פרוטוקולים/ביקורת/4047



הוועדה לענייני ביקורת המדינה –
5
13.11.2001

פרוטוקולים/ביקורת/4047
ירושלים, י"ד בכסלו, תשס"ב
29 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
שהתקיימה ביום ג', כ"ז בחשון התשס"ב, 13.11.2001, בשעה 10:00



ס ד ר ה י ו ם

האגודה למען החייל –
עמ' 197 בדוח 52א' של מבקר המדינה

חברי הוועדה: היו"ר אמנון רובינשטיין
מרדכי משעני

אליעזר גולדברג, מבקר המדינה
שלומית לביא, עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד
פרלה בבניק, ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה
יורם שבירו, מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה
אהרן לוי, מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה
אברהם טל, מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה
עמירם בוגט, רשם העמותות, משרד הפנים
עוזי ברלינסקי, מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה וביקורת פנים, משרד ראש-הממשלה
עקיבא איסרליש, רפרנט מערכת הביטחון, האגף לענייני ביקורת המדינה, משרד ראש-הממשלה
רמי דותן, יו"ר האגודה למען החייל
שלמה לוזון, מנכ"ל האגודה למען החייל
שלמה איליה, יו"ר הוועד המנהל, האגודה למען החייל
ד"ר אופיר כץ, יו"ר ועדת הביקורת הציבורית הארצית, האגודה למען החייל
עו"ד יפה הרצברג, היועצת המשפטית, האגודה למען החייל
דוד מלכין, מנהל מחלקת שיווק ורווחה, האגודה למען החייל
צבי גרינברג, אחראי לענייני ביקורת המדינה, משרד הביטחון

תומר רוזנר

ירדנה מלר-הורוביץ

חבר המתרגמים בע"מ



האגודה למען החייל –
עמ' 197 בדוח 52א' של מבקר המדינה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני
ביקורת המדינה בנושא האגודה למען החייל, עמוד 197 בדוח 52א של מבקר המדינה.

ברשותכם, במהירות אני אתאר את עיקרי
הממצאים של הדוח שלנו.
הביקורת נעשתה בין יולי ודצמבר 2000 והעלתה כמה ממצאים כאשר ממצא אחד הוא לגבי בחירת יושב-ראש לאגודה.

על-פי תקנון האגודה נבחר היושב-ראש על-ידי הוועד המנהל ועל-דעת שר הביטחון. בנושא זה מצאנו שני ממצאים כאשר הראשון הוא זה שבתקנון אין הגבלה של מספר תקופות כהונה של יושב-ראש כאשר יש הגבלה לגופים במוסדות אחרים של האגודה. הממצא השני הוא שהיושב-ראש הנוכחי נבחר כבר ארבע פעמים ומצאנו שפעמיים לפחות הוא נבחר חמישה-ששה חודשים לפני תום תקופת כהונתו וסמוך מאוד לבחירות לכנסת.

יש לכם המלצה בעניין זה?

כן. מן הראוי היה להמתין במינוי עד לאחר
הבחירות וגם לשקול את העניין של הגבלת מספר תקופות כהונה.

יש ממצא בקשר לפעילות דלה של מתנדבים. זה ממצא שהבאנו אותו גם בדוח של שנת 1995. בעקבות הממצא הזה האגודה הקימה ועדה לגבי ארגון המתנדבים, אבל בכל-זאת קיימת פעילות דלה של מתנדבים.

בקשר לפעילות בחו"ל. הפעילות העיקרית בחו"ל היא בארצות-הברית. בשנת 2000 ההכנסות מהפעילות בחו"ל היו כ23- מיליוני שקלים, מהם 17 מיליוני שקלים הגיעו מארצות-הברית. בשנים האחרונות חלה הרעה ביחסים בין האגודה בארץ לבין אגודת הידידים בחו"ל וזה מתבטא בכך שהדוחות הכספיים של אגודת הידידים מוגשים באיחור, לאגודה כאן אין מידע עדכני לגבי ההוצאות וההכנסות שיש באגודה שם, ובהתחשב בזה שאין הסכם עם אגודת הידידים ובהתחשב בכך שהאגודה שם פועלת בשם האגודה בארץ, כל תקלה עלולה לפגוע בשם הטוב של האגודה בארץ וכדאי שיהיה לאגודה בארץ יותר פיקוח וכדאי שיהיה הסכם שיאפשר לה לקבל מידע יותר טוב בקשר לפעולות אגודת הידידים.

היו לנו ממצאים בתחום כוח אדם במינהל, כאשר ממצאים פחות חשובים הם בקשר לחופשות, אבל יש גם ממצא בקשר לשכר הבכירים. בעקבות דוח שלנו בשנת 1991 הוקמה ועדה כדי לקבוע את שכר הבכירים והוועדה קבעה לשכר הבכירים אחוזים מסוימים ממשכורות ממנכ"לי משרדי ממשלה. השיעורים האלה השתנו אחר-כך בעקבות ועדת המנגנון של האגודה שקבעה אחוזים יותר גבוהים.

באוקטובר 1996 ניתנה העלאה למנכ"לי משרדי הממשלה והעלאה זו לא חלה על כל העובדים הבכירים באגודה אלא רק על היושב-ראש שקיבל אותה, אבל בדצמבר 1999 קבעה ועדת המנגנון כי שכר הבכירים יהיה בין 75 ל95- אחוזים משכר המנכ"לים, כולל תוספת של 33 אחוזים לחלקם ולא לכולם, והתוספת הזו ניתנה בשנת 1996 למנכ"לים תמורת ויתור כאשר הם יצטרכו לעשות ויתור בצורה כזו שיופרשו לפנסיה שני אחוזים לשנה במקום ארבעה אחוז לשנה. העובדים הבכירים של האגודה קיבלו את זה והם לא היו צריכים לעשות שום ויתור.

אם כן, תנאי הפנסיה שלהם לא השתנו.

נכון. בדצמבר 1999 נקבע שהמשכורות יהיו
צמודות למדד המחירים ולא למשכורות המנכ"לים.

לא לשכר הממוצע במשק.

נכון.
יש מספר לא מבוטל של עובדים בכירים כאשר מדובר על 14 עובדים בכירים. בשנת 2000 עלות שכרם הסתכמה ב6,4- מיליוני שקלים כשהעלות הממוצעת היא 457 אלף שקלים לעובד. כאן אנחנו מציעים שועדה חיצונית לאגודה תקבע לעובדים את התנאים.

יש לנו ממצאים שונים בקשר למכרזים שהוצאו כאשר היו מקרים של פעולות ללא מכרז או באמצעות מכרז סגור.

היו ממצאים גם בקשר לשיפוצים בגבעת אולגה שההערכה הייתה סכום של 4,4 מיליוני שקלים אבל הביצוע בפועל, נכון לתאריך הביקורת, הייתה של שמונה מיליוני שקלים. למכרז לא הוכנסו נתונים שאחר-כך היו צריכים להזמין בחיפזון מהספקים.

יש לנו גם ממצאים בקשר לרישוי עסקים של בתי חייל, תנאי אבטחה ובטיחות.

עד כאן.

סך כל ההוצאות על הבכירים, איזה חלק זה
מהווה מהכנסות האגודה?

יש לנו כאן טבלה.

2,59 אחוזים.

3,1 אחוזים מעל עשרים אלף שקלים. מספר
העובדים הוא 14.

ברשותך, אני מבקש לתת סקירה קצרה על
האגודה ולאחר מכן להתייחס לדוח מבקר המדינה.

לרשות האגודה למען החייל עומדות היום 21 קריות, מהצפון, ממלון בית יצחק רבין, ועד בית החייל באילת. הקריות מחולקות לבתי חייל, קריות נופש וקריות חינוך. ב21- קריות אלה בממוצע יומי מתארחים כ12- אלף חיילים. מדובר בחיילים של מערך החינוך שנמצאים במקומות כמו בית גולדמינץ ועוד. קריות הנופש כמו אולגה ואשקלון, ובתי חייל כמו בית יצחק רבין בצפון ועד בית החייל באילת.

מבחינת נתונים לשנת 2001. בנופש מבצעי באולגה ובאשקלון מתארחים כ32,600- לוחמים בשנה שבאים לשבוע ימים נופש. הם באים ביום ראשון ועוזבים ביום חמישי כאשר הלוחמים מגיעים מגולני, גבעתי, צנחנים, נח"ל ואני יכול לומר לאדוני היושב-ראש שהנופש הוא מאוד מאוד איכותי וברמה גבוהה יוצאת מהכלל של שנות 2000 פלוס, כולל סאונה וכל מה שרק ניתן לתת כדי לשמח את לבם של החיילים.

יש לנו דבר חדש שנקרא עשרים ימי כיף ביחידות כאלה ואחרות בהתאם לדרישות הצבא כאשר מדובר בחיילים שמגיעים ליום אחד, להתרענן ולחזור חזרה ליחידות.

קייטנת אלמנות ויתומים שמתבצעת במשך שלושה שבועות במשך חודש יולי, אז באות האלמנות ומתארחות בעיקר באולגה אבל גם באשקלון, וכאן מדובר ב7,000- ימים כאשר מגיעות כ1,400- נשים וכ400-300- ילדים.

נושא חדש שהרמטכ"ל ביקש הוא הורים שכולים. בשנה שעברה אירחנו כ3,000- הורים שכולים שבאו לשלושה ימים ושני לילות ובשנה הבאה מתוכננים מחזורים יותר רבים כאלה.

עשינו הסכם עם חברת YES ואנחנו מחזיקים כ1,500- נקודות YES בעיקר במערך הלוחם מגבול לבנון, מרכז, יהודה ושומרון וחבל עזה. זה כמובן מאפשר לחיילים לצפות בתוכניות הספורט ובתוכניות השונות האחרות.

יש לנו כ180- דירות לחיילים בודדים, בעיקר במרכז הארץ כשאנחנו מטפלים בהן החל מתשלום שכירות וכולי, כאשר החייל מגיע בסוף שבוע שלו והחדר עומד לרשותו. כל הטיפול בנושא הזה מתבצע על-ידי צוותים של האגודה למען החייל.

אנחנו מארחים במתקנים שהתייחסתי אליהם קודם, יותר ממיליון וחצי חיילים שבאים ללון במקומות האלה כשהכוונה היא לבתי החייל ולמתקנים שלנו. כ2,8- מיליון ארוחות בשנה ניתנות במתקני האגודה למען החייל שם מתארחים החיילים. 450 אלף מתנות חולקו לכוחות מאז חודש ספטמבר עד היום וידנו נטויה.

אנחנו כאגודה למען החייל מחזיקים מעל ל850- מכשירים סלולריים שמיועדים למערך האשפוז ותנאי שירות וכאן אני מתייחס למש"קיות נפגעים, מש"קיות ת"ש, ר"מ 2. לשמחתי הרבה המשמעת עובדת יוצאת מן הכלל ואין בזבוזים, מה עוד שאנחנו בודקים כמעט כל חשבון וחשבון, ואם נעשות שיחות פרטיות, אנחנו יכולים לדעת על כך והמש"קית משלמת אותן.

יש לנו היום בתחזוקה שוטפת מעל לאלפיים מועדונים ביחידות הצבא. כידוע מאז מלחמת ששת הימים ועד היום חטיבות גולני, צנחנים, נח"ל, גבעתי, אלה חטיבות שאין להם מחנות קבע והיום או שהם נמצאים בקו באימונים או שנמצאים באינתיפאדה בתעסוקה זו ואחרת, ולכן יש להם מה שנקרא מחנה התארגנות ואנחנו מחזיקים בחטיבות חי"ר אלה מכולות כושר, מועדונים ניידים, בית כנסת נייד וכל מה שאפשר.

אנחנו נותנים גם חלופה לנופש כי לפעמים קורה שחייל לא יכול לצאת עם היחידה שלו ואנחנו לא רוצים שהוא יפסיד. הנופש מתבצע אצלנו מינואר לינואר ולכן אנחנו יכולים לתת יותר ימי נופש. אם חייל לא יכול היה להגיע, יש לו אופציה להגיע בתיאום אתנו בתאריך אחר והוא יכול להיכנס לנופש גם לא במסגרת המחזור שלו.

אנחנו מקיימים ימי כיף שמשתתפים בו כ5,000- לוחמים ביום, אם זה בלונה פארק ואם זה בקיסריה וזה מתקיים בשיתוף עם אכ"א פרט. הדבר בא לידי ביטוי בצורה יוצאת מן הכלל כאשר כמעט לכל יום כזה מגיע הרמטכ"ל או סגנית שר הביטחון.

שבתות ת"ש, תנאי שירות. אותם גדודים שנמצאים בכוננות ועקב כך לא יכולים לצאת הביתה. בהתאם לתיאום שלנו עם משרד הביטחון וצה"ל מתארחים בהר גילה או באחד המלונות בצפון ולא נמצאים באותה שבת באוהלים. אם אותו חייל לא יוצא, שיהיו לו תנאים נוחים. במידה שיש הפעלת כוננות, ניתן מיד להזעיק אותו.

אנחנו מתואמים עם קבוצות כדורגל ומקבלים כרטיסים בהנחה כשכרטיס עולה בין 15 ל30- שקלים והכרטיסים ניתנים ליחידות הלוחמות, כך שהחיילים שיוצאים יכולים ליהנות בשבת ממשחק כדורגל כאשר בעיקר הם הולכים למשחקי הקבוצות הגדולות כמו מכבי תל-אביב וחיפה. אנחנו משתדלים להבטיח להם כרטיס גם מוזל וגם כמתנה והם מקבלים אותו עם יציאתם.

שי לחייל המתגייס. כל מערך הגיוס של הצבא – מה שפעם היה בלשכות גיוס – לפני תשע שנים עבר לבתי החייל שלנו אם זה בחיפה, בטבריה, בירושלים, בבאר-שבע למעט תל-השומר. ביום גיוס בירושלים למשל מקבלים אולם כניסה, קבלת פנים, ההורים נפרדים, מקבלים כוס קפה, הילדים עולים לאוטובוס ומתגייסים וכל זה כדי שלא יהיו תחת כיפת השמים בלשכת הגיוס כפי שהיה בעבר.

פרסים ליחידות, כרטיסים מוזלים לאתרי נופש ועוד עשרות רבות של פעולות רווחה לטובת הלוחמים. יש קורסים מיוחדים שאנחנו מבצעים. לדוגמה, היום ניקח עשרים חיילים למלון תדמור כדי שיעברו קורס טבחים ויוכשרו למקצוע, כך שאחרי הצבא תהיה להם עבודה ובמסגרת השירות שלהם הם יכולים לעבוד במטבחים של האגודה למען החייל.

הסיוע שלנו בנושא הרווחה מתבטא בכל מיני מבצעים כמו נסיעת פיקוד העורף לתורכיה ולקניה והפעילות שלהם באולמי ורסאי בירושלים. אנחנו משתדלים להגיע ולתת את הצ'ופר לכוחות העורף שעוסקים בעבודות לילה כאלה ואחרות.

היום בצבא הגנה לישראל יש כ6,300- חיילים בודדים. ישנם חיילים בודדים שהם תושבי מדינת ישראל ולמשל ההורים לא מכירים בהם. אחרי שהצבא מכיר בו כחייל בודד, אני מקבל אותו אוטומטית כחייל בודד ואז הוא מקבל תנאים סוציאלים מיוחדים.

מה קורה עם העולים החדשים?

רוב החיילים הבודדים הם עולים חדשים. יש
כמובן חלק לא מבוטל שמגיע מחו"ל והם בודדים, ואותו חייל בודד מקבל מאתנו שי פעמיים בשנה והשי מתבטא ב400-300- שקלים שהוא מקבל לקראת החג. לחייל הזה מגיעות פעמיים בשנה טיסות בתיאום עם אכ"א פרט והטיסות האלה ממומנות על-ידינו. כפי שאמרתי קודם, חלק גדול מחיילים אלה מתגוררים בדירות שלנו, חלקם מתגוררים בקיבוצים, חלקם עדיין גרים בבתי החייל וידנו עוד נטויה כי מתברר שהדירה היא הפתרון הטוב ביותר כי שם הוא מרגיש בבית. לשמחתי הרבה בינתיים זה עובד מצוין והשליטה שלנו טובה מאוד. אנחנו מגיעים אל הבתים האלה אחת לשבוע-שבועיים. בדירות האלה אנחנו מחזיקים מקרר, מכונת כביסה וכל מה שצריך לצורכי הבית.

יש תיאום בינינו לבין בזק כאשר לחיילים אלה יש אפשרות לחייג חינם לחו"ל למשך איקס דקות בחודש.

יש טיפול אישי כאשר גם הצבא נותן טיפול מצוין שמשולב יחד אתנו.

כל בעיה שמגיעה אלינו, יש לה פתרון ונותנים לה פתרון. יש עשרות דוגמאות כאלה. לפעמים אנחנו קוראים בעיתון על מקרה שלצערי הרב לא הגיע אלינו, אבל אם הבעיה עולה על השולחן, היא פתורה. אדוני היושב-ראש, חד-משמעית היא פתורה ועשינו את זה בעשרות מקרים ואולי במאות בכל מיני נקודות כאלה ואחרות.

סיוע למשפחות נזקקות ניתן בתיאום עם אכ"א פרט.

היום יש לנו 81 מועדונים פלוגתיים כאשר כל מועדון כזה עולה 10,000 דולר וכ20- מועדונים גדודיים. יש לנו חמישים מכולות כושר שעלות מכולה היא כשלושים אלף דולר. היום אין גדוד חי"ר – חוץ משניים שיש להם שניים מאחר שהם זכו באפיקומן רמטכ"ל, גדוד של הצנחנים וגדוד של גבעתי – שאין לו מכולת כושר.

יש בתי כנסת כאשר נתנו אחד ברמה החטיבתית כדי לראות איך זה מתבצע.

היום מאוד פופולריים ההליכונים. היות שחלק לא מבוטל מהכוחות שלנו לצערנו הרב לא תמיד יכולים לצאת לריצת בוקר, בעיקר החיילים בעזה וביהודה ושומרון, גם לפי בקשת הרמטכ"ל נתנו את ההליכון הזה שעולה לנו, כולל אחריות לאחזקה לשנתיים, 5,000 דולר. זה הליכון חזק מאוד שלצערי הרב לא כולם עולים עליו עם נעלי ספורט אלא עולים עם נעליים רגילות ולכן התחזוקה היא קשה מאוד. יש לנו כ130- הליכונים כאלה שמפוזרים בקו.

בשקף הזה אתם יכולים לראות את מרכז הרווחה החדש בגבול לבנון. יש לנו שבעה מרכזי רווחה כאלה כאשר שלושה מהם ברמת הגולן וארבעה בגבול הלבנון. לשמחתי הסתיימה בניית המרכז החדש בגבול הלבנון ומשרד הביטחון עשה עבודה נפלאה ואנחנו משקיעים בו עכשיו בציוד מיליון דולר. במרכז הזה יש שק"ם ויש בו פינת כושר וכאן אתם יכולים לראות את פינת הכושר בחדר המועדון עם ציוד כושר מודרני תוצרת כחול-לבן. מה שנשאר לנו זה לתת תחזוקה נכונה.

בגבול הלבנון יש 11 חדרי תדריכים והם משמשים בעת הפגזה או פעילות מבצעית כזו או אחרת כחדרים לפינוי רפואי ובשעת רגיעה כמועדון. בחדרים אלה נמצאת אנטנת YES.

מרוץ גולני שיוצא אחד לשנה מהחרמון ועד אילת כאשר אצל המנכ"ל יש פקודת מבצע. ברגע שאומרים רוץ גולני, הסניפים של המתנדבים שלנו נפרסים מצפון עד דרום ומקבלים את החיילים באהבה.

יש לנו תשעה מזנוני דרכים. בשקף הזה אתם רואים את המזנון בבקו"ם כאשר החייל יורד מהאוטובוס לקראת החיול שלו, הדודות אומרות לו בוקר טוב, הוא מקבל את השי שלו, שותה משהו, נכנס לתדריך, מתחייל, יוצא מהצד השני ושם יש פרגולה של כמה עשרות מטרים מרובעים, שם הוא מתקבל ונאחל לו רק בריאות ושיסיים את השירות בשלום.

יש לנו דבר חדש שנקרא קופות מג"דים. היום באגודה למען החייל עומדים לרשות כל מג"ד עשרים אלף שקלים והוא יכול בסכום זה לרכוש את כל תנאי הרווחה להם הוא זקוק בגדוד שלו כמו למשל פרידה מקצינים שעוזבים, ספר, יום ספורט, חולצה וכולי. אותו מג"ד מגיע אלינו למשק, מזמין את מה שהוא רוצה, והוא מקבל את זה גם יותר בזול כי אני קונה את זה דרך סיטונאים. זה עומד לרשותו כולל תלושים שהוא יכול להפוך אותם לכסף. אם לחייל יש בעיה כלכלית כספית והמג"ד רוצה לתת לו ארבעים-חמישים שקלים, הוא יכול לתת לו גם תלוש מתוך הקופה הזאת שנמצאת בידיו.

אנחנו עובדים היום גם מול מערך המילואים. איש מילואים שמתגייס – פרט לנופש מבצעי שמיועד רק למערך הסדיר – במסגרת השירות שלו במוצבים משתדלים לתת לו את כל הטיפול המקסימלי האפשרי כאשר העדיפות תמיד היא ללוחמים בצבא הסדיר.

יש לנו כבר היום מאה יחידות אינטרנט בתוך יחידות המערך הלוחם ברמת גדוד, ברמת פלוגה מבצעית, סיור, יחידות מיוחדות. בשקף הזה אתם רואים את מערכת האינטרנט שהיא תרומתו של מר מזריה מלוס-אנג'לס.

הגלישה באינטרנט היא חופשית?

כן. החייל יכול לגלוש באופן חופשי וכמה זמן
שהוא רוצה. יש לנו את זה גם בנופש ואני מזמין אתכם לראות זאת. השבוע ביקרתי אם סגן ראש אכ"א בקריית הנופש באשקלון, שם יש 22 עמדות של אינטרנט.

חוג אמץ לוחם, חוג ידידי האגודה למען החייל, חוג שנותן מלגה ללוחמים ששירתו לפחות 24 חודש ביחידה קרבית. בשנת 1999 הוענקו 380 מלגות, בשנת 2000 ניתנו 1,198 מלגות, לפני מספר חודשים, ב2001-, חילקנו 1,547 מלגות. הצפי לשנת 2002 הוא כאלפיים מלגות כאשר סכום המלגות מתקרב ל14- מיליון שקלים. יש לנו כאן שיתוף פעולה מצוין עם חלק גדול מהאוניברסיטאות כאשר חלקן נותנות מצ'ינג של חמישים אחוזים. רוב הכסף מגיע מתרומות, חלקן מלונדון וחלקן מהארץ, ואני יכול לציין שעיקר התרומות שלנו מגיעות מישראל.

יש לנו מרכז הלנות בתוך בית השריון. מרכז ההלנות הזה מרכז בתוכו את מלון סבוי, מלון ששכרנו אותו לשלוש שנים, את לב החייל ברחוב הירקון, את בית הצנחן ואת בית השריון בבתים אלה לנים בתל-אביב בממוצע כאלף חיילים מדי לילה. חייל היום לא צריך ללכת לקצין העיר והוא לא צריך לחכות לאסמכתאות. אנחנו מתואמים עם אכ"א פרט והמקום מקבל דרך המחשב את האסמכתא של החייל.

האגודה למען החייל הוקמה בשנת 1942 על-ידי דוד בן-גוריון עם יוסף ברץ והמשיכה לפעול כועד למען החייל בשנת 1948. האגודה למען החייל, עד שנת 1990, פרט לשתיים-שלוש בריכות שחייה, לא הקימה כמעט אף לא מתקן אחד – ואני מתכוון לבנייה עצמה – במסגרת יחידות צה"ל.

מאז 1990 ועד היום – מה שאתם רואים כאן אלה פרוייקטים שעלות כל אחד מהם נעה בין 800-700 אלף דולר עד מיליון וחצי דולר - הוקמו שבעה היכלי ספורט שנמצאים כבר בשימוש. יש היכל ספורט בחצור, בתל-נוף ובחצרים. מתקן בה"ד 1, פרוייקט של שני מיליון כשאנחנו השתתפנו ב900- אלף דולר. בית-ספר למכ"ים, כ800- אלף דולר, בסיס הנח"ל טירונים, בסיס גבעתי טירונים. אלה כבר עומדים והחיילים משחקים בהם נהנים מהם. מדובר בהיכל ספורט מקורה, מאוורר, עם חדר כושר, מגרש כדורסל מודרני ויפה.

היכלי ספורט שנמצאים בבנייה ובסוף דצמבר השנה הזאת מבחינתי גוזרים את הסרט: בה"ד 14 בצוקי עובדה, בשבטה, חטיבה 460 בשיזפון, ובבה"ד 1, שזה גם כן פרוייקט של שני מיליון דולר ואנחנו משתתפים בחצי מיליון דולר.

היכלי ספורט שנמצאים בתכנון ויוקמו בשנת 2002: בה"ד 12, בה"ד חיל הים, בסיס ה-נ.מ., בסיס מג"ב שזה פרוייקט של מיליון דולר, וכנראה גם בבית-ספר לשריון.

קולנוע בו השקענו כ850- אלף דולר בחצור והוא פתוח ופועל, במסגרת בה"ד 12, שייטת 3, פרוייקט שעולה מיליון ומאה אלף דולר שיש בתוכו חדר תדריכים ל160- איש, בית כנסת, כיתת לימוד ופינת הנצחה של שייטת 3 שזו שייטת הסט"ילים. חדר תרבות עם 420 מקומות ישיבה ב651- בצומת גולני.

מרכז רווחה בצאלים ורק עתה הודיעו לי שהמכרז יצא ונפתח כשמדובר בעלות של 11 מיליוני שקלים. אני מקווה שבסוף שנה הבאה בנייתו תסתיים.

סיירת מטכ"ל בעבודה, שייטת 13 בעבודה, חטיבה 35 בעבודה כאשר זה מתוקצב ואבן הפינה הונחה לפני שבוע.

מרכזי תרבות ורווחה. פרוייקט של מיליון דולר בקריית הנופש אשקלון. ברגע שפרוייקט זה יסתיים, סיימנו בעשור האחרון השקעה משנת 1990 ועד היום בקריית הנופש באשקלון בסכום של מעל ל15- מיליון דולר. המרכז כולל ששה בנינים חדשים לחלוטין, בריכת שחייה מחוממת וכדומה. אני אומר שזה הקלאב-מד הכי יפה לא רק במזרח התיכון אלא אני מוכן להתחרות עם כל אחד. לפני עשר שנים היו שם מבנים בריטים, השירותים היו בחוץ, ורק לפעמים היו מאווררים כדי שהנוער שמגיע לנופש לא יברח בגלל החום הכבד. היום החיילים באים, נהנים ומתפרקים ואין אפילו חייל אחד שעוזב את הנופש בגלל החום.

מגרשי ספורט. אם באים היום לרמת הגולן, מאחר שלרמת הגולן יש חלק לא מבוטל בהקמת ובבניית רמת הגולן, אין שם גדוד שאין לו מגרש כדורעף, חדר תדריכים, מועדון וחדר כושר. הלוואי שהייתי יכול לעשות את זה בפיקוד מרכז, אבל מאחר שלא יודעים אם נשארים או יוצאים, שם יש סימני שאלה בביצוע.

כשדיברתי על היכלי הספורט, בצד שמאל של השקף אתם יכולים לראות את מגרש הכדורסל ואת חדר הכושר.

בשקף הזה תראו את היכל הספורט בחצרים שעלה שני מיליון דולר והאגודה השקיעה בו 900 אלף דולר. זו דוגמה של היכל ספורט של הנח"ל וגבעתי. זו דוגמה לציוד הכושר שנמצא בהיכל הספורט. בה"ד 1 בשלבי סיום וצריך רק להכניס את ציוד הכושר לתוכו. זה מצב הבנייה בחטיבה 460 כאשר עד סוף דצמבר המקום יהיה מוכן לפתיחה. זה בית אולי בבה"ד 12. זה בסיס חיל הים, שייטת 3, שדיברתי עליו קודם וכאן תוכלו לראות את הקומה העליונה שנמצאת מעל משרדי שייטת 3, זה בית-הכנסת, זו הכניסה והאולם. זו דוגמה של מגרש כדורסל ברמת הגולן בגדודים. כשאני מדבר על חדר תדריכים, כאן תוכלו לראות דוגמה לחדר תדריכים כאשר ברמת הגולן יש חדר תדריכים לכל גדוד.

הקמנו היום דבר חדש, בעיקר בפלוגות הסיור. פלוגות הסיור של החטיבות הלוחמות – 7, 35, גולני ועוד – אלה פלוגות שנמצאות כל הזמן במחנה הקבע ובעצם החיילים לומדים יותר ומתכוננים למבצעים מיוחדים. לכל פלוגה כזו נתנו חדר תדריכים וחדרי לימוד כדי שאותם חיילים שמתכוננים למשימה יעשו זאת בתנאים טובים, עם מזגנים בחדרים, שילמדו את המשימה, יעשו אותה טוב ויחזרו בשלום.

זה כפר הנופש אולגה שדיברנו עליו והמבקר בדוח שלו מתייחס לשיפוץ שלו.

כך נראה המחנה באשקלון ואתם יכולים לראות את הבניינים שהוקמו במקום הבניינים הבריטים שהיו במקום כאשר גם בשבעת הבניינים הבריטים שנשארו השקענו בהם מיליון ומאה אלף דולר. פירקנו את הכל, השארנו את השלד, ובנינו בפנים, שירותים, מזגנים וכולי, והפכנו את המקום ל33- יחידות.

זה חדר האינטרנט אליו התייחסתי קודם ואמרתי שנמצא במסגרת הנופש.

זה בית יצחק רבין, מלון שקנינו בשנת 1992 והשקענו בו 2,2 מיליון דולר כאשר הושקע בו עד היום למעלה מ2,5- מיליוני דולרים. בבית יצחק רבין יש תשעים חדרים ושלוש סוויטות יפות ומכובדות, בריכה מחוממת ועוד. כאן אתם יכולים לראות את פינת יצחק רבין שנמצאת במלון.

יש לנו מעל אלפיים חדרים ואנחנו מהווים את בית המלון הגדול ביותר במדינת ישראל. אני לא מכיר בית מלון שמארח 12 אלף חיילים ביממה ומספק מעל לשני מיליון ארוחות וכמיליון וחצי הלנות.

זה אמור גם לגבי חייל מילואים?

כן. חייל מילואים, ברגע שהוא מתחייל, דינו
כחייל לכל דבר. אני מדבר על נכה צה"ל, עובדי ביטחון, חייל מילואים וכמובן החייל הסדיר.

בסוף שנת 1991 במבצע עליית האתיופים, בהתרעה קצרה קלטנו 2,200 אתיופים וחלק מהם חיו אצלנו גם שנתיים וחצי וגם שלוש שנים במסגרת המתקנים שלנו וקיבלו את הטיפול המקסימלי. לא שמענו הערות בנושא זה.

גם כשהיו בגבול הצפון והיו צריכים לפנות את האנשים ממרגליות ומקריית שמונה, מבוגרים וילדים, ידענו להעמיד את המתקנים שלנו בהתרעה קצרה ביותר וקלטנו את האנשים האלה.

בתיאום ראשוני עם אנשי השב"כ נתנו להם את כל הסיוע. לא היינו בהתחלה מתוכננים אבל בהתרעה קצרה קלטנו מעל ל4,300- אנשי צד"ל במסגרת המתקנים שלנו כולל זה שלקחנו חדרים בחוזים מיידיים עם בתי-מלון אחרים והם שהו אצלנו מעל שנה. אני יכול לומר שגם ב48- השעות הראשונות וגם ב72- השעות הראשונות נערכנו לכל הדברים החל מטיפת חלב, מוצצים לילדים וכלה בדברים רבים נוספים. נתנו את כל מה שרק אפשר וידענו לעשות זאת במהירות ובאהבה למען מדינת ישראל ולמען קליטתם. גם היום, אם צריכים, ניתן יהיה בשעת חירום למסור את אותם 21 מתקנים ולעשות זאת בתיאום עם הצבא כי הצבא מחזיק אותם.

תת-אלוף שלמה איליה, יושב-ראש הוועד המנהל,
יתייחס לממצאי מבקר המדינה.

הוועד המנהל כבר קיים דיון בדוח מבקר המדינה
וכמובן לאחר שכל חברי הוועד המנהל קיבלו את הדוח המפורט.

בפתח דבריי אני רוצה לומר שכמובן אנחנו מקבלים את ההערות ופועלים ברוח ההערות.

בפועל מינינו ועדה חיצונית שמורכבת משלושה חברים חיצוניים לאגודה וזאת כדי לבדוק את מרכיב השכר ואת נושא הגדרת הבכירים באגודה למען החייל. ברוח המלצות המבקר אנחנו מבקשים מהם לבחון את השיבוץ של מה שנקרא בכירים באגודה וכמובן לעשות מעקב ענייני ולהמליץ לגבי נושא השכר, נושא שכר הבכירים, מלמעלה למטה.

חברי הוועדה החיצונית הם אנשים שעוסקים כל אחד מצדו בתחום זה ואחר שנוגע לנושא של שכר. יושב-ראש הוועדה הוא איקה אברבנאל שהיום הוא סמנכ"ל בכיר בחברת פלאפון ובעבר סגן ראש אכ"א והוא בקיא בנושא. החבר השני הוא עורך-דין גלעד חריש שבקיא בנושא העמותות כי הוא עצמו מנהל עמותות בהתנדבות ואנחנו מניחים שיש לו ניסיון כדי לבחון את היקף העבודה של האגודה למען החייל כעמותה מול נושא התגמול והשכר בשוטף. החבר השלישי החיצוני הוא גיל נבו, מי שהיה ממונה על השכר בנציבות שירות המדינה וכיום הוא סמנכ"ל בכיר בבית-החולים תל-השומר.

אנחנו מניחים ששלושה אנשי ציבור בחתך של ניסיון והתעסקות מהסוג שציינתי יוכלו להתמודד בצורה אובייקטיבית כפי שנאמר בדוח המבקר ולהגיש לנו המלצות. תחמנו את עבודת הוועדה עד לשלושה חודשים, ואם הם יבואו יותר מוקדם, מה טוב. לנו מאוד חשוב העניין בהיבט הציבורי משום שנושא השכר מיד נקלט על-ידי התורמים.

לוועדה יצורפו כמשקיפים יושב-ראש ועדת המנגנון של האגודה למען החייל שמלווה את נושא השכר ומזכיר הוועדה יהיה אחד מאנשי הציבור בוועד המנהל שילווה את העבודה ויספק את החומר.

מתי צפוי להתקבל הדוח?

נתנו להם שלושה חודשים כדי לעשות את העבודה
ולמסור את ההמלצות. זה אומר שבסוף ינואר נבקש לקבל את ההמלצות וכמובן שההמלצות יובאו לדיון בוועד המנהל.

לגבי נושא שנאמר כאן שקשור באישור או אשרור המינוי של יושב-ראש האגודה למען החייל. אני חושב שלנושא הזה יש שני אספקטים כאשר האחד כמובן הוא הפרורוגטיבה של שר הביטחון להחליט אם הוא בכלל מאשר או מחדש את המינוי של היושב-ראש המכהן, והשני הוא עצם האישור של המשך תפקידו של היושב-ראש.

אנחנו גיבשנו הצעה שתבוא לדיון בוועד המנהל שאומרת שכהונת היושב-ראש תאושרר בתקופה שבין ארבעה חודשים לחודשיים לפני תום כהונתו. זה החלק שלנו כועד מנהל ציבורי. ירצה שר הביטחון לקבל, יבוא שר ביטחון חדש, הוא יתייחס לעניין. אנחנו כגוף ציבורי בתקנון נציין את העובדה שאשרור יושב-ראש מכהן יובא לדיון בוועד המנהל בתקופה שבין ארבעה חודשים לחודשיים לפני תום כהונתו.

אנחנו דרשנו מיושב-ראש ועדת הביקורת, עורך-דין אופיר כץ שנמצא כאן, שועדת הביקורת של האגודה תבחן את ההיבטים האחרים שנמצאים בדוח ותביא אותם לדיון בוועד המנהל.

יש עניין אחד לא משפטי והוא היחסים עם
האגודה בארצות-הברית.

במשך זמן רב ניסינו בכל הדרכים – ויש לנו תיק
עב כרס בעניין – להגיע להסכמה עם המנכ"ל ויושב-ראש האגודה בארצות-הברית על איזה שהם כללי עבודה כתובים ומוסכמים. האמריקאים כמו אמריקאים, די בכוחנות, תמרנו אותנו כל הזמן הצידה ואנחנו לא הגענו לזה. אנחנו בהחלט מכירים בעובדה שזה מצב לא תקין. לאחרונה נקטנו במהלך שבעצם מביא לסיום עבודתו של מי שמכהן כמנכ"ל האגודה בארצות-הברית שהוא תת-אלוף במילואים המלי, והוא אמור לסיים את תפקידו ביולי 2002. אנחנו נמצאים בתהליך של בחירת מועמד חדש בארץ, כנראה מישהו מתוך האגודה, מי שאמון יותר על גיוס כספים ולא רק בעל דרגה שהיא טובה לכשעצמה בסיטואציה כזו ואחרת אבל איננה מספקת. אנחנו מקווים שבראשית שנת 2002 יתייצב המנכ"ל החדש אחרי שהוא יצטרך כמובן לקבל את הסכמתו של יושב-ראש אגודת הנשיאים בארצות-הברית ואנחנו מניחים שהוא יקבל את המועמד שלנו כי הוא עצמו עומד להתחלף ואנחנו נמצאים גם בחיפוש אחר מועמד מתאים להחליף אותו. הוא התמנה לפני שמונה שנים בהמלצת מי שהיה אז שר הביטחון מר משה ארנס.

אנחנו מקווים שבשינוי הפרסונלי הזה שמתוכנן בראשית שנת 2002 אנחנו גם נביא לידי סיום עיגון איזושהי אמנה שתיחתם בינינו לבין הגוף שלנו בארצות-הברית. הייתי אומר שאי-שם בחודש אפריל 2002, כאשר המנכ"ל החדש יהיה כבר בתפקידו, אנחנו גם נוכל להביא לידי כך שתהיה אמנה חתומה בין האגודה בארץ לבין האגודה בארצות-הברית.

בנושא של הבחירה שלי ליושב-ראש האגודה. גם
בשנת 1996, הבחירה השלישית, בעת הקדנציה השלישית הייתה כחצי שנה לפני כן, בדיוק באותו מועד לקדנציה הרביעית. בקדנציה הראשונה היה משה ארנס, בקדנציה השנייה היה יצחק רבין ז"ל, בקדנציה השלישית היה שמעון פרס ובקדנציה הרביעית זה עבר מאיציק מרדכי למשה ארנס. כמובן שכינוס ההנהלה והוועדה היה תלוי בתשובת השר כאשר כל עוד לא קיבלנו את התשובה מהשר, לא ניתן היה לכנס את הוועדה.

לגבי היחסים עם ארצות-הברית. אדוני היושב-ראש, אני כמעט בטוח שאני צודק במאה אחוז, אבל הכל התחיל ונגמר מכיוון שרציתי להחזיר את המנכ"ל ארצה. אני ראיתי שאותו תת-אלוף נמצא שם כבר שבע שנים. בדצמבר השנה הוא מסיים שבע שנים ואני יכול לומר תודה לשלמה איליה שמטפל בנושא. ניסיתי לסיים את שירותו בדרך טובה כי האמריקאים - שרואים את עצמם כאילו הם עמותה אמריקאית עצמאית, כאילו הם דירקטוריון עצמאי שאיש לא יכול לתת להם פקודות והוראות - הם רוצים אותו. אני לא יכולתי להרשות שיישאר שם כל כך הרבה זמן קצין בדרגת תת-אלוף שיצא לשם כמושאל מהצבא ואני שילמתי לו מכאן משכורת, אחר-כך הוא העביר עוד שנה, אחר-כך היה מושאל לשנה נוספת, לאחר מכן לא הסכימו להשאיל אותו והוא השתחרר מהצבא ונשאר שם והאמריקאים שילמו לו את המשכורת. הוא רצה להמשיך וגם היום היה רוצה להמשיך. בהחלט עירבתי את הוועד המנהל ושלמה איליה כתב את המכתבים מהצד הציבורי וכן עירבתי גם את סגנית שר הביטחון שעזרה לנו מאוד מאוד, כולל שיחות עם האמריקאים במקום וזה כמובן מעכיר את האווירה.

הוויכוח השני בינינו היה על אופי הכסף, לאן הוא הולך ולאן הוא מיועד. בשנת 2003 אסיים חמישים שנות עבודה עם חיילים – באתי לצה"ל בשנת 1953 – אני מכבד את היכלי הספורט ואת הפעולות שאנחנו עושים שהן יפות, אבל מה שיותר חשוב מכל זה מה אני נותן לחייל בצלחת וזה הנופש, מכולת הכושר בשטח, ההליכון, השי, את הדברים הקטנים. זה מה שחשוב כי אז הוא מרגיש שהוא מקבל משהו. האמריקאים בעד בלוקים. הם רוצים להכתיב לי ואני אומר שזה לא יכול להיות. אם יש כסף, נבנה, אבל אם לא, צריך לתת לחייל ביום יום. החייל שנמצא כאן זקוק לאותה חבילת שי שאני נותן לו. זה שאני בונה לו בניין זה יפה מאוד, אבל חבילת שי היא החשובה ביותר.

בנושא של התקנון בינינו לבינם, גברת לינדה שפירא, היועצת המשפטית הקודמת הכינה אותו והוא כבר היה גמור ונתנו להם אותו, אבל אז הודיעו לי בטלפון שנעזוב את זה כרגע ונמשיך לרוץ קדימה. האמת היא שאני שקלתי לא פעם אחת לא להיכנס לקונפליקט כי זה יכול להיות על-חשבון החייל. מי שדחף אותי לנקודה הזו, ובצדק מאוד, היה שלמה איליה ואני שמח על מה שקרה.

אני מאמין שברגע שיתחלף היושב-ראש ונכניס מנכ"ל חדש – ויש לנו מועמדים שהוועדה תחליט מי מהם ייבחר – הרבה דברים יתיישרו.

מה עם מספר המתנדבים?

לפני מספר שנים הקמתי אגף מיוחד למתנדבים.
עבודת המתנדבים קשורה למרחבים. מי שבא במגע עם המתנדב זה הסניף המקומי ויש לנו שמונים סניפים כאלה בארץ כאשר יש כמעט בכל עיר יש סניף, סניף קטן, סניף פעיל, סניף פחות פעיל או יותר פעיל. יש דור המשך. אני לא שבע רצון והייתי רוצה יותר. האמת היא גם שהמטלות על המתנדבים קצת ירדו. היום עבודתם באה לידי ביטוי במזנוני הדרכים, בחדרי אוכל במקומות השונים, באימוץ יחידות שונות, אבל לומר לך שזה גורף ורץ קדימה? לא. אנחנו משתדלים בכל ישיבה גם לדבר עם יושבי-הראש הציבוריים וגם עם יושבי-ראש הסניפים. ב19- בחודש, בשבוע הבא, יש לנו כנס מתנדבים ארצי בבית החייל ואחד הדברים שאני רוצה לדבר עליהם יהיה הנושא הזה. הייתי רוצה יותר מתנדבים, אבל הפעילות שאנחנו עושים לא מצליחה להביא הרבה יותר מתנדבים.

בשבוע שעבר סיימתי תקופת התנדבות של 12 יום
בקו התפר. אני מבין שמי שהרים את זה היה דווקא התק"ם. אני שואל למה למשל בתחום הזה האגודה למען החייל לא לוקחת את זה על עצמה. יש הרבה מאוד מתנדבים. אני לא חושב שהתק"ם מסוגל מבחינת האמצעים שיש לו לעשות זאת ואני חושב שאתם הייתם עושים את זה הרבה יותר טוב. יכול להיות שעל-ידי כך הייתם גם קושרים את האנשים האלה אליכם. אני יודע שיש כבר אלפיים מתנדבים ויכול להיות שהייתם יכולים לקשור את אותם אנשים שרובם הם מעבר לגיל מילואים, הם בפנסיה, וראיתי שם אנשים נהדרים. יכולתם לקשור אותם לפעילות יותר ארוכה אחר-כך.

מה המצב עם המתנדבים מהקהילות היהודיות
בחו"ל? אתם לא מביאים?

אנחנו לא מביאים מתנדבים מחו"ל. מתנדבים
שלנו פועלים בחו"ל. כל ההנהלות שלנו בסניף שיקגו, דטרויט וכולי, כולם מתנדבים, למעט משרה-משרה וחצי.

אתם לא מעורבים עם דוידי.

לא.

אבל אנחנו מסייעים לו.

אנחנו נותנים לו סיוע. הוא בא אלי ואני מארח
אותו. אני מטפל בהם, אני מטפח אותם, עוזר לו כי אין לו אמצעים.

אני חושב שלא מגיעים מספיק מתנדבים יהודים
מחו"ל. אפשר היה להביא עשרות אלפים. מספרי המתנדבים ירדו בצורה מדהימה.

אתי היו שני מתנדבים שהגיעו מארצות-הברית
במיוחד לעשות את ה12- יום האלה.

המספר ירד מאוד בשנים האחרונות. אולי אתם
יכולים לטפל בזה.

אצלנו המספר לא ירד, אבל הוא לא עלה מספיק.
אני אומר שאני הייתי רוצה יותר, אבל אני לא מצליח.

השאלה מה יהיה בהמשך. היום יש דור המשך,
אבל מה יהיה בעוד עשר שנים ו15- שנים.

כבוד השופט, אני יכול להבטיח לך דבר אחד. יותר
גרוע לא יכול להיות.

ההיסטוריה מוכיחה ההפך.
למה אתם עובדים רק בארצות-הברית ולא גם באירופה?

ניסינו בגרמניה. באנגליה לפני שנתיים פתחנו סניף
ובשנה שעברה הוא הכניס לנו בסביבות 400-350 אלף לירות שטרלינג. מחר בערב יש שם ארוחת ערב לאלף איש כאורח הכבוד שלנו הוא מפקד חיל האוויר. הבעיה שם שהחוק האנגלי מקשה מאוד מאוד על גיוס תרומות. בנושא התרומות אין כמו ארצות-הברית. בארצות-הברית אין בעיה, אתה תורם, אתה מקבל פטור ממס. גם בקנדה למשל יש לנו סניף נהדר. עכשיו הם גמרו פרוייקט ב700- אלף דולר.

את צרפת קיבלתי עם שלושים אלף דולר לשנה והגענו למצב שכל שנה אנחנו עוברים את החצי מיליון דולר. עם הצרפתים אנחנו עושים עוד פעולה כשאנשי הסניף שלנו שם מגיעים לכאן ובחודש דצמבר הם יהיו בנתניה עם שלושים אופטיקאים שבאים אתם ונותנים 4,000-3,000 זוגות משקפיים חינם. זה כמובן מתבצע בתיאום עם העירייה. עשינו את זה בקרית מלאכי ובשלומי.

בשוויץ, על-ידי גברת חניתה אטיאס שפועלת שם במסגרת צרפת ויש לה את הקשרים שלה אבל לא מדובר בסניף גדול.

בצרפת ואנגליה יש היום קהילות מאוד עשירות.

גם בקנדה.

מקנדה אנחנו מקבלים מיליון דולר.

מה היחסי שלכם עם לב"י?

לב"י זו עמותה יוצאת מן הכלל ויושבים בה
אנשים נפלאים. דני מט בחור יוצא מן הכלל, אבל שלא ישבו אותם לאגודה למען החייל. כל אחד במקומו. לב"י זה משהו אחר וזה עולם אחר.

יש לכם איזשהו קשר עם יד לבנים?

לא. אנחנו לא עוסקים בהנצחות ולשם כך ישנה
מחלקה במשרד הביטחון שיד לבנים פועלים דרכה. כשרוצים להנציח מישהו ביחידה, מגיעים אלינו ואנחנו עוזרים. מטרת האגודה שלנו היא פרופר רווחה, לתת לחייל את שמחת החיים.

דיברת הרבה גם על רמת הגולן וגם על מקומות
אחרים, על השריון, על הסיירות, על גבעתי, על גולני. אני במקרה הייתי עם התותחנים ואני יודע שהתנאים שלהם קשים מאוד. האם אתם גם פועלים אתם?

אם תהיה בגדוד 405, אתה נכנס לשם ואתה רואה
מגרש כדורסל, חדר תדריכים וכולי.

רשם העמותות. יש לך מה לומר?

אחרי סקירה כזאת, אין לי הרבה מה להוסיף.
יש רק נקודה אחת. אנחנו בדקנו את הנתונים לגבי הוצאות הנהלה וכלליות ולפי החישוב שלנו הן מהוות 10,63 אחוזים כאשר לפי חישוב די שמרני ולפי הנורמה בעולם, זה צריך להיות בין חמישה לשבעה אחוזים. זה לפי בדיקת רואי החשבונות שלנו, לפי הגדרות די שמרניות שלנו, ואני חושב שזה ראוי לבדיקה.

תבואו בדברים עם רשם העמותות ותראו איך הוא
הגיע לחישוב הזה כי זה מאוד מדאיג. אנחנו אומרים שתשעה אחוזים במוסדות ציבור זה המקסימום שבמקסימום וגם זה הרבה מדי.

חוץ מזה אין לנו הערות.

משרד הביטחון, יש לכם הערות?

אין לנו הערות.

קראתם את הדוח שם מדובר על אישור שר
הביטחון את יושב-ראש האגודה לתפקידו? אין לכם מה לומר בעניין הזה. שר הביטחון באופן אישי מעורב בזה. בדוח יש המלצה לגבי מועד האישור. אתם לא חולקים על ההמלצה.

לא.

אנחנו נצטרך לקבל את דוח הוועדה שהקמתם.
במהלך חודש ינואר נצטרך לקבל שני דברים: ראשית, את דוח הוועדה הציבורית בראשותו של איקה אברבנאל, ושנית, איזשהו סיכום בנושא שהעלה רשם העמותות שלדעתי זה הדבר המרכזי.

אני רוצה להביע עמדה אישית אם כי היא לא מחייבת. ראשית, אני מברך אתכם על פועלכם. שנית, מהניסיון שלי התנדבות אישית מחו"ל זה לא רק כסף אלא זה יותר מזה אלא זו אולי התחלה של עלייה. היום יש הרבה אנשים בעולם היהודי שרוצים לתת ביטוי להזדהות שלהם עם ישראל והם לא יכולים לתת את הביטוי הזה. לבוא ולעזור לחיילים כאן זה דבר מאוד מוחשי ולדעתי צריך לשים את הדגש על זה ואני לא מדבר רק על ארצות-הברית. היום קל מאוד להגיע מאירופה לישראל. מהניסיון שלי אני חושב שכדאי לעבוד על העניין הזה של התנדבות אישית, לאו דווקא יהודים, לעזור לחיילי צה"ל. בעיקר אני אומר את זה על רקע העניין הזה שהתוכנית של דוידי היא מאוד מאוד ירדה בשנים האחרונות לדאבוני הרב כי אני ראיתי בה דבר גדול מאוד. זו המלצה אישית שלי.

הפעילות הברוכה של האגודה לא באה לידי ביטוי
בדוח וצריכה הייתה לבוא לידי ביטוי בדוח. אתם הצגתם את המצגת כאן ואני מניח שהמצגת הזאת גם באה לידיעת כל הגורמים הנוגעים בדבר. אנחנו הצבענו על מספר ליקויים ואני יכול רק לשבח את מה ששמעתי כאן ממר איליה וממר דותן על ההתייחסות הרצינות לדוח ועל הפעולה שנעשית לתיקון הליקויים.

למעשה דוח מבקר המדינה לא בא כדי להכתים מישהו אלא הוא בא כדי להצביע על ליקויים כדי שיתוקנו בעתיד כדי שהמינהל יהיה תקין. אתם פועלים בכיוון זה ואני רק משבח.

שני דברים נוגעים לעניין מאוד רגיש מבחינה
ציבורית.

מילה אחרונה למר דותן. לא הייתה התייחסות
אישית. כל מה שאמרנו והצבענו הוא שיש צורך לעגן את הנושא הזה בתקנון וגם כאן שמענו שאתם הולכים לכיוון זה ולכן אין לי מה להוסיף. תודה רבה.

רציתי לומר תודה למשרד מבקר המדינה על
הביקורת. צוות הביקורת בילה אצלנו כשבעה חודשים ואני מודה על היחס, על הגישה, על ההבנה ועל הכל כי הכל נעשה באמת בצורה יוצאת מן הכלל. הם היו חלק מאתנו בכל דבר. במיוחד אני רוצה להודות לכם על ההגינות מכל הכיוונים. תודה על העבודה.

אני רוצה להודות לך אדוני היושב-ראש ואני רוצה שתדעו דבר אחד. אני עושה כל מה שביכולתי לשמור על התרומה שאני מקבל אותה כך שתהיה לטובת החייל. כל שקל שמתקבל וכל הפעילות שאנחנו עושים אותה מול צה"ל, מול מערכת הביטחון, מול הגורמים השונים, חלילה וחס אני לא לוקח שקל מהתרומה למשכורת וגם בדוח זה מופיע כך.

תשב עם רשם העמותות.

בהחלט. אני אשב אתו.

אני מודה לכם.







הישיבה ננעלה בשעה 11:00