זכויות דמי לידה - העברת מידע ליולדת בדבר זכויותיה הכספיות ע"י המוסד לביטוח לאומי

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
01.12.2009
הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 24
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, י"ד בכסלו התש"ע (01.02.2009), בשעה 11:00

זכויות דמי לידה – העברת מידע ליולדת בדבר זכויותיה הכספיות על ידי המוסד לביטוח הלאומי

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר
שלמה מולה

ולי מועלם – מנהלת תחום גמלאות, המוסד לביטוח הלאומי
אסתר נמרודי – מנהלת תחום גמלאות, המוסד לביטוח הלאומי
נג'אן שביטה – לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
מרי חדיור – ממלאת מקום הרשות לקידום מעמד האישה
ברכה סעד – מזכירת איגוד מקצועית, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
עו"ד מאירה בסוק – יועצת משפטית לדיני עבודה נעמ"ת ירושלים, ארגון נעמ"ת
עו"ד אבינועם מגן – מטפל בנושא יולדות שאינן מקבלות מהביטוח לאומי את מלוא דמי הלידה
מלכה קוזלוביץ – הסתדרות העובדים הלאומית, יו"ר הועודה לקידום מעמד האישה
עידית לביא – הסתדרות העובדים הלאומית
ד"ר תמר שלם

דלית אזולאי

מיטל בר שלום









זכויות דמי לידה –
העברת מידע ליולדת בדבר זכויותיה הכספיות על ידי המוסד לביטוח הלאומי

שלום, אני פותחת את ישיבת הוועדה. הישיבה הזו כונסה בעקבות פרסום, שבמהלכו נודע לנו שהרבה מן הנשים לא מודעות לעובדה שהזכויות שלהן לקבלת דמי לידה לא מבוססות רק על השכר האחרון ששולם להן, תלוש השכר כפי שהוא בחודשים האחרונים, אלא שלכל אישה יש את הזכות לקבל גם את כל אותן הטבות שניתנות לה במהלך השנה, כמו הוצאות ביגוד, דמי הבראה וכו'. רוב הנשים בישראל אינן מודעות לעובדה הזו, וזה יוצר פער של מאות שקלים בין דמי הלידה שמשולמים בפועל לעומת דמי הלידה שהאישה זכאית להם.

לפני שנתחיל, אני רוצה שעו"ד אבינועם יציג את המצב המשפטי. כלומר, מה הזכות של האישה לקבל, ומהו הפער שנוצר.

כאשר אישה יולדת הביטוח הלאומי מאפשר לה לקבל כסף, שממנו היא אמורה להתפרנס במהלך אותם שלושה וחצי חודשים, חופשת לידה. הביטוח הלאומי מנסה להעריך באיזושהי דרך כמה כסף לשלם לה. הטכניקה שנמצאה, הטכניקה הקיימת היום, היא טכניקה לפיה לוקחים את תלוש השכר בשלושת החודשים שקדמו ללידה, עושים ממוצע לחודש, מכפילים בשלושה וחצי חודשים וזה הסכום שהיולדת מקבלת באופן חד פעמי. אלא מה? שלושה חודשים אקראיים במהלך השנה אינם מייצגים בהכרח את הממוצע השנתי של השכר. אם היולדת קיבלה תשלום שנתי שלא נכלל בממוצע הזה, היא יכולה לבקש שיעשו תיקון בחישוב. למשל, אם מישהי ילדה באפריל והגישה תלושי שכר של ינואר, פברואר ומרץ, כאשר ביולי היא קיבלה דמי הבראה שלא נכללו בממוצע של החודשים האלה. במקרה כזה מבקש הביטוח הלאומי את התלוש לפיו ניתן לראות שהיא קיבלה תשלום נוסף שנתי שהוא גדול מרבע השכר הרגיל, ואז הוא נותן את ההפרש. ההפרש הוא בין מאות לאלפי שקלים. אני נתקלתי במינימום של 500 שקלים שקיבלה יולדת, ובמקסימום של 14,000 שקלים. כלומר, אלה תשלומים נכבדים.

איפה הבעיה? הבעיה היא שרוב היולדות אינן יודעות בכלל על האפשרות הזו. יש מאמצים של הביטוח הלאומי להביא זאת לידיעתן, אבל הם לא מצליחים. אם מסתכלים על מבחן התוצאה, יש כאן כסף שמגיע ליולדות אבל לא מגיע אליהן.

אם אני מבינה נכון, לעובדות מדינה השקלול הזה נעשה באופן אוטומטי.

אני אתייחס לזה, אבל קודם נסגור את התמונה של הבעיות. בעיה מספר אחת היא שהיידוע על האפשרות הזו הוא לא מספיק. אני יכול לומר, שלאתר שלי נכנסו 8,000 נשים בשלושה חודשים, כאשר 80% נמצאו זכאיות לפי הבדיקה שלי, שבדרך כלל היא תואמת גם לבדיקה של הביטוח הלאומי. אולי יש מאמצים, אבל המאמצים לא מספיק אפקטיביים.

האם כאשר אישה יולדת, החודשים שנבחרים הם תמיד החודשים האחרונים?

רבע השנה שלפני הלידה. כפי שאמרתי, רוב הנשים לא יודעות על האפשרות הזו. הבעיה השנייה, היא שיש תנאי שכדי לקבל הפרשים במהלך השנה שלאחר הלידה צריך שהתשלום הנוסף מהמעסיק יהיה גדול מרבע השכר הרגיל. זאת אומרת, אם מישהי קיבלה 800 שקלים דמי הבראה והשכר שלה הוא 4,000 שקלים בחודש, היא לא תקבל הפרשים. הסכום הזה הוא קטן מרבע השכר הרגיל. אם מישהי קיבלה 1,200 שקלים והמעסיק קצת בלחץ והוא החליט שהוא מחלק את התשלום הזה לשני תשלומים, אז כיוון שבכל חודש כל מנה היתה קטנה מרבע השכר היא לא תקבל. אם היא קיבלה הבראה 600 שקלים וביגוד 600 שקלים, יגידו לה לא.

לא נכון.

הכל מתועד בתיקים אצלי. לגבי עניין האוטומטיות ישנה בעיה. נניח שאישה פונה אליי ושואלת, האם היא קיבלה את ההפרשים על הבראה או לא. אני פונה לביטוח הלאומי, והביטוח הלאומי אומר לי שזה אוטומטי ואני צריך לפנות לבנק הפועלים או לגזברות המדינה. אני פונה למדינה, והמדינה שולחת אותי לביטוח הלאומי. אם לפי החישוב שלי האישה לא קיבלה את הכסף הנוסף שמגיע לה ואני פונה לביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי זורק אותי למדינה והמדינה זורקת אותי לביטוח הלאומי. אני לא יכול להגיד לה בוודאות שהיא קיבלה את הכל באופן אוטומטי. אולי האוטומט טועה? אולי קרתה טעות לרעת היולדת? אני רוצה שקיפות, ואת השקיפות הזו אני לא מקבל.

אחד הדברים שאני מבינה, שהעסק הוא מסובך. אם אני חושבת על אישה שנמצאת אחרי לידה, הדבר האחרון שמעניין אותה הוא להתחיל לבדוק מה בדיוק היא קיבלה. היא רוצה לדעת שיש לה משכורת מסודרת. העובדה שהיולדת צריכה לרדוף אחרי הביטוח הלאומי ולהתחיל לעשות שקלול, היא לא בסדר.

יש מגבלה נוספת של התיישנות. היא צריכה להגיש את התביעה לביטוח הלאומי בתוך שנה מיום ששולם לה התשלום השנתי הנוסף. ניסיתי לבדוק עם הביטוח הלאומי, מה המקור של המבחן לרבע השכר. אני רוצה לומר בסוגריים, שאני אוהב את הביטוח הלאומי. אני יודע שבביטוח הלאומי נעשים טובים, יש שם מגמה של שיפור, ואני מרגיש שמקשיבים לכל דבר שאני אומר.

לגבי מבחן רבע השכר – פעם כאשר לא היו מחשבים והכל היה ידני, אמרו: אל תבלבלו לנו את המוח. אנחנו רוצים לקבוע מבחן, על מנת שלא תפנו אלינו כל יום. רבע שכר נשמע הגיוני ולא פוגע בסקטור מסוים. אם לאותה אישה היו אומרים: עברה שנה מהלידה, יש לך שנה נוספת על מנת לרכז את כל הקטנות שקיבלת, תפנו אלינו רק פעם אחת, תציגי את הכל ונבדוק מה מגיע לך ומה לא מגיע לך ונשלם לך. אם הסיבה היא בלבול מוח, היו מורידים את הבלבול מוח. ההתיישנות היתה מתארכת כך שלא יהיה מצב של לא שמעת, לא ידעת. כך היה זמן להתארגן, להזכיר לאישה. האישה היתה ערה לכך, היתה פונה פעם אחת והיה טוב לכולם.

נניח שאני עובדת עם שכר של 4,000 שקלים. לאורך השנה קיבלתי 800 שקלים עבור ביגוד ועוד 1,200 שקלים דמי הבראה.

בהנחה שזה עובר את רבע השכר, צריכים לקחת את 2,000 השקלים הנוספים שקיבלת, לחלק אותם למספר חודשי העבודה בשנה האחרונה, ולהכפיל בשלוש וחצי.

נניח שעבדתי עשרה חודשים.

נניח שהארכת את חופשת הלידה, צריך לחלק את זה בפחות. אם בסופו של דבר היית 6 חודשים בבית. צריכים לקחת את הסכום, לחלק ב-6 ולהכפיל בשלוש וחצי, בהנחה שילדת ילד אחד.

במילים אחרות, אנחנו מדברים על סכום של 600 שקלים.

בערך.

עם כל הכבוד והערכה לביטוח הלאומי, יש לי הרבה דברים רציניים לומר. אם אישה בשלושה חודשים האחרונים להריונה לא עבדה שעות נוספות, כי היא לא הרגישה טוב או כי המעביד לא נתן לה או כי היא רצתה, היא מקבלת דמי לידה על פי שלושת החודשים האחרונים. אני אומרת לכל הנשים שמגיעות אלי, שיכתבו מכתב. אם הן לא כותבות מכתב הן לא תקבלנה ממוצע שנתי אלא רק על פי שלושת החודשים האחרונים, ותמיד זה יהיה נמוך יותר.

זה לא נכון.

אני אתן לביטוח הלאומי להשיב על כל טענה שעולה כאן.

אני מציעה לנשים לכתוב מכתב בנוסף לבקשה לתביעה, ואז הם מתחשבים ולפעמים נותנים ממוצע יותר גבוה. גברתי היו"ר, אני שמחה שהעלית את הנושא הזה לדיון. אני חושבת שצריך לתקן את המעוות, ולהגיד שייתנו את דמי הלידה לא רק על פי שלושת החודשים האחרונים אלא על פי ממוצע של שנה שלמה. אולי הם אומרים שהם עושים את זה, אבל אני נתקלתי במקרים אחרים לחלוטין.

בנוגע לתוספת – אני רואה שהם מציינים את זה, אבל כיוון שזה כל כך מסורבל חלק מהנשים לא מבינות את זה. הן לא מבינות שהן צריכות לכתוב מכתב ולהביא את הנושא בפניהם.

וגם אין טופס לזה.

בשביל מה טופס?

כדי שיהיה קל. אני רוצה שיהיה טופס בו יהיה כתוב: כל שעלייך לעשות הוא לצרף את התלוש ולחתום למטה.

אני תמיד שומעת טענות על כך שהטופסולוגיה היא נוראה.

כיוון שאין טופס, הפקידות אומרות ליולדת שתמלא שוב את הטופס המקורי של דמי הלידה. אני מכיר את השטח.

מאירה, תסיימי את דברייך ואחר כך ניתן לנציגי הביטוח הלאומי להגיב.

הנושא השני, שקשור לכך שצריך אולי לשנות את החוק, הוא הנושא של פיטורי נשים בהריון שמשפיעים בצורה משמעותית ביותר על דמי הלידה. אם אישה צעירה, שזה מקום העבודה הראשון שלה, עובדת 6 חודשים ומפוטרת כאשר היא בהריון, היא לא מקבלת דמי לידה. הייתי רוצה לבקש מהביטוח הלאומי לפשט את הנושא של ימי ההכשרה. צריך לכתוב את זה בצורה יותר ברורה. נשים לא מבינות את זה.

כלומר, זה לא מספיק שהיא עבדה חצי שנה בשביל לקבל דמי לידה.

נכון. אם אישה עובדת חמישה חודשים ומפוטרת, היא לא מקבלת דמי לידה.

למה לא לדבר על 12 חודשים אחורה?

נניח שהיא בחורה צעירה סטודנטית, שטרם עבדה. גם אם היא עבדה שנה קודם, החישוב של דמי הלידה הוא מאוד מסורבל. צריך לחשב אחורה את ימי ההכשרה, וזה מאוד מסורבל.

למה לא ללכת על השכר הממוצע במשק או על שכר מינימום כאשר מדברים על סטודנטית?

אין בעיה.

כיוון שהעלו את הנושא, אני אומרת: בואו נפתח אותו. בנושא שעליו התכנסנו, אני מקבלת את דבריו של עו"ד אבינועם מגן, שהנשים לא יודעות על כך. הבת שלי ילדה לפני שנה, והיא בכלל לא קיבלה מכתב. היא לא ידעה על זה בכלל. יש פה בעיה.

בעניין של חישוב דמי לידה – בוא ניקח דוגמא בה אישה עבדה 10 שנים, הרוויחה משכורת מאוד גבוהה, ובשנה האחרונה היא מקבלת דמי אבטלה. איך מחשבים את הממוצע במקרה כזה?

זאת המציאות בשטח.

זה לא נכון. לא לוקחים ממוצע לפי דמי אבטלה. אבטלה זה לא שכר עבודה.

אבל אתם הולכים לפי שלושה חודשים אחרונים.

הממוצע הוא לפי הכנסה.

אבל היא חותמת בלשכה.

אבל אני מדברת על הכנסה שלפני האבטלה.

אבל אתם עושים ממוצע של 12 חודשים.

אני רוצה לשמוע את הנציגות של הביטוח הלאומי. אני רוצה שתתייחסו לטענות שעלו כאן, ותסבירו מה הנוהל כאשר אישה יולדת. האם היא מקבלת מכתב? האם היא מודעת לזכויותיה?

אני אתחיל מבראשית, משום שעלו פה דברים מבראשית. יש תקופות הכשרה שנצברות לפי חוק. החוק נקבע בשנת 1954, תוקן בשנת 1980, אבל התיקון לא שינה את הנושא של תקופות צבירת הזכאות. הרעיון הוא, שאישה צריכה לצבור תקופת ביטוח. גם בביטוח פרטי אם את מבקשת לקבל דמי תאונה, אומרים לך שאת צריכה לצבור תקופה מסוימת של תשלומים של דמי ביטוח. למעשה, ברגע שדמי לידה זה מחליף שכר, אנחנו זקוקים לתקופת הכשרה. אם ישלמו את תקופת ההכשרה, אנחנו מאוד נשמח. הכל זו פונקציה של כסף, פונקציה של משאבים. התשלום של החלק היחסי של דמי הביטוח עבור דמי לידה ומענקי לידה מזמן לא מכסה את ההוצאות. אנחנו ענף גירעוני של יותר ממיליארד שקל. אלה הם הנתונים. אנחנו מאוד נשמח לשנות את מה שרק רוצים. אנחנו לטובת הנשים. אנחנו רוצים להועיל, אבל כל תיקון חקיקה שאנחנו מעלים האוצר מוריד.

אנחנו קודם כל מדברים על הזכויות הקיימות על פי החוק.

האם אתן מרגישות שיש בעייתיות?

בוודאי שיש בעייתיות.

אני לא קיבלתי תשובה לשאלה. כאשר אישה יולדת, מה היא מקבלת מכם?

דיברתי על תקופת הכשרה.

מהי תקופת ההכשרה היום?

בשביל תקופה מלאה של דמי לידה, שזה 98 ימים, אישה צריכה לשלם דמי ביטוח עבור 10 חודשים מתוך 14 שקדמו או 15 חודשים מתוך 22 חודשים. יש לנו יום קובע, שהוא יום הפסקת הלידה ולא יום הלידה. כלומר, אישה יכולה להפסיק לעבוד 9 חודשים לפני הלידה. יש לה יום קובע, כי היא היתה בהריון בעת הפסקת העבודה. 22 חודשים אנחנו סופרים אחורנית כדי לחפש תקופת כיסוי. שישנה זכאות חלקית לדמי לידה כאשר אישה עבדה 6 חודשים מתוך 14 חודשים. כלומר, אם היא עבדה 5 חודשים, זה לא נותן לה כלום.

בנוגע לצבירת תקופת הכשרה – אישה שצברה תקופה מלאה תהיה זכאית לדמי לידה, כאשר דמי הלידה מחושבים כך: לפי רבע השנה האחרון שלפני היום הקובע. לכן, דמי אבטלה או כל תשלום אחר, שהוא איננו שכר עבודה, לא ייחשב. יש לנו תקנות שבאות להוסיף על השכר כאשר אישה בשלושה החודשים האחרונים בשל בעיות בהריון לא עבדה מלא, או כאשר אישה נעדרת מהעבודה בשל מחלה או אבל. במקרים כאלה אנחנו מוסיפים שכר משוער לפי ימי היעדרות שלה. כלומר, המחוקק כן חשב על העובדה שיכולה אישה בשלושה החודשים האחרונים להיפגע בשכרה. כלומר, אפשר להגיד שבמקרים כאלה אנחנו משנים את חישוב רבע השנה, אם על ידי השלמת ימי היעדרות או לפי תקנה של צמצום. תקנה של צמצום היא במקרה שאישה מוכיחה שהיא צמצמה את העבודה בשל ההיריון: לא נתנו לה לעשות שעות נוספות או שהיא עבדה פחות בהמלצת רופא. במקרים האלה אנחנו ניקח את רבע השנה שקדם לאותו צמצום.

אבל אתם לא מיידעים אותה, והיא צריכה להוכיח את זה.

היא בוודאי צריכה להוכיח את זה. אני לא אתן את זה לכל אחד.

אני משפטנית, ואני חייבת לומר שרמת הסרבול של חישובי הרבע מבלבלת אפילו אותי.

והיא צריכה לכתוב מכתב ולהוכיח את זה. זו ממש בעיה.

המעביד צריך למלא בטופס 10 חודשי עבודה. למעביד יש מקום לכתוב, האם האישה נעדרה, האם היו ימי מחלה או ימים שלא שולמו עבורה. בטופס התביעה יש מקום לכך.

אבל הוא לא יכתוב.

הרי בעידן הממוחשב זו לא בעיה לחשב את השכר הממוצע השנתי שלה. למה לא ללכת בדרך הזו?

אם יהיה תיקון חקיקה, אני אשמח לעשות את זה.

זה לא תקציבי בכלל.

נכון. זה לא תקציבי. תיקון כזה ישמח אותי. זה ישקף נאמנה את השכר של האישה. עם זאת, אנחנו מיטיבים רק עם חלק.

צריך לתת את שתי האפשרויות. אם השלושה חודשים האחרונים הם הגרועים, צריך ללכת לפי 12 חודשים.

אם יהיה תיקון חקיקה, אני אשמח לבצע אותו. לגבי תשלום נוסף, שזה נושא הדיון שלנו – אני לא מדברת על הפרשי שכר. ברגע שאישה מביאה לי אישור מהמעביד שהיא קיבלה איקס כסף עבור תקופה איקס, אנחנו פורסים את זה לתקופה.

כמה נשים מודעות לזה?

יש לנו את הפוליסה שהאישה מקבלת עם הלידה, כאשר אנו מודיעים לה מהם דמי הלידה ששולמו לה ולאן הם שולמו לה. יש את הפסקה שאומרת: אם יש לך תשלומים של הפרשי שכר או ששולמו לך מענקים, שעולים על רבע השכר שלך במהלך 11 חודש אחרי הלידה, תתכבדי ותביאי לנו זאת.

זה לא מובן.

זה גם לא מובן, וזה גם לא בזמן. כאשר היא מקבלת את דמי הלידה, היא רואה את ה-20,000 שקלים והיא רגועה.

הנתונים צריכים להיות מובנים, וזה לא מובן.

הניסוח עבר עורכת לשונית. אני לא זו שכתבה את זה. עורכת לשונית, שלא שייכת למוסד לביטוח הלאומי, אמרה שזה מובן לציבור. אם יש טענות, אנחנו נשמח לקבל הצעות לתיקון.

למה צריך לעבור פרוצדורה כפולה? למה לא להכניס את זה בתוך הליך הזכאות שלה?

איך? איך אני יכולה לדעת על השכר שישולם בעוד חצי שנה?

אני מדברת על מה ששולם לה כבר, כמו תוספת ביגור והבראה.

נניח שהאישה ילדה באפריל. רבע השנה שלה אלה חודשי ינואר, פברואר ומרץ, כאשר תשלום ההבראה הוא ביולי הבא.

יש לי פטנט. שולחים גלויה עליה כותבים: מזל טוב להגיעם של בנך/בתך לגיל שנה. אני כאזרח הצלחתי לגרום לאלפי נשים, ביחד עם התוכנית של רזי ברקאי בגלי צה"ל, לפנות. אני עכשיו נותן לך רעיון.

אבל צרפתי מכתב, שאני מתכוונת לשלוח אותו אחרי חצי שנה.

תני לי להעלות את הרעיון שלי.

אבל הרעיון היה קודם שלי. אני רוצה זכויות על כך.

אני מתלהב מהשיפור שאני עשיתי. שולחים גלויה של מזל טוב.

אני לא אכתוב מזל טוב, כי גם על ילודים מתים מקבלים תשלום.

אני מקבל. בנוסף לגלויה מציינים רשימה של תשלומים וכותבים: אם קיבלת אחד מאלה, צרפי את התלוש ותקבלי את הכסף.

קלענו לדעת גדולים. כתבנו מכתב תזכורת אחרי חצי שנה.

את הבעיה של רבע השכר צריך לפתור בתקנות ולא בחקיקה.

יש לי פתרון. לעניין התשלום הנוסף – היום בתקנות של הביטוח נאמר כי התשלום הנוסף צריך להיות גדול מרבע השכר הרגיל. לא נאמר מה זה שכר רגיל, ואז אני בבעיה. האם זה השכר הרגיל של אותו חודש ששולם או שכר רגיל של חודש ממוצע?

אנחנו הצענו ביחד עם מחלקת הגבייה תיקון תקנה, וביקשנו שהתשלום הנוסף לא יהיה גבוה מרבע השכר הרגיל של האישה אלא מרבע שכר המינימום. כך ייכנסו לתוך הקטגוריה הרבה יותר נשים שיוכלו לקבל הפרשים של דמי לידה בגלל תשלומים נוספים. אישה שמרוויחה 7,000 שקלים והתשלום הנוסף היה רק 1,000 שקלים, לא תקבל. לפי התיקון שאנחנו הגשנו, אם רבע השכר הוא 920 שקלים היא כן תצא נשכרת.

למה שהמעביד, ששולח לכם את תלושי השכר של 10 חודשים אחרונים, לא יכתוב למטה כמה יהיו דמי ההבראה?

הוא לא יודע.

הוא יודע בדיוק.

אם תצא לחל"ת ולא תהיה זכאית למלוא דמי הבראה? זה לא פתרון.

קראתי בינתיים את המכתב, והוא מצוין. אני הייתי מוסיף דוגמאות, כדי שהנשים יבינו במה מדובר. למשל, הבראה וביגוד.

זה אפשרי.

מכתב כזה עושה את העבודה.

דבר נוסף שרציתי לדבר עליו, זה העניין של השיהוי – שצריך להגיד תוך 12 חודש. חוק הביטוח הלאומי תוקן בשנת 2002 במסגרת התוכנית הכלכלית של ביבי נתניהו כשהוא היה שר אוצר. עד לאותו תאריך, החוק אמר שתביעה לגמלת כסף תוגש תוך 12 חודשים אבל ישקול המוסד במקרה שלא. נתנו לנו שיקול דעת, ודי התפרענו עם זה. אפילו נתנו 4 שנים. עד 48 נתנו אפשרות להגיש בשיהוי. זה נקטע. אם תתקנו את החוק, אני מאוד אשמח. אני חושבת, שזה אחד החוקים שפוגע בנשים. אישה הנמצאת אחרי לידה לא חושבת על העניינים האלה.

אתם לא משתמשים בהגנה מן הצדק? יש לכם סעיף כזה.

זה לא שייך. סעיף הענקה מטעמי צדק מדבר על אישה שפיגרה בתשלום דמי ביטוח כעצמאית. זה לא בכוחי.

דעתי עדיין לא נוחה מכמה דברים. לגבי העניין של רבע השכר – אני לא מבינה למה זה צריך להיות כל כך מסובך. אישה קיבלה דמי הבראה, וצריך פשוט להחזיר אותם.

עושים את זה.

בואו נתקן את החוק. למה חלק מהנשים כן נופלות בקטגוריה, וחלק מהנשים לא?

אפשר לתקן את זה בתקנות. זה מאוד פשוט.

איך עושים את זה?

לביטוח הלאומי יש קליטה די גדולה לשינוי תקנות הנוגעות לביטוח הלאומי. אם הביטוח הלאומי מבקש, שר הרווחה חותם.

אמרתי קודם, שהבאנו שינוי לתקנה כדי שהרבה יותר נשים ייכנסו לקטגוריה.

ואז לא ידברו על רבע השכר?

לא. ידברו על רבע שכר מינימום. שכר מינימום זה דבר ברור. לא צריך לחשב את השכר שלה.

למה צריך כזה דבר?

אולי אני לא הצד הנכון שצריך להסביר זאת. צריך להסביר זאת מערך הביטוח והגבייה. זו תקנה שלו. אנחנו באנו וביקשנו, שכל תשלום שהוא תשלום נוסף בהגדרתו ייפרס ל-12. באה הגבייה ומדברת מלשונם של המעסיקים. כאשר מעסיק משלם הפרשים, הוא צריך לתקן את כל הדוחות שלו באופן רטרואקטיבי. זה סיפור די גדול בשביל מעסיקים. אם על כל תשלום כזה הוא יצטרך לתקן את כל הדוחות השנתיים שלו, תהיה לו בעיה. הגבייה הגנה על המעסיקים ואמרה, שאם זה יבוא לתיקון חקיקה המעסיקים יכולים לבוא ולהגיד: אתם מטילים עלינו דבר שציבור המעסיקים אינו יכול לעמוד בו. אם הגבייה אומרת שלמעסיקים תהיה בעיה לעשות את הפריסה, אז צריך להתחשב בצד של המעסיקים, כדי שלא יגידו לנשים: תעזבו אותנו בכלל. זה ללכת על חוט די דק. צריך לא לפגוע בשום סקטור, כדי שהאחר לא ייפגע.

אולי אפשר לומר ליולדת, שתגיש את הכל פעם אחת בסוף השנה.

זה בסדר בתנאי שזה בתוך שנה, כיוון שיש את חוק השיהוי. בכל מקרה, אני לא אוכל לבדוק את זה כסכום אחד אלא לפי החודשים.

מה קורה אם יש תוספת הבראה וביגוד שמצטברים ביחד?

לא ייתכן באותו חודש שתהיה תוספת של הבראה וביגוד.

ואם זה חודש אחרי חודש?

הבדיקה היא מול החודש שבו שולם התשלום הנוסף.

ואם ההבראה חולקה לשני תשלומים? למה שהיא לא תקבל על זה?

כי ככה שולמו דמי הביטוח. ככה המעביד שילם את דמי הביטוח.

הוא שילם פעמיים דמי ביטוח.

הוא שילם פעמיים, והוא לא פרס את זה.

כלומר, הביטוח הלאומי לא קיבל דמי ביטוח על אותו רבע שכר? האם כאשר מעסיק משלם לעובד שלו תשלום נוסף שהוא מתחת לרבע השכר הוא לא חייב בדמי ביטוח?

הוא חייב בדמי ביטוח עבור אותו חודש. זה לא נפרס אחורנית לחודשים של רבע השנה. הרי אנחנו משלמים לפי דמי ביטוח ששולמו עבורה.

זו פעם ראשונה שאני מצליח להבין מה עומד מאחורי זה.

למה הביטוח הלאומי לא י כול להתנהג כמו ביטוח במלוא מובן המילה? כאשר יש לי ביטוח רכב, אני רוצה שהוא ייתן לי את הכיסוי הטוב ביותר. השאלה, האם המעסיק שילם או לא שילם, תיקן את הדוחות או לא, לא צריכה לעניין את האישה. למה אתם לא מנהלים את דוח השיח עם המעסיק, כאשר האישה תהיה פטורה מהסאגה הזאת ותקבל את התשלום?

נכון.

בסדר. נניח שאני פונה למעסיק, והוא יגיד לי שהוא שילם בחודש מסוים ולא פרס את דמי הביטוח.

אז תגישו תביעה נגדו.

אבל לפי החוק הוא לא אמור לשלם. אם הוא היה אמור לשלם דמי ביטוח, אני הייתי פורסת זאת.

אם למעסיק יש עניינים אתכם, האישה נמצאת בתווך.

כאשר מעסיק לא משלם בכלל דמי ביטוח והאישה מוכיחה שהיא עבדה אצלו, אנחנו נשלם לה את דמי הלידה ואחר כך אנחנו נתבע זאת ממנו.

מה קורה למי שנמצא בין לבין?

המעסיקים משלמים לפי החוק. אם החוק יתוקן וישונה, אנחנו נשנה בהתאם גם את תשלום דמי הלידה.

אני לא מדברת על המדינה, שהרבה יותר קל להתנהל מולה. אני מדברת על עובדת בחנות נעליים. בעל החנות לא משלם בכלל דמי הבראה.

נכון.

אז האישה נפגעת לגמרי.

איזה אובדן שכר יש לה אישה?

יש כאלה שמשלמים שנה אחרי או שנתיים אחרי.

בשביל זה אנחנו קיימים.

אני מדברת על מציאות שבה המעסיק כן משלם. בסופו של דבר השאלה שלנו היום היא, איך כל הנשים בישראל יקבלו את המגיע להן. כרגע ברור לחלוטין, שהרבה נשים לא מודעות לזכויות. עם כל הכבוד, המכתב הזה עדיין בתוך נהלי הבירוקרטיה והוא לא מספיק מסב את תשומת לבה של האישה. אני רואה מכתבים כאלה נזרקים לפח האשפה, ולא מספיק מקבלים תשומת לב. ההצעה של הגלויה היא בשביל למשוך תשומת לב. זה דבר נכון. מעבר לכך, יש כאן מציאות שבה רוב הנשים בישראל לא מודעות לכך, שתשלום דמי הלידה שלהן יכול להיות לא חד פעמי. כלומר, אחרי הסכום שהיא מקבלת כדמי לידה יש לה זכאות לקבל סכום נוסף. אני תוהה, האם זה נכון בכלל לעשות את הפיצול הזה. האם יש אפשרות לאחד באיזושהי דרך את הסכומים האלה. אולי לעשות ממוצע של דמי ההבראה ששולמו בשנה שלפני כן.

זה מה שאני אמרתי.

זה לא כל כך ריאלי. מה קורה אם האישה עוברת ממקום עבודה אחד לשני?

מה זה קשור? למה אתם לא מתייחסים רק לאלה שהמעסיק שילם להן דמי הבראה? למה הנבואה הזאת?

נשים צעירות עוברות מקומות עבודה.

קודם אמרת שאם המעביד לא משלם דמי הבראה, אתם משלמים באופן אוטומטי. תעשו את החישובים על פי דמי ההבראה הממוצעים. אתם משאירים פתח לתביעות. אתם מניחים שאולי היא תעבוד במקום אחר. אנשים שלא רוצים להתמודד עם הבירוקרטיה, פשוט מוותרים.

הצענו קודם, שאם יהיה תיקון חקיקה שיגיד שנשלם לפי ממוצע של שנה קודמת, אנחנו נשלם לפי ממוצע של שנה קודמת.

יפה מאוד. האם בחוק מדובר על השנה העתידית?

כתוב שזה לפי תשלומים נוספים שישולמו בעתיד.

אנחנו צריכים לעשות כאן בחינה של ניסוח החוק.

למה אתם לא יוזמים תיקון חקיקה? אל תגידי לי שהאוצר יתנגד. האם אתם הגשתם הצעה לתיקון? בשביל זה יש לכם מנכ"ל ושר. האם העליתם בקשה לתיקון ואמרו לכם לא?

יותר מזה. אני יכולה לומר לך, שהיתה ועדה בתוך הביטוח הלאומי של מנהלי תחומים שעוסקים בתשלומים של מחליפות שכר, וניסינו להגדיל את זה. באבטלה יש 75 יום. במילואים יש אפשרות לשלם שלושה חודשים מתוך ארבעה אחרונים. ניסינו להגדיל גם את תקופת דמי הלידה, וזה נבלם במקום.

זה נבלם במקום אצלכם, ולא באוצר.

לא.

מתי בפעם האחרונה אתם הגשתם הצעה לתיקון החקיקה?

בשנת 2003.

עכשיו אנחנו בשנת 2009. כלומר, 6 שנים לא ניסיתם.

6 שנים זה מעט מאוד זמן.

על מה תיקון החקיקה המוצע?

תיקון החקיקה שיכול לפתור את הבעיות שעולות, הוא לקחת ממוצע של שנה אחורנית. הבעיה היא, שברגע שהביטוח הלאומי מציג את זה, זה נבלם בדרך.

אני מציע להתייחס לאישה יולדת כמו לסטודנטית, ולקחת בחשבון את השכר הממוצע במשק או את שכר המינימום.

אבל לסטודנטית אין אובדן שכר, וזה תשלום בגין אובדן שכר.

אז מה?

אם תקשור את תיקון החקיקה של זה וזה, זה ייפול על המקום.

יש כאן אורחים נוספים שרוצים לדבר. הוזמנה לכאן ד"ר תמר שלם, ויש לה סיפור אישי שנכון להציג אותו כדי לראות דוגמא חיה למציאות של נשים שנופלות בין הכיסאות.

אני רופאת נשים בכירה בבית החולים שערי צדק. אני לא אפרט את כל המקרה הפרטי שלי, אבל אני אגיד שאובדן הכסף שלי בדמי הלידה היה של 15,000 שקלים. הסיבה לכך, היא שהפכתי להיות עצמאית. זה לא עלה כאן עד עכשיו בדיון. הבנתי שיש בעיה, חששתי מזה והתקשרתי למוקד הטלפוני. אז לא ידעתי שמי שדיבר איתי הוא אפילו לא הנציג של המוסד לביטוח הלאומי. הובטח לי שלא תהיה שום בעיה. נאמר לי, שאם עבדתי ברצף יחושבו לי שלושת חודשי השכר, ומה שאני ארוויח לפני הלידה זה מה שאני אקבל במסגרת דמי הלידה.

ברצף, זה נכון.

מאז למדתי הרבה לקח. כאשר קיבלתי את דמי הלידה, ראיתי שהם נמוכים במיוחד. אגב, אין לי עילה לתבוע כיוון שיש תקנות בחוק.

אלה לא תקנות אלא חוק ממש.

אני לא משפטנית. אדם כמוני שעבד באופן רצוף, שילם את כל חובותיו לביטוח הלאומי מזה שנים רבות - ברגע שסיים התמחות הוא מחויב להיות עצמאי כי להיות שכיר רופא בקופת חולים זה כמעט לא אפשרי. אגב, גם המשכורת שלי לא השתנתה באופן משמעותי - חודשי הזכאות שלו מתאפסים ברגע שהוא הופך לעצמאי.

האם קופת חולים מכריחה אותך להיות עצמאית כדי לעבוד בקופת חולים?

אני עשיתי התמחות בתוך בית חולים ויצאתי לקופה, שזה המהלך הטבעי של רוב הרופאים, והפכתי לעצמאית. אפשר להיות שכיר, אבל הקופות לא רוצות את זה ונותנות תנאים איומים. בסוף כולם הופכים להיות עצמאים. בשל כך, חודשי הזכאות שלי התאפסו. יוצא מכך, שאישה שישבה בבית עד 7 חודשים לפני הלידה והתחילה לעבוד רק אז, ואני ששילמתי דמי ביטוח לאומי המון שנים אחורה, זכאיות לאותה חצי קצבה של דמי לידה. בעיני, זו שערורייה. זה לא ייתכן.

נכון. זה פשוט עוול.

אני פשעתי שהפכתי להיות עצמאית. אגב, זה חשוב מאוד, בעיני, שהפכתי להיות עצמאית. כדי להוסיף חטא על פשע גם חישבו לי חישוב שנתי. בתור עצמאית לא מקבלים על בסיס שלושה חודשים אחרונים, אלא על פי חישוב שנתי. כל מי שהוא עצמאי יודע, שבתור עצמאי אנחנו מקבלים שוטף פלוס 60 או 90. יוצא שבחודשים הראשונים שהייתי עצמאית היתה לי אפס הכנסה. יצא שאני מרוויחה 2,000 שקלים בחודש.

בתחילת הדרך עסקים לא תמיד מצליחים.

זה הסיפור של ביטוח לאומי, לתת כמה שפחות.

אם הביטוח הלאומי מעוניין לחשב את דמי הלידה שלי בחישוב שנתי, שייחשב את זה גם כאשר הייתי שכירה בתחילת השנה. הרווחתי אז יפה מאוד.

אבל היית במקביל גם שכירה וגם עצמאית.

חלק מהזמן.

יש חוקים שמיטיבים עם עצמאיות ויש חוקים שמיטיבים עם שכירות. כאשר מדובר בעבודה במקביל, החוק הוא מאוד דווקני. הוא אומר במפורש, שאישה שהיא גם שכירה וגם עצמאית צריכה לצבור תקופות כיסוי בנפרד כשכירה ובנפרד כעצמאית.

אני יודעת שהחוק הוא לא לצדי. אני חושבת שזו שערורייה.

תמר, אני מאוד מודה לך שהגעת לכאן. אם יש משהו שממחיש עד כמה פערים בתוך החוק יוצרים מציאות לא צודקת, זה המקרה שלך. אני בטוחה שיש הרבה נשים כמוך.

לא הרבה, אבל יש נשים כמוה.

אני מכירה נשים כמוני.

לכן, בואו נדבר על איך פותרים את הבעיה הזו. איזה תיקון חקיקה יכול לתת מענה לבעיה הזו?

עם כל הכבוד, בחודשים הראשונים היא עבדה ברצף כשכירה, והם יכלו להתייחס רק לתקופה הזו ולתת לה כשכירה.

היא קיבלה דמי לידה בנפרד כשכירה ועוד כמחצית כעצמאית.

זה היה נמוך מאוד.

בגלל זה רציתי לדבר איתך באופן אישי ולא פה.

היית צריכה לקבל הרבה כשכירה.

עבדתי מעט כשכירה.

אבל היו לך 15 חודשים של ימי הכשרה לפני הלידה. יכולתם להתחשב בזה.

שילמנו לה בנפרד כשכירה ובנפרד כעצמאית.

לא.

אני אסביר. בתור שכירה קיבלתי קצבה מלאה, אבל היא היתה מאוד נמוכה, כי בחודשים שלפני הלידה עבדתי מעט.

למה לא לקחתם 15 חודשים אחורה ועשיתם ממוצע?

מה ההפרש בין ההפרשה מההכנסה שלך שהיית שכירה להפרשה מההכנסה שלך כעצמאית?

פי שניים וחצי הפרשה לביטוח הלאומי.

מה לגבי ההכנסות?

כמעט אותו דבר.

אם זה אותו דבר, מבחינת ההפרשה לביטוח הלאומי לא נפגעתם. בפועל, אתם לא נותנים לה ליהנות מיד מהכסף כאשר היא צריכה את הכסף. מה הבעיה לעשות את ההצלבה הזו? למה אתם לא מתייחסים לרצף של אותה הכנסה?

השאלה ששאלת היא לא נכונה למצב שלה. יש שלוש קטגוריות: יש אישה שהיא שכירה, יש אישה שהיא עצמאית ויש נשים שהיו שכירות והפכו להיות עצמאיות, ואז אנחנו צוברים להן את התקופות ומשלמים. הבעיה שלה היתה, שהיא היתה גם שכירה וגם עצמאית במקביל.

למה לא להתייחס להכנסה שלה אצל המעביד ואת ההכנסה שלה כעצמאית?

זה בדיוק מה שעשינו. אנחנו התייחסנו אליה ככה. כשכירה היא קיבלה דמי לידה מלאים ל-98 יום. כעצמאית היא עבדה רק 7 חודשים ואין לה זכאות לדמי לידה מלאים, ולכן היא נפגעה.

הפגיעה העיקרית שלי היתה בגלל שבחודשים הראשונים בתור עצמאית לא הרווחתי בכלל.

אנחנו בודקים הכנסה שנתית. בהתחלה שולם לך לפי הצהרה שלך, ואחר כך נעשו הפרשי שומה.

מה זה משנה? בסופו של דבר יוצא כאילו הרווחתי 2,000 שקלים בחודש.

ולי, את מסכימה איתי שהמצב הזה הוא מצב לא תקין.

זה מקרה מגוחך.

זה עוול. זה לא תקין.

כיוון שמדובר במעט נשים, אפשר ללכת לקראתן.

איך? כתוב בחוק לעשות כך. האם אני יכולה לעשות אחרת? הכסף הוא לא שלי ולא של אבא שלי. אתן באות בטענות שהמוסד לביטוח הלאומי לא עושה שיקולים פרטניים לנשים, אבל הוא לא יכול.

אני שמחה שהדיון פה הוא סוער.

יש הרגשה כאילו אנחנו רצינו לפגוע באישה הזו.

אין כאן שום עניין אישי. לא צריך להגיב בצורה רגשית. אם יש מישהו שצריך להגיב בצורה רגשית, אלה הן נשים כמו ד"ר תמר, שנפגעו מאוד.

שלושת תלושי השכר האחרונים של ד"ר שלם כשכירה היו מאוד נמוכים. למה לא לקחתם קצת יותר משלושת התלושים האחרונים שלה כשכירה, ששם היא הרוויחה יותר?

על סמך מה?

על סמך הממוצע של תלושי השכר.

אנחנו מבצעי חוק. אין לנו שיקול דעת פרטי.

אבל אתם אלה שאמרתם בהתחלה שיש לכם אפשרויות לשקול.

לכן, אני רוצה לדבר איתה באופן פרטי ולשאול אותה את השאלות המנחות, לא בפורום הזה.

זאת התשובה.

למה לא שאלתם אותה קודם?

אני אמרתי את זה קודם.

למה לא עשיתם את זה קודם?

יש לי פה את החוק. היא צמודה לחוק.

עו"ד אבינועם מגן, מהו תחום ההתמחות שלך?

בין היתר, ביטוח לאומי. אני מאוד מעריך את כל מה שקורה במוסד לביטוח הלאומי. כאשר אני פונה במקרים מן הסוג הזה, אנשים מגדילים ראש.

אנחנו רוצים שאתה תתפרנס פחות, ואנשים ירוויחו יותר.

אני גם מוכן לוותר על הפרנסה מהעניין הזה. בכל זאת יש כאן בעיה. נניח שאדם מחליט לפתוח עסק עצמאי. נניח שהוא רוצה להתפתח או שהוא פוטר ורוצה ליישם את הכישרונות שלו כעצמאי. בהתחלה תמיד השכר שלו יותר נמוך. בביטוח הלאומי יש כלל, שמתחת להכנסה מסוימת אתה בכלל לא צריך לשלם. נניח שאישה היא עוסקת ללא קשר עם ביטוח לאומי. לאט-לאט היא מפתחת את העסק והשכר שלה עולה, היא עוברת את מכסת המינימום והיא מתחילה לשלם. בסוף השנה היא יולדת. הביטוח הלאומי אומר: בחצי שנה הראשונה בכלל לא שילמת לנו, ואז או שאין לך תקופת הכשרה בכלל או שנעשה ממוצע של כל השנה. מה זה ממוצע של כל השנה? חודשים של אפס ועוד חודשים בהם היא הרוויחה 4,000 שקלים. זה בערך מה שקרה במקרה הזה.

זה לא נכון.

הכל מבוסס על תיקים שיש אצלי על השולחן. מאחורי כל סיפור שלי יש אישה. במקרים אלו המוסד לביטוח לאומי אומר לאישה שהסכום שהיא תקבל הוא מאוד נמוך, כיוון שבתחילת הדרך היא לא היתה בקשר עם המוסד. כלומר, יוצאים מתוך הנחה שהיא לא עבדה ולא שילמה דמי ביטוח.

אני לא מבינה למה בכלל צריך להגיע למצב שבו מעבר משכירה לעצמאית פוגע? בסופו של דבר הרעיון של דמי הלידה הוא לתת לה את אותה הכנסה.

אם היא פיגרה בתשלומים ולא שילמה את כל החוב עד יום לפני הלידה ויום אחרי הלידה היא שילמה את הכל ביחד, אומרים לה שלפני הלידה לא היתה לה תקופת הכשרה ולא משלמים לה.

אני שואלת, איך אנחנו מתקנים את זה?

שלא יאופסו חודשי הזכאות.

אם ייחשבו לעצמאית על בסיס שלושת החודשים האחרונים, פתרנו את כל העניין.

לא נכון. אתה תפגע באחרות. יש נשים שבדיוק ברבע השנה שלפני הלידה מרוויחות מאוד מעט. אישה כזו תצא נפגעת, כי אחרי לידה היא תחזור במרץ לעבודה ויהיו לה הכנסות יותר גדולות.

אולי אפשר לקחת את הגבוה מבין השניים.

לא. זה לא עובר. לגבי עובדת שכירה – קודם אמרתם שאם בגין סיבה מסוימת שקשורה להריון פתאום היתה ירידה בשכר, אתם לוקחים את תלושי השכר של כמה חודשים אחורה. אותו כלל יכול להיות נכון גם פה. גזרה שווה יכולה להיות גם לגבי עצמאית. אפשר לקחת את שלושת החודשים האחרונים, אלא אם כן בשלושה החודשים האחרונים האלה היתה ירידה דרסטית בשכר, שנבעה מההיריון.

אבל כפי שהגברת אמרה, עצמאית מקבלת שוטף פלוס 60 או שוטף פלוס 90. מתי אני אבדוק כמה היא הרוויחה.

לעצמאית תמיד יהיו כמה חודשים מתים בשנה. בחודשי חגים עצמאי לא מרוויח.

הרבה נשים דווקא יולדות בחגים, כיוון שהן מתאמצות.

יש הרבה חודשים שלעצמאים אין הכנסה.

לכן עושים ממוצע שנתי. זה בשביל לא לפגוע בהם.

אבל מה קורה אם מישהו בתחילת העבודה שלו לא היה בקשר עם ביטוח לאומי כי הוא הכניס פחות ממכסת המינימום?

אני חוזרת ואומרת, שדמי לידה באים לפצות על אובדן שכר ריאלי.

זה בדיוק המקרה.

כאן לא מדובר בשכר הריאלי של הגברת.

מה אתם עושים עם מילואימניקים שהם עצמאים?

אני לא יודעת. אני לא עוסקת בזה. מספיק לי מה שאני עושה.

אולי יש משהו שאפשר לעשות עם זה.

יש הצעת חוק כזו, המדברת על השוואת התנאים. צריך לבדוק את הדברים לפני כן. אני חושבת, שחשוב שהתקיים הדיון הזה. אני לא רואה עדיין איך אנחנו מגיעים לרוב ציבור הנשים. עדיין יש פערי מידע מאוד קשים, במיוחד לאור העובדה שהחוק הוא מסורבל, והיישום שלו הוא לא נוח.

אני רוצה לשאול, איזה סוג של מידע הביטוח הלאומי נותן בעת הלידה.

יש את הפוליסה.

מי מחלק אותה?

כאשר אישה עובדת יולדת ומקבלת דמי לידה, היא מקבלת פוליסה לכתובת שהיא מסרה בטופס התביעה, שבה כתוב מהן הזכויות שלה לגבי התביעה לדמי לידה.

מה הבעיה להכין טופס אינפורמציה לגבי הזכויות שלה?

יש חוברת הסברה?

איפה זה מחולק?

זה נמצא במוסד לביטוח הלאומי ובטיפות חלב.

זה לא מובן.

אני מודה שלא קראתי את כל החוברת. כדי לקבל את דמי הלידה כמו שצריך, זה כמו לעשות עבודה סמינריונית. לא כולם מסוגלים לקרוא את הכל. ישנם גם עולים. צריך לחשוב על מתן מידע בשפה פשוטה בדף אחד. בזמן שהאישה יולדת היא יכולה לקחת טופס כזה איתה. אפשר להשתמש גם באינטרנט, למרות שגם לא לכולם יש מחשבים. אני חושב על חרדיות, בדואיות, ערביות ועולות חדשות. דף מידע כתוב בשפות שונות, שיחולק בעת הלידה, יכול להקל. תחשבו על זה.

אני רוצה להזכיר פה עוד משהו אחד. אני מדברת על תביעות אוטומטיות לדמי לידה. אנחנו התחלנו בתהליך, שכל עובדות המדינה נכנסו אליו. יש לנו קשר עם חברות, שעושות את נתוני השכר בשביל מעבידים, כמו חברת חילן. היום אנחנו קשורים עם 60 מעבידים שונים שהיא מייצגת. מהחברות האלה אנחנו מקבלים תביעות אוטומטיות. מתוך 85,000 תביעות לדמי לידה בשנת 2008 היו 25,000 תביעות אוטומטיות.

לשם נכנסות גם תוספות?

כן. כתבנו שיש גם 30,000 תביעות אוטומטיות להפרשים. אם הוגשו 20,000 תביעות לדמי לידה אוטומטים ו-30,000 תביעות להפרשים, זה אומר שיש נשים שאפילו הוגשה בגינן יותר מפעם אחת תביעה להפרשים באופן אוטומטי.

איך האישה יודעת את זה? נניח שאישה רוצה לבדוק האם שולמו לה הפרשים או לא. המעסיק אומר לה תפני לביטוח הלאומי, והמוסד לביטוח הלאומי אומר לה לפנות למעסיק.

לא. המעבידים מודעים לזה.

הפקידות שלך כותבות באופן אוטומטי תשובה.

נשלחת פוליסה שאומרת, שבשינוי ממה שנאמר בפוליסה הקודמת חושב השכר מחדש. בנוסף, ניתנים לה הפרטים של ההפרשים שהיא קיבלה.

נניח משהי חושבת שהיא לא קיבלה. למי היא צריכה לפנות? יש לי מקרה כזה היום, שבו אני מטפל. היא ילדה בחודש ספטמבר, באוגוסט היא קיבלה הבראה, וההבראה נכנסה בשלושת החודשים האחרונים. זה מאוד פשוט לבדיקה. היה צריך לקחת את הממוצע של שכר הברוטו הרגיל פלוס ההבראה מחולקת ל-12 כפול שלוש וחצי.

סביר להניח שזה נכון.

עשיתי את החשבון, ויצא שהיא קיבלה סכום יותר נמוך. פניתי לסניף רמלה של המוסד לביטוח הלאומי, והם אמרו לי שזה נעשה באופן אוטומטי וכי אין להם דרך לבדוק זאת. הפקידה דיברה איתי בטלפון – שזה גם הישג גדול – והיא אמרה לי שזה נעשה באופן אוטומטי ושאני אפנה למעסיק, שבמקרה הזה היה בנק הפועלים. פניתי לבנק הפועלים, והם אמרו לי שזה נעשה באופן אוטומטי מול המוסד לביטוח הלאומי. אני משוכנע שהיא קיבלה 900 שקלים פחות. אני לקחתי את זה כאתגר פרטי.

אם אתה חושב שה-900 שקלים האלה זה אתגר, אני אשמח לבדוק את זה. הבדיקה שלי תיעשה מול בנק הפועלים. חברת חילן עושה עבורם את החישוב, חברת חילן נבדקה על ידי מערכת הביקורת של הביטוח הלאומי.

לפעמים יש לעובדת הסתייגות פסיכולוגית לפנות בדרישה למעסיק. הרבה יותר קל לה לפנות בדרישה לביטוח הלאומי. לפעמים אני מבקש מהעובדת להביא אישור מהמעסיק, והעובדת אומרת שאם זה כרוך בפנייה למעסיק היא מוותרת. הרבה יותר נוח לה לפנות לביטוח הלאומי ולקבל תדפיס.

האוטומט הזה הוא בעייתי מבחינה זו, שגם הפרשים במינוס נעשים היום. במקרה של נשים שיוצאות לחופשה ללא תשלום ולא זכאיות להבראה עבור החודשים האלה, המעביד ששילם תשלום חודשי מתחיל להפחית את התשלומים גם אצלנו.

לפי מה שאת אומרת, השיטה האוטומטית היא חסרון.

אישה שקיבלה מינוס בתלוש משכורת לא באה אליה כדי להגיד שהיא קיבלה מינוס. היא באה רק עם הפלוס. לפעמים אישה באה אלי עם הפלוס, ואני רואה שבמערכת נעשה משהו אחר. אני מתחילה לבדוק, ואז מסתבר שעד הפלוס שהיא קיבלה היו שלוש-ארבע מינוסים שהיה לה נוח לא להציג אותם. אז האי נעימות היא הרבה יותר גדולה.

היא לא יודעת לא על הפלוסים ולא על המינוסים.

היא יודעת. על מינוס במשכורת יודעים טוב מאוד.

היא לא יודעת.

גברתי, בתחילת דברייך אמרת שיש גרעון תקציבי לאגף אמהות. אנחנו כולן אמהות. למה אנחנו צריכות לספוג תמיד גרעון? אולי נפסיק את הילודה.

אנחנו לא צריכים לספוג. העובדה היא שאנחנו ממשיכים לשלם על אף הגרעון.

אני רוצה לסכם את הדיון. עלו כאן מספר נושאים. הנושא הראשון הוא המודעות. כרגע המצב הוא שרוב הנשים לא מודעות לזכויות שלהן. אני חושבת, שאתם צריכים לנקוט באמצעי הסברה יותר נגיש, פשוט וברור מבחינת השפה, מאשר המכתב הבירוקרטי המונח לפנינו. מאחר ומדובר בשני תשלומים נפרדים, כדאי שהמודעות תגיע בנפרד ולא כסעיף קטן בתוך מכתב אחד ארוך המדבר על דמי לידה.

בשביל זה יש את המכתב הנוסף.

אני אומרת שוב, אני חושבת שהדרך עדיין לא מסבירה בצורה מספיק טובה. אולי צריך לחשוב איך מסבירים ליולדות כבר בעת הלידה. אולי לבעלים.

הנושא השני, הוא חישוב תקופת השכר. באופן מוזר קורה כאן מצב הפוך. דווקא עצמאיות שזקוקות לחישוב של החודשים האחרונים מקבלות תחשיב שנתי. השכירות לעומת זאת, שעדיף היה עבורן חישוב של שנתי, מקבלות חישוב של שלושת החודשים האחרונים. כאן מוצע לתקן את זה בחוק. אנחנו יכולים להרים את הכפפה, אבל נצטרך את שיתוף הפעולה שלכם.

המקרה של ד"ר תמר שלם הוא חמור. חייבים למצוא לזה פתרון, גם ברמת המקרה האישי של תמר וגם ברמה העקרוני.

ולתקן את חישוב רבע השכר.

זה תיקון חקיקה.

אני העליתי גם את הנושא של הסטודנטיות, אבל זה דיון אחר.

אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון הזה, ואני מקווה שייצא מכך תיקון חקיקה בזמן הקרוב.





הישיבה ננעלה בשעה 12:10