פרוטוקולים/ביקורת/3902



הוועדה לענייני ביקורת המדינה –
10
22.10.2001

פרוטוקולים/ביקורת/3902
ירושלים, כ' בחשון, תשס"ב
6 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
שהתקיימה ביום ב', ה' בחשון התשס"ב, 22.10.2001, בשעה 10:00


ס ד ר ה י ו ם

רשות הנמלים והרכבות – השקעת עתודות כספיות ברשויות שהוקמו על-פי חוק רשות הנמלים והרכבות, רשות שדות התעופה ורשות הדואר –
עמ' 437 בדוח 52א' של מבקר המדינה

חברי הוועדה: היו"ר אמנון רובינשטיין

מרדכי בס, מנכ"ל משרד מבקר המדינה
אריה דודזון, משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה
שלומית לביא, עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד
דני דרורי, ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה
זוהר ליכטנשטיין, סגן ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה
רני ויזל, מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה
דני גז, ראש אגף כספים, רשות הנמלים והרכבות
גבי אופיר, מנכ"ל רשות שדות התעופה
עובד דבי, עוזר מנכ"ל רשות שדות התעופה
אוריאל רונד, מבקר רשות שדות התעופה
יואל סלוצקי, ראש אגף תכ"ל, רשות שדות התעופה
נרי אזוגי, ממונה על כספים וחשב רשות שדות התעופה
דן נדיב, מנכ"ל רשות הדואר
אברהם מנצורי, סמנכ"ל כלכלה וכספים, רשות הדואר
עו"ד ישראל איתן, היועץ המשפטי, רשות הדואר
ליאוניד פרוקופיץ, סגן מבקר רשות הדואר
דוד גרשונוביץ, סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר
אבי גבאי, סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר
עמוס שקדי, עוזר לסגן החשב הכללי, משרד האוצר
משה איתן, משרד ראש-הממשלה
מיכל לוצקי, הלשכה המשפטית, הכנסת

תומר רוזנר

ירדנה מלר הורוביץ

חבר המתרגמים בע"מ



רשות הנמלים והרכבות – השקעת עתודות כספיות ברשויות שהוקמו על-פי חוק רשות הנמלים והרכבות, רשות שדות התעופה ורשות הדואר –
עמ' 437 בדוח 52א' של מבקר המדינה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני
ביקורת המדינה.
מעירים לי אנשי מבקר המדינה שהצעת החוק עוסקת בחלק גדול מהעתודות הכספיות העצומות שיש לרשויות האלה, כך שהבעיה עדיין קיימת. לאחר שנסיים את הדיון הזה, אני ארצה לומר כמה מלים על המצב בנמלים.

הדוח הזה עוסק בעתודות כספיות של שלוש
הרשויות האמורות שמסתכמות בסך הכל בכשמונה מיליארד שקלים כאשר לרשות הנמלים והרכבות יש את העתודות הגדולות ביותר שמסתכמות בכחמישה מיליארד שקלים ולשתי הרשויות האחרות, כל אחת יש לה בסביבות מיליארד וחצי שקלים.

רוב העתודות האלה מיועדות לתכנון פנסיה לעובדים של הרשויות שזכאים לפנסיה תקציבית. למעט רשות הדואר לא נעזרת במנהלי תיקים, הרי ששתי הרשויות האחרות נעזרות במנהלי תיקים בהשקעת הכספים שלהם שלא מיועדות לפנסיה וגם חלק מהכספים שכן מיועדים לפנסיה ובעצם חלק גדול מהדוח עוסק בנושא של מנהלי התיקים, ההסדרים אתם, באיזה מידה הם מקיימים את ההוראות של הרשויות, באיזו מידה הרשויות נותנות להם הוראות ברורות וכולי. קיים גם חוק שנכנס לתוקפו ב1995- שעוסק בנושא הזה של הסדרת הייעוץ בניירות ערך ופעולותיהם של מנהלי תיקים כאשר הדוח גם מצביע על חריגות מהחוק הזה שעל חלקן הרשויות ידעו ולא נקטו אמצעים ועל חלקן לא ידעו ולכן גם לא יכלו לנקוט אמצעים.

יש גם בעיה רצינית עם הפנסיה כאשר הפנסיה הזו מיועדת לתשלום גמלאות והיא צריכה להיות לפי חישובים אקטוארים ואכן יש חוות דעת אקטואריות שוטפות אבל ישנה בעיה שכדי לדעת את הערך הנכון של העתודות צריך גם לזקוף את הריבית הנכונה להיוון כדי שהערך של הכספים יתאים לשינויים האקטואריים. לגבי שלוש הרשויות מצאנו שהריבית להיוון שנלקחה בחשבון היא לא מתאימה לריבית בפועל שמקבלים הגופים האלה ולכן נוצר מצב במקרה אחד שכנראה יש חסר בקרנות האלה, ויש מצב הפוך בו יכול להיווצר עודף בקרנות, זאת אומרת שהקרנות הן לא מדויקות.

נושאים אחרים הם נושאים מינהליים שקשורים במעקב אחרי פעולותיהם של מנהלי תיקים, דוחות שמראים על כל מיני חריגות כאשר יש גם בעיה של קבלת עמלות שלא כדין על ידי מנהלי תיקים. חוק מנהלי תיקים קובע בצורה מפורשת שלמנהל תיקים אסור לקבל כל טובות הנאה אלא אם כן זה מהלקוח שלו. אנחנו מצאנו שמנהלי תיקים קיבלו החזרי עמלות מבנקים מבלי שהרשויות ידעו על כך וגם מצאנו שהם קיבלו כל מיני דברים שבעצם היו צריכים לבקש רשות מהרשות שמעסיקה אותם אבל הם לא קיבלו אותה.

יש גם עניין של ניגודי אינטרסים שמצאנו אותם בשני תחומים. תחום אחד של רכישת ניירות ערך שמישהו שמשמש חתם לניירות ערך והוא במקרה קשור למנהל תיקים שעובד עם הרשות כאשר אותו מנהל תיקים צריך לבקש אישור מהרשות כדי להציע לה את אותן ניירות ערך שהחתם קשור אתו. כלומר, אם יש חברה עוסקת בניהול תיקים והיא קשורה בחברה אחרת שמשמשת חתם, אם לא מבקשים מהרשות אסור לעשות זאת כי יש פה עניין של ניגוד אינטרסים. אנחנו ראינו שלא ביקשו אישור מהרשות והשקיעו בניירות ערך כאלה.

מה הייתה התשואה הממוצעת?

התשואה הממוצעת משתנה. בשנים האלה יש
קפיצות מאוד מאוד גדולות. אנחנו מצאנו שהתשואה הממוצעת היא פחות או יותר כמו שבחשב הכללי. זאת אומרת, התברר שההשקעה בחשב הכללי שנותן ריבית חשכ"ל שהיא בערך בסביבות 4,5-4, מצאנו שלא היה שום יתרון בזה שהשקיעו אצל מנהלי התיקים לעומת התשואה שקיבלו אצל החשב.

אתה אומר שההשקעות האלה לא נתנו יותר
מריבית חשב.

כן, אבל ריבית חשב נחשבת ריבית סולידית מאוד.

אתה אומר שהתשואה מההשקעות בתיקים נתנה
בממוצע כמו ריבית חשכ"ל.

זה לא נכון.

תוכל אחר-כך להתייחס.

מצאנו שהריבית של החשכ"ל – וגם שוחחנו על כך
עם גופים אחרים – פחות או יותר הבטיחה לאורך שנים תשואה כזאת שהיא לא הייתה גרועה יותר.

הוא מדבר על ריבית ריאלית שנותן חשכ"ל
לאגרות חוב.

נושא נוסף של ניגוד עניינים נובע מזה שמצאנו
שמנהל תיקים עוסק בכל מיני עיסוקים שבעצם כאשר הרשות מעסיקה מנהל תיקים היא חייבת לדעת את כל פרטי העיסוקים שלו כי היא חייבת לבחון את זה.

אבל הוא לא עובד של הרשויות אלא הוא מנהל
תיקים רבים.

אנחנו מדברים על יועצי השקעות שהם לא מנהלי
תיקים. אנחנו מדברים על יועצי השקעות שמועסקים ברשויות והם גם יושבים בוועדות פנימיות של הרשויות שעוסקות בניהול תיקים. הייתה להם בעיה שיועץ השקעות במשך הרבה שנים לא התחלף והמשיכו להעסיק את אותו יועץ השקעות ולא ניסו לרענן ולהכניס יועצי השקעות אחרים.

אלה פחות או יותר הדברים. אם רוצים דברים יותר מפורטים, הם בדוח.

רוב הכסף מיועד להפרשות לעובדים על-פי סקר
אקטוארי שאנחנו עורכים מדי שנה ואנחנו עושים את זה כעשרים-שלושים שנה כשאנחנו אוספים את הרזרבות הללו. עובדים שלנו עד לשנה מסוימת היו מבוטחים בפנסיה תקציבית שהיא קצת שונה מאותה פנסיה תקציבית העובדת במדינה אבל היא מבוססת על אותו חוק הגמלאות.

אנחנו צברנו כסף במהלך השנים מדי שנה בשנה מההכנסות שלנו ושמנו בצד. צבענו את הכסף לצורך תשלומי פנסיות לעובדים וכיום אנחנו משלמים לפנסיונרים שלנו ולעובדים שהגיעו לרשות הנמלים עד לשנת 1990 – פלוס-מינוס שנה-שנתיים – צוברים להם פנסיה תקציבית. מאותו מועד עברנו לפנסיה צוברת בקרנות פרטיות כפי שקיים היום התהליך במדינה וברשויות המקומיות. אם כן, אלה כספים צבועים ומיועדים.

מלבד זאת יש לנו כסף נוסף בצד לצורכי פיתוח שאנחנו כרגע משקיעים אותו בים. אנחנו בונים נמל, נמל היובל וסביר להניח שבעוד שנתיים נצטרך ללוות כספים כי הכספים שיש לנו לא יספיקו, מה עוד שהאוצר לקח לנו 350 מיליון שקלים.

מדובר על כך שהנמל ייבנה בשיטת BOT.

כן.

על זה הסכסוך. אתה אומר כאן שאתם משקיעים.

אנחנו משקיעים. בסופו של דבר אנחנו היום
משקיעים בנמל. יש קבלן ימי שעובד בכל התשתית הימית.

על מה השביתה או העיצומים?

העיצומים הם על איך הרשות תתנהל. העובדים
הגיעו להסכמה עם השר – עדיין זה לא בדיוק עמדת האוצר למיטב ידיעתי – שה-BOT לא יקום ברשות הנמלים. במקום זאת אנחנו מדברים בצורה רצינית ביותר עם העובדים על הקמת חברות בנות שתתחרינה אחת בשנייה בחיפה, באשדוד ובאילת. באשדוד רשות הנמלים הייתה רוצה לראות שני נמלים מתחרים האחד בשני, נמל היובל ונמל אשדוד שהם צמודים אחד לשני.

העובדים מוכנים לדבר על זה?

בנמל אשדוד עוד לא.

בינתיים יש סיכון כלכלי וביטחוני לישראל.

עקרונית נכון לרגע זה יש גם הסכם התייעלות
אבל הוא עוד לא נחתם.

על זה נדבר אחר-כך.
מה התשובה שלכם לדוח מבקר המדינה בעיקר בעניין הפגמים בהעסקת היועצים וגם לגבי התשואה שהיא בעצם תשואה של הפקדה בחשב?

לגבי היועצים. אנחנו העסקנו במשך כחמש שנים
יועץ וידענו מראש שהוא מועסק גם בתאגיד בנקאי במקום אחר. כלומר, הדברים היו גלויים על השולחן וגם מסרנו את זה למבקר המדינה. כלומר, זה היה בזהירות יתרה ואנחנו לא חושבים שהוא השפיע עלינו בכיוון הזה לטובת אותה קבוצה, לטובת אותו תאגיד.

לפני שנתיים-שלוש החלפנו אותו גם לצורך רענון ואני אכן חושב שזה בריא אחרי כמה שנים לרענן. אנחנו עובדים עם יועץ אחר, אבל זה לאו דווקא בגלל אותו ניגוד אינטרסים שמבקר המדינה העיר לנו. את ההערות אנחנו לוקחים למרות שלא תמיד מסכימים אתן.

לגבי השקעות. מרבית הכספים שלנו מושקעים כרגע אצל החשב הכללי על-פי הסכם שנחתם עם מדינת ישראל בשנת 1994. יש איזושהי נוסחה איזו תשואה אנחנו מקבלים. היינו רוצים לשפר את התשואה הזו כי היא פחותה מאותן אגרות חוב שהמדינה נותנת לשוק. בנוסף לכך יש לנו כספים כרגע שמיועדים להשקעות שלנו בנמלים, כספים פנויים שמנוהלים על ידי מנהלי תיקים שאנחנו מפקחים עליהם באמצעות ועדות כאשר אחת לשלושה חודשים יושבים אתם.

אלה אגרות חוב.

לא. יש אגרות חוב, יש מניות. יש הנחיות מדויקות
כיצד לפעול. למבקר המדינה היו מעט הערות לגבי הניסוח שלנו ולקחנו אותן לתשומת לבנו ושינינו במקצת את ההגדרות. בכל מקרה אנחנו חושבים שיש מקום לא רק להשקיע באגרות חוב אלא גם בסדר גודל של 15 אחוזים במניות, סדר גודל של 15 אחוזים במטבע חוץ, כאשר מנהלי התיקים מתחרים ביניהם. צריך להודות שהיו כמה נקודות שמבקר המדינה עלה עליהן, נקודות שלא שמנו את ליבנו אליהן, שלא תפסנו אותן בזמן אמיתי כמו אותו מנהל תיקים שקיבל עמלות מהבנקים ואנחנו מתכתבים עם אותו מנהל תיק כאשר חוות הדעת המשפטיות שבידינו הן שאין לנו הרבה סיכויים לקבל את זה בחזרה. למרות זאת אנחנו מנסים.

אני מקווה שהפסקתם לעבוד אתו.

בוודאי.
גם עם הבנק שעשה את זה בניגוד להנחיות שלנו,
אותו בנק שהעביר לו במפורש בניגוד להוראות הכתובות שלנו, משתדלים למעט את העסקים אתו כי אני חושב שהוא פגע בנו.

כמה אוניות ממתינות היום בנמלים?

אתמול חיכו בנמל אשדוד 19 אוניות.

אני מבקר הרשות אבל חלק מהביקורת נוגעת
אליי אישית כמי שהיה חשב רשות שדות התעופה.
בדומה לרשות הנמלים והרכבות, אנחנו פחות או יותר משקיעים באותה צורה סולידית את ההשקעות שלנו אלא שהיקף ההשקעות נמוך יותר. בגדול היקף ההשקעות תואם את המחויבות שלנו לפנסיה לעובדים כשהפנסיה לעובדים היא הפנסיה התקציבית. החל משנת 1994 העובדים אצלנו הועברו לפנסיה צוברת ולכן למעשה ההיקפים האלה אמורים לקטון. אין לנו הרבה השקעות מעבר ולכן אנחנו היום במצב של גוף לווה לצורך הפיתוח.

בנושא העמלות, נכון שמבקר המדינה עלה על מסגרת ההיקף הניכר של הפעולות שנעשות גם על-ידי נמל התעופה ועל-ידי מנהלי התיקים. היו כמה עמלות שנעשו שלא על-פי החוזה ואנחנו תיקנו את הנושא הזה. לגבי יועץ ההשקעות, יש לנו יועץ משנת 1992 ואנחנו החלפנו אותו בשנה שעברה. אמנם נכון שבחירת היועץ הייתה צריכה להשתנות וגם הנושא של דרך בחירת מנהלי התיקים, ואכן גם בנושא הזה שינינו ואנחנו פועלים עכשיו בצורה תואמת לחלוטין את חוק חובת המכרזים. מנהלי התיקים נבחרים כמו יועצים על-פי חוק חובת המכרזים.

הערה לגבי הנושא של השיעור הריאלי או אחוז ההיוון בנושא האקטוארי. אחת לכמה שנים אנחנו בוחנים את הנושא הזה ואנחנו עומדים על דעתנו שהאחוז שאנחנו קובעים הוא נכון. הראיה שבשלושת הגופים שנבחנו כאן, אחד נאמר שהוא גבוה, אחד נאמר שהוא נמוך, אנחנו חושבים שזו הצורה שבה אנחנו עושים את זה. אנחנו עובדים עם אקטואר, אנחנו עובדים יחד עם רואה החשבון ובסך הכל בסדר הגודל של מספר שנים ואולי בקצת שמרנות בנושא הזה, אני חושב שאנחנו פועלים נכון.

נושא הפנסיה של העובדים אצלנו יותר מורכב
מאשר אצל אחרים. אנחנו קיבלנו כספים ממדינת ישראל בעת המעבר והכספים האלה הם עדיין בחשב הכללי ויש לנו עדיין ויכוח מי אחראי על הפנסיה של העובדים. רוב הכספים שמדברים עליהם הם אותם הכספים שקיבלנו מהמדינה ונשארו בחשב הכללי ואנחנו מחשבים עליהם שיעור תשואה שפחות או יותר נראה לנו סביר.

כספים אחרים נמצאים אצלנו מושקעים ישירות על-ידינו בדברים מאוד סולידיים כמו פיקדונות של בנקים ואיגרות חוב ממשלתיות. בהשקעות שלנו אין לנו מניות או משהו דמוי מניות. התשואות שלנו בעבר היו ברמה של מה שאנחנו צופים לקבל מהחשב הכללי.

4,5 אחוזים.

לא. אנחנו מקבלים קצת יותר.

יש ויכוח. זה שהוא אומר שהוא מצפה ליותר, זה
לא אומר שזה יהיה כך.

בחצי השנה הנוכחית התשואה הייתה 3,5 אחוזים
לחצי שנה, כך שזה ריאלי וזה בהחלט יפה.
יש נושא שיש עליו ביקורת, תשואה שאנחנו מחשבים והיא גבוהה יחסית וזה אומר שכאילו אין מספיק כיסוי לתחשיב האקטוארי. אנחנו קיבלנו את הכסף מהחשב הכללי בשיעור תשואה כזה ואנחנו ממשיכים לחשב אותו באותה צורה מתוך הנחה שנחזיר את זה לחשב הכללי עם פרישת העובדים באותו שיעור תשואה. אין הגיון שהחשב הכללי נותן לנו תשואה איקס ואנחנו נוריד את שיעור התשואה כדי להפריש יותר. בסך הכל ההפרשות שלנו הן לא נמוכות ואנחנו מפרישים 25 אחוזים כמו שמפרישים במדינת ישראל ונראה לנו שהעסק הזה הוא די מאוזן בתנאי שהחשב הכללי, מדינת ישראל, יקבלו חזרה את העובדים בעת פרישתם באותו שיעור תשואה שהם העבירו לנו את העובדים בעת המעבר.

אני חושב שבסך הכל ניהול כספי הרשות הם
בהתאם לנהלים ובהתאם לכללים. אני לא חושב שצריך להעיר לרשות בקטע הזה. מה שמתעורר כאן, למרות שזה לא שייך לוועדת ביקורת המדינה, בעיית הפנסיה היא קיימת הרבה מאוד שנים.

היה סיבוך מיוחד בגלל המעבר. מדובר על זה
שיהפכו אתכם לחברה?

כן.

זה יהיה לטובת שירותי הדואר.

אם זה יהיה בכרונולוגיה נכונה של פתיחה
לתחרות ועם כלים מתאימים, אין ספק. אם יפתחו מהיום למחר בתחרות, זה לא יהיה כך.

יש היום תחרות.

היא קיימת בפועל באזורי השמנת, אבל זה דיון
אחר.

לענייני רשות הדואר, אני אישית לא מטפל בזה,
כך שאני לא יודע לומר ספציפית אם הריבית צריכה להיות 4,5 אחוזים או 4,3 אחוזים. יש מחלוקת בין החשב הכללי לבין רשות הדואר לגבי זכויות פנסיוניות, מי אחראי עליהן וגובה הריבית של הפיקדון. אני יודע שמתנהלים דיונים בזמן האחרון אצל החשב הכללי עצמו.

הערה להערה שמצוינת בדוח לגבי מקדמה של רשות הנמלים והרכבות על חשבון נכסי הרכבת. לדעתנו , כפי שהוצגה המקדמה בדוח הכספי של הרשות, הרי שהיא לא מייצגת נכון את המצב כפי שהיועץ המשפטי לממשלה קבע מכיוון שהרשות צוברת ריבית על מלוא גובה הקרן למרות שהיועץ המשפטי לממשלה קבע שצריך למצוא שביל זהב באמצע. דהיינו, לא כל הכסף אמור לחזור לרשות.

לא אתווכח, אבל לא מקובל. יש ויכוח בינינו לגבי
נכסי הרכבת ושני הצדדים הופיעו בפני היועץ המשפטי והוקם צוות בין-משרדי.

בממשלה היו חילוקי דעות. הרי בממשלה
הקודמת רצו להעביר את זה.

נכון. כרגע מדובר על רכבת כחברת בת.

אם נפרט קצת יותר את הדברים, בעניין של מנהלי
התיקים, אנחנו ראינו שההנחיות שנתנה רשות הנמלים למנהלי התיקים לא היו מדויקות ובכל מיני תיקים הוא נהג כפי שהוא הבין את ההנחיות. יש עניין של כספים שהם בעצם במעבר. זאת אומרת, עד שמשקיעים איזשהו פיקדון זה לוקח כמה ימים ויש הבדלים מאוד גדולים בין הריביות שקיבלה רשות הנמלים והרכבות בגין הפיקדונות האלה. מכיוון שמדובר בפיקדונות מאוד מאוד גדולים, נכון שזה עניין של ריבית יומית, אבל בכל-זאת כל יום קובע. בתשובה שלהם הם הסכימו שהם היו צריכים למקסם את הריבית.

מה נותר בתשובה שלהם שלא משביע את רצונך?

אין לנו חילוקי דעות. אנחנו רואים חשיבות יתרה
בהסדרת עניין הפנסיה לעובדי רשות הדואר, קביעת התנאים וכמובן קביעת שיעורי הריבית שיישאו הכספים המופקדים אצל החשכ"ל.

עניין עובדי רשות הדואר נמשך כבר כמה שנים.

מ1987-.

יש לכם עמדה בעניין השקעה במניות?

לא.

אנשי החשב הכללי, יש לכם עמדה בעניין השקעה
במניות?

זה לא תחום ספציפי שלנו.

אני חשבתי שמדיניות האוצר היא השקעה
במניות. לכן אני שואל.

לגבי המדיניות למנהלי תיקים והנחיות למנהלי
התיקים, אנחנו משתדלים לתת הנחיות כמותיות מדויקות, כלומר, עד 15 אחוזים מזה וזה ולאפשר למנהלי התיקים יצירתיות מסוימת כדי שהם יוכלו להתחרות ביניהם. אנחנו לא רוצים להגדיר להם בדיוק מה לעשות אלא לתת להם פרמטרים כלליים. זו הסיבה שמבקר המדינה לפעמים אומר שההוראות שלנו הן לא מפורטות למדי אבל אנחנו חושבים שמן הראוי לעשות זאת כך.

אנחנו עסקנו כאן אמנם בהנחיות למנהלי תיקים,
אבל יש דבר הוא מעבר לזה. ישנם סוגים מסוימים של מניות שבפירוש הרשות אסרה על מנהלי התיקים להשקיע בהם ואנחנו רואים שמנהלי תיקים השקיעו בהם והרשות לא נקטה צעדים.

זו הערה מקובלת.

שלא יתקבל הרושם שמדובר בעניין פורמלי של
הנחיות.

אברהם, מה עושים בקשר לפנסיה לכם? יש משא
ומתן?

אנחנו נמצאים במשא ומתן מאוד מתקדם. כרגע
הנושא נמצא על שולחן מפשר מטעם בית-המשפט כאשר העובדים תבעו את המדינה ואת רשות הדואר כי הם רואים בפנסיה שלהם פנסיה תקציבית מטעם המדינה. הם הלכו לבית-המשפט ובית-המשפט שלח את זה למפשר ואנחנו הגשנו מסמך ובו עמדת רשות הדואר. אנחנו אמורים לקבל מסמך נגדי של החשב הכללי. החשב הכללי עצמו נכנס לעובי הקורה והם מתכוננים לפתור את הבעיה. לפי דעתי הלחץ של הקמת רשות הדואר להפוך אותה לחברה, זה צריך להיות תנאי בל יעבור וכנראה זה עושה את שלו.

העובדים הרי היו עובדי מדינה.

כך גם הובטח להם.

אני כמובן חושב שהעובדים צודקים, כמו שלגבי
רשות הנמלים אני חושב שהרשות צודקת.
אני רוצה לחזור לעניין הנמלים למרות שזה לא הנושא, נושא שמטריד כל אזרח במדינה. בימים כאלה יש גם סיכון ביטחוני שכל כך הרבה אוניות ממתינות בפתח הנמלים.

מר גז, יש סיכוי לגמור את זה תוך זמן קצר?

אני מבין שהיום יש פגישה בדרג של שרים עם
עמיר פרץ ויכול להיות שהם יתירו את הפלונטר.

אני רוצה להדגיש דבר אחד שהניסיון במדינת
ישראל מוכיח שהתחרות עוזרת לכולם וגם לעובדים. תחרות תמיד עוזרת. הדוגמה הקלאסית היא גם שירותי הטלפון. תחרות עוזרת למשק, עוזרת למשתמשים ועוזרת גם לעובדים. לדעתי הפרשה בנמלים צריכה להסתיים לפי החלטת הממשלה או בתחרות בין חברות שונות עצמאיות כשכל אחת פועלת לפי שיקולים מסחריים, בחיפה, באשדוד ובאילת. אני מקווה שהעניין הזה יסתיים.

אני רוצה להניח שכל הרשויות יפעלו על פי הממצאים של מבקר המדינה. אם יהיה צורך, אני אפנה עוד פעם לשר האוצר ולשר התקשורת בעניין הפנסיה של עובדי רשות הדואר. יש לי גם איזו מעורבות אישית בזה ואם יש בעיה, תודיעו לנו אם יש צורך בזה. בכנסות הקודמות, גם כשהייתי בממשלה וגם כשהייתי בכנסת באופוזיציה, פניתי בעניין הזה ואני חושב שצריך לגמור את זה כי אי-אפשר להתקדם בלי ההסדר הזה, מה עוד שיש כסף.

אנחנו נסכם שרשמנו לפנינו את העמדה של כל הרשויות לפיה הן פועלות על-פי הממצאים והביקורת של מבקר המדינה, אנחנו נעקוב אחרי העניין של הפנסיה של עובדי רשות הדואר לפני הקמת החברה, ורשמתי את הדברים שלי בעניין המצב ברשות הנמלים.

תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 10:40