קידום נשים בתפקידי ניהול בתעשיה

5
ועדת לקידום מעמד האישה
18.6.2008


הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 140
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי ט"ו בסיוון תשס"ח (18 ביוני 2008), שעה 09:30

קידום נשים בתפקידי ניהול בתעשייה
לציון יום התעשייה הישראלית בכנסת, בסימן הצדעה לתעשייה הישראלית, בשיתוף התאחדות התעשיינים – פורום המנהלות בתעשייה

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר
מרינה סולודקין

מרים שכטר, הממונה על השוויון בין המינים, משרד החינוך
סימה גיאלצינסקי, ממונה על מעמד האישה, משרד המדע, התרבות והספורט
עו"ד ציונה קינג יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ,משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה
שרי כהן, האגף להכשרה מקצועית, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה
עו"ד לילך רביד, הלשכה המשפטית, משרד החוץ
מרי חדייר, הרשות לקידום מעמד האישה
ליאוה לנגר, סמנכל"ית אופיס טקסטיל בע"מ, התאחדות התעשיינים פורום מנהלות בתעשייה
רות גורנשטיין, מנכ"לית לרוש השקעות בע"מ, התאחדות התעשיינים, פורום מנהלות בתעשייה
יונה אושפיז, בעלים מנועי אושפיז, התאחדות התעשיינים, פורום מנהלות בתעשייה
אילנה קולורדו, התאחדות התעשיינים, פורום מנהלות בתעשייה
מירה שוורץ, מנכ"לית שוורץ הנדסה בע"מ, התאחדות התעשיינים, פורום מנהלות בתעשייה
אביבה דוד-מישאל, התאחדות התעשיינים, פורום מנהלות בתעשייה
מאירה בסוק
אורלי קסירר
אריאלה אוחיון
איריס ששה
תרצה בר-חיים

אריאלה אהרון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ

קידום נשים בתפקידי ניהול בתעשייה
לציון יום התעשייה הישראלית בכנסת, בסימן הצדעה לתעשייה הישראלית, בשיתוף התאחדות התעשיינים – פורום המנהלות בתעשייה

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הועדה לקידום מעמד האישה, היום מציינים בכנסת את יום התעשייה במסגרת אירועי ה-60 למדינה, ובשיתוף התאחדות התעשיינים. בכנסת במסגרת יום זה בכל מיני וועדות ולא רק בוועדה שלנו מציינים את הנושא, ישיבה מיוחדת תתקיים במליאת הכנסת וגם בערב יתקיים טקס פרס התעשייה 2008.

הבקשה לקיום דיון אצלנו בוועדה, הועברה אלינו על ידי מזכירות הכנסת, הוועדה נענתה בחיוב ובחרה את הנושא של קידום נשים לניהול בתעשייה.

נשים מהוות כיום כארבעים ושבע אחוז מכוח העבודה בישראל, שיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה, ברמת ההשכלה, בעשורים האחרונים אנחנו רואים שזה עולה ואם להשוות את 1980 לשנות האלפיים רואים את ההבדל ובהדרגה הרמה עולה, למרות הנתונים האלה יש פער בין נשים לגברים בגובה השכר, בתנאי ההעסקה ובקידומן של נשים לתפקידים בכירים, כשמתסכלים על התופעה הזאת רואים שהפער הזה הוא כתוצאה של שוק העבודה שהוא לא תמיד מותאם לנשים ולאמהות.

אם אנחנו מסתכלים על קידום נשים בעבודה, בדרך כלל נשים מתקדמות באותו מקום עבודה, יותר קל, מכירים אותן יותר, נשים בכלל צריכות להוכיח שהן יותר טובות, אני לא יודעת למה אבל זה קורה, גברים לעומת זאת עוברים ממקום למקום, מארגון לארגון, אם אנחנו נסתכל מה קורה בתעשיית ההייטק לדוגמה, בתעשייה הזו כמעט ולא קיימת הפליה אבל בכל זאת אנחנו רואים שרק שלושים וארבע אחוז של נשים עובדות בהייטק וגם שם הפער בשכר בין נשים לגברים בשנתיים האחרונות עלה, מנתונים נוספים אנחנו רואים את המספר הנמוך בדירוג הניהולי, זאת אומרת פחות מחמישה אחוז ברמת הניהול וברמת הניהול הביניים זה שישה עשר וחצי אחוז, ואם להסתכל על התעשייה כולה, אנחנו מדברים היום על תשעה וחצי מכלל המנהלות בתפקיד מנהלים כלליים לעומת עשרים וארבעה נקודה שמונה אחוז שהם מנהלים גברים.

היום נמצאת פה הגברת ליאורה לנגר ואני רוצה לברך אותה לקבלת התפקיד, היא יושבת ראש של פורום מנהלות בתעשייה, ראשית יש לך את הניסיון הרחב בנושא ואולי טוב יותר שאת תסבירי לנו מה קורה בתעשייה ובתפקידי ניהול בתעשייה. בבקשה.

תודה רבה, אני מברכת את היוזמה הזאת של יום התעשייה בכנסת בכלל, חלק מהדיונים בוועדות השונות של הכנסת קשורים לתעשייה ואחר כך במליאה, ובמסגרת זאת אנחנו מאוד שמחות שאנחנו בוועדה לקידום מעמד האישה.

איתי נמצאות חברותיי מפורום מנהלות בתעשייה, רות גורנשטיין מלרוש השקעות, יונה אושפיז שהיא מנהלת כללית ובעלים של אושפיז תעשיות, אילנה קולורדו שהיא מרכזת פורום המנהלות בתעשייה, אנחנו כאן מייצגות את כל פורום מנהלות בתעשייה, חברותיי כאן הן חברות הנהלה של פורום מנהלות בתעשייה.

פורום מנהלות בתעשייה, אני רוצה לומר, זה לא פורום נשים בתעשייה כי יש הרבה מאוד נשים בתעשייה והשאלה באיזה תפקידים, ואנחנו מכירים את הבעיות והן עולות וצצות מדי פעם, אבל אנחנו פה בפורום הזה שבחר להתמקד בנושא של מנהלות בתעשייה, בעצם בואו נדבר על תקרת הזכוכית של כל נושא ניהול ותפקידים בכירים של נשים ואיך הן מגיעות ואיך הן פורצות את אותה תקרת זכוכית.

הפורום הוקם בשנת 1994, יושב ראש הפורום הראשונה היא היוזמת והצטרפו אליה חברות מהתחלה, יונה אושפיז מההתחלה, אני באותו זמן לא הייתי בתעשייה, אבל הן הכירו את הזה, המטרות האלה שאני תכף אומר, באמת לתת איזו קבוצת תמיכה לנשים מנהלות, יש הרבה בעיות, כפי שאמרתי, לנשים עובדות, נשים עובדות בתעשייה, ישנן הרבה מאוד נשים שכמו פערי השכר וכל הדברים בתפקידים, אבל במיקרו יש בעצם בעיות דומות גם למנהלות בתעשייה, ואחוז המנהלות, לפחות הסקר שנעשה, אנחנו מאז שהקימו את הפורום ביצענו מספר סקרים והסקר האחרון נעשה בשנת 2003, זאת אומרת שהוא לא כל כך מעודכן, אנחנו מתכוונות לבצע סקר עוד השנה, אני מקווה שנזכה להביא את זה בפני הוועדה, אבל גם בסקר האחרון נמצא שעשרים אחוז מהמנהלים בתעשייה - נשים. זה נע, אני לא בטוחה בכלל שזה עלה, אני לא חשה את זה, חברותיי ואני לא חושבות את זה בכלל, אנחנו לא מרגישות, שתדעו שגם בסקר כזה, מה היא ההגדרה של מנהל? הגדרת מנהל זה מישהו שכפופים לו מספר עובדים או שהוא מנהל תחום מסוים, זו הגדרה של מנהל, לכאורה עשרים אחוז נשמע גבוה, בעבר הינו רגילים לשמוע על עשרה אחוז וכך הלאה, אבל אם אנחנו בודקים ברמות העליונות, זאת אומרת מנהלות כלליות, סגניות מנהלים כלליים, מנהלי תפעול ואנחנו מדברים פה על התעשייה, אז המספר שם הוא נמוך ביותר, רוב המנהלות אם כבר בודקים ובוחנים, הן מנהלות כספים, מנהלות סגני מנהלים כלליים למשאבי אנוש, להפתעתי מעט מדי בשיווק שלדעתי זה תפקיד שאישה בהחלט יכולה להצטיין ולעשות אותו, לכן זה מפתיע אותי שבכלל בתחום הזה, כלומר זה לא תחום, אומרים תפעול מתחילים לחשוב על המכונות, נשים ומכונות, יונה אושפיז תבוא ותספר שזה לא נכון.

אם אנחנו רוצות לספור מנהלות כלליות, אפשר לספור על עשר אצבעות, מנהלות כלליות מה שנקרא של חברות גדולות, עופרה שטראוס כבר אמרנו? אנחנו מאוד שמחות עם עופרה שטראוס, אני נתתי אותה בתור דוגמה, אבל כשאנחנו בודקים בחברות גדולות מולטי לאומית, זה כבר לא, אני מדברת על התפקידים האלה זה מעט מאוד, גם יונה אושפיז היא מנהלת כללית בתעשייה, יש גם אסתר אלדן שהיא מנהלת כללית וקודם היא היתה מנהלת הכללית של כימיקלים לישראל.

ופנינה רוזנבלום.

פנינה רוזנבלום בהחלט, פנינה שהקימה את תעשיית התמרוקים שלה, את נאוה רביד, אבל אין הרבה ואין מספיק, והמטרה של פורום מנהלות בתעשייה זה לתת את הכלים ולתת ליותר נשים להתקדם ולא רק להתקדם לתפקידי ניהול בכלל אלא לעשות את המקפצה הזאת מתפקידי ניהול מהרמה הבינונית לרמה העליונה, להיות מנהלות כלליות ולאו דווקא שזה יהיה בתוך חברה משפחתית, זאת אומרת שמתוך הכישורים, וכשמדברים על כישורים אנחנו תמיד מביאות את זה לדוגמה, היום אם אנחנו הולכים לאקדמיה, אני בטוחה שכל מי שיושב מסביב לשולחן הזה יודע שיותר נשים מסיימות תואר ראשון, ויותר נשים היום נשים מסיימות תואר שני, ועם כל זאת ועם כל הכישורים האלה, אנחנו בכל התחומים, אבל אנחנו מתמקדים פה בנושא של מנהלות בתעשייה, אנחנו עדיין בחוסר גדול, אנחנו מאמינות שהעולם הזה היה נראה טוב יותר אם היו יותר נשים מנהלות.

מה זה פורום מנהלות בתעשייה? הדבר הראשון שרצינו לעשות זה הרבה מאוד רישות networking פנימי, חיצוני, אנחנו מקיימות באופן מסורתי מפגשים, אנחנו הולכות למפעלים ואנחנו בדרך כלל מקיימות את יום האישה, יום האישה הבינלאומי, משתדלות להגיע למפעל שבו או שיש אישה מנהלת או שיש מספר גדול של נשים כדי שנוכל ללמוד מזה, אנחנו מנסות לקיים מפגשים בין המנהלות בתעשייה עם עוד גורמים במשק, בכלכלה כדי להביא למודעות, אנחנו היינו שותפות לכל הנושא של קידום החקיקה של מינוי נשים בדירקטוריונים ואנחנו מנסות לדחוף יותר נשים לשם, הנה אני אומרת את זה כאן, יש לנו רשימות, מחפשים נשים? היום הרחיבו את החוק, שיבואו אלינו יש לנו הרבה מאוד נשים להציע.

יודעים על זה? זה מפורסם?

כן בהחלט, אבל אנחנו נמשיך ונעשה את זה ונקדם את זה.

שתי פעילויות עיקריות שקיימנו בפורום מנהלות בתעשייה, ואתם קיבלתם כאן נייר שמדבר על זה, אחד מהם היה אות המעסיק המתקדם, שחלק מהחברות שיושבות כאן הן שותפות לנושא הזה, זו אולי אחת מהפעילויות הראשונות של פורום המנהלות, כפי שאמרתי מי שהקימה אותו היתה רונית סילון. היום המנהלת יושבת ראש פורום מנהלות, נכון להיות היא רונית שקלאר שלצערי לא יכלה להיות כאן, מחר אנחנו נעסוק בחילופין, רונית שקלאר עוזבת את התפקיד, היא ניהלה שתי קדנציות בתפקיד והיא עוזבת בגלל relocation לשמחתנו - קידום, רונית שקלאר היא למשל דוגמה של אישה מנהלת מאוד בכירה בתעשייה ישראלית שעוברת לתחום הבינלאומי והולכת להיות מנהלת של כל התחום הבינלאומי והיא הולכת לנהל את כל הנושא של אפריקה מדרום אפריקה, ואנחנו מכאן מאחלות לה את כל ההצלחה וגאים בה מאוד, אבל לפני זה הדבר הראשון, אחד המיזמים הראשונים שנעשו היה אות המעסיק המתקדם שכבר בשנת 1994 זה התחיל, היום, נכון להיום הפעילות הזאת היא משותפת להתאחדות התעשיינים לפורום מנהלות בתעשייה, לשדולת הנשים, לנציבות שירות המדינה, והצטרפו בשנים האחרונות לשמחתנו עוד גורמים, עוד גופים, מרכז השלטון המקומי, משרד ראש הממשלה הרשות לקידום מעמד האישה, אגוד לשכות המסחר, פורום הנשים הבינלאומי, כל אלו חברו יחד כדי לנסות מה שלא נעשה בצורה פורמלית, בצורה אי פורמלית לנסות ולתת איזה אות הוקרה למעסיקים שמעסיקים יותר נשים, אבל בעיקר יותר נשים מנהלות.

ובאמת זה מתקיים כבר די הרבה שנים הדבר הזה, ואנחנו מאוד שמחות, בדרך כלל יש מועצה ציבורית, יושב ראש המועצה הציבורית הוא בדרך כלל שר התעשייה, מסחר ותעסוקה, בטקס האחרון שנערך, כי בסופו של התהליך , אחרי שיש בחירה יש טקס, בדרך כלל הטקס היה בבית הנשיא, הנשיא זה שהיה מחלק, וכל זה כדי להאדיר את אות האות הזה ולתת לו את החשיבות שאנחנו מאמינות שהוא מאוד חשוב, בפעם האחרונה זה היה בנובמבר 2006 ולאור הנסיבות של מה שהיה עם הנשיא לא נראה שהיה אפשר לערוך אירוע כזה בבית הנשיא והוא הועבר כאן לכנסת, ויושבת ראש הכנסת היתה גם ממלאת מקומו של הנשיא, ואנחנו מאוד שמחנו להתכבד באכסניה הזאת, אנחנו גם מאוד שמחות שיושב ראש הוועדה הציבורית, ישנה ועדה ציבורית, יש פורום, כמובן שיש וועדת שיפוט, וועדת היגוי ויש ועדה ציבורית, זו עבודה של שנה שמנקזת בסופו של דבר, יושב ראש הועדה הציבורית הוא שר המסחר, התעשייה והתעסוקה אלי ישי, והוא בהחלט נתן את ברכתו, מוכרחים להגיד שלפעמים היו היסוסים, באמת בצורה יוצאת מהכלל הוא ברך על הנושא הזה. אנחנו כמובן ממשיכות בזה גם השנה.

אני רוצה לומר שהועדה שלנו קידמה הצעת חוק של חברת הכנסת עמירה דותן בנושא עידוד מעסיקים, גם במענקים, זה עבר בקריאה שנייה ושלישית, למעסיקים לעודד נשים ולתת להם תנאים.

אנחנו נשמח לקבל את הצעת החוק.

זו לא הצעת חוק, זה כבר חוק.

זה חוק חדש והוא כבר מתוקצב, זו הצעת חוק שהיתה ביוזמת נעמ"ת של טליה לבני ואנחנו קידמנו אותו, זהו חוק שעבר, ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה הוא שיעשה את זה.

כמובן שאני מברכת את הועדה ואת עמירה דותן, את נעמ"ת וכל מי שעשה לחוק הזה, זה נהדר לשמוע.

בפעם האחרונה, רק שתבינו מי זכה? במגזר הציבורי משרד הבריאות זכה בתואר הזה ובאמת כשרואים את אחוז הנשים במשרד הבריאות המנהלות, הלב מתרומם, למשל שעור הנשים בפורום הנהלה במשרד הבריאות הוא ארבעים ואחד אחוז, והנוכחות של נשים מנהלות בקהילה בחמש מחוזות, ארבע נשים מחזיקות בתפקיד של רופאה מחוזית, אני לא אפרט עכשיו, אין ספק שהם קיבלו את הפרס של מעסיק מתקדם בשנת 2006, או המועצה המקומית שוהם שם רוב התפקידים הבכירים הוא של נשים, גם "טבע", זו תעשייה מכובדת שכולם מכירים ומעריכים וגם שם יש הרבה מאוד נשים. על ידי הדבר הזה אנחנו מאירים, מראים את הדברים החיובים, זאת אומרת אם אנחנו להלין שאין מספיק נשים, אות המעסיק המתקדם עוזר לנו להאיר ולהראות שבכל זאת יש אור, יש אור בקצה ויום אחד התקרה הזאת תישבר.

אולי יש לך נתונים בחברת טבע למשל, לגבי השכר, תנאי שכר.

לגבי שכר לא, הנתונים הם רק מבחינת ההון האנושי ועל זה אנחנו מדברות, אנחנו רואות בנשים הון אנושי, הנשים מהוות שם כשישים אחוז מכלל העובדים בכלל, ועובדות רבות ב,טבע" מובילות תחומים משמעותיים בחברה ומנהלות יחידות מרכזיות המהוות נדבך חשוב בתרומה להישגיה של החברה ולמעמדה כחברה הגנרית המובילה בעולם, בין תפקידי המפתח בחברה המאוישים על ידי נשים ניתן למצוא את סגן המנהלי הכללי למשאבי אנוש בארגון, מנהלת היחידה לפיתוח ומחקר הייחודי הגלובלי, מנהלת חטיבת טבע ישראל, מנהלת הפיתוח והמחקר הגנרי ישראל, מנהלת מפעל הטבליות, מנהלת מערך השיווק והמכירות של חטיבת הכימיה ועוד, בהחלט תפקידים בכירים שמראים שאפשר, זאת אומרת שאין סיבה שלא תהיינה בתעשייה יותר נשים מנהלות, מצליחות שהוכיחו את ההצלחה שלהן.

אני לא רוצה להרבות במילים כי אני רוצה לאפשר לחברותיי לדבר, כפי שאמרתי היו לנו שני עניינים עיקריים בתחום מנהלות בתעשייה, והמיזם שבעיניי היה החשוב ביותר, זה דור העתיד להייטק בתעשייה, שחברתי רותי גורנשטיין יזמה את זה, היא הרוח החיה שעומדת מאחורי זה, והיא שתספר על זה, וכמובן רותי גורנשטיין אם את רוצה להוסיף משהו, בבקשה.

תודה לך ליאורה לנגר, הצטרפה אלינו חברת הכנסת מרינה סולודקין, עכשיו חברי הכנסת רצים מוועדה לוועדה.

כשאנחנו מדברים על קריירה אנחנו מדברים גם על נשים וגם על גברים אבל לנשים יש הקלות, הן נישאות, יולדות וגם מנהלות את משק הבית וגם עובדות, וגברים נדרשים קודם כל לפרנס ורק אחר כך להיות הורים ושותפים לניהול משק הבית.

איך ראינו תמיד את האישה? אנחנו ראינו שהאישה יושבת בבית, היא מבשלת, היא מטפלת בילדים והיום אנחנו נשמע על פרויקט שדיברה עליו הגברת ליאורה לנגר, הפרויקט הזה זה דור העתיד להייטק, כשקראתי את הפרויקט מאוד התרשמתי כי בבית הספר התיכון וגם עוד בחטיבת הביניים בדרך כלל בנות בוחרות את הכיוון ההומני והבנים יותר את התחום הריאלי, זאת אומרת שאין מספיק הסברה ועידוד שלהם, זאת אומרת להסביר לתלמידים בכלל מה הולך בשוק בתעשייה ואיך אפשר לשלב אותן ואיזה מקצוע לבחור, אם אנחנו מסתכלים על בגרות במתמטיקה אז רואים שאחוז גבוה של בנים ניגשים לבחינה במתמטיקה בחמש יחידות.

אני אבקש מרות גורנשטיין, אחת ממייסדות הפרויקט הזה לספר על הפרויקט הזה.

תודה רבה, אני רוצה להקדים והשלים כמה דברים שאמרה ליאורה לנגר, וזה מתחבר לנושא שאני אמורה לדבר עליו.

אחת ממטרות הקמת הפורום היתה ליצור רשת תמיכה לנשים בתעשייה שעוסקות בתפקידי ניהול, כדי שנוכל לאפשר להן, לעודד אותן ולחזק אותן לפרוץ את תקרת הזכוכית, כל אחת באותו מפעל שהיא מעורבת בו, והעשייה סביב הנושא הזה היתה מאוד אינטנסיבית במשך כל השנים מראשית הפורום, אגב אנחנו הכרזנו שאנחנו מקוות שהיום שבו נוכל לפרק את הפורום ונשים תגענה למעמד כזה בתוך התעשייה, שהפורום הזה שמאגד אותן ומהווה להן את אותה מסגרת מחזקת לא יהיה בו צורך, אני מקווה שהיום הזה יגיע, אבל בדרך לשם אנחנו עושות את כל המתחייב.

בשנת 1997 כשנגלה החוסר הגדול מאוד בכוח אדם מיומן במקצועות ההייטק אז אמרנו, כל השנים, אבל במיוחד באותה נקודת זמן, שהמשק לא יכול להרשות לעצמו לוותר על הפוטנציאל של חמישים אחוז מההון האנושי במקצועות הללו וחיפשנו דרכים כיצד לשפר את התמונה, אמרנו שזאת נקודת הזדמנות משום שהמשק נזקק לכוח אדם מיומן, זאת יכולה להיות מקפצה לשנות את האקלים במשק ובמפעלים בהתייחסות לפוטנציאל הזה מצד אחד, זאת אומרת שהפעילות היתה והתחילה סביב מנהלי משאבי אנוש במפעלי ההייטק והאלקטרוניקה ויצרנו פעילויות פנים מפעליות שנועדו לשנות את העמדות של המפעלים עצמם לגבי קידום נשים, ולא משנה כרגע לאיזה מהתפקידים ובאיזו רמה וכמובן המטרה היתה תפקידי ניהול, קראנו לפעילות הזו "טכנולוגיה נישה לנשים", והנגזרת הנוגעת לנושא החינוך בתוך הפעילות הזאת היתה בעצם, תחת הנהגתי בתור מי שהיתה יושבת ראש ועדת חינוך בהנהלת פורום מנהלות בתעשייה, יזמתי אז את הפעולה הזאת מול תלמידים, הרעיון היה ליצור באמת קאדר של דור עתיד שיראה את עתידו במקצועות הללו, וחברנו אז למפקדת קצינת חיל נשים, מי שהיתה אז בתפקיד ישראלה אהרון, ויפה ביגוט כשעמדה בראש המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, וביחד קבוצת הנשים הזאת יזמה והובילה, אנחנו ביחד חברנו כי לחפש את הדרכים בהן נוכל לפעול בתוך הנושא החינוכי בדרך הראויה, במשך השנים, אני רוצה לציין שכל קצינות חיל נשים הראשיות לדורותיהן, כולן היו מאותו צוות שפעל אז בנושא הזה. בתום ישיבות רבות שדשנו בסוגיה, בוועדה רחבת הקיף של כל הגורמים השותפים שהיו מיוצגים בה על פני חודשים רבים, גובש המיזם שקראנו לו "דור העתיד להייטק בתעשייה" וכותרת משנה "תכנית לתרבות עומק בחטיבות הביניים לעידוד תלמידים בכלל ותלמידות בפרט לבחור במקצועות של מדע וטכנולוגיה", הרעיון הראשוני, אני מוכרחה לומר, היה לפעול מול בנות בלבד, והחודשים הארוכים שהועדה ישבה על המדוכה לבנות את התכנית נבעו מהתהליך הארוך של הבדיקה אם אומנם זו הדרך הנכונה, לבסוף הגענו למסקנה שאנחנו פועלים מול בנים ובנות כאחד עם דגשים גלויים וסמויים לבנות, וכך אומנם עשינו.

התכנית הזאת גדלה וצמחה, שותפים היו לה, בואו ונאמר שותפים אז מעבר לתעשייה עצמה, גם הזרוע, שהיא של התאחדות התעשיינים, עמותה שקוראת לעצמה היום, העמותה לחינוך מתקדם או משהו כזה, יושבת כאן מי שמנהלת את זה אביבה מישאל, אמרתי, התעשייה, מערכת החינוך כשבראש מערכת החינוך מינהל המדע וטכנולוגיה וצבא ההגנה לישראל, זה אחד המיזמים היחידים שכל הגורמים האלה חברו יחד כדי לשתף פעולה למטרה אחת.

ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה?

משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, לא, זה בדיוק מי שחבר אז ולא היה משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, אנחנו בהחלט נשמח אם הוא ייתן את ידו לעניין, נכון להיום הוא עדיין לא שותף לפעילות הזאת.

כשהגענו לשיתוף הפעולה המאה בין התעשייה לבתי ספר חתמנו על אמנה שנמצאת כאן, מי שתרצה תוכל אחר כך לראות את זה, על האמנה הזאת חתומים עליה מי שהיה נשיא התאחדות התעשיינים עודד טירה ושרת החינוך דאז לימור לבנת ויפה גודצקי, ובאותו שלב קצינת חינוך דאז סוזי יוגב הגיע למסקנה, כשהיא היתה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, היא החליטה שהנושא הזה ראוי וחשוב מספיק כדי שהוא יעבור לאגף התכנון של צבא ההגנה לישראל וזה גם מה שהם חשבו שם, מאז הוא נמצא, צבא ההגנה מעורב בו דרך אגף התכנון שלו.

מה זה הפרויקט הזה? הוא שאמרתי, אנחנו החלטנו שאנחנו צריכים, אוכלוסיית הנשים מהווה פוטנציאל למתן פתרון לכוח אדם מיומן במקצועות ההייטק והמשק לא יכול להרשות לעצמו שלא לשתף אותן, ומן הראוי לפעול כבר בשלב הראשוני של בתי הספר כדי ליצור קאדר ראוי ונכון של עובדים בתחום, עובדים בכלל בתוכם בנות/נשים בפרט, התכנית שנבנתה פונה לשלושה קהלי מטרה, הן לתלמידים והתלמידות, הן להורים והן למורים, ואנחנו במסגרת התכנית הזאת פועלים מול שלושת קהלי המטרה האלה, כאשר מדובר בתלמידים ותלמידות אנחנו פונים לחטיבות הביניים, נכון להיום, נכון לשנה הזאת, ישנם שיתופי פעולה בין מפעל תעשייתי לחטיבות ביניים, כמאה וארבעים שיתופי פעולה בכל הארץ מצפון ועד הדרום. שיתופי הפעולה האלה עובדים על עקרון של מפעל מאמץ חטיבת ביניים והתכנית המסוימת שאנחנו בנינו, שהיא תכנית מודולרית, שהיא מותאמת למאפיינים של המפעל, למאפיינים של בית הספר, ויוצקים את המאפיינים האלה לבניית תכנית פרטנית לכל שיתוף פעולה שכזה, ורק כדי שנסבר את האוזן, אם זה מפעל לאופטיקה אז לקוחים את פרקים באופטיקה לתכנית הלימודים הבסיסית למדע וטכנולוגיה ושמים את הפוקוס על המאפיינים הללו כדי שהתלמידים והתלמידות יחשפו לפרקי הלימוד הללו באופן הכי אמיתי שניתן, במקביל התלמידים והתלמידות כמובן שהם נחשפים לביקורים בתעשיות אחרות.

באיזה ישובים הפרויקט הזה?

בכל הארץ, ממש בכל הארץ ואני לא יכולה כרגע למנות את כולם, אבל ממש חשיפה כלל ארצית.

המטרה של הפרויקט בעצם זה לקחת את התלמידים והתלמידות שאנחנו מדברים עליהם, לקחת אותם, לחשוף לתעשייה, לחשוף אותם למקצועות בתעשייה, מה שנתגלה לנו שהוא פחות מוכר ממה שהאמנו, אם מישהו במקרה ההורה שלו עובד במקצוע כמו עורך דין או רופא, אז הילד או הילדה יודעים, אבל אם זה מקצוע אחר בתעשייה ילדים אינם יודעים והם יודעים פחות מה ההורים למדו כדי להגיע לעשייה המקצועית המסוימת הזאת שההורה עושה, והמטרה היתה לחשוף את התלמידים הן לסביבת העבודה בתעשייה, למקצועות השונים הקיימים, לגלות את היתרונות החבויים במקצועות האלה כדי שהם יוכלו לראות בהם את עתידים, להתחיל לחשוב על הקריירה כבר בשלב של חטיבות הביניים ולהתוות את הדרך הזאת קדימה ובמאמץ מרוכז שלנו לגרום להם לבחור בחטיבה העליונה במקצועות של מדע וטכנולוגיה עם ראיה קדימה כמקצוע תעסוקתי בעתידם. זה בכל מה שנוגע לתלמידים.

מה שנוגע להורים, איתרנו את זה תוך מחקרים שעשינו, שההורים הם הגורם המכריע בהשפעה על הילדים בבחירת המקצוע, וכן ראינו לנכון להשפיע גם על ההורים ולהביא מידע להורים שהם יבינו עד כמה חשוב שהם יעודדו את הילדים שלהם אכן ללכת למקצועות הללו, גם אנחנו מערבים את ההורים על ידי זה שאנחנו עובדים בכלל, ואולי אני אפתח סוגריים, הפרויקט הזה עובד על מה שנקרא, אנחנו מנסים ליצור מצב שבו אנחנו מביאים מודלים לחיקוי לתלמידים, והדגש מושם, וזה אחד הדגשים הסמויים להביא נשים מכל מקום שאנחנו יכולים להביא, אישה מהנדסת, או אישה רופאה, או אישה במקצועות מכניים כאלה ואחרים שיכולה לספר על המקצוע שלה, אנחנו תמיד נביא אישה על פני גבר באותם מקצועות, כך אנחנו גם נוהגים עם ההורים, אם יש הורים, בהעדפה אם יש אמא שעוסקת באחד המקצועות הללו, ההורים משולבים בתוך התכנית והם באים ומציגים לילדים את העשייה שלהם, ותמיד התיאור של העשייה בכל מה שנדרש בתהליך ההכשרה האישית כדי להגיע לאותה מטרה. זו קבוצת המטרה השנייה.

את המורים בתוך המערכת הזאת, אנחנו מקרבים אותם בהשתלמויות ספציפיות מיוחדות, הן לתעשייה בכלל והן למקצועות האלה בתעשייה בפרט, ולכל האלמנטים שנוגעים לנושא מגדר, שהם על דרך המעטה, הם אינם מכירים. בעצם העשייה נעשית בכל, בעץ הזה יש שקף שמתאר את העשייה הזאת, זה המון זרועות שמעורבות בו זמנית, גם האקדמיה מעורבת בזה, אנחנו לוקחים את הילדים לימי אתגר באוניברסיטאות, אנחנו לוקחים אותם על בסיס גאוגרפי ובצורה כזאת, כל יום כזה מיועד לאיזה פוקוסים על עשייה אוניברסיטאית בתחומים, המטרה היא שוב, לפתוח לילדים את החלון להראות עד כמה הנושאים האלה גם מאתגרים, גם מעניינים, גם מהווים פוטנציאל, הרי היום הילדים הם מאוד פרקטיים ורוצים לדעת שהם גם יוכלו להרוויח בעתיד, להראות להם עד כמה הם יכולים לראות בזה קריירה שמביא תועלות אישיות, כל הדברים האלה גם יחד נעשים בהדגשים שונים שאנחנו שמים בתכנית.

במקביל אנחנו עלינו כיתה במהלך השנים האלה והרחבנו את העשייה שלנו גם בחטיבות העליונות, בכלל בכל הנושא הזה אנחנו משתדלים לעבוד עם "משוגעים לעניין" ובמקרה הזה "משוגעות לעניין", אנחנו מצאנו אותן עוסקות בביוטכנולוגיה וכתוצאה מזה יכולנו לבנות עם העוסקים בזה, העוסקות בתחום הזה, זה באמת התחיל עם אותה מנהלת בכירה ב"טבע" בתחום של פיתוח ומחקר ייחודי, בינלאומי, שיחד עם הצוות במינהל מדע וטכנולוגיה בנו תכנית מאוד מרתקת, וילדים עובדים יחד עם חוקרים במפעלים השונים על עבודות מחקר שהם לבגרות. בתחילת הדרך כולם היו קטני אמונה ואמרו שאין סיכוי שילדים בגילאים האלה יוכלו לעסוק במטריות מהסוג הזה, לא רק שהם עוסקים בזה אלא ההתלהבות היא אדירה וזה פשוט מדהים לאיזה עומקים הם מגיעים.

המבחנים להצלחה שלנו הם בעצם על הרציפות של הפרויקט, זו השנה האחת עשרה שהוא פועל, הוא פועל באינטנסיביות, העובדה שאנחנו מקבלים משוב, רק לפני שבוע ישבתי בראש ועדת שיפוט שקיימנו בהתאחדות להענקת פרסים לפעילויות מצטיינות בתוך הפרויקט, וזה היה מרתק ומרגש לשמוע מנהלות של "אשכולות פיס" בבתי הספר המתארות את העשייה שלהן ולא היתה אחת שלא הדגישה את הפעילות בהקשר של המגדר, זה היה מעניין שהן מצאו לנכון לתת לזה את הפוקוס הרחב למרות שהרוב היה שם מנהלים מהתעשייה ולא רק מנהלות. זה כדי להגיד עד כמה הדבר הוטמע בתוך המערכת.

לכן אני רוצה לשים פוקוס על העשייה בתחום הזה, לאורך כל השנים כפי שאמרתי, מעבר לעובדה שחרתנו על הדגל שההדגשים יהיו לנשים, גם סמויים וגם גלויים, בתוך העשייה של הפרויקט עשינו פעילויות ממוקדות שנועדו לשנות עמדות של תלמידים ותלמידות, עמדות לא רק לגבי מקצועות, בעצם כמקצועות פוטנציאליים לנשים או לבנות, אלא בעיקר לגרום לתפיסה אחרת של הסביבה למעמד הנשים בתוך התעשייה ויכולתן להתקדם בה, כשאני אומרת את זה הכוונה שלי היא לבנים באותה מידה של הבנות בכיתה.

עשינו את הפעילויות שלנו תחילה עם שפ"י – שירות פסיכולוגי היעוצי, אלא שהייעוץ הפסיכולוגי היעוצי לא יכול היה להמשיך את שיתוף הפעולה שלנו בגלל סדרי העדיפויות אחרים שהיו על סדר יומם, אלימות וכיוצא בזה, אז אנחנו עשינו פעילות גדולה מאוד עם מרים שכטר עם היחידה שלה בנושא של קידום שוויון במערכת החינוך, אחר כך פיתחנו סדנאות משלנו שפועלות גם ב"אשכולות פיס", ועכשיו יש בפניכם ים שאנחנו עומדים לפתח, מה שאנחנו קוראים סדנת עומק שתכוון לבנות בלבד, בניגוד למה שאמרתי קודם שאנחנו פועלים מול בנים ובנות, אמרנו שניקח מתוך החבורה ששייכות לפרויקט הזה, חבורה של מאה שיתופי פעולה ממאה בתי ספר, עוד ארבעים מחטיבות העליונות, לקחת בנות ולכוון אותם לפוקוס מפגשים שבהם אנחנו ניתן להם תכנים מרוכזים של מטריות בתחומים האלה של מגדר, לקיים משפחה עם עבודה וכל הדברים שאת דיברת עליהם, תכנון קריירה וכדומה.

אני מסיימת אבל אני רוצה לומר את הדבר הבא, אנחנו קיימנו, לצערנו מטעמי תקציב, רק שני סקרים על התוצאות על העבודה שעשינו, בסך הכל אנחנו מקבלים את המשובים מהשטח, המשובים מאוד מעודדים כי אנחנו מקבלים כל הזמן דיווחים מהמנהלים על מספרים גדולים של תלמידים בכלל ובנות בפרט שבחורים במקצועת הללו בחטיבות העליונות והולכים בחטיבות העליונות למקצועות הרלוונטיים, זה דבר שאנחנו מקבלים באופן שוטף, אבל אין לי את העובדות המספריות כי לא היתה לנו את היכולת לעשות סטטיסטיקה מהעדר תקציבים, אבל באותם סקרים שעשינו, את הסקר האחרון עשינו ב- 2001, זה היה מדהים לגלות, אנחנו עשינו את הסקר ב- 2001, בראשית הפרויקט בקרב שנים עשר אלף תלמידים, וכעבור שנתיים, בתוך שנתיים של פעילות הפרויקט, היה מדהים לראות את השינוי בעמדות של הבנים והבנות הן למקצועת, בכוונה אני מדגישה גם בנים, בקרב הבנים השאלות היו האם הם מבינים שבנות יכולות להצליח לפחות טוב כמו הבנים, הממצאים היו מעודדים ברמה כזאת שבגלל זה אנחנו כאן ואנחנו ממשיכים את העשייה הזאת, אנחנו רק מקווים שנוכל להתמיד בה.

תודה, חברת הכנסת מרינה סולודקין בבקשה.

קודם כל זה תענוג לראות את האורחות הכל כך נכבדות בוועדה לקידום האישה, אני אומר לכם שאני חושבת הרבה על מה לא הולך, למה כשיש לנו מדינה מאוד דמוקרטית עם כל הכלים, יש לנו הצהרות על שוויון, יש לנו נשים שמשרתות בצבא שזה לא רגיל למדינות אחרות, כאילו יש לנו הכל כדי שנגיע לשוויון מלא. באנו עם ליה שם טוב ממדינה אחרת לגמרי, אבל בשנות השלושים היה החבר סטאלין שהכין את עצמו מלמעלה, שנשים יכולים להיות צנחניות, וכולן הלכו להיות צנחניות, שבמלחמת העולם השנייה היה גדוד של נשים טייסות שפוצצו את ברלין וערים אחרות, אנחנו נולדנו אחרי המלחמה וכאלה שאלות על שוויון לא היו, למה לא היו? כי נשים בדור אחרי המלחמה הלכו לחינוך הטכנולוגי, זה היה דור שלם של נשים שקיבלו השכלה גבוהה באוניברסיטאות ובמכללות והפכו למהנדסות בתעשייה כבדה, התעשייה הכבדה של ברית המועצות, והיו שותפות בכל הדברים שעשו את המדינה הזאת למעצמת על, לפחות לתקופה מסוימת, לכן אני חושבת שאנחנו יושבים על הנושא אולי הכי חשוב, איך להשיג עם כל מה שיש לנו, ויש לנו הרבה, להשיג את השוויון. בפוליטיקה אני מרגישה שאנחנו עושים מהפכה פמיניסטית שקטה, לא צעקנית כמו כשאני הגעתי לכנסת והיו רק שבע חברות כנסות, היום יש לנו שבע עשרה, יש לנו שרת החוץ, לפני שש שבע שנים אף אחד לא חשב, שרת החינוך עכשיו, יושבת ראש הכנסת, ודליה רבין פתחה את נושא של סגנית השר במשרד הבטחון שאני חושבת שזה נכון וחבל שאנחנו לא ממשיכים, יש לנו בעיות בפוליטיקה המקומית שאין לנו עדיין מספיק ראשי ערים, אני מתכננת עם החבר שלנו אביגדור ליברמן שהוא הפמיניסט הכי גדול, בכנסת ישראל אנחנו מתכננים נשים לראשי ערים כמו ערד ובערים אחרות נשים כראשי ערים.

אצלנו בעוד חודש בועדה הזאת נושא של קידום נשים.

אני חושבת שאנחנו בדרך הנכונה, כשאני שומעת את הגברת רות גורנשטיין והפרויקט, אני חושבת שזה פרויקט פז אבל זה רק בחינוך ובבתי ספר.

יש לזה המשך, לפני אחד עשר שנים עשתה, יושבת כאן שרה.

הכי טבעי שיש לנו מקום לא רק להמשיך, לשם מגיעות בנות בתוך מערכת נכונה שאחר כך כל מי שיכול, לא כולם, אני מאוד מאחלת הצלחה לכולם, אני עצמי למדתי סינית באוניברסיטה של מוסקווה, התואר הוא בכלכלה ובהיסטוריה כלכלית, מי שיכול כי זה מקצוע אמיתי וכישרונות, ויש לאנשים האלה, אני ממשפחה שאמא שלי סיימה שני תארים, האחד בהנדסה ושני בכלכל היושבת ראש של המכון שהיא למדה היתה גם אישה וזה היה רק בשנת 1951 וזה היה טבעי ונורמלי.

אני מאוד שמחה שהניחוש שלי שהצבא הוא לא רק המשך, אני חושבת שזה המקום המרכזי כדי לעשות מהפך תודעתי אצל נשים בגלל שיש שם תנאים לעשות את זה, לחזק גם את הכיוון הזה ולתת לבנות הדרכה איך להמשיך, אני חושבת שעבודה גם עם ההורים, אתם אולי יודעים, אני לא מקומית ולכן קצת קשה למצוא, אנחנו חייבים לומר להורים שהמקום של נשים כן בביוטכנולוגיה, כן בתעשייה כבדה, כן בהייטק, שנגיע לשנים שהתחרות תהייה שם יותר חזקה, כשאני שמעתי את הנתונים על כך שאין לנו דור המשך של עובדים בתעשייה, אנחנו במשרד הקליטה החלטנו שזה המקום של האתיופים שלנו ללמוד, יש עכשיו פרויקטים עם תעשיינים לאתיופים והם עובדים מצוינים, גם לעבוד הרבה עם הורים כמו שאת אמרת, אבל זה מעט, אנחנו צריכים את זה בכל רחבי המדינה בגלל שזה אולי תהייה הדרך הכי נכונה לסיים את כל הסיפור של השוויון בארץ, שוויון בשכר, בגלל שאנחנו צריכים לבחור את המקצועות הנכונים ולא להתחרות בעורכי דין, יש מקום לדבר שלא כדאי ללכת להיות הכי מתקדמים, יש גם מקומות אחרים.

ראשית אני מאחלת את ההצלחה לכל אלה שמתעסקים בזה, ועניין שני אנחנו עם ליה שמטוב כאן, אנחנו תומכות בכל צעד שלכם, כי אנחנו יודעות שאפשר אחרת אפילו בשלטון לא דמוקרטי, אפשר אחרת אם זו אידיאולוגיה אחרת, אני אמרתי ליעל דיין שהיתה לפני כמה שנים יושבת ראש הוועדה שיש לי בעיה איתה, היא חושבת שאישה שווה ואני חושבת לפי החינוך שאני קיבלתי שהיא יציר אלוקים, לכן לעשות צעד אחורה קצת קשה.

תודה רבה, אנחנו רוצים לשמוע את עורכת הדין ציונה קניג יאיר ממשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, זו יחידה חדשה שמוקמת בימים האלה במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

הנה עוד שותף, אלי ישי למהפך נשי אחרי אביגדור ליברמן.

רק משפט אחד ברשותך יושבת ראש הוועדה על היחידה , זו יחידה שמוקמת לאכיפת שוויון הזדמנויות בעבודה, כמובן בכל המגזרים אבל זה לא חדש לאף אחד כי יושב אצלי על השולחן הזה שהמגזר הכי מופלה ושהוא מועתק לכל המגזרים, אלו הן נשים, כי כשהחברה הערבית מופלית לרעה אז כמובן שהנשים הערביות הן המופלות העיקריות בחברה הערבית, אם יש לנו הפליה על רקע גיל אז כמובן שנשים סובלות מהפליה הזאת יותר מגברים וכמובן האמירה הזאת מגובה בנתונים שמוכרים לכולם.

אני מאוד רוצה להתחבר לדברים שאמרה חברת הכנסת מרינה סולודקין ולדברים המרתקים שנאמרו כאן על ידי נציגות הפורום, אני חושבת שצריך להוסיף ממד נוסף על הממד הזה שהדור הבא שאולי, אני מקווה שזה לא אופטימי מדי, יהיה פחות מופלה מאיתנו והנושא של הטמעת שוויון יהיה מושרש בתוך החברה, יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מזה שגם נערות, ילדות שהופכות לנערות שהופכות לחיילות שהולכות לשוק העבודה נתקלות בהרבה מאוד מחסומים בקידום שלהן, בדרך למשרות ניהול, אני מתייחסת למבנה של שוק העבודה שהוא בפני עצמו מופלה, ואי אפשר כשאנחנו רוצות לעשות מהפך, איזה שינוי גדול לא להתייחס לשוק העבודה כגורם מאוד בעייתי וחוסם בפני נשים.

יש מקום להדגיש חשיבה גם במסגרת הועדה הזאת, וזה אולי בהמשך להצעת החוק של המינהלת לקידום נשים במקומות עבודה ביוזמת נעמ"ת, עכשיו מוקמת באגף התכנון וכלכלה שם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, פתחתי וסגרתי סוגריים תוך כדי, איך מקומות עבודה צריכים להתאים את עצמם לניצול ההון האנושי הנקרא נשים, אני אומרת שצריך להרחיב את החשיבה הזאת, להרחיב אותה, כי זה נכון שנים, ואמרת את זה בתחילת דברייך היושבת ראש, נשים עושות הרבה מאוד דברים מעבר למה שגברים עושים היום, נכון להיום, אבל שוק העבודה לא לוקח את זה בחשבון, וכשנשים רוצות להתקדם ולהגיע לתפקידי ניהול בכירים אני שומעת, וזה מתפקידי הקודם, למרות השנים החסמים קיימים, צריך להוסיף לזה את הנדבך של הגברים שלא הוזכרו כאן בחדר הזה ולא סתם הם נעלמו מדיוננו היום, אין פה שום גבר אחד, לא חבר כנסת וגם לא גבר מהתאחדות התעשיינים, ולא ממשרדי ממשלה, ולא מארגונים, אנחנו יושבות כאן בינינו ובין עצמנו. מצד אחד זה משמח שכולנו פה ומצד שני יש לי ביקורת מאוד קשה על זה, אנחנו רוצות לראות מה צריך להשתנות, זה שגברים לא שותפים לתהליך הזה, המהלכים שדבורו פה הם מהלכים לטובת החברה, לא לטובת הנשים עצמן, לטובת הכלכלה הישראלית, לטובת החברה הישראלית וזה כבר נאמר על ידי חברות הכנסת. עד שגברים לא יבינו את זה לדעתי לא נוכל להשלים את המהלך הזה, אני אוסיף שני משפטים אחרים. גברים צריכים להבין את זה לא ברמת ההבנה אלא ברמת המעשה, החלוקה בין עבודה למשפחה זו חלוקה של כולנו, ההורות, יותר נכון להגיד, האחריות ההורית תתחלק באופן יותר שווה, אני אפילו לא מדברת על שווה, יותר שווה ממה שהוא מתחלק היום, זה יאפשר ליותר נשים לפרוץ את הדרך, לא מספיק שהן תדענה שהמקצועות האלה פתוחים להן, לא מספיק שיש להן את הכישורים האלה, החברה עצמה, שוק העבודה והשותפים שלנו שהם חצי מהאוכלוסייה חייבים לאפשר לנו את קידום המהלך הזה.

אני מאוד מברכת על הישיבה אבל אני חושבת שצריך להתקדם עם המהלכים לקראת הדור הבא.

תודה רבה, כמו שציינתי הנושא של היום הוא קידום נשים בתפקידי ניהול בתעשייה, אבל בכל זאת היתה לנו ישיבה על עובדי כוח אדם, דיברנו על נשים, זה לא בדיוק הנושא היום אבל צריך גם על זה לדבר, והיום אנחנו מדברים לא רק ניקיון, אנחנו מדברים על עובדי כוח אדם בחינוך וגם אחיות וכל מיני דברים כאלה.

הייתי רוצה לתת את רשות הדיבור לתרצה בר-חיים על התכנית אגם פלוס.

לא על זה הצבעתי, רציתי להעיר משהו וגם לשאול משהו, קודם כל אני המנהלת הכללית של חברת אגם מהלב, בהקשר הזה, אני באופן אישי מנהלת כללית של חברות כבר שמונה תשע שנים, ואני לא הרגשתי, אני לא גדלתי במשפחות תעשיינים, לא הרגשתי ביחס כלפי ולא ביחס שאני נותנת , בחברה שלי, אני מקשיבה ואני עושה איזו סקירה של העובדים והעובדות אצלי, לפחות חמישים אחוז נשים, בהנהלה זה שבעים אחוז נשים ובלי כוונה לקדם נשים אלא מתוך אמונה, לא שהאישה היא יותר טובה אלא שהתמהיל הוא נכון, הוא הבריא, אני מתחברת למה שאמרת.

אגם מהלב היא החברה, ההפרטה שמיישמת את תכנית אורות לתעסוקה בצפון, שזו תכנית ויסקונסין.

שנתיים נלחמנו נגד התכנית.

נלחמו אבל אני רוצה להודות לליה שמטוב שהיא הזמינה אותי לפה, אז אולי משהו בדיאלוג בינינו השתנה.

אני מאוד בעד התכנית, זו תכנית לגמרי אחרת.

מה היא נותנת? מה זה בכלל קשור? נותנים לנשים משכורת מינימום, תכנית ויסוקנסין היא תכנית מאוד מאוד בעייתית.

אנחנו לא מדברים היום על התכנית, התכנית מתה, זה לא הנושא שלנו. היא לא מתה אנחנו הרגנו אותה.

אני לא הוזמנתי לדבר על התכנית, אני אשמח מאוד אם עמיתותיי תרשנה לי לדבר כי אני פה בתור אישה מנהלת, אני מאוד רוצה לברך על האור או על הדגש ששמים על חינוך, אני חושבת שזה המפתח גם מבחינת תחושת מסוגלת וגם מבחינת הקניה מקצועית, לא פחות מזה פתיחות מחשבתית של קבלה, ואני יכולה להכניס פה עוד זווית, למה אין יותר גברים במערכת החינוך? כי זה מפריע לי לא פחות מזה שאין נשים כביכול במקצועות גבריים. אז אני שואלת את עצמי כשאת אמרת משהו על עבודת עומק עם בנות, שאלתי את עצמי למה רק עם בנות, אפילו את התפיסה של הורים ואיך מתארגן הבית עם התמודדות סביב עולם התעסוקה, איך לומר, הבעיה היא לא בנו, הבעיה בכל המערכות, היא גם בנו בתחושת המסוגלות אבל היא בכל המערכת, כל המערכת תומכת בסיפור, אז רציתי בעצם לשאול ואז קפצה לי האצבע והצבעתי, מה זה רשת תמיכה לנשים? כשאת אמרת לתפקידי ניהול, פשוט הבהרה.

הפורום הזה של נשים, במפגשים האלה הוא שם פוקוס כל פעם על נושא אחר, זאת אומרת שנשים בעולם העבודה והוא שם פוקוס גם על מנהלת זו או אחרת הוא יוצר מפגשים בין נשים מנהלות במקצועת, למשל בפיתוח ומחקר.

מה בין מנהלות ולא בין מנהלים?

תרצה בבקשה.

אני רק רציתי להבין משהו.

להבין זה לא דו שיח. אולי אנחנו נמשיך ויכול להיות. אולי תציגי את עצמך ואולי זה ייתן תשובות לשאלה.

ממש לא, זה צריך סמינר שלם לתשובות, זה תפיסת עולם וטוב שאנחנו מנהלות דיאלוג פה, אני מודה על זכות הדיבור, אני שרי כהן מהאגף להכשרה מקצועית במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, עוסקת בנושא של פיתוח כישורי עבודה לנשים, שמשמעו בעיקר כל מה שנלווה אליו בלמידת המקצוע, אנחנו עוסקים בקורסים מקצועיים, זה התחיל בתפיסה שדיברנו עליה קודם שלנשים יש יותר קשיים בכנסיה לעולם העבודה ובהתמודדות עם עולם העבודה וכדאי לצייד אותן בכלים נוספים, אני חייבת ולומר שעם השנים היתה תביעה הולכת וגדלה שגם הגברים צריכים לקבל את זה, יש לנו היום דיאלוג בין נשים לגברים בתוך הקורס, מה שעוזר אחר כך להיכנס לעולם העבודה, זה בגדול מבחינת תפקידי.

יש באגף הכשרה מה שנקרא מה"ט – המכון להכשרה טכנולוגית, שלפני שש שנים בדיאלוג עם הצבא, שגם התחיל הרבה פעמים קידום של נשים, זה התחיל מאיזה מחסור, מאיזה צורך, לא התחיל מתוך הכרה בגדולתן, אנחנו עונות על צורך ואז אומרים "איך לא חשבנו על זה קודם", כך הנשים תתחלנה לעבוד בתקופות המלחמה, ומתוך הצורך של הצבא פנו למכון להכשרה טכנולוגית שעושה הכשרה לטכנאיות ולהנדסאיות, והתחיל פרויקט שנקרא פרויקט "רקיע" שפונה לנשים ולנערות מסיימות תיכון לא במסלולים ריאליים דווקא, אלא בעיקר לבנות שסיימו שלוש יחידות במתמטיקה, ארבע יחידות שהיו חושבות על מקצועות שאנחנו קוראים מאוד הומניים, ומציע להם לימודים ללא תשלום כמובן לתואר הנדסאית בתחום אלקטרוניקה, חשמל שזה שיא המקצוע הגברי, אגב יש לזה ביקוש לא קטן והצלחה גדולה אחר כך בעבודה, הן לומדות במכללות שלנו לתואר הנדסאית ומתגייסות אחר כך לצבא ועוסקות במקצוע בחיל אוויר, בחיל חימוש, בחיל מודיעין ובכל המקומות האפשריים, אני לא אכנס לכל הפרטים, זה תחיל כמובן בקטן ואחר כך כולם אמרו "זה כל כך מוצלח" בהרבה מאוד מכללות כשהשוו ציונים של התלמידות שהן אגב יותר צעירות מהסטודנט הממוצע במכללה כי הן בנות שמונה עשרה וסטודנט ממוצע מגיע מבוגר ביותר, הן עלו בהרבה בממוצע הציונים בכל המקצועות הריאליים, השירות הצבאי של הבנות ברוב המרים מאופיין בתרומה גדולה מאוד, חלק מהן מצטיינות ופיתחנו גם מסלול של מצטיינות שיכולות להמשיך אחר כך גם לקצונה וגם להמשך לימודים לתואר מהנדס תוך הכרה של מה שנלמד בתחום ההנדסאיות.

לצערי אין לי פה את הנתונים, אני מתחייבת להעביר אם זה מעניין, את כל הפירוט של שש השנים, זה מתחיל בכנסים שהם מעניינים את הנערות ואת ההורים שלהם, כי להורים יש משקל מאוד גבוה בקבלת ההחלטה לגבי התחום.

אם תהיו מעוניינים בנתונים אני אשמח להעביר את הכל עם הפירוט, עוד אין לנו מספיק מידע מה המשמעות של זה "באזרחות", יש מעקב, לנו במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, אין מספיק נתונים על המעקב אבל אין לי ספק שיש לזה משמעות גם בבחירת המסלול של לימודי ההמשך אחרי שהיא סיימה וכמובן שמבחינת מקומות עבודה אולי להגיש.

אני יכולה להגיד שהבת שלי בוגרת קורס ראשון של "רקיע" והיום היא לומדת הנדסה, היא מסיימת שנה שנייה ואפילו בהצטיינות.

יש לי דבר שהוא יותר עקרוני, באגף להכשרה עשינו הרבה מאוד ניסיונות לקרב נשים למקצועות שנקראו גבריים לפני שנים, אנחנו קרואים לזה מקצועות תעשייה, זה עיבוד שבבי שאחר כך הוא הפך להיות ממוחשב ואמרנו למה לא נשים, ומכונאיות שהוא היום יותר ממוחשב, למה לא נשים? די ברור כשרוצים שכדי שנשים תכנסנה למקצועות שהם לא מקובלים, זה צריך להיות מלווה בהשכלה שהיא יותר גבוהה, חבל להשקיע אנרגיה, חבל להשקיע אנרגיה, עשינו ניסיונות מתוך כוונה מאוד גדולה ועם שיתוף פעולה עם הרבה מאוד מעסיקים, אני מוכרחה לציין, ושל מורים ומתוך מודעות וכל מה שהיה אפשר, כשמציעים תעודה והשכלה והרחבת ידע יש התגייסות מאוד גדולה של ההורים, אז באמת צריך לכוון לקהל היעד, המטרה צריכה להיות יותר גבוהה וזה דווקא החוזק שלנו, אני חייבת לומר.

דבר שני שהייתי רוצה זה להתייחס לפורום מנהלות ובזה אני אסיים, אני לא יודעת עד כמה הפורום מכוון כלפי נשים עובדות בתעשייה פנימה, אני חושבת שזה גוף מאוד חזק, לא נכנס עכשיו לבעיות של נשים בתעשייה, אני מכירה את זה מהצד של נשים שמסיימות אצלנו קורסים והולכות אחר כך לעבוד בשכר מאוד נמוך ובתנאים מאוד קשים, ובקידום שהוא כמעט בלתי אפשרי, אנחנו מכירים את זה גם כאזרחיות המדינה, נראה לי שגוף כל כך חזק ומכובד כמו פורום נשים בתעשייה, החוצה כלפי נערות ולקרב, זה נפלאה, אלה דברים טובים, אולי כדאי גם לרוץ פנימה, כנקודה למחשבה.

אני לא הבנתי, מה זאת אומרת?

מהבחינה לסייע לעובדות בתעשייה שאינן מנהלות, בייצור ואולי גם בדרגות יותר גובהות, לראות עד כמה יכולה להיות השפעה כמו למשל על השכר שלהן, על התנאים שלהן, על הקידום שלהן.

אני גם חברה בפורום מנהלות בתעשייה, וכל מה שאמרה שרי כהן זה בעצם על הבסיס שמה שרותי גורנשטיין חברתי היקרה התחילה והעמיקה ויש כאן יסוד מעולה שהילדות האלה בכיתה ו', ז', ח' שמעו על מה זה - תעשייה, ואז כשהן באות ומאותרות בצבא למקצועות הטכנולוגיים, כאן באו חבריי התעשיינים ונתנו פתח וסוף התכנית כשהן מסיימות את השירות הצבאי, הן חברת אל אופ, הן חברת אלביט ועוד כמה חברות מהתחום של העיבוד שבבי קולטים את אותן הבנות ומאפשרים להן אפילו ללמוד, יש כמה שהגיעו וסיימו והן היום מהנדסות, אבל כדי להגיע לניהול את חייבת לעבור המון רבדים, לצערנו הרב, זו הדרך, כאן יש תשתית, יש בסיס מאוד רחב לעשייה הזאת, יש שיתוף פעולה של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, האגף להכשרה.

קטן מדי.

אבל זה מתחיל, אנחנו עוד צריכים להעצים דברים, יושבת אמא של, אילנה קולורדו, שהיא היא אחראית מצד התאחדות על פורום המנהלות, שהבת שלה, רותי קולורדו את זוכרת, קיבלה את התעודה הראשונה, את התעודה של המסיימות הראשונות, זה התחיל במאה חמישים בנות והיום יש אלף ומשהו, ומי שמעודדות את הבנות וההורים זה בעצם אנחנו כשמזמינים אותם את התעשיינים לבוא לדבר על ההמשך אחרי הצבא, על איזה מקצוע יהיה להם אחרי הצבא.

אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד קטן, אני אמא מאוד גאה, והבת שלי עשתה היסטוריה במדינת ישראל, והבת שלי היא בעצם הטייסת הראשונה באל על האזרחי שמטיסה ג'מבויים על קו תל אביב ניו יורק, והיא בין הנשים המעטות שמרימות ג'מבויים והיא אמא לשני ילדים, שעשתה אותם במהלך תפקידה באל על וזה למעלה משמונה שנים. יש מקום לנשים.

חבל שבאולם הזה יושבות רק נשים וגברים לא שומעים מה שאנחנו היום שמענו, וקצת לפרגן.

אני רוצה לומר לכם שרותי גורנשטיין חברתי יושבת כאן על העורק, היא מסדרת אותם, והיא מביאה את אותם הגברים גם לסיורים וגם לעשייה, ויש הרבה תעשיינים שנותנים לרותי גורנשטיין יד.

תודה, אנחנו צריכות לסיים ואני רוצה לתת את זכות הדיבור ליונה אושפיז, הבעלים של מנועי אושפיז.

לא משנה, גם אושפיז לא יודעים בדרך כלל, אני אומר כמה מילים קצרות, ממרום גילי, אני מבוגרת מכל הנוכחות כאן, אני ראיתי את השינויים שחלו בחיים שלנו כאן בנושא של גידול ילדים בבית ובמשפחה, אני רואה את השינוי במה שהיה אצלי בבית, בבית ההורי, אצלי אצל ילדיי, והיום אני רואה אצל נכדיי, חלים שינויים, השינויים שחלו כתוצאה מהפעילויות השונות של כל הגורמים כמובן כולל הפורום. אין ספק ששם חלו שינויים גדולים, אנחנו מדברים על הוראת הנדסה, אצלי זה הדבר הכואב, הנדסת חשמל והנדסת מכונות, לנו יש תחרות קשה בהייטק כי אנחנו נקראים low tech ואיזה ילד ירצה ללכת ללמוד low tech , כאן יש לנו מאבק קשה, עושים את המאמצים ואוניברסיטאות, מארחים אותם ומביאים אותם, לומדי בתי ספר גבוהים שמגיעים ובאים בחורים אחרי צבא, אנחנו מקבלים אותם במפעל, ואני אומרת שאני מחפשת את הבחורות ביניהם, אינני רואה, תאמרו אם יש כי אני לא רואה טוב, עונים לי גם אנחנו מחפשים, מחפשים גם כן, אני אומר לך כמה מילים על הטכניון אבל אחזור אחר כך לגיל אפס.

בטכניון הייתי שם, מאחר ואני לא רואה טוב הצמידו לי סטודנטית, היא לומדת אווירונאוטיקה שנה שלישית, אני הייתי גאה עד להתפוצץ, פחות מהאמא של הטייסת הראשונה באל על, והיא אומרת לי שהיא בשנה שלישית וכשהיא תסיים היא רוצה ללמוד רפואה שמתייחסת לנושא טיסה, להטסה ומעל לעבר זה, אז הדברים השתנו, אבל חוץ מאשר לשכנע ולהשפיע ולתת הוקרות ואותות או משהו, אני חושבת שאנחנו צריכים עכשיו לעבוד במקביל לעבודה השוטפת עם חטיבות ביניים ובתי ספר גבוהים, להתחיל בחינוך חינם ליום לימודים ארוך מגיל אפס עד גמר בית הספר יסודי, יום לימודים ארוך, מגיל אפס זה מלידה, כי זה משליך על יכולת האם לצאת לעבודה בצורה שקטה ורגועה, כפי שהנכדים שלי עושים, לעבור דרך המשפחתון והפעוטון, הגנון, ועד בית הספר, החינוך שיש להתחיל שם יש לו השלכות רבות, כי זה כולל ארוחת בוקר, פרי בעשר, וארוחה בריאותית בצהריים, והשוקו וביסקויט בארבע ומה שהאמה או הסבתא בישלו לקחת לילד, זה מכניס את הילדים גם לתרבות אכילה בריאה, יש לזה השלכה על הבריאות של המתבגרים ומתבגרים, ואנחנו הזקנים, וזה מתחיל מגיל אפס, זה משליך על יכולת העבודה של האם והאב, ואני רואה במשפחות איך אבא ואמא שמשתגעים, ופה יש דווקא אבא שמבשל ושם יש את האמא שמבשלת.

תודה, תודה הגברת יונה אופשיז, אנחנו פשוט צריכים לסיים.

אני מבינה שאני צריכה לדבר טלגרפית, אבל קודם כל אני מצטרפת לכל הדברים שנאמרו כאן על ידי חברותיי, ובאופן מיוחד אני רוצה להתחבר לספיה של הדברים של ציונה קניג יאיר, שבאמת אם אנחנו לא נשלב כאן את הגברים בכל העשייה שלנו זה יקשה ביותר, אבל כדאי לציין נקודת אור שבהתאחדות התעשיינים נתנו כר פורה להקים את הפורום הזה של נשים בתעשייה, אני מכירה מקרוב את הפעילות של הפורום, ואני רוצה לברך קודם כל את רונית המנהלת היוצאת של הפורום על פעילותה האינטנסיבית המקדמת ולברך את ליאורה לנגר, אתם לא יודעים, אבל היא מילאה תפקידים בכירים ואני בטוחה שאת הנושא של קידום נשים היא תוביל והוא יהיה נושא מאוד משמעותי.

תודה רבה, אני חייבת לסכם, הגיע גבר בסוף הישיבה, אני מודה לכם עד על השתתפותכן בישיבה שלנו, אני מודה והוועדה מציינת לטובה את הפעילות של התאחדות בנושא של קידום נשים לניהול בתעשייה, אנחנו רואים חשיבות רבה בפרויקט שהוצג היום ונעשה הכל, הודעה תעזור בהרחבת התכנית של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

אני מאוד מאוד מודה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00