פיצול של הזמנות, כולל פטור ממכרזים, ועדות התקשרויות. זה נושא רחב.

דבר נוסף, ברשות השידור יש עוד תת ועדה של המליאה או הוועד המנהל, שגם היא עושה בקרה על רכישות מעבר לסכום מסויים, וכל הדברים האלה יוצרים תהליך, שבעיניי הוא אפילו ארוך מדי, קשה מדי ומורכב מדי, אבל הוא בהחלט מאפשר בקרה, ואני חושב שלפחות בחודשיים האחרונים אנחנו עושים בקרה הדוקה על העניין הזה, כי זה נושא שהוא מינהלי והוא נושא חשוב וחיוני. אין ויכוח על זה.

אתה רוצה שעוד מישהו יתייחס לנושא הספציפי הזה של ההזמנות?

נמצא כאן מוטי לוי, סמנכ"ל כספים, ואולי הוא ירצה להשלים.

אני רוצה לציין שנוהל מורשה החתימה ברשות השידור הותקן לפני כשבע שנים, עם כניסתו לתפקיד של מנכ"ל רשות השידור קירשנבאום.

למה דווקא 25,000 שקל?

במסגרת הזו של מורשה החתימה למעשה קירשנבאום אמר שהוא הרחיב את זה ל-25,000 שקל כי הוא רוצה לעשות ביזור סמכויות, כלומר, לתת למדיה אפשרות לעשות התקשרויות עד 25,000 שקל לכל הזמנה באופן עצמאי, בלי שזה יעבור את מערכת הכספים ואת יחידת הכספים. זאת אומרת, המדיה רשאית היום, על פי הנוהל הקיים, להוציא הזמנות עד 25,000 שקל בלי שזה עובר יחידת כספים - מה שלא מקובל בדרך כלל במשרדי ממשלה. אנחנו קצת שונים, כי במשרדי ממשלה על כל הזמנה חותמים החשב או עוזר החשב, ואילו כאן, במסגרת ביזור סמכויות, אמרו שהמדיה צריכה לקבל את האפשרות להתחייב ולהוציא הזמנות.

למה דווקא המדיה?

המדיה, זאת אומרת הרדיו, הטלביזיה, יחידות הסמך של רשות השידור, ולא דרך יחידת הכספים שנמצאת במטה. והעניין הוא שניצלו את הנושא הזה של 25,000 שקל כדי להעביר כמויות גדולות מאוד של הזמנות בהיקפים כספיים שמצטברים - אפילו בתוך ה-25,000 שקל , גם אם לא מפצלים מעבר לזה - לסכומים גבוהים מאוד, שעוברים למעשה ללא אישור ההזמנה מראש דרך יחידת הכספים, שיכולה גם לפקח מול התקציב ומול האפשרויות הכספיות.

למי יש הסמכות להזמין ב-25,000 שקל?

בתוך המדיה יש אפשרות לשני מנהלי חטיבה,שהם החותמים על ההזמנה.

כל מנהל חטיבה יכול לחתום באופן עצמאי?

לא, אפילו פחות מזה. כלומר, עד 3,000 שקל - מנהל מדור, עד 10,000 שקל - מנהלי מחלקות, אבל תמיד שני אנשים, ועד 25,000 שקל - שני מנהלי חטיבה. זאת הסמכות כיום.

אבל, הוא יכול לחתום לבדו על ההזמנה או שהוא צריך עוד מישהו שיחתום אתו?

הוא יכול לחתום לבדו יחד עם מנהל חטיבה אחר במדיה. כלומר, מנהל חטיבת ההנדסה יחד עם מנהל חטיבת שירותי ההפקה יכולים לחתום על הזמנה ולהוציא אותה לפועל. בסופו של דבר החשבונית מגיעה ליחידת הכספים על סמך ההזמנה שהוצאה במדיה, ובדיעבד זה מגיע לביצוע התשלום לפני שביחידת הכספים יכולים לראות האם ההזמנה הזאת מבוססת על תקציב קיים, על תקציב לא קיים, האם המערכת הכספית מסוגלת לבצע את התשלום וכן הלאה.

אם הוא כבר עשה את ההזמנה, יכול לבוא מישהו אחר ברשות ולהגיד: רגע , סטופ, אני לא מאשר את זה, זה לא בהתאם למסגרת התקציב?

אם הוא עשה את ההזמנה, זה כבר יצא לדרך, והוא גם מקבל את התמורה. למעשה הספק או נותן השירותים מספק את השירות או את התמורה - - -

סליחה, אני רוצה לשאול אתכם איך זה במשרדי ממשלה אחרים.

- - -

לא קיים דבר כזה. מר מוטי לוי, אני מבקש להמשיך.

במהלך השנים האחרונות הייתה הצעה לחזור לנוהל הישן שהיה לנו לפני שמר קירשנבאום נקט את אמצעי הביזור האלה ולהגביל את כל הנושא הזה של האישור במדיה עד 5,000 שקל לכל הזמנה, או גג – עד 10,000 שקל, שהם עדכון של אותם 5,000 שקל שהיו לפני תקופתו של מר קירשנבאום. בדרך זו אפשר לצמצם בצורה מאוד מאוד משמעותית את כמות ההזמנות שמוצאות בהיקפים כספים גדולים ללא בדיקה וללא פיקוח ובקרה של הכספים לפני שההזמנה יוצאת, ולא בדיעבד. הדבר הזה נדון במשך החודשים והשנים האלה ואף פעם לא הגיע לכלל הכרעה. צריך לזכור שנוהל מורשה חתימה הוא נוהל שהוועד המנהל של רשות השידור צריך לאשר אותו.

גב' חנה מצקביץ, בבקשה.

נוהל מורשה חתימה לא קשור לביזור ולא קשור לקירשנבאום ולא קשור לאף אחד. נוהל מורשה חתימה אושר לאחר חוק חובת המכרזים, והסכום של 25,000 שקל נקבע בו משום שהסכום של 25,000 שקל היה בלי מכרז, ואין לזה שום קשר למדיניות של ביזור. לי לא ידוע שיש איזו מדיניות של ביזור ברשות השידור, להפך.

לא, זה לא נכון. גב' מצקביץ, את לא היית בתקופה הזאת.

הייתי. ולכן, אין בזה שום קשר לעניין של הביזור.

זה לא נכון. גב' מצקביץ לא הייתה בתקופה הזאת.

נוהל מורשה חתימה הוצא על ידי הלשכה המשפטית יחד עם נוהל של המכרזים אחרי שהתקבל חוק חובת המכרזים והוא ובא להתאים את עצמו לעניין של המכרזים. עכשיו, הסכום הזה הוא סכום שנקבע משום שזה הסכום - - -

- על ידי מוטי קירשנבאום.

מה זה רלוונטי?

לא, אני שואל, כי כך אנחנו שמענו.

היום הסכום עומד על 30,000 שקל. יוצא שהוא נשאר אותו דבר, אבל בעיקרון זה נגזר מחוק חובת המכרזים שמאפשר - - -

והסכום של 25,000 שקל היה בזמנו הסכום שבו אפשר היה לרכוש ללא מכרז. נדמה לי שהיום התעדכן הסכום ל-30,000 שקל.

- ל-35,000 שקל.

הבעיה היא הניצול לרעה של העניין הזה.

והבעיה היא בעיה משמעתית של ניצול לרעה .

גם כאשר משרד ממשלתי רשאי שלא להתקשר על פי מכרז עד סכום של 25 או 30 אלף שקל - גם אז יש בוודאי הוראות או כללים של המשרד איך עושים את זה. זה לא חתימה והזמנה.

בוודאי, וגם אצלנו זה קיים.

היתה פה הערה לגבי הניצול לרעה - - -

גם אצלנו זה קיים על הנייר, אבל בפועל לא נהגו כך.

בבקשה, תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה.

במשרדי הממשלה וברשויות ציבוריות אחרות, למיטב ידיעתי, בכל התקשרות - כמעט מהשקל הראשון או מעל סכום מאוד קטן - נדרשת תמיד חתימה של נציב החשבות או מחלקת הכספים. אין התקשרויות של עובדי משרד שאינן מלוות בחתימה של איש מחלקת הכספים - גם התקשרויות שפטורות ממכרז. במשרדי הממשלה הדברים האלה נאכפים בצורה מאוד מאוד חמורה. אני לא יודע מה לגבי רשויות, אבל לפחות במשרדי הממשלה ההוראות הן מאוד מאוד מחמירות בדברים האלה.

ורשות השידור ודאי שהיא רשות ציבורית, מוסד של המדינה, שגם המימון שלה בא גם מהציבור וגם מהמדינה. יש לכם הערה בעניין הזה?

אני חושב שלפחות חשוב מטעם הוועדה להנחות לעתיד. אני לא יודע אם היה נוהל כזה ברשות, שיש הוצאת כספים בלי אישור של אגף הכספים, ואם היה כזה , זה מצב בלתי נסבל .

זה מה שכתוב.

נכון.

זה מה שהם עושים היום.

אבל לעתיד צריך שיהיה ברור שלא יהיה מצב כזה.

גם המבקר ציין את זה בפירוש ואני קורא בפניכם: "אין בצעד שמתעתדת הרשות לנקוט" - הוא מתכוון לעניין הזה של מניעת הישנותם של מקרים כאלה או לעניין של הרענון – "משום תגובה ראויה לשימוש הבלתי נאות שעשה מנהל החטיבה בזכות החתימה". אני רואה פה שתי בעיות: בעיה ראשונה, כפי שהסתבר לנו עכשיו, היא שבעצם מנהל חטיבה רשאי לעשות הזמנה - עד 30,000 שקל היום - ללא כל אישור של אגף הכספים.

עד 25,000 שקל.

לא, לא, אנחנו שמענו שזה כבר 30,000 שקל.

אנחנו לא עדכנו.

אתם עוד לא עדכנתם. לא חשוב - 25,000 שקל, ההבדל הוא לא גדול. זה דבר ראשון.

דבר שני זה הנושא של ניצול הדבר הזה, שגם כך לא היה צריך להיות, כדי לאכוף הוראה למכרז ולקנות ציוד ששווה, נניח, מיליון שקל - בהזמנות של 25,000 שקל. אם זה לא היה קיים, יכול להיות שלא היו יכולים לעשות את זה. לכן אני הייתי מאוד מבקש: ראשית, לקבוע שהועדה מנחה את רשות השידור לקבוע ולהעביר אלינו, תוך שלושים יום - - -

- יותר.

אתה עוד לא יודע מה אני מבקש בשלושים יום. אני חושב שדבר כזה לא יכול להימשך. פירושו של דבר, שכל הזמנה - גם אם היא עד 25,000 שקל, וגם אם היא של מנהל החטיבה - צריכה להיות באישור של חטיבת הכספים .

הייתי עוד רוצה לחשוב על התהליכים, משום שיש כאן היקפים של פעילות שוטפת, ויכול להיות שניתן לעשות זאת במסגרת של אישור תקציבי נתון, כי בסוף גם צריכים לתת לעבודה השוטפת אפשרות להתנהל. צריך שני דברים: גם בקרה וגם לנהל - - -

מר גלינקא, משרדי ממשלה כמו משרד השיכון עוסקים במיליוני שקלים ובמיליארדי שקלים, ולא יכול להיות שלמנהל אגף האכלוס במשרד השיכון לא תהיה יכולת לחתום על הזמנה בשווי 25,000 שקל בלי שום בקרה של אגף הכספים. זה לא קיים בשום מקום, וזה לא צריך להיות ברשות השידור.

אבל ברשות השידור יש החלטות שצריכים לבצע מעכשיו לעכשיו, בתהליכים מאוד מזורזים כדי לקבוע, כדי להוציא פתאום צוות לאירוע באיזה שהוא מקום, כדי לעשות כל מיני פעולות שמבוצעות מעכשיו לעכשיו.

ואין את זה במשרד אחר ?

זה לא עולה 25,000 שקל.

לא חשוב. ה-25,000 שקל זה גג. זה לא משנה אם זה 10,000 שקל או 25,000 שקל. לפי ההנחיה הזאת, גם הזמנה ב-1,000 שקל תצטרך לקבל אישור. לכן, אני מבקש לתת לנו את היכולת להציג את הנוהל. אני בהחלט חושב שזה צריך להיות בתוך מסגרת תקציבית נתונה שלא יכולים לחרוג ממנה. אם אני מעמיד למשהו מסגרת תקציבית נתונה, שלא יכולים לחרוג ממנה, והמסגרת הזו מאושרת על ידי גורם מסויים, הרי שהדבר הזה נמצא בתוך מסגרת שמאפשרת זאת.

אני לא רוצה להתווכח. המסגרת יכולה להיות 5 מליון שקל, וההזמנות - של 25,000 שקל?

יש קצב ביצוע .

אני מבקש שתוך 45 יום - לא 30 יום - הוועדה תקבל את התייחסותכם למה שאמרנו פה, לרבות הנחיה ברורה או כללים ברורים שלכם בנושא הזה של הפיקוח על ההזמנות האלה . מקובל?

בסדר.

תודה רבה. יש הערות?

לא.

אם כן, אנחנו יכולים לעבור לנושא השני: "הכללים בדבר שיבוץ הפרסומות והפיקוח עליהם". נשמע את נציגת משרד מבקר המדינה.

לפני שנכנסים לדיון הזה, יש דיון שהוא יותר חשוב, וזה למה בכלל הרשות התקשרה עם חברה כזאת והוציאה את השליטה והניהול של כל - - -

מר סובול, אנחנו דנים בנושאים האלה בהתאם לדו"ח מבקר המדינה ואנחנו נלך לפי הדו"ח שהוציא מבקר המדינה ולא נסטה. יכול להיות שנגיע לזה, אבל את זה קודם נשמע מנציגי המבקר.

אדבר בקיצור על עניין השיבוץ של הפרסומות. לא אחזור על דברים רבים שנכתבו בתוך הדו"ח המלא. לא מצאנו הנחיות בכתב בדבר משך הזמן המרבי של שידור פרסומת בשעה, זאת אומרת, המכסה המותרת בשעה לפרסומות ברדיו, למעט ברשת ב'. ברשת ב' – כן, בשאר הרשתות לא מצאנו. למדנו על מכסות כאלה ואחרות כתוצאה מהסכמות כלשהן שהיו בעל פה בין החברה לבין מנהל הרדיו, וכך קצת השכלנו והחכמנו, אבל גם כשהיו אי אלו מכסות שהסכימו עליהן או לא הסכימו עליהן, היו כל הזמן חריגות גם מהמכסות האלה.

יש תופעה מסויימת שלקראת החגים יש דרישה מוגברת לפרסם פרסומות, ואז יש נטייה להוסיף זמן לפרסומות, אבל אף פעם אתה לא ידעת אם התוספת הזו היא עבור שמונה דקות, תשע דקות או שבע דקות שמותר. היה מותר להוסיף דקה - למה? זה משהו מאוד ערטילאי, שלי לפחות לא היה ברור בכלל.

לדעתי, הנקודה המרכזית כאן היא שאין פה כללים בעניין של המכסות, אין פה חשיבה אסטרטגית מה צריך לעשות בעניין המכסות, האם ברדיו ציבורי צריכות להיות פרסומות עשר דקות בשעה, שבע דקות, שתים עשרה דקות בדקה, מה התדירות שלהן, מה החלוקה שלהן במהלך השעה, זאת אומרת, לא הייתה בכלל ברשות איזה שהיא חשיבה שהיא יותר ברמה האסטרטגית וקביעה איך רוצה הרשות לראות את העניין.

החוק מנחה את הרשות בנושא הזה ?

לא, החוק לא מנחה.

לא כמו ברשות השניה.

לגבי הרשות השניה זה ישנו בחוק.

זה מצריך תיקון חוק או הוספה?

את זה המוסדות המנהלים צריכים להחליט.

אבל השר הממונה על פי החוק לא יכול להתקין תקנות בנושא הזה ?

בחלק - כן .

זאת אומרת, יש לו כאן סמכות להתקין תקנות .

כן, בהחלט.

לא תמיד קל בדרך של תקנות, אבל אפשר להוציא הוראות פנימיות.

אז הוא יכול לעשות את זה.

כן, בהחלט. אני חושבת שזה פחות או יותר מיצה את הנושא הזה, אלא אם כן אתה חושב שיש איזה שהוא דבר חשוב שהשמטתי.

אני מבין שאת מיצית את הנושא של הכללים, אבל עדיין לא מיצית את הנושא של השיבוץ והפיקוח.

זו חזרה אחורה, אבל זה יהיה גם קדימה, כי המחשוב או הפיקוח משליכים על הכל.

בדיוק. תודה שאתה עוזר לי.

זה אומר שהוא למד את הדו"ח.

בגלל המבנה של המערכת הממוחשבת, תוכנית השיבוץ עצמה נמצאת בחברה עצמה,. לרשות אין תוכנית שיבוץ כזו, וכתוצאה מזה הדברים לא בשליטה של רשות השידור. היה או ישנו ברשות מדור פרסומות - - -

מה זאת אומרת "לא בשליטה"? נניח שהרשות היתה קובעת כלל מסויים, כגון, שלא יהיו יותר משבע דקות בשעה, ונניח שהחברה ביצעה שמונה דקות. בדיעבד הרשות הייתה יכולה לעשות משהו בנדון?

גם בדיעבד מדובר על פרק זמן קצר, כי מה שקובע הוא שהרשות לא נהגה להקליט לעצמה את הפרסומות ולעשות בדיקה בצורה מסודרת. עד אמצע 1999 עשו את זה. יש מדור פרסומות ברדיו. המדור הזה קיבל את כל המידע רק מהחברה, הוא לא קיבל את המידע מהמטפלים ברשות. הוא קיבל מהחברה את רשימת הפרסומות ששודרו, את רשימת הפרסומות המתוכננות והוא עשה באופן ידני את החשבון כמה זמן מתוך שעה היו פרסומות והכין דו"חות כאלה. הדו"חות האלה הועברו למנהל הרדיו. באמצע 99 היה איזה אירוע - לטעמנו, לא היה צריך לקרות, אבל הוא קרה - שמנהל חטיבת הביצוע, שהוא הממונה על מדור הפרסומות, שלח דו"ח למנהל החברה הזו ואמר לו: אדוני, אתה חורג באופן בלתי נסבל מהזמנים. וענה לו מנהל החברה: אדוני, זה לא עניינך, זה ביני לבין מנהל הרדיו, תרד מזה.

מאמצע 1999 הפסקתי לראות דו"חות על חריגות ממכסות. כששאלתי מה קרה מאמצע 1999 - שמעתי את הסיפור הזה, גם ראיתי את המסמכים - נאמר לי - ועל זה אין לי מסמך, אבל כך שמעתי - שמנהל הרדיו הורה למנהל החטיבה להפסיק את הבדיקה הזו. כלומר, מאמצע 1999 עד סיום הביקורת אין בדיקה של חריגה ממכסות, וכולנו מאזינים, אני מניחה, לרדיו ושומעים איך זה מתנהל. זה בקשר לשיבוץ .

לפני שאתן את רשות הדיבור לרשות להשיב, אני רוצה לברך את התלמידות של כתה י"ב מבית הספר התיכון המקיף בראשון לציון שהצטרפו אלינו – באיזו מסגרת?

במסגרת היחידה לדמוקרטיה של משרד החינוך.

נברך אותן ושיהיה להן מעניין.

דבר ראשון, לא לחינם סייעתי לגברת רינה ברעלי בעניין הזה, מפני שאנחנו בהחלט רואים בדו"ח של משרד מבקר המדינה כלי לשיפור, ובחלקים גדולים מהביקורת כלי לשיפור מצב נתון שהתרחש במשך שנים ברדיו.

מה שקורה הוא שהרדיו צמח ממצב שבו היה לפני פחות מעשור, כאשר היו לו פחות מ-100 פרסומות ליום, למצב שיש לו היום מעל 1,500 פרסומות. המחשוב - ולזה אתייחס עוד במשפט אחד או שניים - לא הונהג בזמן המתאים, ולכן זה בעצם השליך על הכל, כולל הנושא של בקורות, של פרסומות וכיוצא באלה.

כשנוצר צורך בבניית פרסום, המחשוב עד היום – לפחות עד התקופה של מר גלינקא – לא היה בראש סולם העדיפויות של רשות השידור מסיבות תקציביות, משום שהיא לא מצליחה לפנות תקציבים לזה או לזה או לזה . לכן, מנסים להשתלט על כל מיני נושאים באמצעים שבהם השתמשו לפני עשר וחמש עשרה שנה, וזאת במציאות שנוצרה היום - לעומת פחות מ-100 פרסומות. לכן הנושא הזה, כמו נושאים אחרים, יכול להיפתר רק בדרך אחת ויחידה. יש מחשוב לטווח ארוך ומחשוב לטווח קצר .

אתם רוצים תוספת תקציב ?

לא. זאת לא הועדה המתאימה גם אם היינו רוצים. הרשות עומדת להעלות את הנושא של המחשוב בסדר סולם העדיפויות שלה, מפני שאין ברירה.

דרך אגב, אני רוצה להגיד לך שכשקראתי את החומר על העניין הזה של ביטול האגרה, ראיתי שדווקא הרדיו, בשידורי הפרסומות, מפיק הכנסה גדולה מאוד, ומבחינתו יכול להיות אפילו שהוא מכסה את כך ההוצאות שלו, ואפילו מעבר לזה.

רק מהפרסומת?

לא, לא רק מהפרסומת, אלא מהפרסומת פלוס מה שהוא מקבל ממשרד התחבורה, מהאגרה.

יותר.

כן, מעל זה. ואילו בטלביזיה זה לא קורה. יש היום שידורי חסות שהם כמעט כמו פרסומות. הרי כולנו רואים, כל עם ישראל.

זה לא ההיקף של - - -

אני לא יודע כמה משלמים בשביל זה, אבל יכול להיות שיש לזה משמעות יותר גדולה מאשר ברדיו. תראה כמה שידורי חסויות יש במסגרת שידור משחק כדורגל. בעצם בכל תשדיר חדשות יש שידורי חסות, ולא נתחיל לפרט את החברות.

המצב שמשרד מבקר המדינה עלה עליו - וטוב שכך עושים - נוצר בתוקף מציאות של רשות השידור שבה, כדי להדביק פערים מסוימים, לפחות מבחינת הרדיו, בנו "כבישים עוקפים". אולם צריך להביא בחשבון שהרדיו בכל העולם הפך לרדיו דיגיטלי והשידור הוא דיגיטלי. אולי אני גם אסביר לכם דבר אחר. אני מתייחס אליכם כמי שמתמצאים בנושא של רדיו. עד לפני שש שנים – וכבר היה רדיו דיגיטלי בכל העולם - הפרסומות הובאו בקלטות, בדליים, הוסעו במוניות מחברת הפרסומות בתל אביב לרדיו בירושלים, למקום מרכזי, ומשם הופצו בדליים לכל רשת ורשת, ושם היו מכניסים את זה לתוך איזו שהיא מכונה שמשדרת את הקלטת הזאת. זה בעידן שבו המחשוב כבר רץ הלוך וחזור בכל תחנות הרדיו בעולם.

הרשות , שהמשוב לא היה בדיוק בסולם העדיפויות שלה, לא מצאה לנכון בשעתה להשקיע בנושא הזה, ולכן נבנה דבר לא טוב, "כביש עוקף", דהיינו, שפ"מ, שהיא חברה עצמאית, לקחה על עצמה לממן את הנושא של המחשוב, כדי שאפשר יהיה להטעין את המחשב בחברה בתל אביב בפרסומות ולהוציא את זה לכל רשת ורשת, דבר שנראה פשוט ורגיל, אבל זה לא היה ברדיו עד לפני שש שנים.

כתוצאה מזה – ושוב אני אומר, טוב שעלו על זה – נוצרה תלות כמעט מוחלטת של רשות השידור בשפ"מ בנושא של פיקוח ובקרה, היסטוריה של מה משודר ומה לא משודר, נתונים כספיים. אני לא צריך להגיד לכם את זה.

זה גם משליך על הנושאים הכספים.

- על כל הנושאים, מפני שכאשר יש מינימום 1,500 פרסומות ליום - בשיטות הידניות שכבר לא קיימות בכלל - אי אפשר להשתלט על דבר כזה.

- רק באמצעות מחשב.

נכון, רק באמצעות מחשב.

לכן, הרשות החליטה בעקבות הדו"ח של המבקר – עוד וקצת לפני זה - לנסות לשפר את המערכת הקיימת, כשדובר על זה שבאופן עקרוני צריך מערכת מחשוב חדשה לגמרי, שלשפ"מ אין בה דבר וחצי דבר. כלומר, לבטל לגמרי את אותה מערכת שלא הושקע בה מי יודע מה - סדר גודל של 30,000-40,000 דולר לכל היותר - וליצור מערכת חדשה בהתאם לצרכים של רשות השידור ובהתאם לכל מה שנכלל בדו"ח מבקר המדינה.

אלא שזה נושא שמצריך גם דיונים ממושכים, לא כמו שזה נעשה. זה היה טוב אולי לשנה, שנתיים או שלוש כדי לפתור בעיות. בעצם המחשוב הזה של שפ"מ לא היה טוב אפילו לשנתיים. זה היה צריך להיות פתרון לחצי שנה עד שנה, כדי שהרשות תיצור במשך הזמן כלים משלה. היא לא יצרה את הכלים האלה. לטווח הארוך הרשות צריכה ליצור מערכת מחשוב משלה - עם ה-SOFT WARE וגם עם ה-HARD WARE – שתהיה מותאמת לצרכים שלה, ולא לקחת בחשבון את הנושא של שפ"מ לחלוטין בעניין הזה. זה מצריך היערכות לטווח ארוך.

לטווח הקצר יש תוכנית, שאמורה לעלות בסביבות 10,000-20,000 דולר, של שיפור המערכת הקיימת. זה אומנם הובא לידיעתכם, ואת צודקת בעניין הזה, שמאז שנכתב בדו"ח שהרשות תעשה את זה, זה לא נעשה מפני ששוב , בעוונות רשות השידור, שאני חלק ממנה לצורך העניין זה, זה נפל בין הכיסאות. מי בדיוק אחראי על הנושא הזה כדי שהשיפור במערכת הקיימת ייעשה?

עכשיו, כשרן גלינקא, כמנכ"ל, לקח על עצמו את הדברים האלה, נעשו שני דברים. ראשית, הוקמה ועדה, בראשותי, שאמורה לגבש ולסיים תוך חודשיים את הנושא הזה של שיפור המחשוב הקיים כדי שיענה - עד האופטימום שאפשר לעשות את זה - בכיוון שמבקר המדינה שם עליו את האצבע, ובעיקרו של דבר - יצירת איזה שהוא גוף שיהיה אחראי. קראו לזה פעם "מדור פרסומות". זה פשוט נפל מפני שזה לא התאים, כמו שאני אומר, להיקף ולגודל, לכמות כוח האדם שהלכה והצטמצמה ולידע שלהם בנושא של מחשוב וכיוצא אלה. יצירת גוף, או נקרא לזה מנגנון, שיהיה בין שפ"מ לבין רשות השידור, כדי שאפשר יהיה גם לצבור נתונים, עד כמה שאפשר, בשיפור המערכת הקיימת, אבל בעיקר - פיקוח, בקרה על התכנים, על הכמויות וכיוצא באלה. זה לטווח הקצר, וכבר תוך חדשיים אמורים לגבש את זה.

במסלול מקביל לזה הרשות אמורה לבחון את הנושא הזה של מחשוב לטווח ארוך.כרגע, באופן גס, זה סיפור שיכול לעלות עד 10 מיליון שקל ולכן, כנראה, זה לא יהיה ביום אחד, אבל אני מאמין שגם הרשות תעלה את זה בסולם העדיפויות שלה, כשמדובר בהכנסות גולמיות בסדר גודל של עד 300 מיליון שקל בנושא של הפרסומות. השקעה כזו בכל זאת שווה את זה , וכנראה, אנחנו נלך לכיוון הזה. אם כן, אני מאמין שהתוצאות בעניין הזה יהיו כבר תוך כשלושה-ארבעה חודשים. כלומר, אנחנו נגבש את ההצעה הזאת, המנכ"ל יאשר את זה, ומדובר בהשקעה לטווח מיידי בשיפורים של המערכת הקיימת, בסדר גודל של 10,000-20,000 דולר. התוכניות ישנן. צריך רק לשפר אותן, כי מאז שהן הוכנו כבר עברו כשנה וחצי , משום שלא היה גורם אחראי שיקבל את ההחלטות, שהרי יש כספים ויש מחשוב ויש רדיו, וכמו בדברים רבים אחרים, זה נפל בין כל הכיסאות האלה.

אבל אני קורא במסמך הזה של מבקר המדינה שכבר מאז 1995 אישר המנכ"ל שלכם להיערך למעבר משידור אנלוגי לשידור ספרתי, ולכן גם היו הזמנות של ה-25,000 שקל. אם כן, לאן הלך הכל?

לא, זה למה שנקרא החומרה, וזה לא קשור לפרסומות. צריך להבדיל בין שני דברים:. יש הנושא של הפרסומות שיש בו בעייתיות של גורמים מבחוץ וכיוצא באלה; ויש המעבר של הרדיו כל כולו למסגרת אחרת, וזה חלק מתוכנית ייעול הרדיו, כי זה מצמצם כוח אדם. אני לא רוצה להכניס אתכם לעניין זה, אבל תחנת רדיו היום בעולם משדרת עם עשרה אנשים, ואם הרדיו משדר היום עם מאה אנשים זה מפני, שראשית, אין לו החומרה והתוכנה המתאימות לשידור דיגיטלי ; ושנית, גם אין הסכמי עבודה, כי אם נכניס כאן הסכמי עבודה, עלולים להיווצר פילים לבנים כמו בטלוויזיה, שבה הכניסו את מצלמות ה-ENG, וחמש-עשרה שנה המצלמות האלה עמדו והתיישנו תוך כדי זה שחיכו לשינוי הסכמי עבודה שיאפשרו להשתמש בהן.

גם משרד מבקר המדינה יודע עד כמה קשה לשנות הסכמי עבודה.

אנחנו יודעים עד כמה זה קשה יותר שם.

זאת אומרת, שהיום בעצם אין לכם מערכת שיכולה לפקח והכל תלוי במערכת של החברה.

צריך להבדיל בין הפרסומות לבין הרדיו .

אני מדבר על הפרסומות.

לגבי הפרסומות - בעקרון כן, מפני שנקודת המוצא של הפרסומות היא בשפ"מ, ולמעשה זה יוצא ישר לשידור. נכון שהלחיצה על הכפתור היא של הטכנאי באולפן, אבל אין לנו פיקוח ובקרה אלא בדיעבד, כמו שאמרה הגב ' ברעלי.

בבקשה, שאלה למר רוט.

אני רוצה לשאול את מנהל הרדיו עד כמה התלות הזו בשפ"מ מגבילה את הנגישות של זכיינים אחרים להחלפת החברה הקיימת.

כשיבוא זכיין ויתפרסם מכרז בעוד שנתיים – אתה צודק בהחלט, זה שלהם, הם יכולים לקחת את זה אתם. ולכן, אנחנו ננסה תוך השנתיים ליצור כבר מערכת שתהיה שלנו, כך שהזכיין יתאים את עצמו למערכת שלנו, ולא להפך.

אני רוצה לשאול עוד שאלה שהיא טכנית. אתה אומר שטוב שהמנכ"ל הקים את הועדה הזו בראשותך, שתקבע כללים לגבי כל הנושא הזה של המחשוב. אתה חושב שהוועדה הזו יכולה להביא למצב שבו מערכת כזאת אכן תהיה אצלכם תוך שנתיים?

עצמאית? כן. צריך רק לקבוע את סדר גודל המשאבים, אבל אני אומר לך שוב: חשוב גם פתרון לטווח מיידי, ולא לרחוץ בניקיון כפיים ולומר: לעוד שנתיים.

אבל, ראשית, זה אפשרי. ואתם הולכים לכיוון הזה?

זה אפשרי , והולכים לכיוון הזה.

שנית, כשאתה אומר "בינתיים , לטווח הקצר, אנחנו רוצים לשפר", במה אתה משפר?

- שינוי התוכנה באופן שבו אפשר יהיה גם לקבל נתונים כספיים מצטברים.

- שתהיה מערכת בקרה שלנו על המערכת שלהם.

ויצירת תחנת ביניים בין שפ"מ לבין השידור שתאפשר לנו לפקח, לבקר, לקבל את כל הנתונים .

הנתונים מגיעים אליכם ?

הם חייבים להגיע, רק שלא עושים אתם שום דבר.

צריך שתהיה מערכת שתוכל לקבל את הנתונים, לעבד אותם.

ושהמערכת הזו לא תאפשר - וזה הדבר החשוב ביותר - מה שקרוי בביקורת "התלות בשפ"מ". כלומר, אם יהיה לנו סכסוך כלשהו עם שפ"מ, עדיין לא נוכל לקחת פרסומות ולשדר אותן באופן עצמאי.

עד שתהיה להם מערכת עצמאית נפרדת הם יהיו תלויים בהם.

כפי שאתם ציינתם בדו"ח שלכם: בלי אפשרות ששפ"מ תוכל להיכנס לזה, אלא אם כן נרצה בזה.

ברשותך, אדוני המנכ"ל, אני מבין שהועדה הזו תציג את המסקנות שלה בתוך 60 יום, ואם אפשר, אני מבקש שהן יועברו גם אלינו וגם למבקר המדינה .

צריך להעביר גם את ההחלטות כתוצאה מעבודת הצוות הזה וגם את האישור של התקציב.

קודם כול נקבל את המסקנות, ואולי נקבל גם את המסקנות לגבי מה שצריך לעשות בינתיים.

- בטווח המיידי. זה בעיקר מה שיהיה.

כן, בטווח המיידי. אם אפשר, הייתי מבקש לקבל את זה תוך 60 יום, או שתשלחו העתק של המסקנות שלכם בנושא זה, מיד עם הוצאתן, גם לוועדה וגם למבקר המדינה.

היה עוד משהו: הנושא של נהלים לגבי זמן שידור וכו'.

כן, שמענו שאין לכם בעצם כללים.

גם בתוך הרשות, כשהוקמו הגופים החדשים: המליאה והוועדה שנוגעת בנושא הזה של פרסומות ותשדירי פרסומות, עלה לפני כחצי שנה הצורך בזה. גובשה הצעה לנוהל שהמנכ"ל אמור לאשר אותה. ברגע שהמנכ"ל יאשר אותה היא תעבור לוועד המנהל של רשות השידור, הוא יאשר אותה, ואז נוכל להתחיל לעבוד לפי כללים מקובעים. בעיקרון, הכללים ישנם, אבל כמו שאמרה הגב' ברעלי, הם בעל פה ולפעמים עולים כמכתב, אבל הם לא מגובשים לכלל תקנון בעניין הזה, לכן, בהחלט נקבע גם את הזמן, וגם חריגות עדיין יהיו מפני שדרושה הגמישות הזו של רדיו, כי ש תקופות שיש עומס יותר גדול או יותר קטן, אבל לא לחינם אמרתי שהמנכ"ל יאשר. אולי המנכ"ל יראה את זה יותר מהזווית של רשות השידור והאינטרס שלה שיהיו לה הכנסות רבות ככל האפשר בצד הציבורי, אבל כשהוועד המנהל ידון בזה, כשהגופים הציבוריים ידונו בעניין, הם יראו גם את הנושא של כמות הפרסומות מבחינת הציבור, מה נחשב ליותר מדי מבחינת הציבור.

אתה מדבר גם על משך הפרסומות וגם על התוכן.

כן. דבר אחד אני יכול להבטיח, שבהיותנו רדיו ציבורי, אין לנו שום כוונה להכיל כמות שתהיה יותר גדולה מזו שנקבעה בחוק הרשות השניה, כלומר 12 דקות. כבר היום אנחנו פועלים במכסימום של 10 דקות ונשתדל שזה יהיה בטווח הזה, עם אפשרות של גמישות - - -

אתם מדברים על משהו בסדר גודל של שש וחצי דקות?

לא, לא, לא.

לא. המצב ההיסטורי שנקבע - - -

אדוני המנכ"ל, אתה רוצה לחכות עד שהנוהל הזה אושר אצלכם ואז להעביר לנו אותו?

בהחלט .

אני חושבת שאולי כדאי לקבוע עכשיו מועד לביקורת.

בוודאי. תוך כמה זמן אתה חושב שהנוהל הזה יאושר?

אנחנו נתנו לזה חודשיים. הוא כבר כתוב, הוא רק צריך לעבור את הוועד המנהל.

אמר לנו מר אמנון נדב שהוא כבר כתוב. השאלה אם אתה מוכן להעביר לנו את זה עוד לפני האישור.

לא, לא צירפתי, כי כדאי שהדיונים יתקיימו בפנים. לא הייתי רוצה לפגוע בנציגי הציבור.

אם כן, עד ה-1 במארס נוכל לקבל גם העתק אלינו וגם העתק למבקר המדינה.

מן הסתם זה עוד יעבור שינויים. זאת ההצעה הראשונית של הרדיו. זה צריך לעבור את כל השיקולים האחרים.

אתם מעדיפים לדון קודם בנושא של העניינים הכספיים או בנושא של תשדירי חסות בטלביזיה ?

לדעתי, הנושא של העניינים הכספיים הוא כבד יותר.

אם כן, אנחנו נדחה אותו לישיבה הבאה ונדון עכשיו בנושא של תשדירי החסות בטלביזיה, לא ברדיו.

לפני זה אני מבקש לשאול את המנכ"ל וגם אותך, מר אמנון נדב: בעניין הזה של הכללים שעליו דיברנו עכשיו, האם אתם חושבים שזה פתרון עדיף על הפתרון שהעליתי – לא חקיקה, אלא אפילו התקנת תקנות או קביעת כללים על ידי השר? אנחנו בוועדה יכולים לפנות לשר ולבקש ממנו לעשות את הדבר הזה.

אני לא יודע אם השר הוא שצריך לעשות זאת. אולי היועצת המשפטית תענה על זה, כי אני יודע שועדת החינוך של הכנסת אמורה תמיד לאשר שינויים בתקנונים שלנו בנוגע לכללי הפרסומות.

יש לנו כללים לגבי פרסומות ברדיו, ואפשר להוסיף שם סעיף: הסמכות היא של הוועד המנהל, באישור של השר. זה כמו תקנות. ואחרי שאנחנו נוציא נוהל פנימי וזה יאושר במוסדות שלנו, אם יהיה צורך, אנחנו גם נפרסם את זה בכללים.

גם בכללים. תודה. בבקשה, מר נתן מאיר, מלשכת הפרסום הממשלתית.

אנחנו בוקרנו מכיוון אחר - אנחנו גם מופיעים בדו"ח - כי מבקר המדינה עשה דבר חכם ביותר בכך שהוא הגיע גם לצד של הצרכן של החברה . אנחנו לקוח גדול של החברה כמשדרים שידורי פרסום. יש נושא שאנחנו לא עלינו עליו בזמן הביקורת, ולפי דעתי, הוא חמור מאוד. אני עליתי על זה רק אחר כך. אותה חברה - - -

זה פשוט סעיף אחר.לא הגענו לתמריצים.

לא תמריצים, זה נוגע דווקא לנושא הכללים. זה לא עלה בביקורת. אותה חברה משתמשת בכל מיני כלים כדי לאנוס את כל שוק הפרסום. היא באה ואומרת לכל משרדי הפרסום: את ההפקות תעשו אצלי. אתה בא עם פרסומת שעשית במקום אחר, היא אומרת: אני לא מכניסה אותך לשידור, אתה חייב לעשות עוד פעם את ההפקה אצלי. וזה עולה למשק בכללו. זה גם עולה לממשלה כלקוח, אבל זה עולה לכל המשק, על ידי זה שנתנו לה עוצמה גדולה כזאת.

בהסכם ?

אני לא יודע. פנינו פעמיים- שלוש לייעוץ המשפטי. הם לא ידעו לתת לנו תשובה. מה שקורה כרגע הוא שלאותה חברה יש כוח אדיר מול כל משק אחר.

בגלל הבלעדיות שלה ברדיו. זה הכל .

למעשה 85% מהפרסומות ברדיו הולכות דרכה, כיוון שכמה הולך דרך הערוצים המקומיים? - מעט מאוד, וגם מעט כסף. היא שולטת למעשה בענף על ידי מערכת ההתקשרות שבינה לבין רשות השידור, והפגיעה היא פגיעה חמורה.

אני מבין את זה. האם יש לכם התייחסות לעניין?

לא ידענו על זה. אני נפגשתי אתו וגם הוא לא ידע.

מר מאיר, אני חושב שזו שאלה משפטית שתלויה הרבה גם בהסכם שנערך עם החברה. צריך לבדוק את ההסכם. אני מבין שמשרד המבקר לא בדק בכלל את הנקודה הזאת.

יש פה רק צד אחד.

נכון, יש פה רק צד אחד אבל צריך לבדוק את הנקודה הזו. יכול להיות שאתה העלית כאן נקודה גם לתשומת לב הרשות וגם לתשומת לב המבקר, אבל גב' מצקביץ רוצה להעיר גם בעניין הזה.

בהסכם בינינו לבין החברה אין שום דבר בעניין הזה , וזה תלוי בהסכם בין החברה לבין המפרסמים.

אבל היא לא תכניס היום תשדיר לרשות השידור שלא הופק על ידה.

זה שוב ניצול לרעה.

זה ניצול לרעה של - - -

השאלה אם אין לאותו לקוח, שלא מכניסים את התשדיר שלו לפרסום משום שהחברה לא עשתה את ההפקה - יכולת משפטית לקבל את הזכות שלו בצורה אחרת. הוא לא קשור לרשות.

מה שיקרה הוא שאחד הגופים האלה שירגיש נפגע יילך לבג"ץ נגד הרשות.

יכול להיות.

- - -

הרשות אחראית על העניין הזה.

נגד הרשות, ויצרף את החברה. כן, גב' מצקביץ

מה שאני אומרת הוא שהחוזה לא מדבר על זה. הרשות נתנה בעצם בלעדיות לחברה לעשות את הפרסומות. לנו לא ידוע על תלונה כזאת. אולי מדי פעם מגיעות תלונות, גם לא באופן ישיר. אם הייתה מגיעה תלונה כזאת אלינו באופן פורמלי או רשמי, היינו יכולים אולי לבדוק אותה או לברר אותה מול החברה.

איך הייתם מגיבים על תלונה כזו ?

זה בהחלט ראוי לבדיקה.

אני לא יודע, זו פעם ראשונה שאני שומע את הדבר הזה, וראוי לחשוב ולבדוק.

אני מציע שעד לדיון הבא, נחשוב כולנו - גם הרשות, גם אתם, גם משרד מבקר המדינה וגם אנחנו - על איזו שהיא דרך כדי לפתור את העניין הזה.

אני יכול להעביר להם תלונה רשמית.

נבטל את הבלעדיות במכרז הבא.

אני חושב שאם סעיף כזה היה מעוגן בהסכם, זה היה בוודאי פותר לכם בעיה.

אנחנו עוברים לנושא של החסויות בטלביזיה.

פועל יוצא של הדבר הזה מתבטא גם פה. הנה דוגמה שישנה פה שמחזקת בעצם את מה שאתה אמרת. הדוגמה שאני מצאתי ושהבאתי היא שאנשים שרצו לתת חסויות לאולימפיאדה של שנת 2000 ושעשו את זה דרך רשות השידור, באו בתלונה ואמרו: החברה מתנכלת לנו, מבחינת השיבוץ ומבחינת הנוסח של ההודעה. רשות השידור עומדת על הכללים כשזה בא דרכה - צריך להיות ניסוח כזה ואסור שיהיה כך ומותר כך. בקיצור, החברה מנצלת את המצב. זו דוגמה טובה שמחזקת את מה שאתה אמרת.

הנקודה האחרת שחשובה כאן מבחינת תשדירי החסות, תשדירי שירות בטלביזיה, היא נקודת המוצא. בכללים של הרשות – הם קרויים "כללי רשות השידור (מימון חוץ למשדרי טלביזיה)" - נאמר מפורשות: "רשאית הרשות בלבד לבקש מימון להפקת משדרי טלביזיה מגופים שמחוץ לרשות". על פי הליכים שהיו ברשות, שהיו סבוכים וממושכים, הגיעו למסקנה שהם יכולים כן לתת את זה לחברה הזו.

ללא מכרז.

ללא מכרז. הם נאחזים בעניין הזה שהם לא נותנים לה בלעדיות אבל, לדעתי, הם מתעלמים מדבר שהערנו עליו, שבעצם זה שיש לחברה היכולת להציע למפרסם גם את הרדיו וגם את הטלביזיה - זה נותן לה יתרון ברור על פני כל מפרסם אחר. אם כן, באופן פורמלי לא נתנו את הבלעדיות, אבל אינני יודעת כמה מגיע בפועל לא דרכם, וכאשר זה מגיע לא דרכם, אנחנו רואים מה קורה - זו הדוגמה שיש לנו כאן. אני חושבת שאלה שתי הנקודות העיקריות והמרכזיות. אני פשוט לא רוצה להאריך. שוב, אם אדוני חושב שיש משהו נוסף שראוי להתייחס אליו בתחום הזה, אני מוכנה לעשות זאת.

בנושא הזה של תשדירי חסות בטלביזיה הבנתי שעיקר הביקורת הייתה, ראשית, שזה נעשה ללא מכרז. על אף שההתקשרות הייתה בעצם רק לגבי שידורי רדיו, הרחיבו את זה מעבר לעניין הזה של הרדיו ונתנו לחברה גם את הנושא של הטלביזיה.

והם מתרצים את זה בזה שזה ללא בלעדיות לחברה.

זה הנושא הראשון. והנושא השני הוא, שוב, הנושא של הכללים לגבי הנושא של החסויות בטלביזיה.

רק הרשות רשאית לעשות את זה, והם העבירו את זה בעצם לגוף חיצוני.

נשמע את תשובת הרשות.

אנחנו מקבלים את הערת מבקר המדינה ונצא למכרז. אנחנו צריכים לצאת למכרז.

יש החלטה בעניין הזה?

-כן. אין הרבה מה לדבר. אני חושב שזה נכון וצודק.

מתי אתם עומדים לצאת למכרז בעניין הזה ?

אני לא חושב שקבענו לוח זמנים. אני לא רוצה לשלוף את זה מפה, כי אני לא יודע מה המורכבות של המכרז הזה.

אתה מעריך שעד ה-1 במארס זה יהיה?

גב' מצקביץ, מה את אומרת?

אם זה תלוי בי, אני מקווה שכן.

מה מעכב את זה?

רק לערוך את המכרז, להכין אותו. מה אתה אומר, מוטי?

אני לא מכינה את המכרזים.

שלושה-ארבעה חודשים לפחות עד ליציאה למכרז.

- עד ה-1 באפריל.

אני לא יודע מה המורכבות.

1 באפריל חל בחג הפסח.

- עם החזרה למושב הקיץ.

אני לא רוצה לקבוע. אני יודע שהמכרזים האלה הם מכרזים מורכבים.

עד ה-1 במאי.

זה דורש דקדקנות והקפדה בניסוחים.

אבל השאלה שלי אחרת. במכרז הזה אנחנו גם צריכים ללמוד מהניסיון שיש לנו ברדיו, נכון? למשל, הנושא הזה שעליו העיר כאן מר נתן מאיר. אם התנאים האלה היו במכרז או שהיו נכנסים להסכם והיו מטילים מגבלות על החברה בעניין הזה והיו רואים בזה הפרת הסכם אם היא , למשל, לא נותנת למישהו לפרסם רק משום שהוא לא הפיק אצלה, הרי שהבעיה הייתה נפתרת בצורה הזאת. צריך ללמוד מזה.

אני חושבת שהבעיה תיפתר אם לא תהיה בלעדיות לחברה אחת, אם תהיה תחרות בין חברות. זאת הנקודה.

מה הכוונה שלך ?

העוצמה של החברה ברדיו נובעת מזה שיש לה בלעדיות, זאת אומרת, אין שום גורם נוסף שיכול לשווק את הרדיו.

זאת אומרת, שניתן יהיה, נניח,להתקשר במכרז, לא עם חברה אחת אלא עם שתיים או שלוש חברות במקביל?

נכון.

אבל יש בעיה תפעולית בעניין זה, משום שאם שני גורמים מביאים את אותו מוצר, צריך להיות תיאום מאוד הדוק ביניהם כדי שלא ימכרו פעמיים את אותו דבר.

זה קשה.

התהליך הזה קיים היום בין רשות השידור לבין שפ"מ, כי רשות השידור יש לה מדור חסויות שמוכר בעצמו, ושפ"מ מוכר, ואז יש לנו בעיה של תיאום. לפעמים אנחנו מוכרים, והם לא יודעים בדיוק באותו רגע על המכירה והם הלכו למישהו אחר, ואז נוצרות כל מיני בעיות. לכן, הנושא של בלעדיות - - -

צריך לבחון. לא לקבוע את הפתרון, אלא לבחון.

גם אני לא בטוח שאפשר לעשות את זה במקביל, אבל - - -

- - -

לא אנחנו נקבע את הפתרון, אבל מה שכן אפשר לעשות - ולפי דעתי, מבחינה משפטית ודאי שזה ניתן - זה להתנות במכרז או בהסכם שנחתם אחר כך עם החברה תנאים כאלה שלא יאפשרו לה בשום פנים ואופן להתנהג כפי שהתנהגה, ואם היא כן תנהג כך, זו הפרת הסכם.

יש לי עוד שאלה.

רק רגע. אני אומר שחייבים בסוף להעמיד גם את הגורם הכלכלי. זה תחום מאוד מורכב, תחום שיש לו החלטות וביצועים בזמן אמיתי. ההיקפים של השינויים ביום אחד הם היקפים גדולים מאוד.

שוב, אני לא קובע עמדה בעניין הזה ואני באמת לא יודע ולא בטוח. צריך לבחון את הנושא הזה.

מפרסם יצא עם פרסום מסויים. תוך כמה זמן יוצא מישהו אחר עם פרסום נגדי. זו תחרות שוק מאוד מאוד דינמית.

אני אומר שוב, לא באתי לקבוע. בסך הכל אנחנו לומדים מהניסיון - למשל, מה שהעלה כאן מר נתן מאיר, שאפילו לא נבדק. לכן, הערתי רק הערה, שיכול להיות שאפשר לפתור את זה בתנאי המכרז או בהסכם ההתקשרות לגבי הנושא של החסויות בטלביזיה .

בנושא של החסויות בטלביזיה יש כללים, למשל, של משך שידור, מתי, איך, כמה זמן?

כן יש, יש כמה כללים שמצביעים על תחילת תוכנית- - -

השאלה אם לא צריך גם את הנושא הזה לרענן.

יכול להיות שכן, בהחלט. יש כללי מימון של הרשות ויש סייגים לאישור של חסות, אבל יכול להיות שחסרים פה דברים.

צריך לבחון.

אם כן, אנחנו מבקשים גם מהרשות שעד לפרסום המכרז היא גם תעבור על הכללים האלה ואולי תרענן אותם, אם יש צורך, ונקבל את זה עד המועד של פרסום המכרז. יש הערות?

אני חושבת שבאופן כללי הדברים של מנכ"ל הרשות ומנהל הרדיו שהם יתקנו בעקבות הביקורת מקובלים, והדבר הבולט ביותר בדו"ח הוא הנושא של מערכת המחשוב והתלות בשפ"מ,. מובן שדברים נבחנים לא בתוכניות אלא בעשייה, ולזה עוד יש קצת זמן, אני מבינה.

תודה. בבקשה, אדוני.

בנושא הקודם שעלה לגבי זה ששפ"מ אוכפת את האנשים להפיק את התשדירים אצלה במחירים גבוהים, הבעיה נעוצה בכללים שהרשות קבעה, כי בדקנו כרגע את הכללים, ובכללים כתוב שלא תעלה פרסומת לשידור אלא אם כן הפיקה אותה החברה.

כך זה כתוב בכללים, "אלא אם כן הפיקה אותה החברה"?

- כן. ועל כן הכוונה היא לעמוד באי אלו סטנדרטים של שידור, שהרי ברדיו האזורי אני שומע לפעמים את הדברים האלה. אני לפחות, לא הייתי מאשר דברים כאלה.

דרך אגב, יש בזה הגיון. בגלל צד אחד שלא למדו, אל תגידו שאין בזה הגיון.

יכול להיות שיש בזה הגיון, אבל את ההגיון הזה גם אפשר לנצל. זאת אומרת, מי שפועל יכול גם לנצל. לכן, ההערה של מר נתן מאיר הייתה במקומה, ואני גם חושב שצריך לבדוק את זה. יכול להיות שצריך לשנות את הכללים. אם אתם כבר עובדים על רענון הכללים, אולי צריך לשנות את זה.

השאלה אם אי אפשר להסתפק בהנחיה שאומרת שהתשדיר יעמוד בכללים הטכניים של רשות השידור.

זה כתוב בכללים.

זה כתוב גם בכללים.

אבל זה לא רק טכני. יכול להיות שיש כאן עוד דברים.

חוץ מהפן הטכני יש עוד הנחיות לגבי דיוק לשוני ועוד אלף דברים. זה חלק מתהליך אישור פרסומת, אבל להוסיף, כחלק מתהליך האישור, שמי שעשה - - -

אני רוצה להגיד לכם משהו. בתחום ההפקה אנחנו בוחרים גם על פי היכרות של כל המערכת שעושה הפקה. הפקה אחת יכולה להיות טובה, והפקה אחת יכולה להיות גרועה, כי הבמאי והמפיק וכו' לא עומדים בסטנדרטים. כשאתה אומר עכשיו "אני מפרסם, וכל אחד עושה לי את ההפקה", אין לי בקרה ופיקוח והיכרות עם הגורם המפיק.

בכללים האלה שנקבעו לגבי הנושא של הפרסום, כשאתה נותן את הבלעדיות או את הזיכיון ויש ויכוח אם זה זיכיון או מתן שירותים, אני לא בטוח אם הזיכיון הזה כולל גם את ההפקה. אם היה כתוב בכללים שהזיכיון כולל את ההפקה, זה סיפור אחר, אבל אני לא יודע אם אתם נותנים לחברה גם את ההפקה.

אני לא בטוח שהנושא הזה לא ניתן לפתרון בהידברות אתם. לא ידענו על זה, שמענו את זה, אני בטוח שבמערכת של "תן וקח" שקיימת במגעים יום יומיים ניתן להביא אותם למצב - - -

אבל אם זה כתוב אצלך בכללים, זה כבר סיפור אחר, כי תבוא החברה ותגיד: מה אתה רוצה? הכללים שלך קובעים את הדבר הזה, אני בעצם מבצעת את מה שאתה אומר לי לבצע, לא לתת תשדיר פרסום אלא אם כן הוא הופק אצלי. אתה נתת לי גם את הזיכיון לפרסם וגם את הזיכיון להפיק. אולי יש בזה הגיון, אני לא יודע, אבל צריך לבדוק את זה.

צריך לבדוק.

אם כן, אנחנו מבקשים מכם שתבדקו את הנקודה הזו. כן, גב' הורוביץ.

רציתי רק להעיר שכשעושים תשדירי בחירות, למשל, כל מפלגה עושה את התשדיר שלה עם החברה שהיא בוחרת לעבוד אתה. ועדת הבחירות מוציאה מכרז בין החברות – מכרז לעריכת הסרטים לקראת השידור שלהם - ויש חברה שזוכה. כל החברות שמפיקות מקבלות תפריט, גם טכני. כמובן, יש הנחיות בחוק מבחינה לשונית והנחיות מה כן לצלם ומה לא לצלם - צבא, חיילים, ילדים – והן צריכות לעמוד בכללים, אבל יש חברה שזכתה במכרז שעורכת את כל הסרטים לתשדיר אחד.

אבל מי מקבל את האחריות בהפקה הזו? - המפלגה. היא משלמת את המחיר.

אבל היא עובדת לפי כללים – לפי רוחב סרט וכיוצא בזה.

זה טכני, אבל כאן מדובר לא רק בעניין טכני.

מר סובל, לאיזה סעיף בכללים התייחסת בדבריך?

סעיף 15 (4) אומר כך: "הקלטת הפרסומת הורכבה לשידור על ידי חברת השירותים ועל פי.." .

אלה כללי רשות השידור בשידורי פרסומת.

סעיף 15 (4) בכללי הפרסומת ברדיו.

הופנתה תשומת לבי לסעיף 20 באותם הכללים.

בסעיף 20 כתוב שהיא צריכה לאשר.

לכן, אני מציע שהרשות תבדוק את הנקודה הזאת לאור מה שנאמר כאן.

אני רוצה לסכם את הדיון של היום. יש לנו עוד מספר נושאים, ויושב ראש הוועדה בוודאי יקבע ישיבה נוספת כדי לדון בנושאים שנותרו וגם כדי לקבל את ההתייחסות או את התשובות לכל מה שנאמר פה. אני רוצה לסכם ולומר כך:

ראשית, הנושא של ההזמנות נראה לי אולי הדבר המיידי שהרשות צריכה לתת עליו מיד את הדעת בכל הקשור להוצאת הנחיה ברורה, כי רשות השידור לא יכולה להיות גוף מבוקר שונה מגופים אחרים בנושא הזה והיא חייבת להוציא הנחיה ברורה, ואני מקווה שההנחיה הזו תוצא לאלתר בכל הנושא של הוצאה כספית עד 25,000 שקל, שיהיה עליה פיקוח. הייתי מבקש שהעתק של ההנחיה הזו יועבר אלינו וגם אל משרד מבקר המדינה. זה דבר אחד.

הנושא השני הוא כל הנושא של הוועדה שאתה, אמנון נדב, עומד בראשה - הכללים של משך השידור וכיוצא באלה. אני חושב שזה חשוב מאוד, ויכול להיות שבעקבות ההחלטה שלכם יידרש השר לפרסם את הכללים האלה.

גב' מצקביץ, נושא נוסף הוא הנושא של הרענון שדיברת עליו - כל התיקונים האלה. עד כאן. יש למבקר הערה?

זה קשור להערה השניה שלך , לגבי משך השידור, כל הנושא של המחשוב והעצמאות ואי התלות. אנחנו רואים בזה את הדבר כמעט הכי חשוב בעקבות הדו"ח הזה.

כן, אבל אני מבין שהדבר הזה ייקח זמן.

אפשר לשפר אותו בטווח הקצר.

הרי הם חילקו את זה לטווח קצר ולטווח ארוך.

עדיין תהיה התלות הזאת בטווח הארוך.

אבל את זה אני כמעט רואה בלב הנושא.

כן, אני מסכים.

אולי אני יכולה להגיד משהו על חלב שנשפך כבר, כי כתוב בדו"ח שכל הסיפור הזה עלה ברשות כבר ב-1997, זאת אומרת, שאם הרשות הייתה נערכת כבר אז, היא לא היתה מגיעה ל- 2001 עם מחסור כספי. זה עניין של סדרי עדיפויות. כבר ב-1997 הנושא הזה עלה.

להיערך בנושא של המחשוב, את מתכוונת.

כן, בנושא של המחשוב. כבר אז עלה העניין שיש בעיות בפיקוח, שיש תלות בחברה. טוב שזה קיבל תאוצה עכשיו, אין ספק.

מה זה אומר? חלב שנשפך – נשפך.

לכן, אמרנו שהדברים ייבחנו ונבחנים בעשייה, ולא רק בתוכניות ובדיבורים. מבקר המדינה בוחן עשייה, בודק מה נעשה.

זה חשוב מאוד, בעיקר משום שאתם עומדים לקראת 2003 לסיים את ההתקשרות עם החברה ולצאת למכרז, וראוי שעד אז, לקראת התקופה שלאחר 2003, זה יהיה מוכן, כי אני מבין שהיערכות כזו לוקחת זמן. בה בעת, ודאי שאתם צריכים לעשות את אותם השיפורים המיידיים שאתם דיברתם עליהם, כדי להגדיל גם את המעקב. אנחנו לא דיברנו על העניינים הכספיים, זה אולי יהיה בישיבה הבאה, אבל אין ספק שיכול להיות - אני לא אומר שזה קורה - שהפיקוח והבקרה יגדילו דווקא את ההכנסות שלכם משידורים. יש לך הערות?

יש הרבה עבודה.

אני גם מקווה, שכפי שהשר הבטיח, תהיה רפורמה ותהיה התייעלות, ואולי יגיע היום שבו השר יעלה על הדוכן ויגיד: חבר הכנסת מוטי משעני, אני לא מתנגד להצעה שלך לבטל את אגרת הטלביזיה; להפך, אני תומך בה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30