הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת חופשת לידה), התשס"ז-2007
5
הוועדה לקידום מעמד האשה
15.07.08
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 147
מישיבת ועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי י"ב בתמוז תשס"ח (15 ביולי 2008), שעה 08:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 13/09/2000
בקשה לחוות דעת ממבקר המדינה על חשש לפגיעה במחפשי ובמפיקי גז ישראלים, כתוצאה ממדיניות הממשלה
פרוטוקול
סדר-היום
1. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה), התשס"ז-2007
של חה"כ גדעון סער, חה"כ שלי יחימוביץ. (פ/2929)
הכנה לקריאה ראשונה
2. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה), התשס"ח-2007
של חה"כ מוחמד ברכה, חה"כ חנא סוייד, חה"כ דב חנין. (פ/3025)
הכנה לקריאה ראשונה
3. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה), התשס"ח-2007
של חה"כ משה גפני. (פ/7533)
הכנה לקריאה ראשונה
4. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה), התשס"ח-2008
של חה"כ נאדיה חילו. (פ/3615)
הכנה לקריאה ראשונה
מוזמנים
¶
ריקי הרמן – רפרנטית אגף התקציבים, משרד האוצר
דבורה אליעזר – לשכה משפטית, משרד התמ"ת
חלי גיא אלדר – משפטים
נעמי אלדובי – משרד החוץ
עו"ד גלי עציון – נעמ"ת
שרי בכר – מתמחה הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שלומי מור – אחראי חקיקה בנושא דמי לידה, המוסד לביטוח לאומי
ולי מועלם – מנהלת תחום אמהות, המוסד לביטוח לאומי
אסתר נמרודי – מנהלת תחום אמהות, מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי
רותי הורניק – עוזרת למנהלת הרשות, הרשות לקידום מעמד האשה
מילי דובין – איגוד לשכות המסחר
אורלי לוטן – מ.מ.מ.
מנהלת הוועדה
¶
דלית אזולאי
רשמה: אתי בן שמחון
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה), התשס"ח-2008
הכנה לקריאה ראשונה
היו"ר ליה שמטוב
¶
בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האשה. על סדר היום, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה), של חברי הכנסת גדעון סער, שלי יחימוביץ. ההצעה השנייה של חברי הכנסת דב חנין, משה גפני ונדיה חילו.
אנחנו מכינים את הצעת החוק לקריאה ראשונה, זה נחוץ ומקובל ברוב המדינות המתקדמות. חזרתי ממוסקבה שם נפגשתי עם חברת הפרלמנט שהיא אחראית ויושב ראש הוועדה לקידום מעמד האשה וקידום מעמד המשפחה, כאשר סיפרתי לה על חופשת הלידה שמקובלת בישראל, היא פתחה כאלה עיניים – דרך אגב היא בהריון עם ילד חמישי. היא אמרה איך ייתכן דבר כזה, אצלנו שנה מינימום ואם אנחנו רוצים לקחת על חשבוננו – הם בכלל לא מתארים לעצמם שזה מה שקורה אצלנו בארץ. בעזרת השם אנחנו נתקדם לחופשת לידה לפחות למשך שנה.
הוועדה לקידום מעמד האשה מבקשת להתמקד בדברים העיקריים בהצעת החוק. נצביע היום להכנה לקריאה ראשונה, אם יש עוד נושאים, נתקדם לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
לפני שאתן את רשות הדיבור ליועצת המשפטית, אבקש מדבי אליעזר מהלשכה משפטית במשרד התמ"ת לומר מספר מלים כי היא צריכה לצאת לוועדה אחרת. בבקשה.
דבורה אליעזר
¶
כפי שאמרנו כבר בישיבה הקודמת הממשלה מתנגדת מטעמי תקציב פחות מטעמים מהותיים לפחות מטעם התמ"ת. בתמ"ת לא התקבלו התנגדויות גורפות כנגד הצעת החוק ועל כן זאת עמדת הממשלה.
אני רק רוצה להעיר את תשומת ליבכן לשתי נקודות שיתחילו בדיון של החוק בנושא של לידות רב-עובריות, תשימו לב שהארכה היא הארכה מצטברת.
דבורה אליעזר
¶
תאומים. מותר להאריך בשישה השבועות, צריך לקחת בחשבון שהתקופה הזאת מצטברת ל-16 שבועות ואם חס וחלילה הילדים מאושפזים והם ילדים פגים אז התקופה יכולה להגיע ל-8 שבועות ועוד 6 שבועות. כלומר 14 שבועות, אלה דברים שצריכים לקחת בחשבון כשעושים איזונים ראויים.
דבורה אליעזר
¶
נכון, כן.
לגבי סעיף 6(ח) שזאת חופשת הלידה של הגבר שיכול להתחלק עם האשה, גם בפעם הקודמת כאשר האריכו את חופשת הלידה אז חישבנו את התקופה המינימלית של העובדת בשישה שבועות כי אמרנו שזה מה שדורש הארגון הבינלאומי לעבודה, ולא ראינו לנכון להאריך את התקופה שעובדת חייבת לעבוד לעוד שבוע. אמרנו, נשאיר את התקופה של שישה שבועות מינימליות, ואחר כך העובדת יכולה להחליט אם להתחלק עם בעלה אם לאו, אבל לא ראינו שזה הכרחי להאריך לאשה גם את התקופה המינימלית לפני שהיא מתחלקת עם העובד. על כן אנחנו מציעים להשאיר את תקופת השישה שבועות כמו שנמצא היום. אלה ההערות המהותיות שלנו. תודה.
גדעון סער
¶
תודה גברתי היושבת ראש, אנחנו קיימנו ישיבה אחת שבה על אף שניהלתי אותה לא קיימנו הצבעה משום שקיוויתי שהממשלה תבוא באופן יותר קונסטרוקטיבי לדיון הבא. זאת אומרת תציע באיזה אופן היא מציעה להגיע להבנה. ברגע זה אני מבין שזה חסר תוחלת ולכן אני תומך בעמדתך שצריך להצביע היום לקריאה ראשונה.
אני רוצה להוסיף לפרוטוקול, בשבוע שעבר ב-10 ביולי פניתי לשרה המקשרת בין הממשלה לכנסת שאתמול נוסף לה גם תפקיד שרת התיירות, ביקשתי על בסיס ההבנה שהיתה בינינו במליאה להגיע להבנה, אמרתי שאני מוכן להגיע לשיתוף פעולה ולשקול הצעות פשרה. יחד עם זאת ציינתי התיאום שאותו הגבלנו במגבלת זמן סבירה, המשמעות שלו לא זכות וטו ממשלתית על החקיקה שעברה בעצם פה אחד במליאה.
לכן אני באמת מציע שנצביע. לעניין הלידות מרובות העוברים, נקודה שהעלתה נציגת התמ"ת, אני מציע להישאר על הפרופורציה הנוכחית, היא מאפשרת על תקופה קבועה שהיא היום 14 שבועות ועכשיו תהיה 16 שבועות, בעצם 3 שבועות נוספים על כל ילד. לצורך העניין, היום אם יש 14 שבועות, תאומים זה 17 שבועות, שלישיה 20 שבועות וכן הלאה. אני מציע לא לשנות.
גדעון סער
¶
להאריך ברור. אם היום זה 16 שבועות, צריך להיות 19, 22 שבועות, באותו דירוג. ההפרשים צריכים להישאר הפרשים של 3 שבועות, אגב, זה גם תיקון שעשינו בפעם הקודמת כי במקור זה היה שבועיים על כל ילד נוסף, אני מציע לא לשנות את מה שקבענו.
שלי יחימוביץ
¶
דיברת גברתי יושבת ראש הוועדה על כך שיש ארצות שבהן חופשת הלידה היא שנה שלמה. אגב, אני מתנגדת לחופשת לידה כל כך ארוכה ארוכה, אני חושבת שהיא פוגעת בכושר ההתמודדות בשוק העבודה, מפחיתה את האטרקטיביות שלהן בשוק העבודה. החקיקה של הארכת חופשת לידה צריכה להיות מידתית וזהירה.
הצעת החוק הזאת היא בהחלט עונה על הקריטריון של מידתיות וזהירות. 16 שבועות חופשת לידה כפי שיהיו בסיום החקיקה הזאת הם מינימום הנדרש לאשה להשתקם פיזית מהלידה, כולנו יודעים שהיא טראומטית וכן גם להעניק מינימום שבמינימום לתינוק. אני גם מסרבת לראות בהצעה הזאת הצעה תקציבית, התקציב למימון הצעת החוק הזאת מגיע מקופת הביטוח הלאומי. אני יודעת שהאוצר היה רוצה להלאים את הביטוח הלאומי ולהפוך אותו לקופה קטנה או גדולה שלו, אבל השיגרה הזאת שבה ההתייחסות להוצאות שמימונן באה מקופת הביטוח הלאומי, וגם כאל הצעה תקציבית הגיע הזמן לשים לה כץ.
הביטוח הלאומי כשמו כן הוא, זה ביטוח. נשים עובדות שנים ארוכות לפני הלידה ואחרי הלידה כדי לאפשר לעצמן תשלום דמי הביטוח האלה הזה במהלך חופשת הלידה. לכן גם אני מציעה להצביע כבר בישיבה הזאת. תודה.
היו"ר ליה שמטוב
¶
תודה חברת הכנסת שלי יחימוביץ.
תרשי לי לא להסכים איתך, כי מה שאני ראיתי והדוגמה שסיפרתי עהיו"ר ליה שמטוב: לגבי חברת הפרלמנט הרוסית שהיא כבר בהריון בפעם החמישית, זאת אומרת לא נמנע ממנה גם להיות חברת פרלמנט – דרך אגב היא מתכוונת להגיע לארץ בחודש אוקטובר, ובנובמבר היא צריכה ללדת. זאת אומרת, אם אשה רוצה גם לעבוד וגם ללדת וגם להיות אשת ביזנס, זה לא מפריע. ראינו את תקציב הביטוח הלאומי 240 מליון שקלים כפי שנכתב לנו. אני חושבת שזהו התקציב שעליו משרד האוצר מדבר.
ריקי ארמן
¶
הארכת החופשה מ-14 שבועות ל-16 מדובר על עלות תקציבית של כ-250 מליון שקלים, שאני מזכירה שרק במאי שנה שעברה הוארכה חופשת הלידה מ-12 ל-14 שבועות.
שמרית שקד
¶
אקריא את הנוסח של הצעת החוק.
הצעת חוק עבודת נשים (הארכת חופשת הלידה), התשס"ח-2008.
תיקון סעיף 6 1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, בסעיף 6 –
לפני שנתקן את סעיף קטן (ב), אני אקרא את הנוסח שלו כיום.
סעיף קטן (ב) קובע שחופשת הלידה היא ארבעה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה כרצון העובדת לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה. מה שמוצע כאן במקום ארבעה עשר שבועות, מהן שבעה שבועות, יבוא שישה עשר שבועות מהם שמונה שבועות.
(2) בסעיף קטן (ג) במקום "בשלושה שבועות" יבוא "בארבעה שבועות". סעיף קטן (ג) מדבר על לידה שבה נולד יותר מילד אחד. אני מקריאה אותו.
"עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשתה לידה בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה החל בילד השני. כאן הוצע להאריך לארבעה שבועות".
שמרית שקד
¶
שאלתי אם אתה לא רוצה להאריך בכלל, אמרת שאתה רוצה להשאיר שלושה שבועות. אמרתי לא להאריך בכלל, אמרת לא, להאריך באופן יחסי.
גדעון סער
¶
הסברתי את זה, כיום 3 שבועות על כל ילד נוסף או עובר נוסף. אני חושב שאנחנו צריכים להשאיר את זה, העברנו את זה משבועיים לשלושה שבועות, אנחנו צריכים גם איזושהי אחריות וזהירות בחקיקה שלנו, ואני מציע להשאיר את זה.
גדעון סער
¶
להאריך באופן יחסי את התקופה, את השישה עשר להאריך לתשע עשרה. אבל לא להאריך את הדלתא של השלושה שבועות. אגב, בפעם הקודמת הארכנו את הדלתא רק בגלל שמשרד האוצר גילה עיקשות ולא היה גמיש, אבל לא כל פעם חייבים להעניש אותו.
שמרית שקד
¶
סעיף קטן (ג) אנחנו לא מתקנים.
נשאר 3 שבועות על כל ילד.
3 בסעיף קטן (ו) במקום שבעה שבועות יבוא שמונה שבועות. סעיף קטן (ו) "שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות - -
שמרית שקד
¶
חברת הכנסת לא נמצאת כאן. חברת הכנסת נדיה חילו הציעה הצעה אחרת. הבאתי בפני הוועדה את ההצעה של חברת הכנסת נדיה חילו.
משה גפני
¶
חבר הכנסת גדעון סער, אתה שם לב מה שכתוב? בדף כתוב גירסה ב' לפיסקה, הצעת חברת הכנסת נדיה חילו. לא בטוח שנכון לעשות את זה.
שמרית שקד
¶
סעיף קטן (ו) "שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות, עבודות מסוימות שבהן תהא חופשת הלידה שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות שלא יעלה על שבעה שבועות. מוצע פה להאריך לשמונה שבועות.
שמרית שקד
¶
יש נקודות מסוימות שבהן חופשת הלידה שלפני חייבת להיות איזשהו פרק זמן שהוא קבע בתקנות אבל מקסימום של שבעה שבועות.
גדעון סער
¶
זאת שאלה שאני לא בטוח מה התשובה הנכונה. נכון להיום שבעה שבועות, ואז מוצע פה ללכת לאותה פרופורציה, אבל השאלה עם לפני או אחרי זה אותו דבר.
שמרית שקד
¶
הסעיף שעליו מדובר שאפשר לקחת הארכת חופשת לידה לפני זה, הסעיף הקודם שתיקנו, סעיף קטן (ב). פה מדובר על משהו אחר. שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסוימות שבהן תהא חופשת הלידה שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שהוא קבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות. זה סעיף שלא עשו בו שימוש.
שמרית שקד
¶
בסדר גמור, זה מה שהצעתי. אנחנו מקבלים את פיסקה 3.
תיקון חוק הביטוח הלאומי. בחוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב}, התשנ"ה-1995. בסעיף 50(א) (א) בפסקה (1), במקום "14 שבועות" יבוא "16 שבועות". בפסקה (2), במקום "7 שבועות" יבוא "8 שבועות". בפיסקה (1) מדובר על דמי לידה למי שצברה זכאות מלאה, הזכאות של דמי הלידה תהיה ל-16 שבועות בהתאם לתיקון שעשינו בחוק עבודת נשים. מי שצברה זכאות חלקית מוצע גם כאן בהתאמה לתת לה דמי לידה של 8 שבועות. האם מקובל עליכם?
שמרית שקד
¶
סעיף 51(א)(1) מדובר על דמי לידה בלידה...
אין צורך לתקן גם את הסעיף המקביל בדמי לידה.
תחילה ותחולה – תחילתו של חוק זה ביום פרסומו והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לחופשת לידה ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
בהתאם לסעיף 140 לתקנון הוועדה רשאית להכין מארבע ההצעות חוק שהועברו ליושבת ראש ליה שמטוב הצעת חוק אחת לקריאה ראשונה. אני בטוחה שזה מה שהוועדה מחליטה לעשות הפעם, להכין מהצעת החוק הצעת חוק אחת.
שלומי מור
¶
גברתי, התבקשנו להתייחס בדיון הקודם למספר נקודות. אינני יודע אם הן רלבנטיות לזכות עצמאית לגבר ולגרעון שהענף נמצא בו. אם גברתי סבורה שזה כבר לא רלבנטי לא נלאה.
גדעון סער
¶
זה יכול להיות מעניין, לדעתי. זה לא קשור להצבעה, זה קשור לתקציב המוסד הביטוח הלאומי ולאיזון הפנימי שבו. אם בקצרה נוכל לשמוע, אז בבקשה.
שלומי מור
¶
רק נציין, כיון שבדיון הקודם ציינו שענף דמי לידה הוא ענף גרעוני, נשאלנו כיצד אם כך מכוסה הגרעון הזה. סעיף 28 (ב) לחוק הביטוח הלאומי עוסק בעניין הזה, וקובע שככלל כל ענף הוא עצמאי בפני עצמו מבחינה תקציבית. אלא כשיש גרעון בענף אחד או במשנהו רשאית מועצת המוסד באישור השר להעביר סכומי כסף מענף אחד לענף אחר. מאחר שעסקינן בדמי לידה, נציין שמדובר בענף גרעוני מאוד, גרעוני ברמות של מליארדי שקלים מדי שנה.
שלומי מור
¶
פשוט בגלל שהרכיב הביטוחי שמשולם בגין דמי לידה מספיק לשלם את כל העלות שלו. לכן אנחנו מדברים על מיליארד או מיליארד וחצי שקלים שרק הועברו השנה מענף אחר לענף הזה.
משה גפני
¶
לא הבנתי איך הטכניקה. אני משלם ביטוח לאומי, אני לא יודע למה אני משלם. מי יחליט שלדמי לידה עובר שקל או שני שקלים.
ולי מועלם
¶
הדבר היחידי זה שלוקחים את התקציב כאילו מכסים את הגרעון מקיצבת ילדים שזה העברות של האוצר. זה לא אחוז - - -
משה גפני
¶
לא זאת השאלה. האזרחים במדינת ישראל נניח מעבירים מאה שקלים לביטוח לאומי. בסך הכל במאה השקלים האלה מה שהביטוח הלאומי משלם את הביטוח יש גרעון או אין גרעון?
שלומי מור
¶
באופן כללי מבחינת התקציב דובר בענף. ישנם ענפים שהאוצר מכסה בהם את הגרעונות השנתיים שלהם.
שלומי מור
¶
ישנם ענפים שממילא מדובר בכספי העברה מתקציב האוצר. ולכן אין בכלל שאלה של מה
המבוטחים מצליחים לכסות כי ממילא הם לא משלמים.
שלומי מור
¶
ישנם ענפים שממילא אתה לא משלם בגינם ביטוח, הם ממומנים מכספי האוצר. ישנם ענפים אחרים שבגינם כן משולמים דמי ביטוח והמוסד משלם אותם חזרה לציבור שבחלקם נוצר גרעון שמכוסה על ידי האוצר.
משה גפני
¶
האם הכסף שהאזרחים משלמים לביטוח הלאומי מספיק. מה שהאוצר מעביר או לא מעביר זה התחשבות אחרת הוא גם לוקח מכם. אני שואל האם הכסף הזה מספיק.
שלי יחימוביץ
¶
אתה יכול לומר לנו מהו הרכיב בגביית הביטוח הלאומי שיהיה מכסה את ענף דמי לידה, זאת אומרת בכמה אחוזים. אולי האחוז לא מחושב נכון, אולי הוא לא עודכן הרבה זמן, אולי הוא לא תואם את שיעור הילודה בישראל.
ולי מועלם
¶
אני רוצה להזכיר שהקביעה של האחוזים של הגבייה של דמי הביטוח לא השתנו במהלך השנים מאז 1954 לעניין המהות. כאשר אני מדברת על זה שמשנת 1954 גם רמת הילודה וכמות הנשים העובדות עלתה באופן רציני במהלך השנים. למשל העברה מ-75% מהשכר ל-100% מהשכר, או למשל העניין של שמירת הריון שלא נכנסה בכלל לתקציב, ויש לנו היום עלייה ניכרת בגימלה לשמירת הריון. זאת אומרת שכל תוספת שנותנים ודורשת תקציב נוסף לא מכוסה. אז בסוף כל שנה באים למצב שבו אנחנו צריכים להגיע למועצת המוסד להסביר למה אנחנו בגרעון על מנת שיעשו לנו העברות ולפעמים באים אלינו מועצת המוסד ואומרים, אתם עושים אולי דברים לא נכונים, אני משלמת לפי חוק, אנחנו לא יכולים לשלם שלא לפי חוק. אנחנו מגיעים למצב גרעוני בשנה שעברה הגענו ליותר מ-2.5% מיליארד שקל בגרעון.
ולי מועלם
¶
זו לא חופשת מחלה. היום לאור התיקון האחרון שנעשה בספטמבר, שמירת הריון זה בחופשת מחלה, וגימלה שמשולמת - - -
שלומי מור
¶
זה דורש בדיקה אני לא חושב שאפשר בתיקון עקיף. העוגה עצמה לא תגדל אתה רק משנה את הדברים הפנימיים.
משה גפני
¶
כמו שהגברת ולי אומרת, שצריך לבוא למועצת הביטוח הלאומי כל שנה ולהסביר שחסר כסף, אז אולי נתקן את זה למה היא צריכה לבוא ולהסביר, אנחנו צריכים להגיד את זה.
שלומי מור
¶
מה שולי אמרה, מנהלת המחלקה שאמרה קודם, שהכסף עובר מקיצבת ילדים. ואילו בקיצבת ילדים הגרעון מכוסה מקופת המדינה.
שלומי מור
¶
העברה אוצרית שמכסה את קיצבאות הילדים, כאשר חסר כסף בדמי לידה משם אנחנו שואבים גם כדי לכסות את הסכומים החסרים בדמי לידה.
משה גפני
¶
אני פשוט לא מבין את הנוסח הזה, אבל זה בגלל העברית שלי. האוצר מעביר לקיצבאות הילדים, ושם יש עודף של עשרות מיליארדים. הוא גם לוקח את הכסף וגם עושה טובות, פשוט לא יאומן אנשים משלמים ביטוח לאומי, אז האוצר מעביר לקיצבאות הילדים. חברת הכנסת שלי יחימוביץ צודקת באומרה שהאוצר פשוט הלאים את הביטוח הלאומי, עושה בה כבתוך שלו. מעביר מסעיף לסעיף, לוקח, מחזיר. ועוד צריך להגיד לו גם תודה רבה. זה מה שהכי יפה בכל הסיפור. לביטוח הלאומי יש עודף של עשרות מיליארדים, נדמה לי 60 מיליארד.
שלומי מור
¶
נקודה נוספת גברתי, עוסקת באפשרות של תשלום דמי לידה כאשר להם אין זכאות, זאת אומרת, זכאות עצמאית לאב בלי קשר לאם. מבדיקה שעשינו עולה שכיום יש בישראל כ-86 אלף לידות מדי שנה. סליחה, יש 150 אלף לידות מדי שנה, רק בגין 86 אלף לידות יש תשלום. זאת אומרת שאנחנו מדברים על כ-70 אלף לידות נוספות שהיום אין זכאות על פי חוק הביטוח הלאומי ולא משולמת בגינם קיצבה. המשמעות התקציבית של תוספת תשלום בגין 70 אלף לידות נוספות עומדת על מיליארדי שקלים, זה נתון שחשוב לדעת עליו.
מילי דובין
¶
רצינו רק לומר שאנחנו תומכים בחוק הזה, אנחנו מברכים על החוק הזה. אנחנו רואים משמעות מאוד חשובה להוסיף, אפילו שבסך הכל תקופה יחסית קצרה אבל אני מאמינה שגם זה נורא חשוב לאשה, כי המשמעות של חופשת לידה זה לתת לילד הזה את האפשרות להיקשר לאם, לבנות משפחה. והתקופה שהיתה לפני זה לא היתה תקופה מספקת, אנחנו באמת תומכים במאה אחוז, ומברכים את כל חברי הכנסת שיזמו את זה וממשיכים הלאה. תודה רבה.
היו"ר ליה שמטוב
¶
לפני שנעבור להצבעה, הוועדה צריכה לקבוע את העלות התקציבית של הצעת החוק,
לפי הביטוח הלאומי 240 מליון שקל, לפי האוצר זה 250 מליון.
משה גפני
¶
האמת היא שיש פה שתי סיבות לומר 240 מליון שקלים. סיבה אחת, מכיוון ששניים אומרים 240 ואחד אומר 250 מליון. הסיבה השנייה שהאוצר הוחזק כבר שהוא לא אומר הערכות תקציביות מתי שהוא מתנגד לחוק, הוא לא אומר הערכות תקציביות נכונות. אז גם אם זה היה אחד מול אחד לאוצר לא הייתי מאמין.
גדעון סער
¶
אני מסכים לתוצאה של חבר הכנסת גפני אבל הנימוק השני שלי קצת שונה. עם הנימוק הראשון אני מסכים. לגבי הנימוק השני, אינני רוצה לקחת ראייה מן העבר אלא מהווה. כלומר,
שתי הערכות הראשונות הוגשו בכתב וההערכה השלישית נאמרה ללא שהוגש מסמך על פי הנדרש בתקנון הכולל אומדנים וכדומה, ולכן אני מציע לקבל את המסמכים המבוססים על כך.
היו"ר ליה שמטוב
¶
תודה רבה.
ההצעה התקציבית 240 מליון שקלים.
הצעה ראשונה - לאחד את כל הצעות החוק להצעה אחת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד ההצעה לאחד את כל הצעות החוק להצעה אחת – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה לאחד את כל הצעות החוק להצעה אחת נתקבלה.
הצעה שנייה – הצבעה להכנה לקריאה ראשונה. מי בעד?
הצבעה
בעד ההצעה להכנה לקריאה ראשונה – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להכנה לקריאה ראשונה נתקבלה.
תודה רבה.
(הישיבה ננעלה בשעה 09:00)