הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 49) (הארכת חופשת לידה), התש"ע-2009

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
25.1.2010


הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 33
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, י' בשבט התש"ע (25 בינואר 2010), שעה 10:00

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 49) (הארכת חופשת לידה), התש"ע-2009
הצעתם של חברי הכנסת דליה איציק, ציפי חוטובלי, רחל אדטו רוחמה אברהם-בלילא, רונית תירוש, אורית זוארץ, ליה שמטוב, אורלי לוי-אבקסיס, פניה קירשנבאום, חנין זועבי, חנא סוייד, חיים אמסלם, אורי מקלב, עפו אגבאריה, שי חרמש, מגלי והבה, יוחנן פלסנר, אריה ביבי, שלמה מולה, אחמד טיבי ודניאל בן-סימון

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר
אורית זוארץ
דליה איציק
אורי מקלב
עמיר פרץ

עו"ד איה דביר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מירב בר-דגן, מנהלת ענף שוק ההון, משרד האוצר
מיכל צוק, רכזת תעסוקה ועלייה, אגף התקציבים, משרד האוצר
ולי מועלם, מנהלת תחום אימהות, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רון אשכנזי, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד דבורה אליעזר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינ ים
אבי ברק, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים
עו"ד מיכל חילי חיל, המחלקה למשפט עבודה, התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל, מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות התעשיינים
עו"ד שירלי בבאי, מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל
עו"ד מאירה בסוק, יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
עו"ד גלי עציון, יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
יאיר פז
סער גדעון

נועה בן שבת

דלית אזולאי

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ



הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 49) (הארכת חופשת לידה), התש"ע-2009

דליה איציק, ציפי חוטובלי, רחל אדטו רוחמה אברהם-בלילא, רונית תירוש, אורית זוארץ, ליה שמטוב, אורלי לוי-אבקסיס, פניה קירשנבאום, חנין זועבי, חנא סוייד, חיים אמסלם, אורי מקלב, עפו אגבאריה, שי חרמש, מגלי והבה, יוחנן פלסנר, אריה ביבי, שלמה מולה, אחמד טיבי ודניאל בן-סימון

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. אנחנו מכינים היום לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הארכת חופשת לידה, הצעתה של חברת הכנסת דליה איציק ושלי.

באנו לדון בפרטים כדי לייצר איזון עם דרישות המעסיקים שחרדים מאוד. כפי שאמרנו בדיון הראשון, עיקר עניינה של הצעת החוק הוא לייצר מודעות לכך שחופשת הלידה, אורכה הוא 26 שבועות ולא 14 שבועות, למרות העניין העקרוני מאוד שחופשת הלידה המוצעת, מטעמים מובנים היא ללא תשלום. היינו רוצים שמעטפת ההגנות והעיגון בחקיקה וכולי, הכל יהיה תחת הסעיף והכותרת שנקראת חופשת לידה כדי שבאמת מבחינה חינוכית, ערכית וציבורית יוטמע שחופשת הלידה הוארכה ושנשים תוכלנה להישאר – ללא נקיפות מצפון, ללא אישורי מעביד, ללא עימות מול המעביד – בבית כדי לבלות את זמן האיכות החשוב והמשמעותי ביותר עם לידתו של התינוק או התינוקת.

כאן נפתח הדיון, כדי לייצר איזון בחוק בין המעסיקים והדרישה שלהם לבין עמדת הוועדה, והיום אנחנו נשמע את כל מי שיש לו מה לומר בעניין הזה, כולל ארגוני הנשים, אבל לפני כן אני מבקשת מהיועצת המשפטית שלנו לתת סקירה, סיכום ותקציר של הפגישות האחרונות שהתנהלו מאחורי הקלעים.

הצעת החוק כפי שעולה מקריאה ראשונה היא נתנה את הזכאות המלאה ל-26 שבועות לכל עובדת והיא הייתה רשאית לקצר את התקופה הזאת, לא פחות מהתקופה לה הייתה זכאית לפי המצב היום, זאת אומרת, 14 שבועות לעובדת במצב רגיל ובמקרים המיוחדים של הארכות, של לידה מרובת עוברים או בשל אשפוז היולדת או הילוד, תקופה ארוכה מכך.

עכשיו מדובר על איזושהי הדרגה. זאת אומרת, לא כל עובדת תוכל מיד לקחת את 26 השבועות. הזכאות היא ל-26 שבועות, אבל עובדת שעובדת פחות מתקופה של שישה חודשים אצל המעביד או באותו מקום עבודה, תוכל לקחת רק תקופה של מחצית מתקופת עבודתה אצל המעביד, כתוספת לחופשת הלידה הבסיסית וכמובן לא יותר מ-26 שבועות.

ההוראה של קיצור חופשת הלידה נשארת, אבל היא צריכה למסור הודעה על קיצור חופשת הלידה. יש הסמכה של השר לקבוע תקנות לגבי דרך מתן ההודעה, אנחנו לוקחים בחשבון שיש מצב בו היא מודיעה למעביד שאצלו היא עבדה לפני חופשת הלידה על קיצור חופשת הלידה ויש מצב בו היא מודיעה על קיצור חופשת הלידה למעביד אצלו היא לא עבדה אבל היא מעונינת להתחיל לעבוד אצלו. היום האיסור הוא איסור גורף להעסיק עובדת בחופשת לידה ולכן צריך להתייחס גם לקיצור הזה.

במטרה למצוא איזון בין זכויות העובדת או העובד לבין זכויות המעביד, מציעים לתת למעביד גם איזושהי תקופה שהוא יוכל לומר לה שאם היא לא חזרה בתום 14 השבועות הבסיסיים, הוא צריך זמן להיערך לקראת חזרתה לעבודה. יש כאן הצעה לתת לו זמן של שבועיים ימים כדי להיערך.

בתום ה-14 שבועות.

כן. תמיד היא יכולה לחזור בתום 14 השבועות כי אנחנו מניחים שיש לה גם בסיס כלכלי בתקופה הזאת.

ביום שהיא יוצאת לחופשת לידה היא מודיעה וזה נספר לה? שבועיים הודעה מראש? היא יוצאת לחופשת הלידה שלה, וביום שהיא יוצאת היא כבר מודיעה על כך שהיא מתכוונת להאריך ל-26 שבועות.

היא לא צריכה להודיע. אם היא מתכוונת להאריך, היא לא צריכה להודיע שהיא מאריכה. למעשה חופשת הלידה הבסיסית שלה היא 26 שבועות. אם היא רוצה לקצר, אם הוא רוצה לחזור לעבודה לפני תום התקופה, אז היא צריכה להודיע ואז המעביד יכול לדחות את חזרתה ולומר לה שיש לו עובד מחליף או עובדת מחליפה שממלאת את מקומה וגם הוא צריך להיערך לקראת חזרתה לעבודה. ברירת המחדל היא שהיא לוקחת את מלוא התקופה, גם את התקופה המוארכת.

הוראה נוספת היא לגבי המצב של חופשה ללא תשלום. היום, בתום חופשת הלידה, עובדת זכאית לזכויות שונות כאשר אחת הזכויות היא הזכות לצאת לחופשה ללא תשלום. הזכות הזו נתונה לעובדת שעבדה שנה במקום העבודה והיא זכאית לצאת לחופשה ללא תשלום למשך רבע מהתקופה בה היא עבדה. מוצע לומר שהיא ניצלה את זכותה לצאת לחופשת לידה מלאה, היא תוכל לצאת לחופשה ללא תשלום רק בהפרש שבין משך הזמן שהיא זכאית לו בחל"ת לבין משך הזמן שהיא ניצלה בחופשת הלידה.

זה היה גם קודם?

קודם, לכאורה עובדת הייתה זכאית לצאת ל-26 שבועות – לפי הנוסח בקריאה ראשונה.

אני שואל לגבי החוק היום.

החוק היום אומר שמתום חופשת הלידה, אם היא עובדת במשך שנה, היא זכאית לרבע מתקופת ההעסקה שלה.

14 השבועות לא נספרים.

לא נספרים אבל 12 השבועות הנוספים בעצם כן נספרים. יחול קיזוז מסוים.

תיקון נוסף שמופיע כאן הוא לגבי חוק הביטוח הלאומי, להבהיר שדמי הלידה המשולמים לעובדת שזכאית להאריך את חופשת הלידה מסיבות אחרות, כמו לידה מרובת עוברים או אשפוז, ישולמו בעצם בהמשך לדמי הלידה ששולמו עבור 14 השבועות הראשונים ועבור 7 השבועות הראשונים. זאת אומרת, העובדת לא תצטרך להשלים קודם את 26 השבועות כולל תקופה בה היא לא מקבלת דמי לידה ואז להתחיל לקבל את דמי הלידה הנוספים אלא הם ישולמו ברצף. זה דבר נוסף בחוק הביטוח הלאומי.

יש גם שאלות נוסח, אבל אולי נוכל להתייחס לזה לאחר מכן.

מה שעומד כרגע על הפרק היא השאלה עד כמה אנחנו באים לקראת אותן נשים שלא צברו ותק של שנה בתקופת העבודה שלהן. למעשה אין ויכוח על כך שלמעלה משנת ותק, האישה מקבלת את הצעת החוק ככתבה וכלשונה, שזה אומר חצי שנה חופשת לידה בלי להודיע למעביד וכולי.

השאלה היא לגבי אותן נשים שעבדו פחות משנה וכאן אנחנו נכנסים לדיון פנימי וכאן באמת אני רוצה לשמוע את כל הצדדים שיטענו את טענותיהם כדי שנוכל בסופו של דבר להגיע להצעה מוסכמת שמצד אחד תיטיב עם הנשים. אנחנו חיים במציאות בה הרבה מאוד מעסיקים משתמשים בקבלני כוח אדם שכל עניינם הוא לגרום לכך שהנשים לא יגיעו בכלל לשנת ותק. זאת אומרת, יש תחלופה גבוהה של עובדות כאשר התקופה לא נצברת. צריך לקחת גם את השיקול הזה בחשבון. אנחנו רוצים להיטיב עם כלל הנשים ולא רק עם נשים שצברו ותק של שנה.

אני פותחת את הסוגיה הזאת לדיון.

עכשיו עבר חוק חדש שמאריך לחצי שנה את ניתוק יחסי עובד-מעביד. הרבה יותר קשה יהיה לעשות את זה.

זה די פותר את הבעיה של אלה שמפוטרות באופן מחזורי.

השאלה אם הן ייחשבו מועסקות בתום התקופה. זאת אומרת, בינתיים העובדת יצאה לחופשת לידה, היא לא עובדת אצל המעביד בחופשת הלידה.

אבל היא צוברת את הוותק.

היא צוברת את הוותק, אבל היא לא עובדת אצל המעביד. היא תחזור כנראה בסוף חופשת הלידה. אני חוששת שיעברו יותר משישה חודשים.

אם אלה תשעת החודשים הראשונים שלה, זה דבר אחד. אנחנו מדברים על אלה שבאופן קבוע היו מפטרים אותן כל תשעה חודשים ואלה היום כבר לא נמצאות בפול שזקוק להגנה הזאת. מעבר לעניין שצריך לחזור ולומר שבהתחשב בעובדה שזה ללא תשלום, הנשים האלה בדרך כלל לא יכולות להרשות לעצמן ליהנות מהפריבילגיה הזאת, שגם אם אנחנו רוצים להגן עליהן, הן לא ייקחו את הדבר הזה כי הן צריכות את עבודה ואת צריכות שכר כאשר התקופה הנוספת היא ללא שכר.

בואו נחזור לדיון. הדיון עכשיו הוא על כל אותן נשים שעבדו פחות משנה ומה למעשה הזכות שתוענק להן בחוק. על פי הצעת החוק המקורית, מה שבעצם רצינו זה להעניק חצי שנה לכל אישה באשר היא. זאת אומרת, גם אם היא עבדה חודש וגם אם היא עבדה חודשיים. הסבו את תשומת ליבנו המעסיקים ואמרו, בצדק, שאישה שרק התקבלה לעבודה, פתאום יוצאת לחצי שנה ואחר כך היא נעדרת מהמשרד כמעט שנה בלי שמכירים בכלל את איכויות העבודה שלה.

את מדברת על חופשה ללא תשלום.

כן.

תקבעי נוסחה של מחצית מהזמן שהיא עבדה.

זאת הייתה ההצעה שלנו.

זה הגיוני.

בואו נקיים על זה דיון מסודר. אני מציגה בפניכם כרגע את הדילמה, מה בעצם צריך להיות דינן של כל אותן נשים שעבדו פחות משנה במקום העבודה.

הערה כללית. ככל שזה נהיה יותר דומה לחל"ת, כך הערך המוסף של זה יורד וזה עלול אפילו לפתוח כל מיני פתחים לבעיות ולפגיעות שלא חשבנו עליהן. צריך לקחת את זה בחשבון כאמירה כללית ועקרונית לעצם החוק. אני סתם יכולה לתת דוגמה. הנושא שכן התייחסו כאן, כאשר מעביד חייב לקבל אותה חזרה – אני כבר יכולה לדמיין הרבה פניות והרבה בעיות שיתעוררו עקב העניין הזה שעובדת יצאה לחופשה, היא צריכה להודיע מראש, הלחצים וכולי. יש כאן בעיה כללית עקרונית בעניין הזה.

היא לא צריכה להודיע מראש שהיא מאריכה. היא צריכה להודיע מראש שהיא חוזרת.

בעצם ההבדל הגדול היום בין המצב דהיום למצב שהולך להיות, זה באמת הנושא של ההודעה, ברירת המחדל. קודם ברירת המחדל הייתה שצריך להודיע על יציאה לחופשה ללא תשלום ועכשיו ברירת המחדל היא שצריך להודיע על חזרה מחופשת לידה ארוכה. יש לזה צדדים לכאן ולכאן, מכיוון שכאשר מעביד לוקח בחשבון שעובדת תיעדר תקופה ארוכה, זה עלול אחר כך לפתוח פתח למניפולציות ולומר לה שהוא כן תכנן או הוא לא תכנן, הוא יחזיר אותה אבל אז הוא יפטר אותה וכולי. אנחנו מכירים את המצב.

את עכשיו נכנסת לעניין אחר, לעניין ההגנה מפני פיטורים.

אני רוצה להעיר כאן הערה כללית ולומר שאנחנו לחלוטין מסכימים עם ההערה הזאת. ההתעקשות שלנו על כך שהארכת חופשת הלידה תתקיים במסגרת סעיף 6 ולא במסגרת סעיף 7 מתחילה בדיוק מהמקום הזה שאת מדברת עליו, ויותר מזה, אנחנו מתעקשים כאן שלמעשה למעט השכר – שכמובן הוא דבר קריטי מאוד – המטרה שלנו היא להגיע למצב בו אותה חופשה מוארכת תהיה בתוך כל המעטפת של הגנות שיש על חופשת לידה.

אם כן, אני אעיר עוד הערה ואומר שיש גם את הנושא של תשלומים לקופות גמל למיניהן שהיום זה למעשה נמצא באוויר כמו חופשה ללא תשלום. אין חובה ואם מדברים כבר על מתן הזכות הזאת, צריך גם לשים לב לזה.

מה את אומרת?

אם העובדת משלמת, המעביד חייב לשלם את חלקו בתקופת חופשת הלידה בתשלום.

ב-26 השבועות.

ב-14 השבועות. לא ברור כאן מה המצב לגבי התקופה הנוספת. המצב הוא שהמעביד לא חייב לשלם.

ברור שהוא לא ישלם.

אז היא תפסיד את הזכויות שלה.

אמנם זו הוועדה למעמד האישה, אבל החוק הזה יכול היה להיות גם בוועדת החינוך כי זה חוק לתודעה ולמודעות.

יש לזה משמעות מעשית.

בסדר. אם הייתה נגררת לכך גם איזושהי זכות כלכלית ולו מזערית, הייתה יוצאת ההבחנה בין כל הסוגיות שאת מעמידה. מכיוון שאין נגזרת כלכלית, מדובר על הסדרת מערכת יחסים שהיא בעיקר טובה לעובדי מדינה, למפעלים גדולים, אבל זה לא קיים במקומות קטנים כי מערכת היחסים שם נגזרת מהמערכת היחסים של חיי היום יום וההתחשבות ההדדית וכולי. זה נחמד להמשך הדקלרציה של מה שאנחנו עושים, אבל האמת היא שהמינימום של הנגזרת היא במידה שהאישה עושה מאמץ ומשלמת את חלקה, אם לא בכל קופות הגמל, לפחות אם יש לה קרן פנסיה משלה וכך היא תשמור על הרציפות, זה אני חושב, עם כל הכבוד למעסיקים – וידידי היקר והוותיק מסתכל בי – הם יצעקו אבל בסוף יבלעו את זה בשמחה רבה. אני מבין שיש לכם סיכום לא להטיל כל נפקות כלכלית.

ממש לא.

כך הבנתי מהסיכומים בגינם קיבלתם את התמיכה של ועדת השרים לענייני חקיקה. כך הבנתי ממך עת הופעת במליאה.

התמיכה הייתה בתנאי שלא ישולם שכר כמקובל בחופשת הלידה הסטטוטורית דהיום.

אם כן, בואי נטיל עליהם לפחות את החובה לשלם את רציפות קופות הגמל.

אולי כדאי לשאול את השאלה האם לאישה הזאת שהיא לא מקבלת שכר, יש לה כסף לשלם את חלקה במהלך החופשה ללא תשלום.

אני מוכן שהביטוח הלאומי ישלם את חלקה אבל את לא יכולה לדרוש משהו שהוא מעבר ל-14 השבועות דווקא על החלק הנוסף של ה-8 שבועות. אם את רוצה שהביטוח הלאומי ישלם את החלק, בואו נתחיל ב-14 שבועות לפני שאנחנו מתקדמים הלאה. אני בעד גרסה מינימלית. האינסנטיב של האישה לגייס כסף יהיה אינסנטיב. את צודקת שלצערנו יהיו כאלה שלא יהיה להן כסף לשלם, אבל הבעיה קיימת גם ב-14 השבועות.

נכון, אבל את העניין הזה אנחנו פתרנו בתקנות. בתקנות כתבנו שחלק מההפרשות מפרישים לפני שהיא יוצאת לחופשת הלידה והחלק השני הוא על חשבון שכר העבודה והמעביד מנכה משכרה רק כאשר היא חוזרת מחופשת הלידה. אז קבענו תקופה של 3.5 חודשים והניכויים מהשכר של העובדת לא יהיו גבוהים. עכשיו עולה השאלה מה קורה בתקופה של 26 שבועות.

את מסבכת את העניינים. מה שנכון ל-14 שבועות, צריך להיות נכון ל-26 שבועות.

לרבות דמי לידה.

באופן עקרוני אתה צודק. בעולם מתוקן כך הדברים צריכים להיות, אבל מאחר שהייתה לי הסכמה עם שר האוצר בעניין הספציפי הזה, לפחות אל תפגעו במעטפת של הזכויות.

המעסיקים, אתם צודקים, אתם יכולים להיפגע במקצת, אבל בואו נאמר שכאשר בודקים מה זה, יעלה לכם עוד 3,000 שקלים, התוספת, החלק שלכם.

כולן עובדות בשכר מינימום.

אני מדבר על ממוצע של 10,000 שקלים. אתה לא משלם כל כך הרבה. אתה משלם 10 אחוזים לפי ההסכמים החדשים, לצערי, כי אני הייתי מחייב אותך הרבה יותר. אתה יודע שבעניין הזה אני מאוד מאוד קיצוני. לך יעלה עוד 3,000 שקלים על כל אישה.

לפי החישוב שלי, לי יצא קצת יותר.

לפי ההסכמים החדשים אתה משלחם 10 אחוזים.

הסכמתי עם שר האוצר, אבל יש הסכמה שלמרות שלא יעלה והם לא יקבלו.

הטענה שלך היא בסדר והיא לגיטימית. אני לא בא לומר לך שלא מפילים עליך איזשהו נטל, אבל אני אומר שאם לא תהיה הבחנה במשהו, זה כמו חופשת לידה, זה כמו חל"ת נוסף.

הזכויות תלויות בוותק יישארו. זה לא כמו חופשה ללא תשלום.

המטרה שלנו היא לייצר כאן השוואה ככל הניתן עם חופשת הלידה המוכרת לנו, למעט עניין השכר שהוא עניין משמעותי.

אני שמחה שעלה הנושא של ההטבות הכלכליות במהלך התקופה הזאת. תודה לחבר הכנסת עמיר פרץ על שהעלה את הנושא.

גבירתי היושבת ראש, אני צריך ללכת ואני מבקש להציע הצעה אחת. אם אין עלויות, חבל לדבר יותר מדיי אלא בואי נסיים את החוק, כי באמת להעסיק את כולנו בדקלרציות, לא. בואי נסיים את העניין בישיבה אחת מהירה. אם יש עלויות, ראוי להקדיש לזה עוד ישיבה ועוד ישיבה, ואם צריך להתקיים משא ומתן מול הגורמים השונים, ראוי לעשות זאת.

מאחר שמדובר בעלויות זניחות, אנחנו לא צריכים לעשות זאת.

זה לא זניח. אני לא מזלזל ב-3,000 שקלים לעובדת למישהו שיש לו 100-200 עובדות. 3,000 שקלים זה סכום מכובד. אני אומר שזאת הדרך היחידה לעשות איזושהי הבחנה.

אין בעיה. אני רק חוזר לעניין העיקרי בו התחלתי וזה הנושא של נשים שעבדו פחות משנה. זאת השאלה הגדולה אותה אנחנו שואלים.

הצעתי לך הצעה. מחצית מהתקופה בה היא מועסקת. המעסיקים מסכימים? טוב, להם זה לא משנה בכלל.

בסוף רוב העובדות רוצות לחזור לעבוד.

אצלנו אחרי שלושה-ארבעה חודשים היא עוד לא התחילה לעבוד מבחינת העבודה.

אני מבקשת שיביאו לכאן את כל הנשים שאחרי שלושה חודשים שהן התחילו לעבוד, יוצאות לחופשת לידה.

ככל שיצמידו את זה לנושא החופשה ללא תשלום, זה מאבד מהערך שלו. הגדרנו את הקבוצה שצריכה איזושהי הגנה ואני לא חושבת שאנחנו מדברים על המקרה הקיצון של נשים שעבדו שלושה חודשים ואז תצאנה לחופשת לידה אלא להפך, אנחנו מדברים על נשים שתעבודנה 11 וחצי חודשים ולכן הן לא נכנסות לעניין. לכן אני חושבת שהמינימום שאפשר לדבר עליו הוא חצי מהתקופה כי אחרת זה באמת הופך למצחיק. אם אנחנו מדברים על רבע מהתקופה, אנחנו מדברים על שבועיים. זה מצחיק לעשות את כל הליכי החקיקה והתיקון הזה כאשר זאת הקבוצה שבתכל'ס, אם איזושהי קבוצה תקבל איזושהי טובה מהעניין הזה, זאת הקבוצה.

מי מקבל מישהי לעבודה כשהיא בהריון?

אם אנחנו מדברים על נשים שלא הגיעו לשנה, אלה נשים שעבדו 11 חודשים, 10 חודשים. אין מצב בו אישה – ואני אומרת את זה באחריות – התקבלה לעבודה בחודשי הריון מתקדמים.

בנעמ"ת לא מקבלים נשים בהריון ולכן אין בעיה.

צריך לחדד את הנושא. אם מדברים על 100 עובדות, גם לא כל 100 העובדות נכנסות להריון.

אני הצעתי הצעות יותר קיצוניות. אם אפשר, ברשותך, אני רוצה לנסות לשכנע את שרגא ברוש.

אתה יודע שאני דווקא בעד העובדות.

אני יודע. הוויכוח הוא פשוט. כל העניין של החוק הזה שהתחיל כחוק משמעותי ומתוך אחריות, ואני לא יודע מתוך מה, הגיעו להסכמות עקרוניות שלא תהיינה עלויות בגין הביטוח הלאומי וכולי, אבל יש כאן שאלה. בכל זאת, רציפות זכויות בוותק, בפיטורים, אתם שומרים אבל רצף זכויות בפנסיה – והיום עלויות הפנסיה שלכם הן פחות גדולות מאשר היו בעבר – כי יש לכם תהליך. לא משנה. נניח שכן, אבל אתה עדיין ב-12 אחוזים. איך שלא יהיה, אתה לא עובר את ה-12 וחצי אחוזים.

מכיוון ששלושת החודשים האלה שנוספים לחופשת הלידה כביכול, אין בהם כלום, הם חלק מחופשת לידה רגילה כי העובדת רשאית לבקש חופשה ללא תשלום ובעצם זה לא נתן לה כלום.

היא רשאית לבקש חופשה ללא תשלום אחרי שנה.

אני לא נכנס לכללים האלה. זה פחות בעיה. ואם היא תבקש לפני שנה, זה בעיה בשבילך? אם עובדת עבדה שישה חודשים וההצעה אומרת שהיא יכולה לבקש חופשה ללא תשלום של שלושה חודשים, זה קריטי? כמה מקרים כאלה יש לכם? זאת לא השאלה. השאלה אם אתם מוכנים איכשהו שעובדת שמוכנה להפריש מכספה בעתיד על חשבון שכר או בכל הסדר אחר, כשהיא רוצה לשמור על זכויות הפנסיה שלה, שלפחות בפנסיה, לא בקרנות השתלמות, לא בקופות גמל ולא בשום דבר אחר, אלא לפחות בקופה המרכזית הזאת, קופה אחת, אם העובדת מסכימה להפריש, גם המעסיק יחויב להפריש לתקופה הזאת כדי לשמור על הרצף. אני מוכן להוסיף סעיף מתנה שהיה והיא לא עבדה שישה חודשים נוספים לאחר מכן, יהיה המעסיק רשאי לנכות את זה, שהיא לא לוקחת רק את הכסף ואומרת להתראות, הכסף שלי במבטחים, הלכתי הביתה. זה צריך להיות חלק ממערכת יחסים שנבנית לאורך שנים. אני מוכן גם לשים את זה בהתניה של סנקציה. תאמין לי שביחידת עבודה של 200 אנשים, יש לך 40-50 עובדות, כמה מתוכן ייכנסו לעניין הזה? פעם בחמש שנים יהיו חמש עובדות. זה כל הסיפור.

אני רק רוצה להעיר שנושא רציפות זכויות פנסיה זה לא כמו שהיה פעם בקרנות הוותיקות. אין בעיה של רציפות. שלושה חודשים אלה, זה חודשיים וחצי רק, כי 14 שבועות יש תשלום, לא מנתקים לא את הנכות, לא את קצבת השאירים. זאת תשואה. זה קרן של תשואה, צוברת כספים, קרן צוברת. זה לא מה שהיה בקרנות הפנסיה. לכן אין בעיה של רציפות אלא יש כאן בעיה של עלות נוספת למעביד בתקופה שהעובדת לא מקבלת שכר. ביטוח לאומי היא לא תקבל והמעביד יצטרך לשלם הוצאות פר פנסיה שהן קצת יותר מ-3,000 שקלים בממוצע אבל לא נתווכח.

הפתרון של חבר הכנסת עמיר הוא פתרון כי מה טוען שרגא ברוש, ובצדק, שהיא עוד לא התחילה ועכשיו רוצים להשית עליו את הסכום הזה. אם אתם יודעים או המעביד יודע והם סיכמו שהיא חוזרת לעבודה ועובדת עוד חצי שנה לאחר מכן, אני לא רואה בעיה.

ברשותכם, מילה אחת. אני ידוע כיושב ראש ארגון מעסיקים שהוא מאוד בעד העובדים אבל לא במקרה אלא משום שאני חושב שפרנסתי מהם. אני מפחד שאנחנו שופכים את המים עם התינוק ברמה העקרונית. אנחנו חושבים שכאשר באה אישה לעבודה, אנחנו לא רוצים להעדיף גבר עליה ואני אומר את הדברים ברצינות. אנחנו עוסקים בנשים ולא מדברים על מגישות קפה אלא אנחנו מדברים על מנהלות, על מהנדסות ועל נשים בתפקידים בכירים וחשובים בארגון.

אלה יסתדרו.

אני חושש שבסוף מישהו יאמר לעצמו שהוא לא צריך את כל כאב הראש הזה, שיעזבו אותו כי מסתבר שכאשר היא התחילה לעבוד היא כבר שלושה חודשים הריון, אחר כך היא עובדת חצי שנה ויוצאת לחופשה, אז היא בחופשה 14 שבועות ועכשיו היא תיקח עוד חצי שנה ובסוף הוא ישמור לה גם את מקום העבודה. הוא יחשוב לעצמו שהוא לא צריך את התיק הזה. לכן הסייגים שאנחנו שמים זה לא רק בגלל שאנחנו רוצים באמת רק לחסוך למעסיק כמה אגורות אלא אנחנו חושבים שמצד אחד אישה יולדת – ודרך אגב, באותה מידה אלה גם זכויות של גבר- יכולה לצאת לחופשה.

אני השתכנעתי ואני מציע שנוריד להן גם את 14 השבועות.

לכן הבעיה היא איפה הטיפה הנוספת שאנחנו שופכים את המים עם התינוק. אנחנו הסכמנו והגענו להסכמים. הרי לא באנו לכאן והתחלנו לצעוק חמס נגד זה אלא בדיוק הפוך. ניסינו לבוא עם משהו שמצד אחד משפר את התנאים של האישה שיוצאת לחופשה ומוסיף לה דברים נוספים, אבל מצד שני זה משהו שלא מהווה את הטיפה האחרונה שהופכת את כל זה.

אני מבין את מה שאומר חבר הכנסת עמיר פרץ.

ניסינו כל הזמן לחפש את הסיבה למה לפני מלחמת לבנון השנייה לא היו אימונים במשך חמש שנים ועכשיו אני מבין. אתם באתם ואמרתם שמילואים זה אינסנטיב לפטר עובדים וצה"ל נענה לדרישתכם.

אנחנו מעסיק הוגן שעוזר לאלה שהולכים לצבא.

זה ממש לא מצחיק. אלה הפרסומים בעיתון.

היות שאני מג"ד במילואים, עם עמיר פרץ ביחד חתמנו על נייר שמעודד מעסיקים להיות מעסיקים מתקדמים ולתת יותר תנאים לאלה שהולכים למילואים.

באופן עקרוני אני אומר לכם שאנחנו בסך הכל בעד העניין אבל עד גבול הטעם הטוב. מה שאמר כרגע חבר הכנסת עמיר פרץ, יש בו הגיון ואומר היכן. בעיקר אם אישה לא באה כדי לעשות חלטורה והיא עוזבת אלא היא נשארת במקום עבודה וגם אחר כך היא פורשת בגיל 60 ומשהו לפנסיה. ואם זה המצב, למה שהיא תפסיד את הכסף הזה? אני הולך להסכים עם עמיר פרץ אבל אני מבקש שזה יהיה בדיוק כמו שהוא אמר – פנסיה.

קופה מרכזית שהיא תחליט עליה, אחת מהקופות בהן היא חוסכת. היא לא תחסוך שלוש קופות ותבקש לגבי כולן. היא תחליט על קופה אחת לפנסיה. אם אין לה פנסיה ויש לה רק ביטוח מנהלים, היא תחליט על קופה אחת לפנסיה.

אני מבקש דבר אחד. אני מבקש שהעובדת תעבוד אחרי שהיא חוזרת מחופשת הלידה שנה ולא חצי שנה. אני אומר למה אני אומר שנה ולא חצי שנה, וזה לא בגלל שעמיר פרץ אמר חצי שנה.

אין לי בעיה.

אם אין בעיה, בסדר, אבל אני רוצה להסביר למה.

סגרנו.

היא עובדת מרצונה, זאת אומרת, היא לא מתפטרת, אבל אם היא מפוטרת, אנחנו לא מונים.

אני לא נכנס לזה אם היא מפוטרת או מתפטרת, אני לא נכנס לזה.

שלא יהיה מעסיק – ויש כמה כאלה – שיפטר אותה כדי לחסוך את הכסף הזה.

אני לא מאמין שיש איזשהו מעסיק שמחכה לעובדת ונותן לה חופשה ללא תשלום, וגם קולט אותה ובסוף מפטר אותה רק כדי לחסוך את שלושת החודשים ביטוח לאומי. רדו מזה. אין חיה כזאת בעולם. אם עמיר פרץ אומר שיש מעט נשים שעשו את זה, אין אפילו מעסיק אחד שכל תכלית הפיטורים הוא כדי לחסוך לה את ה-5 אחוזים פנסיה. אם היא לא שווה כלום, הוא יפטר אותה. אם היא טובה, הוא יעסיק אותה.

אני מבקש שלא ניכנס להתפלפלויות. עובדת חוזרת, עובדת שנה, מגיעה לה הקופה בה היא החליטה לחסוך כאשר גם העובדת משלמת את חלקה והמעביד משלם את חלקו. נקודה. בואו לא ניכנס לשאלה מי פיטר ולמה.

מקובל. סיכמנו את זה.

אם יש לך את הסעיף הזה, אנחנו ננסח את העניין הזה איך מגינים מפני רשעים.

אין רשעים.

אני חושב שצריך להודות לשרגא ברוש.

לא, אין צורך.

אנחנו נודה לו אחרי שנגיע בכל להסכמה.

אני רוצה שנחזור לעניין העקרוני של נשים שעבדו מתחת לשנה וההצעה שמקובלת עלי שיקבלו את מחצית מהתקופה בה הן עבדו כחופשה ללא תשלום.

רבע.

לכם יש בעיה עם העניין של חצי או רבע?

רבע.

רבע – כן, חצי – זה נסבל.

אם זה שליש, היא תקבל יותר מזאת שהיא ותיקה שמקבלת שנה כי אחרי שנה מקבלים שלושה חודשים. אחרי תשעה חודשים אי אפשר לקבל גם שלושה חודשים.

צריך לזכור את האינטרסים של הנשים.

בואו נזכור את האינטרסים של כולם ובתוך זה גם של הנשים.

היום אישה זכאית לצאת לחופשה ללא תשלום כרבע מתקופת עבודתה. שלושה חודשים, בנוסף ל-14 שבועות.

בגלל שאתם קיבלתם את תביעתנו בעניין הפרשות לפנסיה, אני נקבל את תביעתכם בעניין הזה.

חבר הכנסת עמיר פרץ, עד כמה שאני זוכרת, אתה לא יושב ראש הוועדה.

אבל הוא מבין משהו ביחסי עבודה. הוא עוד זוכר.

עובדת שעבדה 11 וחצי חודשים תקבל שבועיים ועובדת שעבדה שנה תקבל שלושה חודשים.

הוא אומר לך רבע.

חופשה ללא תשלום.

כמה עובדות כאלה יש?

אתן רוצות את החוק? תנו להתקדם לפני שהם יחזרו בהם. לדעתי צריך לקבל את עמדתם כי בין היתר עובדת שעבדה רק חצי שנה, רצוי שבמקום שאפשר ושזה לא דבר קריטי שהעובדת חלילה קרה משהו והיא לא יכולה לחזור, שתחזור לפני שמקום העבודה שלה ילך. רצוי. מי שעבדה שנתיים-שלוש, מקום העבודה יישמר לה. לכן בואו נקבל את עמדתם. הם הלכו לקראתנו ואני מציע שנלך לקראתם. ננסח ונגמור עניין.

אני מניחה שכולם מבינים את ההסכמה אבל אני אנסה לוודא שזה אמנם מה שהוצע כאן. אנחנו מדברים על כך שעובדת שחופשת הלידה היא 26 שבועות, עובדת שעבדה פחות משנה תהיה חופשת הלידה 14 שבועות בתוספת רבע מהתקופה בה היא עבדה.

חופשה ללא תשלום.

התוספת שנחשבת חופשת לידה אבל היא ללא תשלום דמי לידה היא רבע מהתקופה בה היא עבדה.

כחופשה ללא תשלום.

לא כך הבנתי.

הבנתי את זה מהיושבת ראש שאמרה שעד שנה זאת חופשה ללא תשלום כרגע מהתקופה, או שלא הבנתי נכון.

חופשת לידה ללא תשלום דמי לידה.

בשנה הראשונה היום לא מגיע לה כלום חוץ מאשר את 14 השבועות. כן מגיע לעובדת אחרי שנה רבע מהתקופה שהיא עבדה. הכנסתם את מה שמגיע היום לעובדת אחרי שנה, גם לתוך השנה הראשונה.

רוצים להוסיף את זה עם זכויות ותק. רוצים להוסיף את זה עם הגנה מפני פיטורים.

אבל לא בשנה הראשונה.

אני רוצה לחזור על הדברים שאמר חבר הכנסת עמיר פרץ, שהערך המוסף היחיד של עובדת שהיא עובדת מתחת לשנה הוא שהיא יודעת שמקום העבודה שלה שמור. דווקא עובדות ללא ותק זקוקות לזה יותר מאשר עובדות עם ותק.

גבירתי היושבת ראש, אני לא יודע למה היא זקוקה, אבל אני רוצה להסביר לך למה אני זקוק. אני מקבל עכשיו לעבודה בחורה שלא ידעתי שהיא בהריון. אחרי חצי שנה היא מודיעה לי שהיא הולכת ללדת מחר בבוקר. שתלך לשלם. היא הולכת ללכת – 14 שבועות חופש ואחרי כן היא גם הולכת לחופשה עוד רבע מהתקופה ואחרי כן אני גם צריך לשמור לה את מקום העבודה. עכשיו אני שואל אותך למה שאני בכלל אקבל אותה לעבודה.

אני רוצה לומר לך דבר אחד פשוט. אם היה לכם עסק עם מישהו שהוא נגד, אני מבין את הדיבורים אבל אני לא נגד. אנחנו מנסים להגיע למשהו שיהיה סביר גם למעסיק וגם לעובדת. אם כל אחד רוצה את המקסימום אליו, בסוף הכל יתפוצץ.

אנחנו באנו ואמרנו שצריך להבדיל בין עובדת בשנה ראשונה לבין עובדת אחר כך. עובדת שנה ראשונה היא עובדת של חודש וגם עובדת של 11 וחצי חודשים. לכן הגענו לסיכומים, וזה רלוונטי וסביר שכאשר מנסים לעשות משהו, מתפשרים אחד עם השני. לכן אמרנו שבשנה הראשונה היא לא צוברת – ואני חושבת שהכי טוב ייטיב לתאר את מה שסיכמנו סער – ואני לא יכול לומר שזה אידיאלי בשבילי וכנראה זה גם לא אידיאלי לנשים המסוימות האלה, אבל זאת פשרה סבירה שמצד אחד נותנת הטבות לעובדות בשנה הראשונה שלא עולה להן כלום חוץ מ-14 שבועות אין להן כלום, אלא רק 14 שבועות, ונותן גם הטבות לאלה שאחרי שנה ראשונה, שיש להן רבע מהתקופה והן מקבלות עוד דברים כמו ותק או כל מיני דברים אחרים. אי אפשר שכל אחד יצא עם מלוא תאוותו בידו.

אני מציע, תנו לסער להסביר ואז נבין כולנו במה אנחנו דנים ויהיה מכנה משותף לדיון.

לפני שסער מסביר, אני רוצה לחזור ולומר שיש לנו כאן רצון שמבחינת הזכויות וצבירת הוותק וכל הדברים שדיברנו עליהם, אנחנו מדברים על מצב בו כל עובדת נמצאת בדיוק באותו מצב. הדבר היחיד שאנחנו מקיימים עליו דיון, וכאן אני אומרת לכם בכנות שאני רציתי שזה יהיה מחצית מהתקופה ולא רבע מהתקופה.

ואני לא רציתי לשלם תנאים סוציאליים. אז מה?

הנכונות ללכת לקראתכם בעניין רבע מהתקופה, אני חושבת שזאת פשרה משמעותית מאוד שהוועדה הזאת עושה בהצעת חוק שאני חוזרת ואומרת שכל עניינה הוא פשרה אחת גדולה עם העיקרון שחופשת לידה היא חופשה בתשלום. בוא נזכור את זה. מלכתחילה התחלנו ממקום בו אנחנו רוצים לבוא לקראת המעסיקים, לבוא לקראת האוצר ולבוא לקראת כל הגורמים.

אני מסתובב כאן בוועדות במשך חמש השנים האחרונות ואני אומר לכם שמנסים להגיע למשהו שכולם ביחד יכולים לחיות אתו בשלום. אין טעם שתאמרי במה הלכת לקראתנו. את כל הדרך הלכת לקראתנו ואנחנו הלכנו לקראתכם רבע קטן וחלק קטן מהדרך, אז מה? אין לנו שום יכולת להצביע בוועדה אלא רק לכם. עדיין אנחנו חיים במדינה מתוקנת ומנסים להגיע למשהו שמקובל על כולם. מה שראית כאן כרגע עם עמיר פרץ ואתי, זה לא שדיברנו קודם אלא ההגיון בסוף מנצח והרצון להגיע לשלמות, ברור למי שבקיא בזה שהוא לא עובד.

אנחנו לא שם.

אתם שם. אם העובדת היא בתקופת ניסיון, לא מגיע לה חופשה ללא תשלום. היא בתקופת ניסיון.

עובדת שעבדה שנה היא בתקופת ניסיון?

לא, לא שנה. עבדה חמישה חודשים והיא בתקופת ניסיון. אם אתם רוצים, אני מסכים לכל חוץ מאשר תקופת ניסיון. אני חתום על הסכמי עבודה ויש שם הגדרה מהי תקופת ניסיון. בתקופת ניסיון, מה פתאום חופשה בתקופת ניסיון? אני מפטר אותה ונגמר.

מהי תקופת ניסיון?

שנה. אצלי בהסכם הקיבוצי.

אחת העילות לפיטורים בתקופת ההריון היא משך תקופת העבודה אצל המעביד.

אני רוצה להסביר דבר פשוט. אני אומר דבר פשוט, שלא תספרו לי עכשיו מה אומר החוק כי אני יודע, וגם אל תספרו לי במה הלכתם לקראתנו כי גם את זה אני יודע. אל תספרו לי במה אני הלכתי לקראתכם, כי גם את זה אני יודע. כל מה שאני מנסה לומר הוא שיש הבדל מובהק - ואם אתם רוצים להתעלם, תתעלמו – בין עובד בשנה ראשונה, עובד או עובדת, לבין עובד או עובדת אחר כך. אתם עכשיו השגתם הטבות לעובדות בשנה ראשונה והטבות אחרות לעובדות אחרי השנה הראשונה. הניסיון לתת לעובדות בשנה ראשונה כמו עובדות אחרי זה, הוא לא נכון בהגדרה. הוא לא נכון במערכת יחסי עבודה. בפרקטיקה, ביום יום, זה לא נכון.

על מה הוויכוח כרגע? הייתה בינינו הסכמה.

הוויכוח הוא האם את ארבעת החודשים הנוספים אנחנו נותנים במסגרת חופשה ללא תשלום בסעיף 7, מה שלא היה עד היום למי שעבדה פחות משנה או אם אנחנו נותנים את זה במסגרת סעיף 6.

מה שמפריע, זה פחות הרבע או החצי אלא זה בדיוק הזכויות שנלוות. דיברנו על זה היום בבוקר, כאשר אתה מכניס את זה לסעיף 6, זה אומר שמישהי שעבדה 4 חודשים והיא יוצאת לפי הצעתך לעוד 14 שבועות ועוד מחצית התקופה, דהיינו עוד חודשיים, ואחר כך עוד שישים ימים אתה לא יכול לפטר אותה, ואחרי כן צריך לתת לה הודעה מוקדמת של שלושים ימים, ועכשיו היא כבר עברה שנה עם כל התקופות האלה, אז את רוצה לצבור לה את הזכויות לוותק ופתאום אתה גם צריך לשלם לה פיצויי פיטורים ופתאום מישהי שעבדה ארבעה חודשים, אתה בעצם נאלץ להמשיך להיות במערכת של יחסי עבודה אתה עד אחרי תקופה של שנה. התקופה של שנה, בכל מה שאנחנו מדברים על זכויות שתלויות בוותק, התקופה של שנה היא תקופה מאוד משמעותית וכאן היה עניין שגם המעסיקים הלכו הרבה לקראתנו בכל העניין של כל מי שמעל שנה כי אמרנו שמי שמעל שנה, אנחנו לא רוצים שה-14 השבועות ייספרו לה כך ו-12 שבועות ייספרו לה בצורה אחרת, אבל מי שהיא פחות משנה, יש הגיון, יש שכל בבקשה.

דיברנו על זה הבוקר. זה אחוז קטן ומזערי של נשים.

זה לא חשוב. הטענה שיש מעט נשים, משרתת את שני הצדדים. שני הצדדים יכולים לטעון את זה והטענה עובדת לשני הכיוונים. לכן אני באמת מאמין, אחרי שיחות רבות, והייתי שותף גם לניסוח הצעת החוק המקורית, כך שאני לא נחשד בכך שאני רוצה לפגוע בזכויות נשים, אבל אני חושב שההתייחסות לתקופת זמן של שנה בדרך בה מוצע שהן יוכלו לקבל את הרבע הנוסף כחופשה ללא תשלום, מה שלא היה להן בעבר, אני חושב שזאת הצעה הגיונית וזוהי הטבה לעומת מצבן של הנשים היום. אם זה מה שמביא לנו את ההסכמה של כל מי שיושב סביב השולחן, כולל משרדי הממשלה, כולל המעסיקים וגם אותן נשים שהיום לא זכאיות לדבר הזה, מצבן משתפר.

אתה מציע לפצל, מבחינת הניסוח, בין אלה שהן עד שנה, שהן ייכנסו לסעיף 7, לבין אלה שהן אחרי שנה וייכנסו לסעיף 6?

כן. ממילא מוצע לפצל. בכל מקרה בכל מה שדיברנו, הרי יהיה פיצול של 26 שבועות למי שהיא מעל שנה ומי שמתחת לשנה, 14 שבועות.

אני רוצה לומר לך משהו. במהלך כל הדיונים שהתקיימו בינינו וגם עם שרגא ברוש, היה דיבור אחד ודיברנו על העיקרון שחשובות לנו ההגנות של סעיף 6. זה היה העיקרון. העיקרון הזה לא חילק בין שנה ללא שנה. דיברנו על כך שהעיקרון הזה יחול.

ההבחנה מעוגנת בחקיקה לגבי נשים שעובדות עד שנה ונשים שעובדות מעל שנה.

מבחינת סגירת מועדים, אני מבינה את החשש של המעסיקים מהשנה, אבל מי שעובדת עד מועד הלידה במשך שבעה חודשים, למעשה כבר נכנסת לשנה כי אלה שבעה חודשים פלוס 14 שבועות של חופשת לידה פלוס חודשיים של חובה להחזיר אותה לעבודה. תראו כמה זה מצטמצם ואנחנו ממילא אומרים שהקבוצה הזאת היא קבוצה מאוד מצומצמת. אני מודה לתעשיינים על כך שהם באים לקראת אבל מדובר במשהו מאוד קטן מצד אחד. כל החוק הזה הוא משהו מאוד קטן בסופו של דבר, עם כל הכבוד, והדבר העיקרי בו הוא הדקלרציה ולכן בשביל הקבוצה הכל כך מצומצמת, כי הקבוצה היחידה שבה יש איזושהי משמעות היא הקבוצה שעבדה פחות משבעה חודשים. ניקח מישהו שעבדה שישה וחצי חודשים, תוריד אותה משם? המספר הולך ומצטמצם.

כבר אמר מי שאמר שאם זה כל כך מעט, זה עובד לשני הצדדים, אז במה אנחנו מתעסקים?

את אמרת שממילא הם קיבלו כל כך מעט, אבל מנית אחרי שבעת החודשים בין היתר גם את החופשה הנוספת שהן מקבלות. זה דבר קטן? אחרי שבעה חודשים מגיעים לה 14 שבועות ועוד 12 שבועות שכרגע החוק מסדיר.

אני אומרת שמי שעבדה שבעה חודשים היא כבר ממילא מבחינת המעסיקים צברה ותק.

בחשבון הפשוט מי שעבדה שבעה חודשים יוצאת ל-14 שבועות. היום היא צריכה לחזור לעבודה אחרי 14 שבועות והיא לא יכולה לקבל חופשה ללא תשלום. ממחר בבוקר היא יכולה לקבל חופשה ללא תשלום. זאת כבר תוספת שהחוק החדש הוסיף לה, כך ששיפרת את מצבה.

תראי במי את דנה. את דנה במישהי שיוצאת לחופשת לידה אחרי שבעה חודשי עבודה. כלומר, כולנו מסכימים שתקופת ההריון היא תשעה חודשים, כלומר, היא התקבלה לעבודה כאשר היא הייתה חודשיים בהריון. אני מוכן להמר על כך שהמעסיק שקיבל אותה כנראה לא בדיוק הבין לאן הוא הולך ומה לעשות, הוא תקוע עם העניין הזה. בואו נהיה עכשיו פרקטיים.

זאת ההתייחסות להריון?

יש לי ילדים ואני מתייחס בכבוד רב להריון ובטח לנשים. אני אומר לכם משהו מציאותי. אסור לומר את זה? טוב, אז אני חושב שהמעסיק הנאור לא שאל את האישה כאשר היא התקבלה לעבודה והיא בהריון, האם גבירתי כבר בהריון, גם כי אסור לו וגם כי זה לא אסתטי לשאול. הוא לא שאל ולכן היא גם לא מצאה לנכון לעדכן אותה, כך שהוא גם לא ידע. אחרי חודשיים הסתבר לו שהיא כבר בהריון ארבעה חודשים והוא אומר לה שהוא מאוד שמח שהיא בהריון אבל חבל שהוא לא ידע את זה, אבל אין מה לעשות. אם היא הייתה אומרת לו שהיא כבר חודשיים בהריון, הוא היה אומר לה שאין שום בעיה, שהוא מאוד שמח שהיא בהריון, שאם היא תרצה אחר כך חופשה, היא תקבל אותה, אבל זה לא המצב העובדתי בשטח ובואו לא נתעלם מזה. השגתם לגברת הזאת עכשיו עוד שישים ימים ולאחרות, אחרי שנה, השגתם תנאים נוספים. יכול להיות שלא השגתם את כל מה שרציתם להשיג, בסדר, אבל גם המעסיק הדפוק, לא הנאור, יצטער על השינוי בחוק הזה ובכל אופן נעמוד מולו ואני אומר לו שאנחנו כבר במאה ה-22. תבינו שצריכים להתחלק בהישגים, וכמו שאומרת חברת הכנסת דליה איציק, כולנו מבינים שהחוק הזה ילך קדימה, אז זה לא בקדנציה שלי, בטח בקדנציה שלכם, ובטח תשפרו אותו, אבל לאט לאט. גם כאשר עשינו עכשיו את הפנסיה חובה ועוד מיליון וחצי אנשים קיבלו פנסיה חובה, סיכמנו על 15 אחוזים ולא על 17 וחצי אחוזים. אז מה, יושב ראש ההסתדרות אידיוט? הוא לא ידע שכולם מקבלים 17 וחצי אחוזים? אבל האלטרנטיבה הייתה אפס למיליון וחצי אנשים. אז בואו נתחיל עם 15 אחוזים. תאמינו לי שלפני שיגיע ל-15 אחוזים, זה יגיע ל-17 וחצי אחוזים כי אלה הם החיים.

לכן, בואו נהיה פרקטיים. אף אחד לא ישיג את כל מה שהוא רוצה, אבל את הרוב כבר השגתם ואני לא מרגיש נלחץ אלא אני די שמח שהשגתם את זה. לכן בואו נעצור, בואו לא נעשה עוד משהו ועוד משהו. עצרו את זה כאן. נתנו מה שנתנו כאן לעמיר פרץ, ואני לא מרגיש שנתנו אלא אני מרגיש שעשינו משהו נכון, ותלכו עם זה קדימה.

ברשותכם, גלי, אני מבקשת את ההקשבה שלך. ברור שאם היינו עכשיו כאן שרי ממשלה, נניח יושבים כאן שלושים שרים והייתה להם זכות הצבעה וכולנו היינו מאוד מרוצים, אבל יש לי יסוד סביר להניח של היית מצביעה על הצעת החוק שאת רוצה כי הייתי שם. זה מאוד קשה שם. אנחנו לא שם, כך שיש לנו פריבילגיה לומר מה שאנחנו רוצים.

אני באופוזיציה וקל לי עכשיו להציע כל דבר. לחברת הכנסת ציפי חוטובלי יהיו חיים קשים מפני שזאת הצעה עם עלות תקציבית. אנחנו הבנו שתפסת מרובה, לא תפסת כלום. למה? כי הממשלה מתנגדת והיא לא אישרה את זה בוועדת שרים לענייני חקיקה.

אני רוצה לומר משהו לטובתו של שרגא ברוש ולא רק לטובתו. ההצעה הזאת, יש לה עלות תקציבית ואנחנו התחייבנו שלא תהיה לה עלות תקציבית. זאת כבר השתה של בין 10 ל-13 אחוזים מהכיס שלהם ואל תשכחו שלא רק המעסיקים אלא גם המדינה מעסיקה וגם האוצר הוא מעסיק ענק.

לכן אני מציעה שאנחנו נקבל את ההצעה הזאת ונחטוף אותה. אנחנו אחר כך נצטרך לגייס את השרים והעבודה רק מתחילה כאן. אני רואה בזה הישג ענק בעצם העובדה שהעובדת יודעת. החברות שלי מתקשרות ואומרות לי שהבת שלהן מברכת אותי כי סוף כל סוף הן לא יילחצו כאשר הן מאריכות את חופשת הלידה. זה ייקח זמן, זה גם תהליך חינוכי ופסיכולוגי. אנחנו היום שמנו את היסוד לחופשה עם תשלום. זה מה שעשינו היום. לציפי חוטובלי יותר קשה כי היא במקום שיותר קשה לה. אני רוצה שבסוף היא תגיע לתוצאת החוק הזאת ואני רוצה גם להיות הוגנת ולומר שהרבה יותר קשה לה מאשר לי. אני ראיתי את גדעון סער נלחם עד טיפת דמי האחרונה בפעם הקודמת, הוא שר החינוך והיה יושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, והוא סיפר לי שזה כל כך חשוב ועכשיו הם אינם ונעלמו וכולם שרים ולא יצביעו בעד.

אל תראו את מה שקורה כאן. מה שקורה בינינו, מה שקורה בין שר התעשייה, יושב ראש ההסתדרות, אלה הכל שיחות שהנשמה יצאה לנו וכמעט היו מכות.

אני מאוד מודה לכם ואני בטוחה שהיושבת ראש מסמיכה אותי לומר לכם תודה כי מזל שיש אתכם ואתם סוחבים למקום אחר אבל בסוף זה מתגבש לכדי הסכמה. אני מאוד מעריכה את מה שאמרת היום אבל אנחנו לא נשבח אותך. תזכרו שבסוף צריך להצביע למעלה. ההצבעה כאן היא פשוטה אבל בסוף צריך להביא את זה למעלה, למליאת הכנסת, ואני רואה לנגד עיניי איך יושב ראש הקואליציה מוציא את זה וקורא לחברת הכנסת חוטובלי הצידה ואומר לה שהיא הפרה הסכם וכולי. זה לא פשוט.

אני הלכתי אתך על הצעת החוק הזאת ודיברנו על פשרה אחת גדולה וענקית.

מבחינתי, אני על הכל הולכת אתך. הנה, אני כבר אומרת לך. אם את תעמדי בזה, יופי. אני על הכל הולכת אתך. אני רוצה להיות הוגנת כי אני יודעת שלמעלה יהיה קשה. אני מקבלת את זה שאם תפסת מרובה, בסוף לא תפסת והייתה כאן הבנה ופשרה שלפי דעתי היא בסדר ולכן צריך לעלות למעלה, להריץ את הנושא ואחר כך ללכת להצעת החוק הבאה.

אני שומעת כאן את כל הצדדים. בסופו של דבר המטרה שלנו היא שהצעת החוק הזאת תעבור והיא תעבור טוב ושנקבע עוד יתד בדרך לקדם את נושא חופשת הלידה של נשים. אני באמת מסכימה ששינויים צריכים להיות באופן הדרגתי ואין ספק שיש כאן הישגים. בכל זאת, זה מותיר כמה שאלות שהיועצת המשפטית של הוועדה רוצה לשאול. אם אנחנו כאן בעניין של סגירת הפינות של הצעת החוק, בבקשה.

אני רוצה לבקש הבהרות. אנחנו בעצם אומרים ש-26 שבועות ייתנו כחופשת לידה רק לעובדת שהיא עובדת למעלה משנה אצל המעביד או במקום העבודה.

כן.

26 שבועות ייתנו לעובדת שעובדת מעל שנה. זה תיקון בסעיף 6. אותן הוראות, היא תוכל לקצר את חופשת הלידה ואי אפשר יהיה לדחות את חזרתה וכולי.

אנחנו עוברים לסעיף 7, סעיף החופשה ללא תשלום. אנחנו בעצם מורידים שם את התנאי של עובדת שעובדת 12 חודשים אצל המעביד. אנחנו נצטרך לעשות בהתאמה גם את התיקונים לגבי עובד, יתכן שגם לגבי חופשת הלידה. זאת אומרת, אם אנחנו נותנים את חופשת הלידה של 26 שבועות רק לגבי עובדת שעבדה למעלה משנה אצל המעביד, יתכן שאנחנו צריכים גם לצמצם את הזכות של עובד לקחת את יתרת חופשת הלידה.

למה הוא לא יכול להתחלק?

היום הוא יכול להתחלק עם האישה. היום הוא יכול לקבל חופשת לידה חלקית ביתרת תקופת חופשת הלידה של אשתו. לכאורה, אם היא עבדה 12 חודשים אצל המעביד, היא זכאית ל-26 שבועות, אבל השאלה אם צריך גם להתנות את הזכאות שלו בעבודה במשך איזושהי תקופה.

אם הוא עובד שבוע, הוא יצא עכשיו לשלושה חודשים חופש?

מה אומר החוק לגבי גבר שעובד פחות משנה ורוצה להתחלק בחופשת הלידה עם אשתו?

היום אין הגבלה כי גם לאישה אין הגבלה.

שישה שבועות אחרי הלידה, כל יתרת חופשת הלידה, העובד יכול להתחלק בה.

אין התייחסות למקום עבודתו בפרק הזמן שהוא עבד קודם לכן?

לא. אין היום הגבלה.

אני רוצה לרכז את הדיון בנושא זכויות בן הזוג. סער אומר שההגיון אומר שזה ייגזר מהזכות של האישה.

בדיוק.

בוא נצייר מצב בו עובדת יצאה ל-14 שבועות חופשת לידה בתשלום. אחר כך מגיעים לה עוד שישים ימים והיא החליטה שבמקום שהיא תצא לשישים ימים, היא מעבירה את השישים ימים לבעלה.

השישים ימים, זה מאוד מבלבל. השישים ימים הם התקופה בה היא מוגנת כאשר היא חוזרת לעבודה.

12 שבועות. את 12 השבועות האלה שהם לא בתשלום, היא מעבירה לבעלה. בעלה התחיל לעבוד אתמול בבוקר במקום עבודה. הרי זה לא הגיוני שהוא התחיל לעבוד אתמול בבוקר ומחר הוא בא ואומר למעביד שלו שעכשיו הוא יוצא לחופשה. אני לא מדבר על כסף אלא על חופשה. קלטתי אתמול לעבודה מנהל חשבונות והוא מודיע לי ביום ראשון בבוקר שאשתו החליטה לחזור לעבודה ובשעה טובה היא ילדה, והוא עכשיו במשך 12 שבועות איננו.

גם היום מותר. היום הוא יכול לצאת לשבעה שבועות מהיום השני של העבודה.

לכן השאלה שאני שואל היא מה מגיע לו היום.

היום אין הגבלה של זמן לא לו ולא לה. היום אין הגבלה של זמן לא לאישה ולא לגבר לצאת לחופשת לידה.

ל-14 שבועות.

זה המצב היום. אגב, לגבי ה-26 שבועות, יש משהו בטענה הזאת שגם לגביו צריך להפעיל את הדרישה הזאת. מצד שני יש בעיה בביטוח לאומי וזאת לא צריכה להיות דרישה כפולה. לגבי דמי לידה, לגבי גבר, יש דרישה כפולה, שגם האישה זכאית וגם הוא זכאי, ורק אז הוא יוכל לקבל דמי לידה. נא לעשות את אותה טעות או עוול בחוק עבודת נשים. זאת אומרת, זה לגיטימי לדרוש שמי שממשיך בין ה-14 ל-26, יש לו תקופה של שנה אבל לא לדרוש שנאמר הייתה אישה, היא עבדה פחות משנה ולכן היא צריכה לחזור לעבודה, אבל בעלה לעומת זאת עובד חמש שנים. למה שהוא לא יוכל לנצל את התקופה הזאת ולצאת לחופשת לידה? לכן הדרישה צריכה להיות או מהעובד או מהעובדת, שלא תהיה עליו דרישה כפולה, זאת אומרת, גם היא צברה שנה וגם הוא צבר שנה.

אם הוא צבר שנה והיא לא צברה שנה, הוא יוכל לצאת לחופשה ללא תשלום או לחופשת לידה? למה הוא יוכל לצאת?

לאותה חופשת לידה.

כי הוא כבר צבר חמש שנים.

זה צריך ללכת לפי האישה.

אני רוצה לדבר על זכאות של בן זוג. האם אנחנו חייבים להתייחס לזה? האם החוק כרגע לא מסדיר את המציאות של בן זוג בתקופת חופשה ללא תשלום? הרי יש מציאות של מעל שנה ובכל מקרה יש אפשרות לחופשה ללא תשלום. מה דינו של בן הזוג באותה תקופה?

יש הוראה נפרדת לגבי הזכות שלו לצאת לחופשה ללא תשלום ויש הוראה נפרדת לגבי הזכות שלו לחופשת לידה. הזכות שלו לחופשת לידה היא חלה אחרי שבעה שבועות מהלידה. מהשבוע השביעי שלאחר הלידה, אז הוא זכאי ליתרת חופשת הלידה. זאת אומרת, אם העובדת הייתה זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות, הוא לכאורה יהיה זכאי לכל אותה תקופה של יתרה. השאלה היא אם אנחנו אומרים לעובדת שהיא לא זכאית אלא כעבור 12 חודשים, האם אנחנו צריכים גם להתייחס באותה מידה לזכאות של הגבר. זאת שאלה אחת. אפשר לומר כן ואפשר לומר לא, אבל צריך להתייחס לשאלה הזאת.

שאלה נפרדת היא לגבי החופשה ללא תשלום. הזכות היום של החופשה ללא תשלום, גם לגבר, מותנית בתקופת עבודה אצל מעביד או במקום העבודה. השאלה אם אנחנו עכשיו מפתלים את תקופת האכשרה הזאת שנדרשת לעובד כדי לצאת לחופשה ללא תשלום, אולי גם לעובד אנחנו צריכים לבטל את תקופת האכשרה ליציאה לחופשה ללא תשלום.

למה צריך לעסוק בזה עכשיו?

אני חייבת להעלות את השאלות האלה כי כאשר אנחנו מדברים על חקיקה, אם אנחנו נהיה במצב שהעובדת לא צריכה לעבוד 12 חודשים כדי לצבור את הזכות והעובד כן צריך לעבוד, אנחנו נצטרך לתת את התשובות למה זה כך. צריך לפחות לתת את הדעת. אפשר להחליט כן ואפשר להחליט לא, אבל צריך לתת את הדעת על השאלה הזאת.

מה אומר החוק היום במקרה של גבר שמממש את הזכות של לחופשת לידה? מה קובע החוק?

החוק אומר שהוא זכאי ביתרת חופשת הלידה מהשבוע השביעי, הוא זכאי לצאת לחופשת לידה חלקית.

בתשלום.

לעובדת קבענו מגבלה של שנה. אתם בעד זה שלא תהיה אפליה.

אנחנו לא רוצות אפליה, זה נכון, וצריך שיהיה שוויון, אבל כאן בכל זאת מדובר על איזושהי תכלית קצת יותר רחבה. אנחנו מדברים על מפתח לקידום השוויון בין המינים, לזה שאישה תוכל להתקדם ולצאת למקומות עבודה וכל הנושא הזה של האחריות לילד לא תוטל רק עליה. המצב כיום הוא שבערך 5 אחוזים מהגברים מנצלים את העניין הזה. יש מחסום מאוד מאוד כבד בניצול ולכן צריך כמה שיותר לאפשר לגברים ולא לחסום אותם לא בשלב הזה ולא בכלל. אם באמת האחוזים יעלו יותר ויותר, יכול להיות שיצטרכו להידרש לסוגיה הזאת. כרגע המצב הוא שצריך לעודד כמה שיותר גברים לצאת לחופשת לידה ולא לשים סייגים נוספים.

לא שמים סייגים על המצב הנוכחי.

לדעתי גבר, כמו אישה לצורך העניין. אם אנחנו קובעים את הוותק של השנה, אני חושבת שזה לגיטימי. אני לא רואה איך זה הופך להיות תמריץ כאשר הגבר עובד פחות מחצי שנה. אני חושבת שזה לא נכון. נשאיר את זה כמו שזה עכשיו.

צריך לעודד כמה שיותר.

אני מסכימה, אבל זאת לא הדרך. לדעתי זאת לא הדרך.

שירלי, אני לא רוצה לנהל אתך ויכוח למה צריך לעודד, אבל אם כאשר אני ילדתי הייתה אפשרות לבעלי או לי, אני לא הייתי מוותרת והייתי נלחמת בכוח להישאר בבית עם הילדים. מה שאת אומרת, את רוצה לתת להם את אותה הזדמנות אבל אני לא רוצה לעודד דווקא שהגבר יצא לחופשת לידה.

אני חושבת שכן צריך.

אני לא רוצה להיות גורם מעכב. אני לא רוצה שגבר יאמר שהוא לא יכול ללכת לעבודה. לכן אני אומרת לו שלא ימצא תירוצים, הנה, יש לו את אותן זכויות שיש לנשים.

הבעיה שגברים לא מממשים את העניין הזה לא קשורה לשנה. רוב הגברים עובדים מעל שנה במקום עבודתם והם לא מממשים את זה, כך שלא זה מה שיעזור. אני מסכימה שבמסגרת הסוגיה של שוויון חשוב לחשוב איך מתמרצים גברים לקחת חופשת לידה אבל זאת לא הדרך. בעניין הזה אני אתכם.

זאת אומרת, אם הגבר יבקש לנצל את יתרת חופשת הלידה של אישה עם 26 שבועות, זאת אומרת, אותם 12 שבועות, זה מותנה בוותק שלו.

זה מותנה בוותק שלו. אני חושבת שזה לא סיפור גדול כי רוב הגברים עקביים במקום עבודתם והם לא נאלצים לנדוד ממקום למקום.

לגבי החופשה ללא תשלום. שאלה דומה עולה לגבי החופשה ללא תשלום, כיוון שבחופשה ללא תשלום, הזכאות של הגבר לחופשה מותנית בכך שהוא עובד 12 חודשים אצל המעביד ובאותו מקום עבודה. אם אנחנו מבטלים את זה לאישה, יש יסוד לומר שמבטלים את הזכאות הזאת גם לגבי גבר. בסעיף 7(ד)(1) נאמר שהגבר זכאי לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה של אשתו אם הוא עבד לפחות 12 חודשים רצופים עד הולדת ילדו.

סיכמנו על השוואת תנאים. מצוין.

למען חברי הכנסת שטרחו והגיעו ולמען כל מי שנרשם לדבר, אני רוצה לקדם את ההערות.

יש עוד הערות כמו ההפרשות לקופת גמל. הכוונה לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים, לפי בחירת האישה, ובעצם אתם משלמים עבורה גם בתקופת החופשה ללא תשלום.

אם האישה משלמת את חלקה, בתנאי שעבדה לפחות שנה אחרי שהיא חזרה. אחרי שהאישה תחזור מחופשת לידה ואם ירצה השם היא תעבוד שנה, אנחנו נשלם את ה-12 שבועות האלה והעובדת תשלם את חלקה.

לא תוכל לשלם אותם רטרואקטיבית כי כבר תיגרם פגיעה לעובדת. אתה תצטרך לשלם את זה באופן שוטף ויצטרכו לקבוע הוראות החזר לאחר מכן.

אין בעיה.

זה מקובל.

את יכולה לומר מה נקבע לגבי הפנסיה?

אני אנסה להסביר מה שאני מבינה. אני מבינה שגם בתקופת החופשה ללא תשלום וגם בתקופת חופשת הלידה, לעובדת שעובדת פחות משנה ועובדת שעובדת יותר משנה, זה בתקופת חופשת הלידה, המעביד יצטרך להמשיך להפריש הפרשות לפנסיה.

העובדת ומעביד.

העובדת והמעביד.

המעביד בתנאי שהעובדת שילמה את חלקה. כך כתוב היום.

באותן הוראות יצטרכו להשלים את התשלום.

לקרן פנסיה בלבד.

אם יש לה ביטוח מנהלים?

המילה הנכונה היא ביטוח פנסיוני ולא חשוב אם זה ביטוח מנהלים. מדובר בביטוח אחד ולא בקרן השתלמות וכולי.

צריך לזכור שהיום היא מקבלת לכל הקרנות.

היום גם לקרן השתלמות.

מחר יהיה רק לביטוח הפנסיוני.

גם כאשר היא בחופשה ללא תשלום. עובדת שעובדת פחות משנה, בחופשה ללא תשלום תצטרכו לשלם את התשלום הזה.

לעובדת בשנה הראשונה לא מגיעים לה פיצויים ולא מגיע לה כלום. כתוצאה מזה שהיא הלכה ללדת היא שיפרה את מצבה?

זאת אומרת, בחופשה ללא תשלום לא תשלמו לעובדת אפילו בשנה הראשונה.

נשלם על פי סעיף 6. היות עד שנה זה בסעיף 7, זה משהו אחר.

סעיף 6 מדבר על זכאות לדמי לידה. בחופשת לידה אתם כן תשלמו, בין אם היא בדמי לידה ובין אם היא ללא דמי לידה, אבל בחופשה ללא תשלום, אתם לא תשלמו.

נכון. בשנה הראשונה לא מגיעה הפרשה לפיצויים.

אם היא עברה ממקום עבודה שם הייתה זכאית לפנסיה, היא זכאית לפנסיה כבר מהיום הראשון. בזכות הזאת של חופשת הלידה המוארכת, אתם תתנו אותה בכך שהעובדת לא התפטרה במשך 12 חודשים.

לא שהיא לא התפטרה, שהיא המשיכה לעבוד שנה מיום שהיא חזרה, גם אם פיטרו אותה. אם פיטרו אותה, היא לא זכאית, ואם היא התפטרה, היא לא זכאית. אני אומר לך שנתנו משהו שלא רצינו לתת. אם אתם חושבים שיש איזשהו מעביד במדינת ישראל שהחליט לפטר עובדת בשנת עבודתה הראשונה כי הוא צריך 12 שבועות לשלם לה את הכמה אחוזים האלה, תהיו רציניים.

הנקודה שהכי חשובה לי בדיון הזה, וזה מה שצריך להיאמר כאן בקול רם, זה מה קורה עם אותן עובדות שהן פחות משנה. הרבה נשים עובדות מתחת לשנה ואנחנו רוצים לסכם כרגע את ההישגים של הצעת החוק הזאת. בואו נזכור שהמצב בחוק היום לנשים שעובדות מעל שנה, בכל הנושא של חופשה ללא תשלום, הוא מאוד גמיש, וכמו שאתה בעצמך אמרת, אם אישה כבר עובדת מעל שנה, יסתדרו אתה ולא יפטרו אותה למחרת כי היא לקחה חופשה ללא תשלום. כל העניין של ההישג כאן בין השאר הוא לקבע גם בעניין של נשים שעבדו פחות משנה.

בואו נסכם מה בכל זאת הרווחנו מהצעת החוק הזאת.

מה הרווחנו? עשית דרמה בנושא של חופשת הלידה.

אני חושבת על האישה שמחר בבוקר פוגשת אותי ואומרת לי שהיא עובדת פחות משנה במקום העבודה והיא עוד מעט צריכה ללדת. מה היא מקבלת מזה?

תמשיכי לעבוד ובילד השני תקבלי.

לא. אני אומר לכם מה החשש שלי ואולי זה היתרון הבולט של סעיף 6 ואולי צריך לנסות לחשוב איך אנחנו משדרגים את המעמד שלה בנושא של הגנה מפני פיטורים. אני רוצה להעלות כאן סוגיה שהיא מהותית. מגיעה בחורה צעירה, התחילה לעבוד במקום עבודה, עבדה מתחת לשנה ויצאה לחופשת לידה. היא רוצה לממש את זה שנתנו לה רבע מתקופת ההעסקה שלה. היא רוצה מאוד לממש אבל מעליה מונחת העננה שהיא רק בחופשה ללא תשלום ולא בתקופה שיש מעליה הגנות כמו בחופשת לידה.

אפשר לפטר אותה.

צריך לבקש היתר. אי אפשר לפטר אותה. כבר שנה וחצי לא מקבלים היתרים.

אני רוצה שהיא תוכל לקחת רבע מהתקופה.

ההגנה המקסימלית ניתנת בחופשת לידה, אז אין אפשרות לקבל היתר לפיטורים. הגנה נפרדת יש בשישים הימים שאחרי תום חופשת הלידה כאשר חלק מהתקופה תהיה חופפת לאותה חופשה ללא תשלום כי בעצם יש חפיפה בין שישים הימים הראשונים שהיא חוזרת מחופשת הלידה לשישים הימים שהיא נמצאת בחופשה ללא תשלום. בתקופה הזאת אפשר לפטר אותה.

אם העסק נסגר או פשט רגל וכולי.

בתקופה השלישית שהיא תקופת החופשה ללא תשלום הרגילה, אפשר לקבל היתר לפיטורים כל עוד הפיטורים לא קשורים ללידה.

אני מציעה שנשווה את זה למעמד של אותם חודשיים.

לא, אנחנו לא נסכים לזה.

אם הגברת במשרד התעשייה הגיעה למסקנה שיש איזשהו קשר להריון או ללידה, היא לא תיתן ממילא היתר, אבל אם היא הגיעה למסקנה שבאמת אין כל קשר, למה שהיא לא תיתן את ההיתר? סגרתי קו ייצור במפעל ואין קשר להריון. פיטרתי את כל העובדים.

במקרה כזה ייתנו לך היתר.

לא את כל המפעל. היום לא. איך שזה כתוב היום, זאת פשיטת רגל של מפעל.

סגירה מלאה.

נכון, אבל סגרתי רק מחלקה אחת ואת כל העובדות שם פיטרתי ולא רק את אלה שהן אחרי לידה.

אני רוצה לשתף אתכם בניסיון שלי בוועדה. אני לא יודעת על סמך מה אתם מדברים על כך שכמעט לא ניתנים היתרים. אנחנו בוועדה הבאנו לדיון את הנושא של תופעה של זילות שחלה בנושא הזה של פיטורי נשים בהריון.

כמה נשים פיטרו? אני בטוח שאם היה דיון בוועדה, הביאו נתונים.

אנחנו מדברים על נשים בהריון שפוטרו.

כמה?

אני מציע שתהיה ועדה ובוועדה ישתתפו ארגון העובדים, ארגון מעסיקים או משירות התעסוקה.

יש הצעת חוק כזאת.

אני תומך בה.

הנתונים לגבי משרד החינוך הם נתונים מותנים כיוון שמצבת כוח האדם שלהם היא מצבת של נשים.

תסמכו על גדעון סער שזה לא יקרה. הוא היה יושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. מורה, עד השנה השנייה לעבודתו, ב-31 במאי, אם לא נאמר לו אחרת, הוא מפוטר באופן אוטומטי אלא אם כן נאמר לו אחרת. כמעט אף פעם לא נאמר לו אחרת וזה בגלל מצב מערכת החינוך כי יש מורים שכן צריך לומר להם אחרת כי הם לא כולם טובים. 99,9 אחוזים מצוינים, אבל יש איזה רבע אחוז לא. לכן אני לא זוכרת, הייתי 18 שנים, שהייתה פעם אחת מורה אחת שהייתה בהריון ושפיטרו אותה. אם תביאו לי אחת כזאת, תביאו.

לפחות משנת 2000 היה מעין סכסוך בין משרד התעשייה לבין משרד החינוך שבא לפתרון אצל היועץ המשפטי לממשלה. הסכסוך היה בקשר לכך שמשרד החינוך מסיים את העסקתם של כלל המורים ב-31 במאי, מורים שהם לא קבועים, ועלתה השאלה מה קורה עם אותן עובדות שהן בהריון. הגענו לסיכום ביחד עם היועץ משפטי לממשלה שמייצג גם את משרד החינוך וגם את משרד התעשייה שההיתר הוא היתר מותנה, שזה אומר שמשרד החינוך מחויב לקלוט את העובדת כל עוד יש מקום לקלוט אותה.

את יכולה להעביר אלי את הנתונים?

אין לי אותם כאן, אבל אני יכולה לבקש אותם.

זה בטח היה מזעזע אותך. האם מדובר על שלושים, עשרים, עשר?

אין לי כאן את הנתונים.

אני רוצה לסגור את הפינה הזאת. העניין של ההגנה מפני פיטורים שחלה על נשים שעבדו מתחת לשנה, נציג כרגע את המצב כמו שאנחנו מבינים אותו.

רציתי לדעת אם משרד התעשייה ומשרד המשפטים סבור שזה לא המצב או מישהו אחר סבור שזה לא המצב, אז אני פשוט רוצה לוודא את הדברים. לפי הבנתי, מטעם חופשת הלידה, במשך שישים ימים, העובדת מוגנת, בין אם היא חוזרת לעבודה ובין אם היא נמצאת בחופשה ללא תשלום.

גם היום.

גם היום. זה אומר שבעצם חלק מתקופת החופשה ללא תשלום, היא במילא בחפיפה עם שישים הימים האלה.

שישים הימים מתחילים כאשר היא חוזרת לעבודה.

אני מציע שעורכת הדין מיכל חילי שהתמחתה בחוק עבודת נשים תאמר לנו מה ההבדל.

כיום מה שהחוק קובע שלגבי תקופת ההריון אי אפשר לפטר אלא בהיתר כאשר ההיתר לא יינתן אם הפיטורים קשורים להריון. בתקופה של חופשת הלידה, אי אפשר לפטר ולא משנה הסיבה. יש שישים ימים שהם אחרי חופשת הלידה, יש חופשה ללא תשלום ויש שישים ימים אחרי החופשה ללא תשלום, אז היא חוזרת לעבודה. בתקופה של השישים ימים אחרי חופשת הלידה, אי אפשר לפטר אלא בהיתר וההיתר לא יינתן אם הפיטורים קשורים ללידה וגם צריך להוכיח שהמעביד הוא חדל פירעון, פשט רגל וכולי. תקופת החופשה ללא תשלום היא כמו תקופת ההריון. אפשר לפטר רק בהיתר כמובן שלא יינתן אם זה קשור ללידה.

אחרי תום חופשת הלידה, זאת אומרת, נגמרו 14 שבועות או 26 שבועות, העובדת חזרה מחופשת לידה – במשך שישים ימים היא מוגנת גם אם היא בחופשה ללא תשלום.

לא בהכרח.

יש הגנה אחרת.

אם היא יוצאת לחופשה ללא תשלום, התקופה מוגדרת כחופשה ללא תשלום. לא מתחילים להיספר שישים הימים.

היא מוגנת עד שהיא חוזרת לעבודה.

אני חושבת שדבי מוסמכת להסביר לנו.

אני מנסה להתחיל מהתחלה מכיוון שנראה לי שיש קצת בלבול. אני אחזור על דברים שנאמרו. במהלך ההריון, אסור לפטר עובדת שעבדה לפחות שישה חודשים באותו מקום עבודה או אצל אותו מעביד ואיסור הפיטורים הזה הוא מוחלט אם הפיטורים קשורים להריון. אם הפיטורים אינם קשורים להריון, לשר יש סמכות לשקול האם להתיר או לא להתיר, בהתחשב ביחסי העבודה במקום העבודה. זה במהלך ההריון.

במהלך חופשת הלידה, אסור לפטר והאיסור הזה הוא מוחלט.

אחר כך יש לנו את השישים ימים שלאחר תום חופשת הלידה, כאשר לא נאמר שהעובדת חוזרת לעבודה. המלים האלה לא מופיעות בחוק ולכן עולה השאלה כאן האם העובדת הזאת יוצאת לחופשה ללא תשלום, במהלך שישים הימים שלאחר תום חופשת הלידה, שהם שישים הימים של החופשה ללא תשלום, האם אסור לפטר את העובדת רק במקרים המנויים תחת התקופה שלאחר תום חופשת הלידה או שההגנה הניתנת היא לפי החופשה ללא תשלום. על זה יכול להיווצר ויכוח. מבחינת מדיניות המשרד, אנחנו כמעט לא מקבלים בקשות במהלך החופשה ללא תשלום, אבל ככל שנקבל בקשה במהלך החופשה ללא תשלום, אנחנו כן לוקחים בחשבון שמדובר בשישים הימים שלאחר תום חופשת הלידה ומנסים ליישם את העקרונות שבשישים ימים שלאחר תום חופשת הלידה, כלומר, לצמצם בשיקול דעת את האפשרות לתת היתרים לפיטורים במהלך התקופה הזאת.

יש לנו את התקופה של שישים הימים לאחר תום חופשת הלידה שיכול להיות שהעובדת הזאת נמצאת בחופשה ללא תשלום. אם העובדת נמצאת בחופשה ללא תשלום, איסור הפיטורים הוא רק אם היתר אבל לשר אסור לתת היתר בכל מקרה שהפיטורים קשורים ללידה.

בקיצור, אי אפשר לפטר.

אנחנו מציעים שלא יהיה שינוי במצב ההגנות שקיים היום. אני חושב שזה פותר את הבעיה.

זה פותר לנו את הבעיה. בסדר גמור.

בתום החופשה ללא תשלום אסור לפטר.

שומרים על המצב הקיים.

התייחסנו לנושא של תשלום הפרשות לקופת גמל. אנחנו אומרים שעובדת בשנה הראשונה לא מקבלת הפרשות לקופת גמל, ומהשנה השנייה ואילך – כן. אנחנו מדברים על תשלום דמי ביטוח לאומי. שאלתי את הביטוח הלאומי ואני רוצה לוודא שהמעביד חייב בכל מקרה לשלם את דמי הביטוח בשני החודשים הראשונים.

זה קיים לגבי כל חופשה ללא תשלום בהסכמת המעביד. זה חל.

החודש השלישי הוא יהיה באחריות העובדת.

באחריות העובדת.

כי החובה של המעבידים לשלם היא בחודשיים הראשונים של חופשה ללא תשלום, לפי ההוראות הקיימות היום.

מה זה בהסכמת המעביד? ואם הוא לא מסכים?

זאת חובת המעביד.

אפשר לומר מה הוחלט לגבי הפיטורים בשנה הראשונה?

כמו חופשה ללא תשלום.

עלו כאן כמה סוגיות שאני חושבת שהן שונות מההסכמה שניתנה בממשלה ביחס להצעת החוק המקורית. אנחנו בהחלט נשמח לקבל את הנוסח המעודכן שמתגבש כאן כדי שנוכל לראות אם יש סטיות, ואם יש, אנחנו צריכים לגבש עמדת ממשלה.

לגבש את עמדת האוצר. למה את עמדת הממשלה? אתם מדברים בשם הממשלה?

מה ההבדל בין האוצר לבין הממשלה?

אנחנו מונחים על ידי ועדת שרים.

לא, ובטח השרים מאוד לא יאהבו את מה שאת אומרת, אבל אני לא רוצה להתווכח אתך כי זה לא הוגן.

אנחנו יושבים כאן ואם לחבריי יש משהו להעיר למה שאמרתי, אני בטוחה שהם יעשו את זה. אנחנו דיברנו כאן בינינו.

אני חושבת שאנחנו כדרג מקצועי נשמח להביא את הנוסח החדש שיש בו שינויים מהצעת החוק שהונחה בפני הממשלה וקיבלה את האישור שלה.

שינויים לרעת הצעת החוק שהונחה במקור.

אני לא בטוחה. כאשר נראה את הנוסח, נוכל לראות את השינויים.

הצעת החוק המקורית דיברה על סעיף 6 שהיה חל על כל התקופות ועל כל העובדות.

וללא הפרשות לפנסיה.

למשל הנושא של ההפרשות לפנסיה. הנושא הזה בוודאי שהוא שונה, בוודאי שנראה על פניו שיש בו עלויות תקציביות. אני חושבת שזה לא הונח בפני הממשלה ובוודאי גם מה שנאמר כאן על ידי רבים מהנציגים כאן, זה לא מה שסוכם עם שר האוצר ולכך אנחנו מתנגדים. אני כן רוצה לראות את הנוסח כדי שנוכל ללכת לממשלה ולשרים הנוגעים בדבר וללבן אתם את הנושא.

אנחנו לא נכניס בדלת האחורית במסגרת הדיונים על הצעת החוק הזאת נושא של הארכת חופשת לידה בתשלום.

אני לא יודעת כי לא הייתי בשיחה. אני מניחה ששר האוצר מודע גם להשלכות התקציביות של הצעת החוק הזאת. לכן על פניו אני מתנגדת כי זה לא היה בפני הממשלה. אני כן אשמח לקבל את הנוסח כדי שנוכל ללבן את העמדה בנושא הזה.

אנחנו מדברים על תהליך והתהליך הזה מבורך. היום היכולת שלנו להגן על נשים בתקופת הלידה ולאפשר להן לשמור על הזכויות שלהן גם בתקופת ההארכה היא חשובה ומבורכת וצריך להתקדם עם זה הלאה. צריך להצביע, לאשר, ואם יהיו הסתייגויות של האוצר או של גופים אחרים, אנחנו נביא את זה להחלטה.

אני מאוד מקווה שגם שר האוצר יבין את החשיבות שבקדמה. כפי שהמעסיקים הפרטיים הסכימו לקחת על עצמם מטלה נוספת, גם האוצר יבין שזה חשוב מאוד לחברה ולכלכלה בישראל. אני מקווה שגם האוצר לא יראה את הכל דרך החור של הגרוש וימצא לזה את הכסף. אני חושב שהמטרה היא ראויה.

באחד הדיונים הקודמים כאשר דיברנו על קידום נשים בעולם התעסוקה, אחד הגורמים שמפלה נשים, פוגע בנשים, אלה הם משרדי הממשלה ששם יש בעיות מאוד קשות של פיטורי נשים בהריון ובעיות מאוד קשות של אפליית נשים. הבעיה המרכזית היא במשרדי הממשלה ובואו לא נתבלבל כי אחד הגורמים המרכזיים שמעסיקים עובדים דרך חברות כוח אדם ופוגעים לא רק בזכויות עובדים אלא גם בזכויות האדם של העובדים, אלה משרדי הממשלה.

אני בטוחה שגם שר האוצר רואה חשיבות בתעסוקת נשים. אני רוצה להזכיר לוועדה את התוספות המאוד מכובדות שניתנו למשל למעונות היום.

בואו לא ניכנס לזה. את מוזמנת לישיבה בנושא הזה שנקיים ביום רביעי.

זה לא קשור להטבות של האוצר ושאף אחד לא ינופף בזה.

אתם בעצם מאריכים כאן את חופשת הלידה על ידי חופשה ללא תשלום. אני יודעת שהנושא הזה עלה לדיון בישיבות הקודמות או בישיבה הקודמת ואני מעלה אותו שוב על השולחן. במסגרת הבחינה של הדברים שנבחן בממשלה, אנחנו בהחלט נדון בזה בתוך משרדי הממשלה ונעלה את זה לדרג השרים בנוגע לכך שדמי הלידה שמשולמים בתקופה של ה-14 שבועות ייפרסו על פני התקופה הנוספת.

נציגת האוצר, לפחות בהיותך אישה, אני מצפה ממך לא לומר דברים שהדעת לא סובלת.

לגבי הפשרה שהציע יושב ראש התאחדות התעשיינים לחבר הכנסת עמיר פרץ, לגבי הנושא של התניית התשלום בהישארות העובדת במקום העבודה. במקביל לדיונים כאן על הצעת חוק עבודת נשים, מתקיימים דיונים בהצעת חוק פרטית שעוסקת באיסור קבלת ביטחונות מעובד בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת והממשלה תמכה בהצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת עוסקת בשאלה של כבילת עובד למקום עבודה בביטחונות כספיים. בפועל הדרישה שעובדת תישאר במקום העבודה לפחות שנה לאחר החזרה מחופשת הלידה אמנם נותנת איזון לפן כלכלי, אבל היא בסופו של דבר יוצרת כבילה למקום העבודה וזה עלול להיות לה לרועץ.

בשום פנים ואופן לא. זאת לא כבילה למקום עבודה אלא ברגע שהיא תעבוד שנה, היא תקבל איזושהי זכות נוספת. היא קיבלה מקדמה, אז היא תחזיר אותה.

אם העובדת תפוטר ממקום העבודה ולא יהיה לה מקור כספי להחזיר, בפועל לא יהיה לה איך לעזוב את מקום העבודה. אני לא אומרת שהפתרון הזה לשלם את הכסף כשלעצמו הוא רע או טוב אלא אני אומרת שהוא מורכב וצריך לתת עליו את הדעת.

דברים טובים הם מורכבים.

אני סבורה שהדיון כאן לא אפשר לנו למצות את הבדיקה ואני מבקשת לא להצביע כי אנחנו לא מוכנים לזה.

לא כל אחד צריך לסבך. הציע עמיר פרץ והוא פרקטי וגם אני ניסיתי להיות פרקטי וניסינו לפתור את הבעיה. אני חושב שעכשיו תפקיד המשפטנים הוא לנסח את זה כך שהרצון של חברי הכנסת יבוא לידי ביטוי גם בחוק. אם אתם מסבירים שזה נורא, אז תרדו מזה.

לא, אני לא מסבירה שזה נורא. אנחנו מבקשים לגבש את עמדתנו בנושא הזה כי לא הספקנו לתת את הדעת על הדברים. אנחנו מבקשים שתינתן לנו שהות לחשוב על נושא שהוא מורכב, ואם לא, אנחנו שומרים על הזכות להסתייג.

עוד הערה אחת והיא הערה משפטית מבחינת ההבנה שלי את הנושא. הממשלה נתנה את תמיכתה לנושא, עד כמה שאני מבינה, בהנחה שהצעת החוק איננה כרוכה בהוצאות כספיות נוספות. לכן עמדת משרד האוצר שמבקש לבדוק את העמדה מחדש מבחינת נוהלי העבודה בממשלה, בעינינו היא נכונה, כמי שמייצגת את עמדת משרד המשפטים.

אמנם לא דנו כאן בעניינים שקשורים ישירות בביטוח הלאומי אבל עמדת הביטוח הלאומי כפי שהייתה לעניין מיקום התיקון הזה. אמנם זה נאמר כמה פעמים אבל אנחנו מבקשים לחזור על זה ולומר שאנחנו עדיין, למרות כל השינויים, סבורים שהמקום הוא בסעיף 7 לחוק עבודת נשים ולא בסעיף 6. העמדה הזאת היא עקבית מאחר שאנחנו צופים כל מיני שיבושים שאי אפשר לצפות אותם ספציפית.

לא נורא. תצטרכו להתמודד עם השיבושים.

יש לי כבוד לחקיקה. אני חושבת שהיא צריכה להיעשות בצורה מאוזנת. תחזור על הדברים שאמרת.

אמרתי שהשינוי מבורך וביטוח לאומי תומך בשינוי. אנחנו סבורים שהעיקרון שעומד מאחורי הצעת החוק, יש בו הרבה הגיון ואנחנו לא מתנגדים לו. הממשלה תמכה בו. אנחנו עדיין – וכך גם יתר משרדי הממשלה, אבל אני אדבר בשם הביטוח הלאומי – סבורים שהמקום הוא בסעיף 7.

אי אפשר בכל פעם שיושבים לדון בסוגיה הזאת לחזור ולומר את הדברים.

הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה.

הם היו בדיונים ודיברו.

לפעמים לא נתנו לנו לדבר, ואם עכשיו קיבלתי זכות דיבור, אני מבקש לקבל אותה. אנחנו לא מתנגדים.

חברת הכנסת זוארץ, את לא מקשיבה לו.

אני מקשיבה. דנו בזה.

אני רואה שאת לא עוקבת אחרי דיוני הוועדה כי זה בדיוק השני בנוסח הצעת החוק.

דנו על 6 או 7 ומיצינו את זה.

לשיטתך, אבל לא לשיטתי ואני יושבת ראש הוועדה עד כמה שזכור לי.

לא באנו לדון בכל הסעיפים.

חברת הכנסת אורית זוארץ, כדי להצביע על הצעות חוק, ובמקרה הזה זאת הצעת החוק שלי, אז את לא תשכנעי אותי שיש לי אינטרס פחות משלך שהצעת החוק הזאת תקודם.

אז למה לפתוח את זה עוד פעם לדיון?

אני לא פותחת את זה לדיון. אני מבקשת את הסבלנות שלך לדון בדברים לעומק ובצורה יסודית. את מעכבת אותנו וחבל.

זה מעכב כי אנחנו טוחנים מים עוד פעם ועוד פעם.

לא, אנחנו מבררים.

אני רוצה לברך את יושבת ראש הוועדה על הדברים כי אני חושב שזה באמת חשוב. "ההתנגדות" להכניס את זה לסעיף 6 לא נובעת יש מאין. התיקונים העקיפים, נקרא לזה כך, שנגרמים כתוצאה מהצעות חוק שונות – חוק הביטוח הלאומי – גוררים אחריהם צורך בשינויי חקיקה שיוצרים מעין כדור שלג ענק שסוחף אחריו כל מיני בעיות, שקשה לצפות אותן באופן ספציפי, אבל אנחנו סבורים, ומסכימים עם משרדי הממשלה, שהבעיות יהיו. המבנה של החוק כיום בשילוב חוק הביטוח הלאומי לא נעשה באופן סתמי. סעיף החופשה ללא תשלום בסעיף 7 לא שולל את האפשרות להכניס גם את התיקון שעומד כיום על הפרק. זו העמדה שלנו. כמובן שלעניין תשלום דמי הביטוח, אין שינוי, כי זה אמנם נשאר 14 שבועות, אבל כל יתר הבחינות והאישורים, לדעתנו זה עלול לגרום לכל מיני סיבוכים.

אני מודה לך על הדברים האלה.

אני הייתי בישיבות הקודמות ובישיבות הקודמות לא התייחסו לזה.

לא ניתנה לנו רשות הדיבור בישיבות הקודמות. הישיבות הקודמות הסתיימו לפני שהייתה אפשרות להביע את דעתנו. בישיבה הראשונה הבענו את עמדתנו.

אני לא הייתי בישיבה הקודמת ובהחלט כמשרד אוצר אנחנו מצטרפים לעמדה הזאת.

אני רוצה לסכם. אני חושבת שקיבלנו את עיקרי הדברים. יש כאן עקרונות שהושגו. אנחנו נצביע על העקרונות וננסח את הצעת החוק. במידה שתהיינה הסתייגויות, תהיינה הסתייגויות. זה מה שאנחנו נעשה.

משהו שלא קשור לעמדות של הממשלה שהושמעו כאן, אבל מבחינת הניסוח של ההפרשות, אנחנו מדברים על הסמכה של שר התעשייה להתקין תקנות כפי שזה היום בקשר לתקנות הקיימות. יש תקנות שקיימות בקשר להפרשות לפנסיה ולקופות גמל. אם אני מבינה נכון, אנחנו עכשיו לא נסדיר את כל ההסדר בחוק אלא הסעיף המסמיך יתוקן כך שיתוקנו התקנות בהתאם.

לא. הסעיף המסמיך יתוקן באופן שיהיה ברור שבתקופה הנוספת לא ייגרע מההוראות הקיימות לגבי התקופה היסודית בה משלמים דמי לידה אבל ייאמר שבתקופה שיש חופשת לידה ולא בדמי לידה, יהיו הוראות בהן תהיה חובה להפריש לביטוח פנסיוני.

רק לביטוח פנסיוני.

ולא קופות גמל.

לביטוח פנסיוני. הנושא של החובה של העובדת להמשיך לעבוד במקום העבודה.

אבל סעיף מסמיך, נכון?

סעיף מסמיך בהתייעצות עם המעסיקים.

אולי צריך לומר שייקבעו הוראות לגבי התשלומים במקרה שהעובדת לא תשלים שנת עבודה. אני עדיין לא מבינה איך זה יהיה כי לא תמיד זה נתון בידי העובדת.

עוד פעם אתם חוזרים לזה?

מה קורה אם היא מפוטרת?

אם היא מפוטרת, אז היא מפוטרת.

אני מבקש מכם שבסעיף המסמיך יהיה שהוא מסמיך את שר התעשייה במקרה הזה בהתייעצות עם המעסיקים. ברוב הסעיפים זה יופיע כך.

תוך כמה זמן תוכלו להתקין תקנות בנושא הזה?

אני לא יכולה להתחייב כאן לזמן. אנחנו יודעים שלקח זמן רב להתקין את התקנות לפי סעיף 7(א). הנושא סבוך והתיאומים בנושא הזה לקחו הרבה זמן.

כנראה שהתקנות לא יסוכמו בתוך השנה הקרובה.

אם אנחנו מדברים על תחולה, צריך להבהיר שהיא תקבל את הזכויות שלה גם ללא התקנות.

ודאי. עניין התקנות לא יעכב את תחולת החוק.

אני חוזרת על העקרונות בהצעת החוק כפי שמקובלת כרגע על המעסיקים ועל חברי הוועדה. אנחנו מצביעים על העקרונות. הצעת החוק מבחינה כרגע בין נשים שעבדו למעלה משנה לבין נשים שעבדו מתחת לשנה. נשים שעבדו מתחת לשנה, יקבלו הארכה של חופשת הלידה לזמן שהוא רבע מתקופת העבודה. על פי סעיף 7. במהלך תקופה זאת, יחולו על העובדת הגנות של עובדת שחוזרת מחופשת לידה, למעשה תקופת החופשה ללא תשלום תעמוד בחפיפה לאותם חודשיים בהם קיימת הגנה מפני פיטורים לאותה אישה.

זה המצב היום. לא משנים את המצב שקיים היום.

לפי המצב היום. למעלה משנה, חופשת הלידה תהיה דבר שהוא בתוקף חצי שנה. במידה שהאישה רוצה לחזור לפני כן, היא תצטרך להודיע למעביד ולמעביד תהיה אפשרות לומר לה שתחזור בעוד חודש לכל היותר.

בנושא החופשה ללא תשלום, 60 ימים. אישה יוצאת לחופשה ללא תשלום ויש לה את ההגנות במשך התקופה ואחרי החופשה ללא תשלום חייבים להחזיר אותה לשישים ימים.

בחופשה ללא תשלום ראשונה, בתום חופשת הלידה, יש לה הגנה גבוהה יותר.

אי אפשר לקלוט אותה בעבודה תוך שבועיים אלא זה צריך להיות תוך חודש. אי אפשר להוציא מישהי אחרת שנמצאת שם.

הייתה לנו הסכמה על שבועיים.

לא. הייתה הסכמה על חודש.

היה כתוב ארבעה שבועות.

אם בנוסח היה ארבעה שבועות, למה מדברים על שבועיים?

העובדת נמצאת עכשיו במצב שהיא הייתה בחופשת לידה וקיבלה דמי לידה. כרגע המקור הכספי שלה של שכר לא קיים ואתם אומרים לה שתישאר עוד חודש בבית.

לא. שתודיע חודש קודם.

מדוע? אם עובדת צריכה למצוא מטפלת או משפחתון לתינוק שלה, היא לא תמיד יכולה למצוא את זה בשבוע העשירי כדי לדעת מתי היא חוזרת לעבודה.

גבירתי, את היועצת המשפטית של הוועדה. הבעיה היא בעיה משפטית כרגע? לא. הבעיה היא לא משפטית.

בואו נישאר הוגנים אחד עם השני. היועצת המשפטית, תפקידה לנסח וכל מה שהיא רוצה להבהרות כדי לנסח, נכון, זה בסדר.

אני חייבת להעלות את הבעיות.

זאת לא בעיה כי אנחנו סיכמנו ארבעה שבועות.

אני חייבת להבין מה המשמעויות.

אני אסביר לך. אנחנו סיכמנו ארבעה שבועות. רבותיי, אנחנו סיכמנו שהעובדת שרוצה לחזור למקום עבודתה מודיעה ארבעה שבועות מראש. זה מה שסיכמנו.

בואו נבחין בין שנה ראשונה לבין שנה שנייה. בשנה ראשונה העובדת יוצאת ל-14 שבועות חופשת לידה והיא חוזרת לעבודה אחרי 14 שבועות אלא אם ביקשה לקחת חופשה ללא תשלום.

בשנה השנייה, התעקשתם שחופשת הלידה תיקרא 26 שבועות. אז מבחינתי היא יצאה ל-26 שבועות ואני ארגנתי לה מחליף ל-26 שבועות. היא יכולה להודיע אחרת. הוויכוח הוא מתי היא צריכה להודיע אחרת. היות שאני ארגנתי לה מחליף ל-26 שבועות, אני מבקש שארבעה שבועות קודם היא תודיע לי שהיא צריכה לבוא. עם כל הכבוד שהיא צריכה מטפלת, גנון ומה שהיא צריכה בעולם, אני מבקש שהיא תודיע לי ארבעה שבועות לפני כן כי אני התארגנתי ל-26 שבועות.

זה בשליטתה מתי היא מודיעה על החזרה לעבודה.

שהיא תאמר מה היא רוצה לעשות.

בשנה הראשונה אין בעיה מבחינתי, היא יצאה ל-14 שבועות. היא חוזרת אחרי 14 שבועות אלא אם כן היא הודיעה שהיא הולכת לחופשה ללא תשלום. כשאני מדבר על השנה השנייה, ההישג הגדול שלכם היה שזאת חופשת לידה ל-26 שבועות. אתם התעקשתם על זה, אז שתהיה לכם האחריות להודיע לי ארבעה שבועות קודם שאתם לא רוצים.

בסדר גמור.

אם כן, נא לתקן את זה.

יהיה צריך לתקן לשני הכיוונים.

יש כאן איזשהו שינוי מהמצב הקיים וצריך להיות מודעים לו. היום היא יוצאת לחופשת לידה ורק בשבוע ה-14 היא רואה מה קורה. אגב, אני אומרת לכם כאימא לארבעה ילדים. לפעמים לא מוצאים מטפלת. אחרי 14 שבועות היא מחליטה אם היא חוזרת וחייבים לקבל אותה, או שהיא לוקחת חופשה ללא תשלום. אם היא לוקחת חופשה ללא תשלום, היא חייבת להודיע, אם היא מחליטה לקצר אותה ויש את הדוגמה של ארבעת השבועות, אבל עד 14 שבועות, בעצם היא לא צריכה להודיע שום דבר והיא רואה מה קורה. היום אנחנו מקצרים את התקופה הזאת ל-10 שבועות אם היא רוצה לחזור מיד בתום התקופה המשולמת.

הצעת החוק הזאת מעצם מהותה היא סוג של יצור כלאיים וזה מעלה כל מיני שאלות אחרות שלפני כן לא לקחו אותן בחשבון ועכשיו חייבים לקחת אותן בחשבון. אי אפשר שהיא לא תודיע כאשר יוצאים מנקודת הנחה שהיא יוצאת ל-26 שבועות. אי אפשר שהיא לא תודיע לי בזמן שהיא רוצה לקצר את התקופה.

אנחנו מסתכלים על המציאות והיום זה מרע את מצבה.

אין ספק, אבל ברגע שהצעת החוק היא יציר כלאיים חדש, היא מעלה בעיות אחרות שצריך לתת עליהן את הדעת וזאת תשובה אחת לבעיות שעולות.

כפי שאמרה נציגת המעסיקים, יש כאן שאלות מאוד מורכבות, חלקן גם היועצת המשפטית של הוועדה מיפתה בנוסח הצעת החוק ואפילו לא דנו בהן, ואנחנו מבקשים למצות את הדיון המקצועי לפני שזה עובר להצבעה. כמובן שאנחנו שומרים על זכותנו להסתייג אבל הדרג המקצועי מבקש להבין על מה אתם מצביעים ומה ההשלכות של זה כדי שנוכל לתת על זה את הדעת. הדיון על העקרונות מקשה עלינו מאוד לגבש את עמדתנו. אנחנו לא אומרים כרגע מה העמדות לגופו של עניין.

בלי לחשוב על מה שקרה כאן, אתם העברתם את זה ל-26 שבועות חופשת לידה. היא בלי תשלום, אבל לאישה נגרם נזק כי היא תצטרך אחרי 10 שבועות להודיע למעביד שהיא חוזרת ולא אחרי 14 שבועות.

אחרת היא תצטרך לחזור בשבוע ה-18.

אפשר לתת לנשים קצת קרדיט שהן יודעות לחשוב. לא צריך לקבוע הכל.

אפשר לקבוע 14 שבועות חופשת לידה ואחר כך חופשה ללא תשלום.

יש עוד שתי סוגיות אחרונות בעניין הזה. חבר הכנסת אורי מקלב ביקש את רשות הדיבור ובנוסף אני רוצה שנדון בקצרה בעוד נושא.

תודה רבה. אתם יודעים מאז החוק הזה התפרסם בציבור, אני מקבל הרבה פניות ואומרים לי שאולי זה יגרום לאפליית נשים ושלא יקבלו אותן לעבודה בגלל שמקשים על המעסיקים. אני מייצג גם את הנשים החרדיות. הנשים גם היום מופלות לא מעט מכיוון שכאשר רואים אותן, יודעים שהן פוטנציאל לצאת לחופשת לידה ולא כמו אותו מעסיק ששרגא ברוש דיבר עליו, שפתאום, לפתע, הוא מגלה שהאישה בהריון. כאשר באה עובדת חרדית, מה גם שהיא דתית לאומית, כאשר היא מגיעה לקבל עבודה, מיד מחשבים לכמה חופשות לידה היא תצא וכולי. אף על פי כן אני חושב שמהות החוק עוזרת אבל כן נצטרך לדאוג שהמעבידים לא ייפגעו עד כדי כך שלא ירצו להעסיק נשים.

דרך אגב, יש היום דרישה מאוד גדולה לנשים חרדיות לעבודה במשק כמו ייעוץ מס, ראיית חשבון, מחשבים וכולי. כל שנה יוצאות מאות נשים לשוק העבודה ועבורן צריך להקים מקומות עבודה ייחודיים כמו מטריקס ואכן כדאי להתחשב בצרכים, אבל זה לא הנושא שאנחנו דנים בו כאן.

כאשר דנו בנושא הראשון עזבתי את הישיבה ואני מתנצל כי היום הצגתי תקנות בוועדת הכלכלה. אני נמצא כאן למרות שהייתי צריך להיות בישיבת נשיאות הכנסת, אבל אני רואה חשיבות לנושא הזה.

אני אדלג על כמה דברים קצרים ואומר שכמה זכויות שנחליט לתת, צריך ליידע את הנשים. אני חושב שחלקן לא ידעו במה מדובר.

הערה חשובה מאוד.

מצב אחד אמרנו שהעובדת לא צריכה להודיע על הארכת חופשת הלידה אלא זה באופן אוטומטי. היא יכולה לחשוב אם היא תקבל כסף או לא תקבל כסף והיא לא תדע מה המשמעות של זה. אני לא רואה את הדרך איך אנחנו מייעדים אותה בעניין הזה.

הביטוח הלאומי ישלח לה הודעה מהרגע שהיא יוצאת לחופשת הלידה.

נתקלתי החודש במקרה של מורה, מורה מצוינת, 31 שנים היא מורה והיא בדקה את הזכויות, היא באה להסתדרות המורים ושאלו אותה איפה הגמול שלה כי המשכורת שלה יותר מדיי קטנה עבור מורה שמלמדת 30 שנים ואני מדבר על אישה שמתמצאת, היא מורה מעולה, אבל היא לא הייתה מודעת. היו לה בבית נקודות גמול למעלה מעשר שנים והיא לא עשתה אתן כלום. לא כולן מתמצאות ולא כולן יודעות מה המשמעות ולכן צריך למצוא את המנגנון דרכו הנשים האלה ידעו.

לגבי ההודעה למעסיק. הבנתי שדיברתם על הודעה חודש קודם. אני חושב שהיו כמה תחנות. בתחנה הראשונה שזה בין 14 שבועות לתוספת, ל-12 שבועות, כאן צריכים להספיק שבועיים מראש כי זאת תחנה מרכזית, זאת תחנה ידועה ויש היערכות של המעסיק, אם היא תהיה בחופשה שלושה חודשים שמגיעים לה לפי החוק או שהיא תאריך את התקופה. אנחנו יכולים להאריך את התקופה. מי שתרצה לחזור בתקופה שבין השבוע ה-14 לשבוע ה-26. מצד אחד צריך לחשוב שמאחורי כל אחת שיוצאת לחופשת לידה יש ממלאת מקום. אם אנחנו נזרוק אותה מיד, תוך תקופה קצרה, מה היא תעשה? יש גם עובדת. אם היא תוכל לחזור תוך עשרה ימים, ואני מתחרט על מה שאמרתי, מה שמצוין כאן, לתת לה אפילו חמישה ימים מראש משום שלאחר מכן העירו את תשומת לבי ואני מקבל. אותה ממלאת מקום, המעסיק לקח אותה וגם היא צריכה לדעת מה קורה, כי אם היולדת תחזור תוך שבוע, המחליפה לא תמצא עבודה תוך שבוע.

הבעיה יותר חמורה. כאשר מעסיק יודע שעובדת שלו יוצאת כרגע לחופשת לידה של 26 שבועות, כמו שהיום אנחנו יודעים שהיא יוצאת ל-14 שבועות, זה המכנה המשותף, אנחנו מחפשים ממלא מקום ל-14 שבועות, בין שזה מתוך העסק ובין שזה מבחוץ. היום, כאשר אתם התעקשתם שחופשת הלידה תהיה מוגדלת ל-26 שבועות, אנחנו בהגדרה, זאת ברירת המחדל, מחפשים מחליף ל-26 שבועות.

תן לפי החוק, יום על כל חודש.

זה פחות מדיי.

תן כפול מזה. שבועיים.

היות שאנחנו לוקחים ממלא מקום או מבחוץ או מתוך הארגון, וזה לא חשוב, ל-26 שבועות, צריך לשמור על החיים הנורמליים של העסק וגם של אותו בן אדם שאני לא מכיר אותו שלקחנו אותו למלא מקום. אני אומר לכם שהוועדה הזאת, עם כל הכבוד לזכויות האישה, יש גם ועדה שאני חושב שחלקכם חברים בה שנקראת ועדת העבודה והרווחה.

אבל שמעת שמבחינת הזכויות של אותו עובד, על פי אותן זכויות של ועדת העבודה והרווחה, אין לו זכות מוקנית.

קחו מקום עבודה, לא של ארבעה עובדים אלא של 200 עובדים ושל 300 עובדים, יש שם כל הזמן שניים-שלושה שיצאו למילואים, הלכו ללדת וכולי. מגיע למעסיק לתכנן גם את הגרף הזה של מילוי המקום, כמו אצל מורים למשל. יש גרף של מילוי מקום.

מספיק לכם שלושה שבועות. חבר הכנסת מקלב שכנע אותי.

אני הרי בודק את האלטרנטיבות מול זה שאת אומרת שלושה שבועות מספיקים לנו.

יש כאן משהו שהיועצת המשפטית אמרה לי בשקט ונראה לי שהוא נכון. אתה הרי מכיר את זה כי זאת סיטואציה מהבית. היא לא בדיוק בטוחה, היא כן רוצה להאריך, היא לא רוצה להאריך, ואני רוצה לתת לה את השפיל הזה כמה שיותר.

אני מסכים אתכם, אבל אני רוצה שנבין משהו.

בדרך כלל אתה לוקח את המחליף מהפול של העסק.

אני רוצה שתבינו במה מדובר. לא חשוב מאיפה לוקחים את המחליף, זה ממש לא משנה. בכל מקרה, ככל שהעסק יותר גדול, זה מקרה יותר מסובך כי אם העסק הוא עסק קטן של שניים-שלושה עובדים, אתה לוקח עובד בחברת כוח אדם ואתה יכול להודיע לו שבוע מראש שהוא סיים את העבודה ובזה זה נגמר, כך שזה סיפור פשוט. בעסק, ככל שהוא יותר גדול, תאמינו לי שמנהל משאבי אנוש, יש לו גרף של מילוי מקום. מה נדרש מאותה אישה יולדת? באמת לדעת ארבעה שבועות מראש אם היא רוצה לחזור לעבודה או לא. זה מה שנדרש מאישה בודדת. מה נדרש ממנהל משאבי אנוש שיש לו 15 נשים כאלה ועוד עשרה אנשים במילואים? לדעת מה היא תגיד, ההיא עוד לא הודיעה לי, זאת כן הודיעה לי וכולי. חברים, זה הרבה יותר מסובך. האישה צריכה לשבת עם בעלה ולהחליט ארבעה שבועות קודם שהיא חוזרת לעבודה או לא חוזרת לעבודה.

מכיוון שאני סבא משלושה ילדים כן ירבו, יש לי בת ושתי כלות שברוך השם ילדו נכדים, ואני יודע את ההתלבטויות שלהן. חודש לפני, שזה חודשיים אחרי הלידה, זה עדיין לא הזמן שהיא יכולה לקבל החלטה בעניין הזה.

בסדר, שלושה שבועות.

אני שמעתי את מציעות החוק והן דיברו על תמיכה בגוף הנשים היולדות ובקשיים שלהן. יוזמי החוק הוסיפו עוד משהו. חוץ מאשר הם הוסיפו שבועות חופשה לנשים, הם גם חוללו עוד מקומות עבודה ועוד ימי עבודה וחודשי עבודה במשק. עד היום ממלאות המקום ידעו שיש להן שלושה חודשים ועכשיו יכול להיות שיש לה ארבעה חודשים וחמישה חודשים.

יכול להיות שאחרי שלושה חודשים היא תלך ותאמר שהיות והיא לא ידעה, היא מצאה אלטרנטיבה אחרת, ואז המעסיק תקוע. הפשרה שלושה שבועות, כמו שהצעת, מקובלת.

כפי שהגדרתי קודם את השיבושים הצפויים, כבר יש לנו סיבוך אחד. מה קורה עם עובדת שהודיעה שהיא חוזרת אבל בסוף חופשת הלידה ילדה מאושפז והיא נאלצת להאריך את חופשת הלידה שלה?

גם אם מישהו נדרס מחר בבוקר, הוא לא יכול לבוא לעבודה.

יש דברים שצריך לתת עליהם את הדעת.

אם לשון החוק תהיה שחופשת הלידה, ה-26 שבועות, היא יכולה לחזור מתי שהיא רוצה קודם, מצדי היא יכולה לחזור אחרי שבוע, ובתנאי שהיא תודיע שלושה שבועות קודם.

אני חושבת שהנושא הראשון הוא הכי חשוב והוא הובלע ולא ממש דיברנו עליו וזה הנושא של איסור הפיטורים בשנה הראשונה. אני שמעתי אותך אומרת שזה בעצם יהיה כמו השישים ימים.

נכון.

לא לזה התכוונו. אנחנו התכוונו שזה יהיה כמו חופשה ללא תשלום.

על השישים ימים, יהיו שישים ימים, ועל השאר, יהיה כמו חופשה ללא תשלום. זה יהיה כמו היום. על השישים ימים יהיו לה את השישים ימים ועל השאר יהיה לה את החופשה ללא תשלום. בדיוק כמו היום.

תהיה לה הגנה של שישים ימים אחרי חופשת הלידה.

בשלב שהיא חוזרת לעבודה.

לא. חופשת הלידה בשנה הראשונה היא 14 שבועות. יש לה אחרי כן הגנה במשך שישים ימים. נשאר אותו דבר. כך אני מבין.

זאת אומרת שאפשר לפטר אותה אם זה כמובן לא קשור להריון ובמצב של פשיטת רגל או חדלות פירעון.

בוודאי.

זאת אומרת, זה לא מכל סיבה.

נכון.

יש הוראות שמבחינות בין תקופת חופשת הלידה בדמי הלידה לבין תקופת חופשת לידה שהיא לא בדמי לידה. יש את ההוראות האלה גם בחקיקה. למשל, חוק שירות המדינה (גמלאות), לא מכירים ברציפות תקופות השירות כאשר מדובר בתקופת חופשת לידה ללא דמי לידה. אותו הדבר לגבי נושא משרה שיפוטית ושאירים. לעניין חישוב סכום פיצויי הפיטורים, חופשה ללא תשלום מובאת רק בחלקה בחשבון לעניין חישוב סכום פיצויי הפיטורים וגם הוראות לגבי כללי לשכת עורכי הדין, רק התקופה בה משולמים דמי לידה. אני אומרת את הדברים האלה כי אנחנו מציעים כאן לקבל תקופה של חופשת לידה שהיא ללא דמי לידה.

אחת ההוראות – היא לא נמצאת בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה אבל היא נמצאת בחוזרי מנכ"ל של משרד החינוך – היא הזכאות של עובדת הוראה לתשלום בעת חופשות שהן חופשות חנוכה, פסח או סוכות, ולעניין זכאות להשלמת תשלום בעת חופשת הקיץ. הזכאות הזאת קיימת לה כאשר היא נמצאת בחופשת לידה ומקבלת דמי לידה. הרב מקלב העלה את הבעיה והוא אומר שבעצם העובדת הזאת –--

בתוך ה-26, בין ה-14 לשבוע ה-26, היא עכשיו בחופשת קיץ.

היא צריכה לקבל.

היא תבוא יום אחד לפני סיום הלימודים כדי שהיא תיכנס ואז אני חושב שאנחנו פוגעים בה. אני חושב שאותו הדבר צריך לעשות בנושא הזה.

אני מציעה שנושא משרד החינוך יהיה נושא נפרד.

הוא לא יהיה בחוק כיוון שלטענתו של משרד החינוך מדובר בעלויות תקציביות מאוד מאוד גבוהות.

משרד החינוך לא שלח נציג.

אנחנו לא יכולים לעשות את זה בהוראת חקיקה. צריך להבין מה המשמעות של זה. היום ההוראה היא שמי שמקבלת דמי לידה זכאית ומי שלא מקבלת דמי לידה, לא זכאית. אם אנחנו מתחילים לומר שעובדת שנמצאת בחופשת לידה ולא מקבלת דמי לידה, מעמדה כעובדת שמקבלת דמי לידה, יש לזה השלכות אחרות לחוקים אחרים. אנחנו לא יכולים לעשות את זה רק להוראות האלה של משרד החינוך, בפרט שהם לא בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה אלא הן בחוזר מנכ"ל.

אותה מורה תחזור יום אחד לפני סוף הלימודים, ביום האחרון, ביום מתן התעודות, והיא תהיה בכיתה.

לנושא של חוזרי מנכ"ל. מדובר בחוזרים ואין כאן דרך לתקן לא בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה את חוזרי המנכ"ל. אני חושבת שכדאי לקיים ישיבה בנפרד אתם כדי לנסות לשכנע אותם לשנות את החוזרים שלהם, אבל זה לא במסגרת החקיקה הזאת. בחוק עבודת נשים אנחנו לא עוסקים בחוזרי מנכ"לים.

גם המנכ"ל כפוף לחוקים. גם חוזר מנכ"ל כפוף לחוקים.

אלה זכויות שהן מעבר לזכויות הקוגנטיות שמקבלות העובדות במקום העבודה הזה. זאת לא זכות קוגנטית. אנחנו לא מדברים עכשיו על זכויות קוגנטיות כאשר אנחנו מדברים על זכויות שמקבלות העובדות במקום העבודה שהן מעבר לזכויות קוגנטיות. זה לא נושא של חקיקת העבודה. בחקיקת העבודה אנחנו מדברים על זכויות הרצפה. מבחינת ההגנות מהפיטורים, אני חוזרת על זה כי גם לי לא היה ברור. אנחנו אומרים שהגנות הפיטורים נשארות כפי שהן היום ואנחנו לא משנים את הנוסח.

זה ברור. אפילו אני הבנתי.

אני סוגרת את הדיון הזה בהצבעה. אנחנו נצביע על העקרונות כפי שהתקבלו. אנחנו נגיש נוסח של הצעת חוק ברגע שיהיה מוכן ובמידה שיש הסתייגויות, הן יוגשו.

הסתייגויות על ההחלטות שהתקבלו עכשיו בישיבה הזאת לעומת הנוסח בקריאה ראשונה. שלא יהיו הסתייגויות פתוחות.

כן. אני רוצה לומר משהו לגבי אי ההבנה. אני אגיד לכם את הצעת החוק. אני רוצה לומר משהו לגבי כל העיקרים של ההסכמות שהתקבלו כאן.

חבר הכנסת מקלב, אני אשמח אם תישאר להצבעה.

אני מצר על כך, אבל לסיעתי אין ייצוג בוועדה הזאת. זו תקלה חמורה ביותר ועכשיו היא באה לידי ביטוי.

אנחנו נצביע על העקרונות. אני חושבת שבעיקרי הדברים העקרונות הם ברורים ואני לא חושבת שמדובר באי הבנה גדולה.

אני לא בטוחה שאני יכולה לומר שזכויות עובדות הוראה שמקבלות דמי לידה בחופשת לידה יהיו.

אנחנו לא עובדים לפי סקטורים.

זה מאוד בעייתי.

אנחנו יכולים לתת יותר, אבל אחר כך יבואו וייתנו פחות.

קודם אמרת אחרת. אמרת שחוזר מנכ"ל יכול.

זה נכון.

עכשיו את אומרת משהו אחר.

אני לא אומרת משהו אחר.

ההערה שלי לגבי עובדות הוראה, הצעת החוק אמורה לחול על כלל ציבור הנשים בישראל והיא לא אמורה להחריג עובדות כאלה ועובדות אחרות, בוודאי כאשר מדובר בנתח נכבד מאוכלוסיית הנשים שעוסקת בהוראה.

ודאי. המשמעות היא לא להחריג עובדות הוראה אבל אנחנו אומרים שאנחנו נותנים---

שיירשם בפרוטוקול.

אומר הרב מקלב שהוא רוצה להכניס את זה.

אני חושבת שהחקיקה גוברת על תקנות.

אני שבה ואומרת שלא הבנתי למה עכשיו מתקיים הדיון על עובדי הוראה. אני לא מכירה את הנושא של עובדי הוראה.

משרד החינוך העלה את זה.

יכול להיות שאתם מצביעים עכשיו על העקרונות לקראת קריאה שנייה ושלישית, אני רק מדגישה שהממשלה שומרת על זכותה להסתייג באופן מלא מכל מה שמדובר כאן.

בסדר. אנחנו נצביע. העקרונות כפי שפירטתי אותם וכפי שיפורטו בפרוטוקול ויובאו בנוסח.

אני רוצה להסביר משהו לגבי עובדות ההוראה. אנחנו יכולים לומר שני דברים. אנחנו יכולים לומר שחופשת לידה בדמי לידה כמוה כחופשת לידה ללא דמי לידה למעט לעניין של דמי לידה, ואז אנחנו בעצם אומרים איזשהו משהו רחב. אם אנחנו הולכים לעובדות ההוראה, מה שמנסים לומר כאן זה שהחקיקה לא מתייחסת לנושא הזה. אלה זכויות שמשרד החינוך נותן אקסטרה והוא נותן אותן בתנאי שמקבלים דמי לידה. אם אנחנו רוצים להתגבר על ההוראה הזאת, יש לנו בעיה לעשות את זה בחקיקה. ללכת ולומר שבסקטור הזה, במצב הזה? אני חושבת שהפתרון צריך להיות ללכת למשרד החינוך ולשכנע אותו.

ואם הוא לא יסכים? אתם כן תבואו בחקיקה כדי שהוא לא יפלה. בינתיים הנשים האלה לא יקבלו? זה חייב להיות כאן.

אני רוצה להסביר. אין לפגוע, אבל אני לא יכולה להעניק. כמו שההוראה לעניין רציפות, נספרים רק הימים בהם העובדת זכאית לדמי לידה, גם לעניין הזכאות במשרד החינוך נספרים רק הימים בהם היא זכאית לדמי לידה כי אלה התנאים לזכאות. אם אני רוצה לומר שלכל דבר ועניין חוץ מתשלום דמי לידה, עצם תשלום דמי לידה, המצב של עובדת שמקבלת דמי לידה זהה למצב של עובדת שלא מקבלת דמי לידה, זה עניין אחד, אבל אני לא יכולה ללכת ולומר למשרד החינוך.

זה מה שתאמרי.

אנחנו לא יודעים מה העלויות התקציביות.

אני אומר לכם למה אני עוצרת את זה כרגע. משרד החינוך לא טרח אפילו לשלוח נציג, עם כל הכבוד. אני חושבת שאנחנו נצביע על העיקרון. העקרונות ברורים ואנחנו נצביע.

ההוראה שזה לא ייגרע מהזכויות, אני אכתוב את ההוראה הזאת אבל לא תהיה לזה שום משמעות לעניין משרד החינוך.

אנחנו לא יכולים לקדם את הדיון כי אין כאן נציג המשרד ואין כאן שום דרך לקדם את הדיון.

כולנו מסכימים שזה לא צריך לפגוע.

אנחנו מצביעים על העקרונות והעקרונות יועברו לניסוח. אני חוזרת ואומרת הבחנה בין שנה ראשונה לשנה שנייה, נשים שעובדות למעלה משנה תקבלנה את מלוא התקופה כאשר הודעה מוקדמת היא הודעה של שלושה שבועות לפני החזרה למקום העבודה, בהנחה שהיא רוצה לקצר את חופשת הלידה שאורכה חצי שנה. אנחנו מדברים על זכויות פנסיוניות לפי הקרן שהאישה תבחר בהנחה שיש תנאי שיקבע שהאישה תעבוד שנה אחרי שהיא חוזרת מחופשת הלידה, ואז יינתנו לה כל הזכויות של אותה קרן שהיא בוחרת ברציפות. מתחת לשנה, ההישג המרכזי של הצעת החוק הוא בעובדה שחופשת הלידה תתארך ברבע מהתקופה בה האישה הועסקה.

חופשה ללא תשלום.

בתקופה שהיא חוזרת לעבודה, על פי נוסח החוק הקיים היום, יחולו עליה ההגנות הקיימות על חזרה מחופשת לידה.

זה המצב, לסיכום הדברים.

חופשת הלידה לא מתארת אלא היא מקבלת חופשה ללא תשלום.

כן. אלה העקרונות ועליהם אנחנו מצביעים עכשיו.

מי שבעד הנוסח כפי שהוסכם בין המעסיקים לבין חברי הוועדה, יצביע בעד.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק אושרה פה אחד

אין מתנגדים ואין נמנעים. הנוסח יועבר בקרוב. תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 12:40